נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
נשמח להיות בקשר. נא השאירו פרטי התקשרות וניצור איתכם קשר בהקדם
טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל.
מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.
תוכנית אקדמית ייחודית, העוסקת בהיסטוריה, בגיאוגרפיה ובתרבות של ארץ ישראל בכלל ושל ירושלים בפרט. הסטודנטים בתוכנית נהנים משילוב בין לימודים בכיתה לבין סיורים לימודיים בירושלים וסביבותיה.
מסלול לימודים זה מיועד למתעניינים בתולדות ירושלים וארץ ישראל ולאלו שעיסוקם המקצועי קשור בלימודי ארץ ישראל, תולדותיה ותרבויותיה. מטרת הלימודים היא להכיר לעומק את היצירה התרבותית, הרב-לאומית והרב-גונית שבמרכזה ארץ ישראל וירושלים. במסלול שלושה דגשים ייחודיים:
קורסים נוספים עוסקים במקורות טקסטואליים קלאסיים ומודרניים, יהודיים ולא-יהודיים, השופכים אור על המציאות החברתית, הפוליטית והתרבותית בארץ ישראל לאורך הדורות ועל קשרי הגומלין שבין ארץ ישראל והתפוצות, ובין מרכז ופריפריה.
לבוגרי התוכנית יוענק תואר שני .M.A במדעי היהדות המוכר מטעם המועצה להשכלה גבוהה.
1. ארבעה קורסי ליבה חובה לכל המסלולים (8 נ”ז)
א. חובה קורס ליבה: פסיפס הזהויות (2 נ”ז)
ב. שלושה קורסי ליבה נוספים (6 נ”ז)
2. חובת המסלול הראשי – ירושלים וארץ ישראל (10 נ”ז)
א. גיאוגרפיה היסטורית של ירושלים (א+ב) (4 נ”ז)
ב. מחנה מחקר (א+ב) (4 נ”ז)
ג. ארץ ישראל וירושלים בהגות המקראית (2 נ”ז)
3. ארבעה קורסי בחירה בתוך המסלול ירושלים וארץ ישראל (8 נ”ז)
4. חמישה קורסי בחירה מחוץ למסלול (10 נ”ז)
סך הכול 36 נ”ז (18 קורסים) לתואר שני
שם קורס | סוג השיעור | מרצה | שיוך למסלול | סמסטר | יום | שעות | נקודות זכות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
גיאוגרפיה היסטורית של ירושלים
תיאור הקורס
מטרת הקורס היא להקנות כלי חשיבה ומושגים מתחום המחקר של הגיאוגרפיה ההיסטורית ולהדגימם באמצעות סוגיות מתולדות ירושלים. הקורס יתקיים במתכונת של שיעורי כיתה וסיורים ויעסוק בתולדות ירושלים מאז שחר בריאתה של העיר ועד ראשית העת החדשה. נקודת המבט הגיאוגרפית- היסטורית תאפשר התמקדות בהתפתחות המרחבית של העיר בתקופות אלו ועיסוק בסוגיות של התרחבות והתכווצות העיר, מים, ביטחון, דת וקדושה.
|
שיעור וסיור | פרופ’ דורון בר |
לימודי ירושלים וארץ ישראל לימודי ישראל ותולדות הציונות |
א' |
ה' |
12:00-8:30 |
4 |
ארץ ישראל וירושלים בהגות המקראית
תיאור הקורס
בקורס זה נעמוד על מרכזיותה של הארץ במקרא. דרך עיון ביקורתי בספרות המקראית לסוגיה, נחשוף מגוון של השקפות סביב נושאים כגון: מהות הבטחת הארץ לאבות וטיב זכותו של העם על הארץ, אופייה הסגולי של הארץ – גשמי או רוחני?, גבולות הארץ – היכן הם? היחס לאוכלוסייה הכנענית בתקופת הכיבוש, והצדקת האל בעקבות חורבן וגלות.
|
שיעור | פרופ’ דוד פרנקל |
לימודי ירושלים וארץ ישראל מקרא |
א' |
ה' |
16:30-15:00 |
2 |
מחנה מחקר
תיאור הקורס
מחנה מחקר הוא קורס סדנאי המתקיים לחילופין בכיתה ו"בשדה", בהשתתפות פעילה של התלמידים. הקורס נועד להכרת והפעלת שיטות מחקר בגיאוגרפיה-היסטורית בשטח. <br />
בקורס נשים דגש על בחינת הקשר בין תולדות המרחב והערכים ההיסטוריים הגלומים בו, לבין צרכי הפיתוח של ההווה והערכים התרבותיים (שימור; פיתוח מקיים וכדומה) והאנושיים (תנודות אוכלוסייה) במרחב. בחלק הראשון של הקורס נדון בהגדרת גבולות המרחב ובחלוקתו למרחבי-משנה וכן בשונות הפנימית של יחידותיו המשניות. במקביל נתבונן גם ביחידות הגובלות ונדון בדמיון ובשוני. הסטודנט יבחר "נושא מחקר אישי" שיהווה את עיקר הקורס, וילמד להשתמש בשיטות מחקר, בארכיונים ובמאגרי מידע.<br />
בחלק השני כל תלמיד יציג בשטח את שאלות המחקר שלו ואת קווי היסוד של מחקרו. תהליך זה יתבצע תוך שימת דגש על שיתוף מידע בין כל הסטודנטים, שחוקרים וחולקים אותו מרחב. בד בבד יושם דגש על התמקדות, כלומר הגשת התרגילים והעבודה המסכמת במועדים שייקבעו.<br />
<br />
שימו לב שהקורס כולל 14-13 מפגשים, שביניהם כלולים גם 2-1 ימי סיור מרוכזים מחוץ לתאריכים של לוח השנה האקדמי של סמסטר ב. שני התאריכים הנוספים הם: 2/7/20 (יום ה' בשבוע הראשון שלאחר סיום הסמסטר), ויתכן יום נוסף שיקבע בהתאם למספר הסטודנטים בקורס בתאריך 16/4/20 (יום ה' איסרו חג פסח). בימי הסיורים הסטודנטים מציגים את מחקריהם בשטח.<br />
|
סמינר | ד”ר יאיר פז |
לימודי ירושלים וארץ ישראל |
ב' |
ה' |
12:00-8:30 |
4 |
שם קורס | סוג השיעור | מרצה | שיוך למסלול | סמסטר | יום | שעות | נקודות זכות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
מלחמת העצמאות: מהפלישה הערבית למדינת ישראל ועד סיום הסכמי שביתת הנשק
תיאור הקורס
הקורס יעסוק בתקופה שלאחר הכרזת המדינה עם הפלישה של חמשת הצבאות הערביים למדינת ישראל ב-15 במאי 1948 ועד סיום הסכמי שביתת הנשק בחודש יולי 1949. במהלך הקורס נבחן את תוכנית הפלישה הערבית ואת הסיבות לכישלונה, את המיתוס 'מעטים מול רבים' וכן את מיתוס 'נשקנו הדל'. כמו כן נעסוק בכמה מן הפרשיות המכוננות בהפוגה הראשונה - ביניהן: 'מרד הגנרלים', פרשת 'אלטלנה' ו'תכנית ברנדוט' . נבחן את מורכבות המאבק המשולב הצבאי והמדיני הבינלאומי ואת הדילמות המרכזיות שעמדו בפני מדינת ישראל ברמה האסטרטגית ערב המבצעים הגדולים 'יואב', 'חורב' ו'עובדה' וכיצד הוצאו אל הפועל ונסיים בהסכמי שביתת הנשק שיצרו את גבולות 'הקו הירוק'.
