מטרת הקורס היא הקניית כלים בסיסיים של קריאה והבנה בתלמוד הבבלי. נלמד סוגיות נבחרות מתוך הפרק הראשון במסכת בבא בתרא, העוסקות במערכת היחסים בתוך המרחב הציבורי – היזק ראיה, חובות וזכויות בקהילה ובעיר, מצוות הצדקה ועוד.
דרך לימוד הסוגיות נפתח "חלונות" למושגים בסיסיים, כמו: מבנה סוגיה ורבדיה, אוצר מילים ויסודות הדקדוק של השפה הארמית, ה"שקלא וטריא" ומגמתו. נעסוק באופן ראשוני גם בתחום הפרשנות, מקורות הסוגיה והתהוותה, וכתבי היד. בקורס נשלב גם לימוד ב"חברותא", תוך כדי הקניית כלים לפיתוח הלימוד העצמי.
זהו קורס כפול הנחשב כשני קורסים סמסטריאליים.
הקורס מיועד לסטודנטים מתחילים בתלמוד שעשו את ההשלמה במבוא לתורה שבעל פה.

מטרת הקורס היא הקניית כלים בסיסיים של קריאה והבנה בתלמוד הבבלי. נלמד סוגיות נבחרות מתוך הפרק הראשון במסכת בבא בתרא, העוסקות במערכת היחסים בתוך המרחב הציבורי – היזק ראיה, חובות וזכויות בקהילה ובעיר, מצוות הצדקה ועוד.
דרך לימוד הסוגיות נפתח "חלונות" למושגים בסיסיים, כמו: מבנה סוגיה ורבדיה, אוצר מילים ויסודות הדקדוק של השפה הארמית, ה"שקלא וטריא" ומגמתו. נעסוק באופן ראשוני גם בתחום הפרשנות, מקורות הסוגיה והתהוותה, וכתבי היד. בקורס נשלב גם לימוד ב"חברותא", תוך כדי הקניית כלים לפיתוח הלימוד העצמי.
זהו קורס כפול הנחשב כשני קורסים סמסטריאליים.
הקורס מיועד לסטודנטים מתחילים בתלמוד שעשו את ההשלמה במבוא לתורה שבעל פה.

קורס זה נועד לפתח מיומנויות בניתוח סוגיות מן התלמוד הבבלי ומקבילותיהן בתלמוד הירושלמי; להתחקות אחר תולדות העריכה של הסוגיות הללו והתפתחות ההלכות שבהן הן עוסקות במשך תקופות התנאים והאמוראים; לפתח מיומנויות בקריאה והבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים, ולהשוות בינה לבין גישות המחקר החדישות.

קורס זה נועד לפתח מיומנויות בניתוח סוגיות מן התלמוד הבבלי ומקבילותיהן בתלמוד הירושלמי; להתחקות אחר תולדות העריכה של הסוגיות הללו והתפתחות ההלכות שבהן הן עוסקות במשך תקופות התנאים והאמוראים; לפתח מיומנויות בקריאה והבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים, ולהשוות בינה לבין גישות המחקר החדישות.

בקורס זה התלמידים ירכשו התמצאות ראשונית בספרות הפוסקים (ספרי הלכה וספרי פסקים), בספרי היסוד (רי"ף, רמב"ם, רא"ש, טור, שולחן ערוך), ובתהליך ההתפתחותי מימי התלמוד עד המאה השש עשרה. דגש יושם על מתודולוגיה שתאפשר להם ללמוד באופן עצמאי ולחקור נושאים חדשים בעתיד.

בקורס זה נלמד מנהגי חגים על סמך עיון בטקסטים מכל התקופות. נעסוק במנהגי הימים הנוראים, סוכות, חנוכה, פורים, פסח ושבועות. יושם דגש מיוחד על מנהגי העדות השונות.

