מטרת הקורס היא הקניית כלים בסיסיים של קריאה והבנה בתלמוד הבבלי. נלמד סוגיות נבחרות מתוך הפרק הראשון במסכת בבא בתרא, העוסקות במערכת היחסים בתוך המרחב הציבורי – היזק ראיה, חובות וזכויות בקהילה ובעיר, מצוות הצדקה ועוד. <br /> דרך לימוד הסוגיות נפתח "חלונות" למושגים בסיסיים, כמו: מבנה סוגיה ורבדיה, אוצר מילים ויסודות הדקדוק של השפה הארמית, ה"שקלא וטריא" ומגמתו. נעסוק באופן ראשוני גם בתחום הפרשנות, מקורות הסוגיה והתהוותה, וכתבי היד. בקורס נשלב גם לימוד ב"חברותא", תוך כדי הקניית כלים לפיתוח הלימוד העצמי.<br /> זהו קורס כפול הנחשב כשני קורסים סמסטריאליים.<br /> הקורס מיועד לסטודנטים מתחילים בתלמוד שעשו את ההשלמה במבוא לתורה שבעל פה.

קורס זה נועד לפתח מיומנויות בניתוח סוגיות מן התלמוד הבבלי ומקבילותיהן בתלמוד הירושלמי; להתחקות אחר תולדות העריכה של הסוגיות הללו והתפתחות ההלכות שבהן הן עוסקות במשך תקופות התנאים והאמוראים; לפתח מיומנויות בקריאה והבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים, ולהשוות בינה לבין גישות המחקר החדישות. השנה נתמקד במסכת שבת בירושלמי ובבבלי.

מטרתו של הקורס להקנות כלים ספרותיים בחקר סיפורי מעשי החכמים. הסיפורים שידונו יעסקו בדמותו של החכם במרחבי מחיה שונים: בית המדרש, החברה היהודית והחברה הנכרית. הסיפורים יידונו בדרך של קריאה צמודה. נראה באלו אמצעים מעצבים המספרים את דמויותיהם, נלמד להבחין במשחקי מילים, בארגון הזמן, וכן בתבנית הספרותית שלתוכה נוצקה העלילה. נבחין בדיאלוג ובתפקידו, ובאופן בו משולבים פסוקים בתוך הסיפורים. נתחקה אחר המסר העולה מהסיפור ונבחין בינו לבין מטרותיו של עורך הסוגייה אשר בתוכה מובא הסיפור. נלמד להכיר ספרי עזר שונים שיוכלו לסייע בלימוד הטכסטים ונפגוש במאמרים ביקורתיים מספרות המחקר של האגדה.

הקורס בוחן את מרחב הקשרים והזיקות בין ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי לבין היהודים החיים מחוץ למדינה. יהודים החיים ברחבי העולם מוגדרים כתפוצה של מדינת ישראל מתוקף השתייכותם לעם היהודי. יהודי התפוצות מפוזרים ברחבי העולם בקהילות בעלות אופי שונה על פני קשת של מדינות ואזורים גיאוגרפים. סוגיית הקשר בין המדינה לבין תפוצותיה תתברר בקורס בהבטים רעיוניים, היסטוריים, תרבותיים, פוליטיים וארגוניים. דגש מיוחד יינתן לממד הקהילתי בחיי היהודים בתפוצות ולתמורות המתרחשות במערכת היחסים עם מדינת ישראל לאורך שנות קיומה.

חלק א<br /> מטרת הקורס לפרוש בפני הלומדים את ספרות האגדה של חז"ל מתוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטכסטים מתקופת התנאים והאמוראים במרכזם עומד הסיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. תוך כדי לימוד נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. פרט לכך נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.<br /> <br />

יצירותיו של ש"י עגנון גדושות, כידוע, באיזכורים וברמיזות למקורות קדומים. בקורס זה נקרא מבחר מיצירותיו המוכרות והמוכרות-פחות של אחד מגדולי הסופרים ביצירה העברית בת זמננו ונבקש להתחקות אחר השימוש שהוא עושה במקורות התלמודיים והמדרשיים, אם כמחווה ואם כפרשנות, פעמים כתחבולה ספרותית ופעמים כקריאה אירונית של הכתובים. בין היצירות שיילמדו: אורח נטה ללון, עגונות, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, מעשה העז, תהילה, פת שלימה, המלבוש.

