נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
המסלול במדרש ואגדה מזמן מפגש ייחודי עם עולמם המופלא של החכמים בארץ ישראל ובבבל, מחברי הספרות המגוונת של המדרש והאגדה. במהלך הלימודים נחשפים הסטודנטים למתודות הדרשניות השונות ורוכשים כלים לקריאה מעמיקה וביקורתית.
ספרות האגדה של חז”ל מבטאת עולם רעיוני עשיר ומשקפת ערכי יסוד בעולמם של החכמים. המפגש בין העולם הרעיוני הזה ובין העיון המעמיק במקרא מוצא את ביטויו במדרש. מטרת הלימודים במסלול לחשוף את הסטודנטים למגוון הצורות הספרותיות, ולדרכי הלימוד והעיון של ספרות המדרש והאגדה של חז”ל, ולהקנות להם כלים לקריאה מעמיקה וביקורתית בספרות זו. תוכנית הלימודים מפגישה את הסטודנטים עם חיבורים שונים, עם צורות ספרותיות מגוונות ודרכי ניתוחן, ועם נושאים ובעיות שהעסיקו את החכמים במאות הראשונות לספירה.
לבוגרי המסלול מוענק תואר שני .M.A במדעי היהדות באישור המועצה להשכלה גבוהה.
המסלול פתוח בפני בוגרי קורס ההשלמה “מבוא לתורה שבעל פה” או לבעלי פטור מקורס זה.
יום הלימודים הראשי של תכנית מדרש ואגדה הינה יום שני
2 קורסי חובה במסלול (4 נ”ז) – ראו טבלה בעמוד זה
7 קורסי בחירה במסלול (14 נ”ז) – ראו טבלה בעמוד זה
4 קורסי ליבה חובה (8 נ”ז) – לחצו כאן
5 קורסי בחירה נוספים (10 נ”ז) – לחצו כאן
סך הכול 36 נ”ז לתואר שני
שם קורס | מרצה | סמסטר | ימים | שעות |
---|---|---|---|---|
מבוא למדרש ואגדה חלק א’
תיאור הקורס
מטרת הקורס לפרוש בפני הלומדים את ספרות האגדה של חז"ל מתוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטכסטים מתקופת התנאים והאמוראים במרכזם עומד הסיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. תוך כדי לימוד נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. פרט לכך נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.
|
ד”ר תמר קדרי |
א |
ב |
10:30–12:00 |
שם קורס | מרצה | סמסטר | ימים | שעות |
---|---|---|---|---|
מבוא למדרש ואגדה חלק ב’
תיאור הקורס
חלק ב<br />
בקורס נפגוש את יצירתם המגוונת של חז"ל ונתמקד במדרש ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא. נצביע על האתגרים שעמדו בפני העורך של מדרש אגדה העוסק בספר ויקרא. מה המשמעות שהעניק לנושא הקרבנות בתקופה בה בית המקדש כבר לא קיים. מדוע ישראל נבדלים מאומות העולם, וכיצד ניתן להתמודד מבחינה תיאולוגית עם מותם של בני אהרון. נפגוש מדרש מיוחד המאורגן סביב מועדי השנה. נעיין בכתבי יד עתיקים ובדרכי הכנתה של מהדורה מדעית. נכיר צורה ספרותיות חשובה שמגיעה לשיא פריחתה בתקופת האמוראים: הפתיחתא, נעמוד על תפקידה ומקומה בחיי היום יום של חז"ל. <br />
|
ד”ר תמר קדרי |
ב |
ב |
10:30–12:00 |
שם קורס | מרצה | סמסטר | ימים | שעות |
---|---|---|---|---|
“מה דודך מדוד היפה בנשים” – על אסתטיקה ויופי בספרות חז”ל
תיאור הקורס
הקורס יבחן את יחסם של חז"ל לאסתטיקה וליופי. נבדוק מהו אידאל היופי בתקופת המקרא, ובזמנם של החכמים. נשווה את הערכים האסתטיים של חז"ל לאלו של התרבות היוונית-רומית בת זמנם. נשאל האם היופי יכול לדור בכפיפה אחת עם תבונה וחכמה, או שמא קיימת סתירה בין השניים. נבחן גישות שונות של החכמים בעניין זה באמצעות עיון במדרשים ובסיפורים. נעמוד על דרכי העיצוב הספרותי של טכסטים אלה, והם יחשפו בפנינו את הרגישות האסתטית של חז"ל המתבטאת גם באופן בו הם מביעים את השקפת עולמם.
