<p>האם “חלומות שוא ידברו” או שחלום הוא “אחד משישים בנבואה”? בקורס זה נדון בתפיסת החלום בספרות האגדה של חז”ל, ובמתן פתרון לחלומותיהם של אנשים. נעסוק בחלומות בהם מופיעים סמלים שונים ובחלומות בהם מופיעים פסוקים. נדון בחלומות החושפים את עולמם הפנימי של בעליהם, ובחלומות המנבאים את העתיד. נשווה את עולמם המחשבתי של חז”ל ביחס לחלומות אל הגישה העולה מסיפורי המקרא והמזרח הקדום. נעסוק גם בפתרון חלומות. נבחן מהי תורת פתרון החלומות שמציעים החכמים. נבחן מהו מעמדו של חלום ללא פתרון, והאם יש קשר בין פתרון החלום לבין התממשותו. </p>

<p>מטרת הקורס היא הקניית כלים בסיסיים של קריאה והבנה בתלמוד הבבלי. נלמד סוגיות נבחרות מתוך הפרק הראשון במסכת בבא בתרא, העוסקות במערכת היחסים בתוך המרחב הציבורי – היזק ראיה, חובות וזכויות בקהילה ובעיר, מצוות הצדקה ועוד.<br /> דרך לימוד הסוגיות נפתח “חלונות” למושגים בסיסיים, כמו: מבנה סוגיה ורבדיה, אוצר מילים ויסודות הדקדוק של השפה הארמית, ה”שקלא וטריא” ומגמתו. נעסוק באופן ראשוני גם בתחום הפרשנות, מקורות הסוגיה והתהוותה, וכתבי היד. בקורס נשלב גם לימוד ב”חברותא”, תוך כדי הקניית כלים לפיתוח הלימוד העצמי.<br /> זהו קורס כפול הנחשב כשני קורסים סמסטריאליים.<br /> הקורס מיועד לסטודנטים מתחילים בתלמוד שעשו את ההשלמה במבוא לתורה שבעל פה.</p>

<p>הקורס יבקש לפתוח צוהר לעולמו של המאמין כפי שהוא משתקף בספר תהלים. בשונה מרוב ספרי המקרא האחרים, החושפים את מעורבות האל בהיסטוריה האנושית והלאומית, ספר תהלים הוא אנתולוגיה של תפילות מתקופות שונות המביעות דווקא את רחשי לבו של האדם ואת החוויה הדתית רבת הפנים שלו בתוך מערכת היחסים שבין האדם לאלוהיו. כאוסף תפילות, ספר תהלים שימש לאורך ההיסטוריה בפרקטיקה הדתית הפרטית והציבורית. אולם עיון במזמורי התהלים מנקודת מבט תאולוגית, סוציולוגית וספרותית שופך אור חדש על מגוון הדרכים שבהן תיארו בני האדם את האל, הגדירו את דרכי פעולתו בעולם, וביטאו את הערכים המרכזיים בעולמם הדתי.<br /> במהלך הקורס נקרא מזמורים מתקופות ומסוגות שונות, ונשאל שאלות מפתח כגון: מהי דמות האל המשתקפת במזמורים השונים? כיצד האדם מבין את דרכי פעולת האל בעולם ואת יחסו לעולם האנושי? כיצד חוו אנשים בתקופות שונות את עצמם ואת מקומם בעולמו של האל?<br /> דגש מיוחד יושם על הכרות עם מתודולוגיות מרכזיות בחקר הספרות המזמורית שבמקרא ועל זיהוי הסוגות השונות בספר תהלים, שבאמצעותן נבחן את המתח שבין נוסחאות קבועות למבע ייחודי ומקורי.</p>

<p>המסורת היהודית היא תרבות המניחה בתשתית הקיום שלה את כתבי הקודש ואת פרשנותם. במשך כל הדורות התבסס החינוך היהודי על למידה משמעותית ופרשנות של טקסטים. הפרשנות היהודית היא פרשנות יצירתית מגוונת ורב קולית. הקורס יעניק למשתתפים בו ידע בסיסי ואוריינטציה בתיאוריות של הפרשנות, תוך כדי הדגמה וקריאה במקורות מתוך המסורת היהודית מתקופת המקרא ועד ימינו. נעסוק בהבחנה בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה, בתפקידו של המדרש ובתופעת המחלוקת. נלמד פרשנות מודרנית, ציונית ופמיניסטית. המתודולוגיה של הקורס תדרוש מן הסטודנטים השתתפות פעילה וניתוח טקסטים ופרשנויות מתוך גישה חינוכית הרואה את התלמיד כמפרש ויוצר בתוך ומתוך הטקסט.</p> <p>הקורס עבור תלמידי שנה א במסלול ימ”ה.</p>

<p>במהלך דורות רבים, פנינו לפרשנות המסורתית כדי להבין את פשט המקרא. העולם היהודי נפתח בפנינו על ידי קריאה בפירושי רש”י, אבן עזרא, רמב”ן וכו’. אכן, ניתן לייצור פסיפס עשיר מהקולות הללו , אך הפסיפס הינו חד ממדי בסופו של דבר.<br /> מה יקרה אם נוסיף ידיים ולבבות לראשים? האם ניתן לקיים דו שיח בין העולם היהודי והעולם האומנותי? כיצד ניתן לשלב ערכים יהודיים עם אומנות מעשית?<br /> בקורס זה, אנו נעיין יחד במגוון רחב של גישות ומטודולוגיות שונות ונלמד כיצד לנתח ולחקור טקסט וערכים יהודים דרך אומנות ויזואלית. </p> <p>הקורס עבור תלמידי שנה ב במסלול ימ”ה.</p>

<p>יצירותיו של ש”י עגנון גדושות, כידוע, באיזכורים וברמיזות למקורות קדומים. בקורס זה נקרא מבחר מיצירותיו המוכרות והמוכרות-פחות של אחד מגדולי הסופרים ביצירה העברית בת זמננו ונבקש להתחקות אחר השימוש שהוא עושה במקורות התלמודיים והמדרשיים, אם כמחווה ואם כפרשנות, פעמים כתחבולה ספרותית ופעמים כקריאה אירונית של הכתובים. בין היצירות שיילמדו: אורח נטה ללון, עגונות, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, מעשה העז, תהילה, פת שלימה, המלבוש.</p>

<p>מטרת הקורס לפרוש בפני הלומדים את ספרות האגדה של חז”ל מתוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטכסטים מתקופת התנאים והאמוראים במרכזם עומד הסיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. תוך כדי לימוד נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. פרט לכך נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.</p>

<p>מטרת הקורס היא הקניית כלים בסיסיים של קריאה והבנה בתלמוד הבבלי. נלמד סוגיות נבחרות מתוך הפרק הראשון במסכת בבא בתרא, העוסקות במערכת היחסים בתוך המרחב הציבורי – היזק ראיה, חובות וזכויות בקהילה ובעיר, מצוות הצדקה ועוד.<br /> דרך לימוד הסוגיות נפתח “חלונות” למושגים בסיסיים, כמו: מבנה סוגיה ורבדיה, אוצר מילים ויסודות הדקדוק של השפה הארמית, ה”שקלא וטריא” ומגמתו. נעסוק באופן ראשוני גם בתחום הפרשנות, מקורות הסוגיה והתהוותה, וכתבי היד. בקורס נשלב גם לימוד ב”חברותא”, תוך כדי הקניית כלים לפיתוח הלימוד העצמי.<br /> זהו קורס כפול הנחשב כשני קורסים סמסטריאליים.<br /> הקורס מיועד לסטודנטים מתחילים בתלמוד שעשו את ההשלמה במבוא לתורה שבעל פה.</p>

<p>במאה ה-20 התגבשו שני מרכזים יהודים עיקריים: ישראל וארצות הברית. עם הקמת מדינת ישראל נוצר מרחב חדש של קשרים וזיקות בין ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי לבין היהודים החיים מחוץ למדינה. יהודים אלה, אשר רובם חיים בצפון אמריקה, אינם מהגרים מישראל אך בה בעת הם מוגדרים כתפוצה של מדינת ישראל מתוקף השתייכותם לעם היהודי. </p> <p>סוגיית הקשר בין המדינה לבין תפוצותיה תתברר בקורס בהיבטים רעיוניים, היסטוריים, תרבותיים, פוליטיים וארגוניים. דגש מיוחד יינתן לתמורות המתרחשות במערכת היחסים בין יהודי ארצות הברית עם מדינת ישראל לאורך שנות קיומה. </p>

