מטרת הקורס היא יצירת היכרות ראשונית עם ארון הספרים היהודי. נטעם מספרי היסוד של היהדות וננסה לקבל תחושת התמצאות כללית בשילוב עם נגיעות עומק. כמחצית מהשיעורים יוקדשו למדפי הספרות ההלכתית וכמחצית למדפי ספרות המחשבה. הספרים השונים יוצגו על פי סדר כרונולוגי, בשילוב עם צירים תמתיים. בספרות ההלכה יושם דגש על שאלות של הוראה וחינוך, ובספרות המחשבה על שאלות מתודולוגיות. בכל שיעור נקדיש זמן ללימוד בחברותות של טקסטים מתוך הספרות הנבחנת.

קורס זה יוקדש להקניית ידע בסיסי בתורה שבעל פה ודרכי התפתחותה. נסקור דרכים שונות שבהן פירשו יהודים את התורה וקבעו הלכה, מתחילת ימי הבית השני ועד לחיבור היצירות הגדולות של התנאים והאמוראים – המשנה והתוספתא, המדרשים והתלמודים – במאות הראשונות לספירה. נערוך היכרות ראשונית עם יצירות אלו, ונעמוד על מקצת תוכניהן ודרכי ההתהוותן, וזאת על רקע תמורות בחיי היהודים בתקופה ההיא.

תהליכים מרכזיים של תולדות העם היהודי ושל התפתחותו התרבותית במעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית; מאמצע המאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-20. הדיון ייפתח בראשית השתלבותם של היהודים בכלכלה המרקנטיליסטית ובמשטרים האבסולוטיסטיים. תתואר היווצרותה של הבורגנות היהודית במערב אירופה, בחסות האבסולוטיזם הנאור, לכלל אידיאולוגיה משכילית-נאורה. יוצג העימות ההולך ומתפתח בין חילון ורפורמה לבין אורתודוכסיה. לאחר מכן ינוע הדיון אל מזרח אירופה, יציג את החסידות בדורותיה הראשונים ואת מציאות החיים הייחודית של יהודי "תחום המושב" הרוסי. ינותחו כמה מהישגיה התרבותיים הבולטים של תנועת ההשכלה באזור זה. יתוארו התפתחות האנטישמיות המודרנית, ההגירה הגדולה אל המערב, ההתעוררות הלאומית והעממית במאה ה-19, והשפעותיה על היהודים, בכלל זה ראשיתה של התנועה הציונית. תתואר ראשית הקולוניאליזם באגן הים התיכון ועמו האתגרים החדשים שניצבו על דרכם של יהודי צפון אפריקה והמזרח התיכון.

נעסוק בהתפתחות הרוחנית והחברתית, היצירה הספרותית והדמויות הבולטות בתקופה מכרעת בתולדות עם ישראל. נשים דגש על היחס בין היהודים לסביבתם. נקרא מקורות מן התקופה וממיטב המחקר על הנושאים. נתחיל במרכזים בבבל ובארץ ישראל בתקופת הגאונים. נעקוב אחר פיתוח מרכזים חדשים בארצות האסלאם והנצרות ונסיים את הסקירה ההיסטורית בגירוש ספרד. נקדיש את השיעורים האחרונים לעיון בנושאים מרכזיים בתולדות עם ישראל בימי הביניים: ארגון הקהילה וחיי המשפחה.

קורס זה סוקר תהליכים מרכזיים ומגמות כלליות בתולדות היהודים בעת החדשה, תוך מתן דגש על התעצבותן מחדש של קהילות, תנועות וזהויות בתפוצה היהודית. הקורס כולל שלשה מרכיבים עיקריים: השפעות ההשכלה ותהליכי המודרניזציה על צמיחתן של זהויות ותנועות שונות באירופה במהלך המאה ה-19; מגמות ושינויים בקרב קהילות בארצות האסלאם על רקע המפגש עם <br /> תהליכי קולוניזציה וסוכני מודרניזציה; וייסודה של התנועה הציונית והתפתחותה כמרכיב פוליטי וזהותי בעולם היהודי.<br />

בקורס זה נעמוד על עיצוב דיוקנן של כמה דמויות מפתח במקרא כפי שהן באות לידי ביטוי בספרות המקרא לרבדיה, בספרות חז"ל וביצירות אמנות שמציגות אותן. נלמד לחשוף את הפנים המגוונות של כל דמות ולעקוב אחר ההתפתחויות ההיסטוריות והמגמות האידיאולוגיות שעשויות לעמוד מאחורי מגוון זה באמצעות לימוד הטקסטים במקרא, במדרש, בכתבים החיצוניים ובמקורות ספרותיים אחרים, יחד עם ניתוח הפרשנות החזותית שהעניקו האמנים לדמויות אלה. . נדון בשאלות: האם הסתמכו האמנים על המקרא כפשוטו או האם בחרו במקורות פרשניים אחרים בבואם לעצב דמויות מקראיות? האם הם בחרו להדגיש תכונות ופרטים מסוימים ולא אחרים כביטוי לאידיאולוגיה מיוחדת שאותה ביקשו להדגיש? ובשאלות נוספות.

בקורס זה נלמד על מקורות הקבלה, תורת הסוד היהודית, מן המקרא ועד התפשטותה במאה הי"ג בספרד. במהלך הקורס נעסוק במשמעויות הקבליות של מעשה מרכבה ומעשה בראשית במקרא, בסיפור הארבעה שנכנסו לפרדס ובתיאורים נוספים מתורת הסוד בחז"ל. נכיר את עיקרי ספרות היסוד של הקבלה, כדוגמת: ספרות ההיכלות, ספר יצירה וספר הבהיר. כמו כן, נתוודע למסורות הקבליות בחוגי חסידות אשכנז, נלמד על התפתחות תורת הספירות, על עיקרי תורתו המיסטית של המקובל ר' אברהם אבולעפיה ועל התגבשות מרכזי הקבלה בגירונה וקסטיליה שבספרד.

הקורס אמור לחשוף אשנב בפני משתתפיו לחיי המשפחה היהודית בחברה הים-תיכונית של ימי הביניים (950–1250). באמצעות עיונים בתעודות מן האוספים של הגניזה הקהירית, נגלה עולם ומלואו. נקרא כתובות שצורפו אליהן תנאים מיוחדים כהגנה על מעמדה של הכלה; נתבונן בבעיות שנגרמו כתוצאה מן התופעה של ריבוי נשים (פוליגאמיה); נקרא על גברים שעזבו את נשותיהם וכיצד הן התמודדו עם המציאות הזאת; נעיין במכתבים ששלחו נשים לבניהן, לאחיהן או לקרובי משפחותיהן, אשר נסעו למרחקים; נתבונן במכתבים שכתבו גברים לנשותיהם, משום שנאלצו לנסוע לרגל עסקיהם למקומות מרוחקים כמו הודו; ננסה להשוות בין חיי המשפחה הרבנית לבין עמיתתה הקראית; ועוד נתבונן בתעודות החושפות בפנינו מידע על משפחתו של הרמב"ם.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים ושמרנים.

לכל אדם ישנו סיפור שהוא מספר לעצמו. הסיפור הוא על אודות הוא עצמו, על אהבותיו ושנאותיו, הצלחותיו וכשלונותיו, ועל תקוותיו לעתיד. והוא מספר לעצמו את סיפורו כדי לזכור ולדעת מאין הוא בא ולאן הוא הולך. וכך גם לגבי עמים, ובתוכם, כמובן, עם ישראל. בקורס זה נעיין בנרטיב הלאומי המקראי. ננסה להסיק מן העיון מה שניתן לגבי התפיסה הלאומית העצמית של העם, ושל כותבי התנ"ך לדורותיהם. נראה איך מחברי המקרא השונים ממקומות שונים וזמנים שונים, מציגים את הנרטיב הלאומי, הן בכללותו והן בפרטיו, בצורות שונות מאוד, והכל בהתאם לתפיסה הלאומית העצמית שלהם ולצורכיהם החברתיים והפוליטיים. נעיין במרכיבים המרכזיים הבאים של הנרטיב הלאומי: בריאת העולם, אבות האומה, יציאת מצרים, כיבוש הארץ, תקופת השופטים, מלכות בית דוד, פילוג הממלכה וחורבן ממלכת ישראל, חורבן ממלכת יהודה ותקוות הגאולה.

