לידתינו ומותינו משמשים כשני סיפורים מכוננים של טוטליות ההויה שלנו. בעוד שאין לנו אמירה לגבי לידתינו, בקורס זה נבחן את האלטרנטיבות הקיימות לחשיבה מחודשת בפרק האחרון של חיינו עד לסתימת הגולל. מודלים מתוך עולם האנתרופולוגיה וסוציולוגיה של הדת והריטואל העוסקים ב”דרמה המקודשת” לצד עיון במקורות התלמוד, ספרות ההלכה והמחשבה החסידית, יעצבו שאלות הנוגעות לתפיסת החיים והמוות, לעיצוב הלוויה היהודית (במימד הציבורי והאישי), ומוסד האבילות. האם הלוויה שלנו יכולה להיות / מתבקשת להיות מחזה מעצים ומרגש לצד הצער והאבילות?

הקורס הזה הוא החלק השני של קורס שנתי שעוסק בזרמים השונים ביהדות המודרנית. בחלק הזה נעסוק באידיאולוגיה, בהתפתחות ההיסטורית וביחס להלכה של הזרם הקונסרבטיבי, בזרם הציוני החילוני ובזהות הישראלית המסורתית. בין היתר נעסוק בהוגים כמו מרדכי קפלן, אברהם יהושע השל ואחד העם.

מטרת קורס “מיומנויות הלימוד הבית מדרשי” היא להקנות למשתתפים הבנה מעמיקה של עקרונות הלימוד המסורתי בבית המדרש, לחוות באופן בלתי אמצעי את דרכי הלימוד הללו, ולרכוש כלים מעשיים ליישום מרחב לימוד ברוח בית מדרשית.
עיקרון הנוגע לתחומים רבים טוען ש”הכלי הוא המסר”, ובהקשר הנוכחי, משמעותו שישנה חשיבות לא רק לתוכן הנלמד, אלא גם לאופן שבו מתבצע הלימוד. לב הלימוד הבית מדרשי הוא ה’חברותא’ – לימוד בזוגות. באופן מפתיע, שיטה עתיקה זו מתכתבת היטב עם גישות פדגוגיות חדשניות, הממוקדות בתהליך הלמידה האישי של הלומד ובפוטנציאל הטמון בלמידה שיתופית.
במהלך הקורס, נעיין במקורות יהודיים קלאסיים לצד מחקרים פדגוגיים עדכניים, כדי להעמיק את ההבנה התיאורטית של הלמידה הבית מדרשית. אולם הציר המרכזי יהיה התהליך האישי והקבוצתי שיתרחש בזמן אמת – החל מהמפגש של הלומדים עם עצמם, דרך הדיאלוג בשיח הלימודי עם העמיתים ועם הטקסט הנלמד, ועד ליצירת דינמיקה קבוצתית של דיון, הקשבה, מחלוקת וחידוש.
תהליך זה דורש מהמשתתפים מעורבות ועבודה רגשית ואינטלקטואלית: טיפוח מודעות רפלקטיבית, פיתוח יכולות של הקשבה, סקרנות, גיבוש עמדה מחד וקבלת האחר מאידך. בנוסף, נתנסה בהנחיית קבוצות לימוד תוך הבנת התהליכים הקבוצתיים הייחודיים והתפקיד המורכב של מנחה הקבוצה.

בקורס זה התלמידים ירכשו התמצאות ראשונית בספרות הפוסקים (ספרי הלכה וספרי פסקים), בספרי היסוד (רי”ף, רמב”ם, רא”ש, טור, שולחן ערוך), ובתהליך ההתפתחותי מימי התלמוד עד המאה השש עשרה. דגש יושם על מתודולוגיה שתאפשר להם ללמוד באופן עצמאי ולחקור נושאים חדשים בעתיד.

מטרת הקורס היא הקניית כלים בסיסיים של קריאה והבנה בתלמוד הבבלי. נלמד סוגיות נבחרות מתוך הפרק הראשון במסכת בבא בתרא, העוסקות במערכת היחסים בתוך המרחב הציבורי – היזק ראיה, חובות וזכויות בקהילה ובעיר, מצוות הצדקה ועוד.
דרך לימוד הסוגיות נפתח “חלונות” למושגים בסיסיים, כמו: מבנה סוגיה ורבדיה, אוצר מילים ויסודות הדקדוק של השפה הארמית, ה”שקלא וטריא” ומגמתו. נעסוק באופן ראשוני גם בתחום הפרשנות, מקורות הסוגיה והתהוותה, וכתבי היד. בקורס נשלב גם לימוד ב”חברותא”, תוך כדי הקניית כלים לפיתוח הלימוד העצמי.
זהו קורס כפול הנחשב כשני קורסים סמסטריאליים.
הקורס מיועד לסטודנטים מתחילים בתלמוד שעשו את ההשלמה במבוא לתורה שבעל פה.

