קורס זה מפגיש את הלומד עם הסוגיות המרכזיות בחקר המקרא המודרני, עם דגש על שאלות של חיבור ועריכה של ספרות התורה ו"נביאים ראשונים". נעסוק גם בגישות השונות לניתוח ולקריאה של הטקסט המקראי, כמו, "גישת המקורות", "גישת התוספות", "תולדות המסורת", "פרשנות פנים מקראית", > "הגישה הקנונית", ועוד. נתייחס גם לשאלות של קנוניזציה ושל ביקורת נוסח המקרא.

הקורס מוקדש לעיון בסיפורים נבחרים וחוקים נבחרים מתוך חמשת חומשי התורה ובחינתם לאור הפרשנות לדורותיה. נעמוד על הפרשנות הניתנת לסיפור או לחוק במקומות אחרים בתורה ובמקרא (פרשנות פנים-מקראית), ונבחן אותו דרך מדרשי חז"ל ופירושיהם הרצופים לחומשי התורה של פרשני ימי הביניים והעת החדשה. נעמוד על הקשיים הפרשניים המשותפים לפרשנים אלו וקשיים אחרים המיוחדים לחלקם בלבד. נבחן את פתרונותיהם לקשיים אלו לאור הנחות היסוד השונות של כל פרשן או קבוצת פרשנים, הקובעות את טווח האפשרויות הפרשניות העומדות בפניהם: רצף היסטורי או "אין מוקדם ומאוחר בתורה", שאלת הבלעדיות של הקביעות ההלכתיות של התורה שבעל פה, היחס בין פשט לדרש, אחדות התורה לעומת תורת התעודות ותיאוריות ביקורתיות אחרות, שאלת קיומם של מאפיינים מיוחדים לתורת ה' לעומת "דיברה תורה כלשון בני אדם", ועוד.

הקורס יבקש לפתוח צוהר לעולמו של המאמין כפי שהוא משתקף בספר תהלים. בשונה מרוב ספרי המקרא האחרים, החושפים את מעורבות האל בהיסטוריה האנושית והלאומית, ספר תהלים הוא אנתולוגיה של תפילות מתקופות שונות המביעות דווקא את רחשי לבו של האדם ואת החוויה הדתית רבת הפנים שלו בתוך מערכת היחסים שבין האדם לאלוהיו. כאוסף תפילות, ספר תהלים שימש לאורך ההיסטוריה בפרקטיקה הדתית הפרטית והציבורית. אולם עיון במזמורי התהלים מנקודת מבט תאולוגית, סוציולוגית וספרותית שופך אור חדש על מגוון הדרכים שבהן תיארו בני האדם את האל, הגדירו את דרכי פעולתו בעולם, וביטאו את הערכים המרכזיים בעולמם הדתי.<br /> במהלך הקורס נקרא מזמורים מתקופות ומסוגות שונות, ונשאל שאלות מפתח כגון: מהי דמות האל המשתקפת במזמורים השונים? כיצד האדם מבין את דרכי פעולת האל בעולם ואת יחסו לעולם האנושי? כיצד חוו אנשים בתקופות שונות את עצמם ואת מקומם בעולמו של האל? <br /> דגש מיוחד יושם על הכרות עם מתודולוגיות מרכזיות בחקר הספרות המזמורית שבמקרא ועל זיהוי הסוגות השונות בספר תהלים, שבאמצעותן נבחן את המתח שבין נוסחאות קבועות למבע ייחודי ומקורי.<br />

בקורס זה נלמד את הסיפורים המרכזיים בבראשית א-י"א: סיפורי בריאת העולם, גן עדן, קין והבל, בני האלהים ובנות האדם, סיפור המבול ושכרותו של נח, וסיפור מגדל בבל. נעמוד על המוטיבים המרכזיים שבסיפורים אלה ועל הדמיון והשוני ביניהם ובין סיפורי ייסוד האנושות מקבילים במזרח הקדמון. נעמוד גם על שאלות של חיבור ועריכה בסיפורים, וננסה לזהות מגמות דתיות ואדיולוגיות בתהלכי עריכת הסיפורים.