|
שיעור | ד”ר גד קרויזר |
לימודי ישראל ותולדות הציונות לימודי ירושלים וארץ ישראל |
א' |
ה' |
10:00-8:30 |
2 |
על מגש הכסף: חברה ומגדר מיישוב למדינה
תיאור הקורס
"מנגד יצאו נערה ונער ואט-אט יצעדו הם אל מול האומה...אז תשאל...מי אתם? והשנים...יענו לה: אנחנו מגש הכסף שעליו לך ניתנה מדינת-היהודים" (נתן אלתרמן, 1947) מה מלמדים הייצוגים בשירו של אלתרמן על מאוויי החברה הציונית ועל דימוייה העצמי? מה בינם לבין המציאות החברתית ששררה בארץ בשלהי שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים? הקורס שלפנינו יתמקד בבחינת התהליכים שעיצבו את החברה הישראלית במעבר מחברה וולונטרית למדינה ריבונית בראי יחסי המגדר. נכיר וננתח את הסוגיות החברתיות המרכזיות עמן התמודדו גברים ונשים בארץ ישראל, נבחן את מקורותיהם התרבותיים, את השגיהם וכשלונותיהם ומשמעותם. לשם כך נעזר במקורות מגוונים בני בהם טקסטים ספרותיים וחזותיים.
|
שיעור | פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן |
לימודי ירושלים וארץ ישראל לימודי ישראל ותולדות הציונות לימודי מגדר ופמיניזם |
א' |
ה' |
16:30-15:00 |
2 |
ציון והתפוצות במחשבה היהודית במאה ה-20
תיאור הקורס
בקורס זה נעיין בגישותיהם של הוגי דעות יהודיים שונים בקשר לציונות, ארץ ישראל והחיים היהודיים בגולה. הנחת היסוד של הקורס הוא שהחל משנות ה-80 של המאה ה – 19, היחס לארץ ישראל ולתפוצות הגולה הפך למוקד התמודדות עם מגוון רחב של בעיות הפוקדות את הקיום היהודי מאז ועד היום. בעיות אלה כוללות את הופעת האנטישמיות המודרנית, ההתפוררות הקהילתית, התרבותית והמוסרית של העם היהודי, בעיית ההתבוללות והחינוך היהודי, מעמדם של היהודים והיהדות בעולם, ועוד. במסגרת הקורס נראה כיצד ההתייחסות לשאלת ציון והתפוצות על ידי הוגי דעות, כמו אחד העם, שמעון דובנוב, מרדכי קפלן, אליעזר שביד ודניאל בויארין, משקפת את התמודדותם עם בעיות אלה.
|
שיעור | פרופ’ יוסף טרנר |
מחשבת ישראל לימודי ישראל ותולדות הציונות |
א' |
ה' |
16:30-15:00 |
|
מירושלים לרומא וביזנטיון: סוגיות בארכיאולוגיה רומית-ביזנטית של ארץ ישראל
תיאור הקורס
ירושלים רומא וביזנטיון הינם מושגים כלליים, מילות קוד אם תרצו, להגדרת המרחב הגיאוגרפי והטווח הכרונולוגי בהם נדון במספר תתי נושאים בהם עוסקת הארכיאולוגיה הרומית-הביזנטית. במפגשים שנקיים במהלך הסמסטר נדון לעומק במספר מצומצם של אתרים כדוגמת מצדה, בית שאן ואתר בנייני האומה בירושלים; מבני קברים ואופניי קבורה שונים; אתרים וממצאים ארכיאולוגיים הקשורים בעלייה לרגל. <br />
במסגרת ההעמקה בנושאים הבאים נבחן את את האתרים והממצא הארכיאולוגי הקשור בהם באופן שישקף , במידת האפשר, את הקשר שבין "ירושלים" "רומא" ו"ביזנטיון".<br />
|
שיעור | פרופ’ חיים גולדפוס |
לימודי ירושלים וארץ ישראל |
א' |
ה' |
18:30-17:00 |
2 |
שם קורס | סוג השיעור | מרצה | שיוך למסלול | סמסטר | יום | שעות | נקודות זכות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
לדעת את ירושלים, ללמוד את ירושלים ולחקור את ירושלים
תיאור הקורס
סמינר מתודולוגי מתקדם שעוסק בגישות ובשיטות המחקר של הגיאוגרפיה ההיסטורית בהדגמה על ירושלים. בקורס נלמד על "אבני הבניין" של דיסציפלינה זו - מקורות כמו מפות, תצלומי אויר, ממצאים ארכיאולוגיים, מקורות היסטוריים כתובים וסיורי שטח – מאפשרים לחקור לעומק את פני העיר ואת התפתחותה לאורך השנים. <br />
<br />
תנאי מוקדם: קורס "גיאוגרפיה היסטורית" או היכרות רצינית עם ירושים.
|
שיעור | פרופ’ דורון בר |
לימודי ירושלים וארץ ישראל |
ב' |
ה' |
12:00-10:30 |
2 |
שליטים חדשים בארץ: מוסלמים ובני חסותם בא”י בתקופה האסלאמית הקדומה
תיאור הקורס
בין השנים 634 - 640 נכבשה א"י כולה בידי המוסלמים שזה מקרוב באו.<br />
הקורס יעקוב אחרי תהליך הכיבוש, השלכותיו המיידיות, והשלכותיו ארוכות הטווח על תושבי הארץ הנוצרים, היהודים והמוסלמים .<br />
נעסוק בשינוי במעמדם המשפטי של תושבי הארץ ובהפיכתם ל"בני חסות"; בשינוי פניה של החברה במהלך התקופה - מחברה רב-לשונית הנשלטת על ידי אימפריה נוצרית, לחברה הנשלטת על ידי מוסלמים דוברי ערבית; במאבקם של "בני החסות" לשמירה על זהותם הדתית והתרבותית; ובשינוי פניה של הארץ.<br />
מן העבר השני נעסוק בהשתרשות האסלאם והמוסלמים בארץ, בהתבססותם הדתית והתרבותית בה, ובהפיכתה לארץ קדושה עבורם.<br />
עד כמה היה האסלאם נוכח? כיצד התייחסו השליטים המוסלמים לבני החסות? האם המוסלמים היו לרוב ומתי? כיצד התנהלו חייהם של בני החסות?<br />
בשאלות אלה ועוד נדון בפגישותינו במהלך הסמסטר.<br />
|
שיעור | ד”ר מילכה לוי רובין |
לימודי ירושלים וארץ ישראל |
ב' |
ה' |
16:30-15:00 |
2 |
ירושלים בעת החדשה
תיאור הקורס
הקורס עוסק בהתפתחות המרחבית של ירושלים מאמצע המאה התשע-עשרה ועד לראשית שנות האלפיים. בקורס נתמקד בשינויים הדרמטיים שהיו מנת חלקה של ירושלים בתקופה דרמטית זו - הפיתוח והשגשוג של העיר העתיקה; בניית ירושלים שמחוץ לחומות; תרומת תקופת המנדט לפיתוח העיר; תשע-עשרה שנות חלוקת העיר ואיחודה לאחר מלחמת ששת הימים.
