מתעניינים בלימודים הרשמה איזור אישי
English
מסלולי הלימוד לתואר שני במדעי היהדות

מחשבת ישראל

על המסלול

המסלול לתואר שני במחשבת ישראל מתמקד ביצירות המופת של המחשבה היהודית והתרבות היהודית לדורותיה. תוכנית הלימודים מקנה ידע רחב ברעיונות המוסריים, הדתיים, החברתיים, והלאומיים של העם היהודי, וכלים מחקריים וביקורתיים.  

הלימודים משלבים עיון הגותי, פילולוגי והיסטורי ומעניקים ידיעה מעמיקה בתולדות הפילוסופיה היהודית.

תוכנית הלימודים מיועדת למבקשים להתעמק בלימודי הרוח, הפילוסופיה והמיסטיקה היהודית ולעסוק בסוגיות של זהות יהודית וישראלית, ומטרתם לפתח התמצאות ביצירות המופת של המחשבה היהודית לדורותיה ולהקנות כלים ומיומנויות לניתוח מקורותיה. העיסוק המעמיק בתחום משפר את יכולתם של הסטודנטים לדון בבעיות דתיות, קיומיות, ותרבותיות שמעסיקות את המחשבה היהודית בימינו, לקדם את הבנתן, ולאפשר התמודדות עם בעיות מהותיות בחברה הישראלית. בתוכנית מושם דגש על הזיקה בכל התקופות בין מחשבת ישראל למחשבת העמים, ובין רעיונות ודפוסי חשיבה שמאפיינים את המחשבה היהודית בזמן מסוים ובמקום מסוים לבין המציאות ההיסטורית באותה תקופה.

מבנה תוכנית הלימודים במסלול


2 קורסי חובה במסלול מחשבת ישראל (4 נ"ז)
שם קורס מרצה סמסטר ימים שעות
פילוסופיה יהודית בימי הביניים: בין שכל להתגלות

תיאור הקורס

הפילוסופים היהודים הגדולים בימי הביניים עסקו בשאלות גדולות ומשמעותיות על מהות האלוהים, משמעות החיים ואופי סגולת עם ישראל. עיסוקם בסוגיות אלו לווה בהתחבטויות ובלבטים רבים, ותשובותיהם שונות ומגוונות.

בקורס, שיוקדש לתולדות המחשבה היהודית בימי הביניים, נעסוק בקווי המתאר של התפתחות הפילוסופיה היהודית בתקופה זו באופן שיטתי. נתמקד בהוגים המרכזיים ובראשם ר’ סעדיה גאון, ר’ יהודה הלוי והרמב”ם, ונדון בסוגיות משמעותיות להגותם כגון היחס בין דת ומדע, טעמי המצוות, השגחת האל והשלמות האנושית.

פרופ’ ארי אקרמן א
ה
12:00–10:30
פילוסופיה יהודית בעת החדשה: בין התיאולוגי לפוליטי

תיאור הקורס

ההגות היהודית התחילה בעת החדשה עם ברוך שפינוזה, ששמו נקשר עם נתק רדיקלי מן העבר היהודי. שפינוזה אמנם קרא את ההוגים היהודים מימי-הביניים, ואף הושפע מהרמב”ם, אך הוא ראה את עצמו כהוגה עצמאי. אכן, הוא חצה את הקווים ויצא מגבולות הקהילה היהודית, ובכך בישר על התהליך היהודי החשוב ביותר בעת החדשה: האמציפציה. ספרו של שפינוזה, מאמר תיאולוגי-מדיני, הוא מניפסט מודרני התוקף בגלוי את המסורת היהודית, הן את כתבי-הקודש ואת מעמדם והן את המבנה התיאולוגי-מדיני של תורת משה. ספר זה פותח שאלות שילוו את היהודים במהלך העת החדשה: מהי מעמדה של התורה? האם יש בה אמת מטפיזית, או שמא היא בעיקר תורה פוליטית, המעמידה חוקים עבור עם מסוים? ומהו היחס הנכון בין דת ומדינה? לשאלות אלה יידרשו כל ההוגים היהודים החשובים בעקבות שפינוזה, ובעיקר: משה מנדלסון, רנ”ק והרמן כהן. כהן, בתחילת המאה ה-20, מציין גם חוליה המובילה לתנועת החזרה ליהדות שתאפיין את ההגות היהודית במאה ה-20.