הקורס יעסוק בנשים מקראיות שהוצגו בספרות חז"ל כלמדניות וכמנהיגות של בני דורן. נבחן מה הם התפקידים הציבוריים והחברתיים המיוחסים לנשות המקרא, באלו תחומים באה לידי ביטוי למדנותן ואלו סמכויות הוענקו להן. נשאל כיצד השפיע תפקידה הציבורי של האישה על תיפקודה כרעיה וכאם, ומה היו הקונפליקטים שעימם היא נדרשה להתמודד כתוצאה מחשיפתה לעולם הגברי. האם חז"ל ראו בעין יפה דומיננטיות נשית. נבחן האם תמונה זו עולה בקנה אחד עם המציאות המשתקפת במקורות הלכתיים והיסטוריים על תקופתם של חז"ל.

בקורס זה נבחן גישות שונות של חז"ל ושל הפוסקים מחתימת התלמוד ועד ימינו להבחנות מגדריות בקיום מצוות. נסקור גישות יסודיות ותמורות שחלו בהבנת מצות פריה ורביה וטקס השקיית הסוטה, ובמקומה של המגדר והבחנות מגדריות בעולם לימוד התורה, בטומאה וטהרה, בבית הכנסת ובמצוות המעשיות.

יציאת מצרים היא ארוע מכונן בהתהוותו של העם היהודי ובגיבוש זהותו. קורס זה יעסוק בתקופת השיעבוד, בחבלי הגאולה ובסיפור יציאת מצרים כפי שהם משתקפים באגדות חז"ל. נבחן כיצד עיצבו החכמים את דמותו של היחיד בזמן של משבר ושינוי: נעסוק בדמויותיהם של מרים הנביאה, עמרם, של המיילדות העבריות ושל בת פרעה כפי שהן מצטיירות במדרש. נעקוב אחר סיפור הולדתו של משה וצמיחתו כמנהיג, הסכנות השונות שנישקפו לחייו ומעשי הניסים שהבטיחו את התממשותה של הגאולה המיוחלת.

מטרת הקורס היא הקניית כלים בסיסיים של קריאה והבנה בתלמוד הבבלי. נלמד סוגיות נבחרות מתוך הפרק הראשון במסכת בבא בתרא, העוסקות במערכת היחסים בתוך המרחב הציבורי – היזק ראיה, חובות וזכויות בקהילה ובעיר, מצוות הצדקה ועוד. <br /> דרך לימוד הסוגיות נפתח "חלונות" למושגים בסיסיים, כמו: מבנה סוגיה ורבדיה, אוצר מילים ויסודות הדקדוק של השפה הארמית, ה"שקלא וטריא" ומגמתו. נעסוק באופן ראשוני גם בתחום הפרשנות, מקורות הסוגיה והתהוותה, וכתבי היד. בקורס נשלב גם לימוד ב"חברותא", תוך כדי הקניית כלים לפיתוח הלימוד העצמי.<br /> זהו קורס כפול הנחשב כשני קורסים סמסטריאליים.<br /> הקורס מיועד לסטודנטים מתחילים בתלמוד שעשו את ההשלמה במבוא לתורה שבעל פה.

קורס זה נועד לפתח מיומנויות בניתוח סוגיות מן התלמוד הבבלי ומקבילותיהן בתלמוד הירושלמי; להתחקות אחר תולדות העריכה של הסוגיות הללו והתפתחות ההלכות שבהן הן עוסקות במשך תקופות התנאים והאמוראים; לפתח מיומנויות בקריאה והבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים, ולהשוות בינה לבין גישות המחקר החדישות. השנה נתמקד במסכת שבת בירושלמי ובבבלי.

מטרתו של הקורס להקנות כלים ספרותיים בחקר סיפורי מעשי החכמים. הסיפורים שידונו יעסקו בדמותו של החכם במרחבי מחיה שונים: בית המדרש, החברה היהודית והחברה הנכרית. הסיפורים יידונו בדרך של קריאה צמודה. נראה באלו אמצעים מעצבים המספרים את דמויותיהם, נלמד להבחין במשחקי מילים, בארגון הזמן, וכן בתבנית הספרותית שלתוכה נוצקה העלילה. נבחין בדיאלוג ובתפקידו, ובאופן בו משולבים פסוקים בתוך הסיפורים. נתחקה אחר המסר העולה מהסיפור ונבחין בינו לבין מטרותיו של עורך הסוגייה אשר בתוכה מובא הסיפור. נלמד להכיר ספרי עזר שונים שיוכלו לסייע בלימוד הטכסטים ונפגוש במאמרים ביקורתיים מספרות המחקר של האגדה.

המסורת היהודית היא תרבות המניחה בתשתית הקיום שלה את כתבי הקודש ואת פרשנותם. במשך כל הדורות התבסס החינוך היהודי על למידה משמעותית ופרשנות של טקסטים. הפרשנות היהודית היא פרשנות יצירתית מגוונת ורב קולית. הקורס יעניק למשתתפים בו ידע בסיסי ואוריינטציה בתיאוריות של הפרשנות, תוך כדי הדגמה וקריאה במקורות מתוך המסורת היהודית מתקופת המקרא ועד ימינו. נעסוק בהבחנה בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה, בתפקידו של המדרש ובתופעת המחלוקת. נלמד פרשנות מודרנית, ציונית ופמיניסטית. המתודולוגיה של הקורס תדרוש מן הסטודנטים השתתפות פעילה וניתוח טקסטים ופרשנויות מתוך גישה חינוכית הרואה את התלמיד כמפרש ויוצר בתוך ומתוך הטקסט.

קורס זה יעסוק בנבואות ירמיהו – בדגש על תפקיד הנביא כמתווך בין אלוהים לעם באחת מן התקופות הסוערות ביותר בתולדות המקרא – קץ ממלכת יהודה וחורבן בית המקדש הראשון. במהלך הקורס ננתח את פעילות הנביא בזירות השונות ואת השילוב ביניהן, תוך התייחסות נרחבת להקשר ההיסטורי, לעיצוב הספרותי ולסוגות השונות המשמשות בספר וכן להיבטים תיאולוגיים. הקורס יקנה ללומדים הכרות נרחבת עם דמותו של ירמיהו, ההקשר ההיסטורי והתרבותי של האירועים והשלכותיהם התאולוגיות, ומגוון הסוגות בספר.

הקורס בוחן את מרחב הקשרים והזיקות בין ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי לבין היהודים החיים מחוץ למדינה. יהודים החיים ברחבי העולם מוגדרים כתפוצה של מדינת ישראל מתוקף השתייכותם לעם היהודי. יהודי התפוצות מפוזרים ברחבי העולם בקהילות בעלות אופי שונה על פני קשת של מדינות ואזורים גיאוגרפים. סוגיית הקשר בין המדינה לבין תפוצותיה תתברר בקורס בהבטים רעיוניים, היסטוריים, תרבותיים, פוליטיים וארגוניים. דגש מיוחד יינתן לממד הקהילתי בחיי היהודים בתפוצות ולתמורות המתרחשות במערכת היחסים עם מדינת ישראל לאורך שנות קיומה.

חלק א<br /> מטרת הקורס לפרוש בפני הלומדים את ספרות האגדה של חז"ל מתוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטכסטים מתקופת התנאים והאמוראים במרכזם עומד הסיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. תוך כדי לימוד נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. פרט לכך נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.<br /> חלק ב<br /> בקורס נפגוש את יצירתם המגוונת של חז"ל ונתמקד במדרש ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא. נצביע על האתגרים שעמדו בפני העורך של מדרש אגדה העוסק בספר ויקרא. מה המשמעות שהעניק לנושא הקרבנות בתקופה בה בית המקדש כבר לא קיים. מדוע ישראל נבדלים מאומות העולם, וכיצד ניתן להתמודד מבחינה תיאולוגית עם מותם של בני אהרון. נפגוש מדרש מיוחד המאורגן סביב מועדי השנה. נעיין בכתבי יד עתיקים ובדרכי הכנתה של מהדורה מדעית. נכיר צורה ספרותיות חשובה שמגיעה לשיא פריחתה בתקופת האמוראים: הפתיחתא, נעמוד על תפקידה ומקומה בחיי היום יום של חז"ל. <br />

מהו חינוך יהודי בישראל? היכן טמונים שורשיו ולאן צומחים ענפיו? מה משותף לגילומיו השונים בחברה הישראלית? כיצד הנעשה בישראל דומה ושונה לחינוך יהודי במקומות אחרים בעולם? קורס ליבה זה הינו ״מעבדה״ לבירור החינוך היהודי בישראל, בה נלמד את הגישות השונות לתחום תוך בירור מעמיק של חוויתנו האישית בנקודת מבט תיאורטית ופרקטית. לקורס שלושה יתדות: הביוגרפיה האישית של הלומדים, חווייתם את החינוך היהודי אותו ספגו כמתחנכים ואותו הם מנחילים כמחנכים; מצע הפילוסופיות, האידיאולוגיות והתיאוריות השונות של חינוך יהודי שהיכו שורש במערכת החינוך בישראל; ניתוח סוציולוגי של האופן בו החינוך היהודי בישראל התווה את המבנה של החברה הישראלית. בקורס יילמדו כלי מחקר אתנוגרפיים (כגון תצפית משתתפת, ראיונות עומק חצי מובנים) כעדשות להתבונן דרכן בחינוך היהודי שסביבנו כחלק מהתופעה אותה באנו לחקור. כמו כן, כחלק מ״תנאי המעבדה״ של הקורס נפעל להיווצרות קהילה חוקרת, פועלת ולומדת, תוך שימוש תדיר בפרקטיקה הבית מדרשית של לימוד בחברותא.

