מתעניינים בלימודים הרשמה איזור אישי
English
מסלולי הלימוד לתואר שני במדעי היהדות

לימודי ירושלים וארץ ישראל

על המסלול

מכון שכטר למדעי היהדות מציע לכם תוכנית אקדמית ייחודית – היחידה בארץ – שמתמקדת בירושלים, נלמדת בירושלים ושבמהלכה מסיירים בירושלים ובסביבתה.

התוכנית מתמקדת בהיסטוריה, בגיאוגרפיה, בחברה ובתרבות העשירה של ארץ ישראל ושל ירושלים בפרט, ומזמנת חוויה אקדמית מעמיקה, שמבוססת על שילוב לימודים בכיתה וסיורים לימודיים עם מחנה מחקר שתכליתו חקר תעלומות עתיקות ופיתוח חשיבה מקורית ויצירתית להכרת הארץ ובירתה.

מסלול הלימודים מיועד למתעניינים בתולדות ירושלים וארץ ישראל, ולכל העוסקים מקצועית בתחומים שקשורים בלימודי ארץ ישראל, תולדותיה ותרבויותיה; ולכל המבקשים להעמיק את ידיעתם ושליטתם בתולדות הארץ בכלל ובתולדות ירושלים בפרט. התוכנית פתוחה לכל המעוניינים להשתלב במסלול לימודים אקדמי מעמיק ומרתק, ולרכוש ידע נרחב, כלים מחקריים ומיומנות מעשית.

תוכנית הלימודים נתפרה במיוחד למורי דרך ולמדריכי טיולים, לאנשי חינוך, הוראה והדרכה, להיסטוריונים ולארכיאולוגיים, ומטרתה העמקה בתולדות הארץ ובמאפייניה, הכרת נופיה הייחודיים, חשיבותה הדתית, הגיאוגרפית, התרבותית והפוליטית, ויצירתה התרבותית, הרב לאומית והרב-גונית שבמרכזה ירושלים.

במסלול שלושה דגשים ייחודיים:

ירושלים, תולדותיה ותרבותה: מיקומו המרכזי של מכון שכטר בירושלים – בלבה של עיר הבירה ובסמוך לקריית הלאום ולקריית המוזיאונים – וקרבתו לאתרים היסטוריים ותרבותיים רבים מאפשרים שילוב ייחודי של קורסים עיוניים על ירושלים לתקופותיה עם סיורים ברחבי העיר העתיקה והחדשה גם יחד.

מחקר גיאוגרפי-היסטורי של ירושלים וארץ ישראל לדורותיה ולתקופותיה: הכרת המתודה המחקרית של הגיאוגרפיה ההיסטורית לעומקה בשילוב חקר ייחודם של ירושלים וארץ ישראל כנושא מחקר. העמקה בסוגה מחקרית זו נעשית תוך התייחסות אל תקופות, אזורים או נושאים נבחרים.

ירושלים וארץ ישראל בהיבט הגותי ותרבותי: עיסוק בתפיסות השונות של ארץ ישראל בהגות היהודית ובתרבויות השונות שראו בה מוקד משיכה לאורך ההיסטוריה, ביחס לארץ ישראל במחשבת המקרא, ובחקר ארץ ישראל בהגות הדתית של שלוש הדתות.

לבוגרי התוכנית מוענק תואר שני .M.A במדעי היהדות באישור המועצה להשכלה גבוהה

מבנה תוכנית הלימודים למסלול ירושלים וארץ ישראל

4 קורסי ליבה – חובה בכל המסלולים (8 נ”ז) – לחצו כאן לבחירת הקורסים

א. חובת השתתפות בקורס הליבה פסיפס הזהויות (2 נ”ז)

ב. שלושה קורסי ליבה נוספים (6 נ”ז)

5 קורסי חובה במסלול ללימודי ירושלים וארץ ישראל (10 נ”ז) הקורסים מפורטים בטבלה מטה