<p>הקורס יתמקד בתופעה המכונה בעשורים האחרונים ‘התחדשות יהודית’ (או ‘יהדות ישראלית’), וכוללת מגוון ביטויים תרבותיים, עיוניים, קהילתיים, רוחניים ואחרים של עיסוק ביהדות בחברה הישראלית, בדרכים שנתפסות ומוצגות כחדשות. לפי אזולאי (2010), שני היבטים מרכזיים בתופעה זו הם חידוש הקשר עם המורשת היהודית מצד חלקים בציבור החילוני, ובאופן רחב יותר תהליך של שילוב מסורת וחידוש לכדי יצירת ביטויים מעודכנים של חיים יהודיים.<br /> משתתפי הקורס יכירו את תופעת ‘ההתחדשות היהודית’ בהקשריה הרעיוניים הרחבים: החל מהרקע הארוך של אתגרי הזהות היהודית בעת החדשה ועיצוב הזהויות היהודיות המודרניות, בדגש על ההגות הציונית ובפרט הציונות החילונית; עבור בהתעצבות ‘השבטים’ הזהותיים בחברה הישראלית, דרך תהליכי העומק וההשתנות של החברה בעשורים האחרונים; ועד לניתוח הסוציולוגיה והפרקטיקה של בתי המדרש ושל הקהילות המעורבות בימינו. המשתתפים יכירו ביטויים שונים של תופעת ‘ההתחדשות היהודית’, ויערכו דיון ביקורתי בשאלת הגדרת הגבולות של התופעה. המשתתפים יתנסו בפרקטיקת למידה בית מדרשית כפי שנהוגה ברבים מהמוסדות המשתייכים לשדה ההתחדשות היהודית, ויכירו את המחקר האקדמי אודות פדגוגיה זו.</p> <p>הקורס עבור תלמידי שנה ב בתוכנית ימ”ה.</p>

<p>קורס זה מפגיש את הלומד עם הסוגיות המרכזיות בחקר המקרא המודרני, עם דגש על שאלות של חיבור ועריכה של ספרות התורה ו”נביאים ראשונים”. נעסוק גם בגישות השונות לניתוח ולקריאה של הטקסט המקראי, כמו, “גישת המקורות”, “גישת התוספות”, “תולדות המסורת”, “פרשנות פנים מקראית”, > “הגישה הקנונית”, ועוד. נתייחס גם לשאלות של קנוניזציה ושל ביקורת נוסח המקרא.</p>

<p> קורס זה סוקר תהליכים מרכזיים ומגמות כלליות בתולדות היהודים בעת החדשה, תוך מתן דגש על התעצבותן מחדש של קהילות, תנועות וזהויות בתפוצה היהודית. הקורס כולל שלשה מרכיבים עיקריים: השפעות ההשכלה ותהליכי המודרניזציה על צמיחתן של זהויות ותנועות שונות באירופה במהלך המאה ה-19; מגמות ושינויים בקרב קהילות בארצות האסלאם על רקע המפגש עם<br /> תהליכי קולוניזציה וסוכני מודרניזציה; וייסודה של התנועה הציונית והתפתחותה כמרכיב פוליטי וזהותי בעולם היהודי.</p>

<p>הקורס יעסוק בדילמות שקשורות למערכת היחסים שבין האמנות והיהדות באמצעות מפגש עם שפע היצירה האמנותית שהתקיימה בעולם היהודי לאורך ההיסטוריה. נפתח בדיון בשאלה מה היא אמנות יהודית? וממנה נמשיך לנושאים אחרים של קדושה וחולין ביהדות. נבדוק כיצד מתואר האל באמנות היהודית ואילו גישות מייצגים התיאורים השונים; נבחן את קדושתה של השבת כביטוי אמנותי ונכיר את המסרים והתפיסות שטמונים בבתי הכנסת של קהילתיות דתיות שונות. פתיחותו של עולם האמנות הישראלי והיהודי העכשווי תבוא גם היא לידי ביטוי במהלך הקורס מתוך כוונה להכיר את ההתרחשויות האמנותיות המקיפות אותנו. מתוך כך נבקר גם בתערוכות מתאימות. </p>

<p>הזוהר, ספר הספרים של הקבלה, הינו היצירה הקבלית החשובה ביותר בימי הביניים. יצירה זו הינה מקור קבלי חשוב לעצמו ובה בעת מעיין נובע ממנו שתו מקובלים מיום חיבורו ואילך. מטרתו העיקרית של הקורס תהיה להכיר את עולמו הרעיוני והמיתי של הזוהר, את לשונו הסימבולית וסגנונותיו הייחודיים, ולהקנות ללומד יכולת התמצאות ראשונית בספרות הזוהרית. במהלך הקורס נלמד להאזין לרבדים הספרותיים, המיסטיים והמיתיים שבזוהר, נכיר את החוגים הקבליים שמתוכם או בזיקה אליהם צמח, נבין את השפעתו על התפתחות הקבלה בדורו ובדורות מאוחרים יותר ונתוודע לשיח המחקרי הער אודות ספרות הזוהר. </p>

<p>הקורס יעסוק ביחסם של המקורות היהודיים לבעלי מום ולחריגות גופניות ומנטליות, מן המקרא ועד ימינו, בהלכה, באגדה, בהגות ובאמנות. נעיין בסיפורי התנ”ך ובמדרשים עליהם, נעסוק באזכורים מן המשנה של ‘חרש שוטה וקטן’ ובדיונים התלמודיים על אודותיהם, נקרא פסקי הלכה וקטעי ספרות ונדון במושגים כגון ‘צלם אלוהים’, ‘כבוד הבריות’ ועוד. חלק מרכזי בקורס יהיה הלימוד בחברותא של המקורות השונים, ואחדים מן השיעורים יועברו על ידי מרצים אורחים.</p>

<p>הקורס מוקדש לעיון בסיפורים נבחרים וחוקים נבחרים מתוך חמשת חומשי התורה ובחינתם לאור הפרשנות לדורותיה. נעמוד על הפרשנות הניתנת לסיפור או לחוק במקומות אחרים בתורה ובמקרא (פרשנות פנים-מקראית), ונבחן אותו דרך מדרשי חז”ל ופירושיהם הרצופים לחומשי התורה של פרשני ימי הביניים והעת החדשה. נעמוד על הקשיים הפרשניים המשותפים לפרשנים אלו וקשיים אחרים המיוחדים לחלקם בלבד. נבחן את פתרונותיהם לקשיים אלו לאור הנחות היסוד השונות של כל פרשן או קבוצת פרשנים, הקובעות את טווח האפשרויות הפרשניות העומדות בפניהם: רצף היסטורי או “אין מוקדם ומאוחר בתורה”, שאלת הבלעדיות של הקביעות ההלכתיות של התורה שבעל פה, היחס בין פשט לדרש, אחדות התורה לעומת תורת התעודות ותיאוריות ביקורתיות אחרות, שאלת קיומם של מאפיינים מיוחדים לתורת ה’ לעומת “דיברה תורה כלשון בני אדם”, ועוד. </p>

