נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
הרבָּה חיה רואן בקר היא דיקנית בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר ומלמדת בתוכנית משל"י, תכנית משותפת של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר ושל המכון שכטר.
הרבָּה חיה רואן בקר הוסמכה לרבנות בשנת 2007 בבית המדרש לרבנים על-שם שכטר בירושלים. היא בעלת מ"א בהצטיינות ממכון שכטר במסלולים תלמוד והלכה ומחשבת ישראל וב"א בהיסטוריה של עם ישראל וארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. חיה שירתה במשך 16 שנים כרבת קהילת רמות ציון בגבעה הצרפתית בירושלים ועבדה עם כל הגילים, כולל עם אוכלוסיית הסטודנטים בשכונה הסמוכה לאוניברסיטה העברית. היא בעלת ניסיון של מעל ל-20 שנה בהובלת קבוצות לימוד, הרצאות, דרשנות יצירתית ויוזמות של חיים משותפים.
הרבה חיה רואן בקר היא הרבה הראשונה שהוזמנה ללמד תורה בבית נשיא מדינת ישראל, והדברים שנשאה ביוזמת ט' באב הראשונה של הנשיא ריבלין צוטטו באופן נרחב, גם על ידי שר החינוך דאז, נפתלי בנט.
תפילות יום הכיפורים מלאות בתעוזה. כמובן הם גם מלאות בהכנעה.
"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים", או וידויים שונים שמניחים שעשינו עבירות מא' ועד ת'. אבל הן גם מעוררות תעוזה.
עוד לפני שממש נכנס החג, לפני השקיעה, אנחנו אומרים: "עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה ".
כשהייתי ילדה היה מקובל לברך את הצמים והצמות ביום הכיפורים במילים "צום קל." בעשורים האחרונים הוחלפה הברכה הזו ב"צום משמעותי." אנחנו הרי מצווים בתורה "וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם..." (ויקרא כג:כז) אם כן מדוע שיהיה קל? ואם יהיה קל, כיצד יהיה משמעותי?