|
שיעור | פרופ’ דורון בר |
לימודי ירושלים וארץ ישראל |
ב' |
ה' |
18:30-17:00 |
2 |
שם קורס | סוג השיעור | מרצה | שיוך למסלול | סמסטר | יום | שעות | נקודות זכות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
פסיפס הזהויות בעולם היהודי סמסטר א (טל)
תיאור הקורס
קורס זה סוקר תהליכים מרכזיים ומגמות כלליות בתולדות היהודים בעת החדשה, תוך מתן דגש על התעצבותן מחדש של קהילות, תנועות וזהויות בתפוצה היהודית. הקורס כולל שלשה מרכיבים עיקריים: השפעות ההשכלה ותהליכי המודרניזציה על צמיחתן של זהויות ותנועות שונות באירופה במהלך המאה ה-19; מגמות ושינויים בקרב קהילות בארצות האסלאם על רקע המפגש עם <br />
תהליכי קולוניזציה וסוכני מודרניזציה; וייסודה של התנועה הציונית והתפתחותה כמרכיב פוליטי וזהותי בעולם היהודי.<br />
|
קורס ליבה | טל חניה |
א' |
ב' |
14:30-13:00 |
2 |
|
המקרא בראי האמנות
תיאור הקורס
בקורס זה נעמוד על עיצוב דיוקנן של כמה דמויות מפתח במקרא כפי שהן באות לידי ביטוי בספרות המקרא לרבדיה, בספרות חז"ל וביצירות אמנות שמציגות אותן. נלמד לחשוף את הפנים המגוונות של כל דמות ולעקוב אחר ההתפתחויות ההיסטוריות והמגמות האידיאולוגיות שעשויות לעמוד מאחורי מגוון זה באמצעות לימוד הטקסטים במקרא, במדרש, בכתבים החיצוניים ובמקורות ספרותיים אחרים, יחד עם ניתוח הפרשנות החזותית שהעניקו האמנים לדמויות אלה. . נדון בשאלות: האם הסתמכו האמנים על המקרא כפשוטו או האם בחרו במקורות פרשניים אחרים בבואם לעצב דמויות מקראיות? האם הם בחרו להדגיש תכונות ופרטים מסוימים ולא אחרים כביטוי לאידיאולוגיה מיוחדת שאותה ביקשו להדגיש? ובשאלות נוספות.
|
קורס ליבה | ד”ר שולה לדרמן |
א' |
ב' |
14:30-13:00 |
2 |
|
פסיפס הזהויות בעולם היהודי סמסטר א’ (תמי)
תיאור הקורס
סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים ושמרנים.
|
קורס ליבה | ד”ר תמי שלמון מאק |
א' |
ה' |
14:30-13:00 |
2 |
|
“אבותינו סיפרו לנו”: הנרטיב הלאומי ועיצובו במקרא
תיאור הקורס
לכל אדם ישנו סיפור שהוא מספר לעצמו. הסיפור הוא על אודות הוא עצמו, על אהבותיו ושנאותיו, הצלחותיו וכשלונותיו, ועל תקוותיו לעתיד. והוא מספר לעצמו את סיפורו כדי לזכור ולדעת מאין הוא בא ולאן הוא הולך. וכך גם לגבי עמים, ובתוכם, כמובן, עם ישראל. בקורס זה נעיין בנרטיב הלאומי המקראי. ננסה להסיק מן העיון מה שניתן לגבי התפיסה הלאומית העצמית של העם, ושל כותבי התנ"ך לדורותיהם. נראה איך מחברי המקרא השונים ממקומות שונים וזמנים שונים, מציגים את הנרטיב הלאומי, הן בכללותו והן בפרטיו, בצורות שונות מאוד, והכל בהתאם לתפיסה הלאומית העצמית שלהם ולצורכיהם החברתיים והפוליטיים. נעיין במרכיבים המרכזיים הבאים של הנרטיב הלאומי: בריאת העולם, אבות האומה, יציאת מצרים, כיבוש הארץ, תקופת השופטים, מלכות בית דוד, פילוג הממלכה וחורבן ממלכת ישראל, חורבן ממלכת יהודה ותקוות הגאולה.
|
קורס ליבה | פרופ’ דוד פרנקל |
מקרא |
א' |
ה' |
14:30-13:00 |
2 |
נשים מקראיות באגדת חז”ל
תיאור הקורס
הקורס יעסוק בנשים מקראיות שהוצגו בספרות חז"ל כלמדניות וכמנהיגות של בני דורן. נבחן מה הם התפקידים הציבוריים והחברתיים המיוחסים לנשות המקרא, באלו תחומים באה לידי ביטוי למדנותן ואלו סמכויות הוענקו להן. נשאל כיצד השפיע תפקידה הציבורי של האישה על תיפקודה כרעיה וכאם, ומה היו הקונפליקטים שעימם היא נדרשה להתמודד כתוצאה מחשיפתה לעולם הגברי. האם חז"ל ראו בעין יפה דומיננטיות נשית. נבחן האם תמונה זו עולה בקנה אחד עם המציאות המשתקפת במקורות הלכתיים והיסטוריים על תקופתם של חז"ל.
|
קורס ליבה | ד”ר תמר קדרי |
א' |
ה' |
14:30-13:00 |
2 |
שם קורס | סוג השיעור | מרצה | שיוך למסלול | סמסטר | יום | שעות | נקודות זכות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
פסיפס הזהויות בעולם היהודי סמסטר ב’ (טל)
תיאור הקורס
קורס זה סוקר תהליכים מרכזיים ומגמות כלליות בתולדות היהודים בעת החדשה, תוך מתן דגש על התעצבותן מחדש של קהילות, תנועות וזהויות בתפוצה היהודית. הקורס כולל שלשה מרכיבים עיקריים: השפעות ההשכלה ותהליכי המודרניזציה על צמיחתן של זהויות ותנועות שונות באירופה במהלך המאה ה-19; מגמות ושינויים בקרב קהילות בארצות האסלאם על רקע המפגש עם <br />
תהליכי קולוניזציה וסוכני מודרניזציה; וייסודה של התנועה הציונית והתפתחותה כמרכיב פוליטי וזהותי בעולם היהודי.<br />
|
קורס ליבה | טל חניה |
ב' |
ב' |
14:30-13:00 |
2 |
|
מורה נבוכי התפילה
תיאור הקורס
המתודולוגיה ומגמת הקורס הינן עיון במקורות חז"ל (סוגיות בבלי), הלכה (רמב"ם, שולחן ערוך, משנה ברורה) וארון הספרים החסידי (בעיקר אבות החסידות) על מנת לשאול שאלות המעצבות את תודעת המתפללים – הן שליחי הצבור והן הקהל. אין יעד הקורס יכולת פסיקה בהלכות תפילה אלא ההתדיינות במקורות הילכתיים ומיסטיים היא על מנת לשאוב מתוכם מוקדי חשיבה ויצירה למתפללי המאה ה-21. <br />
בין הנושאים שיתלבנו בקורס: הארכיטקטורה של מקום התפילה, הכריאוגרפיה של המתפללים, ריטוליזציה של מטבע תפילה ו"מתפללים מקצועיים", יחיד וציבור בציבור, המשמעות המסטית של מעשה התפילה, מקום האלוקות בתפילה.<br />
|
שיעור | הרב ד”ר רב מימי פייגלסון |
משל”י – מובילי שינוי להתחדשות יהודית |
ב' |
ב' |
14:30-13:00 |
2 |
אשנב לעולם הקבלה
תיאור הקורס
בקורס זה נלמד על מקורות הקבלה, תורת הסוד היהודית, מן המקרא ועד התפשטותה במאה הי"ג בספרד. במהלך הקורס נעסוק במשמעויות הקבליות של מעשה מרכבה ומעשה בראשית במקרא, בסיפור הארבעה שנכנסו לפרדס ובתיאורים נוספים מתורת הסוד בחז"ל. נכיר את עיקרי ספרות היסוד של הקבלה, כדוגמת: ספרות ההיכלות, ספר יצירה וספר הבהיר. כמו כן, נתוודע למסורות הקבליות בחוגי חסידות אשכנז, נלמד על התפתחות תורת הספירות, על עיקרי תורתו המיסטית של המקובל ר' אברהם אבולעפיה ועל התגבשות מרכזי הקבלה בגירונה וקסטיליה שבספרד.