<p>חינוך יהודי הוא צומת שוקק של מחשבה ומעשה, ניסיון ודמיון, רוח וחומר. בכל תפוצה יהודית בעולם ובכל תקופה בהיסטוריה, ריבוא פניה של המורשת היהודית ואלו של המציאות המשתנה נפגשים ומתנגשים בסערה על ספסל הלימודים ועל בימת העולם. על אחת כמה וכמה בישראל של 2023, למול הווה בלתי נתפס ועתיד לוט בערפל, חינוך ליהדות זו זירת התנגשות בין תפיסות שונות של זהות יהודית-ישראלית, בה תשובות הרות גורל כלפי העבר והעתיד, האומה והיחיד, מתנסחות מדי יום בפרטים הקטנים. קורס זה הינו קורס שנתי, שמטרתו היא להכשיר ״יוצרי חינוך-יהודי:״ לצייד את העוסקים במלאכת החינוך והקהילה בישראל באוצר כלים וידיעות אשר ייתמכו ביכולתם להתעלות לאתגרי השעה מבחינה מעשית ואינטלקטואלית, ואף להקדים תרופה למכה הבאה מתוך העושר העצום של התרבות והמחשבה היהודית. </p> <p>בסמסטר א׳ נעסוק בחינוך יהודי דרך הזירה הממשית והקמאית ביותר: הגוף האנושי. באמצעות ארבעה נושאי חתך – גוף ודמות, ראייה, לבוש, ואוכל – נלמד לראות, לזהות ולהבין את הגוף כזירת התנגשות בין עולמות תוכן ותפיסות עולם. מצלם אלוהים לחזק אשר שורד, מהאיסור על ראייה לברכותיה, מול כבודה של בת המלך, ולנוכח טומאת או טהרת המזון, נבין כיצד הגישות השונות לחינוך יהודי מבנות את חוויית החיים המוחשית שלנו. מבחינה פדגוגית, כל נושא חתך יילמד ב״משקפי תלת מימד,״ המורכבים מעדשות של לימוד, מחקר ויצירה, דרכן נוכל להעמיק ולהרחיב את היכרותנו עם התחום, לזהות ולנתח את מופעיו במציאות, ואף לראות את הקיים כחומר גלם למה שלא נוצר עדיין. </p> <p>הקורס מיועד לתלמידי שנה א בתוכנית ימ”ה.</p>

<p>בקורס זה נלמד את הסיפורים המרכזיים בבראשית א-י”א: סיפורי בריאת העולם, גן עדן, קין והבל, בני האלהים ובנות האדם, סיפור המבול ושכרותו של נח, וסיפור מגדל בבל. נעמוד על המוטיבים המרכזיים שבסיפורים אלה ועל הדמיון והשוני ביניהם ובין סיפורי ייסוד האנושות מקבילים במזרח הקדמון. נעמוד גם על שאלות של חיבור ועריכה בסיפורים, וננסה לזהות מגמות דתיות ואדיולוגיות בתהלכי עריכת הסיפורים. </p>

<p>הקורס יבחן את יחסם של חז”ל לאסתטיקה וליופי. נבדוק מהו אידאל היופי בתקופת המקרא, ובזמנם של החכמים. נשווה את הערכים האסתטיים של חז”ל לאלו של התרבות היוונית-רומית בת זמנם. נשאל האם היופי יכול לדור בכפיפה אחת עם תבונה וחכמה, או שמא קיימת סתירה בין השניים. נבחן גישות שונות של החכמים בעניין זה באמצעות עיון במדרשים ובסיפורים. נעמוד על דרכי העיצוב הספרותי של טכסטים אלה, והם יחשפו בפנינו את הרגישות האסתטית של חז”ל המתבטאת גם באופן בו הם מביעים את השקפת עולמם. </p>

<p>חיים נחמן ביאליק ידוע בתור המשורר הלאומי, סופר, מתרגם, עורך ומוציא לאור, אבל יותר מכל אלה יחד הוא היה מעצב תרבות, בנאי נועז ונחוש של התרבות העברית המתחדשת, שהשפיע רבות על טיבה של התרבות בדורו ולאחר דורו. הקורס יעסוק בתפיסותיו התרבותיות של ביאליק וברעיונות שביקש להנחיל ולהטמיע במסגרת מפעלי בינוי התרבות שלו. נעסוק בשירי בית המדרש של ביאליק, בתפיסת הלשון שלו, במפעל הכינוס וספר האגדה, הוצאות הספרים שהקים, קריאתו לשילוב הלכה ואגדה ומפעל ‘עונג שבת’ שהנהיג בתל אביב. תוך ניתוח הרעיונות שהביע במסות, בנאומים ובדברי ספרות נבוא לדון בסוגיות מפתח של תרבות עברית, כגון קודש וחול, מסורת וחילון, התחדשות יהודית, משמעות הלשון העברית, מקום ותרבות ועוד. במסגרת הקורס נעסוק גם בדיון שניהל ביאליק עם אנשי רוח בולטים בדורו, כמו אחד העם, ברדיצ’בסקי וברנר, ונדון בהבחנות בין רעיונותיו לבין הרעיונות שלהם.</p>

<p>סמינר מתקדם שעוסק בגישות ובשיטות המחקר של הגיאוגרפיה ההיסטורית התרבותית בהדגמה על תולדות ירושלים בעת החדשה. הקורס מתמקד ב”אבני הבניין” המחקריות של לימוד ביקורתי של פני ירושלים. מקורות שונים כמו מסמכים היסטוריים, מפות, תצלומי אויר וסיורי שטח – מאפשרים לחקור לעומק את פני העיר ואת התפתחותה לאורך מאתיים השנים האחרונות.</p> <p>תנאי מוקדם – קורס גיאוגרפיה היסטורית</p>

<p>מטרת הקורס היא להקנות כלי חשיבה ומושגים מתחום המחקר של הגיאוגרפיה ההיסטורית ולהדגימם באמצעות סוגיות מתולדות ירושלים. הקורס יתקיים במתכונת של שיעורי כיתה וסיורים ויעסוק בתולדות ירושלים מאז שחר בריאתה של העיר ועד ראשית העת החדשה. נקודת המבט הגיאוגרפית- היסטורית תאפשר התמקדות בהתפתחות המרחבית של העיר בתקופות אלו ועיסוק בסוגיות של התרחבות והתכווצות העיר, מים, ביטחון, דת וקדושה.</p>

<p>בקורס זה נצלול אל עומק תורתו של רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור, מחבר הספר ‘שפת אמת’, ונגלה את השורשים הקבליים של משנתו החסידית. נחקור את השפעתם העצומה של ספר הזוהר ומקורות קבליים נוספים על הגותו הייחודית, ונבחן כיצד הוא שזר את תובנותיהם העמוקות לתוך פרשנותו המקורית לתורה. במהלך הקורס נעמיק בנושאים מרכזיים בהגותו של בעל ה’שפת אמת’, כמו עבודת האל, חשיבות העבודה הפנימית והכוונה, אהבת ישראל, היחס לתורה ולתפילה, מרכזיות הצדיק, תפיסת הגאולה, מעמדה של ארץ ישראל ועוד.</p>

<p>מטרת הקורס לבחון ולנתח את היצירה החזותית היהודית למן ראשית האמנות היהודית בעת העתיקה ועד לשלהי ימי הביניים. במהלך הקורס נעמוד על מאפייניה של האמנות היהודית בתקופה זו ועל יחסי הגומלין בינה ובין האמנות הלא יהודית שנוצרה סביבה. נבחן את ההקשרים בהם נוצרה יצירה חזותית בתקופות הללו, את מרכזי האמנות השונים בארץ ישראל ובתפוצות וכן את היחס לשאלת אמנות הדמות על רקע הדיבר השני: “לא תעשה לך פסל וכל תמונה…”.</p>

<p>בקורס זה נעקוב אחר יצירתן החזותית של נשים יהודיות בתקופה המודרנית. נבחן את המושג “מלאכת יד נשית” ואת הקושי הטמון בו. נכיר את האמניות שהובילו את התנועה הפמיניסטית בארצות הברית בשנות השבעים ואת המקבילה שלהן באמנות ישראלית. בנוסף נעסוק בסוגיות של נשיות דתית מתחדשת כפי שהיא באה לידי ביטוי בתקופה העכשווית באמנות החזותית.</p>