|
ד”ר תמר קדרי |
א' |
ה' |
8:30–10:00 |
חלומות ופשרם באגדת חז”ל
תיאור הקורס
האם "חלומות שוא ידברו" או שחלום הוא "אחד משישים בנבואה"? בקורס זה נדון בתפיסת החלום בספרות האגדה של חז"ל, ובמתן פתרון לחלומותיהם של אנשים. נעסוק בחלומות בהם מופיעים סמלים שונים ובחלומות בהם מופיעים פסוקים. נדון בחלומות החושפים את עולמם הפנימי של בעליהם, ובחלומות המנבאים את העתיד. נשווה את עולמם המחשבתי של חז"ל ביחס לחלומות אל הגישה העולה מסיפורי המקרא והמזרח הקדום. נעסוק גם בפתרון חלומות. נבחן מהי תורת פתרון החלומות שמציעים החכמים. נבחן מהו מעמדו של חלום ללא פתרון, והאם יש קשר בין פתרון החלום לבין התממשותו.
|
ד”ר תמר קדרי |
א' |
ב' |
8:30–10:00 |
המפתח לבית המדרש – מקורות תלמודיים ביצירתו של עגנון
תיאור הקורס
יצירותיו של ש"י עגנון גדושות, כידוע, באיזכורים וברמיזות למקורות קדומים. בקורס זה נקרא מבחר מיצירותיו המוכרות והמוכרות-פחות של אחד מגדולי הסופרים ביצירה העברית בת זמננו ונבקש להתחקות אחר השימוש שהוא עושה במקורות התלמודיים והמדרשיים, אם כמחווה ואם כפרשנות, פעמים כתחבולה ספרותית ופעמים כקריאה אירונית של הכתובים. בין היצירות שיילמדו: אורח נטה ללון, עגונות, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, מעשה העז, תהילה, פת שלימה, המלבוש.
|
ד”ר גילה וכמן |
א' |
ב' |
10:30–12:00 |
לימוד מירב”י: בעלי מום בספרות העברית לדורותיה
תיאור הקורס
הקורס יעסוק ביחסם של המקורות היהודיים לבעלי מום ולחריגות גופניות ומנטליות, מן המקרא ועד ימינו, בהלכה, באגדה, בהגות ובאמנות. נעיין בסיפורי התנ"ך ובמדרשים עליהם, נעסוק באזכורים מן המשנה של 'חרש שוטה וקטן' ובדיונים התלמודיים על אודותיהם, נקרא פסקי הלכה וקטעי ספרות ונדון במושגים כגון 'צלם אלוהים', 'כבוד הבריות' ועוד. חלק מרכזי בקורס יהיה הלימוד בחברותא של המקורות השונים, ואחדים מן השיעורים יועברו על ידי מרצים אורחים.
|
ד”ר גילה וכמן |
א |
ב |
15:00–16:30 |
סיפור וחוק בראי הפרשנות המקראית לדורותיה
תיאור הקורס
הקורס מוקדש לעיון בסיפורים נבחרים וחוקים נבחרים מתוך חמשת חומשי התורה ובחינתם לאור הפרשנות לדורותיה. נעמוד על הפרשנות הניתנת לסיפור או לחוק במקומות אחרים בתורה ובמקרא (פרשנות פנים-מקראית), ונבחן אותו דרך מדרשי חז"ל ופירושיהם הרצופים לחומשי התורה של פרשני ימי הביניים והעת החדשה. נעמוד על הקשיים הפרשניים המשותפים לפרשנים אלו וקשיים אחרים המיוחדים לחלקם בלבד. נבחן את פתרונותיהם לקשיים אלו לאור הנחות היסוד השונות של כל פרשן או קבוצת פרשנים, הקובעות את טווח האפשרויות הפרשניות העומדות בפניהם: רצף היסטורי או "אין מוקדם ומאוחר בתורה", שאלת הבלעדיות של הקביעות ההלכתיות של התורה שבעל פה, היחס בין פשט לדרש, אחדות התורה לעומת תורת התעודות ותיאוריות ביקורתיות אחרות, שאלת קיומם של מאפיינים מיוחדים לתורת ה' לעומת "דיברה תורה כלשון בני אדם", ועוד.
