נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
מכון שכטר מציע לכם תוכנית לימודים רב־תחומית לתואר שני במדעי היהדות בשנה אחת*! התוכנית מזמנת חוויה לימודית מרתקת ומעשירה בתחומי ידע מגוונים, חשיפה לאוצרות הרוח של ארון הספרים היהודי והיכרות עם ההתפתחות ההיסטורית והאינטלקטואלית שלו.
התוכנית מאפשרת ללמוד מגוון תחומים במדעי היהדות במקביל במטרה לרכוש פרספקטיבה רחבה על ארון הספרים היהודי ועל ההיסטוריה והתרבות היהודית לדורותיה.
בתוכנית שני תחומי התמחות לבחירתכם: מקרא או מדרש. ניתן לסיים את חובות השמיעה בשנת לימודים אחת שכוללת סמסטר קיץ ראשון, שני סמסטרים במהלך השנה וסמסטר קיץ נוסף, בשילוב קורסים בזום בשעות הערב וקורסי סיורים בימי שישי.
התוכנית מתאימה למורים בשבתון ולעובדים ממגזרים נוספים שזמנם יקר, ומאפשרת להם להשלים תואר שני איכותי ומשמעותי בפרק זמן קצר.
משרד החינוך מציע מלגות לעידוד מורים, בכפוף לתקנון המשרד, ובהחזר של עד 80% – 90% משכר הלימוד. לקבלת הפרטים ולברור זכאותכם אנא פנו למשרד החינוך. מורים שזכאים להחזר שכ”ל זכאים גם להנחה של 10% משכ”ל במכון שכטר. אין כפל הנחות מעבר ל-10%.
6 קורסי חובה במקרא או במדרש (12 נ”ז) – בחירת קורסים מן הטבלה בעמוד זה
קורס חובה: פסיפס הזהויות בעולם היהודי (12 נ”ז)
2 קורסי חובה בתחום תולדות עם ישראל (4 נ”ז) – לחצו כאן לבחירת הקורסים
1 קורס בתחום המדרש או המקרא (2 נ”ז)
1 קורס בתחום האמנות (2 נ”ז) – לחצו כאן לבחירת הקורס
6 קורס חובה בלימוד בית מדרשי: לרבות הקורס השבת מן המקרא ועד לספרות החדשה (2 נ”ז)
5 קורסי בחירה נוספים (10 נ”ז) – לחצו כאן לבחירת הקורסים
10% מלגה בשכ”ל (=1,350 ₪ מחיר לקורס) לסטודנטים במסלול מיר”ב.
20% הנחה בשכ”ל (=1,200 ₪ מחיר לקורס) למורה במסלול מיר”ב שמועסק כמורה בהיקף של מעל 50%.
*ניתן להשלים את הלימודים לתואר בשנה אחת, או בשנתיים מלאות.
שם קורס | מרצה | סמסטר | ימים | שעות |
---|---|---|---|---|
מבוא למדרש ואגדה חלק א’
תיאור הקורס
מטרת הקורס לפרוש בפני הלומדים את ספרות האגדה של חז"ל מתוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטכסטים מתקופת התנאים והאמוראים במרכזם עומד הסיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. תוך כדי לימוד נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. פרט לכך נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.
|
ד”ר תמר קדרי |
א |
ב |
10:30–12:00 |
התהוות ספרות המקרא
תיאור הקורס
קורס זה מפגיש את הלומד עם הסוגיות המרכזיות בחקר המקרא המודרני, עם דגש על שאלות של חיבור ועריכה של ספרות התורה ו"נביאים ראשונים". נעסוק גם בגישות השונות לניתוח ולקריאה של הטקסט המקראי, כמו, "גישת המקורות", "גישת התוספות", "תולדות המסורת", "פרשנות פנים מקראית", > "הגישה הקנונית", ועוד. נתייחס גם לשאלות של קנוניזציה ושל ביקורת נוסח המקרא.