בקורס זה נעסוק במספר נושאים יסודיים בחקר המקרא המודרני: ספרות התורה ובעיית חיבורה, אופייה ומגמתה של הספרות ההיסטוריוגרפית במקרא, אמונות ודעות בתקופת המקרא וביקורת נוסח המקרא.

יצירותיו של ש"י עגנון גדושות, כידוע, באיזכורים וברמיזות למקורות קדומים. בקורס זה נקרא מבחר מיצירותיו המוכרות והמוכרות-פחות של אחד מגדולי הסופרים ביצירה העברית בת זמננו ונבקש להתחקות אחר השימוש שהוא עושה במקורות התלמודיים והמדרשיים, אם כמחווה ואם כפרשנות, פעמים כתחבולה ספרותית ופעמים כקריאה אירונית של הכתובים. בין היצירות שיילמדו: אורח נטה ללון, עגונות, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, מעשה העז, תהילה, פת שלימה, המלבוש.

בקורס נקרא מבחר טקסטים העוסקים בכישוף ומאגיה, החל מן המקרא ועד לעת החדשה. <br /> השיעורים ישלבו הוראה פרונטלית (כולל הרצאות אורח) ולימוד בחברותות.<br />

למה אנשים טובים סובלים? מה באמת ניתן לדעת על העולם החידתי? ומה משמעות החיים בצל המוות? ספרות החכמה המקראית, משלי, איוב, קוהלת, ועוד, מתמודדת עם שאלות כאלה באומץ רב ובדרכים מגוונות. בקורס זה נעשה היכרות ראשונית אך מעמיקה עם ספרות זו. נעמוד על האופי הרעיוני הייחודי של ספרות החכמה, ועל המתח המתמיד בין סקפטיות לבין אמונה, ובין מרד לבין כניעה והשלמה.

בקורס נבקש לעצור ממרוץ הימים, ולהתבונן בנקודות זמן חשובות בחיינו: ברמה האישית, המשפחתית או הלאומית וכיצד הם באים לידי ביטוי בטקסים קטנים או גדולים בחיינו.<br /> נברר מהו טקס ואילו ערכים גלומים בו. נתבונן כיצד הטקסים מעצבים קהילה, חברה ותרבות ואילו סמלים הם נושאים. נסתייע במחקרים שיעשירו את עולם המושגים והשיח.<br /> הקורס ייערך כסדנת לימוד משותפת, באמצעות טקסטים מן המקורות, ומן העת החדשה, מארון הספרים היהודי והישראלי לגווניו. נעמיד ישן מול חדש, ונחזור ונתבונן בחברה הישראלית – דרכם. <br /> כעבודת סיום יכינו המשתתפים בסיס לטקס באופן הקרוב לליבם ולעולמם.

המסך מאפשר צלילה חוויתית אל מחשבותינו הכמוסות ביותר. הוא משקף את ערכינו, מתנגש ומעצים את תפיסותינו התרבותיות. המסך אינו שמור עוד לחוויה קולנועית בלבד ונגיש בדרכים רבות העוטפות אותנו מכל עבר. בקורס הייחודי נעסוק בייצוג ויזואלי מסורתי וחדשני, מעורר ומיידי, לעולם הרוח היהודי, על סיפוריו, מסריו וערכיו. נקשור בין כוחה החדש של הטכנולוגיה לשאלות הומאניות בסיסיות.<br /> בין הגולם למחשב הראשון, בין מסירת מלאכה לבינה מלאכותית, בין טקסי אבלות בדתות שונות ל״שולחן הערוך״ כפי שהוא משתקף על המסך.<br /> מהלך הקורס מבוסס סיעור מוחות פתוח ושיתופי ללא מטלות ובמחציתו השניה של הקורס, נקים מעבדה קהילתית לפיתוח תוצר אשר יוצג במפגש האחרון. תוצרים מצטיינים יזכו לחשיפה נוספת בתמיכת/ עידוד המכון

השיעור מוקדש לתולדות עם ישראל, בארץ ובתפוצות, בתקופה של כאלף שנים משיבת ציון במאה השישית לפני הספירה ועד לכיבוש ארץ ישראל בידי הערבים במאה השביעית לספירה. בתקופה זו, שיש בה גולה יהודית גדולה מאוד אך גם יישוב יהודי גדול ולעתים גם ריבונות יהודית או שאיפה לריבונות יהודית בארץ ישראל, היה על היהודים להתלבט, למעשה, על אודות זהותו -- בני מדינה? בני עם? בני דת? האם היו "יהודים" בזכות זיקתם לארץ יהודה? או בזכות זיקתם ליהדות? ויהדות זו -- מהי? מי יגדיר אותה? התלבטות זו התנהלה לאור תנאים מדיניים ותרבותיים משתנים, אשר נתנו לתקופה את חיוניותה. נעסוק גם במקורות העתיקים, העומדים ביסוד השחזור של התקופה, הן בהיסטוריוגרפיה המודרנית, המפרשת את התקופה כחלק מכלל תולדות ישראל.

הקורס מבקש לקיים למידה דרך מפגש עם קהילות יהודיות - ישראליות בעיר ירושלים, במקום בו הן פועלות. בכך, תתאפשר למשתתפים חוויה בלתי אמצעית עם העולם הקהילתי, ודיאלוג פורה עם מובילי קהילות הפועלים ב"שטח" ומתמודדים עם אתגרים מגוונים.

מטרתו של הקורס לפתח את היכולת של לימוד רהוט בתלמוד הבבלי. נשים דגש על פשט הסוגייה באמצעות קריאה מדוייקת, תשומת לב לדקדוק הארמי, לסדר הדורות, ולריאליה של התקופה. כמו כן נכיר את ספרות המחקר שנכתבה בנושא.

הסיפור על אדם וחווה בגן עדן הצית את דמיונם של מחברים בעת העתיקה, כמו גם בימינו. היכן נמצא גן העדן? מה היה הפרי שממנו אכלו אדם וחווה? כיצד נראה הנחש? לשאלות אלו ואחרות ניתנו תשובות שונות ומשונות, ובקורס זה נקרא מבחר מקורות, החל בספרות החיצונית וכלה במדרש המאוחר (לאו דווקא בסדר זה), ונבחן את פרשנותם לסיפור המקראי ואת המגמות האידיאולוגיות המשתקפות מהם.

השירה המקראית משמרת את אחד הרבדים הקדומים ביותר ביצירה הישראלית. בקורס זה נלמד שירים נבחרים מסוגות שונות - שירי עלילה, המנונים לאל, שירי תפילה ובקשה, וגם שירי קינה ואהבה. מתוך כך נדון בסוגיות של תוכן וצורה נלמד על מאפייניה של השירה המקראית, דרכי עיצובה וסגנונה. <br />

הקורס יבחן פרקים הנוגעים לחינוך שהוצע בקהילות יהודיות בארצות האסלאם במרוצת הדורות. בתוך כך נידרש למעבר ממסורת למודרנה תוך כדי מבט על הקהילה היהודית וזיקתה לסוגיית החינוך: חינוך בנים, חינוך בנות ונשים, חינוך תלמידי חכמים, חנוך פורמלי ובלתי-פורמלי, חינוך זר יהודי ולא-יהודי (מסיונרי) ועוד. הסקירה תידרש למגוון סוגות ספרותיות, ובכללן: תיאורים היסטוריים, כתבי מוסר, דרשות ושירה.

מעמדה של ארץ ישראל כארץ הקודש הביא ליצירת מקומות קדושים רבים שמשכו אליהם עולי רגל. שתי תופעות אלו – מקומות קדושים ועלייה לרגל אליהם - יהיו במוקד קורס זה בו נברר סוגיות גיאוגרפיות-מרחביות הקשורות בקידוש המרחב ובתנועת עולי רגל. במהלך הקורס נדון במושגים מקום קדוש ועלייה לרגל, נעמוד על שאלת היווצרותם של מקומות קדושים, על קדושת הארץ לדתות השונות, תולדות העלייה לרגל אל הארץ והקשר שבין עלייה לרגל לבין תופעת התיירות.