בקורס נקרא מבחר טקסטים העוסקים בכישוף ומאגיה, החל מן המקרא ועד לעת החדשה. <br /> השיעורים ישלבו הוראה פרונטלית (כולל הרצאות אורח) ולימוד בחברותות.<br />

מטרת הקורס הינה היכרות עומק עם הרעיונות העומדים בבסיס טקסי המעבר היהודיים, מתוך תכלית מעשית - להכשיר את המשתתפים.ות לעודד קיומם של טקסים בקהילה וכן לסייע לטקסי המעבר הנערכים בקהילה ממילא, לשאת משמעות רבה יותר עבור היחידים. <br /> לכל טקס היבטים רבים – פולקלוריסטיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, סימבוליים, טקסטואליים ואחרים. בקורס זה נתמקד בהיבטים הרעיוניים הבאים לידי ביטוי במרכיבי הטקס, ובמיוחד - בטקסטים הנאמרים בו, וכן בהיבטים מגדריים וקהילתיים שמציפים הטקסים אל פני השטח.<br /> הקורס יבחן את השלבים השונים בחיי האדם, המיוצגים באמצעות טקסי מעבר, מנקודת מבט יהודית. במהלך הקורס, נבחן טקסי לידה, טקסי התבגרות, טקסי נישואין וטקסי קבורה ואבלות, תוך לימוד מקורות יהודיים מגוונים, המעצבים וממשמעים את הטקס ובאמצעותו - נותנים פרשנות למעבר ולשינוי בחיי היחיד.ה. בסיומו של כל נושא, נחשוב יחד על דרכים להטמיע רעיונות אלו בקהילה חיה, אשר אחת ההזדמנויות שהיא עשויה להציע לחברים.ות בה, היא ביטוי קבוצתי וקהילתי של רגעי חיים אישיים ואישור פומבי של הסטטוס החדש של מבצעי הטקס. <br />

מטרת הקורס היא להקנות כלי חשיבה ומושגים מתחום המחקר של הגיאוגרפיה ההיסטורית ולהדגימם באמצעות סוגיות מתולדות ירושלים. הקורס יתקיים במתכונת של שיעורי כיתה וסיורים ויעסוק בתולדות ירושלים מאז שחר בריאתה של העיר ועד ראשית העת החדשה. נקודת המבט הגיאוגרפית- היסטורית תאפשר התמקדות בהתפתחות המרחבית של העיר בתקופות אלו ועיסוק בסוגיות של התרחבות והתכווצות העיר, מים, ביטחון, דת וקדושה.

הקורס יבחן את יחסם של חז"ל לאסתטיקה וליופי. נבדוק מהו אידאל היופי בתקופת המקרא, ובזמנם של החכמים. נשווה את הערכים האסתטיים של חז"ל לאלו של התרבות היוונית-רומית בת זמנם. נשאל האם היופי יכול לדור בכפיפה אחת עם תבונה וחכמה, או שמא קיימת סתירה בין השניים. נבחן גישות שונות של החכמים בעניין זה באמצעות עיון במדרשים ובסיפורים. נעמוד על דרכי העיצוב הספרותי של טכסטים אלה, והם יחשפו בפנינו את הרגישות האסתטית של חז"ל המתבטאת גם באופן בו הם מביעים את השקפת עולמם.

הקורס יעסוק בתקופה שלאחר הכרזת המדינה עם הפלישה של חמשת הצבאות הערביים למדינת ישראל ב-15 במאי 1948 ועד סיום הסכמי שביתת הנשק בחודש יולי 1949. במהלך הקורס נבחן את תוכנית הפלישה הערבית ואת הסיבות לכישלונה, את המיתוס 'מעטים מול רבים' וכן את מיתוס 'נשקנו הדל'. כמו כן נעסוק בכמה מן הפרשיות המכוננות בהפוגה הראשונה - ביניהן: 'מרד הגנרלים', פרשת 'אלטלנה' ו'תכנית ברנדוט' . נבחן את מורכבות המאבק המשולב הצבאי והמדיני הבינלאומי ואת הדילמות המרכזיות שעמדו בפני מדינת ישראל ברמה האסטרטגית ערב המבצעים הגדולים 'יואב', 'חורב' ו'עובדה' וכיצד הוצאו אל הפועל ונסיים בהסכמי שביתת הנשק שיצרו את גבולות 'הקו הירוק'.

הקורס יעסוק בשתי הסוגות המרכזיות של כתיבת ריה"ל; פילוסופיה ושירה. בקורס נעמוד על תפיסתו של ריה"ל את הפילוסופיה ואת השירה כפי שהיא משתקפת בספר הכוזרי, נבחן את היחס בין הגותו כפי שהיא משתקפת בספר הכוזרי לבין הגותו כפי שהיא משתקפת בשירתו בנושאים שונים: ארץ ישראל ומצרים, נבואה והשגחה.<br />

מאימתי אישה היא "אדם"? מיהם המגדירים את זהות האישה? לאיזו מטרה? תשובות לשאלות אלה ואחרות בקורס המרתק שלפנינו. לקורס שתי מסגרות דיון: האחת היסטורית והשנייה נושאית (תימתית). במהלך לימודנו נכיר את התיאוריות הפמיניסטיות המרכזיות כפי שהתפתחו בעיקר במרוצת המאה העשרים. ננתח את המגמות העיקריות בחקר הפמיניזם, ונבחן כיצד שינו את עולם החשיבה המודרני, את החברה ומוסדותיה ואת מקומן של הנשים בה. כן נתמקד בסוגיות מרכזיות בחיי הנשים: גוף, משפחה ועבודה, אותן באמצעות כלי הבחינה שנרכוש בקורס. לשם כך נעמיק הכרותנו עם טקסטים פמיניסטיים מכוננים, וננתח מקורות כתובים וויזואליים מגוונים.