|
פרופ’ משה בנוביץ |
א |
ב' |
15:00–16:30 |
אבות דרבי נתן
תיאור הקורס
למסכת אבות במשנה יש שתי ״אחיות״ ארוכות יותר - אבות דרבי נתן נוסח א׳ וכן נוסח ב׳ שפורסם לראשונה על ידי פרופ׳ שניאור זלמן שכטר בשנת 1887. בקורס זה נלמד חלקים נרחבים של אבות דרבי נתן בצורה מדעית עם דגש על לשון, ריאליה ומחשבת חז״ל. נראה איך הוא דומה ושונה ממסכת אבות וגם נדון בחשיבותו ומשמעותו בימינו. אנו נלמד ממהדורת שכטר וניעזר בסינופסיס של כל כתבי היד במהודרת בקר.<br />
|
הרב פרופ’ דוד גולינקין |
א' |
ג' |
19:00–20:30 |
שם קורס | מרצה | סמסטר | ימים | שעות |
---|---|---|---|---|
נסים מן הגליל
תיאור הקורס
בארץ הגליל פעלו בעת העתיקה דמויות יוצאות דופן, אשר הנסים שחוללו - כגון החייאת מתים, ריפוי חולים וריבוי מזון - מתוארים בספרי המקרא, בברית החדשה ובספרות חז"ל. <br />
<br />
בקורס זה נעסוק במבחר סיפורים אודות אישים אלה, ובהם הנביאים אליהו ואלישע, ישוע מנצרת, חנינא בן דוסא ואחרים, ונחשוף את הקשרים התמאטיים, ההיסטוריים והספרותיים ביניהם.
|
ד”ר גילה וכמן |
ב' |
ב' |
08:30–10:00 |
בין כיכר השוק לבית המדרש
תיאור הקורס
היכן נוצרה ספרות חז"ל ועבור מי? האם הדרשות נועדו לאליטה הלמדנית או שמא לציבור הרחב? <br />
בקורס זה נקרא בחיבורים מן הסוגות המרכזיות בספרות חז"ל: המדרש, המשל, החידה, הסיפור העלילתי ועוד, <br />
נבחן את היסודות העממיים המצויים בהן או מתכתבים איתן, וננסה להבין: מה עממי בספרות חז"ל, ומה מייחד אותה לעומת ספרויות אחרות?<br />
<br />
תלמידי מסלול ימ"ה ילמדו את הקורס בשנה ב'.
|
ד”ר גילה וכמן |
ב |
ב' |
10:30–12:00 |
“תוכו רצוף אהבה” שירת האהבה המקראית בראי חז”ל
תיאור הקורס
הקורס יעסוק במדרשי חז"ל לשיר השירים. נשאל מה מקומו של שיר אהבה אנושי בקורפוס המקראי, כיצד פורשה המגילה על ידי החכמים, מה משמעות האהבה, מדוע כונתה מגילת שיר השירים "קודש קודשים", כיצד ניתן להצפין משמעות של טכסט מקהל יעד מסויים, ועוד. נבחן כיצד דרשו חז"ל את הפסוקים של שיר השירים בכלים מגוונים ויצירתיים על מנת ללמד, לעודד, ולהעביר מסרים חינוכיים ותיאולוגיים לבני דורם. נעמוד על דרכי העיצוב הספרותי של המקורות, על אופני העריכה ונכיר את ספרות המחקר המרכזית בתחום.