|
קורס ליבה | ד”ר יונתן בן הראש |
ב' |
ב' |
14:30-13:00 |
2 |
|
עיונים בחיי המשפחה היהודית בחברת הגניזה הקהירית
תיאור הקורס
הקורס אמור לחשוף אשנב בפני משתתפיו לחיי המשפחה היהודית בחברה הים-תיכונית של ימי הביניים (950–1250). באמצעות עיונים בתעודות מן האוספים של הגניזה הקהירית, נגלה עולם ומלואו. נקרא כתובות שצורפו אליהן תנאים מיוחדים כהגנה על מעמדה של הכלה; נתבונן בבעיות שנגרמו כתוצאה מן התופעה של ריבוי נשים (פוליגאמיה); נקרא על גברים שעזבו את נשותיהם וכיצד הן התמודדו עם המציאות הזאת; נעיין במכתבים ששלחו נשים לבניהן, לאחיהן או לקרובי משפחותיהן, אשר נסעו למרחקים; נתבונן במכתבים שכתבו גברים לנשותיהם, משום שנאלצו לנסוע לרגל עסקיהם למקומות מרוחקים כמו הודו; ננסה להשוות בין חיי המשפחה הרבנית לבין עמיתתה הקראית; ועוד נתבונן בתעודות החושפות בפנינו מידע על משפחתו של הרמב"ם.
|
קורס ליבה | פרופ’ רינה לוין מלמד |
ב' |
ב' |
14:30-13:00 |
2 |
|
מגדר ומצוות: יסודות ותמורות במהלך הדורות
תיאור הקורס
בקורס זה נבחן גישות שונות של חז"ל ושל הפוסקים מחתימת התלמוד ועד ימינו להבחנות מגדריות בקיום מצוות. נסקור גישות יסודיות ותמורות שחלו בהבנת מצות פריה ורביה וטקס השקיית הסוטה, ובמקומה של המגדר והבחנות מגדריות בעולם לימוד התורה, בטומאה וטהרה, בבית הכנסת ובמצוות המעשיות.
|
קורס ליבה | פרופ’ משה בנוביץ |
ב' |
ה' |
14:30-13:00 |
2 |
|
פסיפס הזהויות בעולם היהודי סמסטר א’ (תמי)
תיאור הקורס
סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים ושמרנים.
|
קורס ליבה | ד”ר תמי שלמון מאק |
א' |
ה' |
14:30-13:00 |
2 |
|
מיחיד לאומה: אגדות חז”ל על יציאת מצרים
תיאור הקורס
יציאת מצרים היא ארוע מכונן בהתהוותו של העם היהודי ובגיבוש זהותו. קורס זה יעסוק בתקופת השיעבוד, בחבלי הגאולה ובסיפור יציאת מצרים כפי שהם משתקפים באגדות חז"ל. נבחן כיצד עיצבו החכמים את דמותו של היחיד בזמן של משבר ושינוי: נעסוק בדמויותיהם של מרים הנביאה, עמרם, של המיילדות העבריות ושל בת פרעה כפי שהן מצטיירות במדרש. נעקוב אחר סיפור הולדתו של משה וצמיחתו כמנהיג, הסכנות השונות שנישקפו לחייו ומעשי הניסים שהבטיחו את התממשותה של הגאולה המיוחלת.
|
קורס ליבה | ד”ר תמר קדרי |
ב' |
ה' |
14:30-15:00 |
2 |
שם קורס | סוג השיעור | מרצה | שיוך למסלול | סמסטר | יום | שעות | נקודות זכות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
קריאה ספרותית באגדת חז”ל – מעשי חכמים
תיאור הקורס
מטרתו של הקורס להקנות כלים ספרותיים בחקר סיפורי מעשי החכמים. הסיפורים שידונו יעסקו בדמותו של החכם במרחבי מחיה שונים: בית המדרש, החברה היהודית והחברה הנכרית. הסיפורים יידונו בדרך של קריאה צמודה. נראה באלו אמצעים מעצבים המספרים את דמויותיהם, נלמד להבחין במשחקי מילים, בארגון הזמן, וכן בתבנית הספרותית שלתוכה נוצקה העלילה. נבחין בדיאלוג ובתפקידו, ובאופן בו משולבים פסוקים בתוך הסיפורים. נתחקה אחר המסר העולה מהסיפור ונבחין בינו לבין מטרותיו של עורך הסוגייה אשר בתוכה מובא הסיפור. נלמד להכיר ספרי עזר שונים שיוכלו לסייע בלימוד הטכסטים ונפגוש במאמרים ביקורתיים מספרות המחקר של האגדה.
|
שיעור | ד”ר תמר קדרי |
מדרש ואגדה |
א' |
ב' |
10:00-8:30 |
2 |
בין אלוהים ואדם בנבואות ירמיהו
תיאור הקורס
קורס זה יעסוק בנבואות ירמיהו – בדגש על תפקיד הנביא כמתווך בין אלוהים לעם באחת מן התקופות הסוערות ביותר בתולדות המקרא – קץ ממלכת יהודה וחורבן בית המקדש הראשון. במהלך הקורס ננתח את פעילות הנביא בזירות השונות ואת השילוב ביניהן, תוך התייחסות נרחבת להקשר ההיסטורי, לעיצוב הספרותי ולסוגות השונות המשמשות בספר וכן להיבטים תיאולוגיים. הקורס יקנה ללומדים הכרות נרחבת עם דמותו של ירמיהו, ההקשר ההיסטורי והתרבותי של האירועים והשלכותיהם התאולוגיות, ומגוון הסוגות בספר.