מטרות הקורס היא לבחון את עולם האמונות והדעות שמשתקף בספרי המקרא. נתמקד במספר סוגיות תיאולוגיות כגון האמונה המונותאיסטית, יחס המקרא למיתוס ולמגיה, בעיית הרע והסבל, הגאולה המשיחית באחרית הימים, ועוד. נעמוד על מגוון הדעות המשתקפות במקרא ביחס לכל נושא ונושא, ויחד עם זאת, ננסה לגלות את האחדות העשויה לעמוד מאחורי הבדלי התפיסה. בסוף נדון בשאלת הייחוד של האמונה המקראית ביחס לאמונות של המזרח הקדום לאור כל מה שלמדנו במשך הקורס.

נקרא, נלמד וננתח סיפורים נבחרים ממחזור סיפורי אליהו ומחזור סיפורי אלישע (מל"א יז - מל"ב יג). לצד הקריאה הספרותית הצמודה נעמיק בסוגיות נבחרות: עריכה ומגמות העריכה; חקר הסוגים הספרותיים; יסודות הנבואה הקדומה; יחסי מלך-נביא והנס המקראי.

בקורס זה נעמוד על מקומו המרכזי של יציאת מצרים במסורת המקראית ועל משמעות מרכזיות זו לאמונה המקראית. נעיין במבחר טקסטים מתוך ספרי שמות, דברים, ותהלים העוסקים בדרכים שונות בחוויית השעבוד במצרים ובגאולה ממנו, בעזרת הפרשנות המסורתית והביקורתית גם יחד. מטרת העיון לחשוף את המגמות התיאולוגיות והחברתיות השונות המשתקפות בכתובים השונים, ולמקם אותם בתוך העולם המקראי המתפתח.

החברה הישראלית הקדומה, בית היוצר של הטקסטים המקראיים, התקיימה בתוך עולם עשיר במסורת ספרותית ששורשיה נטועים כבר באלף השלישי לפני הספירה. מסורת זו כללה מיתוסים ואפוסים, ספרות חוק, בריתות, יצירות חכמה, מזמורים ותפילות.<br /> בקורס זה ניחשף למסורת הספרותית העשירה והמגוונת הזו, בדגש מיוחד על מסופוטמיה ומצרים, ונבחן כיצד המחקר המשווה מאיר באור חדש סוגות וטקסטים מקראיים שונים. נעמוד על נקודות הדמיון וההבדלים בין מסורת התרבויות השכנות לבין המסורת המקראית, בהתייחסות לנושאים כגון חוק, נבואה, ספרות חכמה, קינות, ועוד טקסטים ונושאים נוספים העומדים בלב עיסוקם של סופרי המקרא.<br /> מעבר לעיון ההיסטורי והספרותי בממצאים ובטקסטים, יוקדש גם דיון למתודולוגיות המחקריות המשמשות במחקר השוואתי זה. הקורס יעניק לסטודנטים כלים להבנת הרקע התרבותי וההיסטורי של הטקסטים המקראיים, ויפתח עבורם זוויות ראייה חדשות ומעמיקות בניתוחם.<br />

בקורס זה נכיר לעומקם את סיפורי הראשית המהווים את החטיבה הראשונה של ספר בראשית: סיפורי הבריאה, סיפור גן עדן, פרשת קין והבל, סיפור המבול וסיפור מגדל בבל. במהלך הלימוד נבקש לעמוד על משמעותם הרעיונית של הסיפורים הללו, ולהבין את תרומתם להבניית מגמתו הכוללת של הספר. בלימודנו נדון במוטיבים העיקריים ובתמות המרכזיות המשתקפות מסיפורי הראשית, הנוגעים בשאלות תיאולוגיות, חברתיות ומוסריות כגון: תפקידו של האדם בעולם, התביעה המוסרית ממנו, מחויבויותיו החברתיות, זיקתו לא-להים ועוד. מתוך כך גם יתבהרו הסיבות לנטיעת הסיפורים הללו בפתחו של ספר בראשית ושל המקרא כולו. אנו נעסוק בעיקר בהיבטים הספרותיים של הטקסט ולפיכך ננתח את תוכנם לצד עיצובם האמנותי בעזרת כלי הניתוח הספרותי. אך לצד זאת נבחן אותם ביחס לטקסטים מקבילים מהמזרח הקדום הקרוב, וניעזר בלימודנו גם בפרשנות המסורתית ובכלי מחקר מתחומים נוספים.