<p>סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים ושמרנים. </p>

<p>נוכח פני ה’: נוכחות האל בטבע ובעולם במקרא ובספרות חז”ל<br /> תפיסת האלוהות היהודית מאז ימי הביניים נוטה להדגיש את ההיבט הטרנסצנדנטלי של האל. אנו מכוונים את תפילותינו ליושב במרומים; פילוסופים חלוקים בשאלת מידת השגחתו בכלל ובפרט, בישראל ובעמים; מקובלים מנסים לגשר על הפער בין האינסוף לעולמנו. יש בסיס לתפיסות אלה במקרא ובספרות חז”ל, אבל הן מושפעות יותר מכל מהיבטים שונים של הפילוסופיה היוונית. בתפיסה המקראית הרווחת, ובאגדות חז”ל רבות ומגוונות, אלוהים נוכח עלי אדמות ואין צורך לגשר על שום פער בינינו לבינו. בקורס זה נבחן מקורות מן המקרא ומדרשי חז”ל המזהים את האלוהות כרוח הפועמת בטבע ובהיסטוריה, ולא כיישות מרוחקת. נבחן עדויות מן המקרא ומספרות חז”ל לתפיסה המדגישה את נוכחות האל בעולמו, וביניהן: שם הוי”ה כהגדרת מהות האל כיסוד ההוויה או כאחד עם ההוויה, האל כמקור הרע והטוב בעולם, בריאת העולם יש מיש, בריאת האדם בצלם אלוהים ממש, קורבנות כשיתוף האל בארוחות אנושיות, מלאכים כנקודות ציון לנוכחותו של ה’ עלי אדמות, ונבואה ו”כניסה לפרדס” כנכונות להיפתח לנוכחות האל בעולם הזה. </p>

<p>בקורס זה נעסוק באישה המקראית בעיקר כדמות ספרותית אך גם מבחינה סוציולוגית, על פי התפקידים החברתיים שהיא ממלאת (נביאה, מכשפה, אישה חכמה). ננסה לעמוד על הדרכים בהם מציגים את האישה בסיפור המקראי כמנאפת, שחושקת נערים יפים (אשת פוטיפר, האישה הנכרייה בספר משלי), כחסודה ונאמנה (“אשת חיל”, רות), כמשתמשת בתחבולות לטוב ולרע (דלילה, תמר, רחב, בנות לוט, יעל), כגיבורה טרגית (בת יפתח), כהתגלמות של השלמות האסתטית (שיר השירים), ועוד. בדיונים ניעזר בפרשנות המקרא הקלאסית והמודרנית, ונקדיש תשומת לב מיוחדת לפרשנות הפמניסטית העכשווית.</p>

<p>ההגות היהודית התחילה בעת החדשה עם ברוך שפינוזה, ששמו נקשר עם נתק רדיקלי מן העבר היהודי. שפינוזה אמנם קרא את ההוגים היהודים מימי-הביניים, ואף הושפע מהרמב”ם, אך הוא ראה את עצמו כהוגה עצמאי. אכן, הוא חצה את הקווים ויצא מגבולות הקהילה היהודית, ובכך בישר על התהליך היהודי החשוב ביותר בעת החדשה: האמציפציה. ספרו של שפינוזה, מאמר תיאולוגי-מדיני, הוא מניפסט מודרני התוקף בגלוי את המסורת היהודית, הן את כתבי-הקודש ואת מעמדם והן את המבנה התיאולוגי-מדיני של תורת משה. ספר זה פותח שאלות שילוו את היהודים במהלך העת החדשה: מהי מעמדה של התורה? האם יש בה אמת מטפיזית, או שמא היא בעיקר תורה פוליטית, המעמידה חוקים עבור עם מסוים? ומהו היחס הנכון בין דת ומדינה? לשאלות אלה יידרשו כל ההוגים היהודים החשובים בעקבות שפינוזה, ובעיקר: משה מנדלסון, רנ”ק והרמן כהן. כהן, בתחילת המאה ה-20, מציין גם חוליה המובילה לתנועת החזרה ליהדות שתאפיין את ההגות היהודית במאה ה-20. </p>

<p>נעסוק בקווי המתאר של התפתחות הפילוסופיה היהודית בימי הביניים ובהוגים המרכזיים של ההגות היהודית בתקופה זאת כגון ר’ סעדיה גאון, ר’ יהודה הלוי והרמב”ם. נתמקד בסוגיות משמעותיות להגותם כגון היחס בין דת ומדע, טעמי מצוות, השגחת האל ושלמות האנושית.</p>

<p>הוגי היהדות התמודדו עם מגוון מלחמות במאה העשרים. במהלך הקורס נפגוש מגוון רחב של הוגים, ונראה כיצד הגיבו למלחמת העולם הראשונה, לסכנת מלחמת העולם השנייה, לשאלת הנקמה בנאצים לאחר השואה, לפעולות התגמול בשנות החמישים, למלחמת וייטנאם ולמלחמת ששת הימים. ננסה לבחון כיצד הבנת היהדות שלהם השפיעה על יחסם לאירועים הללו, ומאין שאבו את תקוותם לשלום.</p>

<p>הקורס יעסוק בתולדות המיפוי של ארץ ישראל למן התקופה הביזנטית ועד למאה הארבע-עשרה. נעקוב אחר התפתחות מיפויה של הארץ ממפת פויטינגר ששורשיה בתקופה הרומית, דרך תרומתו של אוסביוס למיפוי הארץ ולמפת מידבא, מיפוייה של הארץ במהלך ימי הביניים המוקדמים, השפעת הנוכחות הצלבנית על מיפויה של ארץ ישראל ושל ירושלים במערב הנוצרי, ומיפויה של הארץ מלאחר נפילת הממלכה הצלבנית ועד למאה החמש-עשרה. במסגרת הקריאה הביקורתית של המפה כמקור נעסוק בשאלת הקשר בין מיפוי להיסטוריה, לתרבות ולדת, ובשאלת מקורותיהן של המפות, והמניעים והאידיאולוגיות שעמדו מאחורי יצירתן. בסוף הקורס יתקיים סיור באוסף המפות בספרייה הלאומית.</p>

<p>בקורס נבחן את מושג הקדושה ביחס למרחב, לאדם ולחפץ. נדבר על המקומות הקדושים ועל המרחבים הקדושים. מהו המרחב הקדוש? מה הופך אותו לקדוש? האם יש קדושה גם מחוץ למרחב הדתי? נבחן כיצד תוארו ערים קדושות ומרחבים קדושים באמנות החזותית, היהודית והנוצרית בתקופות שונות. נדון בנקודת המפגש בין זמן למקום: כיצד זמן מסוים מעניק קדושה למקום? נסייר בירושלים ונבחן כיצד המצלמה משקפת את הקדושה תוך מפגש עם העין המתבוננת והעולם הפנימי של המצלם. נקבל מושגי יסוד בשפת הצילום, אותם ניישם תוך כדי ניסיון להתחקות אחרי הקו הדק בין חול לקודש. </p>

<p>שאלת הרע הטרידה את המחשבה היהודית מאז אברהם אבינו. היא הדהדה בדבריו של משה, ירמיהו, עמוס וספר איוב כולו מוקדש לה. חז”ל שאלו כיצד חייו של ילד שעלה על סולם נגדעו כנשפל ממנו? ומדוע יש ייסורים בעולם? מה חשב הרמב”ם על הסבל בעולם? ואיך הסיטרא אחרא של ספרות הזוהר הקבלה, מסביר את הרע והווצרותו? מה תורמת קבלת האר”י ברעיון ה’קליפות’? ובזמן החדש- היכן אלוהים היה באשוויץ? והאם יש משמעות תיאולוגית ל- 7 באוקטובר? כיצד מציינים יהודים סבל ואבל ובאיזה אופן מבטאים ריטואלים אלה את תפיסתם את הרע.<br /> בשיעור זה, נכיר תפיסות שונות בקשר להבנת מקורו של הרע ומשמעותו, נרכוש מונחים מרכזיים בדיון אודותיו כמו גם בשאלת צידוק האל הזועקת ממנו, כמו כן נעיין בריטואלים הקשורים לאבל ולסבל ונבקש לעמוד דרכם על עניינו של הרע בעולם.</p>

<p>במהלך הקורס יוצגו וידונו היבטים שונים של התרבות החומרית המשוייכת של האוכלוסייה היהודית, השומרונית והפגאנית בשטחי ארץ ישראל/פלשתינה של התקופה הרומית והביזנטית. </p>

<p>מטרת הקורס היא יצירת היכרות ראשונית עם ארון הספרים היהודי. נטעם מספרי היסוד של היהדות וננסה לקבל תחושת התמצאות כללית בשילוב עם נגיעות עומק. כמחצית מהשיעורים יוקדשו למדפי הספרות ההלכתית וכמחצית למדפי ספרות המחשבה. הספרים השונים יוצגו על פי סדר כרונולוגי, בשילוב עם צירים תמתיים. בספרות ההלכה יושם דגש על שאלות של הוראה וחינוך, ובספרות המחשבה על שאלות מתודולוגיות. בכל שיעור נקדיש זמן ללימוד בחברותות של טקסטים מתוך הספרות הנבחנת.</p>