קורס זה מתמקד בתנועה השבתאית, תנועה יהודית משיחית שראשיתה במאה ה-17, במרכזה עמדתה דמותו המשיחית של שבתי צבי. במהלך הקורס נעמוד על היסודות הרעיוניים, התיאולוגיים והקבליים של השבתאות. נקרא מקורות ראשוניים מהתנועה השבתאית, ובהם רעיונות המיוחסים לשבתי צבי, כתביו של נתן העזתי והוגים שבתאיים נוספים. נוסף לכך, נעסוק בהגותו המשיחית של יעקב ופרנק, מייסד התנועה הפרנקיסטית בפולין במאה ה-18 שטען כי הוא גלגולו של שבתי צבי.<br /> במהלך הקורס יינתן דגש על השפעת המסורת הקבלית (בעיקר הזוהר וקבלת האר"י) על התגבשות התנועה השבתאית. בתוך כך, נעסוק בסמליות הקבלית העשירה, ונתחקה אחר השפעת הרעיונות הקבליים על המחשבה השבתאית. הקורס יבחן את מושגי היסוד ואת הסוגיות המרכזיות במוקד תורת השבתאות, כגון: גלות וגאולה, משיחיות, העלאת ניצוצות מן הקליפות, עבירה לשמה, המרת דת והיחס לאסלאם ולנצרות, ועוד. <br />

הקורס יעסוק בהיבטים שונים של אמנות ויהדות ותרבות חזותית בקרב העם היהודי בימי הביניים, במרחב הנוצרי (אשכנז וספרד), המוסלמי ופרסי. בקורס נדון בשאלת "הדיבר השני" ואומנות פיגורטיבית במקורות ימי הביניים, ונכיר את סוגי האומנות שנוצרו על ידי ועבור יהודים בימי הביניים: כתבי יד מאוירים, חפצים, ומבנים (בתי כנסת, מקוואות). במהלך הקורס נעסוק באיקונוגרפיה יהודית, חילופי תרבות עם דתות ועמים אחרים, וכן בשפה החזותית והתרבות החומרית המשותפות עם הסביבה הלא יהודית והדיאלוג ביניהם, לדוגמא באמצעות דמות יהודי באומנות יהודית והלא-יהודית בימי הביניים. נסכם בדיון על אמנות יהודית במעבר מימי הביניים לעת החדשה.

מטרת הקורס לבחון ולנתח את היצירה החזותית היהודית למן ראשית האמנות היהודית בעת העתיקה ועד לשלהי ימי הביניים. במהלך הקורס נעמוד על מאפייניה של האמנות היהודית בתקופה זו ועל יחסי הגומלין בינה ובין האמנות הלא יהודית שנוצרה סביבה. נבחן את ההקשרים בהם נוצרה יצירה חזותית בתקופות הללו, את מרכזי האמנות השונים בארץ ישראל ובתפוצות וכן את היחס לשאלת אמנות הדמות על רקע הדיבר השני: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה...".

קורס זה הינו קורס-מבוא להגות היהודית בעת החדשה, והוא יתמקד בארבעה הוגים:ברוך שפינוזה, משה מנדלסון, רנ"ק והרמן כהן. יש להבין ראשית כל את התהליכים ההיסטוריים שהובילו להתפתחותה של הגות יהודית מסוג חדש החל מהמאה ה-17. בעוד בימי הביניים הפילוסופיה היתה חלק אינטגרלי מהעולם היהודי, כאשר ההוגים הגדולים היו כולם גם רבנים, החל מהמאה ה-17, וליתר דיוק החל משפינוזה, ההגות היהודית מלווה את תהליך היציאה של היהודים מהקהילה הסגורה של ימי-הביניים. עמדתם של שפינוזה, מנדלסון וההוגים שבאו לאחריהם משקפת במידה רבה את התהליכים שעברו על היהודים האירופאים בעת החדשה. הם שואלים שאלות כלליות, כמו למשל היחס בין דת ומדינה, כאשר מעסיק אותם ההקשר הכללי של לידתה של המדינה הליברלית האירופאית, ומקומה של היהדות, ושל היהודים, במדינה זו. כל ההוגים היהודים המודרנים לוקחים כבר חלק, במידה כזו או אחרת, בשיח הפילוסופי האירופאי הכללי, הדן בסוגיות כגון מהות המדינה המודרנית ויחסה לדת, אך גם טבע ההיסטוריה ומיקומו של העם היהודי בהיסטוריה העולמית או יחסם של היהודים למוסר האוניברסלי, המתבטא בעת החדשה באתיקה של קאנט. קורס זה נוגע אם כן בשאלות היסטוריות חיוניות לתולדות היהודים בעת החדשה, שאלות שעדיין מלוות אותנו עד עצם היום הזה במדינת ישראל.

