נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
ד"ר תמר קדרי היא מרצה וחוקרת של ספרות חז"ל במסלול מדרש ואגדה במכון שכטר למדעי היהדות ולשעבר דקנית המכון. היא בוגרת תואר ראשון ושני ובעלת תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית. בשנת 2001 הייתה עמיתת מחקר במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 2009 זכתה במענק של הקרן הלאומית למדע ובמשך שש שנים ניהלה פרויקט מחקר להוצאת מהדורה מדעית למדרש שיר השירים רבה. הסינופסיס הועלה לאתר של מכון שכטר למדעי היהדות. היא פרסמה מאמרים חשובים בכתבי עת יוקרתיים בארץ ובחו"ל. ספרה "מנחה ליהודה" ראה אור בשנת 2017 בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות ומכון לאו בק. פרט לכך היא גם אומנית ופסלת והשתתפה בתערוכות בגלריות בירושלים ובתל אביב.
כשהייתי בת 19 זכיתי לשמוע שיעור מפיה של נחמה ליבוביץ. הפרשה היתה חיי שרה. אני זוכרת את הדירה הצנועה שלה ליד התחנה המרכזית הישנה בירושלים. את ארונות הברזל שמילאו את הקירות ושעליהם היו מסודרים דפים על גבי דפים, דפי פרשת השבוע. ואני לא יכולה לשכוח את השיעור שלה שעסק במפגש בין עבד אברהם ורבקה.
האם הרגשתם פעם שאתם נמצאים בתקופה חשוכה וקשה, שאתם לא מצליחים להתעודד ולראות את האור בקצה המנהרה? ההפטרה שלנו מתמודדת עם תחושות כאלה.
לאחר שלוש שנות עבודה מסורות וחיוך שלא מש משפתיה, מסיימת ד"ר תמר קדרי את תפקידה בתור דיקנית המכון. רגע לפני יציאה לשבתון, תמר נפרדת מהסטודנטים:
אנחנו נמצאים בשבתות שבין תשעה באב לראש השנה, המכונים שבעתא דנחמתא. אלה ימים שבהם אנחנו מסתכלים קדימה ומקווים לעתיד טוב יותר. בפרשת ראה ירושלים מתוארת כעזובה, סוערת וחסרת שקט, אך האל מבטיח לה כי הוא ישקם אותה וייפה אותה באבנים יפות וחזקות.
הסיפור על הגיבור המקראי הוא אחד המוכרים ביותר בספרות חז"ל, ורבים משוכנעים שהוא מופיע בתורה. אבל גם האגדה שכולנו מכירים, אינה מדויקת.
במאמר מיוחד לחג השבועות, ד"ר תמר קדרי, דיקנית מכון שכטר ומרצה למדרש ואגדה, מציגה את התורה כדמות נשית אהובה, כפי שנשקפת אלינו מפיוטים וממדרשים.
השנה נתכנס לחגוג את ליל הסדר במתכונת שונה, מצומצמת מתמיד. מרצי מכון שכטר נקראו להאיר את סדר תש"ף מזוויות מקוריות ולחלוק רעיונות על האופן שבו ניתן לחגוג ברוח הימים הנוכחיים.
במאמר לפרשת בראשית מביאה ד"ר תמר קדרי, דיקנית מכון שכטר ומרצה למדרש ואגדה, גישה מפתיעה מהמדרש, המדגישה את הדמיון החיצוני בין האדם לאל ומורה על החשיבות שייחסו חז"ל ליופי ולאסתטיקה.
הרבה לפני מחאת הקוטג' ניסו חז"ל להתמודד עם הבדלי הפערים הכלכליים בחברה באמצעות סיפור על הקורבנות שבספר ויקרא. בזמן שאגריפס המלך ביקש להשתלט על המקדש ולהקריב אלף עולות ביום אחד, הגיע איש עני ורצה להקריב בו עולה. מה קרה אז?
איזה מסר חינוכי מעבירה פרשת השבוע שופטים למנהיגי ציבור? אחד הנושאים המפתיעים בפרשת שופטים הוא חוק המלך, הכולל כמה מגבלות החלות על המלך. לכאורה, החוק נראה כמו דבר והיפוכו, שהלוא המלך הוא מעל כולם וזה שמחוקק את החוקים, אז איך ניתן להגביל אותו? ומדוע בכלל לעשות זאת? במאמר לפרשת השבוע "בין שלמה המלך לשלמי הסנדלר", ד"ר תמר קדרי, מרצה למדרש ואגדה במכון שכטר, דנה בתפקיד המנהיג ומחברת בין פרשת שופטים לימינו.
