נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
עורכת המדור
| 6 במרץ 2025
לרגל יום האישה הבין לאומי שחל מדי שנה ב-8 במארס ולכבוד שבת, אנחנו מקדישים את השיר "אשת חיל" (משלי לא, י–לא) לכל נשותינו, אימותינו, אחיותינו ובנותינו. על השיר ומשמעויותיו קראו כאן.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 25 בפברואר 2025
שאלה מאת הרב גיזה אדרברג מברלין:
קבלנו עכשיו ספר הפטרות בצורת מגילה הכתובה על קלף עם שני עצי חיים, ניקוד וטעמים. זה הגיע יחד עם ספר תורה. שניהם נצלו בבית הקברות של ברלין בתקופת השואה וניתנו לרב צבאי אמריקאי צעיר בשנת 1946 שהשתמש בהם לרוב באופן פרטי. לאחר מותו, משפחתו רצתה שהם יחזרו לברלין. כלומר, מדובר בספר הפטרות מגרמניה מלפני השואה.
עורכת המדור
| 12 בפברואר 2025
מהם פתגמי "מגד ירחים" וכיצד התייחסו רבנים ביישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה ה-20, ובראשם הרב קוק, למנהג הנטיעות בט"ו בשבט? התשובות כאן
לקראת ט"ו בשבט ולרגל יום פטירתו של אחד מגדולי ההוגים היהודיים במאה העשרים – אהרן דוד גורדון – שחל ביום כ"ד בשבט, קראו כאן על שיטת החשיבה יוצאת הדופן של גורדון, ועל עיקרי תפיסת עולמו כפי שהם מובאים בספרו "האדם והטבע".
עורכת המדור
| 2 בפברואר 2025
השם שבט נזכר במקרא בנביא: "בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט" (זכריה א, ז). מה מקור שמו ומה נוכל ללמוד על החודש שמסמל במקורות התחדשות ותיקון?
ד”ר אברהם יוסקוביץ
| 16 בינואר 2025
ביום י"ז בטבת תק"ג (לפני 683 שנה) נחתם כתב היד השלם היחיד של התלמוד הבבלי, המכונה "כתב יד מינכן 95". כתב יד מינכן כולל את כל התלמוד הבבלי בכרך אחד (לצד חיבורים נוספים), ומשמש בסיס לחקר נוסח התלמוד בכתבי היד היהודיים מימי הביניים למן המאה ה-19. על מלאכת הספר בימי הביניים ועל הקאנון היהודי קראו כאן.
קערות ההשבעה נכתבו בין המאה ה-4 למאה ה-8 והיו נפוצות בקרב יהדות בבל. מדעו נכתבו ולאיזה מטרה? איזה שימוש נעשה בהן? על חקר קערות ההשבעה קראו כאן.
ד”ר אברהם יוסקוביץ
| 23 בדצמבר 2024
בחפירה ארכיאולוגית בגליל התחתון נחשף בית כנסת מרשים בן כ-1500 שנים שרצפתו פסיפס. התיאור החידתי שמופיע בו זכה לכינוי "פסיפס הפילים". יש שניסו לקשור אותו לסיפור המכבים ויש שהצליחו לפענח את הסיפור המקראי המתואר בפסיפס.
על תעלומת "פסיפס הפילים" קראו כאן!
ד”ר יאיר פז
| 13 בינואר 2025
ספריית שכטר מתחדשת בעותק מן התרגום החדש לספרו של הרב ד"ר נתן לופס קרדוזו "ההלכה כמרד". כיצד ההלכה עצמה היא מרד? קראו בסקירה של ד"ר יאיר פז.
עורכת המדור
| 5 בדצמבר 2024
יום ו' בכסלו הוא יום פטירתו של דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן. בשנת תש"ט (1949) פגשה הילדה שולמית ג'קסון – לימים ד"ר שולה לדרמן, חוקרת ומרצה במכון שכטר למדעי היהדות – את רה"מ הראשון, שאף חתם בספר הזיכרונות שלה. על חילופי הדברים ביניהם תוכלו לקרוא כאן.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 2 בינואר 2025
שאלה מאת ד"ר יאיר פז (תשס"ב) והרב דב פרץ אלקינס (תשפ"ה): אם הברית נדחתה מסיבות רפואיות, האם מותר לתת לילד שם לפני הברית?
עורכת המדור
| 18 בנובמבר 2024
כמה מילים על הקשר בין בנקאי בריטי וזואולוג חובב, לממציא האצטון התעשייתי ולתמיכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
בפרשת וירא נקרא על עקדת יצחק. מעשה העקדה נחשב במסורת היהודית כמופת למסירות נפש ולאמונה שלמה באלוהים. היכן הייתה שרה בסיפור העקדה? קראו כאן
ד”ר תמר קדרי
| 17 בנובמבר 2024
כשהייתי בת 19 זכיתי לשמוע שיעור מפיה של נחמה ליבוביץ. הפרשה היתה חיי שרה. אני זוכרת את הדירה הצנועה שלה ליד התחנה המרכזית הישנה בירושלים. את ארונות הברזל שמילאו את הקירות ושעליהם היו מסודרים דפים על גבי דפים, דפי פרשת השבוע. ואני לא יכולה לשכוח את השיעור שלה שעסק במפגש בין עבד אברהם ורבקה.
עורכת המדור
| 12 בנובמבר 2024
י"א במרחשוון הוא יום פטירתה של רחל אימנו על פי המסורת. מתי התחילה מסורת זו ואיזו משמעות מקבלים דברי הנביא ירמיהו בימים אלו.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 13 בנובמבר 2024
שאלה מאת הרב דוד פארן, פרדס חנה: בשבת קיבלתי שאלה מחבר קהילה ואשמח לקבל את עזרתך על מנת להשיב לו. האם להתפלל לרפואה לאדם על ערש דווי המבקש לא להאריך את חייו? חבר הקהילה שאל לאחר שכבר הזכיר את שם החולה ב"מי שברך לחולים". התגובה הראשונית שלי הייתה שהתפילה היא למען רפואת הנפש ורפואת הגוף של החולה, כך שהתפללנו לרווחתו של אותו חולה ולצמצום וריפוי של סבלו. אבל הבטחתי לו לבדוק אם יש תשובה מנומקת ומפורטת. תודה רבה!?
רְפָא צִירִי הוא פיוט שנהוג לשירו בליל שבת בשירת הבקשות כתפילה לרפואה. על מנהג שירת הבקשות, שמתחיל בשבת בראשית ונמשך לאורך חודשי החורף, ועל פיוטי הבקשות קראו כאן.
חג הסוכות בפתח. כמדי שנה נזמין לסוכותינו אושפיזין (אורחים). מי הם האושפיזין המסורתיים ואת מי נרצה להזמין השנה? מה סדר זימונם ומה מקור המנהג? מה פירוש הביטוי "צל האמונה העליונה" על פי ספר הזוהר, ואיך ניתן להרבות במידת השלום? התשובות כאן
עונת הנדידה אל הדרום בעיצומה. בימים אלו להקות ענק של חֲסִידוֹת חולפות בשמי הסתיו. עד תחילת החורף צפויות לעבור מעלינו מאות אלפי חסידות נודדות בדרכן לארצות החום. החסידות מבשרות את פתיחת עונת הנדידה אל הדרום. קראו כאן על החסידה במקורותינו.
הימים הנוראים הם זמן תשובה, כפרה וחשבון נפש. מסתבר שלמילה "כפרה" ולמשמעותה גלגולים רבים מאז ימי המקרא ועד ימינו.
פרי הרימון נפוץ משחר ההיסטוריה האנושית בתרבויות ובדתות שונות. בכל הארצות והתרבויות שבהן הוא נפוץ, מסמל הרימון שפע, פוריות, יופי וחוכמה.
בפרוס שנת תשפ"ה אנחנו מזמינם אתכם למסע בעקבות הרימון מן התנ"ך לתלמוד ולספרות חז"ל, דרך חכמי ספרד בימי הביניים וגניזת קהיר ועד לימינו אנו.
עורכת המדור
| 25 בספטמבר 2024
לפני תשעים שנה פרסם המשורר נתן אלתרמן – מגדולי המשוררים המשפיעים בשירה העברית המודרנית וחתן פרס ישראל לספרות – את טורו לראש השנה תרצ"ה ב״סקיצות תל אביביות״. בטור ביקש המשורר לתקן את השנה החולפת, ולחתום את השנה בסוף טוב.
עורכת המדור
| 24 בספטמבר 2024
השנה העברית החדשה בפתח, וגם הסתיו. קראו כאן על גלגוליו של לוח השנה העברי, שמבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש.
בשבת "נחמו" נתבשרנו על מותו של יובב כץ (1936 –2024), פזמונאי, איש רדיו ותאטרון, שמכלול יצירתו המגוונת מהווה תרומה אמיתית לתרבות העברית. מאז אותה השבת, מתנגנים ברדיו שיריו, ומילותיו מקבלות רובד נוסף כשאנחנו נזכרים בחורבן הבית ובתקומה שלנו מאז ה-7 באוקטובר.
ד”ר שולה לדרמן
| 16 בספטמבר 2024
מדוע היה על כל חקלאי בנפרד להביא את הביכורים שלו לבית המקדש כדי לחלקם בין הכוהנים במקום לתת אותם ישירות לכהן בקהילה בה הוא גר? אילו סוגי תוצרת הובאו כביכורים? ומה הייתה המטרה האמתית של החקלאים בחזרה על הטקס מדי שנה?
עורכת המדור
| 12 בספטמבר 2024
בט' באלול התכ"ז (1267) הגיע לירושלים הרמב"ן – מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא. הוא נולד בגירונה, קטלוניה, ושלח ידו במגוון תחומים: פרשנות המקרא, פרשנות התלמוד, פסיקת הלכה, קבלה ושירה.
חודש אלול הוא תקופה של שינוי ושל התחדשות. הימים הולכים ומתקצרים, שנת הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר מתחילה, ובמסורת היהודית הגיעה העת להתבוננות עצמית ולשינוי. בין השנה היוצאת לשנה הנכנסת, נברך כמדי חודש את ברכת הלבנה.
רשומה זו מוקדשת לכל המורים והמורות בישראל ולהסתדרות המורים! היום לפני 121 שנה – ביום ה' באלול התרס"ג (1903) – נוסדה הסתדרות המורים בארץ ישראל. הסתדרות המורים נוסדה כאגודה עות'מאנית, והיום היא האיגוד המקצועי הוותיק והגדול ביותר במדינת ישראל.
ד”ר תמר קדרי
| 30 באוגוסט 2024
האם הרגשתם פעם שאתם נמצאים בתקופה חשוכה וקשה, שאתם לא מצליחים להתעודד ולראות את האור בקצה המנהרה? ההפטרה שלנו מתמודדת עם תחושות כאלה.
עורכת המדור
| 29 באוגוסט 2024
בבוקרו של ה-29 באוגוסט 1897 נפתח בבזל שבשוויץ הקונגרס הציוני הראשון בטקס רב רושם. הקונגרס כונס באולם "בית הקזינו" המפואר בהשתתפות 208 צירים מ-16 מדינות. בטקס השתתפו גם 26 כתבים מיוחדים של עיתונים אירופיים חשובים, וביציעים ישבו מאות צופים.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 27 באוגוסט 2024
שאלה מאת ד"ר פארי סינקלר ואחרים: בשמחת תורה תשפ"ד – 7.10.23 – חווינו אחד מן האסונות הגדולים ביותר בתולדות המדינה –כ-1145 הרוגים, 251 חטופים, אלפי פצועים – ומאז ועד היום נהרגו כ-400 חיילים ואזרחים, יש עדיין 105 חטופים בעזה, והמלחמה נמשכת בדרום ובצפון. לאור כל זה, כיצד ראוי לחגוג את שמחת תורה בשנת תשפ"ה?
לפני למעלה מ-100 שנים, בשנת 1923, כתב המשורר שאול טשרניחובסקי את שירו "אומרים ישנה ארץ". השורה האחרונה בשיר מתכתבת עם הפסוק המקראי: "מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה" (איכה, ג, לז).
עורכת המדור
| 27 באוגוסט 2024
לפני מאה שנה, בכ"ג באב התרפ"ד (אוגוסט 1924) נולד פֶרֶנְץ הופמן (פרנץ קישהונט) הלא הוא הסופר, הסאטיריקן, המחזאי, התסריטאי, העיתונאי, הפובליציסט, ובמאי הקולנוע והתאטרון אפרים קישון.
היום לפני 95 שנה, ביום י"ז באב תרפ"ט, פרצו מאורעות תרפ"ט. המאורעות היו סדרה של פרעות, אלימות, מעשי טרור, אונס ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד תושביה היהודיים, והם נמשכו 7 ימים. במהלכן נרצחו 133 יהודים ו־339 נפצעו. יישובים וקהילות ברחבי ארץ ישראל ננטשו, נעזבו ונחרבו.
עורכת המדור
| 13 באוגוסט 2024
בכ"ג בתמוז הש"ל (1570) – לפני 454 שנים – נפטר רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק) – מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, ומחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש. רמ"ק חי בצפת ולמד תלמוד והלכה אצל רבי יוסף קארו ("השולחן ערוך"). על תלמידיו נמנה רבי חיים ויטאל, עורך כתבי האר"י.
בתשעת הימים וביום תשעה באב נוהגים במנהגי אבלות. בימים אלו נהוג לקרוא באגדות החורבן וללמוד מקורות שעוסקים בחורבן ובאבלות. אגדות החורבן הן אגדות שמכונסות בעיקר בתלמוד הבבלי בפרק חמישי של מסכת גיטין, בתלמוד ירושלמי במסכת תענית בפרק רביעי הלכה ה', במדרש רבה על איכה ובאבות דרבי נתן. האגדות עוסקות בעיקר בחורבן בית המקדש השני ובמה שקדם לו, בהרוגי ביתר לאחר מרד בר כוכבא, ובסיפורים אישיים קשים.
ד”ר גילה וכמן
| 1 באוגוסט 2024
שתי הפרשיות שנקרא בשבת הקרובה, מטות ומסעי, חותמות את ספר במדבר ומהוות סיכום וסיום לתקופת הנדודים הממושכת של עם ישראל במדבר. מדי שנה נקראות הפרשיות הללו בעיצומם של ימי בין המצרים, ממש לפני תחילתו של חודש אב. מעניין לגלות שחודש אב, או "החודש החמישי" כפי שהוא מכונה במקרא, נזכר במפורש באחת מהן.
החצב הקדים לפרוח השנה. כבר באמצע יוני נראו חצבים על אֵם הַדֶּרֶךְ ובצידי הדרכים! החצב הוא צמח בעל בצל רעיל ופרחים לבנים שפורחים באשכול, והוא נפוץ מאוד בישראל בתחילת הסתיו, או בשלהי הקיץ לאחר הקציר בשדות. בפועל החצב אינו ממבשרי הסתיו אלא ממבשרי הקיץ! על פי רוב הוא מתחיל לפרוח במקומותינו באמצע חודש יולי (כלומר, עכשיו).
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 7 ביולי 2024
היום, 4 ביולי, אנחנו מציינים 90 שנה לפטירתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. ביאליק היה הרבה יותר ממשורר לאומי. מעיין השראתו היה בלתי נדלה, והוא טבל את עטו בעולמות יצירה שונים: שירים וסיפורים, מדרשים ואגדות ("ספר האגדה"), מסות ותרגומים, עריכה והוצאה לאור בהוצאת "דביר" שאותה הקים, בחקר היצירה היהודית לדורותיה, ובחידוש השפה העברית.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 4 ביולי 2024
כתוב בתחילת פרשת קרח "וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃". נשאלת השאלה, למה אנשי שבט ראובן הצטרפו למרד של קרח ומשפחתו שהיו לויים?
ד”ר שולה לדרמן
| 13 ביוני 2024
ברכת הכוהנים המקראית, המכונה גם "נשיאת כפיים", אשר מופיעה בפרשתנו, פרשת נשא, מכילה את הציווי על הכוהנים לברך את בני ישראל. הברכה, המורכבת משלושה פסוקים, הושמעה על ידי הכוהנים בימי המקדש מדי יום ביומו, ולאחר חורבן בית המקדש הועברה השמעתה לבית הכנסת. בארץ ישראל מברכים הכוהנים את קהל המתפללים בכל יום, ואף בשבתות ובחגים, כשהם מושיטים את ידיהם כלפי הציבור בפיסוק אצבעות. מחוץ לארץ ישראל מברכים ברכה זו רק בחגים.
פרופ’ משה בנוביץ
| 21 ביוני 2024
אחד הפסוקים היפים בתורה – לפחות לדעתי – מופיע בפרשת השבוע, בהעלותך. ה' אומר למשה שהוא יקל מעליו את עול ההנהגה בכך שיאציל מן רוח הא-לוהית, שאותה הישרה עד כה על משה בלבד, לשבעים זקנים, שיזכו אף הם להשראה אלוהית, ויתנבאו. כדי לעשות כן, ה' מכנס את משה והזקנים בפתח אוהל מועד. אך שניים מהם, אלדד ומידד, נשארו במחנה ישראל ונמצאו מתנבאים שם לעיני העם. יהושע מבקש ממשה לעצור אותם, ומשה עונה לו "המקנא אתה לי?", ומוסיף את המשפט היפה: "וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם" (במדבר יא:כט).
בשבת הזו נקרא בעוצמה את כל הברכות, נקווה שתכלה שנה וקללותיה ושבקרוב מאוד נוציא ישן מפני חדש, שהארץ תיתן יבולה, שנשב לבטח בארצנו ושחרב לא תעבור בה.
"יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ" (תהלים קכב, ז) – ביום חגה של עירנו יְרוּשָׁלַיִם אנחנו מאחלים לה, במיוחד השנה, שלום ושלווה.
היום, האחד במאי, חג הפועלים. אנחנו מצדיעים היום לכל הפועלים והפועלות שבנו את מולדתנו: סללו כבישים, נטעו כרמים, שתלו פרדסים וזרעו שדות, ולכל אלו שעמלים בימים אלו על תקומתם של יישובי הנגב המערבי ושמתכננים את שיקומם של יישובי גבול הצפון.
ה-23 במאי הוא יום הצב העולמי ותכליתו העלאת המודעות לשמירה על סביבת המחייה של מיני הצבים השונים. בימינו "צב" הוא שמו של בעל חיים ממחלקת הזוחלים המכוסה שריון ומאריך ימים. מסתבר שבמקרא, המילה צב שימשה בשתי משמעויות אחרות ושונות בתכלית, שחברו זו לזו רק בעברית החדשה.
מחר, י' באייר – יום הולדתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל – נציין את יום הרצל.
עשר עובדות על סְפִירַת הָעֹמֶר
השיר "הִנֵּה מֻטָּלוֹת גּוּפוֹתֵינוּ" נכתב כשיר זיכרון לדני מס – מפקד גוש עציון, סגן מפקד גדוד בפלמ"ח ומפקד מחלקת הל"ה – ולחבריו ממחלקת הל"ה שנפלו בקרב בדרך לגוש עציון הנצור בליל ה-15 בינואר 1948.
ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אנחנו מזמינים אתכם להוריד את מגילת השואה בעריכת פרופ' אביגדור שנאן ופרופ' דוד גולינקין מאתר מכון שכטר.
היום חמסין של ניסן. עונות המעבר בארץ ישראל מאופיינות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, מילה נרדפת בעברית המודרנית למילה המקראית שָׁרָב.
בימינו "אסרו חג" הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. מסתבר שבמקרא משמעותו שונה בתכלית.
זמן חירותנו. אנחנו מאחלים לכם חג של חירות ותקומה, שקט ורוגע, והרבה תקווה. אנחנו יוצאים לחופשה מרוכזת. נשוב לעבודתנו ביום שלישי, כ"ב בניסן, 30 באפריל.
הרב מתיו ברקוביץ’
| 30 במאי 2024
ברכה באה לידי הגשמה דרך מסע. המסע יכול להיות פשוט כמו הדלקת נרות לכבוד שבת או שהוא יכול להיות מורכב ומצריך לצאת מאזור הנוחות של הבית והמוכר ולגלות עולמות חדשים. בשני המקרים האלה, אנו נפרדים מהמוכר, לקראת אתגרים חדשים שגורמים לנו לצמוח ולהיות ראויים לברכת ה'. זה האתגר העיקרי של פרשת בחוקותיי.
ד”ר שולה לדרמן
| 17 במאי 2024
שמה של פרשתנו, "אמור", לקוח מהפסוק הראשון בפרשה, שבו נאמר (ויקרא, כ"א א'): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" . אמירה שהיא דבור, מוצא פה, שבו אומר משה לבני אהרון כיצד לקיים את מצוות הכהונה השונות; הקורבנות, קדושת השם, וכד'.
השנה יותר מתמיד שומרים על התקווה. יום העצמאות עומד השנה בסימן התקווה. מקורה של המילה במקרא ומשמעותה צפייה: "הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ, אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ (יהושע, ב, יח)
עורכת המדור
| 12 במאי 2024
השיר "הִנֵּה מֻטָּלוֹת גּוּפוֹתֵינוּ" נכתב כשיר זיכרון לדני מס – מפקד גוש עציון, סגן מפקד גדוד בפלמ"ח ומפקד מחלקת הל"ה – ולחבריו ממחלקת הל"ה שנפלו בקרב בדרך לגוש עציון הנצור בליל ה-15 בינואר 1948. אסון הל"ה הוא אחד מסמליה הבולטים של מלחמת השחרור, והוא מסמל גם את כל הערכים והאמונות שעליהם התחנכו לוחמי צה"ל לדורותיהם. את השיר כתב איש הפלמ"ח המשורר חיים גורי.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 12 במאי 2024
תולדות כתב היד
סבי, הרב מרדכי יעקב גולינקין ז"ל (1974-1884), נולד בחרסון, אוקראינה ולמד בישיבות בלאמזשע, בטיקטין ובלידא. הוא כיהן כרב הראשי ואב בית דין בז'יטאמיר, אוקראינה החל משנת 1913, שם הקים ארגון "תפארת בחורים" לבני נוער ושידל את השלטונות למען הקהילה היהודית.
מִי יִבְנֶה יִבְנֶה בַּיִת בְּתֵל אָבִיב?מִי יִזְרַע יִזְרַע שָׂדֶה בְּתֵל חַי?(לוין קיפניס, תרפ"ט 1929)היום, האחד במאי, חג הפועלים..
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 18 באפריל 2024
אנו נבדוק את מקורותיו של הביטוי ״כל דכפין ייתי וייכול״ ונקשר בין אותו משפט עתיק להתנהגות שלנו ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה ועד היום.
הרב ד”ר רב מימי פייגלסון
| 2 במאי 2024
כיצד אנו מגדירים את עצמנו? כיצד אנו מגדירים את מערכות היחסים שלנו? תובנה מפרשת השבוע אחרי מות
עורכת המדור
| 18 באפריל 2024
ביום הראשון של חג הפסח נציין את המעבר מעונת הגשמים אל עונת הקיץ – העונה היבשה – בתפילת טל ("תיקון הטל" בלשון הספרדים ועדות המזרח.) פיוטי הטל משתלבים בתפילת המוסף ביום הראשון של חג הפסח, קודם שמתחילים להזכיר טל בתפילת העמידה. הפיוטים הקדומים ביותר נתחברו בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה, והם מדגישים את חשיבותו הרבה של הטל במקורות היהודיים ואת תרומתו לקיומם של הצמחים בחודשי הקיץ באמצעות שמירה על לחותם במיוחד באזורים יבשים.
עורכת המדור
| 18 באפריל 2024
היום (16 באפריל) הוא יום פטירתה של רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (1890–1931), המוכרת בשם העט "רחל" (ובספרות העברית: רחל המשוררת). רחל הייתה מהמשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת. שירתה תופסת מקום של כבוד בתרבות העברית ונלמדת בתוכניות הלימודים בספרות בבתי הספר.
בתחילת חודש ניסן נהוג לברך את בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת מול שני אילנות פרי מלבלבים שמוציאים פרחים: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא חִסַּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לְהַנּוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם. ברכת האילנות היא אחת מברכות הראייה – ברכות שיש לברכן למראה אירועים או תופעות טבע נדירות שמתרחשות לעיתים רחוקות ושמעוררות התפעמות או התרוממות רוח.
הרב ד”ר רב מימי פייגלסון
| 12 באפריל 2024
"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" "אישה כי תזריע וילדה זכר" היכולת, הצורך והאומץ לסלול שאלות חדשות בדרך לליל הסדר.
ד”ר גילה וכמן
| 4 באפריל 2024
הפרק האחרון של פרשת שמיני, שהוא למעשה אמצע התורה כולה, מוקדש כולו לנושא אחד: בעלי החיים.ליתר דיוק: חלוקת החיות לטמאות ולטהורות, אילו חיות מותר לאכול ואילו חיות אסור.
סוף עונת התפוזים! פרי התפוז (ראשי התיבות של תפוח זהב) הוא אחד מפירות ההדר הנפוצים ביותר בארצנו. עצי התפוז הובאו לכאן לפני מאות שנים, ככל הנראה בידי סוחרים פורטוגליים, ומכאן נגזר שמם בערבית "בֻּרתֻקאל" (שיבוש של המילה פורטוגל).
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 2 באפריל 2024
הלוח האזרחי מבוסס על שנת השמש, המורכבת ממחזור אחד של כדור הארץ סביב השמש. הלוח היהודי הוא lunisolar -- כלומר, ירחי-שמשי: השנים עוקבות אחר השמש ועונות השנה, ואילו החודשים עוקבים אחר שנת הירח, המורכבת משנים-עשר מחזורים של הירח סביב כדור הארץ.
בלוח האזרחי, שנת שמש מכילה כ-365.25 ימים, ואילו בלוח היהודי, שנת ירח בת 12 חודשים מכילה כ-354.33 ימים (רמב"ם ו', ד'; א"ת, לוח, הערות 343-340).
מה עושה הלוח היהודי כדי להתמודד עם העובדה ששנת הירח מפגרת אחר שנת השמש בכ-10 ימים, 21 שעות כל שנה (רמב"ם, שם)?
ב-28 במארס מציינים ברחבי העולם את יום העשבים ומוקירים את תרומתם לקיום האנושי. לאורך ההיסטוריה האנושית המתועדת שימשו העשבים כמזון וכתרופות לבני האדם, והם תורמים גם לשימור המערכת האקולוגית בכוכב הלכת שלנו. המשוררת, המוזיקאית והפזמונאית נעמי שמר העניקה לעשבים מקום של כבוד בתרבות היהודית-ישראלית.
ד”ר יאיר פז
| 28 במרץ 2024
אנחנו נמצאים בתקופה ארבע פרשיות ובאופן מעניין השנה, בגלל שזו שנה מעוברת, פרשת 'פרה' מתמזגת עם ספר ויקרא ואני אקשור את הדברים
מי פגש פרה אמיתית? מי ליטף פרה אמיתית לאחרונה? מי ראה פעם שחיטה? החיים המודרנים הרחיקו אותנו מאוד ממשק החי של ימי קדם
עורכת המדור
| 24 במרץ 2024
המילים "שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה, בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי: תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח, וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר" מוכרות לנו משיר הילדים האהוב והמוכר לפורים, ומסיפור המגילה של לוין קיפניס שהותאם לילדים, ושבו קיפניס דימה את העם היהודי לשושנה תוך שילוב דימויים מהטבע עם פסוקים מן המגילה.
היום אנחנו מציינים את יום הפאי! אם תמשיכו לקרוא תגלו שרשומה זו לא עוסקת במתמטיקה אלא במדעי היהדות, ושכבר במקרא – בספר מלכים א' – מופיעה נוסחה לחישוב היקף המעגל ביחס לקוטרו!