ד”ר רוני קליין א
ה
15:00–16:30

2 קורסי חובה במסלול מחשבת ישראל (בקורסים הללו ניתן לכתוב סמינרים במסלול זה) (4 נ"ז)
שם קורס מרצה סמסטר ימים שעות
סתירות והסתרות במורה נבוכים

תיאור הקורס

תנאי מוקדם: אשנב לפילוסופיה יהודית בימי הביניים.

פרופ’ אליעזר חדד ב
ה
8:30–10:00
מורי נבוכי הזמן: משנתו הפילוסופית של נחמן קרוכמל

תיאור הקורס

הרב נחמן קרוכמל הוא מחלוצי הוגי היהדות בעת החדשה. תלמיד חכם זה שם את שאלת היחס בין ישראל לעמים ושאלת רציפות קיומו של העם היהודי לאורך הדורות במרכז חשיבתו. למעשה, היה הרנ”ק הראשון ליצור שיטה פילוסופית מעמיקה הממזגת את כלל היסודות של דת ישראל המסורתית – על מגוון פירושיה – עם צורת החשיבה ההיסטורית והפילוסופית של העת החדשה. הקורס, ‘מורה נבוכי הזמן’ של הרנ”ק הוא סמינר שנועד לבחון את מקומם של עניינים אלה בספרו הגדול.
תנאי כניסה: אשנב למחשבת ישראל בעת החדשה.

פרופ’ יוסף טרנר ב'
ה
15:00-16:30

5 קורסי בחירה בתוך המסלול מחשבת ישראל במהלך התואר  (10 נ"ז)
שם קורס מרצה סמסטר ימים שעות
משיב הרוח: חיים נחמן ביאליק וחזון התרבות העברית המתחדשת

תיאור הקורס

חיים נחמן ביאליק ידוע בתור המשורר הלאומי, סופר, מתרגם, עורך ומוציא לאור, אבל יותר מכל אלה יחד הוא היה מעצב תרבות, בנאי נועז ונחוש של התרבות העברית המתחדשת, שהשפיע רבות על טיבה של התרבות בדורו ולאחר דורו. הקורס יעסוק בתפיסותיו התרבותיות של ביאליק וברעיונות שביקש להנחיל ולהטמיע במסגרת מפעלי בינוי התרבות שלו. נעסוק בשירי בית המדרש של ביאליק, בתפיסת הלשון שלו, במפעל הכינוס וספר האגדה, הוצאות הספרים שהקים, קריאתו לשילוב הלכה ואגדה ומפעל ‘עונג שבת’ שהנהיג בתל אביב. תוך ניתוח הרעיונות שהביע במסות, בנאומים ובדברי ספרות נבוא לדון בסוגיות מפתח של תרבות עברית, כגון קודש וחול, מסורת וחילון, התחדשות יהודית, משמעות הלשון העברית, מקום ותרבות ועוד. במסגרת הקורס נעסוק גם בדיון שניהל ביאליק עם אנשי רוח בולטים בדורו, כמו אחד העם, ברדיצ’בסקי וברנר, ונדון בהבחנות בין רעיונותיו לבין הרעיונות שלהם.

ד”ר שמעון ישראלי א
ה
8:30–10:00
בין קבלה לחסידות: עיון בספר ‘שפת אמת’ לרבי אריה אלתר ליב מגור

תיאור הקורס

בקורס זה נצלול אל עומק תורתו של רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור, מחבר הספר ‘שפת אמת’, ונגלה את השורשים הקבליים של משנתו החסידית. נחקור את השפעתם העצומה של ספר הזוהר ומקורות קבליים נוספים על הגותו הייחודית, ונבחן כיצד הוא שזר את תובנותיהם העמוקות לתוך פרשנותו המקורית לתורה. במהלך הקורס נעמיק בנושאים מרכזיים בהגותו של בעל ה’שפת אמת’, כמו עבודת האל, חשיבות העבודה הפנימית והכוונה, אהבת ישראל, היחס לתורה ולתפילה, מרכזיות הצדיק, תפיסת הגאולה, מעמדה של ארץ ישראל ועוד.