|
פרופ’ דוד פרנקל |
א |
ב |
10:30–12:00 |
מבוא למדרש ואגדה חלק ב’
תיאור הקורס
חלק ב<br />
בקורס נפגוש את יצירתם המגוונת של חז"ל ונתמקד במדרש ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא. נצביע על האתגרים שעמדו בפני העורך של מדרש אגדה העוסק בספר ויקרא. מה המשמעות שהעניק לנושא הקרבנות בתקופה בה בית המקדש כבר לא קיים. מדוע ישראל נבדלים מאומות העולם, וכיצד ניתן להתמודד מבחינה תיאולוגית עם מותם של בני אהרון. נפגוש מדרש מיוחד המאורגן סביב מועדי השנה. נעיין בכתבי יד עתיקים ובדרכי הכנתה של מהדורה מדעית. נכיר צורה ספרותיות חשובה שמגיעה לשיא פריחתה בתקופת האמוראים: הפתיחתא, נעמוד על תפקידה ומקומה בחיי היום יום של חז"ל. <br />
|
ד”ר תמר קדרי |
ב |
ב |
10:30–12:00 |
שם קורס | מרצה | סמסטר | ימים | שעות |
---|---|---|---|---|
חלומות ופשרם באגדת חז”ל
תיאור הקורס
האם "חלומות שוא ידברו" או שחלום הוא "אחד משישים בנבואה"? בקורס זה נדון בתפיסת החלום בספרות האגדה של חז"ל, ובמתן פתרון לחלומותיהם של אנשים. נעסוק בחלומות בהם מופיעים סמלים שונים ובחלומות בהם מופיעים פסוקים. נדון בחלומות החושפים את עולמם הפנימי של בעליהם, ובחלומות המנבאים את העתיד. נשווה את עולמם המחשבתי של חז"ל ביחס לחלומות אל הגישה העולה מסיפורי המקרא והמזרח הקדום. נעסוק גם בפתרון חלומות. נבחן מהי תורת פתרון החלומות שמציעים החכמים. נבחן מהו מעמדו של חלום ללא פתרון, והאם יש קשר בין פתרון החלום לבין התממשותו.
|
ד”ר תמר קדרי |
א' |
ב' |
8:30–10:00 |
תפילת האדם: עיון במזמורי תהלים
תיאור הקורס
הקורס יבקש לפתוח צוהר לעולמו של המאמין כפי שהוא משתקף בספר תהלים. בשונה מרוב ספרי המקרא האחרים, החושפים את מעורבות האל בהיסטוריה האנושית והלאומית, ספר תהלים הוא אנתולוגיה של תפילות מתקופות שונות המביעות דווקא את רחשי לבו של האדם ואת החוויה הדתית רבת הפנים שלו בתוך מערכת היחסים שבין האדם לאלוהיו. כאוסף תפילות, ספר תהלים שימש לאורך ההיסטוריה בפרקטיקה הדתית הפרטית והציבורית. אולם עיון במזמורי התהלים מנקודת מבט תאולוגית, סוציולוגית וספרותית שופך אור חדש על מגוון הדרכים שבהן תיארו בני האדם את האל, הגדירו את דרכי פעולתו בעולם, וביטאו את הערכים המרכזיים בעולמם הדתי.<br />
במהלך הקורס נקרא מזמורים מתקופות ומסוגות שונות, ונשאל שאלות מפתח כגון: מהי דמות האל המשתקפת במזמורים השונים? כיצד האדם מבין את דרכי פעולת האל בעולם ואת יחסו לעולם האנושי? כיצד חוו אנשים בתקופות שונות את עצמם ואת מקומם בעולמו של האל? <br />
דגש מיוחד יושם על הכרות עם מתודולוגיות מרכזיות בחקר הספרות המזמורית שבמקרא ועל זיהוי הסוגות השונות בספר תהלים, שבאמצעותן נבחן את המתח שבין נוסחאות קבועות למבע ייחודי ומקורי.<br />
|
ד”ר רחלי פריש |
א |
ב |
8:30–10:00 |
המפתח לבית המדרש – מקורות תלמודיים ביצירתו של עגנון
תיאור הקורס
יצירותיו של ש"י עגנון גדושות, כידוע, באיזכורים וברמיזות למקורות קדומים. בקורס זה נקרא מבחר מיצירותיו המוכרות והמוכרות-פחות של אחד מגדולי הסופרים ביצירה העברית בת זמננו ונבקש להתחקות אחר השימוש שהוא עושה במקורות התלמודיים והמדרשיים, אם כמחווה ואם כפרשנות, פעמים כתחבולה ספרותית ופעמים כקריאה אירונית של הכתובים. בין היצירות שיילמדו: אורח נטה ללון, עגונות, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, מעשה העז, תהילה, פת שלימה, המלבוש.