עורכת המדור
| 20 במרץ 2024
למרות שמזג האוויר היום אינו אביבי ואיננו מפייס, הלילה (בין ה-20 ל-21 במארס) חל יום השוויון האביבי בחצי הצפוני של כדור הארץ. מעתה, הימים ילכו ויתארכו והשמש תטפס מעלה בשמיים ותהיה מעל לראשנו עד ליום הארוך ביותר בשנה. האביב מאופיין בהתחממות מזג האוויר, בפריחתם של מיני צמחים, והוא מסמל פריחה והתחדשות.
היום יום האישה הבין לאומי. השנה אנחנו – הנשים הישראליות – מציינות את יום האישה לגמרי אחרת. השנה אנחנו זועקות את שמן ובשמן של כל אחיותינו ובנותינו שלא שבו משבי חמאס: ארבל, כרמל, ג׳ודי, דורון, דניאלה, נועה, נעמה, רומי, מיה, עדן, ענבר, לירי, שירי, שני, קרינה, עמית, אגם, עפרה ואמילי.
בכל שנה מציינים ב-3 במארס (היום) את היום העולמי למען חיות הבר (World Wildlife Day), ותכליתו להעלות את המודעות לחיות הבר ולעודד שימור מינים נדרים שנמצאים בסכנת הכחדה. השנה אנחנו מצדיעים לנשר המקראי.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 3 במרץ 2024
אני כותב בקשר לשאלה על כתבי יד מימי הביניים. ראיתי כמה מקורות המפנים ל"שבלי הלקט" המצטט את רש"י המדבר עם בתו (כנראה רחל) כמזכירתו בשעת חולשתו. עם זאת, מספר מקורות משניים שנתקלתי בהם טוענים ללא ייחוס כי מחקר משנת 2001 תיקן את הטקסט הזה באופן סופי ל"בן בתי". אף אחד מהמקורות שראיתי לא מציין מה השתנה בראיות המתועדות כדי לחייב את התיקון הזה.
"וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים, בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ." (בראשית, א, ט"ז-י"ז) – בתום כמה ימים גשומים וקרים, השמש חוזרת למרכז השמיים. על פי סיפור בריאת העולם, השמש – הלא היא במקרא גם המאור הגדול, החַמָּה, והחֶרֶס – היא גורם השמיים הגדול ביותר ותפקידיה לסמן את הימים, לציין את המועדים ולהאיר על הארץ, ואור השמש הוא סמל לחיים ולבריאות: הביטוי "תחת השמש" פירושו על האדמה, בחיים. בשירה המקראית אף מתייחסים לשמש כדימוי להתמדה, ליציבות ולנצחיות: "וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי" (תהלים, פ"ט, ל"ז).
היום (20 בפברואר) אנחנו מציינים את יום הצדק החברתי הבין־לאומי שמטרתו קידום המודעות לצדק חברתי ולשוויון חברתי. יום הצדק החברתי נקבע על ידי האומות המאוחדות בשנת 2007 על בסיס התפיסה שהרדיפה אחר הצדק החברתי היא משימה עולמית ותכליתה שמירה על הכבוד האנושי.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 23 בינואר 2024
האם יש דרכים להסתיר מזוזה בשעת סכנה?
אצלנו בצרפת האנטישמיות גוברת, והרבה יהודים מסתירים את זהותם בפרהסיה כדי לא להיפגע.
ממה שאני שומע וקורא, אנשים ונשים מסתירים תכשיטים של מגן דוד או חי, לא מדברים על ישראל בקול רם ברחוב, או גברים מסתירים את הכיפה על ידי כובע.
כל זה מדאיג אותי כאזרח וכיהודי, אך לא מפריע לי כרב.
פרשת בא מנקודת מבט אישית. דבר תורה לזכרו של דוד שורץ ז"ל. לא הכרתי את דוד. אני יודעת שהיה תלמיד חכמים, שבילה שעות ארוכות בלימודי גמרא, הלכה, חסידות. אני יודעת שיחד איתו נפל חברו הטוב, יקיר, שהיה גם החברותא שלו בלימודיהם בישיבה.
ד”ר עינת רמון
| 14 בנובמבר 2023
הליווי הרוחני מן השורש יהודי מציע דרכים להתחבר אל העצמי ומשם לשאוב כוחות של ריפוי. כמה שיטות ודרכים שיעזרו לאנשים במצוקה להתחזק בימים מאתגרים אלו של מלחמת שמחת תורה ובתקופה שלאחריה.
.0528050942 עת מרפא – הקו החם לתמיכה וליווי רוחני מטעם תוכנית מרפא במכון שכטר - מציע תמיכה רוחנית במספר טלפון 0747800621 ובווטסאפ במספר
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 26 באוקטובר 2023
בפרשת לך לך נלקחו לוט ומשפחתו וכל רכושו בשבי. ״וישמע אברהם וירק את חניכיו״ (בראשית יד:יד). הם רדפו אחריהם מרחק עצום עד דן והחזירו את כולם הביתה.
המילים "מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל וּמֵת חֻמָּם גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי וּמֵת עִמָּם" מוכרות לנו משירו של המשורר נתן יונתן "נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי" (ומלחנו של צביקה פיק לשיר). למעשה, הן נכתבו לפני למעלה מאלף שנה בספרד המוסלמית כשיר יין חורפי של המשורר ר' שמואל הנגיד, מחשובי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד בימי הביניים.
הרב מתיו ברקוביץ’
| 5 באוקטובר 2023
בימים אלו אנו מסיימים לחגוג את חג הסוכות ומקבלים את פני שמחת תורה. חגיגות שמחת תורה משקפות את המסע הרוחני שעברנו מראש השנה ועד עכשיו. עיקר עשרת ימי תשובה הוא העיסוק בביקורת פנימית ואישית, והמבט אל תוכנו פנימה. אנו מתבוננים פנימה, עוסקים בוויתורים וברצון להשתפרות. אנו נמצאים בתהליך של תשובה אשר לעיתים גורמת לתחושת אי נוחות, אשר לבסוף מאפשרת לנו לזכות בהתחלה חדשה ובברכות חדשות.
הפוסקים והדרשנים לאורך הדורות ניסו למצוא בארבעת המינים משמעות. בזמן נטילת הלולב אני מנסה לכוון את עצמי לקיום המצווה.
ישנה טענה שארבעת המינים מסמלים פרק היסטורי בזיכרון העם: כפות התמרים מייצגות את ארבעים שנות המדבר, ערבות הנחל את חציית נהר הירדן בכניסה לארץ, ההדס – שגדל על מדרונות הרי המרכז – מסמל את כיבוש אזור ההר ויישובו, והאתרוג את יישוב אזור החוף, בית הגידול של פרי ההדר.
הרבה חיה רואן בקר
| 21 בספטמבר 2023
תפילות יום הכיפורים מלאות בתעוזה. כמובן הם גם מלאות בהכנעה.
"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים", או וידויים שונים שמניחים שעשינו עבירות מא' ועד ת'. אבל הן גם מעוררות תעוזה.
עוד לפני שממש נכנס החג, לפני השקיעה, אנחנו אומרים: "עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה ".
כשהייתי ילדה היה מקובל לברך את הצמים והצמות ביום הכיפורים במילים "צום קל." בעשורים האחרונים הוחלפה הברכה הזו ב"צום משמעותי." אנחנו הרי מצווים בתורה "וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם..." (ויקרא כג:כז) אם כן מדוע שיהיה קל? ואם יהיה קל, כיצד יהיה משמעותי?
שנות טובות של היום ושנות טובות של פעם
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 10 בספטמבר 2023
מה אומרת לנו היהדות על הבעיה הקיומית הזאת של התחממות כדור הארץ? דרש לראש השנה תשפ"ד
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 16 באוגוסט 2023
ביקור במחנה רמה אוקראינה: חשיבות החינוך היהודי והציונות
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 8 באוגוסט 2023
שאלה: האם ניקוב בגוף מותר על פי הלכה?
תשובה: על מנת להבהיר את הנושא, אחלק את תשובתי לששה סעיפים:
א) ניקוב האף והאוזן לבנות ולנשים;
ב) ניקוב האף והאוזן לבנים וגברים;
ג) מורא אב ואם;
ד) ניקוב מקומות אחרים בגוף;
ה) סיבוכים רפואיים;
ו) סיכום והלכה למעשה.
פרופ’ יוסף טרנר
| 26 בינואר 2024
בערב שבת פרשת בשלח, ט"ז שבט, יחול השנה היארצייט השני של מורי, רבי וחברי פרופ' אליעזר שביד, גדול ההוגים היהודיים בעשרות השנים האחרונות. ביום ששביד הלך לעולמו, בגיל 93, מחלת הקורונה עדיין כיכבה במהדורות החדשות, ואיש טרם חלם לא על הפילוג החברתי הגדול שהתפרץ מסביב למהפכה המשפטית לפני כשנה, וודאי לא על הטבח שביצע החמס בבני עמנו ב-7 לאוקטובר השנה.
הרב ד”ר רב מימי פייגלסון
| 28 ביולי 2023
יש חשבון בנק לנפש, יש חשבון בנק לנשמה, יש חשבון בנק של הלב. כמה מהחשבונות האלה אתם דואגים לעשות הפקדות אחראיות. אני רוצה להציע פרדיגמה של מה זה נקרא להפקיד הפקדות בבנקים האלה.
ד”ר נעה יובל-חכם
| 25 ביולי 2023
הגמרא במסכת בבא בתרא מתארת מנהגי אבלות שונים שפשטו בחברה היהודית לאחר הטראומה הגדולה של חורבן המקדש השני. בין היתר נזכר המנהג הבא:
אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד, ומשייר בו דבר מועט. וכמה? אמר רב יוסף: אמה על אמה. אמר רב חסדא: כנגד הפתח... שנאמר: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו'. (תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ס ע"ב)
במדינות דמוקרטיות בנות זמננו, דחף הנקמה מניע את הפופוליזם שתופש מקום מרכזי בפוליטיקה. תופעת הפופוליזם מאפיינת משטרים דמוקטיים מאז ומעולם. הסטוריונים יוונים ורומאים תיארו היטב את כוחו של דחף הנקמה להטות מדינות ולהפיל משטר דמוקרטי.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 6 ביולי 2023
שלום. לפני חמש אני הקלטתי סרטון לשכטר ושם דיברתי על פרשת פנחס ואני שאלתי את השאלה: האם פנחס היה בן-אדם בעל מסירות נפש, באנגליתZealous , כלומר בן אדם טוב? או האם האם הוא היה קנאי, באנגלית Zealot, בן אדם רע?
התורה בעצמה וכן ספר תהלים, ספר עזרא, בן סירא, מכבים א', יוספוס, פילון, ורוב החכמים סברו שפנחס היה בן-אדם טוב ואפילו גיבור. הם סברו כך: העם עבד עבודה זרה. אחד ממנהיגי היהודים קיים יחסי מין עם אחת מהמנהיגות של המדיינים. ה' שלח מגיפה. פנחס ראה שאף אחד לא עושה כלום. הוא קם והרג את הזוג. כתוצאה מכך, נעצרה המגיפה. אכן, בתחילת הפרשה, ה' משבח את פנחס ונותן לו ברית שלום וברית כהונת עולם. כלומר, פנחס קינא לה', אבל לא היה קנאי.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 27 ביוני 2023
שאלה: שלום כבוד הרב, רציתי לשאול. אני במקצועי גיטריסט. עבדתי במשך שנים בתזמורות בחתונות עם הפרדה. לצערי, בזמן האחרון אין לי עבודה עם הדתיים. יש לי הצעות לנגן בריקודי תערובת אצל חילונים. רציתי לשאול אם יש היתר הלכתי, ואשמח לנימוקים הלכתיים.
פרשת חוקת פותחת בחוקים הקשורים לטומאת המת ולהיטהרות באמצעות אפר הפרה האדומה. מיד לאחר החוקים האלה, מסופר על פטירתה של מרים הנביאה
לגדול בירושלים – כך יעיד כל מי שנולד והתחנך בבירה – זו חוויה ייחודית ועשירה. אך לחווית ההתבגרות שלי בעיר נוספה עובדת שמי, מרוה. לאורך השנים היה השם שלי פתח לבדיחות ושאלות אין ספור, וזימן לי תפקיד קטן אך קבוע: לתאר לאחרים מהו אותו צמח שעל שמו נקראתי, כיצד היה לסמל לריפוי וטיהור עוד בימי קדם, כאשר שימש בסיס לעיצוב המנורה שבבית המקדש, ומהי הפעולה הזו, שמשקיטה את הצמא בשפע מים, ידע, או שפע אחר..
כמה זה קשה בתקופה מקוטבת זו שאנחנו רואים כל הזמן את האחר להבין שיש לנו גם מה ללמוד מהאחר הזה. בפרשה שלנו, פרשת שלח לך, אנחנו בשיא האחר של סיפורי התורה. משה מחלק את השבטים ואומר שאני בוחר מרגל אחד מכל שבט לתור את ארץ ישראל. ויוצאים המרגלים, וכמו שאנחנו יודעים הם חוזרים אחד אחד עם אותה הבשורה
הרב ד”ר רב מימי פייגלסון
| 2 ביוני 2023
הבוקר תעלומה של כ 20 שנה נפתרה. לא הבנתי תמיד בתורתו של בעל מי השילוח בפרשת דברים על הפסוק "וָאֹמַר אֲלֵכֶם, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: לֹא-אוּכַל לְבַדִּי, שְׂאֵת אֶתְכֶם." (דברים, פרק א', פסוק 9). למה שם כשהוא אמר את זה, בני ישראל לא הבינו את מה שהוא אומר למרות שהיה להם 40 שנה להיות ביחד ולמרות שאין אדם יודע דעת רבו אלא לאחר 40 שנה.
האם כל התורה המצויה בידינו, היא הנתונה על ידי משה או האם השאה אלוהית שהיא כעין חלום? מאת פרופ' משה בנוביץ
פרופ’ משה בנוביץ
| 24 במאי 2023
האם כל התורה המצויה בידינו, היא הנתונה על ידי משה או האם השאה אלוהית שהיא כעין חלום? מאת פרופ' משה בנוביץ
הרב ד”ר רב מימי פייגלסון
| 11 במאי 2023
הרב מימי פייגלסון מנתחת לעומק את פרשת שבוע בהר-בחוקותי ומפיקה אחריות כלפי הקדוש ברוך הוא. היא מבקשת לשפר את עצמנו וליצור נתיבי תקשורת עם אחרים עם בעלי דעות שונות משלנו.
ד”ר רונית שטיינברג
| 25 באפריל 2023
מתוך ההקשר של לוח השנה הישראלי ותקופת הזיכרון בה אנחנו נמצאים, בחרתי להתייחס הפעם ליצירת אמנות שהיא אנדרטה. האנדרטה המכונה "נצר אחרון", קושרת בין יום הזיכרון לשואה ויום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל. האנדרטה מוקדשת לזכרם של מאה שישים ושבעה חיילים שעלו ארצה כניצולי שואה שהיו גם היחידים ששרדו מתוך משפחתם הגרעינית. אותם ניצולים התגייסו לצבא, חלקם מיד עם הגיעם לארץ, ונפלו במלחמות ישראל.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 23 באפריל 2023
מדינת ישראל נוסדה ב-15 במאי 1948; ואילו אני עליתי ארצה בספטמבר 1972. כך, במהלך החודשים האחרונים, כאשר יהודים ברחבי העולם החלו לדבר יותר ויותר על "ישראל חוגגת 75", הבנתי שאני חי בישראל במשך שני-שליש מקיומה. לכן, חשבתי לנכון לכתוב מסה רטרוספקטיבי על 50 שנותיי בארץ. לא מדובר בספר זיכרונות אישי, אלא רצוני לדון בשלושה נושאים: הנס של הקמת המדינה ב-1948; במה הצלחנו; ובמה עדיין לא הצלחנו.
שבוע שעבר ביום השואה, והשבוע ביום הזיכרון נשמעת צפירה בישראל. אנו נעצרים לרגע של שקט כדי לזכור את הטרגדיה וההקרבה, לקראת חגיגת עצמאותנו, שהושגה לפני 75 שנה לאחר 1,900 שנות גלות. זה הזמן להתאחד עם זכרם של מיליוני בני עמנו שנרצחו בשואה; לזכור את האלפים הרבים שמסרו את נפשם בהגנה על המולדת ואת אזרחי המדינה הרבים שהיו קורבנות של אויב שמונע מתוך שנאה ונקמה
הרב ד”ר רב מימי פייגלסון
| 5 באפריל 2023
עבור הרב ד"ר ר' מימי פייגלסון, שבת חול המועד פסח נותן לנו את הזמן הזה להמתין לרגע ולהגיע לים סוף מתוך בחירה, לא מתוך פחד שאנחנו רצים מהמצרים, אלא לרוץ לתוך החיבוק של הקב"ה
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 4 באפריל 2023
ארבע תשובות קצרות העוסקות בהלכות הפסח: א) שאלה: האם חייבים לבצע בדיקת חמץ במכונית? (אורח חיים תל"ג)
ב) שאלה: האם מותר למכור את חמצו של יהודי אחר שלא בידיעתו? (אורח חיים תמ"ח:ב')
ג) שאלה: כיצד יש להאכיל חיות מחמד כגון כלבים בחג הפסח? (אורח חיים תמ"ח:ו'-ז')
ד) שאלה: מהן השיטות לגבי הכשרת כלי זכוכית לפסח? (אורח חיים תנ"א:כ"ו)
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 3 באפריל 2023
מה ניתן ללמוד מיציאת מצרים על המצב שלנו היום, כדי לעזור עם התמודדות המצב במדינה?
הרב ד”ר רב מימי פייגלסון
| 30 במרץ 2023
עבור הרב ד"ר ר' מימי פייגלסון, פרשת השבוע - פרשת צו - מבחינה במילה "זאת" המייצגת את החיפוש והעמקת הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא. פייגלסון היא מנחה רוחנית ומרצה לרבנות והגות חסידית.
פרשת ויקרא מתמקדת אך ורק בסדר ההקרבה והיא מונה סוגים שונים של קורבנות ומפרטת את התהליך המדויק של כל אחד מהם. לכאורה, לתיאור המפורט הזה של הטקס סביב הקרבנות אין הרבה מה להציע לנו בנוגע לשאלות פוליטיות וחברתיות, במיוחד אלו שמעסיקות את החברה הישראלית לאור האירועים האחרונים. עם זאת, מקריאה מדוקדקת של רשימת הקרבנות עולה מסר חשוב שמעיד על יחסה של התורה לפוליטיקה.
פרשת ויקהל שכולה כמעט עוסקת בבניית המשכן פותחת דווקא בציווי על השבת. מה בעצם החיבור בין שבת למשכן: שניהם עסוקים בעשיית קדושה. אבל האם זה כל החיבור? השל לימד אותנו שמקדש ומשכן הם מקומות מקודשים הם מרחב מקודש והשבת היא זמן מקודש שמאפשרת לנו איזה שהו ארמון שבזמןץ איזושהי אבחנה בין קודש לחול.
הרבה לפני מתן תורה, כבר בסיפור הבריאה יש רמז ברור לסלידת התורה מעגל המסכה. האדם הראשון נברא בצלמו וכדמותו של אלוהים. צלם הוא שם נרדף לפסל דמוי איש או ייצוגו של האל בדמותן של בעל חיים. יצירת פסל דמוי אדם היא חילול הקודש מפני שהאל מוצא את ייצוגו הגשמי בבריאת האדם. בני האדם עצמם הם צלם האל. לכן החלפת צלם אלוהים חי ובשר ודם במלאכת עץ או אבן, סותרת את ייעודו של האדם להיות צלם האל. ואם צלם בצורת אדם מחלל את הקודש, צלם אלוהים בצורה של חיה אחרת על אחת כמה וכמה!
ד”ר נעה יובל-חכם
| 6 במרץ 2023
סיפור מגילת אסתר בכלל ודמותה של אסתר בפרט הצית מאז ומעולם את דמיונם של האמנים. דמותה של אסתר, הנערה היהודייה האלמונית שהפכה למלכה ובתבונתה הצילה את עמה מכליה, זכתה לייצוגים רבים ומגוונים. במיוחד התמקדו האמנים בנקודות המפנה הדרמטיות בסיפור המגילה. היום נתבונן באחת מן הנקודות הללו: התייצבותה של אסתר בפני אחשוורוש בלא שנקראה אליו המתוארת בפרק ה במגילה.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 2 במרץ 2023
בחודשיים האחרונים מתחולל ויכוח סוער בחברה הישראלית בקשר למהפכה השיפוטית המוצעת על ידי הממשלה. מה יכולים אנו ללמוד מן ההיסטוריה והמסורת היהודית על ויכוח זה?
הרב אירנה גריצבסקיה
| 24 בפברואר 2023
הרב אירנה גריצבסקיה, עובדת עם קהילות יהודיות באוקראינה במשך שנים רבות מספרת כיצד חל לשינוי פתאומי ודרסטיב בעבודתה ב-24 בפברואר 2022, היום בו רוסיה פלשה לאוקראינה. היא מדברת על משמעויות הקהילה היהודית המקומית והעולמית.
הרב ד”ר רב מימי פייגלסון
| 16 בפברואר 2023
עבור הרב ד"ר ר' מימי פייגלסון, פרשת השבוע - פרשת משפטים - עוזרת לנו להתמקד ולהעמיק את הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא. היא משתמשת בטקסט חסידי כדי להאיר את השאלות בדרכנו. פייגלסון היא מנחה רוחנית של בית המדרש לרבנים בשכטר ומרצה לרבנות והגות חסידית.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 25 בינואר 2023
שאלה: האם יש להאריך בתפילה עם ניגונים רבים על מנת לסייע לקהל להתפלל בכוונה או לקצר בתפילה משום טירחא דציבורא?
הוא נועד להיות רבי של חסידים ב"חצר" קטנה בוורשה, אך הוא נהיה לנביא עבור כל העולם. כסטודנט צעיר בברלין הוא חש כיצד צלם אלוהים הוחרב על ידי היטלר; כפילוסוף מפורסם בארה"ב הוא חש שרגליו התפללו בצעדה עם מרטין לותר קינג.
היכן נמצאים קברות המקבים? לכאורה התשובה פשוטה: כתבו ב-WAZE "קבר מתתיהו ובניו" וצאו לדרך. האפליקציה תוביל אתכם בבטחה לאזור העיר מודיעין. בסמוך לכביש 443 תעצרו ותלכו הליכה קצרה אל היער, שבו שוכן הקבר הנושא את הכתובת: "פה טמון מתתיהו בן יוחנן כהן גדול." אך ישנה בעיה קטנה. מהי הבעיה?
פרופ’ ארי אקרמן
| 19 בדצמבר 2022
בקרוב ימלאו לפרופ' אליעזר שביד 12 חודשים לפטירתו. מורשתו של שביד, שהיה אחד מאנשי הרוח הישראליים הגדולים בדורנו, חשובה מאוד אך לא מוכרת דיה. פרופ' ארי אקרמן, נשיא המכון, מתעמק בסרטון באחד הרעיונות המרכזיים של שביד ומסביר מדוע אין הכרח להסכים עם כל מילה של שביד, אך חשוב ללמוד אותו.
"עולם האמנות העכשווי בישראל מכיל יותר ויותר יצירות שנוצרו על ידי אומניות ואומנים דתיים. יצירתה של האומנית חני כהן זדה מהווה דוגמה לכך, והיא מעידה על התקבלותו ההדרגתית של סיפור יהודה ותמר בחברה הדתית אורתודוקסית בישראל מהפן החזותי".
הרב פרופ' דוד פרנקל, פרופ' למקרא במכון, בוחן את רשימת המלכים שהיו באדום ומשפחותיהם, ומראה כיצד טקסט שלכאורה נראה מיותר ומשעמם טומן בחובו שיעור ומסר עד לתקופתנו היום.
פרשת ויצא פותחת בתיאור יציאתו – או שמא מנוסתו – של יעקב מכנען, לעבר חרן. עוד בטרם יציאתו מכנען הוא חולם חלום: ״וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ״. רבים מן המפרשים תהו על הביטוי "עולים ויורדים". אם המלאכים הם שוכני שמיים עליהם תחילה לרדת ורק אחר כך לעלות. ד״ר נעה יובל-חכם, עונה על השאלה ומשתפת בשתי יצירות אמנות המתקשרות לאותו הנושא.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 21 בנובמבר 2022
האם יעקב ועשו קבלו חינוך זהה או שונה? ומה הן ההשלכות לימינו? הרב פרופ׳ דוד גולינקין, נשיא שוחרי עמותות שכטר עם כל התשובות.
ד"ר שולה לדרמן מנתחת את ציורו של האמן אבנר מוריה לפרשת חיי שרה ועונה על השאלות: מדוע שולח אברהם את עבדו ולא את יצחק עצמו? מה ניתן ללמוד על יצחק ורבקה מהתיאור המקראי של פגישתם? כיצד תיאור מפגש זה הוא בעל משמעות להבנת המשך שליחותו של אברהם?
״המפתח להבנת הכרעתו של אברהם בסיפור העקידה נמצא באחד מפסוקי פרשת השבוע, 'לך-לך', בסיפור ברית בין הבתרים״, אומר מנכ״ל מכון שכטר, איתן קופר. מה הקשר בין שתי הפרשות? ואיך זה נוגע להצבעה שלנו בקלפי?
"התפיסה המוכרת של חז"ל, שלפיה נאבקים שני יצרים – יצר הטוב ויצר הרע – על השליטה בלבו של כל אדם ואדם, מוזכרת לראשונה במדרש תנאים לספר דברים". פרופ' משה בנוביץ מביא את תפיסותיהם של ר' מאיר ושל הרמב"ם, כמו גם של אפלטון ושל אריסטו, בעניין שני היצרים, ומסביר איך הן מתקשרות לפרשת נח.
כידוע, התורה פותחת בתיאור של בריאת העולם. רש"י מסתמך על המדרש ושואל: למה התורה מתחילה כך? הוא רואה בתורה קוד הלכתי, ולכן נראה לו מוזר שהתורה בוחרת להקדיש את שני הפרקים הראשונים שלה לתהליך יצירת העולם. מדוע לא התחילה עם המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל, שעניינה קידוש החודש? פרופ' אקרמן מביא את גישתו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק לשאלה זו.
״לו שאגאל היה נענה להזמנתי ובה לבקרני בסוכה, הייתי שמחה לשבת איתו לשיחה על מהותה של האמנות היהודית״. מה היא אמנות יהודית על פי מארק שאגאל?
הנרייטה סאלד מוכרת לרוב הציבור בעיקר בתור מייסדת ארגון הדסה ומקימת עליית הנוער, אבל אני רוצה לדבר על תרומתה הפחות-מוכרת - על חלקה החשוב במחקר ספרות האגדה ועל הסבל שהיה מנת חלקה.
כל הנביאים מסרבים לנבואה בגלל הפחד מדחיית העם; יונה מסרב לנבואה בגלל הפחד מהקשבת העם. כל הנביאים פוחדים מכשלון שליחותם; יונה הנביא פוחד מהצלחת שליחותו. מדוע כה חושש יונה?
פרופ׳ הרב דוד גולינקין, נשיא שוחרי עמותות שכטר שואל בסרטון חדש לראש השנה: ״מדוע ראש השנה מכונה "היום הרת עולם" -- זהו יום הולדתו של העולם – אז למה שלא נקרא את סיפור הבריאה מבראשית פרק א'?! מדוע אנו קוראים את הסיפורים המשפחתיים המסובכים האלה על כמה אבות ואימהות וילדים ספציפיים״?
לפי רבי פנחס הלוי מברצלונה בספר החינוך -- שנכתב עבור בנו יהושע במאה השלוש-עשרה – פרשת כי תצא כוללת 74 מצוות, יותר מכל פרשה אחרת, שהן 12% מכלל תרי"ג (613) המצוות שבתורה. באילו מצוות בחר הרב פרופ' דוד גוניקין להתמקד?