<p>למסכת אבות במשנה יש שתי ״אחיות״ ארוכות יותר – אבות דרבי נתן נוסח א׳ וכן נוסח ב׳ שפורסם לראשונה על ידי פרופ׳ שניאור זלמן שכטר בשנת 1887. בקורס זה נלמד חלקים נרחבים של אבות דרבי נתן בצורה מדעית עם דגש על לשון, ריאליה ומחשבת חז״ל. נראה איך הוא דומה ושונה ממסכת אבות וגם נדון בחשיבותו ומשמעותו בימינו. אנו נלמד ממהדורת שכטר וניעזר בסינופסיס של כל כתבי היד במהודרת בקר.</p>

<p>מראשית הראינוע, ומאוחר יותר בקולנוע, ליהודים הייתה יד מרכזית בפיתוח אומנות חדשה זו. אולם מאז ימי האולפנים הגדולים תחת הנהגתם של מפיקים יהודים בתור הזהב של הוליווד ועד לקולנוע של ימינו חלו תפניות רבות בייצוג היהודי והיהדות בקולנוע האמריקאי. בקורס זה ננסה להתעמק בתמורות אלה ונעקוב אחר האופנים השונים שבהם בחרו יוצרי הקולנוע האמריקאי לדורותיהם לתאר ולעצב את היהודי ואת היהדות בסרטיהם. אנו נתמקד דווקא בסרטים שאינם סרטי שואה. נדון בין היתר במתח שבו מצאו עצמם מהגרים יהודים בין המסורת של בית אבא ממזרח אירופה לבין הערכים החדשים באמריקה; באנטישמיות השקטה שבקרב אמריקאים לבנים נוצרים (WASP); ביחסים שבין המיעוטים כגון היהודים, האפרו-אמריקאנים והאינדיאנים; במשבר הזהות ובדילמות מוסריות בקרב יהודי ארה”ב, גם על רקע הציונות, ועוד. אנו נתעמק ביצירותיהם של גדולי אומני הקולנוע היהודים, מוודי אלן בואכה ברברה סטרייסנד ועד לאחים כהן. המפגשים בקורס בנויים על צפייה בסרטים מלאים לקראת ניתוחם במפגש הכיתתי במישור הקולנועי, ההיסטורי, הפילוסופי והיהודי.</p>

<p>קורס סיורים מקוון עם פרופ’ דורון בר שמתמקד במעמדה הייחודי של ירושלים כעיר קדושה וכעיר בירה ומשלב צפייה בסרטונים, מצגות, מקורות ומאמרים. חלקו הראשון מתמקד בשלהי התקופה העות’מאנית, בתקופת המנדט הבריטי בא”י ובשנות חלוקת העיר, והמשכו עוסק בתהליכים שעברה ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.<br /> השיעורים המקוונים והסרטונים מתמקדים בפיתוח המרחבי של ירושלים בעת החדשה, ובשילוב הסמלים הדתיים והממלכתיים בנוף העיר. באמצעות תעודות, צילומים, צילומי אוויר, מפות ותוכניות – נלמד על השינויים שחלו במקומות הקדושים היהודיים ועל הדרך שבה עוצבה ירושלים כעיר בירה. במהלך שנת הלימודים יתקיימו ארבעה סיורים רגליים ברחבי העיר.<br /> הנושאים המרכזיים בקורס: היסטוריה של המקומות הקדושים היהודיים בירושלים, חפירות ארכיאולוגיות ומוזיאונים, הכותל המערבי והרובע היהודי, הר הצופים והר הזיכרון, יד ושם ומוזיאון ישראל.<br /> דורון בר הוא מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל וגאוגרף היסטורי, שמתמקד בהתפתחותם של המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. מחקריו בוחנים את ההיסטוריה של הנוף הארץ ישראלי מנקודת מבט עכשווית ודידקטית. </p>

<p>חז”ל יצרו תרבות של עיסוק אינטנסיבי בפרשנות. את מרכזיות הפולחן החליפה לאחר החורבן תרבות של לימוד ופרשנות. בחלקו הראשון של הקורס נלמד את התיחסותם של חז”ל ושל חכמים בכל הדורות לשאלות שהטרידו אותם בנוגע למדרש: מהי סמכותם לפרש את התורה? כיצד עליהם להתייחס למצבים ולמקרים שאינה מוזכרים במקרא? מהו היחס בין המקרא – התורה “שבכתב” לבין המסורת הנהוגה בתקופתם? מהי התורה “שבעל-פה”, שעל פי המסורת ניתנה אף היא מסיני? ומהו היחס בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה? האם המדרש הוא יצירות אנושיות או ביטוי למסורת עתיקה אותה יש לשוב ולפרש בכל דור?<br /> חלקו השני של הקורס יעסוק בספרות האגדה החזלי”ת הכוללת: סיפורי מעשיות, השלמות לסיפורי המקרא, פתגמי חוכמה ומכתמי מוסר. נעסוק בשאלות אלו: האם למקורות מתחום האגדה מעמד דומה למקורות הלכתיים? האם צריכה להיות פרשנות שונה לדברי אגדה מזו המקובלת בפרשנות מקורות הלכתיים? מהו משקלה של הפרשנות האגדית לתורה? מה היחס בין פרשנות זו לפרשנות הפשט? לשאלות אלו השלכות רבות, הן בתחום ההבנה של ספרות האגדה והן ביחס לסמכות ולחשיבות האגדה במסורת היהודית.<br /> נעסוק במקורות מתוך ספרות חז”ל, במקורות מן המסורת הרבנית לדורותיה ובמחקר הענף שהתפתח בתחום מדעי היהדות בנושאים אלו.</p>

<p>בארץ הגליל פעלו בעת העתיקה דמויות יוצאות דופן, אשר הנסים שחוללו – כגון החייאת מתים, ריפוי חולים וריבוי מזון – מתוארים בספרי המקרא, בברית החדשה ובספרות חז”ל. </p> <p>בקורס זה נעסוק במבחר סיפורים אודות אישים אלה, ובהם הנביאים אליהו ואלישע, ישוע מנצרת, חנינא בן דוסא ואחרים, ונחשוף את הקשרים התמאטיים, ההיסטוריים והספרותיים ביניהם.</p>

<p>מטרתו של הקורס לפתח את היכולת של לימוד רהוט בתלמוד הבבלי. נשים דגש על פשט הסוגייה באמצעות קריאה מדוייקת, תשומת לב לדקדוק הארמי, לסדר הדורות, ולריאליה של התקופה. כמו כן נכיר את ספרות המחקר שנכתבה בנושא.</p>

<p>מטרות הקורס היא לבחון את עולם האמונות והדעות שמשתקף בספרי המקרא. נתמקד במספר סוגיות תיאולוגיות כגון האמונה המונותאיסטית, יחס המקרא למיתוס ולמגיה, בעיית הרע והסבל, הגאולה המשיחית באחרית הימים, ועוד. נעמוד על מגוון הדעות המשתקפות במקרא ביחס לכל נושא ונושא, ויחד עם זאת, ננסה לגלות את האחדות העשויה לעמוד מאחורי הבדלי התפיסה. בסוף נדון בשאלת הייחוד של האמונה המקראית ביחס לאמונות של המזרח הקדום לאור כל מה שלמדנו במשך הקורס.</p>