בבקורס זה נתעמק בארבעה פולמוסים בהלכה מתקופת התלמוד ועד ימינו. נלמד נושאים כגון: קבלת שכר כדי ללמד תורה; היחס לזמר חילוני ולמנגינות חילוניות בתפילה; הפלות; המחיצה בבית הכנסת; קבלת מצוות על ידי הגר; תלמוד תורה ושירות צבאי.<br /> <br /> הקורס מיועד לסטודנטים שיש להם רקע בהלכה.<br />

בקורס זה התלמידים ירכשו התמצאות ראשונית בספרות הפוסקים (ספרי הלכה וספרי פסקים), בספרי היסוד (רי"ף, רמב"ם, רא"ש, טור, שולחן ערוך), ובתהליך ההתפתחותי מימי התלמוד עד המאה השש עשרה. דגש יושם על מתודולוגיה שתאפשר להם ללמוד באופן עצמאי ולחקור נושאים חדשים בעתיד.

מדרשי תנחומא-ילמדנו שייכים לרובד המאוחר של ספרות חז"ל, ולעתים קרובות הם מעבדים את החומר המדרשי מן הרובד הקדום. בקורס זה נלמד להכיר את החיבורים השונים הנמנים עם ספרות זו, את המאפיינים הספרותיים שלהם ואת הסגנון המיוחד להם, תוך השוואה לשונית וספרותית לחיבורים אחרים בספרות חז"ל.

ייחודו של הקורס הוא בדרך הקריאה הספרותראפית בשיטת קובובי, אשר מטרתה לפתח בנו יחס של פתיחות כלפי התנסויותינו ורגשותינו, להקנות לנו נכונות וכושר לחיפוש עצמי ולמודעות, וכן להעמיק בהבנתנו את התהליכים הנפשיים שביסוד מעגל חייו של האדם, כפי שהם מצטיירים ביצירות ספרות אלו. נשתף בהדהודים הפנימיים שהטקסטים מעוררים בנו, וכן נתייחס למימדים הכלל אנושיים, המשתמעים מן היצירות. באמצעות דיון מובנה בתהליכים נפשיים שהדמויות עוברות יוכלו המשתתפים בקורס לרכוש תובנות משמעותיות לגבי התנסויותיהם שלהם, להיות מודעים לרגשות שהם חווים במצבים דומים, ואולי אף להתמודד אתם בצורה שונה בעתיד. כלי מובנה זה, שפותח על ידי פסיכולוגית חינוכית, עבור מסגרות חינוך, מתאים לשילוב במסגרות של החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי. <br /> מעגל החיים של האדם, ותחנותיו הוא נושא בעל השלכות אישיות ואוניברסאליות. בקורס נקרא יצירות ספרות בנושא מעגל החיים- שירים וקטעים מתוך סיפורים קצרים ומתוך רומן- ממואר. נשוחח על מעגל החיים האוניברסאלי והאישי, וכן נקרא יצירות ספרות על תקופותיו של מעגל החיים: ילדות, התבגרות, בגרות, הזדקנות, זקנה ופרידה מהחיים. נשוחח גם על "קורות החיים" שלנו ועל אופנים, שבהם הספרות עסקה בו. <br /> משתתפי הקורס יקבלו מקראה עם כל היצירות.<br />

הקורס מוקדש לעיון בסיפורים נבחרים וחוקים נבחרים מתוך חמשת חומשי התורה ובחינתם לאור הפרשנות לדורותיה. נעמוד על הפרשנות הניתנת לסיפור או לחוק במקומות אחרים בתורה ובמקרא (פרשנות פנים-מקראית), ונבחן אותו דרך מדרשי חז"ל ופירושיהם הרצופים לחומשי התורה של פרשני ימי הביניים והעת החדשה. נעמוד על הקשיים הפרשניים המשותפים לפרשנים אלו וקשיים אחרים המיוחדים לחלקם בלבד. נבחן את פתרונותיהם לקשיים אלו לאור הנחות היסוד השונות של כל פרשן או קבוצת פרשנים, הקובעות את טווח האפשרויות הפרשניות העומדות בפניהם: רצף היסטורי או "אין מוקדם ומאוחר בתורה", שאלת הבלעדיות של הקביעות ההלכתיות של התורה שבעל פה, היחס בין פשט לדרש, אחדות התורה לעומת תורת התעודות ותיאוריות ביקורתיות אחרות, שאלת קיומם של מאפיינים מיוחדים לתורת ה' לעומת "דיברה תורה כלשון בני אדם", ועוד.

יונה הוא הנביא המקראי היחיד הבורח משליחותו. בקורס נעיין בסיפורו של יונה כפי שהוא מתואר בספרות המדרשית הקלאסית, במדרש פרקי דרבי אליעזר ובמדרש המאוחר 'תשובת יונה הנביא'. נבחן כיצד מתמודדים המדרשים עם השאלות המסקרנות שספר זה מעורר: מדוע בורח יונה ולמה מתאמצים המלחים להצילו בזמן הסערה. כיצד מתוארת השהות בבטנו של הדג ומה מעורר אותו לתפילה. האם תשובת אנשי נינוה היתה תשובה אמיתית וכנה או העמדת פנים. מה לדעת החכמים המסר של סיפור מקראי זה ומדוע קוראים אותו ביום הכיפורים.

בחלקו הראשון של מלכים א מסופר על ימיה הגדולים של הממלכה המאוחדת. בשיעורנו נקרא את הכתובים בעין ביקורתית ונאיר את המצב הפוליטי והדתי בישראל הקדומה ערב פיצול הממלכה. לצד הקריאה הספרותית הסינכרונית נדון גם בסוגיות העריכה של הספר ותהליכי היווצרותו, ונחפש אחר האינטרסים הגלויים והסמויים של הדמויות ושל המחברים (והעורכים).

הקורס יעסוק באיסורים מקראיים שונים בתחום הפולחן, מבחינה מעשית ורעיונית ומבחינה היסטורית, לאור החוק והספרות ההיסטורית והנבואית שבמקרא ועל רקע ידיעות על צורות פולחן שונות במזרח הקדום.

בקורס זה נסקור את ההתייחסויות לזמר ולנגינה במקרא, בימי הבית השני ובספרות התלמודית. נעמוד על הקשר בין מוזיקה לנבואה ובין מוזיקה לעבודת ה' בבית המקדש. נסקור את שאלת סוגי המזמורים בספר תהילים וכותרותיהם, ואת אופיים של קטעי השירה בשיר השירים, ומה ניתן ללמוד מהם על תפקיד המזמור והניגנה בחיי עם ישראל בעת העתיקה, במקדש ומחוץ למקדש. נדון בדרך שבה תפסו חז"ל את הנגינה במקדש בימי הבית השני, וכן בשינויים שחלו במעמד ההלכתי של המוזיקה לאחר החורבן. נעמוד על תולדות ההלכה ומגוון דעות הלכתיות בעניין הנגינה בשבת ובחול, בבית המשתה ובבית הכנסת, בגולה ובארץ ישראל.

מטרת הקורס היא להקנות כלי חשיבה ומושגים מתחום המחקר של הגיאוגרפיה ההיסטורית ולהדגימם באמצעות סוגיות מתולדות ירושלים. הקורס יתקיים במתכונת של שיעורי כיתה וסיורים ויעסוק בתולדות ירושלים מאז שחר בריאתה של העיר ועד ראשית העת החדשה. נקודת המבט הגיאוגרפית- היסטורית תאפשר התמקדות בהתפתחות המרחבית של העיר בתקופות אלו ועיסוק בסוגיות של התרחבות והתכווצות העיר, מים, ביטחון, דת וקדושה.

הקורס יבחן את יחסם של חז"ל לאסתטיקה וליופי. נבדוק מהו אידאל היופי בתקופת המקרא, ובזמנם של החכמים. נשווה את הערכים האסתטיים של חז"ל לאלו של התרבות היוונית-רומית בת זמנם. נשאל האם היופי יכול לדור בכפיפה אחת עם תבונה וחכמה, או שמא קיימת סתירה בין השניים. נבחן גישות שונות של החכמים בעניין זה באמצעות עיון במדרשים ובסיפורים. נעמוד על דרכי העיצוב הספרותי של טכסטים אלה, והם יחשפו בפנינו את הרגישות האסתטית של חז"ל המתבטאת גם באופן בו הם מביעים את השקפת עולמם.