האם “חלומות שוא ידברו” או שחלום הוא “אחד משישים בנבואה”? בקורס זה נדון בתפיסת החלום בספרות האגדה של חז”ל, ובמתן פתרון לחלומותיהם של אנשים. נעסוק בחלומות בהם מופיעים סמלים שונים ובחלומות בהם מופיעים פסוקים. נדון בחלומות החושפים את עולמם הפנימי של בעליהם, ובחלומות המנבאים את העתיד. נשווה את עולמם המחשבתי של חז”ל ביחס לחלומות אל הגישה העולה מסיפורי המקרא והמזרח הקדום. נעסוק גם בפתרון חלומות. נבחן מהי תורת פתרון החלומות שמציעים החכמים. נבחן מהו מעמדו של חלום ללא פתרון, והאם יש קשר בין פתרון החלום לבין התממשותו.

קורס זה נועד לפתח מיומנויות בניתוח סוגיות מן התלמוד הבבלי ומקבילותיהן בתלמוד הירושלמי; להתחקות אחר תולדות העריכה של הסוגיות הללו והתפתחות ההלכות שבהן הן עוסקות במשך תקופות התנאים והאמוראים; לפתח מיומנויות בקריאה והבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים, ולהשוות בינה לבין גישות המחקר החדישות.

מטרת הקורס היא הקניית כלים בסיסיים של קריאה והבנה בתלמוד הבבלי. נלמד סוגיות נבחרות מתוך הפרק הראשון במסכת בבא בתרא, העוסקות במערכת היחסים בתוך המרחב הציבורי – היזק ראיה, חובות וזכויות בקהילה ובעיר, מצוות הצדקה ועוד.
דרך לימוד הסוגיות נפתח “חלונות” למושגים בסיסיים, כמו: מבנה סוגיה ורבדיה, אוצר מילים ויסודות הדקדוק של השפה הארמית, ה”שקלא וטריא” ומגמתו. נעסוק באופן ראשוני גם בתחום הפרשנות, מקורות הסוגיה והתהוותה, וכתבי היד. בקורס נשלב גם לימוד ב”חברותא”, תוך כדי הקניית כלים לפיתוח הלימוד העצמי.
זהו קורס כפול הנחשב כשני קורסים סמסטריאליים.
הקורס מיועד לסטודנטים מתחילים בתלמוד שעשו את ההשלמה במבוא לתורה שבעל פה.

מטרת הקורס לפרוש בפני הלומדים את ספרות האגדה של חז”ל מתוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטכסטים מתקופת התנאים והאמוראים במרכזם עומד הסיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. תוך כדי לימוד נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. פרט לכך נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.

קורס זה נועד לפתח מיומנויות בניתוח סוגיות מן התלמוד הבבלי ומקבילותיהן בתלמוד הירושלמי; להתחקות אחר תולדות העריכה של הסוגיות הללו והתפתחות ההלכות שבהן הן עוסקות במשך תקופות התנאים והאמוראים; לפתח מיומנויות בקריאה והבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים, ולהשוות בינה לבין גישות המחקר החדישות.

הקורס יעסוק ביחסם של המקורות היהודיים לבעלי מום ולחריגות גופניות ומנטליות, מן המקרא ועד ימינו, בהלכה, באגדה, בהגות ובאמנות. נעיין בסיפורי התנ”ך ובמדרשים עליהם, נעסוק באזכורים מן המשנה של ‘חרש שוטה וקטן’ ובדיונים התלמודיים על אודותיהם, נקרא פסקי הלכה וקטעי ספרות ונדון במושגים כגון ‘צלם אלוהים’, ‘כבוד הבריות’ ועוד. חלק מרכזי בקורס יהיה הלימוד בחברותא של המקורות השונים, ואחדים מן השיעורים יועברו על ידי מרצים אורחים.

בארץ הגליל פעלו בעת העתיקה דמויות יוצאות דופן, אשר הנסים שחוללו – כגון החייאת מתים, ריפוי חולים וריבוי מזון – מתוארים בספרי המקרא, בברית החדשה ובספרות חז”ל.

בקורס זה נעסוק במבחר סיפורים אודות אישים אלה, ובהם הנביאים אליהו ואלישע, ישוע מנצרת, חנינא בן דוסא ואחרים, ונחשוף את הקשרים התמאטיים, ההיסטוריים והספרותיים ביניהם.