|
ד”ר תמר קדרי |
ב' |
ב' |
15:00–16:30 |
היה או לא היה? פרשנות האגדה והאגדה כפרשנות
תיאור הקורס
חז"ל יצרו תרבות של עיסוק אינטנסיבי בפרשנות. את מרכזיות הפולחן החליפה לאחר החורבן תרבות של לימוד ופרשנות. בחלקו הראשון של הקורס נלמד את התיחסותם של חז"ל ושל חכמים בכל הדורות לשאלות שהטרידו אותם בנוגע למדרש: מהי סמכותם לפרש את התורה? כיצד עליהם להתייחס למצבים ולמקרים שאינה מוזכרים במקרא? מהו היחס בין המקרא – התורה "שבכתב" לבין המסורת הנהוגה בתקופתם? מהי התורה "שבעל-פה", שעל פי המסורת ניתנה אף היא מסיני? ומהו היחס בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה? האם המדרש הוא יצירות אנושיות או ביטוי למסורת עתיקה אותה יש לשוב ולפרש בכל דור? <br />
חלקו השני של הקורס יעסוק בספרות האגדה החזלי"ת הכוללת: סיפורי מעשיות, השלמות לסיפורי המקרא, פתגמי חוכמה ומכתמי מוסר. נעסוק בשאלות אלו: האם למקורות מתחום האגדה מעמד דומה למקורות הלכתיים? האם צריכה להיות פרשנות שונה לדברי אגדה מזו המקובלת בפרשנות מקורות הלכתיים? מהו משקלה של הפרשנות האגדית לתורה? מה היחס בין פרשנות זו לפרשנות הפשט? לשאלות אלו השלכות רבות, הן בתחום ההבנה של ספרות האגדה והן ביחס לסמכות ולחשיבות האגדה במסורת היהודית. <br />
נעסוק במקורות מתוך ספרות חז"ל, במקורות מן המסורת הרבנית לדורותיה ובמחקר הענף שהתפתח בתחום מדעי היהדות בנושאים אלו.
|
ד”ר אריאל פיקאר |
ב |
ב |
08:30–10:00 |
עשרת הדברות מחז”ל ועד בכלל
תיאור הקורס
הקורס יציע היכרות קרובה עם עולמם של חז"ל, באמצעות קריאה משותפת בסיפורים מהתלמוד ומהמדרש, העוסקים בקובץ החוקים המפורסם ביותר בתנ"ך - עשרת הדיברות. ננסה לבחון את הפירושים והסיפורים שיצרו חז"ל כתגובה לעשרת הדיברות, ונשאל איך כל זה קשור אלינו, והאם ספרות חז"ל יכולה עדיין להיות רלוונטית עבור קוראים בני זמננו.
|
ד”ר ענת שפירא לביא |
ב |
ג |
19:00–20:30 |
שם קורס | מרצה | סמסטר | ימים | שעות |
---|---|---|---|---|
עשרת הדברות מחז”ל ועד בכלל
תיאור הקורס
הקורס יציע היכרות קרובה עם עולמם של חז"ל, באמצעות קריאה משותפת בסיפורים מהתלמוד ומהמדרש, העוסקים בקובץ החוקים המפורסם ביותר בתנ"ך - עשרת הדיברות. ננסה לבחון את הפירושים והסיפורים שיצרו חז"ל כתגובה לעשרת הדיברות, ונשאל איך כל זה קשור אלינו, והאם ספרות חז"ל יכולה עדיין להיות רלוונטית עבור קוראים בני זמננו.
|
ד”ר ענת שפירא לביא |
ב |
ג |
19:00–20:30 |
סגל המרצים
ד”ר גילה וכמן
יועצת אקדמית
ד”ר ענת שפירא לביא
ד”ר תמר קדרי
פרופ’ משה בנוביץ
הרב פרופ’ דוד גולינקין
ד”ר אריאל פיקאר
מזכירות אקדמית