הקורס יעסוק בתקופה שלאחר הכרזת המדינה עם הפלישה של חמשת הצבאות הערביים למדינת ישראל ב-15 במאי 1948 ועד סיום הסכמי שביתת הנשק בחודש יולי 1949. במהלך הקורס נבחן את תוכנית הפלישה הערבית ואת הסיבות לכישלונה, את המיתוס 'מעטים מול רבים' וכן את מיתוס 'נשקנו הדל'. כמו כן נעסוק בכמה מן הפרשיות המכוננות בהפוגה הראשונה - ביניהן: 'מרד הגנרלים', פרשת 'אלטלנה' ו'תכנית ברנדוט' . נבחן את מורכבות המאבק המשולב הצבאי והמדיני הבינלאומי ואת הדילמות המרכזיות שעמדו בפני מדינת ישראל ברמה האסטרטגית ערב המבצעים הגדולים 'יואב', 'חורב' ו'עובדה' וכיצד הוצאו אל הפועל ונסיים בהסכמי שביתת הנשק שיצרו את גבולות 'הקו הירוק'.

מצורף תיאור הקורס: 'ריה"ל: בין שירה לפילוסופיה'.<br /> הקורס יעסוק בשתי הסוגות המרכזיות של כתיבת ריה"ל; פילוסופיה ושירה. בקורס נעמוד על תפיסתו של ריה"ל את הפילוסופיה ואת השירה כפי שהיא משתקפת בספר הכוזרי, נבחן את היחס בין הגותו כפי שהיא משתקפת בספר הכוזרי לבין הגותו כפי שהיא משתקפת בשירתו בנושאים שונים: ארץ ישראל ומצרים, נבואה והשגחה.<br />

הסמסטר הראשון מעניק ללומדי הלווי הרוחני את "כלי העבודה" הראשוניים והבסיסיים של התחום כמו גם השתקפויות של עבודת המלווה הרוחני בספרות המקצועית. כתכנית המתרכזת בלימודי הליווי הרוחני בישראל ובאמצעות עושרה של המורשת היהודית- הישראלית הפלורליסטית בעיקר, נתבונן בכתביהם של פסח קראוס, זהרה דוידוביץ – פרקש, ימימה אביטל ואלחנן ניר ממניחי היסודות המחשבתיים המקצועיים ללווי הרוחני בעולם היהודי ובישראל. בהמשך נקרא מאמרים על הכלים העיקריים העומדים לרשות המלווה הרוחני- התשאול הרוחני ושימושים שונים במקורות היהדות המגוונים העתיקים והחדשים, בכתיבת ועריכת תפילות וטקסים בהקשרי הליווי הרוחני השונים עם האנשים אותם אנו מלווים והמקורבים להם. הלומדים מתנסים ב"כלים" אלו תוך כדי עבודתם בבית ובכתה. <br /> <br /> דרכי הלימוד בקורסי היסוד הן קבוצתיות ומתבוננות- רפלקטיבית ונלווית להן עבודה מעשית – לרוב התנדבותית עם אוכלוסיות הזקוקות ללווי רוחני (קשישים, חולים, משפחות החינוך המיוחד וכו') בקהילה או במוסדות סעד ובריאות וכן הדרכה אישית מטעם המרצה בקורס ומדריכות אחרות המתמחות בהדרכת ליווי רוחני.

מאימתי אישה היא "אדם"? מיהם המגדירים את זהות האישה? לאיזו מטרה? תשובות לשאלות אלה ואחרות בקורס המרתק שלפנינו. לקורס שתי מסגרות דיון: האחת היסטורית והשנייה נושאית (תימתית). במהלך לימודנו נכיר את התיאוריות הפמיניסטיות המרכזיות כפי שהתפתחו בעיקר במרוצת המאה העשרים. ננתח את המגמות העיקריות בחקר הפמיניזם, ונבחן כיצד שינו את עולם החשיבה המודרני, את החברה ומוסדותיה ואת מקומן של הנשים בה. כן נתמקד בסוגיות מרכזיות בחיי הנשים: גוף, משפחה ועבודה, אותן באמצעות כלי הבחינה שנרכוש בקורס. לשם כך נעמיק הכרותנו עם טקסטים פמיניסטיים מכוננים, וננתח מקורות כתובים וויזואליים מגוונים.

הקורס יעסוק בהוגים המרכזיים של ההגות היהודית הימי ביניימית כגון ר' סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי והרמב"ם, דרך עיון בסוגיות משמעותיות להגותם כגון היחס בין דת ומדע, טעמי מצוות, השגחת האל ושלמות האנושית.

קורס זה מתמקד בתנועה השבתאית, תנועה יהודית משיחית שראשיתה במאה ה-17, במרכזה עמדתה דמותו המשיחית של שבתי צבי. במהלך הקורס נעמוד על היסודות הרעיוניים, התיאולוגיים והקבליים של השבתאות. נקרא מקורות ראשוניים מהתנועה השבתאית, ובהם רעיונות המיוחסים לשבתי צבי, כתביו של נתן העזתי והוגים שבתאיים נוספים. נוסף לכך, נעסוק בהגותו המשיחית של יעקב ופרנק, מייסד התנועה הפרנקיסטית בפולין במאה ה-18 שטען כי הוא גלגולו של שבתי צבי.<br /> במהלך הקורס יינתן דגש על השפעת המסורת הקבלית (בעיקר הזוהר וקבלת האר"י) על התגבשות התנועה השבתאית. בתוך כך, נעסוק בסמליות הקבלית העשירה, ונתחקה אחר השפעת הרעיונות הקבליים על המחשבה השבתאית. הקורס יבחן את מושגי היסוד ואת הסוגיות המרכזיות במוקד תורת השבתאות, כגון: גלות וגאולה, משיחיות, העלאת ניצוצות מן הקליפות, עבירה לשמה, המרת דת והיחס לאסלאם ולנצרות, ועוד. <br />

הקורס יעסוק בהיבטים שונים של אמנות ויהדות ותרבות חזותית בקרב העם היהודי בימי הביניים, במרחב הנוצרי (אשכנז וספרד), המוסלמי ופרסי. בקורס נדון בשאלת "הדיבר השני" ואומנות פיגורטיבית במקורות ימי הביניים, ונכיר את סוגי האומנות שנוצרו על ידי ועבור יהודים בימי הביניים: כתבי יד מאוירים, חפצים, ומבנים (בתי כנסת, מקוואות). במהלך הקורס נעסוק באיקונוגרפיה יהודית, חילופי תרבות עם דתות ועמים אחרים, וכן בשפה החזותית והתרבות החומרית המשותפות עם הסביבה הלא יהודית והדיאלוג ביניהם, לדוגמא באמצעות דמות יהודי באומנות יהודית והלא-יהודית בימי הביניים. נסכם בדיון על אמנות יהודית במעבר מימי הביניים לעת החדשה.

מטרת הקורס לבחון ולנתח את היצירה החזותית היהודית למן ראשית האמנות היהודית בעת העתיקה ועד לשלהי ימי הביניים. במהלך הקורס נעמוד על מאפייניה של האמנות היהודית בתקופה זו ועל יחסי הגומלין בינה ובין האמנות הלא יהודית שנוצרה סביבה. נבחן את ההקשרים בהם נוצרה יצירה חזותית בתקופות הללו, את מרכזי האמנות השונים בארץ ישראל ובתפוצות וכן את היחס לשאלת אמנות הדמות על רקע הדיבר השני: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה...".

בקורס זה נעמוד על מרכזיותה של הארץ במקרא. דרך עיון ביקורתי בספרות המקראית לסוגיה, נחשוף מגוון של השקפות סביב נושאים כגון: מהות הבטחת הארץ לאבות וטיב זכותו של העם על הארץ, אופייה הסגולי של הארץ – גשמי או רוחני?, גבולות הארץ – היכן הם? היחס לאוכלוסייה הכנענית בתקופת הכיבוש, והצדקת האל בעקבות חורבן וגלות.

"מנגד יצאו נערה ונער ואט-אט יצעדו הם אל מול האומה...אז תשאל...מי אתם? והשנים...יענו לה: אנחנו מגש הכסף שעליו לך ניתנה מדינת-היהודים" (נתן אלתרמן, 1947) מה מלמדים הייצוגים בשירו של אלתרמן על מאוויי החברה הציונית ועל דימוייה העצמי? מה בינם לבין המציאות החברתית ששררה בארץ בשלהי שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים? הקורס שלפנינו יתמקד בבחינת התהליכים שעיצבו את החברה הישראלית במעבר מחברה וולונטרית למדינה ריבונית בראי יחסי המגדר. נכיר וננתח את הסוגיות החברתיות המרכזיות עמן התמודדו גברים ונשים בארץ ישראל, נבחן את מקורותיהם התרבותיים, את השגיהם וכשלונותיהם ומשמעותם. לשם כך נעזר במקורות מגוונים בני בהם טקסטים ספרותיים וחזותיים.