|
ד”ר גילה וכמן |
א' |
ב' |
10:30–12:00 |
לימוד מירב”י: בעלי מום בספרות העברית לדורותיה
תיאור הקורס
הקורס יעסוק ביחסם של המקורות היהודיים לבעלי מום ולחריגות גופניות ומנטליות, מן המקרא ועד ימינו, בהלכה, באגדה, בהגות ובאמנות. נעיין בסיפורי התנ"ך ובמדרשים עליהם, נעסוק באזכורים מן המשנה של 'חרש שוטה וקטן' ובדיונים התלמודיים על אודותיהם, נקרא פסקי הלכה וקטעי ספרות ונדון במושגים כגון 'צלם אלוהים', 'כבוד הבריות' ועוד. חלק מרכזי בקורס יהיה הלימוד בחברותא של המקורות השונים, ואחדים מן השיעורים יועברו על ידי מרצים אורחים.
|
ד”ר גילה וכמן |
א |
ב |
15:00–16:30 |
בראשית א-יא: התהוות האנושות והתהוות הסיפור
תיאור הקורס
בקורס זה נלמד את הסיפורים המרכזיים בבראשית א-י"א: סיפורי בריאת העולם, גן עדן, קין והבל, בני האלהים ובנות האדם, סיפור המבול ושכרותו של נח, וסיפור מגדל בבל. נעמוד על המוטיבים המרכזיים שבסיפורים אלה ועל הדמיון והשוני ביניהם ובין סיפורי ייסוד האנושות מקבילים במזרח הקדמון. נעמוד גם על שאלות של חיבור ועריכה בסיפורים, וננסה לזהות מגמות דתיות ואדיולוגיות בתהלכי עריכת הסיפורים.
|
פרופ’ דוד פרנקל |
א |
ב' |
17:00–18:30 |
אבות דרבי נתן
תיאור הקורס
למסכת אבות במשנה יש שתי ״אחיות״ ארוכות יותר - אבות דרבי נתן נוסח א׳ וכן נוסח ב׳ שפורסם לראשונה על ידי פרופ׳ שניאור זלמן שכטר בשנת 1887. בקורס זה נלמד חלקים נרחבים של אבות דרבי נתן בצורה מדעית עם דגש על לשון, ריאליה ומחשבת חז״ל. נראה איך הוא דומה ושונה ממסכת אבות וגם נדון בחשיבותו ומשמעותו בימינו. אנו נלמד ממהדורת שכטר וניעזר בסינופסיס של כל כתבי היד במהודרת בקר.<br />
|
הרב פרופ’ דוד גולינקין |
א' |
ג' |
19:00–20:30 |
נסים מן הגליל
תיאור הקורס
בארץ הגליל פעלו בעת העתיקה דמויות יוצאות דופן, אשר הנסים שחוללו - כגון החייאת מתים, ריפוי חולים וריבוי מזון - מתוארים בספרי המקרא, בברית החדשה ובספרות חז"ל. <br />
<br />
בקורס זה נעסוק במבחר סיפורים אודות אישים אלה, ובהם הנביאים אליהו ואלישע, ישוע מנצרת, חנינא בן דוסא ואחרים, ונחשוף את הקשרים התמאטיים, ההיסטוריים והספרותיים ביניהם.
|
ד”ר גילה וכמן |
ב' |
ב' |
08:30–10:00 |
אמונות ודעות במקרא
תיאור הקורס
מטרות הקורס היא לבחון את עולם האמונות והדעות שמשתקף בספרי המקרא. נתמקד במספר סוגיות תיאולוגיות כגון האמונה המונותאיסטית, יחס המקרא למיתוס ולמגיה, בעיית הרע והסבל, הגאולה המשיחית באחרית הימים, ועוד. נעמוד על מגוון הדעות המשתקפות במקרא ביחס לכל נושא ונושא, ויחד עם זאת, ננסה לגלות את האחדות העשויה לעמוד מאחורי הבדלי התפיסה. בסוף נדון בשאלת הייחוד של האמונה המקראית ביחס לאמונות של המזרח הקדום לאור כל מה שלמדנו במשך הקורס.
