הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

על אודות / מיזמים

פרויקט 929

באביב תשע"ח השתתף פרופ' דורון בר בפרויקט "929 – תנ"ך ביחד" המעודד קריאה משותפת בפרקי ספר הספרים.

פרופ' בר תרם לפרויקט יותר מעשרה מאמרים המקשרים בין המסופר בספרי עזרא ונחמיה לבין ההיסטוריה וההווה של ירושלים. כתיבה זו מדגישה את הרלוונטיות של סיפורי התנ"ך לימינו.

ממאמריו של פרופ' דורון בר אשר פורסמו במסגרת הפרויקט:
  • עיר קברות אבותיי

    27 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    בתשובה לשאלתו של המלך הפרסי ארתחשסתא, משיב לו נחמיה כי הסיבה לעצבותו היא מצבה הקשה של ירושלים. לא רק ששערי ירושלים הרוסים אלא "הָעִיר בֵּית קִבְרוֹת אֲבֹתַי חֲרֵבָה" (נחמיה ב, ה). האם לאורך שנות המחקר הארכאולוגי של ירושלים נתגלו קברים מן התקופה שקדמה לחורבן העיר ולשריפת בית המקדש? מתברר שכן.

  • על חומותייך ירושלים

    26 במרץ 2018

    ירושלים
    ישראל
    מקרא

    המפעל הבולט ביותר של נחמיה בירושלים היה בניית חומה מסביב לעיר. מאז חזרת שבי ציון לירושלים ועד להגעתו אל העיר בשנת 445 לפנה"ס, הייתה ירושלים עיר פרוזה. היעדר חומה הקשה מאד על תושבי העיר, אך הם נאלצו להמתין כמעט מאה שנה עד לבנייתה.

  • למי שייכת ירושלים?

    22 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    הקורא את ספרי עזרא ונחמיה, לא יכול שלא להבחין במתח הרב השורר בין יהודי בבל, אלו המגיעים לארץ ישראל לאחר שנות גלות ומתיישבים בעיר, לבין אוכלוסיית הקבע שנותרה בה לאחר החורבן. הויכוח בין אלו לאלו לא היה רק על הסמכות הדתית והזכות לבנות את בית המקדש, אלא גם על השאלה למי שייכת העיר ולמי הזכות לקבוע את עתידה.

  • יש יהודים בירושלים?

    21 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    שאלת המשכיות הקיום היהודי בירושלים בתקופה שלפני שיבת ציון, מעוררת מחשבה גם לגבי תקופות מאוחרות יותר בהיסטוריה של ירושלים, ובנוגע לרצף הקיום היהודי בעיר.

  • עיר מקדש או עיר בירה

    20 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    המתח בין המקדשיות והבירתיות של ירושלים עובר כחוט השני לאורך כל ההיסטוריה של העיר. בחינת תולדות ירושלים מראה כי מעטות התקופות שהעיר שימשה כעיר בירה וכמוקד שלטוני ארצי. דווקא קדושתה של העיר היוותה מרכיב הרבה יותר קבוע וממושך בהיסטוריה שלה, והיא שימשה כעיר מקדש לאורך רוב תולדותיה.

  • שאלת המונומנטליות של הבנייה הדתית בירושלים עוברת כחוט השני לאורך כל תולדות העיר. מה חשוב יותר, עלתה ההתלבטות שוב ושוב – שימושיות או הדר; פנים או חזית; צניעות או רושם חיצוני.

  • שכונות רפאים

    18 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    בתחילת פרק ד בספר עזרא נזכרים "צרי יהודה ובנימין" המבקשים משבי ציון שעומדים להתחיל בבניית בית המקדש לקחת חלק במפעל זה. מנהיגי היהודים, זרובבל וישוע, מסרבים בתוקף להיענות לבקשה זו מתוך הטענה כי הזכות לבנות את בית המקדש הוקנתה להם על ידי כורש מלך פרס ושמורה אך ורק להם.

  • תעלומת הכלים האבודים

    15 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    רבים מאיתנו מכירים את התיאור המופיע בקשת טיטוס שברומא, שם ניתן לראות את שיירת השבויים היהודיים הנושאים על כתפיהם את כלי המקדש שנשדדו בזמן שריפת בית המקדש השני, ונלקחו לרומא כשלל. היכן נמצאים כלים אלו היום והאם קיים קשר בינם לבין כלי בית המקדש הראשון שנבזזו על ידי הבבלים מאות שנים קודם לכן?

  • כביש אחד

    14 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    עם חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לסה"נ נאלצה היהדות להסתגל למציאות החדשה שבה לא קיים יותר מוקד מקודש שבו ניתן להקריב קרבנות ולהעלות מעשרות וביכורים. אחרי אלף שנים לערך של חיים עם מקדש ובצד מקדש, אנחנו נמצאים כעת בתקופה ממושכת של כאלפיים שנים של קיום ללא מקדש ממשי אלא בעיקר רוחני.

  • סופו של המסע

    13 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    מסעם של שבי ציון מבבל לירושלים מעורר שאלות רבות: לאורך כמה אלפי קילומטרים צעדו שבי ציון? כמה זמן ארך המסע? כיצד נעשה? דומה כי קיימת שאלה משמעותית הרבה יותר הקשורה במסע ארוך זה – חשיבותו כתהליך פנימי ומשמעותי.

  • עולה רגל אמיתי

    12 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    האם שבי ציון היו עולים או עולי רגל? מה ההבדל בין שתי תופעות אלו וכיצד השפיעו על היחס של היהודים לירושלים לאורך הדורות?

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן