חקר המקרא המודרני מציע נקודת מבט אקדמית ביקורתית לפרשנות הטקסט המקראי, השואפת להתחקות אחר תהליכי התהוותו והתפתחותו. בשונה מפרשנות מסורתית, המחקר המודרני מנתח את הטקסט המקראי על רקע ההקשרים התרבותיים, ההיסטוריים, הספרותיים והאידיאולוגיים שבהם נוצר ונמסר, ומבקש לחשוף באמצעות כלי המחקר את מגוון הקולות וההשקפות שהוטמעו ביצירה המקראית בשלבי התגבשותה.
במהלך הקורס נכיר את ספרות המקרא על סוגותיה, זרמיה, תקופותיה והשקפותיה השונות. נעסוק בעמדות המרכזיות בחקר המקרא המודרני באשר ליצירת החטיבות העיקריות של הספרות המקראית, ונבקש לענות על שאלות כגון: מהו התנ"ך? מי כתב את היצירות המקראיות, מתי ומדוע? אילו סוגי ספרים כלולים בתנ"ך ובמה הם עוסקים? איך ומתי נוצר נוסח המקרא "כפי שהוא לפנינו"? – נקרא טקסטים נבחרים, ננתח את מאפייניהם הספרותיים והרעיוניים, ונבחן כיצד כלים מחקריים שונים מסייעים להבנת אופיו ורבדיו של הטקסט המקראי.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

נבחן את הביטויים החזותיים והאמנותיים של העיר ירושלים ומוקד קדושתה – בית המקדש  באמנות היהודית לדורותיה ובמבט משווה לאמנות שנוצרה בתרבויות הסובבות שקידשו אף הן את העיר. נעקוב אחר הייצוגים של ירושלים הפיזית,  הרוחנית והסימבולית, ואחר המשמעויות שחבויות בתיאורים החזותיים. ננסה להבין מהם הדימויים שנקשרו בעיר, מה בין דמיון למציאות בדימויים הללו וכיצד הם משקפים את עולמם התרבותי, הרוחני והאידיאולוגי של יוצריהם.

מעמדה של ארץ ישראל כארץ הקודש הביא ליצירתם של מקומות קדושים שמשכו אליהם עולי רגל רבים. שתי תופעות אלו – מקומות קדושים ועלייה לרגל אליהם – יהיו במוקד הקורס ובמהלכו נברר סוגיות גיאוגרפיות־מרחביות הקשורות בקידוש המרחב ובתנועת עולי רגל בו. נדון במושגים 'מקום קדוש' ו'עלייה לרגל', נעמוד על שאלת היווצרותם של מקומות קדושים, על קדושת הארץ לדתות השונות, תולדות העלייה לרגל אל הארץ והקשר בינה לבין התיירות.

הקורס מוקדש לעיון בסיפורים נבחרים וחוקים נבחרים מתוך חמשת חומשי התורה ובחינתם לאור הפרשנות לדורותיה. נעמוד על הפרשנות הניתנת לסיפור או לחוק במקומות אחרים בתורה ובמקרא (פרשנות פנים-מקראית), ונבחן אותו דרך מדרשי חז"ל ופירושיהם הרצופים לחומשי התורה של פרשני ימי הביניים והעת החדשה. נעמוד על הקשיים הפרשניים המשותפים לפרשנים אלו וקשיים אחרים המיוחדים לחלקם בלבד. נבחן את פתרונותיהם לקשיים אלו לאור הנחות היסוד השונות של כל פרשן או קבוצת פרשנים, הקובעות את טווח האפשרויות הפרשניות העומדות בפניהם: רצף היסטורי או "אין מוקדם ומאוחר בתורה", שאלת הבלעדיות של הקביעות ההלכתיות של התורה שבעל פה, היחס בין פשט לדרש, אחדות התורה לעומת תורת התעודות ותיאוריות ביקורתיות אחרות, שאלת קיומם של מאפיינים מיוחדים לתורת ה' לעומת "דיברה תורה כלשון בני אדם", ועוד.

בקורס זה נעמוד על מקומו המרכזי של יציאת מצרים במסורת המקראית ועל משמעות מרכזיות זו לאמונה המקראית. נעיין במבחר טקסטים מתוך ספרי שמות, דברים, ותהלים העוסקים בדרכים שונות בחוויית השעבוד במצרים ובגאולה ממנו, בעזרת הפרשנות המסורתית והביקורתית גם יחד. מטרת העיון לחשוף את המגמות התיאולוגיות והחברתיות השונות המשתקפות בכתובים השונים, ולמקם אותם בתוך העולם המקראי המתפתח.

הספרות המקראית מייצגת שברים ומשברים לאורכה ולרוחבה ודי אם נזכיר את רצח הבל, מכירת יוסף, שיעבוד מצרים, חורבן ירושלים, ועוד. המשותף לכולם הוא מגע ישיר של הטקסט עם הכאב תוך תיאור הנסיון האנושי לעמוד מולו ולהתמודד עמו.

בקורס שלנו נעיין בכמה טקסטים מקראיים מסוגות שונות: נרטיביים, נבואיים, חכמתיים, ושיריים, המעמידים במרכזם את החוויה הכפולה של משבר ותקווה. נחשוף את השפה הרגשית המונחת בתשתית הקורסים הללו כגון הבדידות, המצוקה, והכאב, לצד התמיכה, העזרה, הנחמה, והריפוי.

במהלך הלמידה נעיין בתוכנם של הטקסטים ובעיצובם הפואטי באמצעות ניתוח ספרותי, נעמוד על ההיבטים האידיאולוגיים והרגשיים המשתקפים בהם, וניגע במשמעות שהם נשאו בעבר ונושאים בעבורנו כיום.

נעמוד על מרכזיותה של הארץ במקרא. באמצעות עיון ביקורתי בספרות המקראית לסוגיה, נחשוף מגוון של השקפות במגוון נושאים: מהות הבטחת הארץ לאבות וטיב זכותו של העם על הארץ, אופייה הסגולי של הארץ – גשמי או רוחני? היכן הם גבולות הארץ, היחס לאוכלוסייה הכנענית בתקופת הכיבוש, והצדקת האל בעקבות חורבן וגלות.

החברה הישראלית הקדומה, בית היוצר של הטקסטים המקראיים, התקיימה בתוך עולם עשיר במסורת ספרותית ששורשיה נטועים כבר באלף השלישי לפני הספירה. מסורת זו כללה מיתוסים ואפוסים, ספרות חוק, בריתות, יצירות חכמה, מזמורים ותפילות.
בקורס זה ניחשף למסורת הספרותית העשירה והמגוונת הזו, בדגש מיוחד על מסופוטמיה ומצרים, ונבחן כיצד המחקר המשווה מאיר באור חדש סוגות וטקסטים מקראיים שונים. נעמוד על נקודות הדמיון וההבדלים בין מסורת התרבויות השכנות לבין המסורת המקראית, בהתייחסות לנושאים כגון חוק, נבואה, ספרות חכמה, קינות, ועוד טקסטים ונושאים נוספים העומדים בלב עיסוקם של סופרי המקרא.
מעבר לעיון ההיסטורי והספרותי בממצאים ובטקסטים, יוקדש גם דיון למתודולוגיות המחקריות המשמשות במחקר השוואתי זה. הקורס יעניק לסטודנטים כלים להבנת הרקע התרבותי וההיסטורי של הטקסטים המקראיים, ויפתח עבורם זוויות ראייה חדשות ומעמיקות בניתוחם.

בקורס זה נעסוק באישה המקראית בעיקר כדמות ספרותית אך גם מבחינה סוציולוגית, על פי התפקידים החברתיים שהיא ממלאת (נביאה, מכשפה, אישה חכמה). ננסה לעמוד על הדרכים בהם מציגים את האישה בסיפור המקראי כמנאפת, שחושקת נערים יפים (אשת פוטיפר, האישה הנכרייה בספר משלי), כחסודה ונאמנה ("אשת חיל", רות), כמשתמשת בתחבולות לטוב ולרע (דלילה, תמר, רחב, בנות לוט, יעל), כגיבורה טרגית (בת יפתח), כהתגלמות של השלמות האסתטית (שיר השירים), ועוד. בדיונים ניעזר בפרשנות המקרא הקלאסית והמודרנית, ונקדיש תשומת לב מיוחדת לפרשנות הפמניסטית העכשווית.

בקורס נעסוק באידיאולוגיה, התפתחות ההיסטורית והיחס להלכה של הזרמים השונים ביהדות המודרנית (החרדים, האורתודוקסים המודרניים, הרפורמים, הקונסרבטיבים, המסורתיים והחילונים). בין היתר נעסוק בהוגים כמו אברהם גייגר, זכריה פרנקל, אחד העם ורב שמשון רפאל הירש.

אוטונומיה רדיקלית ומסורתיות נון-קונפורמית הן רק שתיים מתוך הסתירות המהותיות אשר מגדירות את רבי מרדכי יוסף ליינר מאישביצא ומשנתו. בקורס זה נעיין במכלול מקורות בספרו "מי השילוח," תוך העמקה לאופנים ששני המוטיבים הללו משמשים בעיצוב חיי דת. מתוך מגע עם מקורות חסידיים מוקדמים שהזינו את תורתו, ניחשף לאסכולה חסידית אשר מחד תובעת מערכת מושגים חדשה, ומאידך שואבת מראשית החסידות ואדמו"ריה.
נדון בתיאולוגיה ופסיכולוגיה המעצימים את מקום הספק, וכן גישתו הייחודית לנושאים מצוה ועבירה, רצון האל, תפילה, כעס ותרעומת, צדיק ועדה.

ימי הבית השני מוגדרים על פי הקמתו מחדש וקיומו של בית המקדש בירושלים. הניסיון להקים את בית המקדש מחדש מסמל את הרצון לחזור אל העבר ולהמשיך אותו באותה נקודה בה עצר. אולם המציאות לא עצרה בנקודה אחת, וימי הבית השני מתאפיינים בשינויים רבים ומשמעותיים, פוליטיים, תרבותיים, חומריים ודתיים הקורס יבחן נושאים ורעיונות מגוונים כדי ללמוד את היחס בין מרכיב החידוש והשינוי ובין מרכיב ההמשכיות ומסורת הדורות בכל נושא לגופו. בין הנושאים שיבחנו יהיו גם: השפה העברית, המנהל, תפילה וברכות, כללי מזון אסור ומותר, והלימוד ישלב עיון טקסטואלי במקורות הקדומים והיכרות עם הממצא החומרי ומה שהוא עשוי ללמד.

הקורס מתמקד בסיפורים מן התלמוד וממדרשי האגדה המציגים התמודדות עם אסונות ומוות, הן ברמה האישית הן ברמה הלאומית. נלמד משלים ומדרשים הנשענים על נבואות הנחמה ועל מזמורי תהלים מן המקרא, נעיין בסוגיות תלמודיות על חורבן בית המקדש על השלכותיו התיאולוגיות והפסיכולוגיות,  ועל האבל הפרטי של דמויות מרכזיות כגון רבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא, המייצגים גישות שונות ביחס לאובדן ולנחמה.

מים הם חיים. זה נכון לכלל אתרי הישוב בעולם הקדום אך המקרה של ירושלים הקדומה מאתגר במיוחד. בירושלים נחשפו מערכות מים קדומות ומשוכללות שעדין מציבות אתגרים רבים במחקר הארכיאולוגי וההיסטורי. בקורס נלמד כיצד התמודדו הירושלמים הקדומים עם סביבתה הגיאוגרפית של העיר, כיצד השפיעו המים על התפתחות העיר בימי הבית הראשון והשני ובאיזו מידה באו לידי ביטוי בתרבות.

