נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
ביום כ”א בטבת – יום הולדתו של אליעזר בן יהודה מחיה השפה העברית – אנחנו מציינים את יום השפה העברית במטרה להעלות את קרנה של שפתנו, לבסס את מעמדה, ולעודד את המשך מחקרה. לכבוד יום השפה העברית תשפ”ה ביקשנו מכמה מן המרצים שלנו לבחור במילה, בביטוי ובמונח שאהובים עליהם במיוחד. המילים שנבחרו כאן מאפשרות לנו לעצור לרגע ולהתבונן בייחודה של שפתנו, ובגלגולה במשך הדורות.
ד”ר רנית בודאי-היימן בחרה ב”אהבה” מאחר שהיא הכוח החזק ביותר בעולם (וגם מכיוון ששם אימה הוא אהובה). ד”ר שרית ברזילאי הגדירה “אהבה” כיסוד לקיום האנושי, וד”ר דרור בונדי הוסיף שהוא בוחר ב”אהבה” כי מה עוד יש לומר. ד”ר איל דודסון בחר בנגזרת של “אהבה”, כלומר בצורה “ואהבת”.
ד”ר שמעון ישראלי בחר במילה שמתמצתת את המהות העמוקה ביותר של הקיום היהודי לדורותיו, ואת המפתח ללכידות והתחדשות במדינת ישראל המאותגרת.
ד”ר איילת נאה בחרה במילה הוויה שעשויה כולה מתנועות, מורכבת מארבע אותיות שם האל, כוללת בה את הכול, מלאה וריקה בה בעת.
פרופ’ יוסי טרנר אוהב את האופן שבו הלשון העברית מבטאת רעיונות גדולים, חשובים ומופשטים בצורה ממשית־מוחשית. כך גם הביטוי “הר־גורל” מורה על עניין שנושא בתוכו השלכות מרחיקות לכת, כשהוא כאילו ב”הריון” שסופו לקבוע גורלות.
ד”ר ענת שפירא לביא בחרה במילה שמבטאת רעיון: תמיד נעים שיש על מי ועל מה להישען. (ובמילה יש גם את אותיות השם הפרטי שלה).
הרב שלמה זכרוב נזכר שבעת לימודיו בשכטר פרש בפניו מורו ורבו הרב שמואל אבידור הכהן ז”ל את פירושו לתיבה “בְּקֹלֵנוּ”. לפיו, על ילדים חל הכלל “תרי קלי לא משתמעי” [שני קולות אינם נשמעים] כלומר, אם ההורים אינם מדברים בקול אחד ואינם מעבירים מסר אחיד, הבן עלול לגדול כסוֹרֵר וּמוֹרֶה. מאידך גיסא, כאשר מדובר בבוגרים, שלמה סבור שעלינו לנהוג אחרת וללמוד מריבוי הקולות במעמד הר סיני: “וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת…” (שמות כ, טו). וכפי שרש”י פירש: “היוצאין מפי הגבורה.” שלמה מייחס את הפירוש הזה לאחד מחידושיו של מכון שכטר: כל העם – גברים ונשים מרקעים שונים – רואים את הקולות העליונים המגוונים, מלבנים אותם, ואין אמת אחת.
ד”ר אברהם יוסקוביץ בחר בשני ביטויים קדומים ששימשו לציון שעות הבוקר המוקדמות, או שעות הלילה המאוחרות. שניהם מבטאים את הציפיה שיהיה טוב יותר, ואת היכולת לראות מתוך מסך של קשיים את האור שמבצבץ מתוכם, ואת הקריאה המעודדת לקום בשעות דמדומים ולהתחיל לפעול כדי להניע את העולם.
ד”ר נחשון זנטון בחר בצבעוני שבפלאי הטבע (שהוא גם שמה של בתו הקטנה).
המילה “שלוגית” היא שלולית של שלג. ד”ר גילה וכמן בחרה בה למרות שלצערה היא אינה כל כך שימושית באקלים שלנו, אבל מבטאת את אהבתה לחורף וליצירתיות לשונית.
“זה ספר תולדות אדם” – ד”ר רוני קליין בחר במילה “תולדות” שמעבירה את רעיון ההתחדשות הן באמצעות ילודה הן באמצעות המשך הדורות בעם היהודי מאז האדם הראשון.
ד”ר טל חניה מוצא עניין גדול במקרים ובאנשים שמצויים על הגבול שבין תפיסות עולם, תרבויות ודרך חיים, בכל מי ובכל מה שעל התפר.