קורס זה הינו קורס-מבוא להגות היהודית בעת החדשה, והוא יתמקד בארבעה הוגים:ברוך שפינוזה, משה מנדלסון, רנ"ק והרמן כהן. יש להבין ראשית כל את התהליכים ההיסטוריים שהובילו להתפתחותה של הגות יהודית מסוג חדש החל מהמאה ה-17. בעוד בימי הביניים הפילוסופיה היתה חלק אינטגרלי מהעולם היהודי, כאשר ההוגים הגדולים היו כולם גם רבנים, החל מהמאה ה-17, וליתר דיוק החל משפינוזה, ההגות היהודית מלווה את תהליך היציאה של היהודים מהקהילה הסגורה של ימי-הביניים. עמדתם של שפינוזה, מנדלסון וההוגים שבאו לאחריהם משקפת במידה רבה את התהליכים שעברו על היהודים האירופאים בעת החדשה. הם שואלים שאלות כלליות, כמו למשל היחס בין דת ומדינה, כאשר מעסיק אותם ההקשר הכללי של לידתה של המדינה הליברלית האירופאית, ומקומה של היהדות, ושל היהודים, במדינה זו. כל ההוגים היהודים המודרנים לוקחים כבר חלק, במידה כזו או אחרת, בשיח הפילוסופי האירופאי הכללי, הדן בסוגיות כגון מהות המדינה המודרנית ויחסה לדת, אך גם טבע ההיסטוריה ומיקומו של העם היהודי בהיסטוריה העולמית או יחסם של היהודים למוסר האוניברסלי, המתבטא בעת החדשה באתיקה של קאנט. קורס זה נוגע אם כן בשאלות היסטוריות חיוניות לתולדות היהודים בעת החדשה, שאלות שעדיין מלוות אותנו עד עצם היום הזה במדינת ישראל.

בקורס זה נעיין בגישותיהם של הוגי דעות יהודיים שונים בקשר לציונות, ארץ ישראל והחיים היהודיים בגולה. הנחת היסוד של הקורס הוא שהחל משנות ה-80 של המאה ה – 19, היחס לארץ ישראל ולתפוצות הגולה הפך למוקד התמודדות עם מגוון רחב של בעיות הפוקדות את הקיום היהודי מאז ועד היום. בעיות אלה כוללות את הופעת האנטישמיות המודרנית, ההתפוררות הקהילתית, התרבותית והמוסרית של העם היהודי, בעיית ההתבוללות והחינוך היהודי, מעמדם של היהודים והיהדות בעולם, ועוד. במסגרת הקורס נראה כיצד ההתייחסות לשאלת ציון והתפוצות על ידי הוגי דעות, כמו אחד העם, שמעון דובנוב, מרדכי קפלן, אליעזר שביד ודניאל בויארין, משקפת את התמודדותם עם בעיות אלה.

הקורס יעסוק בתולדות המנהגים בעדות ישראל. נבחן את הקו המקשר בין ההלכות והמנהגים שנוהגים ב"שבעה", צורות וביטויי ניחומים בספרות חז"ל, נעמוד על המתודה ההלכתית והשיקולים שעמדו בפני פוסקי ההלכה בקביעת מנהגים אלו. שיטת הלימוד: לימוד השוואתי של טכסטים מהספרות הרבנית לדורותיה.<br /> קורס חובה ללומדי מרפא

הקורס יעסוק בביטוי האמנותי של מערכת היחסים שבין זהות יהודית וזהות ישראלית. תולדות האמנות הישראלית יוצגו בקורס תוך שימת דגש על נקודות חיבור או הפרדה בין שתי הזהויות. מכיוון שמדובר בנושא עכשווי יוצגו מחקרים חדשים המערערים על תובנות מסורתיות שאפיינו את השיח התיאורטי בתחום זה בישראל. בכל אחד מהשיעורים יוצג נושא מסוים לדיון ולהרחבה. החלק המעשי יכלול התייחסות של הסטודנטים להיבטים שהוצגו בדיון מתוך נקודת מבט אישית בטכניקות דו מימד.

ירושלים רומא וביזנטיון הינם מושגים כלליים, מילות קוד אם תרצו, להגדרת המרחב הגיאוגרפי והטווח הכרונולוגי בהם נדון במספר תתי נושאים בהם עוסקת הארכיאולוגיה הרומית-הביזנטית. במפגשים שנקיים במהלך הסמסטר נדון לעומק במספר מצומצם של אתרים כדוגמת מצדה, בית שאן ואתר בנייני האומה בירושלים; מבני קברים ואופניי קבורה שונים; אתרים וממצאים ארכיאולוגיים הקשורים בעלייה לרגל. <br /> במסגרת ההעמקה בנושאים הבאים נבחן את את האתרים והממצא הארכיאולוגי הקשור בהם באופן שישקף , במידת האפשר, את הקשר שבין "ירושלים" "רומא" ו"ביזנטיון".<br />

מהי ספרות הסוד היהודית? מהם המאפיינים שלה? מהם מעשה בראשית ומעשה מרכבה? מה משמעותו של הסיפור אודות הארבעה שנכנסו לפרדס? מהו הווקטור המיסטי של ספרות ההיכלות? מהי קבלת השמות ועניינו של הפיוט 'אנא בכח'? מי הוא ספר יצירה מהי השפעתו וכיצד הוא קשור לרעיון ה'גולם'? מדוע רק רמז הרמב"ן על רעיונות קבליים בפירושיו והסתיר אותם מעיני הקוראים? מהי מערכת רעיונותיו המרכזית של ספר הזוהר? וכיצד הם התגלגלו לקבלת ר' משה קורדוברו והאר"י? קורס זה, הוא סקירה של תולדות המיסטיקה היהודית תוך הכרות עם מערכת רעיונותיה, שפתה, וחיבוריה המרכזיים.

מחנה מחקר הוא קורס סדנאי המתקיים לחילופין בכיתה ו"בשדה", בהשתתפות פעילה של התלמידים. הקורס נועד להכרת והפעלת שיטות מחקר בגיאוגרפיה-היסטורית בשטח. <br /> בקורס נשים דגש על בחינת הקשר בין תולדות המרחב והערכים ההיסטוריים הגלומים בו, לבין צרכי הפיתוח של ההווה והערכים התרבותיים (שימור; פיתוח מקיים וכדומה) והאנושיים (תנודות אוכלוסייה) במרחב. בחלק הראשון של הקורס נדון בהגדרת גבולות המרחב ובחלוקתו למרחבי-משנה וכן בשונות הפנימית של יחידותיו המשניות. במקביל נתבונן גם ביחידות הגובלות ונדון בדמיון ובשוני. הסטודנט יבחר "נושא מחקר אישי" שיהווה את עיקר הקורס, וילמד להשתמש בשיטות מחקר, בארכיונים ובמאגרי מידע.<br /> בחלק השני כל תלמיד יציג בשטח את שאלות המחקר שלו ואת קווי היסוד של מחקרו. תהליך זה יתבצע תוך שימת דגש על שיתוף מידע בין כל הסטודנטים, שחוקרים וחולקים אותו מרחב. בד בבד יושם דגש על התמקדות, כלומר הגשת התרגילים והעבודה המסכמת במועדים שייקבעו.<br /> <br /> שימו לב שהקורס כולל 14-13 מפגשים, שביניהם כלולים גם 2-1 ימי סיור מרוכזים מחוץ לתאריכים של לוח השנה האקדמי של סמסטר ב. שני התאריכים הנוספים הם: 2/7/20 (יום ה' בשבוע הראשון שלאחר סיום הסמסטר), ויתכן יום נוסף שיקבע בהתאם למספר הסטודנטים בקורס בתאריך 16/4/20 (יום ה' איסרו חג פסח). בימי הסיורים הסטודנטים מציגים את מחקריהם בשטח.<br />

הקורס הזה הוא סמינר בתחום מחשבת ישראל. במסגרת הקורס נעיין לעומק בספר דת התבונה ממקורות היהדות של הרמן כהן. ספר דת התבונה ממקורות היהדות של כהן מוכר כאחת מיצירות המופת של הפילוסופיה היהודית בכל הזמנים, ויש חוקרים המייחסים לו מעמד בעת החדשה המקביל לזה שהיה למורה נבוכים של הרמב"ם בימי הביניים. העיון בספר זה מרתק הן בשל ההרכבה הנפלאה שכהן יצר בין הפילוסופיה של הדת, הפילוסופיה של ההיסטוריה והפילוסופיה של היהדות; והן בשל היותו נקודת מעבר מהפילוסופיה האידיאליסטית של המאה ה-19 לאקזיסטנציאליזם של המאה ה- 20. חשיבות הספר טמונה גם בכך שהשפיע עמוקות על שורה ארוכה של הוגי דעות יהודיים שבאו אחריו, כמו פרנץ רוזנצוויג, הרב ליאו בק, הרב סולובייציק, מרדכי קפלן ועוד. במסגרת הקורס נקדיש תשומת לב מיוחדת לשיטת מחשבתו של כהן, כמו גם לדרך שבה העמיד במסגרת הספר פילוסופיה הומניסטית רחבה מסביב לרעיון התשובה ויום הכיפורים.