|
שיעור | ד”ר רחלי פריש |
מקרא |
א' |
ב' |
10:00-8:30 |
2 |
ממדינת מקדש לעם הספר
תיאור הקורס
השיעור מוקדש לתולדות עם ישראל, בארץ ובתפוצות, בתקופה של כאלף שנים משיבת ציון במאה השישית לפני הספירה ועד לכיבוש ארץ ישראל בידי הערבים במאה השביעית לספירה. בתקופה זו, שיש בה גולה יהודית גדולה מאוד אך גם יישוב יהודי גדול ולעתים גם ריבונות יהודית או שאיפה לריבונות יהודית בארץ ישראל, היה על היהודים להתלבט, למעשה, על אודות זהותו -- בני מדינה? בני עם? בני דת? האם היו "יהודים" בזכות זיקתם לארץ יהודה? או בזכות זיקתם ליהדות? ויהדות זו -- מהי? מי יגדיר אותה? התלבטות זו התנהלה לאור תנאים מדיניים ותרבותיים משתנים, אשר נתנו לתקופה את חיוניותה. נעסוק גם במקורות העתיקים, העומדים ביסוד השחזור של התקופה, הן בהיסטוריוגרפיה המודרנית, המפרשת את התקופה כחלק מכלל תולדות ישראל.
|
שיעור | פרופ’ דניאל שוורץ |
מקרא |
א' |
ב' |
18:30-17:00 |
2 |
שם קורס | סוג השיעור | מרצה | שיוך למסלול | סמסטר | יום | שעות | נקודות זכות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
“מה דודך מדוד היפה בנשים” – על אסתטיקה ויופי בספרות חז”ל
תיאור הקורס
הקורס יבחן את יחסם של חז"ל לאסתטיקה וליופי. נבדוק מהו אידאל היופי בתקופת המקרא, ובזמנם של החכמים. נשווה את הערכים האסתטיים של חז"ל לאלו של התרבות היוונית-רומית בת זמנם. נשאל האם היופי יכול לדור בכפיפה אחת עם תבונה וחכמה, או שמא קיימת סתירה בין השניים. נבחן גישות שונות של החכמים בעניין זה באמצעות עיון במדרשים ובסיפורים. נעמוד על דרכי העיצוב הספרותי של טכסטים אלה, והם יחשפו בפנינו את הרגישות האסתטית של חז"ל המתבטאת גם באופן בו הם מביעים את השקפת עולמם.
|
שיעור | ד”ר תמר קדרי |
האומנויות ביהדות, מעשה חשב מדרש ואגדה |
א' |
ה' |
10:00-8:30 |
2 |
ר’ יהודה הלוי: בין פילוסופיה לשירה
תיאור הקורס
מצורף תיאור הקורס: 'ריה"ל: בין שירה לפילוסופיה'.<br />
הקורס יעסוק בשתי הסוגות המרכזיות של כתיבת ריה"ל; פילוסופיה ושירה. בקורס נעמוד על תפיסתו של ריה"ל את הפילוסופיה ואת השירה כפי שהיא משתקפת בספר הכוזרי, נבחן את היחס בין הגותו כפי שהיא משתקפת בספר הכוזרי לבין הגותו כפי שהיא משתקפת בשירתו בנושאים שונים: ארץ ישראל ומצרים, נבואה והשגחה.<br />
|
שיעור | ד”ר אליעזר חדד |
מחשבת ישראל |
א' |
ה' |
10:00-8:30 |
2 |
קריאות בתורות השבתאות לאור מקורות הזוהר והקבלה
תיאור הקורס
קורס זה מתמקד בתנועה השבתאית, תנועה יהודית משיחית שראשיתה במאה ה-17, במרכזה עמדתה דמותו המשיחית של שבתי צבי. במהלך הקורס נעמוד על היסודות הרעיוניים, התיאולוגיים והקבליים של השבתאות. נקרא מקורות ראשוניים מהתנועה השבתאית, ובהם רעיונות המיוחסים לשבתי צבי, כתביו של נתן העזתי והוגים שבתאיים נוספים. נוסף לכך, נעסוק בהגותו המשיחית של יעקב ופרנק, מייסד התנועה הפרנקיסטית בפולין במאה ה-18 שטען כי הוא גלגולו של שבתי צבי.<br />
במהלך הקורס יינתן דגש על השפעת המסורת הקבלית (בעיקר הזוהר וקבלת האר"י) על התגבשות התנועה השבתאית. בתוך כך, נעסוק בסמליות הקבלית העשירה, ונתחקה אחר השפעת הרעיונות הקבליים על המחשבה השבתאית. הקורס יבחן את מושגי היסוד ואת הסוגיות המרכזיות במוקד תורת השבתאות, כגון: גלות וגאולה, משיחיות, העלאת ניצוצות מן הקליפות, עבירה לשמה, המרת דת והיחס לאסלאם ולנצרות, ועוד. <br />
|
שיעור | ד”ר יונתן בן הראש |
מחשבת ישראל |
א' |
ה' |
12:00-10:30 |
2 |
כַּיְרִיעָה בְּיַד הָרוֹקֵם: אומנות יהודית בימי הביניים
תיאור הקורס
הקורס יעסוק בהיבטים שונים של אמנות ויהדות ותרבות חזותית בקרב העם היהודי בימי הביניים, במרחב הנוצרי (אשכנז וספרד), המוסלמי ופרסי. בקורס נדון בשאלת "הדיבר השני" ואומנות פיגורטיבית במקורות ימי הביניים, ונכיר את סוגי האומנות שנוצרו על ידי ועבור יהודים בימי הביניים: כתבי יד מאוירים, חפצים, ומבנים (בתי כנסת, מקוואות). במהלך הקורס נעסוק באיקונוגרפיה יהודית, חילופי תרבות עם דתות ועמים אחרים, וכן בשפה החזותית והתרבות החומרית המשותפות עם הסביבה הלא יהודית והדיאלוג ביניהם, לדוגמא באמצעות דמות יהודי באומנות יהודית והלא-יהודית בימי הביניים. נסכם בדיון על אמנות יהודית במעבר מימי הביניים לעת החדשה.
|
שיעור | ד”ר חנה שחם-רוזבי |
האומנויות ביהדות, מעשה חשב |
א' |
ה' |
12:00-10:30 |
2 |
מבוא לאמנות היהודית מן העת העתיקה עד לשלהי ימי הביניים
תיאור הקורס
מטרת הקורס לבחון ולנתח את היצירה החזותית היהודית למן ראשית האמנות היהודית בעת העתיקה ועד לשלהי ימי הביניים. במהלך הקורס נעמוד על מאפייניה של האמנות היהודית בתקופה זו ועל יחסי הגומלין בינה ובין האמנות הלא יהודית שנוצרה סביבה. נבחן את ההקשרים בהם נוצרה יצירה חזותית בתקופות הללו, את מרכזי האמנות השונים בארץ ישראל ובתפוצות וכן את היחס לשאלת אמנות הדמות על רקע הדיבר השני: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה...".