א.  גיאוגרפיה היסטורית של ירושלים (א+ב)  (4 נ”ז)

ב.  מחנה מחקר (א+ב)  (4 נ”ז)

ג.  ארץ ישראל וירושלים בהגות המקראית (2 נ”ז)

4 קורסי בחירה במסלול ללימודי ירושלים וארץ ישראל  (8 נ”ז) בחירת קורסים מן הטבלה שבעמוד זה

 5 קורסי בחירה נוספים (10 נ”ז) – לחצו כאן לבחירת הקורסים


סך הכול 36 נ”ז (18 קורסים) לתואר שני

רשימת הקורסים במסלול לשנת תשפ"ד

קורסי חובה במסלול במהלך התואר (5 קורסים, 10 נ"ז)
שם קורס מרצה סמסטר שעות
גיאוגרפיה היסטורית של ירושלים

תיאור הקורס

מטרת הקורס היא להקנות כלי חשיבה ומושגים מתחום המחקר של הגיאוגרפיה ההיסטורית ולהדגימם באמצעות סוגיות מתולדות ירושלים. הקורס יתקיים במתכונת של שיעורי כיתה וסיורים ויעסוק בתולדות ירושלים מאז שחר בריאתה של העיר ועד ראשית העת החדשה. נקודת המבט הגיאוגרפית- היסטורית תאפשר התמקדות בהתפתחות המרחבית של העיר בתקופות אלו ועיסוק בסוגיות של התרחבות והתכווצות העיר, מים, ביטחון, דת וקדושה.
ד”ר איל דודסון א'
12:00-8:30
ארץ ישראל וירושלים בהגות המקראית

תיאור הקורס

בקורס זה נעמוד על מרכזיותה של הארץ במקרא. דרך עיון ביקורתי בספרות המקראית לסוגיה, נחשוף מגוון של השקפות סביב נושאים כגון: מהות הבטחת הארץ לאבות וטיב זכותו של העם על הארץ, אופייה הסגולי של הארץ – גשמי או רוחני?, גבולות הארץ – היכן הם? היחס לאוכלוסייה הכנענית בתקופת הכיבוש, והצדקת האל בעקבות חורבן וגלות.
פרופ’ דוד פרנקל ב'
16:30-15:00
שם קורס מרצה סמסטר שעות
מחנה מחקר

תיאור הקורס

מחנה מחקר הוא קורס סדנאי המתקיים לחילופין בכיתה ו"בשדה", בהשתתפות פעילה של התלמידים. הקורס נועד להכרת והפעלת שיטות מחקר בגיאוגרפיה-היסטורית בשטח. <br /> בקורס נשים דגש על בחינת הקשר בין תולדות המרחב והערכים ההיסטוריים הגלומים בו, לבין צרכי הפיתוח של ההווה והערכים התרבותיים (שימור; פיתוח מקיים וכדומה) והאנושיים (תנודות אוכלוסייה) במרחב. בחלק הראשון של הקורס נדון בהגדרת גבולות המרחב ובחלוקתו למרחבי-משנה וכן בשונות הפנימית של יחידותיו המשניות. במקביל נתבונן גם ביחידות הגובלות ונדון בדמיון ובשוני. הסטודנט יבחר "נושא מחקר אישי" שיהווה את עיקר הקורס, וילמד להשתמש בשיטות מחקר, בארכיונים ובמאגרי מידע.<br /> בחלק השני כל תלמיד יציג בשטח את שאלות המחקר שלו ואת קווי היסוד של מחקרו. תהליך זה יתבצע תוך שימת דגש על שיתוף מידע בין כל הסטודנטים, שחוקרים וחולקים אותו מרחב. בד בבד יושם דגש על התמקדות, כלומר הגשת התרגילים והעבודה המסכמת במועדים שייקבעו.<br /> <br /> שימו לב שהקורס כולל 14-13 מפגשים, שביניהם כלולים גם 2-1 ימי סיור מרוכזים מחוץ לתאריכים של לוח השנה האקדמי של סמסטר ב. שני התאריכים הנוספים הם: 2/7/20 (יום ה' בשבוע הראשון שלאחר סיום הסמסטר), ויתכן יום נוסף שיקבע בהתאם למספר הסטודנטים בקורס בתאריך 16/4/20 (יום ה' איסרו חג פסח). בימי הסיורים הסטודנטים מציגים את מחקריהם בשטח.<br />
פרופ’ דורון בר ב'
12:00-8:30
קורסי בחירה במסלול במהלך התואר (5 קורסים, 10 נ"ז)
שם קורס מרצה סמסטר שעות
מלחמת העצמאות: מהפלישה הערבית למדינת ישראל ועד סיום הסכמי שביתת הנשק