בתקופת ימי הביניים ובתקופת הרנסנס גרו ברחבי אירופה קהילות יהודיות שונות שהצטיינו בתרבות מיוחדת ועשירה ביותר. בתי כנסת שהם בנו היוו חלק חשוב ובולט בחיי היום יום שלהם. במהלך הקורס נכיר בתי כנסת למיניהם שהיהודים בגולה בנו ברחבי אירופה מימי הביניים המוקדמים ועד המאה -17. נדון באדריכלות של בתי כנסת בהקשר אמנותי ותרבותי רחב הן יהודי והן של הסביבה. נלמד על בתי כנסת האשכנזיים, כגון בית הכנסת בוורמס שבגרמניה ואלטנוישול בפראג שבצ'כיה, ואף על בתי כנסת הספרדיים, כמו אבן שושן שבטולדו. נבדוק אילו בתי כנסת נבנו במקומות בהם חיו קהילות יהודיות שונות, כמו למשל באיטליה בה התקיימו זו לצד זו קהלה איטלקית, קהלה ספרדית וקהלה אשכנזית. נדון בבתי כנסת שהשתמרו בצורתם המקורית או שוחזרו, באלה שנחרבו, אך צורתם המקורית ידועה, באלה שהפכו לכנסיות ועוד. לעתים נצטרך לשחזר מראה בית הכנסת ומנהגי תפילה מתוך תיאורים באמנות חזותית ומתוך תיאורים טקסטואליים. <br /> מטרת הקורס: להכיר טיפוסים עיקריים של בתי כנסת ברחבי אירופה ועיטורם; להכיר בתי כנסת המוקדמים ששרדו; להכיר התפתחות של בתי כנסת באירופה

הסמסטר השני מבין קורסי הגרעין בתכנית מרפא מתמקד במגוון אוכלוסיות בישראל להן מוענק ליווי רוחני ובדרכי הליווי הרוחני הייחודיות המותאמות לכל אוכלוסייה. בשנת הלימודים תשע"ז ילמדו תלמידי שנה א' ותלמידי שנה ב' (כל קבוצה בנפרד( את הקורס הזה. בין סוגי הליווי הרוחני השונים בהם נדון בסמסטר זה : עבודה עם נגמלים מאלכוהול וסמים באמצעות עיבוד התכנית הרוחנית של 12 הצעדים להקשר יהודי- ישראלי, ובהבנת הזקנה כאתגר קיומי בישראל ובהתוודעות ליחס כלפי הקשישים ביהדות ובמדינת ישראל, בפרספקטיבות רוחניות נוכח אתגרי החיים והמוות בחינוך היהודי בישראל, וכן בליווי רוחני על רקע של טראומות לאומיות של העם היהודי: שרידי השואה ומשפחותיהם ואנשי ונשות "משפחת השכול" הישראלית. נלמד גם על ההיבטים הייחודיים של ליווי רוחני לנוער בסיכון ולאוכלוסיות מוסלמיות בישראל וכן על המאפיינים הייחודיים לליווי רוחני לחולי סרטן ולנפגעי פגיעות מיניות. בנוסף לדיון בחומרי הקריאה הלומדים/לומדות בקורס מביאים לראשונה לקורס מקרים לדיון (תמלולים) מעבודתם בשטח.<br /> <br /> לומדי הקורס מתנסים גם בעבודה עם הספר אמת וחסד הכולל מקורות לימוד מן היהדות העתיקה והמודרנית בהקשר של ליווי רוחני לצוותים רפואיים ובהקשרים של עבודה עם אבלים. דרכי הלימוד בסמינר הן קבוצתיות ומתבוננות- רפלקטיביות ונלווית להן עבודה מעשית – התנדבותית, בעיקר, עם אוכלוסיות הזקוקות ללווי רוחני (קשישים, חולים, חינוך מיוחד, נוער בסיכון, דרי רחוב וכו) וכן הדרכה אישית מטעם המרצה בקורס ומדריכות אחרות המתמחות בהדרכת ליווי רוחני.

סמינר מתודולוגי מתקדם שעוסק בגישות ובשיטות המחקר של הגיאוגרפיה ההיסטורית בהדגמה על ירושלים. בקורס נלמד על "אבני הבניין" של דיסציפלינה זו - מקורות כמו מפות, תצלומי אויר, ממצאים ארכיאולוגיים, מקורות היסטוריים כתובים וסיורי שטח – מאפשרים לחקור לעומק את פני העיר ואת התפתחותה לאורך השנים. <br /> <br /> תנאי מוקדם: קורס "גיאוגרפיה היסטורית" או היכרות רצינית עם ירושים.

הקורס יעסוק בהגות היהודית במאה ה-20 תוך הבחנה בין שני זרמים בולטים. מצד אחד, ההגות המתחילה עם הרמן כהן וממשיכה עם רוזנצווייג ולוינס. מצד שני, הניאו-חסידות, שמייצגיה המובהקים הם בובר והשל, אבל גם הוגה צרפתי כמו אנדרה נהר. נשאל מהם ההבדלים בין שני זרמים אלה, האם יש ביניהם קווים משותפים, וכיצד למקם הוגים כמו סולובייציק או לייבוביץ בין אותם זרמים.

ישראל איננו עם לבדד חושב. הוא משתתף בחכמות ובמחשבות של העמים הסובבים אותו ומגיב להן. בקורס זה נכיר את השאלות המרכזיות שהעסיקו את חכמי העמים -- איך מתנהל העולם המוחשי? איזה ידע הוא מן האפשר? מה הם החיים הראויים? -- ואת התשובות החשובות שהוצעו להן. נבחן גם איך הוגים יהודיים השתתפו, אימצו או הגיבו להצעות אלה. בין הנושאים שנדון בהם: המדע הקודם לעת החדשה (פיזיקה, מתמטיקה ואסטרונומיה), השיטות המשפיעות של אפלטון ושל אריסטו והסינתזה הניו-אפלטונית של פלוטינוס וממשיכיו.

ייחודו של הקורס הוא בדרך הקריאה הספרותראפית המונחית. מטרתה של הספרותראפיה בשיטת קובובי היא לפתח בנו יחס של פתיחות כלפי התנסויותינו ורגשותינו ולהקנות לנו נכונות וכושר לחיפוש עצמי ולמודעות. נוזמן לשתף בהדהודים הפנימיים שהטקסטים יעוררו בנו, וכן נתייחס להיבטים המגדריים הכלל אנושיים, המשתמעים מהם. באמצעות דיון מובנה בתהליכים נפשיים שהדמויות בטקסט עוברות, נוכל לרכוש תובנות משמעותיות לגבי עצמנו, להיות מודעים לרגשות שאנו חווים במצבים דומים, ואולי אף להתמודד אתם בצורה שונה בעתיד. הספרותראפיה, כשיטה מובנית, ניתנת לשילוב במסגרות עבודה שונות של המשתתפות.ים.<br /> נפגוש ייצוגי מגדר בספרות עברית ומתורגמת במגוון טקסטים - מדרשי חז"ל, שירים וסיפורים קצרים מן הספרות העכשווית וקטע מרומן. ביצירות עולות תפיסות מגדר מנקודות ראות נשית וגברית, נפרסות מערכות יחסים בין נשים לגברים, וכן נשאלות שאלות על הקשר בין מגדר לזהות ולמקום חברתי. <br /> משתתפי הקורס יקבלו מקראה עם כל היצירות.

הקורס עוסק בסוגיות מרכזיות מתחום תולדות האמנות היהודית בתקופה המודרנית והעכשווית באמצעות התבוננות ביצירות אמנות וניתוחן. במהלך הקורס נדון בשאלת היסוד בדבר זהותה היהודית של האמנות בתקופה שלאחר האמנציפציה. הנושאים שידונו בקורס יהיו בין השאר האדריכלות המודרנית של בתי הכנסת, יצירתם של האמנים היהודים במאה ה-19, זהות האמן כמהגר, השואה באמנות, האמנות היהודית בארצות הברית, תשמישי קדושה עכשוויים ופמיניזם דתי באמנות.