<p>הקורס “מודרניות אחרת – תמורות בזהות היהודית של יהודי צפון-אפריקה בעידן המודרני” עוסק בניתוח תהליכי המודרניזציה המורכבים ומרובי-פנים שעברו על הקהילות היהודיות בצפון-אפריקה החל מהתקופה הטרום-קולוניאלית. התהליכים הללו התאפיינו בהשפעות מגוונות ובהתאמה לנסיבות הספציפיות של כל תקופה, אזור גיאוגרפי ושכבה חברתית. הקורס יבחן את האופן שבו רעיונות חדשים, שמקורם בין היתר בזרמי מחשבה כגון הנאורות האירופאית, ההשכלה היהודית במזרח אירופה, תנועת הנהצ’ה הערבית וספרות המוסר העות’מאנית, השפיעו על שכבות שונות בחברה היהודית הצפון-אפריקאית, ואת התהליכים של עיבוד והטמעה שעברו רעיונות אלה בהקשר של התרבות היהודית המקומית.<br /> מטרתו העיקרית של קורס זה היא לבחון בצורה ביקורתית ומעמיקה מגוון תפיסות וגישות שפותחו על ידי רבנים, הוגים והוגות מהחברה היהודית הצפון-אפריקאית, בנוגע לעיצובה של זהות יהודית מודרנית. באמצעות עיון בכתביהם של רבנים, הוגות והוגים יהודיים בני המאות ה-19 וה-20, הקורס יאפשר להכיר את מגוון הפרשנויות והחזונות שהם הציעו ביחס לזהות היהודית המודרנית המתהווה. דגש מיוחד יושם על ההקשרים התרבותיים של כל אחד מההוגים הנדונים, על המחלוקות והפולמוסים המרכזיים שהתגלעו ביניהם, ועל מידת ההשפעה שהם הותירו על סביבתם החברתית והאינטלקטואלית.</p> <p>הקורס מיועד לתלמידי שנה ב בתוכנית ימ”ה.</p>

<p>חלק ב<br /> בקורס נפגוש את יצירתם המגוונת של חז”ל ונתמקד במדרש ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא. נצביע על האתגרים שעמדו בפני העורך של מדרש אגדה העוסק בספר ויקרא. מה המשמעות שהעניק לנושא הקרבנות בתקופה בה בית המקדש כבר לא קיים. מדוע ישראל נבדלים מאומות העולם, וכיצד ניתן להתמודד מבחינה תיאולוגית עם מותם של בני אהרון. נפגוש מדרש מיוחד המאורגן סביב מועדי השנה. נעיין בכתבי יד עתיקים ובדרכי הכנתה של מהדורה מדעית. נכיר צורה ספרותיות חשובה שמגיעה לשיא פריחתה בתקופת האמוראים: הפתיחתא, נעמוד על תפקידה ומקומה בחיי היום יום של חז”ל. </p>

<p>בקורס זה נלמד מנהגי חגים על סמך עיון בטקסטים מכל התקופות. נעסוק במנהגי הימים הנוראים, סוכות, חנוכה, פורים, פסח ושבועות. יושם דגש מיוחד על מנהגי העדות השונות.</p>

<p>היכן נוצרה ספרות חז”ל ועבור מי? האם הדרשות נועדו לאליטה הלמדנית או שמא לציבור הרחב?<br /> בקורס זה נקרא בחיבורים מן הסוגות המרכזיות בספרות חז”ל: המדרש, המשל, החידה, הסיפור העלילתי ועוד,<br /> נבחן את היסודות העממיים המצויים בהן או מתכתבים איתן, וננסה להבין: מה עממי בספרות חז”ל, ומה מייחד אותה לעומת ספרויות אחרות?</p> <p>תלמידי מסלול ימ”ה ילמדו את הקורס בשנה ב’.</p>

<p>נקרא, נלמד וננתח סיפורים נבחרים ממחזור סיפורי אליהו ומחזור סיפורי אלישע (מל”א יז – מל”ב יג). לצד הקריאה הספרותית הצמודה נעמיק בסוגיות נבחרות: עריכה ומגמות העריכה; חקר הסוגים הספרותיים; יסודות הנבואה הקדומה; יחסי מלך-נביא והנס המקראי.</p>

<p> קורס זה סוקר תהליכים מרכזיים ומגמות כלליות בתולדות היהודים בעת החדשה, תוך מתן דגש על התעצבותן מחדש של קהילות, תנועות וזהויות בתפוצה היהודית. הקורס כולל שלשה מרכיבים עיקריים: השפעות ההשכלה ותהליכי המודרניזציה על צמיחתן של זהויות ותנועות שונות באירופה במהלך המאה ה-19; מגמות ושינויים בקרב קהילות בארצות האסלאם על רקע המפגש עם<br /> תהליכי קולוניזציה וסוכני מודרניזציה; וייסודה של התנועה הציונית והתפתחותה כמרכיב פוליטי וזהותי בעולם היהודי.</p>

<p>אוטונומיה רדיקלית ומסורתיות נון-קונפורמית הן רק שתיים מתוך הסתירות המהותיות אשר מגדירות את רבי מרדכי יוסף ליינר מאישביצא ומשנתו. בקורס זה נעיין במכלול מקורות בספרו “מי השילוח,” תוך העמקה לאופנים ששני המוטיבים הללו משמשים בעיצוב חיי דת. מתוך מגע עם מקורות חסידיים מוקדמים שהזינו את תורתו, ניחשף לאסכולה חסידית אשר מחד תובעת מערכת מושגים חדשה, ומאידך שואבת מראשית החסידות ואדמו”ריה.<br /> נדון בתיאולוגיה ופסיכולוגיה המעצימים את מקום הספק, וכן גישתו הייחודית לנושאים מצוה ועבירה, רצון האל, תפילה, כעס ותרעומת, צדיק ועדה.</p>

<p>העידן המודרני הציב אתגר פילוסופי עמוק בפני הוגי היהדות, אתגר שהגיע לממדי משבר במאה העשרים. במאה זו הגיעה המודרנה לשיאה וחוללה שינויים דרמתיים מעבר לגבולות הפילוסופיה. עבור הוגים יהודיים בפרט ניצבו עתה לא רק אתגרים רעיוניים אלא גם תהפוכות ואסונות קיצוניים. בקורס נערוך סדרה של מפגשים עם מגוון רחב של הוגים יהודים במאה העשרים, ובאמצעות סיפורי חייהם, גלגולי השאלה והתשובה שלהם, ויסודות הגותם, נבין את מענה היהדות לאתגר המודרנה.</p>

<p>הקורס יעסוק במדרשי חז”ל לשיר השירים. נשאל מה מקומו של שיר אהבה אנושי בקורפוס המקראי, כיצד פורשה המגילה על ידי החכמים, מה משמעות האהבה, מדוע כונתה מגילת שיר השירים “קודש קודשים”, כיצד ניתן להצפין משמעות של טכסט מקהל יעד מסויים, ועוד. נבחן כיצד דרשו חז”ל את הפסוקים של שיר השירים בכלים מגוונים ויצירתיים על מנת ללמד, לעודד, ולהעביר מסרים חינוכיים ותיאולוגיים לבני דורם. נעמוד על דרכי העיצוב הספרותי של המקורות, על אופני העריכה ונכיר את ספרות המחקר המרכזית בתחום.</p>

<p>בקורס זה נעמוד על מקומו המרכזי של יציאת מצרים במסורת המקראית ועל משמעות מרכזיות זו לאמונה המקראית. נעיין במבחר טקסטים מתוך ספרי שמות, דברים, ותהלים העוסקים בדרכים שונות בחוויית השעבוד במצרים ובגאולה ממנו, בעזרת הפרשנות המסורתית והביקורתית גם יחד. מטרת העיון לחשוף את המגמות התיאולוגיות והחברתיות השונות המשתקפות בכתובים השונים, ולמקם אותם בתוך העולם המקראי המתפתח. </p>