בקורס זה נעיין בגישותיהם של הוגי דעות יהודיים שונים בקשר לציונות, ארץ ישראל והחיים היהודיים בגולה. הנחת היסוד של הקורס הוא שהחל משנות ה-80 של המאה ה – 19, היחס לארץ ישראל ולתפוצות הגולה הפך למוקד התמודדות עם מגוון רחב של בעיות הפוקדות את הקיום היהודי מאז ועד היום. בעיות אלה כוללות את הופעת האנטישמיות המודרנית, ההתפוררות הקהילתית, התרבותית והמוסרית של העם היהודי, בעיית ההתבוללות והחינוך היהודי, מעמדם של היהודים והיהדות בעולם, ועוד. במסגרת הקורס נראה כיצד ההתייחסות לשאלת ציון והתפוצות על ידי הוגי דעות, כמו אחד העם, שמעון דובנוב, מרדכי קפלן, אליעזר שביד ודניאל בויארין, משקפת את התמודדותם עם בעיות אלה.

הקורס יעסוק בביטוי האמנותי של מערכת היחסים שבין זהות יהודית וזהות ישראלית. תולדות האמנות הישראלית יוצגו בקורס תוך שימת דגש על נקודות חיבור או הפרדה בין שתי הזהויות. מכיוון שמדובר בנושא עכשווי יוצגו מחקרים חדשים המערערים על תובנות מסורתיות שאפיינו את השיח התיאורטי בתחום זה בישראל. בכל אחד מהשיעורים יוצג נושא מסוים לדיון ולהרחבה. החלק המעשי יכלול התייחסות של הסטודנטים להיבטים שהוצגו בדיון מתוך נקודת מבט אישית בטכניקות דו מימד.

ירושלים רומא וביזנטיון הינם מושגים כלליים, מילות קוד אם תרצו, להגדרת המרחב הגיאוגרפי והטווח הכרונולוגי בהם נדון במספר תתי נושאים בהם עוסקת הארכיאולוגיה הרומית-הביזנטית. במפגשים שנקיים במהלך הסמסטר נדון לעומק במספר מצומצם של אתרים כדוגמת מצדה, בית שאן ואתר בנייני האומה בירושלים; מבני קברים ואופניי קבורה שונים; אתרים וממצאים ארכיאולוגיים הקשורים בעלייה לרגל. <br /> במסגרת ההעמקה בנושאים הבאים נבחן את את האתרים והממצא הארכיאולוגי הקשור בהם באופן שישקף , במידת האפשר, את הקשר שבין "ירושלים" "רומא" ו"ביזנטיון".<br />

מהי ספרות הסוד היהודית? מהם המאפיינים שלה? מהם מעשה בראשית ומעשה מרכבה? מה משמעותו של הסיפור אודות הארבעה שנכנסו לפרדס? מהו הווקטור המיסטי של ספרות ההיכלות? מהי קבלת השמות ועניינו של הפיוט 'אנא בכח'? מי הוא ספר יצירה מהי השפעתו וכיצד הוא קשור לרעיון ה'גולם'? מדוע רק רמז הרמב"ן על רעיונות קבליים בפירושיו והסתיר אותם מעיני הקוראים? מהי מערכת רעיונותיו המרכזית של ספר הזוהר? וכיצד הם התגלגלו לקבלת ר' משה קורדוברו והאר"י? קורס זה, הוא סקירה של תולדות המיסטיקה היהודית תוך הכרות עם מערכת רעיונותיה, שפתה, וחיבוריה המרכזיים.

מטרתו של הקורס לפתח את היכולת של לימוד רהוט בתלמוד הבבלי. נשים דגש על פשט הסוגייה באמצעות קריאה מדוייקת, תשומת לב לדקדוק הארמי, לסדר הדורות, ולריאליה של התקופה. כמו כן נכיר את ספרות המחקר שנכתבה בנושא.

הסיפור על אדם וחווה בגן עדן הצית את דמיונם של מחברים בעת העתיקה, כמו גם בימינו. היכן נמצא גן העדן? מה היה הפרי שממנו אכלו אדם וחווה? כיצד נראה הנחש? לשאלות אלו ואחרות ניתנו תשובות שונות ומשונות, ובקורס זה נקרא מבחר מקורות, החל בספרות החיצונית וכלה במדרש המאוחר (לאו דווקא בסדר זה), ונבחן את פרשנותם לסיפור המקראי ואת המגמות האידיאולוגיות המשתקפות מהם.