בין השנים 634 - 640 נכבשה א"י כולה בידי המוסלמים שזה מקרוב באו.<br /> הקורס יעקוב אחרי תהליך הכיבוש, השלכותיו המיידיות, והשלכותיו ארוכות הטווח על תושבי הארץ הנוצרים, היהודים והמוסלמים .<br /> נעסוק בשינוי במעמדם המשפטי של תושבי הארץ ובהפיכתם ל"בני חסות"; בשינוי פניה של החברה במהלך התקופה - מחברה רב-לשונית הנשלטת על ידי אימפריה נוצרית, לחברה הנשלטת על ידי מוסלמים דוברי ערבית; במאבקם של "בני החסות" לשמירה על זהותם הדתית והתרבותית; ובשינוי פניה של הארץ.<br /> מן העבר השני נעסוק בהשתרשות האסלאם והמוסלמים בארץ, בהתבססותם הדתית והתרבותית בה, ובהפיכתה לארץ קדושה עבורם.<br /> עד כמה היה האסלאם נוכח? כיצד התייחסו השליטים המוסלמים לבני החסות? האם המוסלמים היו לרוב ומתי? כיצד התנהלו חייהם של בני החסות?<br /> בשאלות אלה ועוד נדון בפגישותינו במהלך הסמסטר.<br />

בקורס זה נעסוק בהגותו של אברהם יהושע השל (1972-1907), הוגה דעות יהודי-אמריקני ופעיל חברתי נודע. נעמוד על אבני הפינה הביוגרפיות של הגותו, על יסודותיה הפילוסופיים ועל השלכותיה החברתיות, הפוליטיות והחינוכיות. נתרכז בשני ספריו, "אלוהים מבקש את האדם" ו"אלוהים מאמין באדם", במטרה ליצור היכרות בסיסית עם יסודות הגותו של השל ועם השלכותיה, לצד פיתוח הבנה מעמיקה בתחום ההגות היהודית וזיקתה לסוגיות בנות-זמננו.

קורס זה יעסוק בייצוג מוסיקלי של מגדרים בהקשר כללי, תוך התמקדות בהווייה המקומית היהודית והישראלית. האם יש דבר כזה מוסיקה ״נשית״ ומוסיקה ״גברית״, וכיצד התפתחו קונבנציות מוסיקליות מגדריות במוסיקה דרמתית, תוכניתית וקלאסית. נדון בדמות האישה על פניה השונים - בנשים (אמיתיות או מומצאות) אשר היוו מקור השראה ליצירות נודעות ובנשים פורצות דרך – מלחינות ומבצעות, ובהיבטים חברתיים ותרבותיים הקשורים במגדר במוסיקה בהקשר יהודי וישראלי.<br />

הקורס יעסוק בצמתים שונים במעגל החיים, ובהתמודדויות השונות שהם מציבים ליחיד ולחברה. במהלך הקורס נדון בטכסטים יהודיים מן המקרא, הסידור, המדרש החז"לי והמדרש המודרני, שישולבו בסדנא מעשית של אמנות ויצירה. נשתמש בטכניקות אמנותיות שונות בצבע, קולא'ז, רדי מייד, ופיסול תלת מימד. אין צורך בידע מוקדם באמנות. <br /> הקורס מיועד לסטודנטים במסלול מרפא.<br />

הקורס ייבחן את ההיבטים הפרשניים והמעשיים של האיסור על יצירת פסל ותמונה ביצירה החזותית היהודית לדורותיה ויעמוד על דרכי ההתמודדות של האמנים עם המגבלות שהציבה המסורת היהודית. החלק המעשי יבדוק את מושגי האיסור וההיתר האמנותיים שכל יוצר מתמודד עימם בתהליך עבודתו ויעודד את התלמידים ליצירה אישית בהתייחסות ליצירות יהודיות פלסטיות היסטוריות ובנות ימינו. הקורס יתקיים בסטודיו לפיסול ויציע עבודה תלת ממדית במגוון טכניקות וחומרים.<br />

הקורס עוסק בהתפתחות המרחבית של ירושלים מאמצע המאה התשע-עשרה ועד לראשית שנות האלפיים. בקורס נתמקד בשינויים הדרמטיים שהיו מנת חלקה של ירושלים בתקופה דרמטית זו - הפיתוח והשגשוג של העיר העתיקה; בניית ירושלים שמחוץ לחומות; תרומת תקופת המנדט לפיתוח העיר; תשע-עשרה שנות חלוקת העיר ואיחודה לאחר מלחמת ששת הימים.

צפת היא אחד המרכזים החשובים ביותר בהיסטוריה של העם היהודי. ממקום קטן יחסית, המורכב מריבוי קהילות, הנושאות מנהגים ומסורות מגוונות (מסתערבים, אשכנזים, מגורשי ספרד, איטלקים ועוד), ובמסגרת זמן מצומצמת למדי במאה ה-16 נכתבו, לצד ההלכה והפיוט, היצירות הקבליות החשובות ביותר של העם היהודי. בקורס זה נעקוב אחר הגותם של מקובלים אנשי הלכה, פייטנים ומיסטיקאים שהזינו את היצירה ב'עיר קסומה' זו מאז ועד היום. השולחן ערוך, ויומנו המיסטי של ר' יוסף קארו, ר' משה קורדוברו, בעל הפירוש המקיף ביותר שנכתב אי פעם לספר הזוה ומחבר 'תומר דבורה', ר' יצחק לוריא (האר"י) ור' חיים ויטאל תלמידו ועוד. נעמוד על מוטיבים מרכזיים בריטואלים שיצאו מצפת כגון טקס קבלת שבת, תיקון חצות, סדר ט"ו בשבט ועוד, בפיוטים המוכרים 'לכה דודי', 'ידיד נפש', 'אסדר לסעודתא' ועוד. נעמוד על מקורותיהם הן במסורות אותם הביאו תושבי צפת מארצות המוצא שלהם, רבות מהן מהפזורה הספרדית ושלוחותיה, והן מצמיחתם מתוך המפגש המפרה שאפיין את החיים בקהילה מעורבת ויחודית זו. לאורך הקורס נבקש לבחון גם את השפעותיה של היצירה בעיר צפת – מאז ועד ימינו אנו.

עניינו של קורס היסוד השלישי במרפא הוא בניית השקפת עולם רוחנית בעיקר כזו הנותנת את הדעת על מושגי יסוד ברוחניות היהודית: "נשמה" "חסד" "ניהול רגשות" "הכרת תודה" "משמעות הקיום" "אמונה" ועוד מתוך מקורות היהדות, בעיקר, אלו המודרניים. במהלך הקורס נדון במושגים אלו והשלכותיהם על חיינו, במסגרת הסמסטר השלישי בלימודי לווי רוחני בתכנית מרפא נתבונן בהגויות המתמקדות במשמעות חיי האדם נוכח סופיות החיים שנכתבו במאות העשרים והעשרים ואחת בכל הזרמים היהודים המודרניים ובאופן בו הגויות אלו יכולות לשמש משאב ללווי רוחני. במסגרת "מסענו" בין הגויות אלו נתוודע ונשוחח על כתביהם של ההוגים הבאים:, זלדה מישקובסקי, פנחס שדה, אהרן דוד גורדון, מרדכי מרטין בובר, הרב קוק, הרי"ד סולובייצ'יק, מרדכי קפלן, אברהם יהושע השל, הרולד<br /> קושנר, ר' נח ברזובסקי בעל ה"נתיבות שלום", הרב שלום ארוש. הלימוד יכלול עבודה קבוצתית רפלקטיבית תוך התבוננות במקרים של ליווי רוחני מן השטח. הלומדים יביאו לדיון מקרים מן ההתנסות הקלינית בליווי רוחני אשר מהם "מהדהדות" תובנות של ההוגים שלהגותם נתוודע. אנו נבחן בהקשר זה את הזיקה בין הגות תיאולוגית והשתקפותה בחייהם של הפונים ללווי רוחני ובחיי אלו המעניקים אותו לזולתם, ההתמודדות עם פערים בהשקפות עולם והגישור על הפערים. <br /> <br /> בסוף הסמסטר כל לומד/ת יכתוב בסוף הסמסטר על יסודם של מקורות אלו את השקפת עולמו/עולמה הרוחנית. נמשיך לעסוק בתמלולים שייכתבו על ידי הלומדים, בהתלבטויות העולות מן העבודה בשטח בעיקר בהקשר של ההדרכות האישיות. דרכי הלימוד בקורס יסוד זה הן קבוצתיות – רפלקטיביות ונלווית להן עבודה מעשית – התנדבותית עם אוכלוסיות הזקוקות ללווי רוחני (קשישים, חולים, משפחות החינוך המיוחד וכו') בקהילה או במוסדות סעד ובריאות וכן הדרכה אישית מטעם המרצה בקורס ומדריכות אחרות המתמחות בהדרכת ליווי רוחני.