|
פרופ’ דוד פרנקל |
ב |
ב |
08:30–10:00 |
בין כיכר השוק לבית המדרש
תיאור הקורס
היכן נוצרה ספרות חז"ל ועבור מי? האם הדרשות נועדו לאליטה הלמדנית או שמא לציבור הרחב? <br />
בקורס זה נקרא בחיבורים מן הסוגות המרכזיות בספרות חז"ל: המדרש, המשל, החידה, הסיפור העלילתי ועוד, <br />
נבחן את היסודות העממיים המצויים בהן או מתכתבים איתן, וננסה להבין: מה עממי בספרות חז"ל, ומה מייחד אותה לעומת ספרויות אחרות?<br />
<br />
תלמידי מסלול ימ"ה ילמדו את הקורס בשנה ב'.
|
ד”ר גילה וכמן |
ב |
ב' |
10:30–12:00 |
סיפורי אליהו ואלישע
תיאור הקורס
נקרא, נלמד וננתח סיפורים נבחרים ממחזור סיפורי אליהו ומחזור סיפורי אלישע (מל"א יז - מל"ב יג). לצד הקריאה הספרותית הצמודה נעמיק בסוגיות נבחרות: עריכה ומגמות העריכה; חקר הסוגים הספרותיים; יסודות הנבואה הקדומה; יחסי מלך-נביא והנס המקראי.
|
ד”ר עדי מרילי |
ב |
ב |
10:30–12:00 |
“תוכו רצוף אהבה” שירת האהבה המקראית בראי חז”ל
תיאור הקורס
הקורס יעסוק במדרשי חז"ל לשיר השירים. נשאל מה מקומו של שיר אהבה אנושי בקורפוס המקראי, כיצד פורשה המגילה על ידי החכמים, מה משמעות האהבה, מדוע כונתה מגילת שיר השירים "קודש קודשים", כיצד ניתן להצפין משמעות של טכסט מקהל יעד מסויים, ועוד. נבחן כיצד דרשו חז"ל את הפסוקים של שיר השירים בכלים מגוונים ויצירתיים על מנת ללמד, לעודד, ולהעביר מסרים חינוכיים ותיאולוגיים לבני דורם. נעמוד על דרכי העיצוב הספרותי של המקורות, על אופני העריכה ונכיר את ספרות המחקר המרכזית בתחום.
|
ד”ר תמר קדרי |
ב' |
ב' |
15:00–16:30 |
משיעבוד לגאולה: יציאת מצרים במקרא
תיאור הקורס
בקורס זה נעמוד על מקומו המרכזי של יציאת מצרים במסורת המקראית ועל משמעות מרכזיות זו לאמונה המקראית. נעיין במבחר טקסטים מתוך ספרי שמות, דברים, ותהלים העוסקים בדרכים שונות בחוויית השעבוד במצרים ובגאולה ממנו, בעזרת הפרשנות המסורתית והביקורתית גם יחד. מטרת העיון לחשוף את המגמות התיאולוגיות והחברתיות השונות המשתקפות בכתובים השונים, ולמקם אותם בתוך העולם המקראי המתפתח.