|
שיעור | ד”ר נעה יובל-חכם |
האומנויות ביהדות, מעשה חשב |
א' |
ה' |
12:00-10:30 |
2 |
אשנב למחשבת ישראל בעת החדשה
תיאור הקורס
קורס זה הינו קורס-מבוא להגות היהודית בעת החדשה, והוא יתמקד בארבעה הוגים:ברוך שפינוזה, משה מנדלסון, רנ"ק והרמן כהן. יש להבין ראשית כל את התהליכים ההיסטוריים שהובילו להתפתחותה של הגות יהודית מסוג חדש החל מהמאה ה-17. בעוד בימי הביניים הפילוסופיה היתה חלק אינטגרלי מהעולם היהודי, כאשר ההוגים הגדולים היו כולם גם רבנים, החל מהמאה ה-17, וליתר דיוק החל משפינוזה, ההגות היהודית מלווה את תהליך היציאה של היהודים מהקהילה הסגורה של ימי-הביניים. עמדתם של שפינוזה, מנדלסון וההוגים שבאו לאחריהם משקפת במידה רבה את התהליכים שעברו על היהודים האירופאים בעת החדשה. הם שואלים שאלות כלליות, כמו למשל היחס בין דת ומדינה, כאשר מעסיק אותם ההקשר הכללי של לידתה של המדינה הליברלית האירופאית, ומקומה של היהדות, ושל היהודים, במדינה זו. כל ההוגים היהודים המודרנים לוקחים כבר חלק, במידה כזו או אחרת, בשיח הפילוסופי האירופאי הכללי, הדן בסוגיות כגון מהות המדינה המודרנית ויחסה לדת, אך גם טבע ההיסטוריה ומיקומו של העם היהודי בהיסטוריה העולמית או יחסם של היהודים למוסר האוניברסלי, המתבטא בעת החדשה באתיקה של קאנט. קורס זה נוגע אם כן בשאלות היסטוריות חיוניות לתולדות היהודים בעת החדשה, שאלות שעדיין מלוות אותנו עד עצם היום הזה במדינת ישראל.
|
שיעור | ד”ר רוני קליין |
מחשבת ישראל |
א' |
ה' |
16:30-15:00 |
2 |
שאלה של זהות: אומנות ישראלית ואומנות יהודית (מעשה חֹשב)
תיאור הקורס
הקורס יעסוק בביטוי האמנותי של מערכת היחסים שבין זהות יהודית וזהות ישראלית. תולדות האמנות הישראלית יוצגו בקורס תוך שימת דגש על נקודות חיבור או הפרדה בין שתי הזהויות. מכיוון שמדובר בנושא עכשווי יוצגו מחקרים חדשים המערערים על תובנות מסורתיות שאפיינו את השיח התיאורטי בתחום זה בישראל. בכל אחד מהשיעורים יוצג נושא מסוים לדיון ולהרחבה. החלק המעשי יכלול התייחסות של הסטודנטים להיבטים שהוצגו בדיון מתוך נקודת מבט אישית בטכניקות דו מימד.
|
שיעור | ד”ר רונית שטיינברג |
האומנויות ביהדות, מעשה חשב |
א' |
ה' |
17:30-15:00 |
2 |
מבוא לקבלה
תיאור הקורס
מהי ספרות הסוד היהודית? מהם המאפיינים שלה? מהם מעשה בראשית ומעשה מרכבה? מה משמעותו של הסיפור אודות הארבעה שנכנסו לפרדס? מהו הווקטור המיסטי של ספרות ההיכלות? מהי קבלת השמות ועניינו של הפיוט 'אנא בכח'? מי הוא ספר יצירה מהי השפעתו וכיצד הוא קשור לרעיון ה'גולם'? מדוע רק רמז הרמב"ן על רעיונות קבליים בפירושיו והסתיר אותם מעיני הקוראים? מהי מערכת רעיונותיו המרכזית של ספר הזוהר? וכיצד הם התגלגלו לקבלת ר' משה קורדוברו והאר"י? קורס זה, הוא סקירה של תולדות המיסטיקה היהודית תוך הכרות עם מערכת רעיונותיה, שפתה, וחיבוריה המרכזיים.
|
שיעור | ד”ר ביטי רואי |
מחשבת ישראל |
א' |
ה' |
18:30-17:00 |
2 |
שם קורס | סוג השיעור | מרצה | שיוך למסלול | סמסטר | יום | שעות | נקודות זכות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
סוד הגן הנעלם – עיון במדרשי גן עדן
תיאור הקורס
הסיפור על אדם וחווה בגן עדן הצית את דמיונם של מחברים בעת העתיקה, כמו גם בימינו. היכן נמצא גן העדן? מה היה הפרי שממנו אכלו אדם וחווה? כיצד נראה הנחש? לשאלות אלו ואחרות ניתנו תשובות שונות ומשונות, ובקורס זה נקרא מבחר מקורות, החל בספרות החיצונית וכלה במדרש המאוחר (לאו דווקא בסדר זה), ונבחן את פרשנותם לסיפור המקראי ואת המגמות האידיאולוגיות המשתקפות מהם.
|
שיעור | ד”ר גילה וכמן |
מדרש ואגדה משל”י – מובילי שינוי להתחדשות יהודית תלמוד והלכה |
ב' |
ב' |
10:00-8:30 |
2 |
השירה המקראית
תיאור הקורס
השירה המקראית משמרת את אחד הרבדים הקדומים ביותר ביצירה הישראלית. בקורס זה נלמד שירים נבחרים מסוגות שונות - שירי עלילה, המנונים לאל, שירי תפילה ובקשה, וגם שירי קינה ואהבה. מתוך כך נדון בסוגיות של תוכן וצורה נלמד על מאפייניה של השירה המקראית, דרכי עיצובה וסגנונה. <br />
|
שיעור | ד”ר עדי מרילי |
מקרא |
ב' |
ב' |
10:00-8:30 |
2 |
האיש והדג: מדרשי חז”ל על ספר יונה
תיאור הקורס
יונה הוא הנביא המקראי היחיד הבורח משליחותו. בקורס נעיין בסיפורו של יונה כפי שהוא מתואר בספרות המדרשית הקלאסית, במדרש פרקי דרבי אליעזר ובמדרש המאוחר 'תשובת יונה הנביא'. נבחן כיצד מתמודדים המדרשים עם השאלות המסקרנות שספר זה מעורר: מדוע בורח יונה ולמה מתאמצים המלחים להצילו בזמן הסערה. כיצד מתוארת השהות בבטנו של הדג ומה מעורר אותו לתפילה. האם תשובת אנשי נינוה היתה תשובה אמיתית וכנה או העמדת פנים. מה לדעת החכמים המסר של סיפור מקראי זה ומדוע קוראים אותו ביום הכיפורים.
|
שיעור | ד”ר תמר קדרי |
מדרש ואגדה |
ב' |
ב |
16:30-15:00 |
2 |
פוליטיקה אידאולוגיה ותיאולוגיה בספר מלכים א’
תיאור הקורס
בחלקו הראשון של מלכים א מסופר על ימיה הגדולים של הממלכה המאוחדת. בשיעורנו נקרא את הכתובים בעין ביקורתית ונאיר את המצב הפוליטי והדתי בישראל הקדומה ערב פיצול הממלכה. לצד הקריאה הספרותית הסינכרונית נדון גם בסוגיות העריכה של הספר ותהליכי היווצרותו, ונחפש אחר האינטרסים הגלויים והסמויים של הדמויות ושל המחברים (והעורכים).