מטרתו של הקורס לפתח את היכולת של לימוד רהוט בתלמוד הבבלי. נשים דגש על פשט הסוגייה באמצעות קריאה מדוייקת, תשומת לב לדקדוק הארמי, לסדר הדורות, ולריאליה של התקופה. כמו כן נכיר את ספרות המחקר שנכתבה בנושא.

חלק ב
בקורס נפגוש את יצירתם המגוונת של חז”ל ונתמקד במדרש ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא. נצביע על האתגרים שעמדו בפני העורך של מדרש אגדה העוסק בספר ויקרא. מה המשמעות שהעניק לנושא הקרבנות בתקופה בה בית המקדש כבר לא קיים. מדוע ישראל נבדלים מאומות העולם, וכיצד ניתן להתמודד מבחינה תיאולוגית עם מותם של בני אהרון. נפגוש מדרש מיוחד המאורגן סביב מועדי השנה. נעיין בכתבי יד עתיקים ובדרכי הכנתה של מהדורה מדעית. נכיר צורה ספרותיות חשובה שמגיעה לשיא פריחתה בתקופת האמוראים: הפתיחתא, נעמוד על תפקידה ומקומה בחיי היום יום של חז”ל.

בקורס זה נלמד מנהגי חגים על סמך עיון בטקסטים מכל התקופות. נעסוק במנהגי הימים הנוראים, סוכות, חנוכה, פורים, פסח ושבועות. יושם דגש מיוחד על מנהגי העדות השונות.

אוטונומיה רדיקלית ומסורתיות נון-קונפורמית הן רק שתיים מתוך הסתירות המהותיות אשר מגדירות את רבי מרדכי יוסף ליינר מאישביצא ומשנתו. בקורס זה נעיין במכלול מקורות בספרו “מי השילוח,” תוך העמקה לאופנים ששני המוטיבים הללו משמשים בעיצוב חיי דת. מתוך מגע עם מקורות חסידיים מוקדמים שהזינו את תורתו, ניחשף לאסכולה חסידית אשר מחד תובעת מערכת מושגים חדשה, ומאידך שואבת מראשית החסידות ואדמו”ריה.
נדון בתיאולוגיה ופסיכולוגיה המעצימים את מקום הספק, וכן גישתו הייחודית לנושאים מצוה ועבירה, רצון האל, תפילה, כעס ותרעומת, צדיק ועדה.

העידן המודרני הציב אתגר פילוסופי עמוק בפני הוגי היהדות, אתגר שהגיע לממדי משבר במאה העשרים. במאה זו הגיעה המודרנה לשיאה וחוללה שינויים דרמתיים מעבר לגבולות הפילוסופיה. עבור הוגים יהודיים בפרט ניצבו עתה לא רק אתגרים רעיוניים אלא גם תהפוכות ואסונות קיצוניים. בקורס נערוך סדרה של מפגשים עם מגוון רחב של הוגים יהודים במאה העשרים, ובאמצעות סיפורי חייהם, גלגולי השאלה והתשובה שלהם, ויסודות הגותם, נבין את מענה היהדות לאתגר המודרנה.

הקורס מוקדש לעיון בסיפורים נבחרים וחוקים נבחרים מתוך חמשת חומשי התורה ובחינתם לאור הפרשנות לדורותיה. נעמוד על הפרשנות הניתנת לסיפור או לחוק במקומות אחרים בתורה ובמקרא (פרשנות פנים-מקראית), ונבחן אותו דרך מדרשי חז”ל ופירושיהם הרצופים לחומשי התורה של פרשני ימי הביניים והעת החדשה. נעמוד על הקשיים הפרשניים המשותפים לפרשנים אלו וקשיים אחרים המיוחדים לחלקם בלבד. נבחן את פתרונותיהם לקשיים אלו לאור הנחות היסוד השונות של כל פרשן או קבוצת פרשנים, הקובעות את טווח האפשרויות הפרשניות העומדות בפניהם: רצף היסטורי או “אין מוקדם ומאוחר בתורה”, שאלת הבלעדיות של הקביעות ההלכתיות של התורה שבעל פה, היחס בין פשט לדרש, אחדות התורה לעומת תורת התעודות ותיאוריות ביקורתיות אחרות, שאלת קיומם של מאפיינים מיוחדים לתורת ה’ לעומת “דיברה תורה כלשון בני אדם”, ועוד.

מבוא לפוסקים ההלכה היא אחת מיצירותיו המשמעותיות ביותר של העם היהודי, והיא מרכיב מכריע בהבנת זהותו התרבותית. קורס מבוא זה מוקדש להיכרות עם יסודות עולמו המיוחד של התפתחות ההלכה מן התורה דרך התלמוד וספרות הפוסקים.

קורס סיורים (4 ימים בזמן חופשות).