פרופ’ דורון בר
| 15 באוגוסט 2022
בימים שלפני הטקס נשלחו לקיבוצים, מושבים, מועצות מקומיות וערים ברחבי מדינת ישראל שקיות בד לבנות. במכתב מלווה התבקשו נציגי הישובים למלא את השקית בעפר מאדמתם, לרשום את שם יישובם על גביה ולהגיע בבגדי חג אל טקס ההלוויה. פרופ׳ דורון בר בסיפור מרגש על טקס העלאת עצמותיו של בנימין זאב הרצל ב17 באוגוסט בשנת 1949.
פרשת עקב מדגישה את החשיבות הגדולה של "וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ, וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֺתָיו--כָּל-הַיָּמִים. "החיוב של אהבת ה' ושמירת מצותיו מופיע כערובה ליכולתם של בני ישראל לרשת את הארץ המובטחת ולהאריך בה ימים. השאלה הנשאלת היא מדוע, בדברו על נפלאות הארץ המובטחת, משווה הכתוב בין כנען לבין מצרים?
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 4 באוגוסט 2022
שאלה: לאור איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים ביוני 1967 וגידולה מאז מ-267,000 תושבים ל-944,000 תושבים, האם מותר לשנות את הנוסח של תפילת "נחם", התפילה המרכזית הנאמרת בתשעה באב?
פרשת מסעי החותמת את ספר במדבר פותחת ברשימה ארוכה של מסעות בני ישראל במדבר. תיאור זה המדגיש את התחנות הרבות לאורך המסע מעביר מסר לפיו לא רק היעד של המסע מעניק לו את משמעותו אלא גם התחנות שבדרך. מה חשוב יותר: היעד או הדרך?
ד”ר גילה וכמן
| 18 ביולי 2022
אנו עומדים בתחילתה של התקופה המכונה 'ימי בין המצרים', שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לבין תשעה באב. ד"ר גילה וכמן מתייחסת לחמשת הדברים שאירעו בשבעה עשר בתמוז ומוצאת לקח חשוב לבני דורנו.
"אנו נכנסים כעת למערכה חמישית של בחירות בשנים האחרונות, ולכן אני רוצה לדבר על מנהיגות. נדמה לי שבכמה פסוקים בפרשתנו יש ארבע תשובות לשאלה מהן התכונות החיוניות של מנהיג?" אומר פרופ' הרב דוד גולינקין, נשיא שוחרי עמותות שכטר, לכבוד פרשת פנחס. מה הם ארבעת התשובות?
פרופ’ יוסף טרנר
| 4 ביולי 2022
פרשת בלק עוסקת, בין היתר, בשאלה שהיא רלבנטית לאורך הדורות, ובמיוחד בזמננו. השאלה היא: האם יש לראות את עם ישראל, קודם כל, כחלק אינטגרלי מהאנושות ומהתרבות האנושית האוניברסלית, או – לחילופין כדבר-מה ייחודי, שונה ונבדל.
מה בין מצוות פרה אדומה לחטא עגל הזהב? וכיצד מצוות פרה אדומה מתבטאת בציורו של האמן אבנר מוריה?
פרופ’ משה בנוביץ
| 21 ביוני 2022
בפרשת קרח נאמר בפסוקים: וְאִם־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א ה֗' וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֙יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙
מדוע מכנה משה את מותם המיוחד של אנשי קורח, דתן ואבירם "בריאה"?
מדוע הכפילה התורה את המילה "נתונים״ בפרשה —״כי נתונים, נתונים המה לי מתוך בני ישראל״?
פרופ' דוד גולינקין, מביא שני מדרשים שבאים ללמדנו את התשובה ובשניהם יש מסר עמוק במישור היהודי, במישור הציוני ובמישור האישי.
מהו המסר?
מאז סוף שנות ה-80 ועד מותה עסקה האמנית הלן אילון בביקורת פמיניסטית על העולם היהודי. לצורך ציון תחילת העבודה על היצירה "שחרור האלהים", ביקשה האמנית לקיים מיצג בבני ישורון - בית כנסת במנהטן, הרב סרב לכך בטענה שמדובר בחילול הקודש. איך בכל זאת קרה שהיא הציגה את עבודתה במהלך "תיקון ליל שבועות"?
ד"ר נועה יובל-חכם על הברית בין עם ישראל לאלוקים בפרשת בחוקותי, ועל הפסיפס מבית אלפא שמעביר מסר רעיוני לבאי בית הכנסת.
מרבית ספר ויקרא עוסקת במצוות הקשורות לפולחן במקדש ולעבודת הכוהנים. והנה לפתע בתחילת פרשת בהר (ויקרא פרק כ"ה) מוקד ההתגלות חוזר אל הר סיני, כפי שהיה בספר שמות. מה עניין שמיטה להר סיני? איתן קופר מנכ״ל מכון שכטר במאמר וסרטון לפרשת בהר.
ד"ר שולה לדרמן שואלת שתי שאלות בהקשר לפסוק ""שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ..." והיא עונה עליהם בעזרת ציורו של האמן אבנר מוריה.
ד"ר דוד שפרבר כותב על עבודתו של דורון סולומונס שיצר עבודת וידאו ובה מונטאז' של דימויים נוסטלגיים מחגיגות יום העצמאות במרחבים הציבורים בישראל. מה היצירה רוצה להגיד? ומה הקשר לפסוק "כי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי"?
פרופ’ יוסף טרנר
| 2 במאי 2022
פרופ' יוסי טרנר על האתגר בחגיגות יום העצמאות, ועל הצורך שלו להעמיק במשמעויותיו הראשוניות כדי להפוך לחלק אינטגרלי של לוח השנה העברי.
בערב ירושלמי חמים בחודש מאי 1939 הגיעה להקרנת הסרט 'טרזן' בקולנוע רקס בירושלים קבוצת צעירים וצעירות שהתחזו לערבים. בהשמע שאגת האריה המפורסמת של חברת מטרו גולדן מאייר החרידה התפוצצות רב-מוקדית את בית הקולנוע החדש והפופולרי. בפיצוץ נהרגו 5 מבקרים, 18 נפצעו, בהם גבר ואישה יהודים. מי היו המפגעים ועל שום מה יצאו לפעולה מסכנת חיים זו?
לכבוד יום נפילת מצדה ד"ר יאיר פז משתף בראיה שלו היום הזה ובאופן כללי על אירועים היסטוריים לאומיים.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 11 באפריל 2022
שאלה מאת הרב דוד אבשטיין מירושלים: מדוע נקראת השבת לפני פסח "שבת הגדול"?
המושג המקראי 'צרעת' נחשב לא רלוונטי לימינו. המחלה המכונה כיום בשם 'צרעת', מחלת הנסן, איננה קשורה בשום אופן לתופעה המקראית.
מה בכל זאת ניתן ללמוד מפסוקים אלה לימינו? ד"ר גילה וכמן מציעה תשובה לשאלה זו.
אלו שני היבטים חברתיים מוצא ד״ר יאיר פז בפרשת תזריע? ומה הם באים ללמד אותנו?
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 24 במרץ 2022
שאלה: בסרטון האחרון שלך מטעם עמותות שכטר, לפרשת ויקהל תשפ"ב, אתה אמרת: "כפי שאתם בוודאי יודעים, בעוד מספר שבועות נחגוג מאה שנה לטקס הבת-מצווה הראשון – של יהודית קפלן בתו של הרב פרופסור מרדכי קפלן -- שהתקיים ב-18 במרץ 1922". מה המקור וההיסטוריה של טקס בת המצווה?
פרופ’ דורון בר
| 21 במרץ 2022
פרופ' דורון בר צאצא לדור שביעי של ירושלמים מסייר במוזיאון חצר הישוב הישן - מבנה אבן מיוחד בן 500 שנה שנמצא ברובע היהודי.
כיצד חיו תושבי ירושלים בתקופה זו?
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 17 במרץ 2022
מאז 24 בפברואר, כשרוסיה פלשה לאוקראינה ללא כל סיבה, אני קורא את מגילת אסתר בדרך חדשה.
פרופ’ רינה לוין מלמד
| 7 במרץ 2022
על ווחשה אל דלאלה, אשת עסקים מוצלחת אשר חיה בקהיר של המאה ה־12 ושעליה כותבת פרופ' רינה לוין מלמד. מי היא ווחשה אל דלילה?
ההפטרה של פרשת פקודי עוסקת בתיאור חנוכת בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך. פרופ' משה בנוביץ מסביר מדוע בנה שלמה בית לאלוהים, שבכלל שוכן בערפל.
פרופ’ דורון בר
| 28 בפברואר 2022
בכ"ז באדר תשל"ט (26 במרץ 1979) נחתם בוושינגטון הסכם השלום בין מדינת ישראל למצרים. טרם חתימת ההסכם, בנובמבר 1977 ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת במדינת ישראל. מדוע נקבע המסלול שנקבע?
פרשת כי תישא עוסקת באירוע דרמטי ביותר - חטא העגל. בציור שעוסק בפרשה, נותן האומן אבנר מוריה ביטוי חזותי מעניין לאירוע דרמטי זה. כיצד הוא מציג את משה? מדוע משה כל כך כעס עד שהוא שבר את הלוחות?
ד״ר שולה לדרמן מנתחת את ציורו של מוריה ועונה על השאלות.
"יצירה זו, שהיא ספק זיכרון-ילדות ספק סיפור אמנותי, נועדה בראש ובראשונה לאוהבי הספר, אולם ניתן ללמוד ממנה לא מעט על מקומו של התלמוד בעולמו וביצירתו של עגנון".
ד"ר גילה וכמן על ש"י עגנון במלאות 52 שנים לפטירתו.
ד”ר גילה וכמן
| 8 בפברואר 2022
ד"ר גילה וכמן עוסקת בבגדי הכהונה בפרשת תצווה ובודקת מה הופך אותם מתאימים לתפקיד?
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 7 בפברואר 2022
שאלה: מהם המקורות לטהרת המת? מהן דרישות ההלכה בעניין זה? הרב פרופ' דוד גולינקין עונה.
פרופ’ ארי אקרמן
| 31 בינואר 2022
מה הייתה תכלית מצוות הקרבת הקורבנות? איך לדעת הרמב"ם הקורבנות תרמו למסע הרוחני והאינטלקטואלי שאדם יהודי אמור לעבור בחייו? ד"ר ארי אקרמן במאמר לפרשת תרומה.
כתביו והגותו של הפילוסוף הציוני מאפשרים לנו, המלווים הרוחניים, לבצע עבודה רוחנית פנימית ולבנות קשרים בינאישיים באור הפילוסופיה היהודית שלו. ד״ר עינת רמון במאמר לרגל 100 שנה לפטירתו של א״ד גורדון.
איתן קופר דן בפרשת משפטים ובסוגיה התלמודית במסכת מנחות שמובילים אותו לשאלה אחת יסודית: האם משמעות החיים נמצאת בעיצוב החופשי של הזהות האישית, או האם היא נמצאת במחויבויות שאנו בוחרים לשאת?
ד”ר עינת רמון
| 19 בינואר 2022
"אלי שביד עיצב את דרכי המקצועית והרוחנית. ספריו, דרכו והגותו נזכרו לא פעם ב"שולחן השבת" של משפחתנו".
מדוע עשרת הדיברות הפכו אותם למקובלים כל כך בתודעה המערבית של ימינו? ומה שונה בפרשה בעבודת הקרבנות לעומת עבודת הקרבנות שנעשתה במשכן ובמקדש? קראו מאמרו של פרופ' משה בנוביץ' לרגל פרשת יתרו או צפו בסרטון.
ציור קיר בן קרוב ל־1800 שנים מבית כנסת עתיק בסוריה נותן ביטוי חזותי חדשני, יש שיאמרו אף נועז, להתגלות ולישועה האלוהית באירוע המכונן של יציאת מצרים. קראו את מאמרה של ד"ר נעה יובל־חכם לפרשת בשלח.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 30 בדצמבר 2021
שאלה: מאז שעלתה פרשת מלכה לייפר לכותרות בשנת 2008, שמענו מרבנים שונים שעל פי הלכה אסור להסגיר אותה לשלטונות אוסטרליה. האם באמת ההלכה מתנגדת? הרב פרופ' דוד גולינקין עונה.
פרופ’ ארי אקרמן
| 20 בדצמבר 2021
מי היה אברהם יהושוע השל? באילו מחוזות הוא גדל? ומה הקשר שלו לחסידות? ד"ר ארי אקרמן פותח לנו צוהר לעולמו של השל.
בציורו של אבנר מוריה רואים את יעקב המתואר כמעט עיוור ולא מסתכל על הבנים. מה ניתן ללמוד על יחסיו של יעקב עם בנו יוסף? מה ידוע על חייו של יעקב בתקופה זו? ד"ר שולה לדרמן במאמרה בוחנת את היחסים של יוסף עם אביו יעקב, ומנתחת את ציורו של אבנר מוריה.
ד”ר גילה וכמן
| 29 בנובמבר 2021
הרגעים האפלים ביותר בחיינו עשויים להפוך כהרף עין לרגעי שיא, כך היה ליוסף בבית האסורים, וכך היה גם עם ניצחון המכבים. ד"ר גילה וכמן במאמר שמקשר בין חג החנוכה לבין פרשת מקץ.
בהפטרת פרשת וישב אנו קוראים על עמוס הנביא ונבואתו. מה יש לאברהם יהושע השל להגיד על נבואה? ואיך הנבואה רלוונטית לנו כיום? קראו את המאמר או צפו בסרטון.
האם יש לראות בכל דבר בתנ"ך, שלא לדבר על דברי סופרים, דבר אלוהים במלוא מובן המילה? ומהו הטוב שלפי הנביא, דורש האלוהים? במאמר זה פרופ' יוסף טרנר עונה על השאלות האלו ועל השאלה המרכזית: מדוע הוא מעריץ את מיכה הנביא?
פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן
| 13 בנובמבר 2021
גולדה מאיר הייתה ונותרה – האישה היחידה שעמדה בראש ממשלה בישראל. במאמרה מנתחת פרופ' בת־שבע מרגלית שטרן את קשרי גולדה מאיר עם חברת הלאום הציונית ומפענחת את דגם מנהיגותה.
לפעמים, כשאני מתבקש לספר לאנשים שאינם מכירים אותי היטב מי אני ומה אני, אני מדבר על ההזדהות שלי עם יצחק אבינו. מכל האבות אני מזדהה דווקא עם יצחק, העולה התמימה, המאושר באבות, שזכה במה שזכה בנחת ובטבעיות, בירושה ומן ההפקר; לא באמצעות השתלטות, התרפסות או תחמנות.
פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן
| 30 באוקטובר 2021
פרופ׳ בת־שבע מרגלית שטרן במאמר על הברון אדמונד דה רוטשילד, התומך העיקרי ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה, ועל מפעלו בארץ ישראל.
בפרשת לך לך אנחנו נתקלים לראשונה במקרה שבו מוענק לאדם (ואפילו לשני אנשים) שם חדש תחת שמו המקורי שנתנו לו הוריו. מה משמעות החלפת השם?
ד”ר תמר קדרי
| 12 באוקטובר 2021
לאחר שלוש שנות עבודה מסורות וחיוך שלא מש משפתיה, מסיימת ד"ר תמר קדרי את תפקידה בתור דיקנית המכון. רגע לפני יציאה לשבתון, תמר נפרדת מהסטודנטים:
ד”ר נעה יובל-חכם
| 26 בספטמבר 2021
בציור קיר שצויר לפני כ־1800 שנים בבית כנסת בדורה אירופוס, מתואר איש צעיר ומזוקן הקורא בספר התורה באזני העם, ומקובל לחשוב שהיה זה עזרא הסופר. מדוע ההתרחשות הזו הייתה חשובה כל כך, ומה המשמעות שלה להיום?
רבות נכתב על הפיוט הידוע וּנְתַנֶּה תֹּקֶף הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה ובמקומות רבים ביום הכיפורים. במאמר שכתבה ד"ר רונית שטיינברג, מרצה במסלול האומנויות ביהדות ובתוכניות מעשה חשב ואוצרות, היא כותבת על יצירתה של האומנית טליה בר "אדם יסודו מעפר" אשר מציעה פירוש חזותי לפיוט.
יותר ויותר אנשים שעובדים במגזר השלישי, מובילים קהילות או אף גרים בישוב קהילתי מתקדמים בעבודתם ורוכשים ידע מקצועי בזכות לימודיהם לתואר שני בתוכנית מקב"י (מנהיגות קהילתית ברוח יהודית). דורון רובין, רכז התוכנית, מפרט מהו הערך המוסף העיקרי של מקב"י.
אנחנו נמצאים בשבתות שבין תשעה באב לראש השנה, המכונים שבעתא דנחמתא. אלה ימים שבהם אנחנו מסתכלים קדימה ומקווים לעתיד טוב יותר. בפרשת ראה ירושלים מתוארת כעזובה, סוערת וחסרת שקט, אך האל מבטיח לה כי הוא ישקם אותה וייפה אותה באבנים יפות וחזקות.
פרידה היא אף פעם לא דבר קל ובייחוד כשמדובר בפרידה מאסתר בלטמן, הספרנית האהובה שלנו, שיוצאת לדרך חדשה בספרייה הלאומית. במסיבת הפרידה סיפרה לנו אסתר על תקופת ילדותה בלונדון, על הנורמות החברתיות ועל השינויים מרחיקי הלכת בתודעה ובתרבות המערבית כלפי נשים, על היותה אמא במשרה מלאה ועל החלטתה לצאת מהבית - ולעבוד. ומה הקשר לשופטת דורית בייניש?
ד”ר יאיר פז
| 13 ביוני 2021
מצעד הדגלים מזכיר אירוע דומה שהתרחש בירושלים בתקופת המנדט, אך שם ההחלטה שהתקבלה הייתה אחרת וסימנה תקופה חדשה
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 10 ביוני 2021
שאלה: כיום מקובל מאוד להשתמש בתפילות ובזמירות במנגינות הלקוחות ממחזמרים, שירים ישראלים ולועזיים, אופרות ואפילו במנגינות נוצריות ומוסלמיות. מה אומרת ההלכה על נוהג זה? הרב פרופ' דוד גולינקין עונה.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 11 באפריל 2021
בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום העצמאות תשפ"א, הרב פרופ' דוד גולינקין מספר על שני מכתבים משפחתיים. האחד נכתב לפני קום המדינה, והשני לאחריה. מה רב ההבדל ביניהם.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 22 במרץ 2021
כתוב בתלמוד (נדה ל"א ע"א): "אמר רבי אלעזר: [אין]בעל הנס מכיר בנסו". פיתוח חיסון נגד הקורונה תוך שנה הוא נס, לא פחות לדעתי מכמה מן הנסים האחרים שהזכרתי. הרב פרופ' דוד גולינקין מחבר בין ניסים שארעו לנו בהיסטוריה היהודית לבין נס בין ימינו.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 15 במרץ 2021
ערב פסח יחול השנה בשבת. כיצד יש לנהוג בקשר להכנות לחג ובקשר לסעודות השבת? הרב פרופ' דוד גולינקין בתשובה מעמיקה.
נתן אלתרמן (1910–1970) היה משורר, מחזאי ומתרגם. שירתו מגוונת, ובה שירים ליריים, שירים סאטיריים ושירה עיתונאית. ד"ר רבקה ברגר במאמר מרתק על אחד משיריו המוכרים "ירח"
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 22 בפברואר 2021
יש מנהג נפוץ אצל הרבה יהודים, בייחוד אורתודוקסים, לכתוב G-d במקום God. האם יש בסיס הלכתי למנהג זה? האם חייבים לנהוג כך?
הסיפור על הגיבור המקראי הוא אחד המוכרים ביותר בספרות חז"ל, ורבים משוכנעים שהוא מופיע בתורה. אבל גם האגדה שכולנו מכירים, אינה מדויקת.
האם הרגשתם פעם שיצירה ספרותית הציתה בכם תחושה פנימית שלא הייתם מודעים אליה? זה בדיוק מה שקורה בקורס קריאה ספרותראפית חוויתית לקהל הרחב בהנחיית ד"ר רבקה ברגר, והפעם, זכינו להציץ למה שקורה בפנים.
לרגל ציון יום הולדתו של הרב אברהם יהושע השל, ביקשנו מד"ר דרור בונדי, מרצה למחשבת ישראל ומתרגם הגותו של השל לציבור הישראלי, לספר מעט עליו ועל הגותו.
פרשת ויגש מאפשרת לנו לאמוד את תכונותיו ודמותו של יהודה. מהן אותן תכונות והאם הן באות לידי ביטוי בנו, צאצאי יהודה, גם כיום? קראו את מאמרו של ד"ר יאיר פז, ללימודי ירושלים וארץ ישראל, לפרשת השבוע שפורסם בישראל היום.
האם אנחנו אחראים למעשינו או שאנו פועלים בתוך התוכנית האלוהית? פרשת השבוע ויגש מציגה את הרגע הדרמטי ביותר בסיפור יוסף ואחיו – חשיפת זהותו של יוסף. ישנם שני שחקנים מרכזיים ברגע זה, יהודה ויוסף, אשר כל אחד מהם מציג את השקפתו לגבי אחריותו והתנהגותו של האדם בעולם.
שתי יצירות אומנות יהודיות השמות במרכז את האור, בריאת העולם ואת האותיות העבריות – "האור רואה" והאות א' ב"מדרש האותיות". קראו את השקפת מבטה של ד"ר שולה לדרמן, מרצה לאומנויות ביהדות, על יצירות אלו.
קרה לכם שקראתם טקסט כמה פעמים אבל בפעם מסוימת הבנתם אותו אחרת? כך קרה לד"ר דרור בונדי, מרצה למחשבת ישראל, כשקרא את תהילים קכ"ה, והרגיש שהתגלה לו אחד מסודות התורה הקסומים ביותר.
לקראת חג החנוכה שאלנו את המרצים שלנו מהי היצירה או הקטע שגרמו להם להארה פנימית. עבור ד"ר אריה טפר, רכז תוכנית תרבות יהודית ומנהיגות ישראלית, זו יצירת הג'ז Theme for a Brighter Side. בעיניו, היא מלמדת אותנו על חוסן נפשי ועל היכולת לאלתר ולזרום עם השינויים של החיים.
כיצד יש לבחון את האדם שלפנינו – לפי מעשיו בעבר או לפי כוונותיו באותו הרגע? ד"ר גילה וכמן מציגה מדרש הבוחן שתי פרשנויות למילה אחת בפרשת וישלח המראות זוויות מבט שונות להתנהגותו של עשו ברגע פגישתו המחודשת עם יעקב לאחר עשרים שנה.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 2 בדצמבר 2020
אנו עדים בשנים האחרונות לתופעה הולכת וגוברת של אנשים המסרבים לקבל חיסונים ולתת חיסונים לילדיהם נגד מחלות מדבקות נפוצות. לקראת אישורם של החיסונים החדשים נגד נגיף הקורונה, פרופ' גולינקין כתב מאמר על עמדת ההלכה כלפי חיסונים ובו הוא מסביר כיצד מתייחסת ההלכה לאנשים המסכנים את חייהם של אחרים בהחלטתם לסרב לקבל חיסונים.
במלאת שבע שנים לפטירתו של אריק איינשטיין ז"ל, ד"ר נעמי כהן-צנטנר עוסקת בשאלה כיצד נתפס איינשטיין כ"מלח הארץ" למרות שייבא סגנון רוק חדש וזר, ובכך נותנת לנו הצצה לאחד מתכני הקורס "מהטיש החסידי להיפ-הופ ציוני: סוגיות במוסיקה בישראל" שהיא מלמדת.
איך הקורונה השפיעה על נשים ערביות נפגעות אלימות ועל החברה הערבית בישראל בכללה? קראו את מאמר הדעה של הנאא חסן, מנהלת מרכז למניעת אלימות במזרח ירושלים, לקראת יום העיון השנתי על מעמד האישה העוסק באלימות נגד נשים.
פרשנים מסבירים שהביטוי "לך לך" מופיע פעמיים, אחד לאות אהבת ארץ ישראל ואחד כסמל ליהדות. אך בעיני פרופ' גולינקין הציונות והיהדות כרוכים זה בזה.
פרופ’ דורון בר
| 4 באוקטובר 2020
הצורך במקום קדוש והביקור בו חוצה תקופות ודתות. לאורך כל ההיסטוריה צעדו עולי הרגל מאות ואלפי קילומטרים, חצו ימים ונהרות, טיפסו אל פסגות הרים וסיכנו את נפשם. הסיבה לכך הייתה לא רק בגלל שבחלק מן הדתות העלייה לרגל היא מצווה דתית, אלא גם ובעיקר האמונה שההגעה למקום הקדוש מקרבת את המאמין לשורשי אמונתו ולאלוהיו.
איך יודעים שראש השנה בפתח? כמו בכל סוף קיץ, גם השנה העצים הצומחים בעמק שמתחת לבית שלי עמוסים בתאנים; הימים מתקצרים והחושך יורד מוקדם..
האם להחיל או לא להחיל סגר על אזרחי ישראל בחגי תשרי הבאים עלינו לטובה? באופן לא שגרתי, השאלה המעשית הזאת נבחנת הפעם פחות בהיבטים פרקטיים כמו איך לבצע את הסגר ולמה, ויותר בהיבטים פרוזאיים כמו האם הציבור בכלל יישמע להנחיות והאם בכלל כדאי ללכת לכיוון הזה.
כאשר פרופ' משה בנוביץ שומע את הביטוי "מלחמה בקורונה", הוא מצטמרר כי בעיניו מכריזים מלחמה בה'. קראו את המאמר שכתב על פרשת כי תבוא והקשר לקורונה.
מה גובר על מה? האם חשוב יותר הצורך להגן על הציבור מפני הידבקות במחלה, או שחופש הפולחן והחובה לאפשר לחסידי ברסלב לטוס לאומן חשובים יותר? קראו את מאמרו של פרופ' דורון בר שפורסם בישראל היום.
פרופ’ משה בנוביץ
| 25 באוגוסט 2020
חווית הדף היומי היא חוויה שמאוד מתאימה נפשית לאנשי דור המסכים המבקשים להתחבר ליצירה הגדולה של היהדות הרבנות: התלמוד הבבלי, שהוא הבסיס להלכה ולהשקפת העולם של היהדות הרבנית לדורותיה וזרמיה. מאמרו של פרופ' משה בנוביץ במלואות 79 שנים ליוזמת הדף היומי.
פרופ’ דורון בר
| 20 באוגוסט 2020
בין הפסוק "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" לפסוק "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ", פרשת שופטים מעבירה לנו מסר רלוונטי מאין כמוהו. קראו את מאמרו של פרופ' דורון בר שפורסם באתר "ישראל היום".
יש מנהג הולך וגובר לחלוץ את הנעליים לפני שנכנסים לבית הכנסת. האם מותר להתפלל יחף?
פרשת בלק מתארת את ניסיונותיו של בלעם לקלל את עם ישראל, שכשלו פעם אחר פעם והפכו לברכות.
הרב פרופ' דוד גולינקין לומד מכך שבני אדם, ועם ישראל בפרט, יכולים דרך מעשיהם להפוך תבוסה לניצחון.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 2 ביולי 2020
משגיחי כשרות אורתודוקסיים מקפידים בדרך כלל על העניין של "בישול עכו"ם". מהם המקורות לאיסור הזה והאם יש דרכים להקל בנדון? הרב פרופ' דוד גולינקין עונה.
מנכ"ל מכון שכטר איתן קופר מוצא בפרשת חוקת קריאה למהפכה תרבותית, ומציע לאלו בימינו שקוראים לשינוי תרבותי ולצדק חברתי לשאוב השראה מהתורה.
"איזהו מכובד? המכבד את הבריות", נכתב בפרקי אבות. מסר זה רלוונטי גם עבור קורח, שחטא ברדיפה אחר הכבוד ולכן נענש, אבל גם עבורנו ועבור מנהיגים בני ימינו. הרב פרופ' דוד גולינקין על פרשת קורח.