|
שיעור | ד”ר עדי מרילי |
מקרא |
ב' |
ב |
16:30-15:00 |
2 |
התפתחות איסורים בעבודת ה’: מקרא, ארכיאולוגיה ומזרח קדום
תיאור הקורס
הקורס יעסוק באיסורים מקראיים שונים בתחום הפולחן, מבחינה מעשית ורעיונית ומבחינה היסטורית, לאור החוק והספרות ההיסטורית והנבואית שבמקרא ועל רקע ידיעות על צורות פולחן שונות במזרח הקדום.
|
שיעור | ד”ר אמיתי ברוכי־אונא |
מקרא מיר"ב-מדרש רב תחומי |
ב' |
ב' |
18:30-17:00 |
2 |
‘למנצח בנגינות’: המוזיקה במקרא, במקורות חז”ל ובספרות ההלכה
תיאור הקורס
בקורס זה נסקור את ההתייחסויות לזמר ולנגינה במקרא, בימי הבית השני ובספרות התלמודית. נעמוד על הקשר בין מוזיקה לנבואה ובין מוזיקה לעבודת ה' בבית המקדש. נסקור את שאלת סוגי המזמורים בספר תהילים וכותרותיהם, ואת אופיים של קטעי השירה בשיר השירים, ומה ניתן ללמוד מהם על תפקיד המזמור והניגנה בחיי עם ישראל בעת העתיקה, במקדש ומחוץ למקדש. נדון בדרך שבה תפסו חז"ל את הנגינה במקדש בימי הבית השני, וכן בשינויים שחלו במעמד ההלכתי של המוזיקה לאחר החורבן. נעמוד על תולדות ההלכה ומגוון דעות הלכתיות בעניין הנגינה בשבת ובחול, בבית המשתה ובבית הכנסת, בגולה ובארץ ישראל.
|
שיעור | פרופ’ משה בנוביץ |
מדרש ואגדה מקרא |
ב' |
ב' |
18:30-17:00 |
2 |
שם קורס | סוג השיעור | מרצה | שיוך למסלול | סמסטר | יום | שעות | נקודות זכות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
דת התבונה ממקורות היהדות של הגותו של הרמן כהן
תיאור הקורס
הקורס הזה הוא סמינר בתחום מחשבת ישראל. במסגרת הקורס נעיין לעומק בספר דת התבונה ממקורות היהדות של הרמן כהן. ספר דת התבונה ממקורות היהדות של כהן מוכר כאחת מיצירות המופת של הפילוסופיה היהודית בכל הזמנים, ויש חוקרים המייחסים לו מעמד בעת החדשה המקביל לזה שהיה למורה נבוכים של הרמב"ם בימי הביניים. העיון בספר זה מרתק הן בשל ההרכבה הנפלאה שכהן יצר בין הפילוסופיה של הדת, הפילוסופיה של ההיסטוריה והפילוסופיה של היהדות; והן בשל היותו נקודת מעבר מהפילוסופיה האידיאליסטית של המאה ה-19 לאקזיסטנציאליזם של המאה ה- 20. חשיבות הספר טמונה גם בכך שהשפיע עמוקות על שורה ארוכה של הוגי דעות יהודיים שבאו אחריו, כמו פרנץ רוזנצוויג, הרב ליאו בק, הרב סולובייציק, מרדכי קפלן ועוד. במסגרת הקורס נקדיש תשומת לב מיוחדת לשיטת מחשבתו של כהן, כמו גם לדרך שבה העמיד במסגרת הספר פילוסופיה הומניסטית רחבה מסביב לרעיון התשובה ויום הכיפורים.
|
סמינר | פרופ’ יוסף טרנר |
מחשבת ישראל |
ב' |
ה' |
10:00-8:30 |
2 |
בתי כנסת באירופה בימי הביניים ובראשית העת החדשה
תיאור הקורס
בתקופת ימי הביניים ובתקופת הרנסנס גרו ברחבי אירופה קהילות יהודיות שונות שהצטיינו בתרבות מיוחדת ועשירה ביותר. בתי כנסת שהם בנו היוו חלק חשוב ובולט בחיי היום יום שלהם. במהלך הקורס נכיר בתי כנסת למיניהם שהיהודים בגולה בנו ברחבי אירופה מימי הביניים המוקדמים ועד המאה -17. נדון באדריכלות של בתי כנסת בהקשר אמנותי ותרבותי רחב הן יהודי והן של הסביבה. נלמד על בתי כנסת האשכנזיים, כגון בית הכנסת בוורמס שבגרמניה ואלטנוישול בפראג שבצ'כיה, ואף על בתי כנסת הספרדיים, כמו אבן שושן שבטולדו. נבדוק אילו בתי כנסת נבנו במקומות בהם חיו קהילות יהודיות שונות, כמו למשל באיטליה בה התקיימו זו לצד זו קהלה איטלקית, קהלה ספרדית וקהלה אשכנזית. נדון בבתי כנסת שהשתמרו בצורתם המקורית או שוחזרו, באלה שנחרבו, אך צורתם המקורית ידועה, באלה שהפכו לכנסיות ועוד. לעתים נצטרך לשחזר מראה בית הכנסת ומנהגי תפילה מתוך תיאורים באמנות חזותית ומתוך תיאורים טקסטואליים. <br />
מטרת הקורס: להכיר טיפוסים עיקריים של בתי כנסת ברחבי אירופה ועיטורם; להכיר בתי כנסת המוקדמים ששרדו; להכיר התפתחות של בתי כנסת באירופה
|
שיעור | ד”ר אירה צ’רניצקי |
האומנויות ביהדות, מעשה חשב |
ב' |
ה' |
10:00-8:30 |
2 |
הגות יהודית במאה ה-20: בין ניאו-חסידות לאקזיסטנציאליזם יהודי
תיאור הקורס
הקורס יעסוק בהגות היהודית במאה ה-20 תוך הבחנה בין שני זרמים בולטים. מצד אחד, ההגות המתחילה עם הרמן כהן וממשיכה עם רוזנצווייג ולוינס. מצד שני, הניאו-חסידות, שמייצגיה המובהקים הם בובר והשל, אבל גם הוגה צרפתי כמו אנדרה נהר. נשאל מהם ההבדלים בין שני זרמים אלה, האם יש ביניהם קווים משותפים, וכיצד למקם הוגים כמו סולובייציק או לייבוביץ בין אותם זרמים.
|
שיעור | ד”ר רוני קליין |
מחשבת ישראל |
ב' |
ה' |
12:00-10:30 |
2 |
בין מחשבת ישראל לחוכמת העמים: הפילוסופיה הכללית כבסיס לפילוסופיה היהודית
תיאור הקורס
ישראל איננו עם לבדד חושב. הוא משתתף בחכמות ובמחשבות של העמים הסובבים אותו ומגיב להן. בקורס זה נכיר את השאלות המרכזיות שהעסיקו את חכמי העמים -- איך מתנהל העולם המוחשי? איזה ידע הוא מן האפשר? מה הם החיים הראויים? -- ואת התשובות החשובות שהוצעו להן. נבחן גם איך הוגים יהודיים השתתפו, אימצו או הגיבו להצעות אלה. בין הנושאים שנדון בהם: המדע הקודם לעת החדשה (פיזיקה, מתמטיקה ואסטרונומיה), השיטות המשפיעות של אפלטון ושל אריסטו והסינתזה הניו-אפלטונית של פלוטינוס וממשיכיו.