<p>חינוך יהודי הוא צומת שוקק של מחשבה ומעשה, ניסיון ודמיון, רוח וחומר. בכל תפוצה יהודית בעולם ובכל תקופה בהיסטוריה, ריבוא פניה של המורשת היהודית ואלו של המציאות המשתנה נפגשים ומתנגשים בסערה על ספסל הלימודים ועל בימת העולם. על אחת כמה וכמה בישראל של 2023, למול הווה בלתי נתפס ועתיד לוט בערפל, חינוך ליהדות זו זירת התנגשות בין תפיסות שונות של זהות יהודית-ישראלית, בה תשובות הרות גורל כלפי העבר והעתיד, האומה והיחיד, מתנסחות מדי יום בפרטים הקטנים. קורס זה הינו קורס שנתי, שמטרתו היא להכשיר ״יוצרי חינוך-יהודי:״ לצייד את העוסקים במלאכת החינוך והקהילה בישראל באוצר כלים וידיעות אשר ייתמכו ביכולתם להתעלות לאתגרי השעה מבחינה מעשית ואינטלקטואלית, ואף להקדים תרופה למכה הבאה מתוך העושר העצום של התרבות והמחשבה היהודית. </p> <p>בסמסטר ב׳ נעמיק בלימודי חיב״ה דרך המילה הכתובה: אולי הזירה ה״קלאסית״ להכרת התרבות היהודית. באמצעות ארבעה נושאי חתך – אות, מילה, משפט, סיפור – נצלול אל המעין המתגבר של היצירה הלשונית היהודית: מעצם ההגייה ועצמותן של האותיות בגוף, במרחב, ובאלוהות, דרך המילים ככלים ליצירת וכיול משמעות, אל המשפט כביטוי של חוקיות לשונית ומוסרית, ולבסוף הסיפור, כרקמה של מציאות ודמיון, וצירוף כותב וקורא על פני אלפי שנים. מבחינה פדגוגית, כל נושא חתך יילמד ב״משקפי תלת מימד,״ המורכבים מעדשות של לימוד, מחקר ויצירה, דרכן נוכל להעמיק ולהרחיב את היכרותנו עם התחום, לזהות ולנתח את מופעיו במציאות, ואף לראות את הקיים כחומר גלם למה שלא נוצר עדיין. </p> <p>תלמידי מסלול ימ”ה ילמדו את הקורס בשנה א.</p>

<p>החברה הישראלית הקדומה, בית היוצר של הטקסטים המקראיים, התקיימה בתוך עולם עשיר במסורת ספרותית ששורשיה נטועים כבר באלף השלישי לפני הספירה. מסורת זו כללה מיתוסים ואפוסים, ספרות חוק, בריתות, יצירות חכמה, מזמורים ותפילות.<br /> בקורס זה ניחשף למסורת הספרותית העשירה והמגוונת הזו, בדגש מיוחד על מסופוטמיה ומצרים, ונבחן כיצד המחקר המשווה מאיר באור חדש סוגות וטקסטים מקראיים שונים. נעמוד על נקודות הדמיון וההבדלים בין מסורת התרבויות השכנות לבין המסורת המקראית, בהתייחסות לנושאים כגון חוק, נבואה, ספרות חכמה, קינות, ועוד טקסטים ונושאים נוספים העומדים בלב עיסוקם של סופרי המקרא.<br /> מעבר לעיון ההיסטורי והספרותי בממצאים ובטקסטים, יוקדש גם דיון למתודולוגיות המחקריות המשמשות במחקר השוואתי זה. הקורס יעניק לסטודנטים כלים להבנת הרקע התרבותי וההיסטורי של הטקסטים המקראיים, ויפתח עבורם זוויות ראייה חדשות ומעמיקות בניתוחם.</p>

<p>תנאי מוקדם: אשנב לפילוסופיה יהודית בימי הביניים.</p>

<p>הקורס יעסוק בביטוי האמנותי של עולם החפצים היהודי על פני ההיסטוריה, יבחן את התמורות שעברו חפצי הפולחן היהודיים כפרוכות, חנוכיות, וגביעים מבחינה חומרית, עיצובית ושימושית . החלק המעשי יציע לתלמידים לתכנן, לעצב וליצור מגוון של חפצי יודאיקה בפרשנות אישית תוך התמקדות בערכים אסטטיים, התייחסות להנדסת אנוש ואופנות עיצוביות מתחלפות. הקורס יתקיים בסטודיו לקרמיקה ויכלול התנסות במגוון האפשרויות הגלומות בניית יד בחומר קרמי כולל טכנולוגיות של שריפה, צביעה וזיגוג.</p>

<p>שאלת התרחשות השואה העלתה ומעלה תהיות וקושיות מתחום האמונה הסדורה של היהודים ומתחום התרגול הרוחני לגווניו. סוגיות אלו עלו על סדר יום של יהודים בזמן השואה עצמה. אנו נלמד על ההתמודדות הרוחנית של יהודים עם השקפות שונות עם השואה בטרם התחשה, בעת התרחשותה (מתוך עדויות ויומנים) ולאחריה. הקורס הנו קורס רב תחומי- קורס במחשבת ישראל המתבונן גם בספרות ובעדויות על המאבקים לקיום רוחני (בנוסף לקיום החומרי) שניהלו יהודים יום יום בשואה במערב ובמזרח אירופה ובארצות היום התיכון. עיון זה בתובנות ובפרקטיקות הרוחניות ההישרדותיות – מקבל משנה תוקף עקב מאורעות הטבח בעוטף עזה ב7 באוקטובר 2024 במסגרתו נעיין בין היתר בהגויותיהם של הרב קלונימוס קאלמיש שפירא – רב חסידי בגטו וורשה שספרו האש קודש נמצא בין חורבות הגטו וכן בהגותו של ההוגה היהודי הלא אורתודוקסי נקרא סיפורת של אלי ויזל ושל אהרן אפלפלד ושל אידה פינק ובעדויות ביומניום ובראיונות על התמודדות רוחנית עם האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי והאכזרי ביותר בשיטתיות ה”רציונלית” בה נוהל בכל תולדות האנושות. </p>

<p>המהפכה הציונית, שגולת הכותרת שלה הייתה ההתיישבות בארץ ישראל, לא פסחה על אף תחום מתחומי החיים. בהם פוליטיקה, כלכלה, התיישבות תרבות וחינוך. מה היו שאיפותיהם הכמוסות והגלויות של מכונני ההתיישבות היהודית בארץ ישראל משלהי המאה התשע עשרה ועד קום המדינה? כיצד פעלו להגשמתן ובאילו תנאים? >הקורס שלפנינו יתמקד בניתוח ההתיישבות והחברה בארץ ישראל על היבטיה הממשיים והמדומיינים. נדון בשאלות הנוגעות למערכות כוח המופעלות בחברה במודע ובלא מודע. נבחן את מקורותיהם הרעיוניים, זיקתם התרבותית, הערוצים שהיו שותפים להנחלתם וננתח את ההבחנות בין דימוי למציאות. דיונינו יתבססו על מקורות ראשוניים ומשניים, כתובים וחזותיים, המשתייכים לתחומי דעת מגוונים.</p>

<p>סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים ושמרנים. </p>

<p>הקורס יעסוק בתהליך היווצרותה של חברת האנוסים בספרד ובהשלכותיו במהלך המאה הט”ו. יושם דגש על תפקידה של האינקויזיציה לאורך התפתחותה ופעילויותיה השונות. כמו-כן יידונו רישומי השפעותיה על החברה היהודית, על “החברה היהודית בסתר” ועל החברה הספרדית עד שנת הגירוש.</p>

<p>הקורס עוסק בסוגיות מרכזיות מתחום תולדות האמנות היהודית בתקופה המודרנית והעכשווית באמצעות התבוננות ביצירות אמנות וניתוחן. במהלך הקורס נדון בשאלת היסוד בדבר זהותה היהודית של האמנות בתקופה שלאחר האמנציפציה. הנושאים שידונו בקורס יהיו בין השאר האדריכלות המודרנית של בתי הכנסת, יצירתם של האמנים היהודים במאה ה-19, זהות האמן כמהגר, השואה באמנות, האמנות היהודית בארצות הברית, תשמישי קדושה עכשוויים ופמיניזם דתי באמנות.</p>

<p>הקורס סוקר את תולדות המוסיקה היהודית והתפתחותה במהלך הדורות. בקורס ייבחנו סוגיות<br /> הקשורות לפונקציה של המוסיקה בחיי היהודים בקהילות ישראל השונות, מן המרחב הביתי ועד בית<br /> הכנסת, בחיי היומיום, במעגל החיים ובתפילה. נדון בסוגות שונות כגון הניגון החסידי, חזנות ונוסח התפילה, מוסיקה פופולרית, מוסיקה ישראלית ומוסיקה אומנותית.</p>

