באביב תשע”ח השתתף פרופ’ דורון בר בפרויקט “929 – תנ”ך ביחד” המעודד קריאה משותפת בפרקי ספר הספרים.
פרופ’ בר תרם לפרויקט יותר מעשרה מאמרים המקשרים בין המסופר בספרי עזרא ונחמיה לבין ההיסטוריה וההווה של ירושלים. כתיבה זו מדגישה את הרלוונטיות של סיפורי התנ”ך לימינו.
ממאמריו של פרופ’ דורון בר אשר פורסמו במסגרת הפרויקט:
-
בתשובה לשאלתו של המלך הפרסי ארתחשסתא, משיב לו נחמיה כי הסיבה לעצבותו היא מצבה הקשה של ירושלים. לא רק ששערי ירושלים הרוסים אלא "הָעִיר בֵּית קִבְרוֹת אֲבֹתַי חֲרֵבָה" (נחמיה ב, ה). האם לאורך שנות המחקר הארכאולוגי של ירושלים נתגלו קברים מן התקופה שקדמה לחורבן העיר ולשריפת בית המקדש? מתברר שכן.
-
המפעל הבולט ביותר של נחמיה בירושלים היה בניית חומה מסביב לעיר. מאז חזרת שבי ציון לירושלים ועד להגעתו אל העיר בשנת 445 לפנה"ס, הייתה ירושלים עיר פרוזה. היעדר חומה הקשה מאד על תושבי העיר, אך הם נאלצו להמתין כמעט מאה שנה עד לבנייתה.
-
הקורא את ספרי עזרא ונחמיה, לא יכול שלא להבחין במתח הרב השורר בין יהודי בבל, אלו המגיעים לארץ ישראל לאחר שנות גלות ומתיישבים בעיר, לבין אוכלוסיית הקבע שנותרה בה לאחר החורבן. הויכוח בין אלו לאלו לא היה רק על הסמכות הדתית והזכות לבנות את בית המקדש, אלא גם על השאלה למי שייכת העיר ולמי הזכות לקבוע את עתידה.
-
שאלת המשכיות הקיום היהודי בירושלים בתקופה שלפני שיבת ציון, מעוררת מחשבה גם לגבי תקופות מאוחרות יותר בהיסטוריה של ירושלים, ובנוגע לרצף הקיום היהודי בעיר.
-
המתח בין המקדשיות והבירתיות של ירושלים עובר כחוט השני לאורך כל ההיסטוריה של העיר. בחינת תולדות ירושלים מראה כי מעטות התקופות שהעיר שימשה כעיר בירה וכמוקד שלטוני ארצי. דווקא קדושתה של העיר היוותה מרכיב הרבה יותר קבוע וממושך בהיסטוריה שלה, והיא שימשה כעיר מקדש לאורך רוב תולדותיה.
-
שאלת המונומנטליות של הבנייה הדתית בירושלים עוברת כחוט השני לאורך כל תולדות העיר. מה חשוב יותר, עלתה ההתלבטות שוב ושוב – שימושיות או הדר; פנים או חזית; צניעות או רושם חיצוני.
-
בתחילת פרק ד בספר עזרא נזכרים "צרי יהודה ובנימין" המבקשים משבי ציון שעומדים להתחיל בבניית בית המקדש לקחת חלק במפעל זה. מנהיגי היהודים, זרובבל וישוע, מסרבים בתוקף להיענות לבקשה זו מתוך הטענה כי הזכות לבנות את בית המקדש הוקנתה להם על ידי כורש מלך פרס ושמורה אך ורק להם.
-
רבים מאיתנו מכירים את התיאור המופיע בקשת טיטוס שברומא, שם ניתן לראות את שיירת השבויים היהודיים הנושאים על כתפיהם את כלי המקדש שנשדדו בזמן שריפת בית המקדש השני, ונלקחו לרומא כשלל. היכן נמצאים כלים אלו היום והאם קיים קשר בינם לבין כלי בית המקדש הראשון שנבזזו על ידי הבבלים מאות שנים קודם לכן?
-
עם חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לסה"נ נאלצה היהדות להסתגל למציאות החדשה שבה לא קיים יותר מוקד מקודש שבו ניתן להקריב קרבנות ולהעלות מעשרות וביכורים. אחרי אלף שנים לערך של חיים עם מקדש ובצד מקדש, אנחנו נמצאים כעת בתקופה ממושכת של כאלפיים שנים של קיום ללא מקדש ממשי אלא בעיקר רוחני.
-
מסעם של שבי ציון מבבל לירושלים מעורר שאלות רבות: לאורך כמה אלפי קילומטרים צעדו שבי ציון? כמה זמן ארך המסע? כיצד נעשה? דומה כי קיימת שאלה משמעותית הרבה יותר הקשורה במסע ארוך זה – חשיבותו כתהליך פנימי ומשמעותי.
-
האם שבי ציון היו עולים או עולי רגל? מה ההבדל בין שתי תופעות אלו וכיצד השפיעו על היחס של היהודים לירושלים לאורך הדורות?