מעמדה של ארץ ישראל כארץ הקודש הביא ליצירת מקומות קדושים רבים שמשכו אליהם עולי רגל. שתי תופעות אלו – מקומות קדושים ועלייה לרגל אליהם - יהיו במוקד קורס זה בו נברר סוגיות גיאוגרפיות-מרחביות הקשורות בקידוש המרחב ובתנועת עולי רגל. במהלך הקורס נדון במושגים מקום קדוש ועלייה לרגל, נעמוד על שאלת היווצרותם של מקומות קדושים, על קדושת הארץ לדתות השונות, תולדות העלייה לרגל אל הארץ והקשר שבין עלייה לרגל לבין תופעת התיירות.

בקורס זה התלמידים ירכשו התמצאות ראשונית בספרות הפוסקים (ספרי הלכה וספרי פסקים), בספרי היסוד (רי"ף, רמב"ם, רא"ש, טור, שולחן ערוך), ובתהליך ההתפתחותי מימי התלמוד עד המאה השש עשרה. דגש יושם על מתודולוגיה שתאפשר להם ללמוד באופן עצמאי ולחקור נושאים חדשים בעתיד.

חלק ב<br /> בקורס נפגוש את יצירתם המגוונת של חז"ל ונתמקד במדרש ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא. נצביע על האתגרים שעמדו בפני העורך של מדרש אגדה העוסק בספר ויקרא. מה המשמעות שהעניק לנושא הקרבנות בתקופה בה בית המקדש כבר לא קיים. מדוע ישראל נבדלים מאומות העולם, וכיצד ניתן להתמודד מבחינה תיאולוגית עם מותם של בני אהרון. נפגוש מדרש מיוחד המאורגן סביב מועדי השנה. נעיין בכתבי יד עתיקים ובדרכי הכנתה של מהדורה מדעית. נכיר צורה ספרותיות חשובה שמגיעה לשיא פריחתה בתקופת האמוראים: הפתיחתא, נעמוד על תפקידה ומקומה בחיי היום יום של חז"ל. <br />

מדרשי תנחומא-ילמדנו שייכים לרובד המאוחר של ספרות חז"ל, ולעתים קרובות הם מעבדים את החומר המדרשי מן הרובד הקדום. בקורס זה נלמד להכיר את החיבורים השונים הנמנים עם ספרות זו, את המאפיינים הספרותיים שלהם ואת הסגנון המיוחד להם, תוך השוואה לשונית וספרותית לחיבורים אחרים בספרות חז"ל.

הקורס מוקדש לעיון בסיפורים נבחרים וחוקים נבחרים מתוך חמשת חומשי התורה ובחינתם לאור הפרשנות לדורותיה. נעמוד על הפרשנות הניתנת לסיפור או לחוק במקומות אחרים בתורה ובמקרא (פרשנות פנים-מקראית), ונבחן אותו דרך מדרשי חז"ל ופירושיהם הרצופים לחומשי התורה של פרשני ימי הביניים והעת החדשה. נעמוד על הקשיים הפרשניים המשותפים לפרשנים אלו וקשיים אחרים המיוחדים לחלקם בלבד. נבחן את פתרונותיהם לקשיים אלו לאור הנחות היסוד השונות של כל פרשן או קבוצת פרשנים, הקובעות את טווח האפשרויות הפרשניות העומדות בפניהם: רצף היסטורי או "אין מוקדם ומאוחר בתורה", שאלת הבלעדיות של הקביעות ההלכתיות של התורה שבעל פה, היחס בין פשט לדרש, אחדות התורה לעומת תורת התעודות ותיאוריות ביקורתיות אחרות, שאלת קיומם של מאפיינים מיוחדים לתורת ה' לעומת "דיברה תורה כלשון בני אדם", ועוד.

יונה הוא הנביא המקראי היחיד הבורח משליחותו. יחד נעיין בסיפורו של יונה כפי שהוא מתואר בספרות המדרשית הקלאסית, במדרש פרקי דרבי אליעזר ובמדרש המאוחר 'תשובת יונה הנביא'. נבחן כיצד מתמודדים המדרשים עם השאלות המסקרנות שהספר מעורר: מדוע בורח יונה ולמה מתאמצים המלחים להצילו בזמן הסערה; כיצד מתוארת השהות בבטנו של הדג ומה מעורר אותו לתפילה; האם תשובת אנשי נינוה הייתה תשובה אמתית וכנה או העמדת פנים; מה לדעת החכמים המסר של הסיפור המקראי הזה ומדוע קוראים אותו ביום הכיפורים.

בחלקו הראשון של מלכים א מסופר על ימיה הגדולים של הממלכה המאוחדת. בשיעורנו נקרא את הכתובים בעין ביקורתית ונאיר את המצב הפוליטי והדתי בישראל הקדומה ערב פיצול הממלכה. לצד הקריאה הספרותית הסינכרונית נדון גם בסוגיות העריכה של הספר ותהליכי היווצרותו, ונחפש אחר האינטרסים הגלויים והסמויים של הדמויות ושל המחברים (והעורכים).