|
פרופ’ דוד פרנקל |
ב |
ב |
15:00–16:30 |
היה או לא היה? פרשנות האגדה והאגדה כפרשנות
תיאור הקורס
חז"ל יצרו תרבות של עיסוק אינטנסיבי בפרשנות. את מרכזיות הפולחן החליפה לאחר החורבן תרבות של לימוד ופרשנות. בחלקו הראשון של הקורס נלמד את התיחסותם של חז"ל ושל חכמים בכל הדורות לשאלות שהטרידו אותם בנוגע למדרש: מהי סמכותם לפרש את התורה? כיצד עליהם להתייחס למצבים ולמקרים שאינה מוזכרים במקרא? מהו היחס בין המקרא – התורה "שבכתב" לבין המסורת הנהוגה בתקופתם? מהי התורה "שבעל-פה", שעל פי המסורת ניתנה אף היא מסיני? ומהו היחס בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה? האם המדרש הוא יצירות אנושיות או ביטוי למסורת עתיקה אותה יש לשוב ולפרש בכל דור? <br />
חלקו השני של הקורס יעסוק בספרות האגדה החזלי"ת הכוללת: סיפורי מעשיות, השלמות לסיפורי המקרא, פתגמי חוכמה ומכתמי מוסר. נעסוק בשאלות אלו: האם למקורות מתחום האגדה מעמד דומה למקורות הלכתיים? האם צריכה להיות פרשנות שונה לדברי אגדה מזו המקובלת בפרשנות מקורות הלכתיים? מהו משקלה של הפרשנות האגדית לתורה? מה היחס בין פרשנות זו לפרשנות הפשט? לשאלות אלו השלכות רבות, הן בתחום ההבנה של ספרות האגדה והן ביחס לסמכות ולחשיבות האגדה במסורת היהודית. <br />
נעסוק במקורות מתוך ספרות חז"ל, במקורות מן המסורת הרבנית לדורותיה ובמחקר הענף שהתפתח בתחום מדעי היהדות בנושאים אלו.
|
ד”ר אריאל פיקאר |
ב |
ב |
08:30–10:00 |
מי השמיע זאת מקדם: המקרא לאור המזרח הקדום
תיאור הקורס
החברה הישראלית הקדומה, בית היוצר של הטקסטים המקראיים, התקיימה בתוך עולם עשיר במסורת ספרותית ששורשיה נטועים כבר באלף השלישי לפני הספירה. מסורת זו כללה מיתוסים ואפוסים, ספרות חוק, בריתות, יצירות חכמה, מזמורים ותפילות.<br />
בקורס זה ניחשף למסורת הספרותית העשירה והמגוונת הזו, בדגש מיוחד על מסופוטמיה ומצרים, ונבחן כיצד המחקר המשווה מאיר באור חדש סוגות וטקסטים מקראיים שונים. נעמוד על נקודות הדמיון וההבדלים בין מסורת התרבויות השכנות לבין המסורת המקראית, בהתייחסות לנושאים כגון חוק, נבואה, ספרות חכמה, קינות, ועוד טקסטים ונושאים נוספים העומדים בלב עיסוקם של סופרי המקרא.<br />
מעבר לעיון ההיסטורי והספרותי בממצאים ובטקסטים, יוקדש גם דיון למתודולוגיות המחקריות המשמשות במחקר השוואתי זה. הקורס יעניק לסטודנטים כלים להבנת הרקע התרבותי וההיסטורי של הטקסטים המקראיים, ויפתח עבורם זוויות ראייה חדשות ומעמיקות בניתוחם.<br />
|
ד”ר רחלי פריש |
ב |
ב |
17:00–18:30 |
שם קורס | מרצה | סמסטר | ימים | שעות |
---|---|---|---|---|
סיפורי הראשית: בראשית א-יא, קורס מקוון
תיאור הקורס
בקורס זה נכיר לעומקם את סיפורי הראשית המהווים את החטיבה הראשונה של ספר בראשית: סיפורי הבריאה, סיפור גן עדן, פרשת קין והבל, סיפור המבול וסיפור מגדל בבל. במהלך הלימוד נבקש לעמוד על משמעותם הרעיונית של הסיפורים הללו, ולהבין את תרומתם להבניית מגמתו הכוללת של הספר. בלימודנו נדון במוטיבים העיקריים ובתמות המרכזיות המשתקפות מסיפורי הראשית, הנוגעים בשאלות תיאולוגיות, חברתיות ומוסריות כגון: תפקידו של האדם בעולם, התביעה המוסרית ממנו, מחויבויותיו החברתיות, זיקתו לא-להים ועוד. מתוך כך גם יתבהרו הסיבות לנטיעת הסיפורים הללו בפתחו של ספר בראשית ושל המקרא כולו. אנו נעסוק בעיקר בהיבטים הספרותיים של הטקסט ולפיכך ננתח את תוכנם לצד עיצובם האמנותי בעזרת כלי הניתוח הספרותי. אך לצד זאת נבחן אותם ביחס לטקסטים מקבילים מהמזרח הקדום הקרוב, וניעזר בלימודנו גם בפרשנות המסורתית ובכלי מחקר מתחומים נוספים.