קורס סיור במפעלי המים בירושלים הקדומה בימי שישי.

שיתוף פעולה אקדמי ראשון מסוגו בין בית ספר הארי רדזינר למשפטים למכון שכטר למדעי היהדות, מציע קורס בהנחיית אנשי סגל וסטודנטים משני המוסדות, ובהשתתפות סטודנטים וסטודנטיות משני המוסדות.

הקורס יתקיים במהלך סמסטר ב' תשפ"ז ויכלול 6 מפגשים מרוכזים – שני מפגשים באוניברסיטת רייכמן, שני מפגשים במכון שכטר בירושלים, שני מפגשים בזום ויום עיון מסכם פרונטלי בסיום הקורס. (ההגעה לאוניברסיטת רייכמן בהרצליה תעשה באופן עצמאי ע"י הסטודנטים המשתתפים בקורס.)

נדון בהיבטים תיאולוגיים, משפטיים ופוליטיים של תופעת המנהיגות ונבחן סוגיות מפתח בנושא דרך שתי פרספקטיבות – מדעי היהדות וחקר המשפט. נדון בדגמי הנהגה החל מתקופת המקרא וחז"ל ועד לבית המשפט העליון כמעצב מנהיגות חוקתית. מטרת הקורס לפתח אפיקי מחשבה חדשים בעקבות הדיון הבין־תחומי, ולאפשר מפגש בלתי אמצעי של סטודנטים ומרצים ממוסדות אקדמיים שונים. השיח המשותף נועד גם להתוות דרך ומוצא למשבר המנהיגות המתמשך בחברה הישראלית.

דרישות הקורס: נוכחות מלאה, השתתפות פעילה בכל המפגשים, וקריאה של מקורות אקדמיים לטובת מעורבות גבוהה בדיונים, וכתיבת העבודה המסכמת.

* הקבלה לקורס מותנית בראיון אישי

ימי שלישי

17.30-14.00

שישה מפגשים כפולים באוניברסיטת רייכמן ובמכון שכטר לסירוגין:

16/3/27 שכטר

30/3/27 רייכמן

6/4/27 שכטר

13/4/27 רייכמן

4/5/27 שכטר

18/4/27 רייכמן

114-13/6/27 רייכמן ושכטר (כנס)

בקורס מקוון זה נכיר לעומקם את סיפורי הראשית המהווים את החטיבה הראשונה של ספר בראשית: סיפורי הבריאה, סיפור גן עדן, פרשת קין והבל, סיפור המבול וסיפור מגדל בבל. במהלך הלימוד נבקש לעמוד על משמעותם הרעיונית של הסיפורים הללו, ולהבין את תרומתם להבניית מגמתו הכוללת של הספר. בלימודנו נדון במוטיבים העיקריים ובתמות המרכזיות המשתקפות מסיפורי הראשית, הנוגעים בשאלות תיאולוגיות, חברתיות ומוסריות כגון: תפקידו של האדם בעולם, התביעה המוסרית ממנו, מחויבויותיו החברתיות, זיקתו לא-להים ועוד. מתוך כך גם יתבהרו הסיבות לנטיעת הסיפורים הללו בפתחו של ספר בראשית ושל המקרא כולו. אנו נעסוק בעיקר בהיבטים הספרותיים של הטקסט ולפיכך ננתח את תוכנם לצד עיצובם האמנותי בעזרת כלי הניתוח הספרותי. אך לצד זאת נבחן אותם ביחס לטקסטים מקבילים מהמזרח הקדום הקרוב, וניעזר בלימודנו גם בפרשנות המסורתית ובכלי מחקר מתחומים נוספים.