מחנה מחקר הוא קורס סדנאי המתקיים לחילופין בכיתה ו"בשדה", בהשתתפות פעילה של התלמידים. הקורס נועד להכרת והפעלת שיטות מחקר בגיאוגרפיה-היסטורית בשטח. <br /> בקורס נשים דגש על בחינת הקשר בין תולדות המרחב והערכים ההיסטוריים הגלומים בו, לבין צרכי הפיתוח של ההווה והערכים התרבותיים (שימור; פיתוח מקיים וכדומה) והאנושיים (תנודות אוכלוסייה) במרחב. בחלק הראשון של הקורס נדון בהגדרת גבולות המרחב ובחלוקתו למרחבי-משנה וכן בשונות הפנימית של יחידותיו המשניות. במקביל נתבונן גם ביחידות הגובלות ונדון בדמיון ובשוני. הסטודנט יבחר "נושא מחקר אישי" שיהווה את עיקר הקורס, וילמד להשתמש בשיטות מחקר, בארכיונים ובמאגרי מידע.<br /> בחלק השני כל תלמיד יציג בשטח את שאלות המחקר שלו ואת קווי היסוד של מחקרו. תהליך זה יתבצע תוך שימת דגש על שיתוף מידע בין כל הסטודנטים, שחוקרים וחולקים אותו מרחב. בד בבד יושם דגש על התמקדות, כלומר הגשת התרגילים והעבודה המסכמת במועדים שייקבעו.<br /> <br /> שימו לב שהקורס כולל 14-13 מפגשים, שביניהם כלולים גם 2-1 ימי סיור מרוכזים מחוץ לתאריכים של לוח השנה האקדמי של סמסטר ב. שני התאריכים הנוספים הם: 2/7/20 (יום ה' בשבוע הראשון שלאחר סיום הסמסטר), ויתכן יום נוסף שיקבע בהתאם למספר הסטודנטים בקורס בתאריך 16/4/20 (יום ה' איסרו חג פסח). בימי הסיורים הסטודנטים מציגים את מחקריהם בשטח.<br />

הקורס הזה הוא סמינר בתחום מחשבת ישראל. במסגרת הקורס נעיין לעומק בספר דת התבונה ממקורות היהדות של הרמן כהן. ספר דת התבונה ממקורות היהדות של כהן מוכר כאחת מיצירות המופת של הפילוסופיה היהודית בכל הזמנים, ויש חוקרים המייחסים לו מעמד בעת החדשה המקביל לזה שהיה למורה נבוכים של הרמב"ם בימי הביניים. העיון בספר זה מרתק הן בשל ההרכבה הנפלאה שכהן יצר בין הפילוסופיה של הדת, הפילוסופיה של ההיסטוריה והפילוסופיה של היהדות; והן בשל היותו נקודת מעבר מהפילוסופיה האידיאליסטית של המאה ה-19 לאקזיסטנציאליזם של המאה ה- 20. חשיבות הספר טמונה גם בכך שהשפיע עמוקות על שורה ארוכה של הוגי דעות יהודיים שבאו אחריו, כמו פרנץ רוזנצוויג, הרב ליאו בק, הרב סולובייציק, מרדכי קפלן ועוד. במסגרת הקורס נקדיש תשומת לב מיוחדת לשיטת מחשבתו של כהן, כמו גם לדרך שבה העמיד במסגרת הספר פילוסופיה הומניסטית רחבה מסביב לרעיון התשובה ויום הכיפורים.

בתקופת ימי הביניים ובתקופת הרנסנס גרו ברחבי אירופה קהילות יהודיות שונות שהצטיינו בתרבות מיוחדת ועשירה ביותר. בתי כנסת שהם בנו היוו חלק חשוב ובולט בחיי היום יום שלהם. במהלך הקורס נכיר בתי כנסת למיניהם שהיהודים בגולה בנו ברחבי אירופה מימי הביניים המוקדמים ועד המאה -17. נדון באדריכלות של בתי כנסת בהקשר אמנותי ותרבותי רחב הן יהודי והן של הסביבה. נלמד על בתי כנסת האשכנזיים, כגון בית הכנסת בוורמס שבגרמניה ואלטנוישול בפראג שבצ'כיה, ואף על בתי כנסת הספרדיים, כמו אבן שושן שבטולדו. נבדוק אילו בתי כנסת נבנו במקומות בהם חיו קהילות יהודיות שונות, כמו למשל באיטליה בה התקיימו זו לצד זו קהלה איטלקית, קהלה ספרדית וקהלה אשכנזית. נדון בבתי כנסת שהשתמרו בצורתם המקורית או שוחזרו, באלה שנחרבו, אך צורתם המקורית ידועה, באלה שהפכו לכנסיות ועוד. לעתים נצטרך לשחזר מראה בית הכנסת ומנהגי תפילה מתוך תיאורים באמנות חזותית ומתוך תיאורים טקסטואליים. <br /> מטרת הקורס: להכיר טיפוסים עיקריים של בתי כנסת ברחבי אירופה ועיטורם; להכיר בתי כנסת המוקדמים ששרדו; להכיר התפתחות של בתי כנסת באירופה

הקורס יעסוק בהגות היהודית במאה ה-20 תוך הבחנה בין שני זרמים בולטים. מצד אחד, ההגות המתחילה עם הרמן כהן וממשיכה עם רוזנצווייג ולוינס. מצד שני, הניאו-חסידות, שמייצגיה המובהקים הם בובר והשל, אבל גם הוגה צרפתי כמו אנדרה נהר. נשאל מהם ההבדלים בין שני זרמים אלה, האם יש ביניהם קווים משותפים, וכיצד למקם הוגים כמו סולובייציק או לייבוביץ בין אותם זרמים.