במאמר מיוחד לחג השבועות, ד"ר תמר קדרי, דיקנית מכון שכטר ומרצה למדרש ואגדה, מציגה את התורה כדמות נשית אהובה, כפי שנשקפת אלינו מפיוטים וממדרשים.
סטודנטים ובוגרים
| 21 במאי 2020
ממגדל דוד לשכונת קטמון, דרך בית אנה טיכו, ואפילו השביל שמוביל ממוזיאון ישראל למכון שכטר בפנים. מלי דוידיאן, מוריה קרסגי-אהרון, שלומית מירון, דורון שמחאי, לאה אלון-רייפלר, תמר הירדני, טלי ברגמן, כלנית באסה ויהודית טמיר, סטודנטים ובוגרים ממכון שכטר, מספרים לרגל יום ירושלים מהם המקומות האהובים עליהם בעיר.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 14 במאי 2020
בתשובת "עשה לך רב" בחודש ניסן כתב פרופ' גולינקין שמותר לומר קדיש יתום אך ורק במנין פיסי של עשרה אנשים או באופן מקוון, בתנאי שהאדם המצטרף מביתו מצטרף למניין פיסי של עשרה אנשים. אם אין הדבר אפשרי מחמת המגפה הנוכחית או מסיבה אחרת, האם יש חלופות לאמירת קדיש יתום?
ד”ר שולה לדרמן
| 16 באפריל 2020
האם נדרשים כללים וחוקים כדי ליצור קדושה? פרשת השבוע שמיני מספרת על בניו של אהרון הכהן, נדב ואביהוא, שניגשו לחנוך את המשכן בהתלהבות ובהתרגשות. אלו, גרמו להם דווקא לחרוג מציווי ה', לחטוא ולהיענש. ד"ר שולה לדרמן, בסרטון ומאמר לפרשת שמיני.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 5 באפריל 2020
מאז 4 במרץ 2020 נשאלתי שאלות הלכתיות רבות על המשבר הנוכחי על ידי יהודים הגרים בישראל ובתפוצות. אספתי להלן עשר מתשובות אלו אשר נכתבו בצורה טלגרפית בגלל ההיקף, התדירות והדחיפות של השאלות; ובגלל המשבר יכולתי להגיע לספרייתי במכון שכטר רק לסירוגין.
השנה נתכנס לחגוג את ליל הסדר במתכונת שונה, מצומצמת מתמיד. מרצי מכון שכטר נקראו להאיר את סדר תש"ף מזוויות מקוריות ולחלוק רעיונות על האופן שבו ניתן לחגוג ברוח הימים הנוכחיים.
קורבנות – דרך אידאלית לעבודת השם או פולחן פוגעני? מאמרו של ד"ר יאיר פז, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל במכון שכטר, לפרשת השבוע צו העוסקת בקורבנות.
פרופ’ דורון בר
| 19 במרץ 2020
"כולנו יחדיו, מרצי המכון וצוותו, עושים כעת מאמץ גדול להתאים את עצמנו למציאות הקשה שנכפתה עלינו ומקווים שהלימוד יהיה מעניין ורלוונטי כמעט כמו ההוראה הרגילה בכיתות". מסר מנשיא מכון שכטר, פרופ' דורון בר.
"כשאני מתמודד עם משבר אישי או לאומי, אני נוהג ללכת אל ארון הספרים היהודי על מנת לחפש נחמה והשראה". הרב פרופ' דוד גולינקין חולק כמה תובנות מקראיות ותלמודיות על המצב הנוכחי.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 7 במרץ 2020
רצוי לקרוא את המגילה בציבור, אבל מותר לקרוא את המגילה גם בבית. לפיכך, אם למישהו בבידוד יש מגילה כשרה, מותר לו או לה לקרוא את המגילה בבית. ומה קורה אם אין לו?
עבודת האל – בפשטות או בהידור? פרשת השבוע תרומה מתארת את הקמת המשכן וכליו, העשויים מחומרים יקרים ומרהיבים. אולם, הפרשה הקודמת יתרו, מתארת הקמת מזבח שונה לחלוטין, מזבח אדמה פשוט. ד"ר יאיר פז מצביע על המסר העולה מהצבת שני תיאורי מזבח הפוכים.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 6 בפברואר 2020
מקובל היום בעולם החרדי ובמידה מסוימת בעולם האורתודוקסי ש"נגיעה" אסורה, כלומר, שאסור לגבר יהודי לגעת באשה בכלל, כולל לחיצת ידה. האם זה נכון? האם מנהג זה הוא באמת איסור הלכתי?
כל כך הרבה מדברים היום על מנהיגות – מה הופך מנהיג אדם למנהיג? ומה הופך מנהיג לראוי?
פרשת שמות מתארת לנו את דמותו המורכבת של משה רבנו ומציגה בפנינו מודל מנהיגות המשלב בין שתי תכונות, אומץ וחמלה: "מצד אחד אומץ לב לא לקבל את המציאות כפי שהיא ולהיאבק כנגד רוע־לב ועושק עד כדי מרידה בכללים המקובלים, ומצד שני היכולת לשים לב ולחמול על החלשים ועל דלת העם".
בפרשת השבוע ויחי מתוארת הבטחת יעקב אבינו לנכדיו, אפרים ומנשה: "בך יברך ישראל לאמור ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה". הבחירה באפרים ומנשה כמודלים לחיקוי היא מוזרה מאוד, משום שהתנ"ך לא מספר עליהם מאומה. לדעתו של פרופ' משה בנוביץ, בחירה זו נושאת מסר חשוב על מקומם של ההורים בגיבוש הזהות של ילדיהם.
האם מקורם של חגי החורף בחגים הפגאניים שנחגגו לפני עידנים? "בעיניי כל החגים הללו שואבים את כוחם מאותה נקודה אבולוציונית: חושך – גם פיזית וגם רוחנית – הוא מפחיד, ומנהיגים דתיים וקהילתיים מכל העולם בחרו ליצור טקסים שבהם רודפים אחרי החושך ומגרשים אותו".
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 22 בדצמבר 2019
על פי התלמוד הבבלי, מדליקים נרות חנוכה בבית. אם כן, למה יש מנהג נפוץ להדליק נרות חנוכה עם הברכות בבית הכנסת? הרב פרופ' דוד גולינקין עונה.
ד”ר גילה וכמן
| 19 בדצמבר 2019
בפרשת השבוע וישב מוצגות שתי נשים, תמר ואשת פוטיפר, הפועלות בדרכים לא מקובלות כדי להגיע אל מטרתן ומפתות גבר שאותו הן מכירות היטב. מה ההבדל ביניהן?
חלומו של יעקב המתואר בפרשת השבוע ויצא, ובו סולם ועליו מלאכים עולים ויורדים, גרר פרשנויות רבות שניסו להסביר את משמעותו התמוהה. מנכ"ל מכון שכטר איתן קופר, מחבר בין דבריהם של אדמו"ר חסידי, מנהיג ציוני־דתי ואברהם לינקולן וטוען שדמותם של המלאכים היורדים מהשמיים היא בעצם חיוב לכולנו ליצור חברה ראויה.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 5 בדצמבר 2019
עבד אברהם היה איש טוב ופשוט. כשאברהם אמר לו "ולקחת אשה לבני ליצחק" הוא החליט לחפש אישה טובה הדומה באופייה לאברהם ולשרה, ולכן הוא חיפש אישה צדקת וטובת לב המכניסה אורחים ואף דואגת לגמלים. כולם יודעים את מי הוא מצא...
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 11 בנובמבר 2019
לפי סידורים רבים אנו נסיים ללמוד פרקי אבות השנה בפרשת ניצבים (28.9.19) ונתחיל לומר ברכי נפשי ושירי המעלות (תהלים ק"ד, ק"כ-קל"ד) בשבת בראשית (26.10.19). האם יש מנהגים לגבי מה לומר בשלוש השבתות שבאמצע – שבת שובה-וילך, שבת האזינו, ושבת חול המועד סוכות?
מהי מולדתכם? היכן נמצא ביתכם? האם מולדת ובית הם הינו הך עבורכם? עבור אברהם אבינו היו אלו שני מושגים שונים וכך גם עבור רוב היהודים שחיו לאורך הדורות בגולה. הציונות היא זו שחיברה בית למולדת וגרמה למהפך.
ד”ר תמר קדרי
| 24 באוקטובר 2019
במאמר לפרשת בראשית מביאה ד"ר תמר קדרי, דיקנית מכון שכטר ומרצה למדרש ואגדה, גישה מפתיעה מהמדרש, המדגישה את הדמיון החיצוני בין האדם לאל ומורה על החשיבות שייחסו חז"ל ליופי ולאסתטיקה.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 26 בספטמבר 2019
פרשת השבוע ניצבים עוסקת באמונה בסיסית של היהדות והיא הבחירה חופשית. במאמר לקראת השנה החדשה הרב פרופ' דוד גולינקין דן בהרחבה במושג ומוכיח לנו שבמובנים מסוימים, הבחירה לגמרי בידנו.
"העיסוק בחוויות הנפש ובעולם הפנימי של האדם הם תמצית עבודת ה' החדשה שהציעה החסידות לעולם", כותבת ד”ר ביטי רואי. מה מספר לנו משל החומות של הבעל שם טוב על עולמנו הפנימי ואיך זה קשור לתקיעות השופר?
פרשת כי תצא מביאה את סיפורה של אישה יפת תואר הנשבית במלחמה, ומתירה ללוחמים לקחת אותה להם לאישה. חז"ל, שחיו בתקופה מעודנת יותר, התקשו להבין כיצד התורה מתירה משהו שאינו עולה בקנה אחד עם עולמם הדתי, המוסרי והתרבותי, ופירשו את הדברים בצורה מפתיעה.
פרשת ואתחנן מתארת את תחנוניו של משה לפני הקב"ה שירשה לו לראות את הארץ המובטחת, לאחר שחטא ביחס מזלזל כלפי בני עמו בעת שביקשו מים. למרות גדולתו של משה, אלוהים מסרב לתחנוניו והמסקנה טבעית ומתבקשת: מנהיג שמזלזל בעמו אינו יכול להמשיך ולהנהיג אותו.
פרופ’ דורון בר
| 1 באוגוסט 2019
במאמר לפרשת מסעי פרופ' דורון בר מסביר מדוע דרכם של בני ישראל היוצאים ממצרים לארץ ישראל הפכה למסע של נדודים ותלאות בן 40 שנה. מה הבינו משה ואהרון אז שהיום מבינים חוקרי מדע הדתות?
למרות שפרשת השבוע מתארת את תגובתו הקשה של פינחס, מנכ"ל מכון שכטר איתן קופר סבור שהוא אינו קנאי אלא להיפך, מנהיג שידע לפעול נכון בזמן הנכון. ואיך המנהיגות הפוליטית יכולה ללמוד מפינחס?
איך קובעים לפי מי ״הלכה כמותן״? עד כמה עלינו להילחם על האמת שלנו מבלי שהאדמה תפתח את פיה ותבלע צד כזה או אחר? מאמר לפרשת קורח
פסוקי פרשת השבוע בהעלותך המתארים את הדלקת המנורה במשכן, עוסקים לכאורה בעניין טכני לחלוטין, אולם הם מעוררים קשיים טקסטואליים שיכולים להוביל לפרשנויות רעיוניות. מה מסמלים הכיוונים השונים שאליהם פונות הנרות שעל המנורה?
פרופ’ דוד פרנקל
| 30 במאי 2019
חזונו של הנביא הושע בהפטרה לפרשת במדבר התגשם בימינו: חזרנו לארצנו והשגנו הישגים אדירים. אבל כדי שהחזון לשלום ולביטחון יושלם על עם ישראל למלא את חלקו בברית. מאמרו של ד"ר דוד פרנקל לפרשת במדבר.
כדי לקיים חברה מתוקנת אנחנו חייבים לשלב בין התנהגות אלטרואיסטית ובין התנהגות תחרותית. גם התורה בפרשת בהר מעבירה מסר דומה. מאמרו של ד"ר פול שרל־פוקס.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 12 במאי 2019
מתקופת הגאונים ואילך נוהגים ללמוד פרקי אבות בכל שבת אחר הצוהריים בין פסח לשבועות, או בין פסח לראש השנה. הרב פרופ' דוד גולינקין מסביר למה חשוב ללמוד פרקי אבות.
האם על החברה לאמץ אנשים חולים ופגועים או להרחיק אותם? פרשת השבוע תזריע מבטאת תפישה חד משמעית, עליה כותב נשיא מכון שכטר פרופ' דורון בר במאמרו.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 8 באפריל 2019
כידוע, יש מנהג נפוץ לנשק את הציצית שלוש פעמים בפרשת "ויאמר", במילה "אמת", ובמילה "לעד". מצד שני יש רבנים דגולים כגון הגאון מווילנא והרב פרופ' שאול ליברמן שלא נשקו את הציצית בכלל. מהם המקורות והשיטות השונות לגבי מנהגים אלה?
הדיון בן־זמננו על מגדר ועל נטיות מיניות אינו חדש ומופיע למכביר במקורות היהודיים הקדומים. פרשת השבוע "תזריע" מתחילה בקביעה "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (ויקרא יב ב) שהעלתה תהייה אצל פרשנים רבים – הרי אישה לא מזריעה זרע אלא הגבר. אז למה בכל זאת?
בשנים האחרונות הולך וגובר המתח בין מדינת ישראל ויהדות ארה"ב על נושאים כגון גיור והכותל. כמי שנולד בארה"ב, עלה ארצה, ונוסע הלוך ושוב בין שני המרכזים היהודיים החשובים, הרב פרופ' דוד גולינקין מציע להפיג את המתח בשאלה חיובית: מהם הערכים היהודיים החשובים שאנו הישראלים יכולים ללמוד מיהדות ארה"ב?
הרבה לפני מחאת הקוטג' ניסו חז"ל להתמודד עם הבדלי הפערים הכלכליים בחברה באמצעות סיפור על הקורבנות שבספר ויקרא. בזמן שאגריפס המלך ביקש להשתלט על המקדש ולהקריב אלף עולות ביום אחד, הגיע איש עני ורצה להקריב בו עולה. מה קרה אז?
פרשת ויקהל נפתחת במילים "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...". מהו הרעיון שסביבו התאחד כל עם ישראל למרות הגוונים השונים וריבוי הדעות שבו? במאמרו כותב דניאל טופז, סמנכ"ל חינוך על־יסודי בקרן החינוך תל"י, על נתינה שמובילה לאהבה.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 25 בפברואר 2019
קיימים כמה מנהגים שונים באמירת "הויכע קדושה" או חזרה מקוצרת של העמידה. כיצד נוצרו המנהגים השונים וכיצד יש לנהוג למעשה? הרב פרופ' דוד גולינקין משיב.
בעוד שבגדי הכוהנים נועדו לכבד את מעמדם, בגדיו של הכוהן הגדול מזכירים לו את עולם של בני ישראל. הרב אבי נוביס־דויטש, דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, מחדד מסר מפרשת תצווה אל אלו שנושאים עיניהם לשלטון בישראל כיום.
בעוד פרשת יתרו מתארת את התגלותו הנשגבה של אלוהים לעם ישראל בהר סיני, פרשת השבוע משפטים מתארת תערובת של חוקים "יבשים". במשך הדורות ניסו רבים להפריד רעיונית בין שתי הפרשיות אך אבותינו הבינו שהקשר בין שתיהן מבטא את השילוב הטבעי ביהדות בין אמונה למצוות ובין התגלות למעשה.
תכונותיו המופלאות של המן, מזונם של עם ישראל במדבר, היו עלולות ליצור בעיה: היעדר ידע ומוטיבציה לעמול בשביל מזון בעת שיגיעו ארצה וידרשו לכך. מהו הפיתרון המתואר בפרשת השבוע בשלח? ומהו המסר החברתי שיפה גם לימינו?
פרשת השבוע בא מעלה שאלות על צדק ועל מוסר, כשמתארת את ענישתם הקולקטיבית של המצרים בעקבות פשעי העבר. דוגמה קיצונית לכך ניתן לראות במכת בכורות: אומנם, המצרים המבוגרים היו שותפים לפשע שעבוד היהודים, אבל מדוע להרוג את בכוריהם ובהם תינוקות חפים מפשע? במאמר לפרשת בא, איתן קופר, מנכ"ל מכון שכטר, בוחן סוגיות אלו ומחבר אותן למציאות חיינו העכשווית בישראל.
פרשת השבוע וארא פותחת בנַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל המושמעת בהיותם סובלים במצרים. הפרשה, וסיפור יציאת מצרים כולו, מעלים זיכרונות קשים של עבודת פרך וייסורים. על אף שהתורה תמיד מדגישה את הצורך לזכור את הטראומה של החיים תחת השיעבוד המצרי, היא גם מלמדת אותנו שאפשר להתמודד עם הזיכרונות הקשים ולנתבם למקום חיובי. כיצד?
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 31 בדצמבר 2018
בתשובה זאת אנו נוכיח שמותר ללמוד וללמד ביקורת המקרא. אין בכך תמיכה באסכולה מסוימת של ביקורת המקרא, אלא היתר ללמוד וללמד שיטות שונות של ביקורת המקרא על מנת להגיע לפשוטו של מקרא. מכיוון שמדובר בנושא מסובך, אנו נחלק את התשובה לתשעה סעיפים...
מוריה אהרון
| 27 בדצמבר 2018
בחנוכה נסעתי לניו יורק עם משלחת של מנהלות תל"י שנסעו ללמוד על הזהות היהודית בארה"ב ועל המורכבות בין שני הריכוזים היהודיים הגדולים בעולם. אז למה צריך להרחיק לניו יורק כדי להבין יותר על הזהות היהודית בישראל? מה יש שם ואין פה? מה הקשר לסביבונים ולמה בכל זאת ישראל היא הבית שלי?
פרשת ויחי מתארת את בקשתם של שניים מראשי האומה, יעקב ויוסף, להעביר לאחר מותם את עצמותיהם ממצרים לקבורה באדמת ארץ ישראל. בקשה זו, כמו בקשתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל שנים מאוחר יותר, מבססת את הרעיון שהגולה היא מקום זמני וכי על היהודים החיים שם לחתור לחיים בישראל. איך הדבר מתחבר לזמננו?
השנה פרשת מקץ נופלת בשבת חנוכה. אולי זהו צירוף מקרים של לוח השנה העברי, אך עדיין, לשתיהן מסר משותף אחד: חשיבותה של האחדות בעם וסכנת הפילוג. במאמר המלווה בסרטון, הרב פרופ' דוד גולינקין, נשיא שוחרי עמותות שכטר, מחבר בין סיפור יוסף ואחיו שבפרשת השבוע מקץ לבין המאורעות שקדמו לסיפור המקבים.
ד”ר יאיר פז
| 22 בנובמבר 2018
בפרשת "וישלח" אנו רואים שיעקב נקט שתי גישות חינוכיות מנוגדות, החינוך המסתגר והחינוך הפתוח. מחד גיסא הוא סגר את בתו דינה בתיבה בעת המפגש עם עשיו ש"ֶלֹּא יִתֵּן בָּהּ עֵשָׂו עֵינָיו", אך מאידך גיסא כשהגיעו לשכם, הוא איפשר לה לצאת מהתיבה ובסופו של דבר היא נאנסה. האם הסוף המר מצביע על חסרונותיו של החינוך הפתוח? או שאולי הוא מלמד אותנו מסר חינוכי מורכב הרבה יותר?
בעת לידתו של יעקב הוא אחז בעקבו של עשו כמעשה של מאבק על הבכורה. המאבק הסתיים בכישלונו של יעקב אשר נולד בעמדת נחיתות, והיא זו שהניעה אותו בחייו, מלידתו ועד מותו. במאמר לפרשת תולדות, איתן קופר, מנכ"ל מכון שכטר, מעמיד במרכז את אופיו הנחיתי של יעקב ואת הפער הפסיכולוגי שבינו לבין עשו, ודן בהשפעותיהם על השתלשלות המאורעות בפרשה.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 25 באוקטובר 2018
נניח שאדם ניצב מול מצווה שבין אדם למקום כמו תפילה או שמירת שבת, אך קיומה עלול לפגוע באחר או שבאותו הזמן נקרית בפניו הזדמנות לסייע לזולת. האם עליו להיצמד לכללים הלכתיים ברורים? או שאולי יש מקום להפעיל שיקול דעת?
קונפליקט כזה מופיע גם בפרשת השבוע וירא כאשר בעוד ה' נגלה לאברהם, מגיעים אל אוהלו שלושה אורחים. כיצד התמודד אברהם עם הסיטואציה?
פרשת השבוע נח נפתחת במילים "אלה תולדות נח" ומסתיימת בתולדות תרח אשר הוליד את אברהם. למרות שעם שני "צדיקים" אלו כרת אלוהים ברית עולם, דווקא באברהם הוא בחר להיות לאב לעם ישראל. מדוע? השאלה גדלה עוד יותר כשרואים במקומות שונים במקרא כי אברהם העז לערער על רצון אלוהים בעוד שנח ציית ללא עוררין לכל דבריו. במאמרו ד"ר דוד פרנקל, מרצה למקרא במכון שכטר, משווה בין שתי דמויות אלו ומסיק מסקנה שרלוונטית גם למנהיגות בימינו.
דימויים נשיים פרי השנה החולפת מעידים לדעתה של פרופ' בת שבע מרגלית שטרן, מרצה למגדר במכון שכטר, על ניסיון לשנות את המרחב הציבורי בישראל מהשורש ולעקר את הישגיהן של נשים ציוניות בעבר לכונן בישראל חברה שוויונית.
לקראת חג שמחת תורה, לא יכולנו שלא לשאול כמה ממרצי שכטר: מהו הספר בתנ"ך שאליו אתם הכי מתחברים?
לא מפתיע שספר בראשית הופיע פעמיים, וגם לספרי הנביאים ייצוג נכבד. התשובות לפניכם:
לאחרונה קראתי את פרשנותו של הרש"ר הירש על סדרת הפסוקים בפרשת "כי תבוא". הסברו הקצר העניק לי תובנה חדשה כלפי תופעת השנה של תשע"ח ואף זרה בי אופטימיות בנוגע לחברה ולעתידה. אז מה בין הקריאה המחזורית בתורה, שמחת תורה וקמפיין #METOO?
ד”ר דרור בונדי
| 20 בספטמבר 2018
אברהם יהושע השל נולד להיות אדמו"ר חסידי וסיים את חייו כפעיל חברתי והוגה דעות אוניברסלי. איך דרך חייו מסמלת את האופן שבו הוא ראה את התנ"ך? ד"ר דרור בונדי, מרצה למחשבת ישראל במכון שכטר, משוחח עם דב אלבוים על הפרשנות המקורית שנתן השל לתנ"ך הרואה באלוהים דמות אנושית, אוהבת וקנאית ומזמינה את הקורא להיכנס אל רגשותיו של אלוהים, של שאר הדמויות ואל מערכות היחסים המורכבות שביניהם.
"עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו". ליהודי המאמין קל יותר לפרש את חלקו הראשון של המשפט: המקום הוא אחד מכינוייו של האל, ולכן כדי לכפר על עבירות שבין אדם למקום הוא יפנה למחזור התפילה. אך מה יעשה היהודי הלא מאמין? האם נותר לו למלא רק אחר חלקה השני של אמירת חז"ל ולתקן רק מצוות שבין אדם לחברו?
פרופ’ דוד פרנקל
| 31 באוגוסט 2018
המקרא מציג בשני מקומות נפרדים – בספר שמות ובספר דברים – שני טעמים לשמירת השבת: האחת מעמידה את האל במרכז ומבטאת תפיסה דתית המתמקדת בקשר שבין אלוהים לאדם, ואילו האחרת מעמידה את האדם במרכז ומבטאת תפיסה של לאומיות, של צדק חברתי ושל שוויון. ד"ר דוד פרנקל מספר לדב אלבוים איך שני סיפורי עשרת הדיברות מסמלים את הפלורליזם ואת המגוון הרחב של ביטויי האמונה והשקפות העולם המאפשרים לכל אחד שקורא בתנ"ך להתחבר לסיפוריו מזווית אחרת.
למי אדם צריך לדאוג קודם – לעצמו או לאחר? המתח בין הדאגה של האדם לעצמו לבין דאגתו לכלל ולחברה היה קיים מאז ומתמיד – זהו המתח בין אגואיזם לבין אלטרואיזם. בפרשת השבוע כי תבוא התורה מבליטה את המתח הזה: בתחילתה היא מתמקדת בפרט אך אחר כך הופכת את סיפורו של הפרט לסיפורו של כל עם ישראל.
במאמרו, ד"ר פול שרל־פוקס, מרצה למגדר ופמיניזם ולאומנויות במכון שכטר, מחבר את פרשת השבוע לאקטואליה ולביולוגיה ומדגים כיצד ניתן ליישב את הסתירה בין להיות "אני לעצמי" לבין "האני החברתי".
פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן
| 24 באוגוסט 2018
דמותה של בת־שבע מופיעה בתנ"ך כמה פעמים וכל פעם מזווית ראייה של גבר: בת, אישה, פילגש ואם, עד הרגע שבו היא חוזרת אלינו כאישה מבוגרת. פרופ' בת־שבע מרגלית שטרן דנה עם דב אלבוים על מורכבותה של הדמות ועל הביקורת הפמיניסטית בת־זמננו שמעורר סיפורה.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 19 באוגוסט 2018
שנה ד’, מספר 6 אלול תשע”ח. איך אפשר ללמוד על התפתחות ההלכה על סמך ניתוח מנהג אחד של יהודי בבל? אנו נראה איך משפט אחד של פוסק צרפתי במאה ה-13 השפיע על יהודים ברחבי העולם החל מן המאה ה-17, וגם ניווכח שלפעמים עדה או קבוצה אחת מאמצת מנהג אחד או הלכה אחת בעקבות השפעתם של כמה פוסקים חשובים.
פרופ’ דורון בר
| 17 באוגוסט 2018
מה חשוב יותר? מקום או זמן; גיאוגרפיה או אירוע? בניגוד לדתות אחרות שקידשו אירועי ניסים והתגלות, נטתה היהדות לבטל את קדושת המקום ולהדגיש את חשיבות הזמן ביצירת מקום קדוש. תפישתה הייתה שזמן וקדושה יכולים לנדוד ממקום למקום. פרופ' דורון בר שוחח עם דב אלבוים על תפישת המקומות הקדושים בספר התנ"ך ודן בקדושה הרגעית של הר סיני ובהתפוגגותה מיד לאחר מעמד מתן תורה. ואיך זה קשור לפוליטיקה של היום?
איזה מסר חינוכי מעבירה פרשת השבוע שופטים למנהיגי ציבור? אחד הנושאים המפתיעים בפרשת שופטים הוא חוק המלך, הכולל כמה מגבלות החלות על המלך. לכאורה, החוק נראה כמו דבר והיפוכו, שהלוא המלך הוא מעל כולם וזה שמחוקק את החוקים, אז איך ניתן להגביל אותו? ומדוע בכלל לעשות זאת? במאמר לפרשת השבוע "בין שלמה המלך לשלמי הסנדלר", ד"ר תמר קדרי, מרצה למדרש ואגדה במכון שכטר, דנה בתפקיד המנהיג ומחברת בין פרשת שופטים לימינו.
ד”ר עינת רמון
| 12 באוגוסט 2018
בא' אלול מתפללי בתי הכנסת הספרדיים מתחילים להשכים קום לאמירת הסליחות. אל אמירת הסליחות מצטרפים מדי שנה בשנה המונים, גם כאלו שאינם מגדירים עצמם דתיים. מדוע? בסרטון המלווה במאמר ד"ר עינת רמון עונה ומספרת מזווית אישית על חווית סליחות בניחוח ירושלמי.