מבין החגים והימים המיוחדים שאנו מציינים סביב מעגל השנה, נתקבע לו בשנים האחרונות התאריך של ט"ו באב כיום המציין את חג האהבה. תאריך עברי זה נעשה ליומם של האוהבים. זוגות רבים רוצים לקבוע את חתונתם דווקא בתאריך זה, וזוגות נשואים מציינים אותו במחוות רומנטיות ומיוחדות. מה מקורו של ט"ו באב כחג האהבה, ומה הקשר שלו למגילת שיר השירים?
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי"- על רקע דברים אלה מפתיע לגלות כי במקורות חז"ל קיימת דווקא התעסקות רבה בנושא היופי בכלל, והיופי הנשי בפרט. נראה כי האנושות לא כל כך השתנתה בעניין זה במרוצת אלפיים השנים האחרונות...
השעה כבר מאוחרת, אך אני מסרבת לוותר. עיני סוקרות את התמונות המתחלפות על המסך. האם ייתכן שלא נותרה בידינו אף תמונה של חוקר המדרש הדגול יהודה תיאודור, שהוציא את המהדורה המדעית לבראשית רבה? כבר כמה שבועות שאני מחפשת בנחישות אחר התמונה.
גדול פייטני ארץ ישראל הקלאסיים, ר' אלעזר בירבי קליר (חי במאה השביעית), כתב מספר פיוטים לכבוד יום מתן תורה. הקדושתאות לשבועות הן משיאי יצירתו. באחד הפיוטים לכבוד חג השבועות מביא הקליר את דברי התורה, המספרת בגוף ראשון את תולדותיה ואת תולדות העולם.
מנהג מקובל במקומותינו לקרוא את מגילת שיר השירים בפסח. יש הנוהגים לקרוא אותה בלילה, לאחר סיום ההגדה, ויש הנוהגים לקרוא אותה בבית הכנסת בשבת חול המועד. האוירה האביבית של הפריחה והלבלוב המתוארת בשיר השירים, קושרת באופן טבעי בין המגילה לבין חג הפסח. עיון במקורות חז"ל יכול ללמדנו כי הקשר בין שיר השירים לבין סיפור יציאת מצרים וקריעת ים סוף הוא קדום ועמוק הרבה יותר.
מבין החגים והימים המיוחדים שאנו מציינים סביב מעגל השנה, נתקבע לו בשנים האחרונות התאריך של ט"ו באב כיום המציין את חג האהבה. תאריך עברי זה הפך ליומם של האוהבים. זוגות רבים רוצים לקבוע את חתונתם דווקא בתאריך זה, וזוגות נשואים מציינים אותו באופן רומנטי ומיוחד. מה מקורו של ט"ו באב כחג האהבה, ומה הקשר שלו למגילת שיר השירים?
תפקידה של ושתי במגילת אסתר הוא קצר ומסתיים עם הפרק הראשון של המגילה. ושתי מוצגת כאישה חשובה המכנסת "משתה נשים" במקביל למשתה אחשוורוש. היא מתגלה כאישה שאיננה מהססת לסרב לדרישתו של המלך השיכור להופיע במשתה שלו ב"כתר מלכות" (על פי הפשט: בלבוש מלכות מלא). היא עומדת על דעתה, אולם בכך היא פוגעת בכבודו של אחשוורוש בעיני שריו ונתיניו. כתוצאה מכך ושתי מאבדת את מעמדה כמלכה ומסולקת מן הארמון.
דמותו של משה ריתקה יוצרים רבים מאז המאות הראשונות לפני הספירה ועד ימינו אנו. עיסוקם בדמותו של משה באמצעים שונים (מחזאות, פילוסופיה, מדרש, פרשנות או אנימציה) חושפת בפנינו את הדרך בה התמודדו יוצרים אלה עם הבעייה של גיבוש זהותם הם, כשייכים למיעוט יהודי החי בסביבה נוכרית.
מאת: ד”ר תמר קדרי
הוצאה לאור: מפעל המדרש של מכון שכטר ומכון ליאו בק
ישראל היום / ד"ר תמר קדרי
ישראל היום / ד"ר תמר קדרי
ישראל היום / ד"ר תמר קדרי
ישראל היום / ד"ר תמר קדרי
Jerusalem Post
ידיעות אחרונות - ממון / ד"ר תמר קדרי
מעריב / ד"ר תמר קדרי
ישראל היום / ד"ר תמר קדרי
טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.