נוכח פני ה': נוכחות האל בטבע ובעולם במקרא ובספרות חז"ל
תפיסת האלוהות היהודית מאז ימי הביניים נוטה להדגיש את ההיבט הטרנסצנדנטלי של האל. אנו מכוונים את תפילותינו ליושב במרומים; פילוסופים חלוקים בשאלת מידת השגחתו בכלל ובפרט, בישראל ובעמים; מקובלים מנסים לגשר על הפער בין האינסוף לעולמנו. יש בסיס לתפיסות אלה במקרא ובספרות חז"ל, אבל הן מושפעות יותר מכל מהיבטים שונים של הפילוסופיה היוונית. בתפיסה המקראית הרווחת, ובאגדות חז"ל רבות ומגוונות, אלוהים נוכח עלי אדמות ואין צורך לגשר על שום פער בינינו לבינו. בקורס זה נבחן מקורות מן המקרא ומדרשי חז"ל המזהים את האלוהות כרוח הפועמת בטבע ובהיסטוריה, ולא כיישות מרוחקת. נבחן עדויות מן המקרא ומספרות חז"ל לתפיסה המדגישה את נוכחות האל בעולמו, וביניהן: שם הוי"ה כהגדרת מהות האל כיסוד ההוויה או כאחד עם ההוויה, האל כמקור הרע והטוב בעולם, בריאת העולם יש מיש, בריאת האדם בצלם אלוהים ממש, קורבנות כשיתוף האל בארוחות אנושיות, מלאכים כנקודות ציון לנוכחותו של ה' עלי אדמות, ונבואה ו"כניסה לפרדס" כנכונות להיפתח לנוכחות האל בעולם הזה.

הקורס מוקדש לעיון בסיפורים נבחרים וחוקים נבחרים מתוך חמשת חומשי התורה ובחינתם לאור הפרשנות לדורותיה. נעמוד על הפרשנות הניתנת לסיפור או לחוק במקומות אחרים בתורה ובמקרא (פרשנות פנים-מקראית), ונבחן אותו דרך מדרשי חז"ל ופירושיהם הרצופים לחומשי התורה של פרשני ימי הביניים והעת החדשה. נעמוד על הקשיים הפרשניים המשותפים לפרשנים אלו וקשיים אחרים המיוחדים לחלקם בלבד. נבחן את פתרונותיהם לקשיים אלו לאור הנחות היסוד השונות של כל פרשן או קבוצת פרשנים, הקובעות את טווח האפשרויות הפרשניות העומדות בפניהם: רצף היסטורי או "אין מוקדם ומאוחר בתורה", שאלת הבלעדיות של הקביעות ההלכתיות של התורה שבעל פה, היחס בין פשט לדרש, אחדות התורה לעומת תורת התעודות ותיאוריות ביקורתיות אחרות, שאלת קיומם של מאפיינים מיוחדים לתורת ה' לעומת "דיברה תורה כלשון בני אדם", ועוד.

למסכת אבות במשנה יש שתי ״אחיות״ ארוכות יותר – אבות דרבי נתן נוסח א׳ וכן נוסח ב׳ שפורסם לראשונה על ידי פרופ׳ שניאור זלמן שכטר בשנת 1887. בקורס זה נלמד חלקים נרחבים של אבות דרבי נתן בצורה מדעית עם דגש על לשון, ריאליה ומחשבת חז״ל. נראה איך הוא דומה ושונה ממסכת אבות וגם נדון בחשיבותו ומשמעותו בימינו. אנו נלמד ממהדורת שכטר וניעזר בסינופסיס של כל כתבי היד במהודרת בקר.

בארץ הגליל פעלו בעת העתיקה דמויות יוצאות דופן, אשר הנסים שחוללו – כגון החייאת מתים, ריפוי חולים וריבוי מזון – מתוארים בספרי המקרא, בברית החדשה ובספרות חז"ל.

בקורס זה נעסוק במבחר סיפורים אודות אישים אלה, ובהם הנביאים אליהו ואלישע, ישוע מנצרת, חנינא בן דוסא ואחרים, ונחשוף את הקשרים התמאטיים, ההיסטוריים והספרותיים ביניהם.

מטרתו של הקורס לפתח את היכולת של לימוד רהוט בתלמוד הבבלי. נשים דגש על פשט הסוגייה באמצעות קריאה מדוייקת, תשומת לב לדקדוק הארמי, לסדר הדורות, ולריאליה של התקופה. כמו כן נכיר את ספרות המחקר שנכתבה בנושא.

הקורס יעסוק במדרשי חז"ל לשיר השירים. נשאל מה מקומו של שיר אהבה אנושי בקורפוס המקראי, כיצד פורשה המגילה על ידי החכמים, מה משמעות האהבה, מדוע כונתה מגילת שיר השירים "קודש קודשים", כיצד ניתן להצפין משמעות של טכסט מקהל יעד מסויים, ועוד. נבחן כיצד דרשו חז"ל את הפסוקים של שיר השירים בכלים מגוונים ויצירתיים על מנת ללמד, לעודד, ולהעביר מסרים חינוכיים ותיאולוגיים לבני דורם. נעמוד על דרכי העיצוב הספרותי של המקורות, על אופני העריכה ונכיר את ספרות המחקר המרכזית בתחום.