לדעתו של דניאל טופז, מרכז תוכנית מקרא במכון שכטר וממונה חינוך על יסודי בקרן תל"י, דווקא מורכבותן של הדמויות התנ"כיות ואנושיותן יכולה לחבר בין סיפורי התנ"ך ללבטי היום־יום של הנוער. הוא מדגים זאת באמצעות סיפוריהם של שני זוגות תנ"כיים חשוכי ילדים, חנה ואלקנה ורחל ויעקב, ובאמצעות סיפורו של יוסף - הבן האהוב והמוצלח אך האח הדחוי. ויש גם המלצה איך לגרום לתלמידים היום לאהוב מחדש את התנ"ך.
ד”ר עינת רמון
| 3 באוגוסט 2018
במקרא אנו פוגשים חוקים שונים הנוגעים לחיי הקהילה כמו הדאגה ליתום, לגר ולאלמנה. האם חדרו חוקים אלו אל חיי הדמויות המקראיות או שנותרו ברמה התיאורטית? אילו נורמות התנהגות מסיפור מגילת רות אנו יכולים לקחת לחיי הקהילה והמשפחה של היום, או בבואנו לשדך בין גבר לאישה? ד"ר עינת רמון דנה עם דב אלבוים על ביטויים המעשי של חוקי התנ"ך במגילת רות.
בפרשת עקב, ארץ ישראל ניתנת כמתנה ברוכה לעם ישראל השב לארצו, אך ברכותיה מותנות בשמירת הברית בין אלוהי ישראל לעם ישראל. הזיקה שטווה התנ"ך בין ארץ ישראל לבין היהדות והאמונה באל היא מרתקת, אך מה משמעותה עבורנו במדינת ישראל בראשית המאה העשרים ואחת?
ד”ר תמר קדרי
| 26 ביולי 2018
מבין החגים והימים המיוחדים שאנו מציינים סביב מעגל השנה, נתקבע לו בשנים האחרונות התאריך של ט"ו באב כיום המציין את חג האהבה. תאריך עברי זה נעשה ליומם של האוהבים. זוגות רבים רוצים לקבוע את חתונתם דווקא בתאריך זה, וזוגות נשואים מציינים אותו במחוות רומנטיות ומיוחדות. מה מקורו של ט"ו באב כחג האהבה, ומה הקשר שלו למגילת שיר השירים?
ד”ר עינת רמון
| 18 ביולי 2018
איך עובר הזיכרון ההיסטורי של החורבן מדור לדור? לקראת תשעה באב, ד"ר עינת רמון, מרצה בכירה למחשבת ישראל ומייסדת תוכנית "מרפא" לליווי רוחני, בוחנת את חייו האישיים של הפילוסוף הסוציאליסטי-ציוני משה הס. מהם היא למדה כי ההתמודדות עם החורבן והתקווה לגאולה מוטמעת בתוך המשפחה היהודית באמצעות חינוך הילדים.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 12 ביולי 2018
בימים אלו יש ויכוח סוער בכנסת באשר ל"גיוס בחורי ישיבות" לצה"ל. ראוי לבדוק מה אומרת פרשת מטות על שירות צבאי במדינת ישראל, ואיך זה מתיישב עם חז"ל.
איתן קופר
| 12 ביולי 2018
הפרשה הכפולה מטות־מסעי בסוף ספר במדבר מסכמת ארבעים שנות נדידת עם ישראל במדבר. היא מספרת סיפורים על העברת המנהיגות אל הדור הצעיר שייכנס לארץ המובטחת ועל וחלוקת הארץ בין שבטי ישראל. הפרשה מדגימה לנו דוגמאות הרלוונטיות לפרשיות המעסיקות אותנו בימינו אנו, והנושאים טריים כאילו נכתבו אתמול בצוהריים:
פרשת פינחס פותחת במעשה של קנאות דתית: פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן הורג את נשיא שבט שמעון, זמרי בן סלוא, ואת הנסיכה המדיינית כזבי בת צור, שאיתה חטא. האם זו המנהיגות הנחוצה לבני ישראל? כהן קנאי שלוקח את הרומח ואת החוק לידיים?
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 28 ביוני 2018
האם על פי ההלכה מותר לכלה לתת טבעת לחתן בטקס הנישואין? האם מותר לה לומר "הרי אתה מקודש לי" או פסוק אחר? על כך הרב פרופ' דוד גולינקין משיב במאמרו.
ד”ר יאיר פז
| 5 ביוני 2018
קריית הלאום בירושלים, בה ממוקמים בנייני הממשלה ומוסדות תרבות, נראית כיום כה מובנת מאליה, אבל לא הרבה יודעים כי להקמתה בראשית ימיה של המדינה התנגדו גורמים שונים. אז איך בכל זאת קרם המקום עור וגידים? על כך מספר במאמרו ד"ר יאיר פז, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל בשכטר.
נעמה טייטלבאום־קריא
| 4 ביוני 2018
בכנסת ישראל ישנן כיום 34 נשים המכהנות כחברות כנסת – השיעור הגבוה ביותר של ייצוג נשי בתולדות המדינה. ביחס ל־12 הנשים בכנסת הראשונה, מדובר בהתקדמות משמעותית, אך אם נשווה את ישראל ליתר מדינות ה־OECD נבחין כי אנו עדיין מצויים מאחור. נשים בישראל 2018 נמצאות בתת ייצוג, הן בכנסת והן ברשויות המקומיות. אולם מה משפיע על תת ייצוג זה?
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 21 במאי 2018
עשה לך רב, שנה ד', מספר 4, סיון תשע"ח. להלן ההרצאה שנשאתי בכנס שהוקדש לנושא הנ"ל ושהתקיים במכון שכטר בט”ו באייר תשע”ח (30.4.18).
ד”ר עינת רמון
| 17 במאי 2018
אחד ההיבטים המרתקים והמשמחים בקריאה הפמיניסטית בתנ"ך הוא התובנות החדשות והחיוביות הצומחות ממחקר זה. אחת מהן נוגעת לחייהן ולקולן של נשים המתוארות בספר הספרים, וליתר דיוק, לרות ולנעמי. מיוחד לשבועות.
רבים מהשיקולים העומדים מאחורי תנופת הבנייה המתמשכת בירושלים בחמישים שנה האחרונות נוגעים לחשש מכך שאוכלוסיית מזרח העיר תהיה גדולה יותר מזו שבמערבה. הבנייה ותהליך הציפוף מובילים לכך שהעיר המקודשת וההיסטורית – העיר העתיקה ושכונותיה הוותיקות של ירושלים – תעלם מן העין. במאמר לרגל יום ירושלים מציע פרופ' דורון בר, נשיא מכון שכטר וגיאוגרף היסטורי, לשנות את המדיניות הישראלית ביחס לירושלים ולתפוש אותה כעיר סמלית וכנכס ייחודי שיש לשמרו.
מרצי מכון שכטר
| 13 במאי 2018
יום ירושלים שחל היום הוא יום שמחה לאומי. לרגל החגיגות, ביקשנו מכמה ממרצי שכטר לספר לנו בנימה אישית, מהו המקום אליו הם הכי מתחברים בעיר.
ד”ר יאיר פז
| 6 במאי 2018
בשולי גבעה מעל שכונת ניות בירושלים, ניצב לו בבדידות מזהירה מוזרה בית כנסת ישן, שנותר כזיכרון לשכונה חרדית ששכנה בעבר במקום בו שוכן היום מוזיאון ישראל. האם היה מן ההכרח לפנות שכונה זו כדי להקים את המוזיאון? מה עלה בגורלה של שכונה סמוכה אשר נשאה אופי ציוני יותר? ומהו סיפורו של בית הכנסת שנותר?
פרופ' יהודית האופטמן
| 1 במאי 2018
השאלה העומדת על הפרק היא: כיצד נוכל להקטין את הפער בין יהודי ישראל ליהודי ארה"ב בנושאים הלכתיים כגון גיור ותפילת נשים ברחבת הכותל. לדעת פרופ' האופטמן, הפער בין שתי אוכלוסיות אלה הולך וגדל לא מפני ששני הצדדים מפרשים את ההלכה בנושאים אלה בדרכים שונות, אלא מפני שבישראל הפוליטיקה מתערבת בדת.
בעוד 70 שנה תשפוט ההיסטוריה אם עמדנו באתגר בניית המדינה היהודית הליבראלית־דמוקרטית, שתמזג את יסודות הליבה של התרבות היהודית (שפה וספרות עברית, לוח השנה היהודי, משפחה וקהילה) עם הדמוקרטיה הליברלית (זכויות אדם, סובלנות וחופש מצפון, שלטון הרוב וכיבוד החוק).
מה מציעה פרשת בהר כמענה לאי שוויון חברתי כלכלי? למרות ששני ההוגים הגדולים של הציונות הפוליטית, הרצל וז'בוטינסקי, היו בעיקר בעלי השקפת עולם ליברלית והאמינו בזכויות קניין ובשוק חופשי, הם הבינו את חשיבותה של הסולידריות החברתית. לכן, שניהם שילבו בחזונם המדיני מרכיב אתי-מוסרי הנשאב מן התנ"ך – שנת היובל. במאמר לפרשת בהר, מחבר איתן קופר, מנכ"ל מכון שכטר, בין רעיון שנת היובל המובא בפרשה לבין תפיסותיהם של הרצל וז'בוטינסקי הנוגעות לצדק חברתי.
האם מאז ומתמיד הציג המקרא גישה מונותאיסטית? למרות התפיסה המקובלת הכורכת את היהדות במונותאיזם, קריאה ביקורתית במקרא מגלה לנו שפסוקים רבים בתורה אינם באמת מביעים מונותיאיזם במובנו הצר אלא מרמזים על קיום מסוים של אלוהים אחרים, הסרים למרותו של אלוהי ישראל.
פרופ’ יוסף טרנר
| 22 באפריל 2018
בדברים שלהלן, רצוני להתייחס אל שאלת היחסים בין ישראל לתפוצות הגולה כמוקד לדיון על מצבו של העם היהודי בזמננו. אטען שחשיבות שאלה זו אינה באותו מקום שרוב היהודים המשמיעים את קולם בקשר אליה חושבים, כי אם במקום אחר הנסתר מעיניהם. לשם כך, נתבונן תחילה בצורה שקבלה שאלה זו בזמן האחרון על רקע פרשת ביטול 'פשרת הכותל'.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 17 באפריל 2018
לכבוד יום העצמאות ה־70 למדינת ישראל, מספר הרב פרופ' דוד גולינקין על מכתב ששלח בנימין ברנזל ז"ל, אדם בעל היסטוריה מרתקת ושלימים עבד במכון שכטר, לקרוביו בארה"ב בימים שלאחר הצהרת האו"ם בכ"ט בנובמבר. בסיפורו, מחזיר אותנו פרופ' גולינקין אל האווירה המיוחדת ואל ההתרגשות ששררה באותו הזמן
פרופ’ דורון בר
| 12 באפריל 2018
מה חשוב יותר – מסורת או חידוש? מי צודק – יולי אדלשטיין או מירי רגב? כיצד עוצב טקס פתיחת חגיגות יום העצמאות ומדוע נקבע כי יושב ראש הכנסת הוא הנואם היחיד בטקס זה?
פרטי: ד”ר גליה גלזנר חלד
| 9 באפריל 2018
מסעות בני הנוער לפולין נחווים כחוויה משמעותית ותורמים רבות לזיכרון השואה ולגיבוש הזהות והיהודית והישראלית, אך האם הם הכלי המתאים להוביל את החינוך לציונות? ד"ר גליה גלזנר חלד מבקרת במאמרה את מעמדו של המסע לפולין כחוויית השיא של החינוך הישראלי ומציעה מסע בעל תכנים רחבים יותר.
בתשובה לשאלתו של המלך הפרסי ארתחשסתא, משיב לו נחמיה כי הסיבה לעצבותו היא מצבה הקשה של ירושלים. לא רק ששערי ירושלים הרוסים אלא "הָעִיר בֵּית קִבְרוֹת אֲבֹתַי חֲרֵבָה" (נחמיה ב, ה). האם לאורך שנות המחקר הארכאולוגי של ירושלים נתגלו קברים מן התקופה שקדמה לחורבן העיר ולשריפת בית המקדש? מתברר שכן.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 26 במרץ 2018
שאלה מאת רב בירושלים: אני מטפל בדירה של "ראובן" בירושלים, אבל "ראובן" גר בניו יורק. הוא ביקש ממני למכור את חמצו לנוכרי, אבל פסח מסתיימת בארץ 31 שעות לפני שהיא מסתיימת בניו יורק.
המפעל הבולט ביותר של נחמיה בירושלים היה בניית חומה מסביב לעיר. מאז חזרת שבי ציון לירושלים ועד להגעתו אל העיר בשנת 445 לפנה"ס, הייתה ירושלים עיר פרוזה. היעדר חומה הקשה מאד על תושבי העיר, אך הם נאלצו להמתין כמעט מאה שנה עד לבנייתה.
הקורא את ספרי עזרא ונחמיה, לא יכול שלא להבחין במתח הרב השורר בין יהודי בבל, אלו המגיעים לארץ ישראל לאחר שנות גלות ומתיישבים בעיר, לבין אוכלוסיית הקבע שנותרה בה לאחר החורבן. הויכוח בין אלו לאלו לא היה רק על הסמכות הדתית והזכות לבנות את בית המקדש, אלא גם על השאלה למי שייכת העיר ולמי הזכות לקבוע את עתידה.
שאלת המשכיות הקיום היהודי בירושלים בתקופה שלפני שיבת ציון, מעוררת מחשבה גם לגבי תקופות מאוחרות יותר בהיסטוריה של ירושלים, ובנוגע לרצף הקיום היהודי בעיר.
המתח בין המקדשיות והבירתיות של ירושלים עובר כחוט השני לאורך כל ההיסטוריה של העיר. בחינת תולדות ירושלים מראה כי מעטות התקופות שהעיר שימשה כעיר בירה וכמוקד שלטוני ארצי. דווקא קדושתה של העיר היוותה מרכיב הרבה יותר קבוע וממושך בהיסטוריה שלה, והיא שימשה כעיר מקדש לאורך רוב תולדותיה.
שאלת המונומנטליות של הבנייה הדתית בירושלים עוברת כחוט השני לאורך כל תולדות העיר. מה חשוב יותר, עלתה ההתלבטות שוב ושוב – שימושיות או הדר; פנים או חזית; צניעות או רושם חיצוני.
בתחילת פרק ד בספר עזרא נזכרים "צרי יהודה ובנימין" המבקשים משבי ציון שעומדים להתחיל בבניית בית המקדש לקחת חלק במפעל זה. מנהיגי היהודים, זרובבל וישוע, מסרבים בתוקף להיענות לבקשה זו מתוך הטענה כי הזכות לבנות את בית המקדש הוקנתה להם על ידי כורש מלך פרס ושמורה אך ורק להם.
רבים מאיתנו מכירים את התיאור המופיע בקשת טיטוס שברומא, שם ניתן לראות את שיירת השבויים היהודיים הנושאים על כתפיהם את כלי המקדש שנשדדו בזמן שריפת בית המקדש השני, ונלקחו לרומא כשלל. היכן נמצאים כלים אלו היום והאם קיים קשר בינם לבין כלי בית המקדש הראשון שנבזזו על ידי הבבלים מאות שנים קודם לכן?
עם חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לסה"נ נאלצה היהדות להסתגל למציאות החדשה שבה לא קיים יותר מוקד מקודש שבו ניתן להקריב קרבנות ולהעלות מעשרות וביכורים. אחרי אלף שנים לערך של חיים עם מקדש ובצד מקדש, אנחנו נמצאים כעת בתקופה ממושכת של כאלפיים שנים של קיום ללא מקדש ממשי אלא בעיקר רוחני.
מסעם של שבי ציון מבבל לירושלים מעורר שאלות רבות: לאורך כמה אלפי קילומטרים צעדו שבי ציון? כמה זמן ארך המסע? כיצד נעשה? דומה כי קיימת שאלה משמעותית הרבה יותר הקשורה במסע ארוך זה – חשיבותו כתהליך פנימי ומשמעותי.
האם שבי ציון היו עולים או עולי רגל? מה ההבדל בין שתי תופעות אלו וכיצד השפיעו על היחס של היהודים לירושלים לאורך הדורות?
ד”ר תמר קדרי
| 8 במרץ 2018
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי"- על רקע דברים אלה מפתיע לגלות כי במקורות חז"ל קיימת דווקא התעסקות רבה בנושא היופי בכלל, והיופי הנשי בפרט. נראה כי האנושות לא כל כך השתנתה בעניין זה במרוצת אלפיים השנים האחרונות...
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של מגילת אסתר הוא היעדרו של שם האלוהים בכל הספר. היעדר כל אזכור מפורש של האלוהים בהחלט אינו טיפוסי לספרות המקראית. למעשה, מגילת אסתר היא הספר היחיד בתנ"ך שבו שם האלוהים אינו מופיע.
פרופ’ ארי אקרמן
| 21 בפברואר 2018
אין נושא שהתורה מייחדת לו מקום ותיאורים מפורטים יותר מאשר למשכן ולהקרבת הקורבנות שהתבצעה בו. הדבר נובע מן המשמעות הדתית העמוקה שהתנ"ך מייחס לצורה זו של עבודת האלוהים ובא לידי ביטוי גם בסיפוריו על הקמת בית המקדש.
אפילו במרחב שחור-לבן כמו השואה יש מורכבות. באותן שנים אפלות הפולנים לא רק שלא מנעו רצח יהודים, הם הסגירו יהודים, סייעו בהשמדתם וישנם כאלה הנושאים באחריות ישירה לרצח ואף לטבח של יהודים. לצד זאת שלושה מיליוני פולנים נהרגו בין השנים 1939-1945, 6706 חסידי אומות העולם המוכרים ב"יד ושם" הם פולנים ופולין סבלה קשות מכיבושה בידי הנאצים.
אחד משירי ט"ו בשבט המוכרים והאהובים פותח במילים הבאות: "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה / וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ / עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת, עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת". מחברי השיר, יחיאל עדאקי ומנשה רבינא, חיברו את השיר כחלק ממיזם של תיעוד שירי תימן בשנות ה-30. את מילות השיר שאבו "מן המקורות", כפי שמקובל לציין בשירונים, אבל מן הראוי לעיין במקורות עצמם ולבחון במה הם עוסקים.
מהי החוויה הרוחנית של אדם עם מגבלה גופנית כלשהי? למה עליה לשאוף? מה עלינו לדעת בנוגע לאדם עם מגבלה גופנית "רשמית" – נכות, מחלה כרונית, מבנה גוף שאינו תואם את התפיסה החד מימדית של איך ראוי לו לגוף האדם להיראות (השמנה, רזון, גובה)? עקרות ועוד? כיצד גם אלו שגופם לכאורה "נורמטיבי" תופסים את הגוף כחריג?
זכה חג החנוכה לדברים רבים ויפים: להלכות כגון הדלקת נרות, סדר הלל ו"על הנסים" ולמנהגים כגון סביבון, לביבות, ודמי חנוכה. אולם יש דבר אחד שהיינו מצפים למצוא אותו שבכל זאת חסר בחג החנוכה - קריאת מגילה בציבור.
ד”ר פול שרל-פוקס
| 9 בדצמבר 2017
כולנו מכירים את מילות השיר הפופולארי "באנו חושך לגרש": במסיבות חנוכה בגני הילדים מעמעמים את האורות, הילדים מחזיקים נרות, רוקעים ברגליהם על הרצפה לאות ניצחון ועיני ההורים מתערפלות. ברור לכולם שתפקידו של הנר בעת הזאת היא לזכור, להזכיר ואפילו לשחזר את נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים.
השעה כבר מאוחרת, אך אני מסרבת לוותר. עיני סוקרות את התמונות המתחלפות על המסך. האם ייתכן שלא נותרה בידינו אף תמונה של חוקר המדרש הדגול יהודה תיאודור, שהוציא את המהדורה המדעית לבראשית רבה? כבר כמה שבועות שאני מחפשת בנחישות אחר התמונה.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 6 בנובמבר 2017
אנו נציג את דעות המתירים, המגבילים, והאוסרים ואז נסכם את העניין ונפסוק הלכה.
פרשת השבוע אותה קראנו בשבת, נפתחה בציווי לאברהם "לֶךְ־לְךָ". רש"י רואה במילה לְךָ כאומרת "להנאתך ולטובתך". אם אנו מקבלים את הפירוש הזה, אזי אברהם שמע קול, קם ועזב את בית נעוריו והחל במסע לעבר מקום לא נודע בצד הבטחה מעורפלת אך מרהיבה לעתיד.
בפרוס על העם היהודי בישראל ובתפוצות ערב יום הכיפורים, מסתופף לתפילת כל נדרי בבית הכנסת המון העם, ובתוכו גם כאלו שאינם "מתפללים קבועים" במהלך השנה. רבים מנתחים את התופעה בכלים של תהליכים חברתיים: יש המגיעים מתוך התרפקות על מסורת של הורים ויש המבקשים רק בערב זה שיח עם המסורת או מפגש עם בורא עולם.
ד”ר פול שרל-פוקס
| 5 בספטמבר 2017
"טלפונים חכמים גורמים לדיכאון ולחרדה", זועקות הכותרות אשר ודאי ראיתם. מחברים שקולים מוסיפים סימן שאלה בסוף הכותרת משום שהם יודעים כי מחקרים אשר מצביעים על קשר בין שימוש יתר בטלפון חכם לתופעות פסיכולוגיות, מבוססים על קורלציות, ולא יכולים ללמד על קשר סיבתי. בקורלציה (מִתאם), לא ניתן לדעת איזה מבין המשתנים הוא הסיבה ואיזה התוצאה.
פרופ’ דורון בר
| 14 ביולי 2017
כאשר כתבתי את ספרי על קבורתם בשנית של אנשי שם באדמת ארץ ישראל, הקדשתי פרק לפרשיית העלאת עצמותיו של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד לקבורה ברמת הנדיב. בשנת 1954 נקברו שם הוא ורעייתו עדה (אדלייד) בטקס ממלכתי מרשים.
ועדת המורשת העולמית של ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם - אונסק"ו - החליטה לפני מספר ימים, כי מערת המכפלה והעיר העתיקה של חברון הינן אתרי מורשת פלסטיניים. התגובות להחלטה בארץ היו סוערות מאד. הטענה העיקרית היא שאונסק"ו התעלמה מן העבר ההיסטורי והקשר היהודי למקום.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 6 ביולי 2017
ניצול שואה שנפטר בגיל 94 בערב שבועות -- חי את חייו לפי העיקרון של אהבת חינם. לפיכך, החלטתי לפרסם את הספדי עבורו בתקופת בין המצרים כדי לעודד את כולנו לעסוק באהבת חינם ואהבת חסד, הן בעונה הזאת והן במשך כל השנה כולה. יהי זכרו ברוך!
ביום האחרון אני מרגיש חסר מילים, והדמיון שלי מחזיר אותי אלפיים שנה אחורה לעליית חנניה בן חזקיהו בן גרון. בימיו היו סדרה של עניינים שהיו במחלוקת בין בית שמאי לבית הלל ולא הוכרעו, ואז יום אחד הצליח בית שמאי להשיג רוב. לפי התלמוד הירושלמי, הוא עשה זאת בעזרת חרבות ורמחים.
תגובתי הראשונה לפרשיה האחרונה של דת ומדינה לא הייתה כעס כי אם עצב. ושמא אין זה מקרה שהסבב החדש של הוויכוח על דת ומדינה החל בראש חודש תמוז, זמן קצר לפני שבעה עשר בתמוז ותקופת בין המצרים המובילה לתשעה באב. הרי "מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם.
אירועי השבוע האחרון העירו בתוכי את הסיפור הבלתי יאומן אודות יציאתו של רבן יוחנן בן זכאי אל מחוץ לירושלים בארון הקבורה, נישא על ידי תלמידיו, ערב חורבן בית שני, מעשה נועז שהוציא לפועל, כאשר הבין שאין תקומה ואין תיקון למצב שנוצר בתוך ירושלים.
רבים מהמנהיגים שלנו ודאי יודעים, שרגש עממי יכול לעיתים לסטות מהדרך הצודקת והנכונה, מערכי היסוד של האבות המייסדים שלנו.
עם זאת, לעתים קרובות הם נמנעים מלהתעמת עם הרגשות האלה. הם חוששים כי עימות כזה עלול לעלות להם בקולות בוחרים או לגרום להם להתפשר על הפופולריות שלהם.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 6 ביוני 2017
נהוג לשיר מזמור צ"ב – "מזמור שיר ליום השבת" – לאחר קריאת התורה במנחה של שבת במחנות רמה ובקהילות קונסרבטיביות מסוימות. מהו המקור למנהג זה שאינו נמצא בסידורים אשכנזיים?
נולדתי שנתיים לפני מלחמת ששת הימים, אל תוך מציאות של עיר מחולקת, עם גדרות תיל ובטון שמפרידים בין שני חלקיה. כשגדלתי ובגרתי, הייתה זו כבר ירושלים אחרת. עיר ללא גבולות, עיר מסעירה ומרתקת שמרחביה היו פתוחים לכל עבר ואפשרה לי להכירה בצורה אינטימית ובלתי אמצעית. אך כיום לא אני ולא שני אחי חיים בירושלים. מה הסיפור הקטן שלי מעיד על התהליך הכללי שעברה העיר בדורות האחרונים?
המקרה של השיבה אל הר הצופים יכול להדגים ולהמחיש את תהליך בנייתו של "סמל צעיר" בעל מורשת קדומה - "מקדש חדש" - והשתרשותו בתודעה הלאומית, באופן שמעניק לו משקל מעבר לנתוניו האובייקטיביים-תכנוניים.
ד”ר תמר קדרי
| 9 במאי 2017
גדול פייטני ארץ ישראל הקלאסיים, ר' אלעזר בירבי קליר (חי במאה השביעית), כתב מספר פיוטים לכבוד יום מתן תורה. הקדושתאות לשבועות הן משיאי יצירתו. באחד הפיוטים לכבוד חג השבועות מביא הקליר את דברי התורה, המספרת בגוף ראשון את תולדותיה ואת תולדות העולם.
פרופ’ דורון בר
| 21 באפריל 2017
מאז שנת 1948 ציינה מדינת ישראל את יום עצמאותה בה' באייר במצעדים צבאיים. מדי שנה, באירוע המרכזי של החג, צעד המצעד בערים שונות ברחבי המדינה. בה' באייר תשכ"ז צעד המצעד בירושלים. חודש מאי 1967 הצטיין במתיחות מדינית וצבאית רבה אך למרות זאת התקבלה ההחלטה כי המצעד יצעד ברחובות ירושלים וימחיש את אחיזת המדינה בעיר המחולקת.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 19 באפריל 2017
לעתים תכופות, מחנכים יהודיים משתמשים בדרמה ככלי חינוכי על מנת להחיות סיפור מקראי או תלמודי, או לערב ילד בצורה יותר פעילה בנושא הנידון. הרבה מן ה"סדר" גם מכוון לילדים, על מנת לקיים את מצוות "והגדת לבנך" (שמות י"ג:ח').
פרטי: ד”ר גליה גלזנר חלד
| 19 באפריל 2017
לא מכבר היינו עדים לדיון ציבורי סוער בנוגע לגיוס נשים לוחמות. "שגעו לנו את הילדות. מגייסים לנו אותן לצבא", נאם הרב יגאל לווינשטיין מהמכינה הקדם צבאית בעלי וקומם נגדו רבות ורבים.
ערכים הם שמוטלים על כף המאזניים.
ד”ר פול שרל-פוקס
| 14 באפריל 2017
הייתם מוכנים לחתום על כרטיס אד"י לתרומת איברים? לתרום כליה? אונת כבד? האם יש לכם ילד, שניים, שלושה או חמישה? מי מכם היה מוכן להטיל עצמו על רימון יד כדי להציל את חבריך בצבא, או אולי חמישה זרים בקניון? האם תרוצו אל תוך בית בוער לקול שמיעת צעקותיו של ילד, גם אם אינכם מכירים את המשפחה?