|
שיעור | ד”ר יהושע ויינשטיין |
מחשבת ישראל |
ב' |
ה' |
12:00-10:30 |
2 |
מבוא לאמנות יהודית מודרנית
תיאור הקורס
הקורס עוסק בסוגיות מרכזיות מתחום תולדות האמנות היהודית בתקופה המודרנית והעכשווית באמצעות התבוננות ביצירות אמנות וניתוחן. במהלך הקורס נדון בשאלת היסוד בדבר זהותה היהודית של האמנות בתקופה שלאחר האמנציפציה. הנושאים שידונו בקורס יהיו בין השאר האדריכלות המודרנית של בתי הכנסת, יצירתם של האמנים היהודים במאה ה-19, זהות האמן כמהגר, השואה באמנות, האמנות היהודית בארצות הברית, תשמישי קדושה עכשוויים ופמיניזם דתי באמנות.
|
שיעור | ד”ר רונית שטיינברג |
האומנויות ביהדות, מעשה חשב |
ב' |
ה' |
12:00-10:30 |
2 |
האישה בספרות המקרא
תיאור הקורס
בקורס זה נעסוק באישה המקראית בעיקר כדמות ספרותית אך גם מבחינה סוציולוגית, על פי התפקידים החברתיים שהיא ממלאת (נביאה, מכשפה, אישה חכמה). ננסה לעמוד על הדרכים בהם מציגים את האישה בסיפור המקראי כמנאפת, שחושקת נערים יפים (אשת פוטיפר, האישה הנכרייה בספר משלי), כחסודה ונאמנה ("אשת חיל", רות), כמשתמשת בתחבולות לטוב ולרע (דלילה, תמר, רחב, בנות לוט, יעל), כגיבורה טרגית (בת יפתח), כהתגלמות של השלמות האסתטית (שיר השירים), ועוד. בדיונים ניעזר בפרשנות המקרא הקלאסית והמודרנית, ונקדיש תשומת לב מיוחדת לפרשנות הפמניסטית העכשווית.
|
שיעור | פרופ’ דוד פרנקל |
מקרא לימודי מגדר ופמיניזם |
ב' |
ה' |
12:00-10:30 |
2 |
אלוהים מאמין באדם: הגותו של השל והשלכותיה החברתיות
תיאור הקורס
בקורס זה נעסוק בהגותו של אברהם יהושע השל (1972-1907), הוגה דעות יהודי-אמריקני ופעיל חברתי נודע. נעמוד על אבני הפינה הביוגרפיות של הגותו, על יסודותיה הפילוסופיים ועל השלכותיה החברתיות, הפוליטיות והחינוכיות. נתרכז בשני ספריו, "אלוהים מבקש את האדם" ו"אלוהים מאמין באדם", במטרה ליצור היכרות בסיסית עם יסודות הגותו של השל ועם השלכותיה, לצד פיתוח הבנה מעמיקה בתחום ההגות היהודית וזיקתה לסוגיות בנות-זמננו.
|
שיעור | ד”ר דרור בונדי |
מחשבת ישראל |
ב' |
ה' |
16:30-15:00 |
2 |
“דברי שיר” – על נשיות ומגדר בהקשר מוסיקלי יהודי וישראלי
תיאור הקורס
קורס זה יעסוק בייצוג מוסיקלי של מגדרים בהקשר כללי, תוך התמקדות בהווייה המקומית היהודית והישראלית. האם יש דבר כזה מוסיקה ״נשית״ ומוסיקה ״גברית״, וכיצד התפתחו קונבנציות מוסיקליות מגדריות במוסיקה דרמתית, תוכניתית וקלאסית. נדון בדמות האישה על פניה השונים - בנשים (אמיתיות או מומצאות) אשר היוו מקור השראה ליצירות נודעות ובנשים פורצות דרך – מלחינות ומבצעות, ובהיבטים חברתיים ותרבותיים הקשורים במגדר במוסיקה בהקשר יהודי וישראלי.<br />
|
שיעור | ד”ר ענת רובינשטיין |
לימודי מגדר ופמיניזם האומנויות ביהדות, מעשה חשב |
ב' |
ה' |
16:30-15:00 |
2 |
לא תעשה לך? – הדיבר השני ויישומו ביצירה היהודית (מעשה חֹשב)
תיאור הקורס
הקורס ייבחן את ההיבטים הפרשניים והמעשיים של האיסור על יצירת פסל ותמונה ביצירה החזותית היהודית לדורותיה ויעמוד על דרכי ההתמודדות של האמנים עם המגבלות שהציבה המסורת היהודית. החלק המעשי יבדוק את מושגי האיסור וההיתר האמנותיים שכל יוצר מתמודד עימם בתהליך עבודתו ויעודד את התלמידים ליצירה אישית בהתייחסות ליצירות יהודיות פלסטיות היסטוריות ובנות ימינו. הקורס יתקיים בסטודיו לפיסול ויציע עבודה תלת ממדית במגוון טכניקות וחומרים.<br />
|
שיעור | ד”ר נעה יובל-חכם |
האומנויות ביהדות, מעשה חשב |
ב' |
ה' |
17:30-15:00 |
2 |
‘ידיד נפש’ : צפת עיר המקובלים והפיוט
תיאור הקורס
צפת היא אחד המרכזים החשובים ביותר בהיסטוריה של העם היהודי. ממקום קטן יחסית, המורכב מריבוי קהילות, הנושאות מנהגים ומסורות מגוונות (מסתערבים, אשכנזים, מגורשי ספרד, איטלקים ועוד), ובמסגרת זמן מצומצמת למדי במאה ה-16 נכתבו, לצד ההלכה והפיוט, היצירות הקבליות החשובות ביותר של העם היהודי. בקורס זה נעקוב אחר הגותם של מקובלים אנשי הלכה, פייטנים ומיסטיקאים שהזינו את היצירה ב'עיר קסומה' זו מאז ועד היום. השולחן ערוך, ויומנו המיסטי של ר' יוסף קארו, ר' משה קורדוברו, בעל הפירוש המקיף ביותר שנכתב אי פעם לספר הזוה ומחבר 'תומר דבורה', ר' יצחק לוריא (האר"י) ור' חיים ויטאל תלמידו ועוד. נעמוד על מוטיבים מרכזיים בריטואלים שיצאו מצפת כגון טקס קבלת שבת, תיקון חצות, סדר ט"ו בשבט ועוד, בפיוטים המוכרים 'לכה דודי', 'ידיד נפש', 'אסדר לסעודתא' ועוד. נעמוד על מקורותיהם הן במסורות אותם הביאו תושבי צפת מארצות המוצא שלהם, רבות מהן מהפזורה הספרדית ושלוחותיה, והן מצמיחתם מתוך המפגש המפרה שאפיין את החיים בקהילה מעורבת ויחודית זו. לאורך הקורס נבקש לבחון גם את השפעותיה של היצירה בעיר צפת – מאז ועד ימינו אנו.
|
שיעור | ד”ר ביטי רואי |
מחשבת ישראל |
ב' |
ה' |
18:30-17:00 |
2 |
כן, אפשר ללמוד תואר שני במסלול לימודי ירושלים וארץ ישראל ולשלב לימודים לתעודת הוראה והרחבת הסמכה מטעם מכון כרם.