מתעניינים בלימודים הרשמה איזור אישי
English

פרשת ראה: כיצד ההפטרה של הפרשה מספקת תקווה בתקופה חשוכה וקשה

האם הרגשתם פעם שאתם נמצאים בתקופה חשוכה וקשה, שאתם לא מצליחים להתעודד ולראות את האור בקצה המנהרה? ההפטרה שלנו מתמודדת עם תחושות כאלה.

 

אנחנו נמצאים בימים שבין תשעה באב לראש השנה, שבהם קוראים את הפטרות שבעתא דנחמתא, שבע הפטרות נחמה. בחלק גדול מההפטרות האלה ירושלים מתוארת כאישה:

וַתֹּ֥אמֶר צִיּ֖וֹן עֲזָבַ֣נִי ה’

רׇנִּ֥י עֲקָרָ֖ה לֹ֣א יָלָ֑דָה

הנביא משתמש בדימוי של אישה כדי להדגיש את מצבה השברירי של ירושלים ושל עם ישראל. כך גם בהפטרה שאנחנו קוראים השבת, ההפטרה של פרשת ראה “עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה”. הפסוקים של ההפטרה מתארים את ירושלים לאחר החורבן כאישה “עֲנִיָּה סֹעֲרָה”, מעונה ומושפלת, סוערת וחסרת מנוח. מהמילים “לֹא נֻחָמָה” נראה שאי אפשר לנחם אותה.

אבל למרות המצב הקשה, החורבן והאובדן, הקב”ה מנחם את עם ישראל, הוא מעודד אותם ומבטיח להם שלא שכח אותם, ושהוא עתיד לגאול אותם. ה’ מבטיח לירושלים שהוא יחזיר אותה לימים הטובים שלה, בהם הייתה יפה ומפוארת: “הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים. וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ.”

הקב”ה מבטיח לירושלים שהוא יקשט אותה בפוך, כמו שאישה שמה איפור. הוא יעטר אותה באבני חן. “וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים” השימוש באבנים חזקות נותן תחושה של יציבות וביטחון אל מול המצב המעורער. והוא יגאל אותה ויבנה מחדש את ירושלים. גם חז”ל מבקשים לשלוח נחמה.

במדרש פסיקתא דרב כהנא מובא:

“עניה סוערה לא נוחמה” (ישעיה נד, יא). אמר רבי לוי כל מקום שנאמר אין לה, היה לה.

“ותהי שרה עקרה אין לה ולד” (בראשית יא, ל), והיה לה, “הניקה בנים שרה” (בראשית כא, ז). “ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים” (שמואל א’ א: ב), והיה לה, “כי פקד י”י את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות” (שמואל א’ ב: כא).

“צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ” (ירמיה ל, יז), והיה לה, “ובא לציון גואל” (ישעיה נט, כ).

 

המדרש מתייחס לשלוש דמויות: שרה, חנה וירושלים. בכל מקום שהפסוקים אומרים שאין משהו, שיש חסר, החסר הזה מתמלא. כך שתי העקרות: שרה וחנה, נפקדו ונולדו להם ילדים. וגם ציון שנאמר עליה לא נוחמה, הקב”ה ינחם אותה. לא היה לה דורש אבל בעתיד יהיה לה דורש, כשיבוא הגואל.

גם אנחנו נמצאים בתקופה שאנחנו מחפשים את הנחמה. לעיתים נדמה לנו שהקב”ה עזב אותנו כמו בדברי הנביא “וַתֹּ֥אמֶר צִיּ֖וֹן עֲזָבַ֣נִי ה'”. אנחנו סוערים ואין לנו נחמה או מנוחה. “עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה”.  הפטרות הנחמה מלמדות אותנו שגם כאשר נראה לנו שאין נחמה, הקב”ה לא שכח אותנו. הוא מלווה אותנו ודואג לנו. כל חסר ישוב ויתמלא. וכפי שהקב”ה גאל אותנו בעבר, הוא יגאל אותנו גם בעתיד.

שבת שלום!

ד"ר תמר קדרי היא מרצה וחוקרת של ספרות חז"ל במסלול מדרש ואגדה במכון שכטר למדעי היהדות ולשעבר דקנית המכון. היא בוגרת תואר ראשון ושני ובעלת תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית. בשנת 2001 הייתה עמיתת מחקר במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 2009 זכתה במענק של הקרן הלאומית למדע ובמשך שש שנים ניהלה פרויקט מחקר להוצאת מהדורה מדעית למדרש שיר השירים רבה. הסינופסיס הועלה לאתר של מכון שכטר למדעי היהדות. היא פרסמה מאמרים חשובים בכתבי עת יוקרתיים בארץ ובחו"ל. ספרה "מנחה ליהודה" ראה אור בשנת 2017 בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות ומכון לאו בק. פרט לכך היא גם אומנית ופסלת והשתתפה בתערוכות בגלריות בירושלים ובתל אביב.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    מתעניינים בלימודים במכון שכטר?

    נשמח להיות בקשר. נא השאירו פרטי התקשרות וניצור איתכם קשר בהקדם

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיותתנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.