תיאור הקורס

הקורס יעסוק בתקופה שלאחר הכרזת המדינה עם הפלישה של חמשת הצבאות הערביים למדינת ישראל ב-15 במאי 1948 ועד סיום הסכמי שביתת הנשק בחודש יולי 1949. במהלך הקורס נבחן את תוכנית הפלישה הערבית ואת הסיבות לכישלונה, את המיתוס 'מעטים מול רבים' וכן את מיתוס 'נשקנו הדל'. כמו כן נעסוק בכמה מן הפרשיות המכוננות בהפוגה הראשונה - ביניהן: 'מרד הגנרלים', פרשת 'אלטלנה' ו'תכנית ברנדוט' . נבחן את מורכבות המאבק המשולב הצבאי והמדיני הבינלאומי ואת הדילמות המרכזיות שעמדו בפני מדינת ישראל ברמה האסטרטגית ערב המבצעים הגדולים 'יואב', 'חורב' ו'עובדה' וכיצד הוצאו אל הפועל ונסיים בהסכמי שביתת הנשק שיצרו את גבולות 'הקו הירוק'.
ד”ר גד קרויזר א'
10:00-8:30
על מגש הכסף: חברה ומגדר מיישוב למדינה

תיאור הקורס

"מנגד יצאו נערה ונער ואט-אט יצעדו הם אל מול האומה...אז תשאל...מי אתם? והשנים...יענו לה: אנחנו מגש הכסף שעליו לך ניתנה מדינת-היהודים" (נתן אלתרמן, 1947) מה מלמדים הייצוגים בשירו של אלתרמן על מאוויי החברה הציונית ועל דימוייה העצמי? מה בינם לבין המציאות החברתית ששררה בארץ בשלהי שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים? הקורס שלפנינו יתמקד בבחינת התהליכים שעיצבו את החברה הישראלית במעבר מחברה וולונטרית למדינה ריבונית בראי יחסי המגדר. נכיר וננתח את הסוגיות החברתיות המרכזיות עמן התמודדו גברים ונשים בארץ ישראל, נבחן את מקורותיהם התרבותיים, את השגיהם וכשלונותיהם ומשמעותם. לשם כך נעזר במקורות מגוונים בני בהם טקסטים ספרותיים וחזותיים.
פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן א'
16:30-15:00
ציון והתפוצות במחשבה היהודית במאה ה-20

תיאור הקורס

בקורס זה נעיין בגישותיהם של הוגי דעות יהודיים שונים בקשר לציונות, ארץ ישראל והחיים היהודיים בגולה. הנחת היסוד של הקורס הוא שהחל משנות ה-80 של המאה ה – 19, היחס לארץ ישראל ולתפוצות הגולה הפך למוקד התמודדות עם מגוון רחב של בעיות הפוקדות את הקיום היהודי מאז ועד היום. בעיות אלה כוללות את הופעת האנטישמיות המודרנית, ההתפוררות הקהילתית, התרבותית והמוסרית של העם היהודי, בעיית ההתבוללות והחינוך היהודי, מעמדם של היהודים והיהדות בעולם, ועוד. במסגרת הקורס נראה כיצד ההתייחסות לשאלת ציון והתפוצות על ידי הוגי דעות, כמו אחד העם, שמעון דובנוב, מרדכי קפלן, אליעזר שביד ודניאל בויארין, משקפת את התמודדותם עם בעיות אלה.
פרופ’ יוסף טרנר א'
16:30-15:00
מירושלים לרומא וביזנטיון: סוגיות בארכיאולוגיה רומית-ביזנטית של ארץ ישראל