סוד צירוף האותיות ומשמעותם בבריאת העולם מהווה רעיון קוסמולוגי חשוב. בספר הקבלה הקדום הקרוי ספר היצירה (מתוארך מאמצע המאה הראשונה עד למאה הששית לספירה) נאמר כי העולם נברא על ידי ל"ב נתיבות חכמה: עשר הספירות ועשרים ושתים אותיות האלף-בית.
בחברה הישראלית אנחנו רגילים לשתי אופציות מרכזיות, ובהתאם שני היבטים מרכזיים, של חגיגת פסח. ההיבט הדתי של החג כולל את הפן ההלכתי – חמץ ומצה, ההגדה של פסח וכו'. ההיבט החילוני כולל את הטיולים האביביים בטבע, המחויבויות המשפחתיות וכו'.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 6 במרץ 2017
בפברואר 2017 פירסם איקאה ישראל קטלוג חדש המיועד לציבור החרדי, המהווה 20% מלקוחותיהם בישראל. באותו קטלוג, כפי שדווח בהרבה עיתונים ב16-15 בפברואר 2017, אין נשים ובנות בכלל. לדוגמא, יש תמונה של אב הנותן ארוחת בוקר לשני בניו ותמונה אחרת של אב המעיין בכרך של התלמוד כששני בניו משחקים על הרצפה.
ד”ר יאיר פז
| 21 בפברואר 2017
לקראת יום ט"ו בשבט בחרנו להביא מספר תיאורים "בעברית של פעם" על טקסי נטיעות בפרברי ירושלים, המשקפים את התמורות שהחג עבר ועובר, כפי שתוארו בעיתון דואר היום וביומן אישי. בסוגריים מרובעים הוספתי כמה הבהרות היסטוריות לטקסט.
פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן
| 15 בפברואר 2017
אִמָּהוּת היא ערוץ מרכזי בתהליכי בינוי אומה. צמיחת מדינות הלאום, שהקמתן היתה כרוכה בין השאר בהגדרה מחודשת של תפקידי המינים בחברה, הפכה את סוגיית האִמָּהוּת לאבן מאבני בניינה. לכן נחשבה עבודת האם הבונה את משפחתה בעלת משמעות לאומית ולא רק פרטית; והאישה למסמלת האם הפרטית ואם האומה - הציבורית.
ד”ר יאיר פז
| 21 בינואר 2017
חכמי ההלכה התמודדו עם השאלה התיאולוגית הזו, כל אחד לפי דרכו. הרמב"ן למשל סבר שאכן בעולם האידאלי "מה לרופאים בבית עושי רצון השם" (פירושו לויקרא כ"ו, כ"א), אלא שבעוונותינו יש להיעזר ברופאים. הרמב"ם (פירוש המשניות פסחים ד) תוקף בחריפות גישות פטליסטיות וממשילן בלגלוג לאדם רעב, שלא אוכל אלא ממתין לברכת ה'.
ד”ר נעה יובל-חכם
| 11 בינואר 2017
במאמר קצר זה נתבונן בשתי יצירות של האמנית רות קסטנבאום בן-דב העוסקות בדימוי של ירושלים סביב המושג 'זכר לחורבן'. מאז חרב המקדש השני בשנת 70 לספירה נעשו ניסיונות שונים לשמר את זכרונו ולבטא את הצער על חורבנו.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 6 בינואר 2017
לאחר בדיקת עשרות ספרים נוכחנו לדעת שיש שלושה מנהגים הקשורים לעפר, עשב ואבנים בסוף טקס הקבורה ובביקורים בבית הקברות. אנו נציג את שלושתם בסדר כרונולוגי עם המקורות וההסברים שמצאנו לכל מנהג.
הרָבָּה נטלי לסטרג'ר
| 15 בדצמבר 2016
ארבע פרשיות וחג מואר אחד יש באמתחתו של חודש כסלו בו אנו נמצאים, ונדמה כי אין בלוח העברי חודש המעלה על נס, תרתי משמע, דמויות נשיות כה רבות, אם בשמן ואם לא, כמו בחודש כסלו.
מה אנחנו יכולים ללמוד מתורת האבולוציה שתגרום לנו להתנהג באופן שונה? האם אנו באמת יכולים לראות שע"י עימות עם הביולוגיה והשפעתה על ההתנהגות האנושית, אנו נהיה בני אדם מוסריים יותר? אני אומר, "כן" ובאופן נחרץ ביותר!
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 5 בדצמבר 2016
השימוש בשם האם ב"מי שברך" לחולים הוא רק קצה הקרחון. למעשה, השתמשו בו בלוחות קללה, לחשים, וקמיעות של עמים רבים בימי קדם; בלחשים וקמיעות יהודיים בארץ ישראל ובבל לאורך תקופת התלמוד ולאחריה; ובהרבה תפילות יהודיות מאוחרות המבקשות בריאות, פרנסה וכדומה.
פרופ’ ארי אקרמן
| 9 בנובמבר 2016
בימים אלו אנו נמצאים בפתחו של סמסטר הסתיו של שנת הלימודים תשע"ז במכון שכטר. אחד מהחידושים של התכנית האקדמית לשנה זו הוא תכנית חדשה לתואר שני העוסקת ברוחניות יהודית. היא מורכבת משלושה יסודות עיקריים: קבלה וחסידות, תופעות רוחניות עכשוויות וחינוך רוחני.
ד”ר איתן שיקלי
| 19 בספטמבר 2016
הדיון הציבורי על עיצוב פניה היהודיים של מדינת ישראל באמצעות מערכת החינוך הממלכתית מלווה את המרחב הציבורי הישראלי מקום המדינה. בזה אחר זה, קמו שרי חינוך מלאי כוונות טובות, וחדשות לבקרים הקימו ועדות ציבוריות וחנכו תכניות חדשות, שהבטיחו גדולות ונצורות.
הרב ארי חסיד
| 9 בספטמבר 2016
לחג שחל ביומיים הראשונים של חודש תשרי יש כינויים רבים. לרוב, הוא ידוע בשם ״ראש השנה״, למרות שבמסכת ראש השנה שמשנה, הביטוי "ראש השנה" מוזכר גם בהקשר של שלושה מועדים אחרים שחלים בשנה (ראש השנה למלכים ולרגלים, ראש השנה למעשר בהמה, ראש השנה לאילן).
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 6 בספטמבר 2016
הימים הנוראים הם עונת מעבר משנה אחת לחברתה. במשך השבוע של 12.9.16 חגגו עמותות שכטר כמה ציוני דרך ומעברים. קרן תל"י חגגה 40 שנות פעילות עם כ-4,000 מורים ותומכים באמפיתיאטרון בקיסריה בהשתתפות שר החינוך נפתלי בנט; בית המדרש לרבנים על שם שכטר הסמיך עוד חמישה רבנים דינמיים שישרתו ברחבי המדינה; ואני התכבדתי בסעודה מטעם מכון שכטר לכבוד המעבר שלי מן התפקיד של נשיא מכון שכטר למדעי היהדות לנשיא שוחרי עמותות שכטר בע"מ. להלן נוסח ערוך של דבריי באותה סעודה.
איתן קופר
| 19 ביולי 2016
בסקר האחרון של מכון פיו (Pew) על ישראל, אשר נערך מסתיו 2014 עד אביב 2015, נבחנו זהויותיהם של הישראלים. הסקר היה רחב היקף – יותר מכל סקר אחר שקדם לו מן הסוג הזה. למעלה מ-5,500 ישראלים רואיינו פנים אל פנים, מתוכם כ-3,800 יהודים וכ-1,700 לא יהודים (מוסלמים, נוצרים, דרוזים ואחרים).
כמעט כל שנה תוהים מדריכי מחנות הקיץ האם תשעה באב ייפול בזמן המחנה, ואם כן איזה מן תוכן נעביר לחניכים. האם נצפה מהחניכים לצום? מהמדריכים? במקרים רבים מתומצתת התכנית החינוכית לביטול הרחצה בבריכה, או בפעולה שתעסוק בסיפור קמצא ובר קמצא, ומה מקומו של תשעה באב בימינו.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 6 ביולי 2016
האם מותר לבצע שיפוצים או לבנות בנין חדש מראש חודש אב ועד תשעה באב? האם זה משנה אם מדובר בבית ספר, בית מדרש או בית כנסת?
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 6 ביוני 2016
כפי שהדגיש הרב אברהם גומבינר במאה השבע-עשרה (מגן אברהם לאורח חיים תצ"ד, ס"ק ו'): "יש הרבה טעמים" למנהג הזה. הרב זינגר, לאחר שהוא נותן שבעה הסברים למנהג, אומר (עמ' קט"ו): "עוד נאמרו ונכתבו טעמים שונים, תחפש בספרים ותמצא". הרב גודמן נותן תשעה הסברים למנהגנו (עמ' 249-248), ואילו הרב יצחק ליפיעץ משעדליץ אוסף תשעה-עשר הסברים למנהגנו!
פרופ’ דורון בר
| 27 במאי 2016
באחד מחלקיו של בית הקברות הצבאי בירושלים עומדת מצבה בודדה ויוצאת דופן. אלו מכם שייגשו אליה יוכלו לראות כי מדובר בקברו של דוד רזיאל, מפקד האצ"ל. לא רבים יודעים, כי זהו מקום מנוחתו השלישי של דוד רזיאל, וכי קודם לכן היה קבור בבית קברות צבאי בריטי בצפון עיראק ומאוחר יותר הועברה גופתו לבית קברות יהודי בקפריסין.
ד”ר יאיר פז
| 15 במאי 2016
מה היו הגורמים שמשכו את המקובלים וחסידיהם להגיע דווקא לעיר קטנה ולא ידועה, באזור הררי מרוחק בגליל העליון, ולהפוך אותה בתוך זמן קצר לעיר הגדולה והמאוכלסת ביותר בא"י? נראה לנו שברקע התקדשותה של העיר צפת עמדו שני גורמים מרחביים; האחד הוא המסורת המיסטית הגלילית, שראשיתה בתלמוד ועיקרה בספרות הזוהר והשני הוא הנוף הקונקרטי של מרחב הגליל, שכולל קברי צדיקים. שני הגורמים יצרו קטליזאטור רב-עוצמה, שהפך את עיר המחוז הקטנה למוקד רוחני וכלכלי מהחשובים ביותר בעולם היהודי דאז.
ד”ר גילה וכמן
| 12 במאי 2016
כתבי היד העבריים העתיקים, הפזורים בין ספריות שונות בארץ ובעולם, טומנים בחובם אוצרות מפתיעים: יש ומתגלה בהם חיבור שאיננו מוכר משום מקור אחר ומעולם לא נדפס או פורסם. אחד מהם הוא המדרש המיוחד שבו נדון להלן, אודות שתי נשים שלא רצו להיפרד מהשכינה. מדרש זה מופיע בתוך אוסף כתבי יד שברשות הספרייה הלאומית הרוסית בסנט-פטרסבורג, המכונה 'אוסף פירקוביץ'.
מה זה אומר להיות עולה רגל יהודי בשנת 2016 והאם אנחנו מסוגלים בימינו לחוות את חווית הביקור במקום הקדוש כפי שנחוותה בעבר? העלייה לרגל לבית המקדש בירושלים החלה עוד בשלהי ימי הבית הראשון והלכה והתעצמה במהלך הדורות. אך חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לסה"נ הביא לקטיעתו של מנהג העלייה לרגל לבית מקדש בשלושת הרגלים.
פרופ’ דוד פרנקל
| 12 באפריל 2016
האם סיפור יציאת מצרים אכן התרחש? האם כל בני ישראל סבלו תחת יד המצרים לפני שהגיעו אל ארץ כנען? היסטוריונים רבים מטילים בכך ספק. הם מצביעים על העדר עדויות ארכיאולוגיות מוצקות. מלומדים מסורתיים יותר טוענים שהעדר ראיות אינו יכול להיחשב כהוכחה. רק טבעי הוא כי מלכי מצרים וסופריה יימנעו מלתעד את הסיפור המשפיל של מרידת בני ישראל ויציאתם את מצרים. אולם ישנה חלופה שלישית לשאלת אמיתותה ההיסטורית של יציאת מצרים.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 6 באפריל 2016
בתשובה זאת אסקור את המקורות למנהג להטיף או לשפוך יין כשאומרים את עשר המכות, הסיבות שניתנו למנהג, וגלגולים שונים של המנהג-- ותוך כדי דיון גם אביא את המקור למנהג המתואר בשאלה.
פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן
| 15 במרץ 2016
בתקופה הנדונה כאן – טרום הקמת המדינה , עת היישוב היהודי בארץ ישראל היה תחת החסות הבריטית - העצמת האם הורגשה לא רק במרחב הביתי. נשים השתמשו בתפקידיהן הביולוגיים כערוץ להגדרה מחודשת של המרחב הציבורי, וכפי שגרדה לרנר הגדירה את תהליך זה - 'סמכותיות באמצעות האימהות'.
ד”ר עינת רמון
| 9 במרץ 2016
הדברים היחידים הברורים בחג הפורים מצווים עלינו בסוף מגילת אסתר: עלינו לקרוא את המגילה, לערוך סעודה ולתת בחג זה מתנות לאביונים. המצווה 'מתנות לאביונים' אין עניינה הסדרת מערכת מנהלית של צדק חברתי. כן, העם היהודי מצוּוה לשלם מיסים ועל כך אנו מקבלים תזכורת לתשלום מחצית השקל ב'שבת שקלים' שלפני ראש חודש אדר.
פרופ’ משה בנוביץ
| 15 בפברואר 2016
בשנה העברית הנוכחית יהיו שלושה עשר חודשים במקום שניים עשר. העם היהודי ברחבי העולם יוסיף השנה את החודש אדר ב' ללוח העברי, וזאת כדי לוודא שחג הפסח יחול באביב, ולא בחורף. אנחנו מכנים אותו "עברי", אבל למעשה הלוח הזה היה הלוח הנפוץ ביותר בעולם העתיק.
באופן כללי, ההיסטוריה של הלידה בישראל דומה להיסטוריה של הלידה ברוב העולם המתועש. מדובר במאבק מקצועי בין המיילדות לבין הרופאים בעוד המעבר הכללי של לידה בבית לבתי חולים נחשב לסמל לניצחונם של האחרונים במערכה. אולם בהקשר המקומי, נעזר התהליך בעזרה מיוחדת במינה מטעם בית המחוקקים: בשנת 1953, כחלק מחוק הביטוח הלאומי, נקבע שכל יולדת ישראלית חייבת להתאשפז על מנת לקבל מימון הוצאות ניהול הלידה שלה – "מענק אשפוז" – וכן "מענק לידה" לרכישת ציוד ראשוני לנולד.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 6 בפברואר 2016
ככל שתוחלת החיים גדלה, יותר ויותר ילדים מתמודדים עם טיפול בהורים הסובלים ממחלת האלצהיימר ומחלות דומות. האם על פי הלכה מותר להכניס הורה כזה לבית אבות?
פרופ’ דורון בר
| 21 בינואר 2016
חלקה הדרומי של ארץ ישראל - בקעת באר שבע, הר הנגב, הערבה וחבל אילת - לא היו מעולם חלק מהמרחב המקודש של ארץ ישראל. אזור מדברי ומרוחק זה לא היה חלק ממרחב ההתיישבות היהודי הקדום, ובתקופות היסטוריות מכוננות כמו תקופת האבות או תקופת המשנה והתלמוד הוא היה מחוץ לתחום ההתיישבות והפעילות היהודית. יוצאת דופן מבחינה זו היא באר שבע 'בירת הדרום'.
לאורך ההיסטוריה, קריעת הים טופלה רבות ע"י אמנים יהודים, נוצרים ומוסלמים. העניין הרב בפרשה זו בוודאי נובע מן הדרמטיות והחזותיות שלה. אך כפי שנראה בהמשך, מתוך עיון במדגם קטן, אמנים מפרשים את האירוע באופנים שונים מאד.
ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות – היום בערב נציין את ט"ו בשבט, ולמרות שמו האחד - תכנים שונים הפכו חלק מן החג הזה, כאשר בשנים האחרונות משמש ט"ו בשבט בעיקר כ"יום כדור הארץ" היהודי.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 8 בדצמבר 2015
אני עורך חופה וקידושין לזוג צעיר בקרוב. תוך כדי הכנת הכתובה, נודע לי שאביו של החתן הוא יהודי מלידה, אבל החתן התגייר בגיל ארבע יחד עם אמו. החתן רוצה לכתוב בכתובה את שמו "פלוני בן השמות של שני הוריו" מכיוון שכולם יהודים עכשיו, אבל אביו רוצה לכתוב בכתובה "פלוני בן אברהם ושרה" מכיוון שכך נקרא בנו בשעת הגיור. מהי ההלכה בנידון?
ד”ר עינת רמון
| 15 בנובמבר 2015
בחנוכה תרנ"ח, 1897, סמוך למועד הקונגרס הציוני הראשון כתב בנימין זאב הרצל את מאמרו "המנורה" בו הוא מדמה עצמו לשמש המדליק ומעורר את העם היהודי על קבוצותיו השונות. מחקרים אחרונים עליו ועל משפחתו חושפים את הקשר בין היהדות והציונות שעמד ביסוד הגותו הציונית.
פרופ’ רינה לוין מלמד
| 12 בנובמבר 2015
עבודתו המונומנטלית "חברה ים תיכונית" הקדיש ש"ד גויטיין פרק שלם בכרך השלישי ל"עולמן של נשים". בזמנו היה זה צעד יוצא דופן מצדו של היסטוריון יהודי באשר הוא, וגויטיין אכן היה חוקר יוצא דופן. הוא חקר וניתח מספר עצום של תעודות שנתגלו בגניזת קהיר על ידי שניאור זלמן שכטר בשלהי המאה התשע-עשרה, והבין שהמידע שעולה מהן על אודות החברה בימי הביניים מערער את כל הנחות היסוד המקובלות בנוגע לחיי היהודים בתקופה זו.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 8 בנובמבר 2015
בדצמבר 2013 נתן פרופ' ארנולד אייזן, נגיד בית המדרש לרבנים (JTS) בניו יורק, הרצאה בירושלים תחת הכותרת "לנחיצותו של שביל זהב דתי בימינו" עם תגובות מאת ד"ר טובה הרטמן וממני. אני מפרסם כאן מחדש את נאומי לכבוד מאה שנה למותו של פרופ' ש"ז שכטר. אני ציטטתי ממנו כמה וכמה פעמים במאמר זה והוא מודל לחיקוי ל"דרך האמצע" המאפיינת את מכון שכטר במשך למעלה משלושים שנה. יהי זכרו ברוך!
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 8 באוקטובר 2015
לאחר לימוד ועיון הגעתי למסקנה שהמנהג הזה התפתח בצורות שונות ובעצם מדובר בשלושה מנהגים: אבוקות ונרות של שעווה בלבד; תערובת של דגלים ונרות; ודגלים בלבד.
רוב המקורות המובאים להלן מופיעים באופן מפוזר בספרו הקלאסי של אברהם יערי, "תולדות חג שמחת תורה", אבל אני סידרתי את החומר מחדש, הוספתי מקורות, וגם ניסיתי להסביר את התפתחות המנהגים.
אבי נוביס דויטש
| 21 בספטמבר 2015
ערב יום כיפור, הרגע שלפני הסערה. זוהי נקודת זמן של חול שכולה קודש. זהו רגע שבו אימת יום הדין מתקרבת והולכת: הדקה ה-90, ההזדמנות האחרונה. יום הכיפורים עצמו הוא זמן כפרה, אך מה תפקידו של ערב יום כיפור – היום שלפניו?
ד"ר יואל רפל
| 15 בספטמבר 2015
המהלך בימים אלה ברחובות הערים בני -ברק, ביתר-עילית, קרית-ספר או השכונות החרדיות המרובות של ירושלים, עשוי להיתקל במראה השכיח של מאות כלובים, הפזורים על המדרכות ובצידי הכבישים, ובהם תרנגולים ותרנגולות המותירים זוהמה וריח רע והמחכים ל'חוטאים' המבקשים לכפר על חטאיהם.
פרופ’ משה בנוביץ
| 15 בספטמבר 2015
אחת התופעות המוזרות ביותר הקשורה בעבודת ה' במקדש בימי הבית השני היא ניסוך המים בחג הסוכות. התורה מכתיבה לנו מערכת נוקשה ומפורטת של קרבנות, וביניהם הקטרת קטורת, הקרבת בהמות, מנחות דגן בצורות שונות – לרוב בתוספת שמן זית ולבונה – ונסכי יין על גבי המזבח.
ד"ר יואל רפל
| 12 בספטמבר 2015
הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם
הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים
אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים
אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
וְאִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת עד שֶׁתְּחָנֵּנוּ
וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ אָיוֹם קָדוֹשׁ
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 8 בספטמבר 2015
שאלה מאת הרב רחל שוורץ בשם ילד ב"תלמוד תורה" בארה"ב: למה לובשים קיטל בימים הנוראים? מתי התחילו להלביש את ספרי התורה בלבן בימים הנוראים ומה הוביל לשינוי זה?
יואל רפל
| 12 ביולי 2015
תשעה באב כיום מיוחד בלוח השנה היהודי סובל מחיסרון משמעותי. הוא יחול תמיד בחופשת הקיץ, כאשר אין לימודים בבתי הספר, ועל כן לימוד תכני היום אינו נכלל בתכנית הלימודים, וגם אם לומדים על כך, מי חושב על הסיבות לצום כאשר החופש הגדול בעיצומו.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 8 ביולי 2015
כדי להשיב על שאלה זו חייבים לעיין בשלושה היבטים של תשעה באב: בהיבט ההיסטורי, בהיבט ההלכתי, ובהיבט הרעיוני.
שנם ויכוחים גדולים מתי הוא התחיל, אך הרוב מסכים כי עידן האנתרופוקן (התקופה הגיאולוגית האחרונה המאופיינת בהשפעת הפעילות האנושית על האקלים והסביבה) נמצא במלוא תנופתו. העידן הגיאולוגי שנטבע מחדש מאופיין על ידי ההשפעה הגלובלית של בני האדם על המערכות האקולוגיות של כדור הארץ ואף על האבולוציה עצמה.
הצום שנקבע ליום זה על ידי חז"ל ומקוים על ידי עשרות אלפים ואולי מאות אלפי יהודים מאמינים מציין את הבקעת חומת העיר, כשם שצום עשרה בטבת נקבע לציון תחילת המצור של נבוכדנצאר על ירושלים. היש הצדקה לצום בימים שבהם ירושלים מאוחדת וכולה תחת שלטון יהודי? האם לא הגיעה העת לשנות סדרים והלכות בשם המציאות החדשה, המבטלת את הסיבה המקורית לצום?
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 11 ביוני 2015
מהם המקורות לנתינת מעשר כספים לצדקה? האם חייבים לתת את כל כספי המעשר לעניים או האם מותר להשתמש בהם לטובת חינוך יהודי, לקניית תשמישי קדושה לבית הכנסת או למצוות אחרות?
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 11 ביוני 2015
בחודשיים האחרונים היינו עדים לשלושה מעשים של חוסר פלורליזם וסובלנות במדינת ישראל, שרובם נעשו על ידי רבנים אורתודוקסים. הם כנראה סבורים שיש רק דרך אחת להיות יהודי ושאלה שסוטים מן הדרך אינם רבנים ויש להדירם. מכיוון שחוסר פלורליזם וסובלנות זה משותף לרבנים אלה מרקעים שונים, אולי הם משקפים קונצנזוס של המסורת היהודית נגד הערכים האלה. האם זה נכון?
פרופ’ משה בנוביץ
| 12 במאי 2015
לפי חז"ל חג השבועות חל בתאריך ספציפי, כמו שאר מועדי ישראל: הוא נחגג מדי שנה בשנה בו' בסיון. אך מבט חטוף בלוח המועדים בויקרא פרק כג מגלה ששבועות שונה משאר המועדים שעליהם נצטווינו בפרק ההוא – פסח וחג המצות, ראש השנה, יום הכפורים וסוכות:
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 11 באפריל 2015
למנהג הנ"ל יש היסטוריה ארוכה ומפותלת. התשובה הבאה מבוססת על כתביהם של פרופ' יוסף תבורי והרב מנחם כשר (ראו בביבליוגרפיה), אולם אין בית מדרש ללא חידוש ולכן הוספתי כאן נופך משלי.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 11 באפריל 2015
מתקופת התלמוד ועד ימינו אנו קיימת מחלוקת בעם היהודי: יש אומרים שהעלייה לארץ ויישובה היא מצווה, יש אומרים שאלו הם מעשים רצויים אבל אינם בגדר מצווה, ויש אומרים שאסור לעלות ארצה. מה אומרת ההלכה על מחלוקת זו?
בפתיחת חלק "המגיד" היה סבי, עורך הסדר, נעמד על רגליו מחזיק בידיו את קערת הסדר המלאה בכל טוב ומתחיל לסובב אותה מעל ראשי הנשים והגברים, הילדות והילדים המסובים לשולחן כאות וסמל לברכה, שפע והצלחה, בעוד המסובים שרים יחד בהתלהבות גדולה את המילים "הם לחמא עניא...כל דיכפין ייתי ויכול...לשנה הבאה בני חורין". מהו הקשר בין סיבוב הקערה מעל ראשי המשתתפים לבין המילים "הא לחמא עניא.."?
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 11 במרץ 2015
האם מותר לנשים לקרוא מגילת אסתר בציבור בחג הפורים?
צוות סעודת פורים כוללת חיוב להשתכר מיין או משקאות חריפים אחרים "עד דלא ידע" בין טוב לרע: "אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". פוסקי ההלכה חלוקים בשאלה אם יש להבין את ההלכה הזאת באופן מילולי, ואם יש כאן חיוב של ממש, או אפילו אם מומלץ בכלל לנהוג לפי אמירה זו.
ד”ר יאיר פז
| 19 בינואר 2015
גם אנו כמו העצים, לא יודעים מה טמון "מתחת לפני הקרקע" אך גם בנו, כמו בבית שמאי ובית הלל, יש כאלה המסוגלים להבחין בפוטנציאל כבר מהנצנוץ הזעיר הראשון ויש שצריכים "סימנים של ממש" כדי להיות רגועים. בכך אנו רואים שוב את הדמיון בין אדם לעץ - "כי האדם עץ השדה".
פרטי: ד”ר גליה גלזנר חלד
| 15 בינואר 2015
במאמר זה ברצוני להציע נקודת מבט חדשה אשר עשויה ליישב את הפרדוקס וזה עיקרה: בין ההזנחה של הניצולים לבין הפיכתם לסמל אין סתירה אלא דווקא יש הלימה ועקיבות. יתרה מכך, עלינו לשקול את האפשרות כי להאדרתם של הניצולים ולהפיכתם בידי החברה הישראלית לסמלים חיים - תפקיד בהזנחתם.
עם התחדשות תקומתנו המדינית נשואות עינינו למוסד המחוקק, לכנסת. בתביעה למצוא דרך חוקית כדי לשים קץ לעוול הקיים זה דורי דורות לגבי האשה העברית[...] ושלא להפלותה מבחינה משפטית ומבחינת נוהג החיים.
מה שמתפתחת לנגד עינינו אינה סתם מלחמה בין מי שיכול לזרוק יותר כסף לקידום ערכיו, אלא תהליך אבולוציוני הרבה יותר מורכב, שראוי לנתח אותו. להלן אנסה להציג הקשר כזה, המבוסס על עקרונות אבולוציוניים, שעשוי להסביר את התופעה החדשה הזו בעולם המערבי.