<p>הקורס יעסוק באופן בו התמודדה מדינת ישראל הצעירה עם השואה וזכרה במספר תחומים: פוליטיים, משפטיים, תרבותיים והנצחתיים. נעמוד על האירועים העיקריים אשר השפיעו ותרמו להתפתחותו של זיכרון מלחמת העולם השניה והשואה בישראל. הקורס יתחקה אחר אופני ההתמודדות השונים של החברה הישראלית מול זיכרון אישי וקולקטיבי מסיום מלחמת העולם השניה ועד לאחר משפט אייכמן. הקורס יעסוק באופן בו המערכות הפוליטיות, המשפטיות והחברתיות במדינת ישראל הצעירה בקשו לעצב את הזיכרון השואה מול ההתמודדויות החברתיות והביטחוניות של המדינה בעשור הראשון לקיומה. באמצעות שימוש במספר מתודות ובהתבוננות באירועים היסטוריים ותרבותיים נוכל לשפוך אור על התפתחות הזיכרון אישי והקולקטיבי של השואה בחברה הישראלית. </p>

<p>בקורס זה נעמוד על מרכזיותה של הארץ במקרא. דרך עיון ביקורתי בספרות המקראית לסוגיה, נחשוף מגוון של השקפות סביב נושאים כגון: מהות הבטחת הארץ לאבות וטיב זכותו של העם על הארץ, אופייה הסגולי של הארץ – גשמי או רוחני?, גבולות הארץ – היכן הם? היחס לאוכלוסייה הכנענית בתקופת הכיבוש, והצדקת האל בעקבות חורבן וגלות.</p>

<p>בקורס זה, נתוודע לאחת מהתנועות החברתיות הגדולות והמענינות בתולדות העם היהודי.<br /> נכיר את מערכת רעיונותיה המרכזיים, את הדמויות המובילות שלקחו בה חלק, ואת המנהגים וצורות החיים שהיא פיתחה.<br /> נעסוק בשאלות כגון:<br /> מה הכונה ב’אין מקום פנוי ממנו’? או סובב על עלמין’? ואיזה דמות אלוהית עולה מהכתבים? מה נעשה עם הצער ומהו ענינה של השמחה? איך מונעים סטגנציה ושיגרה? מה מקומו של הריקוד והניגון? ומה היא עבודה בגשמיות? העלאת מחשבות זרות? נעמוד על החידה בדבר הצלחתה של החסידות ונבחן את מידת הרלבנטיות שלה לחברה הישראלית, היום 2024. כפי שהיא באה לידי ביטוי בספרות העברית, בקולנוע ובמוזיקה הישראלית.</p>

<p>בקורס זה נלמד להכיר את יצירותיו של האמן הדגול רמברנדט ואן ריין (1606-1669). נבחן אותן על רקע המגמות העיקריות באמנות ארצות השפלה במאה ה17. נדבר על הרישומים, התחריטים ותמונות הצבע ועל מגוון הנושאים: סצנות מהתנ”ך, מהברית החדשה, מהמיתולוגיה, דיוקנאות ועוד. נקדיש תשומת לב מיוחדת לסוגיית הקשר של רמברנדט עם היהודים, למשל, בתיאורי היהודים ובהופעת הכתב העברי בתמונותיו. נדון בשיח התרבותי והאמנותי שהתפתח באמסטרדם במאה ה-17 ונכיר אף יצירותיהם של אמנים אחרים שעבדו אז בהולנד, וביניהם פרנס הלס ויאן ורמיר. כחלק מהקורס נבקר במוזיאון ישראל. </p>

<p>הקורס יציע היכרות קרובה עם עולמם של חז”ל, באמצעות קריאה משותפת בסיפורים מהתלמוד ומהמדרש, העוסקים בקובץ החוקים המפורסם ביותר בתנ”ך – עשרת הדיברות. ננסה לבחון את הפירושים והסיפורים שיצרו חז”ל כתגובה לעשרת הדיברות, ונשאל איך כל זה קשור אלינו, והאם ספרות חז”ל יכולה עדיין להיות רלוונטית עבור קוראים בני זמננו.</p>

<p>קורס זה יוקדש להקניית ידע בסיסי בתורה שבעל פה ודרכי התפתחותה. נסקור דרכים שונות שבהן פירשו יהודים את התורה וקבעו הלכה, מתחילת ימי הבית השני ועד לחיבור היצירות הגדולות של התנאים והאמוראים – המשנה והתוספתא, המדרשים והתלמודים – במאות הראשונות לספירה. נערוך היכרות ראשונית עם יצירות אלו, ונעמוד על מקצת תוכניהן ודרכי ההתהוותן, וזאת על רקע תמורות בחיי היהודים בתקופה ההיא.</p> <p>קורס ערב בזום בספטמבר<br /> ימי ב’, ד’ 17:00-18:30 בתאריכים 9,11,16,18,23,25<br /> ימי ו’ בתאריכים 6,13,20 בשעות 8:30 – 12:00</p>

<p>נעסוק בהתפתחות הרוחנית והחברתית, היצירה הספרותית והדמויות הבולטות בתקופה מכרעת בתולדות עם ישראל. נשים דגש על היחס בין היהודים לסביבתם. נקרא מקורות מן התקופה וממיטב המחקר על הנושאים. נתחיל במרכזים בבבל ובארץ ישראל בתקופת הגאונים. נעקוב אחר פיתוח מרכזים חדשים בארצות האסלאם והנצרות ונסיים את הסקירה ההיסטורית בגירוש ספרד. נקדיש את השיעורים האחרונים לעיון בנושאים מרכזיים בתולדות עם ישראל בימי הביניים: ארגון הקהילה וחיי המשפחה.</p>

<p>בקורס זה נכיר לעומקם את סיפורי הראשית המהווים את החטיבה הראשונה של ספר בראשית: סיפורי הבריאה, סיפור גן עדן, פרשת קין והבל, סיפור המבול וסיפור מגדל בבל. במהלך הלימוד נבקש לעמוד על משמעותם הרעיונית של הסיפורים הללו, ולהבין את תרומתם להבניית מגמתו הכוללת של הספר. בלימודנו נדון במוטיבים העיקריים ובתמות המרכזיות המשתקפות מסיפורי הראשית, הנוגעים בשאלות תיאולוגיות, חברתיות ומוסריות כגון: תפקידו של האדם בעולם, התביעה המוסרית ממנו, מחויבויותיו החברתיות, זיקתו לא-להים ועוד. מתוך כך גם יתבהרו הסיבות לנטיעת הסיפורים הללו בפתחו של ספר בראשית ושל המקרא כולו. אנו נעסוק בעיקר בהיבטים הספרותיים של הטקסט ולפיכך ננתח את תוכנם לצד עיצובם האמנותי בעזרת כלי הניתוח הספרותי. אך לצד זאת נבחן אותם ביחס לטקסטים מקבילים מהמזרח הקדום הקרוב, וניעזר בלימודנו גם בפרשנות המסורתית ובכלי מחקר מתחומים נוספים.</p>

<p>בקורס זה נכיר מקרוב את התגליות הארכיאולוגיות החדשות שנחשפו בשנים האחרונות בירושלים הקדומה. תגליות אלו כוללות הן ממצאים ארכיאולוגיים חדשים וחשובים והן מחקרים חדשים שיחד מספקים תמונת מצב עדכנית אודות המחקר הארכיאולוגי של ירושלים הקדומה. מטרת הסיור להפגיש את הסטודנטים עם השרידים בשטח תוך דיון במידע ובסוגיות המחקריות ובמשמעותם להבנת ההיסטוריה של העיר.</p> <p>מפגש הכנה בזום 20.5<br /> מאי: 23,30<br /> יוני: 6,13,20</p>

<p>בקורס סיורי אמנות נבקר בגלריות ובמוזיאונים המציגים תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית. חלק מהסיורים יתקיימו בירושלים, ואחרים בתל אביב ובגוש דן. מטרת הסיורים היא לפגוש אמנות עכשווית ולבחון אותה לעומק. כחלק מהקורס נכיר גלריות ייחודיות ונבקר בתערוכות המתייחסות לזהות היהודית והישראלית. כמו כן נבקש ללמוד על גישות שונות של אוצרות ונחשף לסגנונות אמנותיים מגוונים. בחלק מהסיורים נפגוש את אנשי המקצוע, אמנים, אוצרים, מנהלי גלריות, ונקבל מהם הדרכה בתערוכה.<br /> 6 מפגשים בתאריכים:<br /> 28/3/25, 25/4/25, 9/5/25, 23/5/25, 6/6/25, 20/6/25</p>