ישראל איננו עם לבדד חושב. הוא משתתף בחכמות ובמחשבות של העמים הסובבים אותו ומגיב להן. בקורס זה נכיר את השאלות המרכזיות שהעסיקו את חכמי העמים -- איך מתנהל העולם המוחשי? איזה ידע הוא מן האפשר? מה הם החיים הראויים? -- ואת התשובות החשובות שהוצעו להן. נבחן גם איך הוגים יהודיים השתתפו, אימצו או הגיבו להצעות אלה. בין הנושאים שנדון בהם: המדע הקודם לעת החדשה (פיזיקה, מתמטיקה ואסטרונומיה), השיטות המשפיעות של אפלטון ושל אריסטו והסינתזה הניו-אפלטונית של פלוטינוס וממשיכיו.

ייחודו של הקורס הוא בדרך הקריאה הספרותראפית המונחית. מטרתה של הספרותראפיה בשיטת קובובי היא לפתח בנו יחס של פתיחות כלפי התנסויותינו ורגשותינו ולהקנות לנו נכונות וכושר לחיפוש עצמי ולמודעות. נוזמן לשתף בהדהודים הפנימיים שהטקסטים יעוררו בנו, וכן נתייחס להיבטים המגדריים הכלל אנושיים, המשתמעים מהם. באמצעות דיון מובנה בתהליכים נפשיים שהדמויות בטקסט עוברות, נוכל לרכוש תובנות משמעותיות לגבי עצמנו, להיות מודעים לרגשות שאנו חווים במצבים דומים, ואולי אף להתמודד אתם בצורה שונה בעתיד. הספרותראפיה, כשיטה מובנית, ניתנת לשילוב במסגרות עבודה שונות של המשתתפות.ים.<br /> נפגוש ייצוגי מגדר בספרות עברית ומתורגמת במגוון טקסטים - מדרשי חז"ל, שירים וסיפורים קצרים מן הספרות העכשווית וקטע מרומן. ביצירות עולות תפיסות מגדר מנקודות ראות נשית וגברית, נפרסות מערכות יחסים בין נשים לגברים, וכן נשאלות שאלות על הקשר בין מגדר לזהות ולמקום חברתי. <br /> משתתפי הקורס יקבלו מקראה עם כל היצירות.

הקורס עוסק בסוגיות מרכזיות מתחום תולדות האמנות היהודית בתקופה המודרנית והעכשווית באמצעות התבוננות ביצירות אמנות וניתוחן. במהלך הקורס נדון בשאלת היסוד בדבר זהותה היהודית של האמנות בתקופה שלאחר האמנציפציה. הנושאים שידונו בקורס יהיו בין השאר האדריכלות המודרנית של בתי הכנסת, יצירתם של האמנים היהודים במאה ה-19, זהות האמן כמהגר, השואה באמנות, האמנות היהודית בארצות הברית, תשמישי קדושה עכשוויים ופמיניזם דתי באמנות.

בין השנים 634 - 640 נכבשה א"י כולה בידי המוסלמים שזה מקרוב באו.<br /> הקורס יעקוב אחרי תהליך הכיבוש, השלכותיו המיידיות, והשלכותיו ארוכות הטווח על תושבי הארץ הנוצרים, היהודים והמוסלמים .<br /> נעסוק בשינוי במעמדם המשפטי של תושבי הארץ ובהפיכתם ל"בני חסות"; בשינוי פניה של החברה במהלך התקופה - מחברה רב-לשונית הנשלטת על ידי אימפריה נוצרית, לחברה הנשלטת על ידי מוסלמים דוברי ערבית; במאבקם של "בני החסות" לשמירה על זהותם הדתית והתרבותית; ובשינוי פניה של הארץ.<br /> מן העבר השני נעסוק בהשתרשות האסלאם והמוסלמים בארץ, בהתבססותם הדתית והתרבותית בה, ובהפיכתה לארץ קדושה עבורם.<br /> עד כמה היה האסלאם נוכח? כיצד התייחסו השליטים המוסלמים לבני החסות? האם המוסלמים היו לרוב ומתי? כיצד התנהלו חייהם של בני החסות?<br /> בשאלות אלה ועוד נדון בפגישותינו במהלך הסמסטר.<br />

בקורס זה נעסוק בהגותו של אברהם יהושע השל (1972-1907), הוגה דעות יהודי-אמריקני ופעיל חברתי נודע. נעמוד על אבני הפינה הביוגרפיות של הגותו, על יסודותיה הפילוסופיים ועל השלכותיה החברתיות, הפוליטיות והחינוכיות. נתרכז בשני ספריו, "אלוהים מבקש את האדם" ו"אלוהים מאמין באדם", במטרה ליצור היכרות בסיסית עם יסודות הגותו של השל ועם השלכותיה, לצד פיתוח הבנה מעמיקה בתחום ההגות היהודית וזיקתה לסוגיות בנות-זמננו.