תיאור הקורס

ירושלים רומא וביזנטיון הינם מושגים כלליים, מילות קוד אם תרצו, להגדרת המרחב הגיאוגרפי והטווח הכרונולוגי בהם נדון במספר תתי נושאים בהם עוסקת הארכיאולוגיה הרומית-הביזנטית. במפגשים שנקיים במהלך הסמסטר נדון לעומק במספר מצומצם של אתרים כדוגמת מצדה, בית שאן ואתר בנייני האומה בירושלים; מבני קברים ואופניי קבורה שונים; אתרים וממצאים ארכיאולוגיים הקשורים בעלייה לרגל. <br /> במסגרת ההעמקה בנושאים הבאים נבחן את את האתרים והממצא הארכיאולוגי הקשור בהם באופן שישקף , במידת האפשר, את הקשר שבין "ירושלים" "רומא" ו"ביזנטיון".<br />
פרופ’ חיים גולדפוס א'
18:30-17:00
שם קורס מרצה סמסטר שעות
לדעת את ירושלים, ללמוד את ירושלים ולחקור את ירושלים

תיאור הקורס

סמינר מתודולוגי מתקדם שעוסק בגישות ובשיטות המחקר של הגיאוגרפיה ההיסטורית בהדגמה על ירושלים. בקורס נלמד על "אבני הבניין" של דיסציפלינה זו - מקורות כמו מפות, תצלומי אויר, ממצאים ארכיאולוגיים, מקורות היסטוריים כתובים וסיורי שטח – מאפשרים לחקור לעומק את פני העיר ואת התפתחותה לאורך השנים. <br /> <br /> תנאי מוקדם: קורס "גיאוגרפיה היסטורית" או היכרות רצינית עם ירושים.
פרופ’ דורון בר ב'
8:30-10:00
שליטים חדשים בארץ: מוסלמים ובני חסותם בא”י בתקופה האסלאמית הקדומה

תיאור הקורס

בין השנים 634 - 640 נכבשה א"י כולה בידי המוסלמים שזה מקרוב באו.<br /> הקורס יעקוב אחרי תהליך הכיבוש, השלכותיו המיידיות, והשלכותיו ארוכות הטווח על תושבי הארץ הנוצרים, היהודים והמוסלמים .<br /> נעסוק בשינוי במעמדם המשפטי של תושבי הארץ ובהפיכתם ל"בני חסות"; בשינוי פניה של החברה במהלך התקופה - מחברה רב-לשונית הנשלטת על ידי אימפריה נוצרית, לחברה הנשלטת על ידי מוסלמים דוברי ערבית; במאבקם של "בני החסות" לשמירה על זהותם הדתית והתרבותית; ובשינוי פניה של הארץ.<br /> מן העבר השני נעסוק בהשתרשות האסלאם והמוסלמים בארץ, בהתבססותם הדתית והתרבותית בה, ובהפיכתה לארץ קדושה עבורם.<br /> עד כמה היה האסלאם נוכח? כיצד התייחסו השליטים המוסלמים לבני החסות? האם המוסלמים היו לרוב ומתי? כיצד התנהלו חייהם של בני החסות?<br /> בשאלות אלה ועוד נדון בפגישותינו במהלך הסמסטר.<br />
ד”ר מילכה לוי רובין ב'
16:30-15:00
ירושלים בעת החדשה