בבואנו לדון במנהג הכפרות בערב יום הכיפורים, שבו נהוג לסובב תרנגול/ת לבן/ה מעל לראש בזמן שאומרים "זה התרנגול ילך למיתה ואני אכנס לחיים טובים ולשלום", עלינו לקחת בחשבון שמדובר במנהג עתיק, שבאמצעותו מעבירים בצורה סמלית את החטאים לתרנגול/ת לפני יום הכיפורים.
יש הסבורים כי התרבות היהודית בעת העתיקה הייתה בעיקרה תרבות מילולית וטקסטואלית, אשר התבססה על הספר הכתוב ומסורות שבעל פה. חקר האמנות היהודית חושף בפנינו ממד תרבותי נוסף של יהודי העת העתיקה, הממד החזותי. לצד העיסוק במקרא, מדרש והלכה ביטאו היהודים בעת העתיקה את אמונותיהם ודעותיהם גם באמצעות היצירה האמנותית.
ד"ר תומר פרסיקו
| 19 באוגוסט 2014
לפני מספר שנים חגגתי את ראש השנה באומן. הגעתי מתוך סקרנות ורצון להבין את התופעה, אולם כשהתחלתי להסתובב בעיירה בין אלפי גברים יהודים העוסקים בתפילה קרה לי משהו: הפכתי להיות אחד מהם.
ד”ר עינת רמון
| 15 ביולי 2014
קהל עצום בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. שמש של תמוז קופחת על הראשים. עיר של צעירים שנתנו את נפשם על קיומנו בארץ. ומתכנסים: צעירים וזקנים, חיילים ואזרחים, יהודים בני כל ה"מגזרים" בשפת התקשורת - חרדים וחילונים, מסורתיים ודתיים לאומיים, קונסרבטיבים ורפורמים. ואני בליבי תוהה מי "גזר" אותנו למגזר ומעדיפה את השפה המסורתית יותר, המגדירה אותנו כשבטים.
מעמד מתן התורה בהר סיני הוא אירוע מרכזי ומכונן בהיסטוריה של עם ישראל. הוא מתואר בשישה מקומות שונים בתורה. כל תיאור הוא חלק מתצרף גדול יותר, שגם כאשר כל חלקיו מחוברים יחדיו, עדיין אין הם מתגבשים לכלל תמונה אחידה. אפשר שעצם טבעו של האירוע הוא הסיבה לריבוי נקודות המבט, וכשם שרבות ההשקפות בטקסט רבות עוד יותר ההשקפות במבע האמנותי.
פרופ’ שמואל גליק
| 15 במאי 2014
הימים שבין פסח ליום העצמאות מעלים בי כל שנה מחדש הרהורים על תכלית הזיכרון האישי, המשפחתי והלאומי. כעשרים וארבע שנים חלפו מאז נפילתו של בני אוריאל יצחק (אוֹרי) ז"ל, קצין חי"ר בצה"ל, ואני תוהה מה מכל הסיפור המשפחתי שהוא אבטיפוס לנרטיב היהודי-ישראלי של דורנו ייזכר במשפחתי בדורות הבאים? מה מהסיפור ההרואי של דור "השואה והתקומה", יישמר בזיכרון הקולקטיבי בדורות הבאים?
יש תיאוריה מפורסמת הטוענת שמאחורי הסיפור המקראי של יציאת מצרים עומדת מרידת עבדים1. תיאוריה זו, המתבססת על מקורות היסטוריים, מעלה את ההשערה שיש קשר בין תנועות האוכלוסין העצומות שהתחוללו במזרח הים התיכון באלף השני לפני הספירה לבין יציאת בני ישראל ממצרים. אך האם יכולים אנו למצוא גם בתורה תמיכה להשערה שיציאת מצרים הייתה מרד עממי?
במסגרת מחקר שאני עורך בשנה האחרונה, ראיינתי עד כה אחד עשר רבנים מרחבי העולם שלכולם סיפור אישי מדהים, כאשר מכנה משותף אחד לכולם: הפעם הראשונה שהם העזו לדבר על המשבר הרוחני שחוו הייתה עמי. כולם כהגדרתם חיים "בארון", כי אם סודם יתגלה, הם עלולים להפסיד הכל.
הרב דיאנה וילה
| 15 בפברואר 2014
המציאות בה נשים רבות שרוצות להתגרש נתקלות בסרבנות מצד הבעל ולעיתים אף מחכות שנים רבות לגט, היא בלתי נסלחת. המצב נובע מכך שבתי הדין הרבניים עדיין אינם מוכנים להשתמש בכל הכלים שברשותם בכדי לשחרר אותן מעגינותן.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 21 בינואר 2014
מתי חוגגים בר מצווה או מתי מציינים אזכרה שחלים בחודש אדר בשנה מעוברת?
פרופ’ רינה לוין מלמד
| 15 בינואר 2014
בשנת 1989, בעת שעסקתי במחקר על תולדות משפחה ספרדית מיוחסת בשם דה-בוטון, שחיה בתחומי השולטנות העות'מאנית, כתבתי לכל הקהילות הספרדיות בתפוצה בחיפוש אחר צאצאי המשפחה. באחת התשובות לפניותיי קיבלתי מכתב בן שני עמודים כתוב בצרפתית מאישה המתגוררת במונטריאול בשם בואינה צרפתי גרפינקל. היא הזכירה מספר אנשים בני משפחת דה-בוטון, למשל, מנצח תזמורת ואחרים שנשלחו לאושוויץ והושמדו שם. בעת שהותי בארצות הברית החלטתי לבקר את האישה המיוחדת הזו ולהקליט אותה.
פרופ’ יוסף טרנר
| 15 בדצמבר 2013
חגי ישראל מעורבים זה בזה כזכר למעשה בראשית, כאירוע קוסמי שכונן חיים ביקום כולו, וזכר ליציאת מצרים, אירוע בעל משמעות לאומית פרטיקולארית לעם היהודי. ובכל זאת, ניתן לומר, ראש השנה ויום הכיפורים מייצגים יותר את הצד הקוסמי של ההווי היהודי המסורתי, בעוד שחג הפסח, חג השבועות ובמידת-מה חג הסוכות, מייצגים יותר את הצד הלאומי-פרטיקולרי.
ד"ר מיכל אורן
| 15 בדצמבר 2013
צמד המילים ציון-ציונות מייצג את החיבור הנשאף בין העם היהודי בעבר ובהווה וזיקתו לארץ-ישראל (בשמה הפיוטי – ציון) לבין העתיד הלאומי-מודרני שהבטיח הרעיון הציוני. חיבור זה נתקבע עוד בשלב התפתחות החשיבה הלאומית בימי חיבת-ציון (ספרות, שירה ופובליציסטיקה) אך קיבל משנה תוקף עם צמיחת הרעיון הציוני שהמיר את הזיקה ל"ארץ הקודש" (ציון) והשאיפה לחונן את עפרה, בייסוד מדינת-לאום מודרנית ריבונית (ציונות).
בשנת 1995 בוצע פשע נתעב. זו עובדה ואין זה משנה מהי עמדתך הפוליטית, משנה מהי עמדתך האתית והמוסרית. במטרה להשתיק קול שפגע ברגשותיו של חלק מהציבור, נעשה שימוש באלימות שאינה מקובלת ואינה קבילה. ועל כן ראוי להקדיש יום בו אנחנו מצהירים באופן ברור לכולם ולעצמנו, שדבר כזה אינו יכול לקרות יותר.
ד"ר ג'ו מילגרום וד"ר יואל דומן
| 13 בנובמבר 2013
בשחר ההיסטוריה היהודית, מצווה אל מסתורי, ללא כל הסבר, על חביבו, אברהם אבינו, להקריב את בנו האהוב לעולה. מבלי לשאול שאלות, מזדרז הזקן למלא אחר המשימה. בנו, במודע או שלא במודע, משתתף בהכנות להקרבה. בסופו של דבר, האל משנה את דעתו, אך האב והבן אינם שבים הביתה יחדיו.
פרופ’ משה בנוביץ
| 15 ביולי 2013
כציוני וכיהודי דתי, אני רואה בחידוש הריבונות של עם ישראל בארצו בשנת תש"ח ובהחלת ריבונות זו על ירושלים העתיקה והר הבית בשנת תשכ"ז מעשי ה'. למעשה, בעוד שרוב הציונים הדתיים מאמינים שהקמת מדינת ישראל היא "ראשית צמיחת גאולתנו", בי מקוננת התחושה שהקמת המדינה היא גאולתנו בשלמותה – זו שצפו נביאנו וזו שלה התחננו במשך אלפיים שנה.
עצם קיומם של מפגשי נוער יהודים וערבים מעורר לעיתים קרובות דיון אידיאולוגי סוער באשר לקונפליקט הישראלי–פלסטיני במזרח התיכון ובאשר לפתרונותיו.
פרופ' גיא מירון
| 15 באפריל 2013
פוגרום "ליל הבדולח" בגרמניה, שיאו של המהלך האנטי-יהודי הרדיקלי של המשטר הנאצי בשנת 1938, היה נקודת מפנה בתנאי הקיום של היהודים בגרמניה. מיד לאחר הפוגרום נעצרו ונכלאו במחנות ריכוז כ- 30,000 גברים יהודים ששוחררו רק על סמך הצגת ויזה לחו"ל. המשטר הנאצי עבר, הלכה למעשה, מהפעלת מדיניות של בידוד היהודים מהחברה והכלכלה הגרמנית למדיניות של ניתוקם המוחלט מהחברה והכלכלה במטרה לאלצם להגר.
הרבה חגית דותן
| 14 באפריל 2013
'מעמד הר סיני' הוא מעמד של עם שלם. הוא אינו פועל על היחיד פעולה מהותית. 'מעמד רות ונעמי' הוא מעמד של אחת מול אחת מעמד אישי פנימי, שמשנה תודעה. המסע שאנו נתבעים אליו כל שנה מחדש, הוא מסע אישי פנימי, שלא ניתן להשיגו כעם, אלא כפרטים והפרטים יצטרפו לקהילות והקהילות יהיו לעם.
רוב היהודים במדינת ישראל מאוד מעוניינים שילדיהם ידעו, יכבדו, יאהבו וירצו לדעת ולהבין את היהדות. אנו הבנו את העניין החיוני הזה לפני 28 שנים ואנו מקיימים את משאלת ליבה: אנו מלמדים 45,000 יהודים, מנער ועד זקן.
סדר הפסח המוכר לנו הוא מנהג חדש בישראל. לאורך הדורות שינה הסדר צורתו מספר פעמים. שורשיו בסיפור יציאת מצרים. רובו מימי השלטון הרומי. חכמינו זכרם לברכה נהגו לפתוח ארוחה בירקות ומטבלים. חשוב להקפיד על עיקר סדר הפסח, שהוא מאבני הבניין המובהקים ביותר של עם ישראל. אפשר גם קצת לשנות.
הכול יודעים שהראשונה מבין עשרת המכות שהוכו בהן המצרים הייתה מכת הדם. הסיפור המובא בספר שמות פרק ז:יד-כה מבטא זאת בבירור, וכך גם אזכורי מכות מצרים שבתהילים. אולם למרות זאת, יש ראיות מוצנעות אך משכנעות המעידות על כך שבצורתו המוקדמת ביותר של הסיפור מי היאור לא הפכו לדם.
פרופ’ ארי אקרמן
| 21 בפברואר 2013
הקיום היהודי המודרני מוליד את הצורך בחיפוש אחר מודלים חדשים, הבאים להצדיק את המחויבות הכפולה למסורת ולמודרנה. מכאן נובעת החשיבות המכרעת בהתבוננות בדוגמאות חיות המדגימות התמודדות עם המודרנה והפוסט-מודרנה, על ידי שמירה על איזון בין מחויבות תורנית- מחד, לבין פתיחות לאתגרים חדשים- מאידך.
אליקים רובינשטיין
| 19 בינואר 2013
באמצע המאה הי"ט קמה בליטא תנועה תורנית, שנודעה לימים בשם "תנועת המוסר", אשר הטעימה כחובת האדם התנהגות מוסרית שביסודה תיקון המידות. מייסדה ודמות מרכזית בה היה ר' ישראל סלנטר זצ"ל (1883-1810)
תפיסת חז"ל שלפיה שני יצרים – יצר הטוב ויצר הרע – נאבקים על שליטה בלבו של כל אדם ואדם – מוזכרת לראשונה ומוכרת היטב ממדרש תנאים לדברים ו:ה, הפסוק השני בקריאת שמע, שנפתח: "ואהבת את ה' א-להיך בכל לבבך...".
חגים. לא נעים לי לומר זאת, אבל כרב קהילה אני אוהב את מר חשון המתוק! החוויה שחווה רב קהילה באסרו חג, בכ"ג בתשרי, היא חוויה משכרת. לקום מוקדם ב"בוקר שאחרי", להתעורר לשגרה המבורכת, לחולין המנחם, להניח שוב תפילין, לקחת את הילד לגן, ולדעת שכך זה הולך להימשך עד לכ"ה בכסלו! חודשיים ויומיים!
זמנים אלו בהם תודעת הפילוג בקרב עם ישראל מנשבת מעל כלי התקשורת (פחות מכך בשוק או ברחוב) משיב אותנו הזכרון ההיסטורי אל ימיה הראשונים של הציונות. סוללי דרכה של הציונות החילונית ראו בה מסגרת מקרבת, מאחדת ויוצרת שפה משותפת לכלל עם ישראל, על זרמיו ועדותיו השונות.
פרופ’ רינה לוין מלמד
| 15 ביולי 2012
אוסף הגניזה שהתגלה בקהיר פתח בפנינו אשנב למה ששלמה דב גויטיין הגדיר היטב בכרך השלישי של חיבורו חברה ים-תיכונית כ"עולמן של הנשים". אם עד לגילוי הגניזה ידענו אך מעט מאוד על העולם היהודי בתחומי הים התיכון בימי הביניים, הרי שעל חיי הנשים היהודיות ידענו עוד פחות. גויטיין היה למעשה הראשון שהצביע על שפע החומר המצוי באוסף הענק של קטעי הגניזה המתייחס לנשים, וארג מתוכם תמונה של עולמן.
בחודש נובמבר האחרון אירח מכון שכטר ללימודי יהדות, בשיתוף עם קרן בינה יצרית, מאוסטין, טקסס, כנס יחיד במינו. נושא הכנס היה יהדות בפרספקטיבה אבולוציונית. יש כאלה שיראו בדיאלוג בין יהדות לתיאוריה אבולוציונית כמעשה שעטנז. אך לרובם של כמעט 150 משתתפי הכנס נגעו ההרצאות שהושמעו ברמה אינטואיטיבית ביותר.
ד”ר ג’ורג’ סברן
| 19 במאי 2012
התגובה המיידית של עם ישראל להתגלות במעמד הר סיני צפויה ומפתיעה כאחת: בני ישראל מביעים תחושת פחד מובנת נוכח עוצמתו המפחידה של האלוהים מכאן, ומסרבים לשמוע את הקול האלוהי, מכאן. דבר זה מעלה שאלות אחדות על מה בדיוק חווה העם בסיני.
ד”ר תמר קדרי
| 15 באפריל 2012
מנהג מקובל במקומותינו לקרוא את מגילת שיר השירים בפסח. יש הנוהגים לקרוא אותה בלילה, לאחר סיום ההגדה, ויש הנוהגים לקרוא אותה בבית הכנסת בשבת חול המועד. האוירה האביבית של הפריחה והלבלוב המתוארת בשיר השירים, קושרת באופן טבעי בין המגילה לבין חג הפסח. עיון במקורות חז"ל יכול ללמדנו כי הקשר בין שיר השירים לבין סיפור יציאת מצרים וקריעת ים סוף הוא קדום ועמוק הרבה יותר.
המשותף לפורים ויום הכיפורים הוא כמובן המילה "פורים" המופיעה בשניהם. המורשת היהודית כלה מושתתת על מילים. עם ישראל כרת ברית מילה עם הקב"ה וחז"ל פסקו הלכה על פי משחקי מילים וצירופי מילים.
יעקב צור
| 18 בפברואר 2012
לפני שלושה חודשים הגשתי לשיפוט את עבודתי לתואר שלישי במסגרת לימודי באוניברסיטת חיפה. המחקר בוחן את מקורותיו הרעיוניים של ערך 'שלמות הארץ' בהשקפת העולם של יצחק טבנקין והקבוץ המאוחד ואת השפעתו על המאבקים המדיניים והפוליטיים בימי הישוב ובתקופת המדינה עד למלחמת יום הכיפורים ב-1973.
הזרע שהפך להיות "מדרש במו ידך" במשך 25 השנים האחרונות נבט מהֶבזק של תובנה בכיתה בית ספר יסודי בריצ'מונד וירג'יניה בשנת 1963. בתי הייתה בכיתה ו' והתלהבה מאד משיעורי ההיסטוריה של העת העתיקה. חשתי שעלי לראות כיצד מלמדת המורה את השיעור שעורר תאוות לימוד כזו בילדה בת 11.המורה לימדה היסטוריה בשילוב עם אמנות חזותית וארכיאולוגיה של התקופה. מדוע לא ללמד תנ"ך באותה דרך!? שאלתי את עצמי ברגע של השראה פרועה.
פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן
| 18 בדצמבר 2011
כוחה הגדול של תנועה לאומית, ציונית כאחרת, בא לה מהלגיטימציה החברתית שרכשה. לא במעט בזכות הישענותה על העבר. הציונות בחרה יסודות שהיו מוכרים ומקובלים על ציבור תומכיה, ויכלו להזדהות עמם. על היסודות הנבחרים היה לבטא יחס של כבוד מצד "העולם"; ולייצג את התנועה הציונית ומנהיגיה.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 15 בדצמבר 2011
כידוע, בחודש ספטמבר תשעה חיילים יצאו מטקס צבאי בבה"ד אחד כשחיילת התחילה לשיר סולו בטענה שאסור להם להקשיב לשירת נשים וארבעה מהם אף סולקו מקורס הקצינים. מאז, רבנים שונים תמכו או התנגדו למעשיהם. האם באמת אסור לגברים להקשיב לשירת נשים? האם יש הצדקה הלכתית לחיילים שעזבו את האולם?
רבים מהעוסקים בשואה – הן בתחום החינוך ובכלל זה בהוראה האקדמיתוהן בתחום המחקר והתיעוד – מצויים בפרטים ביחס למה שהתרחש באיזורים מסוימים באירופה בתקופת השואה. הידע הציבורי הרחב מתמקד בעיקר במקומות המרכזיים בפולין – בראש ובראשונה ורשה – מה שמועצם עוד יותר בעקבות הסיורים לאזורים אלו בפולין בעשורים האחרונים. קשה הרבה יותר להגיע להיכרות שיטתית ומפורטת עם התופעות כפי שהתרחשו בשטח בכל האזורים. האנציקלופדיה של הגטאות באה לתת מענה מסוים לחלק מהבעיה הזו.
לקראת סוף מזמורי ההלל אנחנו נתקלים בפסוק קשה, העוסק כנראה בחגים בכלל או בחג הסוכות, "החג" בה"א הידיעה: "אל ה' ויאר לנו, אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח" (מזמור קיח:כז). "לאסור" פירושו לקשור, ו"עבותים" בלשון המקרא פירושו חבלים או ענפים הדומים לחבלים.
אם נעצור רגע ונגלגל את זכרונוננו, אם ננסה לשאול את עצמנו: מה בסיפור החיים האישי של כל אחד מאתנו עיצב את הזהות שלנו כיהודים, מה עודד אותנו להמשיך דרך חיים של אבותינו ואמותינו, של סבינו וסבותינו, ובמקרים נדירים להצטרף, מתוך רצון אל דרך חיים לאומית ודתית, של אבות ואמהות קדמונים של העם היהודי...
אחד הסיפורים המוזרים על חורבן ירושלים נמצא בתלמוד הבבלי, אודות המפגש בין שני אישים כמעט בלתי ידועים מן התנ"ך – נבוזראדן וזכריה בן יהוידע. למרות שהשניים חיו בתקופות שונות בהפרש של 250 שנים, לפי התלמוד הבבלי הם נפגשו בהר הבית בזמן החורבן בשנת 586 לפה"ס.
פרופ’ רינה לוין מלמד
| 15 ביוני 2011
בשנת 2010 צוין יום הולדתה ה-500 של אחת הנשים הבולטות ביותר בהיסטוריה של עם ישראל, דונה גרציה נשיא. כתוצאה מכך, הכריז משרד החינוך בגאווה על חניכתה של יחידת לימוד בנושא דונה גרציה בבתי הספר, כך שכל ילד ישראלי ילמד על יהודייה חשובה אחת בתולדות עם ישראל.
תמר אלעד-אפלבום
| 18 במאי 2011
עלינו להיזהר מאד, פן יבלעו ימי הזכרון את ימי התקומה. האתגר האמיתי של הציונות הוא להיחלץ מאתגרי גלות ומן הכשרון לזכור, ולפלס דרך גם בין אתגרי ריבונות בהטענת ימי הקוממיות במשמעות משל עצמם מתוך הכשרון לחדש. הכשרון לחדש טמון בשיחתם של יחידים זה עם זה, בשיחתן של קהילות מגוונות אחת עם רעותה, בחדווה העולה מתוך ריבוי הדעות המתכנסות כולן אל מולדת אחת דרך שעריהן הרבים של הארץ ושל ירושלים.
רותי דואק, פעילת פוליטית וחברה בעמותת "בסוד שיח", מתארת מקרה של התנגשות רחוב בין ימין לשמאל על רקע הפגנה. עד מהרה התפתחה מלחמה על השליטה בצמתים. כותבת דואק: "היה מכובד יותר לאפשר (לעוברים ולשבים) לראות שתי עמדות מנוגדות, ולהחליט על פי נטיות לבם – כל אדם לעצמו – מי מאתנו צודק. לא היה צורך לסתום פיות". פלורליזם מהו? משאלת ליבה של דואק מתמצתת את עיקרי ההגדרה – מתן כבוד ובמה גם לעמדות אליהן אדם מתנגד.
אחת הדרכים לקרוא את מגילת אסתר היא כקומדיה רבת תהפוכות גורל, המתרחשת במקצב מזורז. בז'אנר זה לבישת מסכות או הסרתן הינה דרך לחשיפת טלטלות הזהות של הדמויות. כך גם, כשמה המורכב מצמד ניגודים, מובילה מגילת אסתר מההסתר לגלוי.
פרופ’ יוסף טרנר
| 18 בפברואר 2011
שאלת היחס ללא יהודי ביהדות עלתה על הפרק לאחרונה בעקבות עצומת רבנים שקראה לא להשכיר דירות ללא יהודים. היחס ללא יהודי שהתבטא בעצומה שיקף גישה שניתן לתארה כדתית, מצד אחד, ואתנית-לאומנית, מצד שני. בדברים שלהלן, לא אכנס לדין ודברים עם גישה זו, אותה אני דוחה בשתי ידיים, אלא אטען כי דרך המלך של ההגות היהודית המודרנית, הציונית והלא ציונית, בוחנת את היחס ללא יהודי בצורה שונה לגמרי.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 21 בדצמבר 2010
ב-7.12.10, ל' כסלו תשע"א דווח כי קבוצה של למעלה מחמישים רבני ערים בישראל פרסמו גילוי דעת הקובע שאסור על פי הלכה למכור או להשכיר דירות לנכרים בארץ ישראל. האם זאת באמת הגישה הסטנדרטית והיחידה לשאלה זאת בהלכה?
ד"ר מוטי ארד
| 21 בנובמבר 2010
האתגר המונח לפתחו של יהודי המאמין באמת ובתמים באפשרות לקיים מדינה יהודית שהיא גם מדינת כל אזרחיה, הוא להתמודד בכנות עם המקורות המכוננים של התודעה היהודית בשאלת מעמדו של גוי במדינה היהודית.
ד”ר יאיר פז
| 21 באוקטובר 2010
המקרא קשר ירידת גשם בעיתו להתנהגות דתית-מוסרית (דברים י"א, ח'-כ"א; ירמיהו י"ד; יואל ב' ועוד). ספרות חז"ל משופעת בהתייחסויות לסוגיית הגשמים ומשק המים וניתן לזהות שתי גישות עיקריות; מחד "סימן שמימי" שיש להתמודד עימו בשפה דתית, ומאידך משאב קיומי שיש להאבק עליו בכלים "חילוניים". האם חכמינו זיהו מתח מסוים בין שתי הגישות?
פרופ’ אלכסנדר אבן־חן
| 21 באוגוסט 2010
מבין המדרשים המתארים את בריאת העולם בולט אחד קצר וקשה לפענוח. מדרש האומר שאלהים "בורא עולמות ומחריבן" (בראשית רבה ג ז). משתמע ממדרש זה שהעולם שלנו איננו הראשון שאלהים ברא. אלהים ברא עולמות, לפני בריאת העולם שלנו, והחריב אותם. אין כאן הסבר על השאלה הפשוטה והמתבקשת: למה?
מבין החגים והימים המיוחדים שאנו מציינים סביב מעגל השנה, נתקבע לו בשנים האחרונות התאריך של ט"ו באב כיום המציין את חג האהבה. תאריך עברי זה הפך ליומם של האוהבים. זוגות רבים רוצים לקבוע את חתונתם דווקא בתאריך זה, וזוגות נשואים מציינים אותו באופן רומנטי ומיוחד. מה מקורו של ט"ו באב כחג האהבה, ומה הקשר שלו למגילת שיר השירים?
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 21 ביולי 2010
יש מנהג לאכול מאכלים מיוחדים בליל ראש השנה. מהם המקורות למנהגים האלה? למה אשכנזים וספרדים אוכלים מאכלים שונים?
ד"ר ארי בורשטיין
| 18 ביולי 2010
ליל הבדולח נתפס בזיכרון ההיסטורי היהודי כאירוע של עליית מדרגה במידת האנטישמיות האקטיבית אשר הובילה בסופו של דבר לפיתרון הסופי. בשנים האחרונות, עסקתי בחקר מחשבתו של הפילוסוף אמיל פקנהיים הנחשב לגדול ההוגים בנושא השואה.
פרופ’ דורון בר
| 18 ביוני 2010
בתאריך ה-3 ביולי 1904 (כ' בתמוז תר"כ) הלך לעולמו בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים. לפני מותו ביקש הרצל בצוואתו לקיים לו הלוויה צנועה ולהימנע מלשאת הספדים על קברו: "רצוני בהלוויה מן הדרגה הצנועה ביותר בלא נאומים ובלא פרחים. רצוני להיקבר בארון של מתכת, באחוזת הקבר ליד אבי, ואשכב שם עד שעם ישראל יעביר את גופתי לארץ-ישראל...״
בעוד כמה ימים נחגוג את חג השבועות המכונה "זמן מתן תורתנו". ברצוני להציג שני מקורות המייצגים שתי גישות הפוכות למתן תורה וליהדות.
פרופ' גיא מירון
| 18 באפריל 2010
עם כניסתם של היהודים באירופה לעידן המודרני הפכו מקומו ועתידו של מוסד הרבנות לעניינים בעלי חשיבות רבה. בסוגיות הנוגעות להכשרתם, לסמכותם ולתפקידם של הרבנים בעתיד, ואף בתהיות על עצם הרלוונטיות של מוסד הרבנות בעולם היהודי המודרני, התגלמו דילמות רחבות יותר, הנוגעות למקומן של המסורת ושל ההלכה בעולמו המשתנה של היהודי החדש.
רבים סבורים שהמסורת היהודית מתנגדת לשתיית אלכוהול, אבל אין עדות רבה לכך במקורות. אדרבה: יהודים חייבים לציין כל אירוע חגיגי – שבת ומועד, ברית מילה וחתונה – בברכות הנאמרות על כוס יין.
פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן
| 15 בפברואר 2010
במחקר חלוצי משנת 1984 כתבה המחברת דפנה יזרעאלי: 'חיבור זה מוקדש בהערצה לזכרה של עדה פישמן-מימון, אשה רבת פעלים בהעזה, בדבקות ובחזון. תרומתה החשובה למעמד האשה חיזקה אותו ואת החברה הישראלית כולה'. מי היתה עדה פישמן (מימון) ועל שום מה זכתה בשבחים אלה?