קורס זה יעסוק בייצוג מוסיקלי של מגדרים בהקשר כללי, תוך התמקדות בהווייה המקומית היהודית והישראלית. האם יש דבר כזה מוסיקה ״נשית״ ומוסיקה ״גברית״, וכיצד התפתחו קונבנציות מוסיקליות מגדריות במוסיקה דרמתית, תוכניתית וקלאסית. נדון בדמות האישה על פניה השונים - בנשים (אמיתיות או מומצאות) אשר היוו מקור השראה ליצירות נודעות ובנשים פורצות דרך – מלחינות ומבצעות, ובהיבטים חברתיים ותרבותיים הקשורים במגדר במוסיקה בהקשר יהודי וישראלי.<br />

הקורס יעסוק בצמתים שונים במעגל החיים, ובהתמודדויות השונות שהם מציבים ליחיד ולחברה. במהלך הקורס נדון בטכסטים יהודיים מן המקרא, הסידור, המדרש החז"לי והמדרש המודרני, שישולבו בסדנא מעשית של אמנות ויצירה. נשתמש בטכניקות אמנותיות שונות בצבע, קולא'ז, רדי מייד, ופיסול תלת מימד. אין צורך בידע מוקדם באמנות. <br /> הקורס מיועד לסטודנטים במסלול מרפא.<br />

נבחן את ההיבטים הפרשניים והמעשיים של האיסור על יצירת פסל ותמונה ביצירה החזותית היהודית לדורותיה ונעמוד על דרכי ההתמודדות של האמנים עם המגבלות שהציבה המסורת היהודית. מבחינה מעשית, נעמוד על מושגי האיסור וההיתר האמנותיים שכל יוצר מתמודד עימם בתהליך עבודתו ונעודד יצירה אישית בהתייחסות ליצירות יהודיות פלסטיות היסטוריות ובנות ימינו. הקורס מתקיים בסטודיו לפיסול ומציע עבודה תלת ממדית במגוון טכניקות וחומרים.<br /> <br />

נעסוק בהתפתחות המרחבית של ירושלים מאמצע המאה התשע-עשרה ועד לראשית שנות האלפיים. נתמקד בשינויים הדרמטיים שהיו מנת חלקה של ירושלים בתקופה דרמטית זו: הפיתוח והשגשוג של העיר העתיקה; בניית ירושלים שמחוץ לחומות; תרומת תקופת המנדט לפיתוח העיר; תשע-עשרה שנות חלוקת העיר, ואיחודה לאחר מלחמת ששת הימים.

צפת היא אחד המרכזים החשובים ביותר בהיסטוריה של העם היהודי. ממקום קטן יחסית, המורכב מריבוי קהילות, הנושאות מנהגים ומסורות מגוונות (מסתערבים, אשכנזים, מגורשי ספרד, איטלקים ועוד), ובמסגרת זמן מצומצמת למדי במאה ה-16 נכתבו, לצד ההלכה והפיוט, היצירות הקבליות החשובות ביותר של העם היהודי. בקורס זה נעקוב אחר הגותם של מקובלים אנשי הלכה, פייטנים ומיסטיקאים שהזינו את היצירה ב'עיר קסומה' זו מאז ועד היום. השולחן ערוך, ויומנו המיסטי של ר' יוסף קארו, ר' משה קורדוברו, בעל הפירוש המקיף ביותר שנכתב אי פעם לספר הזוה ומחבר 'תומר דבורה', ר' יצחק לוריא (האר"י) ור' חיים ויטאל תלמידו ועוד. נעמוד על מוטיבים מרכזיים בריטואלים שיצאו מצפת כגון טקס קבלת שבת, תיקון חצות, סדר ט"ו בשבט ועוד, בפיוטים המוכרים 'לכה דודי', 'ידיד נפש', 'אסדר לסעודתא' ועוד. נעמוד על מקורותיהם הן במסורות אותם הביאו תושבי צפת מארצות המוצא שלהם, רבות מהן מהפזורה הספרדית ושלוחותיה, והן מצמיחתם מתוך המפגש המפרה שאפיין את החיים בקהילה מעורבת ויחודית זו. לאורך הקורס נבקש לבחון גם את השפעותיה של היצירה בעיר צפת – מאז ועד ימינו אנו.