|
ד”ר שרה שורץ |
ב |
ב' |
קורס מקוון |
שם קורס | מרצה | סמסטר | ימים | שעות |
---|---|---|---|---|
עשרת הדברות מחז”ל ועד בכלל
תיאור הקורס
הקורס יציע היכרות קרובה עם עולמם של חז"ל, באמצעות קריאה משותפת בסיפורים מהתלמוד ומהמדרש, העוסקים בקובץ החוקים המפורסם ביותר בתנ"ך - עשרת הדיברות. ננסה לבחון את הפירושים והסיפורים שיצרו חז"ל כתגובה לעשרת הדיברות, ונשאל איך כל זה קשור אלינו, והאם ספרות חז"ל יכולה עדיין להיות רלוונטית עבור קוראים בני זמננו.
|
ד”ר ענת שפירא לביא |
ב |
ג |
19:00–20:30 |
שם קורס | מרצה | סמסטר | ימים | שעות |
---|---|---|---|---|
עיר מקדש ועיר בירה: ירושלים בעת החדשה
תיאור הקורס
קורס סיורים מקוון עם פרופ' דורון בר שמתמקד במעמדה הייחודי של ירושלים כעיר קדושה וכעיר בירה ומשלב צפייה בסרטונים, מצגות, מקורות ומאמרים. חלקו הראשון מתמקד בשלהי התקופה העות'מאנית, בתקופת המנדט הבריטי בא"י ובשנות חלוקת העיר, והמשכו עוסק בתהליכים שעברה ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים. <br />
השיעורים המקוונים והסרטונים מתמקדים בפיתוח המרחבי של ירושלים בעת החדשה, ובשילוב הסמלים הדתיים והממלכתיים בנוף העיר. באמצעות תעודות, צילומים, צילומי אוויר, מפות ותוכניות – נלמד על השינויים שחלו במקומות הקדושים היהודיים ועל הדרך שבה עוצבה ירושלים כעיר בירה. במהלך שנת הלימודים יתקיימו ארבעה סיורים רגליים ברחבי העיר.<br />
הנושאים המרכזיים בקורס: היסטוריה של המקומות הקדושים היהודיים בירושלים, חפירות ארכיאולוגיות ומוזיאונים, הכותל המערבי והרובע היהודי, הר הצופים והר הזיכרון, יד ושם ומוזיאון ישראל. <br />
דורון בר הוא מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל וגאוגרף היסטורי, שמתמקד בהתפתחותם של המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. מחקריו בוחנים את ההיסטוריה של הנוף הארץ ישראלי מנקודת מבט עכשווית ודידקטית. <br />
|
פרופ’ דורון בר |
א+ב |
|
|
שם קורס | מרצה | סמסטר | ימים | שעות |
---|---|---|---|---|
סיורי אמנות
תיאור הקורס
בקורס סיורי אמנות נבקר בגלריות ובמוזיאונים המציגים תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית. חלק מהסיורים יתקיימו בירושלים, ואחרים בתל אביב ובגוש דן. מטרת הסיורים היא לפגוש אמנות עכשווית ולבחון אותה לעומק. כחלק מהקורס נכיר גלריות ייחודיות ונבקר בתערוכות המתייחסות לזהות היהודית והישראלית. כמו כן נבקש ללמוד על גישות שונות של אוצרות ונחשף לסגנונות אמנותיים מגוונים. בחלק מהסיורים נפגוש את אנשי המקצוע, אמנים, אוצרים, מנהלי גלריות, ונקבל מהם הדרכה בתערוכה.<br />
6 מפגשים בתאריכים: <br />
28/3/25, 25/4/25, 9/5/25, 23/5/25, 6/6/25, 20/6/25
|
ד”ר רונית שטיינברג |
ב' |
שישי, 6 מפגשי סיורים |
10:00–13:00 |