ד"ר מיכל אורן
| 18 בינואר 2010
המושגים 'שורשיות' ו-'גלות' (חוסר- שורשים) חוזרים ונשנים בהיסטוריה היהודית. ארץ-ישראל עבור עם-ישראל בגולה הייתה מחוז געגוע מדומיין שלא נחווה באופן ישיר. הדיאלקטיקה שבין ה-'שורשיות' וה-'גלות' דחפה לביצוע ריטואלים של נוסטלגיה שתכליתם חיזוק הזהות והשורשיות.
ד"ר מוטי ארד
| 18 בדצמבר 2009
חג החנוכה מעלה על נס את המאבק על זהות יהודית בימי יוונים. המפגש עם ההלניזם בתקופה החשמונאית יצר חידוש שזהות אינה תלויה רק במוצא האתני, אלא באורח החיים, ושניתן להפוך להלני באמצעות חינוך למורשת התרבותית של ההלנים. גזירות אנטיוכוס הרביעי (אפיפאנס) מלמדות על עיקרי הזהות היהודית במאה השנייה לפנה"ס.
ד”ר עינת רמון
| 14 באוקטובר 2009
שנו חכמינו: "עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו--אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו (משנה יומא ח':ט')." אך מהי כפרה על אידיאולוגיה שלא השיגה את אשר שאפה להשיג? כיצד מכפרת השקפת העולם על טעויותיה, כיצד מתכפר לה? דורנו, הדור שנולד לאחר השואה ותקומת מדינת ישראל בישראל ובעולם, היה הדור שקיווה להביא דרך הפמיניזם אל העולם היהודי יתר כבוד הדדי וקירבה בין גברים ונשים, האם הצלחנו במשימה זו?
יש דבר אחד שתמיד התקשיתי להבין בתפיסת העולם של התורה והתנ"ך כולו: הדגש הבלתי פוסק על הכחדת האלילות. מובן מאליו שא-לוהי ישראל יחתור להשלטת עבודתו, ואף על פי כן מתמיה בעיני חוסר סובלנות כלפי אלוהים אחרים.
טיפוחה של "אהבת חינם" מהווה אתגר חינוכי, לא רק עבור משפחות וקהילות, אלא גם כן עבור מורים ותלמידים. במאמר קצר זה אתמקד בחוויותיהן של שתי מורות תל"י, (דתייה וחילונית) ובשינויים שעברו עליהן בחייהן הפרטיים והמקצועיים, במסגרת היותן מורות בבית-ספר תל"י.
פרופ’ ארי אקרמן
| 21 ביוני 2009
האם העיסוק במסורת, במיוחד כאשר הוא לובש צורה של תלמוד תורה, תובע אמונה או אורח חיים מסוים? אחד מהוגי הדעות החדשניים ביותר אשר מתמודד עם שאלות אלה הוא אליעזר שביד, הפילוסוף הישראלי החשוב ביותר בזמננו. במאמר קצר זה אתייחס רק להיבט אחד של חזונו המקיף והמעמיק באשר למחויבויות הדתיות והתרבותיות המתחדשות של יהודים חילונים, דהיינו הבנתו את היחס שבין הלכה וחילוניות.
הרבות דיאנה וילה ומוניק זיסקינד גולדברג
| 15 ביוני 2009
מגילת רות, הנקראת באופן מסורתי בחג השבועות, מספרת על נעמי, בעלה אלימלך ושני בניהם מחלון וכליון. בעקבות הרעב בבית לחם יהודה הם ירדו למואב. הבנים התחתנו שם עם שתי מואביות.
ד"ר יהושע קולפ
| 21 באפריל 2009
אחרי עשר שנים של לימוד הטקסטים הרבניים ששימשו לחיבור סדר הפסח, אחרי שקראתי מחקרים רבים על התפתחות ההגדה, ואחרי שכתבתי (וכתבתי מחדש, ושוב כתבתי מחדש) פרשנות ביקורתית על ההגדה, אוכל להגיד בבטחון שלפחות דבר אחד השתנה בחיי – משפחתי כבר אינה צריכה לרעוב לפני הגשת הארוחה העיקרית בסדר שלנו.
פרופ’ רינה לוין מלמד
| 15 במרץ 2009
בואנה צרפתי גרפינקל נולדה בסלוניקי, יוון, ב-1916 ושרדה את תקופת השואה עם הצטרפותה לפרטיזנים היוונים. היא בילתה את שארית חייה במונטריאל (קנדה), ושם בשנות השישים חיברה אוספים גדולים של שירים בלאדינו, הנקראים "קומפלאס". מהם ניתן ללמוד רבות על חיי היהודים ב"עיר ואם בישראל" זאת במחצית הראשונה של המאה ה-20.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 26 בפברואר 2009
חברת רותם אמפרט מבקשת להקים מכרה פוספטים בשדה בריר על יד ערד. אנו תושבי ערד מתנגדים למכרה. פתיחת המכרה ליד ערד תגרום למותם של תושבים, לסרטן, תהרוס את ערד כמרכז תיירות ותגרש כ-2,500 בני אדם מבתיהם. מה אומרת ההלכה על הגנת הסביבה בכלל ועל זיהום אויר בפרט?
ד"ר גיא מרון
| 18 בינואר 2009
במאמר זה אציג כיצד היה "ליל הבדולח" נקודת מפנה בהיסטוריה הקצרה אך רבת משמעות של תולדות היהודים הגרמנים תחת המשטר הנאצי. אראה כיצד דפוסי חיים ואופק ציפיות שהצליחו היהודים הגרמנים לפתח מאז עליית הנאצים לשלטון החלו להתערער במהלך שנת 1938 ובאו אל קיצם בעקבות ליל ה- 8 -9 בנובמבר.
בימים אלו אני עוסק בכתיבת ספר על תולדות דגניה. מאה שנים לקיבוץ. אני עושה זאת באימה רבה. קהילה שרושמת סיפורו של כל מי שעבר בה. כל וויכוח, כל חגיגה, כל נוסח, כל מנגינה. קהילה מורדת כי היא חפצה המשך. קהילה המעבירה מסורת כי היא מכירה בבחירתו של כל דור, של כל יחיד.
יהודים ויהודיות בני ובנות המאה התשע עשרה והמאה העשרים ברחבי העולם אשר הפכו לציונים נלהבים העידו כמעט כולם עדות אחת שנשמעה פעם אחר פעם בקולות שונים:הציונות הייתה עבורם קודם כל גאולה אישית, קיומית, הזדמנות חד פעמית לתת לחייהם משמעות.
לאחר כיבוש ירושלים המזרחית, עוד לפני תום המלחמה, החל נחשול עצום של מבקרים ועולי רגל לזרום אל העיר העתיקה בכלל ואל הכותל המערבי בפרט. בעקבות נהירה זו החלו להיווצר במקום בעיות פיזיות והלכתיות.
פרופ’ אלכסנדר אבן־חן
| 21 באפריל 2008
האם אנו 'בני חורים'? האם בכלל יתכן שבני אדם יהיו חופשיים באופן מוחלט? האם לא צדק שפינוזה כשטען שאנו משלים אתת עצמנו שאנו בעלי חופש בחירה, ולמעשה כל מה שאנו חושבים ועושים נקבע על ידי חוקי הטבע?
היסטוריונים, אינטלקטואלים ואנשי ציבור יהודים עסקו רבות בהערכת דמותה של החוויה היהודית הגרמנית המודרנית, זו שבין הופעתה של תנועת ההשכלה לעלייתו של המשטר הנאצי לשלטון. סיפורה של יהדות גרמניה, אולי יותר מכל יהדות אחרת, מגלם בתוכו שאלות יסוד הנוגעות לקיום היהודי המודרני בכללו.
תפקידה של ושתי במגילת אסתר הוא קצר ומסתיים עם הפרק הראשון של המגילה. ושתי מוצגת כאישה חשובה המכנסת "משתה נשים" במקביל למשתה אחשוורוש. היא מתגלה כאישה שאיננה מהססת לסרב לדרישתו של המלך השיכור להופיע במשתה שלו ב"כתר מלכות" (על פי הפשט: בלבוש מלכות מלא). היא עומדת על דעתה, אולם בכך היא פוגעת בכבודו של אחשוורוש בעיני שריו ונתיניו. כתוצאה מכך ושתי מאבדת את מעמדה כמלכה ומסולקת מן הארמון.
רבים חושבים בטעות שיום הכיפורים הוא יום הדין – היום שבו אנחנו מציינים את תפקידו של הקב"ה כשופט תבל בצדק בעמים במישרים, היום שבו הוא חותם את גורלו של כל אחד מיצוריו, וגומל לאיש כמפעלו. אין דבר רחוק יותר מן האמת.
פרופ’ משה בנוביץ
| 21 בינואר 2008
הטקס הנודע כיום כ"ברכת החודש" מתנהל בבתי כנסת מכל הזרמים ברחבי העולם. בשבת האחרונה של החודש העברי עומד שליח הציבור העובר לפני התיבה לתפילת מוסף עם ספר תורה בידיו, ומצהיר על היום שבשבוע הקרוב שבו יחול ראש חודש.
יום האם הישראלי, ל' בשבט הוא יום השנה למותה של הנריאטה סאלד "אם" התנועה הציונית. תאריך זה מאפשר בחינה מחדש כיצד ניתן לתת לאימהות מקום נכבד בזיכרון הדתי של העם היהודי. כבכל תרבות גם ביהדות קיים מתח בין הערכת האמהוּת כתפקיד רוחני מרכזי של האשה היהודיה, ובין יחס מבטל לתפקיד זה במודע או שלא במודע.
בחודשים האחרונים התבשרנו על שחזור ושימור בית לורנץ ברחוב אילת 57 בתל-אביב-יפו על-ידי מכון שכטר והתנועה המסורתית. שיפוצים מקיפים ייערכו בבית באמצעות משרד אדריכלים המתמחה בין היתר בשימור בניינים היסטוריים ויש לקוות שבחודש מאי 2009 (בשנת המאה לייסוד תל-אביב) ייחנך הבית ויהפוך למרכז תרבות יהודית שישמש למגוון מטרות חינוכיות ורוחניות.
ד”ר איתן שיקלי
| 21 בנובמבר 2007
שאלת הלגיטימיות והחשיבות של לימודי היהדות בחינוך הכללי עולה ומבצבצת כל כמה שנים מאז הקמתה של מדינת ישראל, אם כתוצאה מיוזמות ממלכתיות המתיימרות לקדם נושא זה ואם כחלק מדיון חינוכי ציבורי המלווה את מערכת החינוך מראשית הקמתה. מאמר זה מבקש להיות חלק מהשיח החינוכי המתקיים סביב שאלה זו ולהציג בפני הקורא, טקסונומיה עדכנית של גישות אפשריות לחינוך יהודי בחינוך הממלכתי.
איתן קופר
| 14 באוקטובר 2007
ביום השנה לרצח רבין אנו זוכרים כי משימתנו הקולקטיבית והאתגר שלנו כעם הם לעמוד בציפיות של שתי ההבטחות של הברית האלהית: לבנות ולקיים מדינה יהודית תוך מימוש הבטחתו הנצחית של אלהים לעם היהודי, וקיומה בהתאם לעקרונות הליברלים-דמוקרטים שעבורן משמשות הבריתות המקראיות של אלהים מופת.
הרבה תמר אלעד - אפלבום
| 21 בספטמבר 2007
הנה נכנסה שנה חדשה. רק ביום כיפור, לפני כמה ימים, פרשנו עלינו טלית לבנה מערב עד ערב, סוכת שלום הנותנת בנו את הכוח להתכנס פנימה ולשוב משם אל עצמנו ואל אלוהינו. והנה, מסוכת השלום ההיא אנו עוברים אל חג הסוכות, מחפשים עדיין בית שיכיל את כל משאלותינו לשנה החדשה ויישאר פתוח דיו לשינויים ולתמורות.
ד”ר עינת רמון
| 18 ביולי 2007
הקיץ הארוך בישראל, מפגיש אותנו עם נופיה של ארץ ישראל ואילו הצומות המשובצים בו בלוח השנה העברי, י"ז בתמוז וט' באב, מתמקדים בקשר ההיסטורי- המיתולוגי של ארץ ישראל בזיכרון היהודי. קשר זה קשור בזיכרון חורבן המקדש, המסמל את הרס הריבונות היהודית בימי קדם.
פרופ’ רינה לוין מלמד
| 15 ביוני 2007
כל חברה מתעניינת בטבע מנהיגיה; מבט חטוף בכותרות עיתון כלשהו בכל יום נתון מגלה עד כמה ההתעסקות בנושא זה נפוצה והיא מצביעה על השיטה שכישורי המנהיגים נחשפים לשיפוט על ידי אלה שבחרו בהם. ההיסטוריה היהודית מלמדת, כי לעתים נדירות זכו נשים מנהיגות להזדמנויות שוות לאלה של הגברים, במיוחד במאות שלפני העת החדשה. דונה גראציה, אסנת ברזאני ורחל ורברמאכר הן שלוש נשים כאלה. להלן ננתח בקצרה את יכולת מנהיגותן יוצאת הדופן.
ד"ר יאיר פז הוא ראש תחום לימודי ארץ ישראל: תרבות ומרחב במכון שכטר. יוזם ומארגן כנס אקדמי לרגל 40 שנה לאיחוד העיר: "ירושלים בירת ישראל - מבט היסטורי ועכשווי". המאמר מבוסס ברובו על מחקריו של ד"ר פז ועל ההרצאה : תחרות בריטית- ציונית על המוקדים הסמליים בירושלים וגלגולה" שתוצג בכנס ביום ירושלים.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 18 באפריל 2007
אנו תקווה שמגילה זאת תתקבל על ידי "כלל ישראל" כדרך דתית משמעותית להנציח את זכר השואה לדורי דורות, כשם שהצלחנו להנציח את יציאת מצרים מצד אחד ואת חורבן בית המקדש מצד שני. ואם נצליח, יקוים בנו הפתגם המיוחס לבעש"ט: "הגולה נמשכה מהשכחה, ובזכירה סוד הגאולה".
פרופ’ שמואל גליק
| 18 במרץ 2007
כתיבתה של ספרות השו"ת החלה בתקופת הגאונים (המאה השמינית), והיא נמשכת והולכת גם בימים אלו. עד שנת תש"ס נדפסו למעלה מ-5,600 ספרים, שבהם למעלה מחצי מיליון שאלות ותשובות. אחד מכלי הדרישה והחקירה שהתורה שבעל פה התהוותה והתגבשה באמצעותו, הוא ה"שאלה והתשובה".
דמותו של משה ריתקה יוצרים רבים מאז המאות הראשונות לפני הספירה ועד ימינו אנו. עיסוקם בדמותו של משה באמצעים שונים (מחזאות, פילוסופיה, מדרש, פרשנות או אנימציה) חושפת בפנינו את הדרך בה התמודדו יוצרים אלה עם הבעייה של גיבוש זהותם הם, כשייכים למיעוט יהודי החי בסביבה נוכרית.
ד"ר דוד זוהר
| 18 בדצמבר 2006
הרב חיים הירשנזון (1935-1856) אשר חי ופעל בירושלים ובארה"ב בתחילת המאה העשרים, היה הוגה דעות גדול וחכם שנשכח. הוא כתב למעלה מ-40 ספרים העוסקים רובם ככולם בשאלת כינונה של המדינה היהודית העתידה לקום מנקודת מבט יהודית, מודרנית ודמוקרטית.
היחס בין משה לאליהו העסיק את חז"ל, אשר טענו ש"משה ואליהו שוין זה בזה בכל דבר" (פסיקתא רבתי ד'). בעלי המדרש אכן הגזימו, אם כי יש הרבה נקודות דמיון בין שני הנביאים, במיוחד בנוגע לתפקודם מול האיום של עבודה זרה לאור מצב חמור של הפרת הברית.
ד”ר עינת רמון
| 15 בספטמבר 2006
ימים אלו, ימים של משבר מנהיגות ומשבר אמון במנהיגים, מכוונים אותנו אל השאלה מהן תכונות המנהיג. בתפילת מנחה של יום הכיפורים, שעות ספורות לפני תומו של היום הקדוש ביותר בלוח השנה העברי, קוראים היהודים בספר יונה. את יום הכיפורים מבקשת המסורת היהודית לסיים עם הסיפור האוניברסלי של הנביא- המנהיג שהגיב להידרשותו לנבואה כך:
"ויקם יונה לברח תרשישה מלפני ה.'"
'משנכנס אב – ממעטין בשמחה' – כך מציינת ההלכה במשנה מסכת תענית את התקופה המקדימה את צום תשעה באב, יום שהיה מועד לפורעניות לעם ישראל במשך ההיסטוריה, ביניהן חורבן בית המקדש הראשון והשני. מיעוט השמחה הוא המאפיין העיקרי של יום תענית זה, השונה משאר תעניות הציבור ה'היסטוריות'.
| 15 באוגוסט 2006
המהלומה הקשה שלחורבן הבית בשנת שבעים לספירה גרמה להתפתחות אוצר סמלים יהודיים שביטאו בצורה חזותית את הזיקה לבית המקדש ואת הרצון להנציח את זכרו. דימוי המקדש עיטר את מטבעות בר כוכבא, את אמנות הקבורה, את אמנות בתי הכנסת ואף את כתבי היד העבריים המצוירים. בין כתבי יד אלו בולטת במיוחד קבוצה גדולה של כעשרים תנ"כים ספרדיים עם דפי פתיחה בנושא כלי המשכן והמקדש .
ד"ר גיא מירון
| 18 במאי 2006
"הציונות היא פעולה שבה אנו הננו הבמאים ואילו יהודי מזרח אירופה הם השחקנים". משפט זה, שנאמר על ידי פרנץ אופנהיימר לקורט בלומנפלד במפגש הראשון ביניהם בקונגרס הציוני בהמבורג בשנת 1909, צוטט על ידי בלומנפלד בזיכרונותיו שנכתבו כמחצית המאה מאוחר יותר.
פרופ’ משה בנוביץ
| 18 באפריל 2006
משהו צורם לי בליל הסדר. אני מאוד אוהב את הרעיון: משפחות ישראל מקדישות לילה אחד בשנה למפעל חינוכי חשוב במיוחד – לימוד ודיון אינטנסיבי בסיפור המכונן של העם. מה שמפריע לי זה בליל הסדר זה ה"סדר" שבהגדה, אופיה המובנה והתיאטרלי.
פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן
| 15 במרץ 2006
לאחרונה מאירים חוקרי לאומיות את הקשר בין לאומיות ומגדר, ובמיוחד את אופני השמוש בגוף האישה כטקסט לאומי. ההקשר הציוני אינו יוצא מכלל זה. מוסכם על חוקרים שהתנועה הציונית על הוגיה, מנהיגיה ופרנסיה, שאפה לחולל מהפכה חברתית, תרבותית וכלכלית בעם היהודי. יחד עם זאת, רכיבי המהפכה לא זכו להסכמה מצד השותפים לזירת הפעולה הציונית.
הזיקה בין עם וארץ מתבצעת ע"י רכישת בעלות עליה, יישובה ושליטה על משאביה הטבעיים. הדרכים העיקריות שנהגו מימי קדם היו כיבוש בכוח, קנייה או הכשרת אזורים לא-מיושבים. ברשימה זו אציע פרשנות לפרשת כיבוש ההר על-ידי בני-יוסף והקשר בינה לבין בניית המזבח בהר עיבל, על בסיס תיאורית היווצרותו של מקום קדוש.
לפי ההלכה והמסורת היהודית, ישנם שני יסודות עיקריים שאותם אנחנו חוגגים בחנוכה - שני טעמים לחג: חנוכה הוא חג ניצחון המכבים וחנוכה הוא גם חג לכבוד חנוכת המקדש המשופץ והמטוהר בימי המכבים. אך נדמה לי שבתודעה הקולקטיבית של עם ישראל מסתמן מוטיב נוסף לחג, בנוסף לכל הטעמים והמוטיבים הנ"ל. רבים מאתנו תופסים את חנוכה כחג "קורת הגג": חג הביתיות והמשפחה.
ד”ר יאיר פז
| 18 בדצמבר 2005
השיר "לכה דודי" הוא אחת היצירות המפורסמות שחוברו בגליל העליון בתקופת "תור הזהב של צפת". הפיוט התחבר על ידי המקובל רבי שלמה אלקבץ, בן דורם וחברם של רבי משה קורדובירו ורבי יוסף קארו, סביב 1548. במאמר זה ננתח חלק מהביטויים הטופוגרפיים המשולבים בבתי השיר, וננסה לתת להם פירוש חדש במסגרת הקונטקסט ההיסטורי והגיאוגרפי הזה.
רבים מאתנו נמשכים לרעיון "תיקון עולם", וחלק מאתנו אף רואים בו תמצית המסר של התורה, ומטרת חיינו כיהודים. מושג זה מתקשר באופן מאוד טבעי לראש השנה, שלפי המסורת הוא יום בריאת העולם, יום המלכת הקב"ה למלך העולם, והיום שבו הוא דן את עולמו לשבט או לחסד.
פרופ’ יוסף טרנר
| 18 באוגוסט 2005
לעתים רחוקות חשים בני אדם את תנועת ההיסטוריה מתחת לרגליהם. בדרך כלל תחושה כזו מורגשת בזמן של פרשת דרכים היסטורית. דומני, כי המועד המתוכנן לביצוע תכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריאל שרון עלול להתברר בדיעבד כפרשת דרכים שכזו, שכן הוא מעלה מעל לפני השטח אי הסכמה בסיסית בין זרמים שונים בעם היהודי באשר לטיבו ובאשר לצרכי הקיום הבסיסיים שלו במשך מאתיים השנים האחרונות.
מחר "נתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום", ונזכור כל הנשכחות: החיוך, החיבוק ושיחת הטלפון האחרונה. קול צפירה יישמע ודממה דקה; אנשים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו "הנה יום הזיכרון לפקוד ולבכות, לעלמים ועלמות שהלכו מבלי שוב עוד".
ר' חיים הירשנזון הוא דמות רבנית כמעט אלמונית ונשכחת מן התקופה שלפני קום המדינה. בזמן האחרון, ובעקבות ספרו של א. שביד, דמוקרטיה והלכה: פרקי עיון במשנתו של הרב חיים הרשנזון, ירושלים תשל"ח, זוכה הירשנזון לתשומת לב והתעניינות הן בשל שילובו המיוחד של למדנות רבנית קלאסית עם השכלה כללית ופתיחות, והן בשל אומץ רוחו בהתמודדות עם שאלות הלכתיות הקשורות בניהול מדינה יהודית עתידית בארץ ישראל.
בשבת מצויים יחדיו המימד האלוהי והמימד האנושי. ביום זה יכול האדם להשתחרר מגבולות חיי המקום ולחשוף את צלם האלוהים שבו. מטרה זו מושגת תוך התעלות חוויתית ותחושה של השגת החופש. חווית החופש העליון היא חוויה של התמזגות עם המימד שמעל הפרוד והחלוקה שבעולם הזה.
נושאים מעטים זוכים לתשומת לב רבה כל כך בחינוך היהודי על כל גווניו – הפורמאלי והלא-פורמאלי, הליטורגי והבית ספרי, הדתי והחילוני – כחג המצות. לאור הדגש המושם על הנושא, היינו מצפים שקושיה אחת לפחות תיפתר בקלות יחסית: מצה זו שאנו אוכלים – על שום מה? מדוע בכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה, והלילה הזה – וגם השבוע הזה – כולו מצה?
מה מתרחש בנפשו של אברהם? אברהם, על פי המסופר בפרקים שאנו קוראים בראש השנה, מצוי במצב של מתח איום. מצד אחד, קימת איבה הרסנית בין נשותיו, הגר ושרה; מצד שני, קיימת תחרות בין בניו, יצחק וישמעאל.
פורים הוא חג ההפכים. המגילה פורשת בפנינו עולם שלם שיש לו נורמות ודרכי התנהלות משלו. בו זמנית, באופן סמוי, היא מתארת לנו כיצד ניתן להשתמש באותם כלים ונורמות, להשגת מטרות הפוכות ולקניית שליטה. בקריצה, היא מלמדת אותנו אסטרטגיה בהישרדות, ולא רק בהישרדות, אלא בהשגת חצי מלכות!
בעל המדרש מוצא בביטויים 'את האלהים התהלך' ו'התהלך לפני' כמאפיינים את הניגוד באופיים של נוח ואברהם. ר' יודה מבין אותם במונחים של בגרות: הבן הצעיר אינו חזק או אחראי דיו כדי לנהל לבדו את נפתולי חייו, והוא זקוק ליד תומכת, ולכן נאמר עליו 'את אלהים התהלך נח'. לעומת זאת, האח המבוגר והאחראי יותר מקבל עידוד מאביו לצאת לעולם לבדו ולהוכיח את כוחו ואת רגש האחריות שלו, ולכן נאמר לאברהם 'לך לפני'.
תנועות לאומיות נזקקות למסורות, סמלים וריטואלים. חלקם נצמדים לעצמים מוחשיים (כמו דגל או אנדרטה) ומקבלים קדושה מסוימת. אך מעטים המסורות והסמלים המשמשים בתפקיד כלשהו ברציפות, משחר ההיסטוריה של העם, כמו העץ.
בשנת 1904, דהיינו לפני מאה שנה בדיוק, ציין הסמינר לרבנים בברסלאו את יובל החמישים שלו. במאמר שפורסם יותר מחמישים שנה מאוחר יותר, טען לותר רוטשילד, שבעת יובל החמישים היה הסמינר בשיא פריחתו. רוטשילד קשר במאמרו את פריחת הסמינר לעובדה שבראשית במאה העשרים כבר עבר זמנם של המאבקים בין הזרמים הדתיים ביהדות גרמניה.
פרופ’ יוסף טרנר
| 19 בנובמבר 2004
הציונות של קפלן היא צלע מרכזית בתפיסתו את היהדות כציבליזציה בעלת דפוסי קיום ייחודיים, המחדשת את חייה לנוכח תמורות הזמן. הציונות עומדת בחשיבתו לצד הצלע השניה של משנתו, הדת. אולם, בעוד שהדת, לפי קפלן, היא מהותית לקיום הציבליזציה היהודית.
ברצוני לספר על יוזמה חינוכית שמכון שכטר שותף בה, להציע בפניכם לימוד של טקסט תלמודי מתוך יוזמה זו, ולהביע כמה הרהורים בקשר לתפקידו של מכון שכטר לעת הזאת בהקשר הרחב יותר של היוזמה.
ד”ר עינת רמון
| 15 ביולי 2004
מפגשו של חקר ההלכה עם שיטת החקירה הנובעת מן הביקורת הפמיניסטית על החברה הניב, בעשורים האחרונים, בחינה מחודשת של 'הדקדוק הפנימי' של האפליות נגד נשים אשר נהגו בהלכה היהודית הקדומה ואשר נוהגות כיום מתוקף היותה יסוד ההלכה בת זמננו. במאמר זה אסקור בקצרה גישותיהם של החוקרים הפמיניסטים הקוראים כולם את מקורות חז”ל מבעד לעדשת המודעות ליחסי הכוח הלא מאוזנים בין גברים ונשים.
ד”ר יאיר פז
| 1 בינואר 2004
הרב פרופ’ דוד גולינקין
| 15 בינואר 1987
שאלה: שנת תשמ"ז נקבעה כשנת שמיטה. איך ננהג בשנה זאת? מה הנימוק להלכות שמיטה בזמננו? האם המצב משתנה לאור עלייתנו על הקרקע רק לפני שנתיים? הרב פרופ' דוד גולינקין עונה.
עזרו לנו לקדם את הערכים החינוכיים של מכון שכטר ולהקים קרן מלגות לסטודנטים מעוטי יכולת.
טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל.
מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.
טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.