ד”ר יונתן בן הראש א
ה
10:30–12:00
על בעיית הרע בספרות הקבלה

תיאור הקורס

שאלת הרע הטרידה את המחשבה היהודית מאז אברהם אבינו. היא הדהדה בדבריו של משה, ירמיהו, עמוס וספר איוב כולו מוקדש לה. חז”ל שאלו כיצד חייו של ילד שעלה על סולם נגדעו כנשפל ממנו? ומדוע יש ייסורים בעולם? מה חשב הרמב”ם על הסבל בעולם? ואיך הסיטרא אחרא של ספרות הזוהר הקבלה, מסביר את הרע והווצרותו? מה תורמת קבלת האר”י ברעיון ה’קליפות’? ובזמן החדש- היכן אלוהים היה באשוויץ? והאם יש משמעות תיאולוגית ל- 7 באוקטובר? כיצד מציינים יהודים סבל ואבל ובאיזה אופן מבטאים ריטואלים אלה את תפיסתם את הרע.
בשיעור זה, נכיר תפיסות שונות בקשר להבנת מקורו של הרע ומשמעותו, נרכוש מונחים מרכזיים בדיון אודותיו כמו גם בשאלת צידוק האל הזועקת ממנו, כמו כן נעיין בריטואלים הקשורים לאבל ולסבל ונבקש לעמוד דרכם על עניינו של הרע בעולם.

ד”ר ביטי רואי א
ה
17:00–18:30
שם קורס מרצה סמסטר ימים שעות
התמודדות עם שאלות של אמונה בעת ובעקבות השואה

תיאור הקורס

שאלת התרחשות השואה העלתה ומעלה תהיות וקושיות מתחום האמונה הסדורה של היהודים ומתחום התרגול הרוחני לגווניו. סוגיות אלו עלו על סדר יום של יהודים בזמן השואה עצמה. אנו נלמד על ההתמודדות הרוחנית של יהודים עם השקפות שונות עם השואה בטרם התחשה, בעת התרחשותה (מתוך עדויות ויומנים) ולאחריה. הקורס הנו קורס רב תחומי- קורס במחשבת ישראל המתבונן גם בספרות ובעדויות על המאבקים לקיום רוחני (בנוסף לקיום החומרי) שניהלו יהודים יום יום בשואה במערב ובמזרח אירופה ובארצות היום התיכון. עיון זה בתובנות ובפרקטיקות הרוחניות ההישרדותיות – מקבל משנה תוקף עקב מאורעות הטבח בעוטף עזה ב7 באוקטובר 2024 במסגרתו נעיין בין היתר בהגויותיהם של הרב קלונימוס קאלמיש שפירא – רב חסידי בגטו וורשה שספרו האש קודש נמצא בין חורבות הגטו וכן בהגותו של ההוגה היהודי הלא אורתודוקסי נקרא סיפורת של אלי ויזל ושל אהרן אפלפלד ושל אידה פינק ובעדויות ביומניום ובראיונות על התמודדות רוחנית עם האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי והאכזרי ביותר בשיטתיות ה”רציונלית” בה נוהל בכל תולדות האנושות.

ד”ר עינת רמון ב
ה
10:30–12:00
מבוא לחסידות

תיאור הקורס

בקורס זה, נתוודע לאחת מהתנועות החברתיות הגדולות והמענינות בתולדות העם היהודי.
נכיר את מערכת רעיונותיה המרכזיים, את הדמויות המובילות שלקחו בה חלק, ואת המנהגים וצורות החיים שהיא פיתחה.
נעסוק בשאלות כגון:
מה הכונה ב’אין מקום פנוי ממנו’? או סובב על עלמין’? ואיזה דמות אלוהית עולה מהכתבים? מה נעשה עם הצער ומהו ענינה של השמחה? איך מונעים סטגנציה ושיגרה? מה מקומו של הריקוד והניגון? ומה היא עבודה בגשמיות? העלאת מחשבות זרות? נעמוד על החידה בדבר הצלחתה של החסידות ונבחן את מידת הרלבנטיות שלה לחברה הישראלית, היום 2024. כפי שהיא באה לידי ביטוי בספרות העברית, בקולנוע ובמוזיקה הישראלית.

ד”ר ביטי רואי ב'
ה'
17:00–18:30

שאלות ותשובות

  • האם אפשר לשלב לימודים לתעודת הוראה?

    כן, אפשר ללמוד תואר שני במסלול מחשבת ישראל ולשלב לימודים לתעודת הוראה והרחבת הסמכה מטעם מכון כרם.

  • מעוניין במודעת הפרסום של מסלול זה?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    מתעניינים בלימודים במכון שכטר?

    נשמח להיות בקשר. נא השאירו פרטי התקשרות וניצור איתכם קשר בהקדם

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיותתנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.