תיאור הקורס

נעסוק בהתפתחות המרחבית של ירושלים מאמצע המאה התשע-עשרה ועד לראשית שנות האלפיים. נתמקד בשינויים הדרמטיים שהיו מנת חלקה של ירושלים בתקופה דרמטית זו: הפיתוח והשגשוג של העיר העתיקה; בניית ירושלים שמחוץ לחומות; תרומת תקופת המנדט לפיתוח העיר; תשע-עשרה שנות חלוקת העיר, ואיחודה לאחר מלחמת ששת הימים.
פרופ’ דורון בר ב'
18:30-17:00
מהר ציון להרים ציוניים

תיאור הקורס

מטרת הקורס להכיר באופן חווייתי את תולדות ירושלים בגישה טופוגרפית-היסטורית-תרבותית. נעקוב אחרי גלגולי המושג "ציון" החל מהמצודה בעיר היבוסי, דרך מפעלי דוד ושלמה וביסוס "הר ציון" ההיסטורי; נעפיל עם השם "הר ציון" אל העיר העליונה של ימי בית שני והתקופה הביזנטית ונסיים במאה ה-19 והעשרים, עם הולדת התנועה הציונית והניסיונות שלה לבסס לעצמה "הר ציון" מודרני משלה.<br /> הקורס יתקיים בשטח, במתכונת של 5 סיורים בני 5 שעות במחצית השנייה של סמסטר ב' תשפ"א
ד”ר יאיר פז ב'
13:30-8:30


קיץ 2024
שם קורס מרצה סמסטר שעות
צפת והגליל העליון

תיאור הקורס

בשנת 1516 כבש הסולטן העות'מאני סלים הראשון את א"י ובשנת 1538 שיקם ממשיכו, סולימן 'המפואר', את חומות ירושלים. למרות זאת, נראה שהתמורות הבולטות באותה מאה, בוודאי מנקודת מבט יהודית, התמקדו דווקא באזור הגליל. תופעה זו בולטת במיוחד ביישוב היהודי בצפת, מה שכונה "תור הזהב" או "דור מקובלי צפת". במקביל לכך מתרחשים אירועים דרמטיים גם סביב טבריה.<br /> <br /> הקורס ינתח את הרקע והגורמים הגיאוגרפיים-היסטוריים והתרבותיים שתרמו לכך, והביאו להתעניינות החריגה בצפת ובטבריה ולהפיכת העיר צפת לאחת מארבע ערי הקודש של א"י. הבחינה תיעשה תוך השוואה לצמיחתה של ירושלים במאת הט"ז, תוך שימוש במתודות מתחום הגיאוגרפיה, ההיסטוריה וחקר התרבות. במהלך הדיון נתרגל גם ניתוח טקסטואלי של מקורות יהודיים ואחרים.<br /> <br /> מפגש הכנה יום ג', 2/07/2024, 20:00-18:00. המפגש בזום השתתפות חובה.<br /> מחנה לימודי – שלושה ימי סיור והרצאות בצפת ובגליל, <br /> מיום ב', 15/07 בשעה 10:00 בבוקר (הגעה עצמאית לצפת) ועד ליום ד', 17/07 בשעה 18:00 בערב. (מוגבל ל- 20 סטודנטים)<br /> יודגש שהקורס כולל הליכה מאומצת ופעילויות ערב (השתתפות מלאה בכל הפעילויות הינה חובה).<br /> הלינה באכסניית אסנט בצפת בתוספת תשלום שתועבר ישירות לאכסנייה http://www.ascent.co.il/
ד”ר יאיר פז קיץ 2024

שאלות ותשובות

  • האם אפשר לשלב לימודים לתעודת הוראה?

    כן, אפשר ללמוד תואר שני במסלול לימודי ירושלים וארץ ישראל ולשלב לימודים לתעודת הוראה והרחבת הסמכה מטעם מכון כרם.

  • מעוניין במודעת הפרסום של מסלול זה?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.