מתעניינים בלימודים הרשמה איזור אישי
English
מסלולי הלימוד לתואר שני במדעי היהדות

ביבליותרפיה ומקרא

על המסלול

בואו לשלב חקירה, יצירה ומקרא בתוכנית ייחודית שמפגישה את הטקסט המקראי עם שיטות טיפוליות ברוח הביבליותרפיה.

המקרא הוא הטקסט המשמעותי ביותר של העם היהודי ועליו מושתתת התרבות היהודית אלפי שנים. לימודי המקרא מפגישים את הסטודנטים עם צורות שונות של הספרות המקראית על פי הקשרן הספרותי וההיסטורי, מפתחים גישה ביקורתית לצד הקריאה המסורתית של הטקסט, ומנגישים את עולם הערכים, הרעיונות, והתפיסות של ספר הספרים.

במהלך הלימודים נחשפים הסטודנטים לסוגות השונות שבמקרא באמצעות מגוון רחב של קורסים: קורסים טקסטואליים, קורסי חתך, קורסי נושא וקורסים בפרשנות המקרא. הסטודנטים מתוועדים לגישות מתודולוגיות שונות ללימוד המקרא, לוקחים חלק בשיח אינטלקטואלי מרתק על משמעותו, ועומדים מקרוב על תפקידו המכונן של המקרא כמשאב רוחני ראשון במעלה.

לבוגרי התוכנית מוענק תואר שני .M.A במדעי היהדות באישור המועצה להשכלה גבוהה.

  • תוכנית תעודה חד־שנתית בביליותרפיה
  • כל הקורסים בתוכנית הם קורסים אקדמיים
  • צבירת נקודות זכות להרחבת הלימודים לתואר שני במדעי היהדות במגוון מסלולים
  • התוכנית מוכרת לגמול השתלמות

מבנה תוכנית הלימודים במסלול

4 קורסי השלמה אשר ייקבעו בהתאם ללימודים קודמים של כל סטודנט ובתיאום עמו – לחצו כאן לרשימת הקורסים


36 נ”ז לתואר שני:

4 קורסי ליבה חובה לכל המסלולים במכון (8 נ”ז) לחצו כאן לבחירת הקורסים

5 קורסי בחירה מחוץ למסלול (10 נ”ז) – לבחירת הקורסים לחצו כאן

1  סדנת חובה: ארגז הכלים המקראי* – (ללא נ”ז)

6 קורסים במסלול מקרא (12 נ”ז)  ו 4 קורסים במסלול ביבליותרפיה – עת לדרוש (8 נ”ז) על פי חלוקה זו:

רשימת הקורסים במסלול לשנת תשפ"ה


3 קורסי חובה במסלול מקרא במהלך התואר ( 6 נ"ז)
שם קורס מרצה סמסטר ימים שעות
התהוות ספרות המקרא

תיאור הקורס

קורס זה מפגיש את הלומד עם הסוגיות המרכזיות בחקר המקרא המודרני, עם דגש על שאלות של חיבור ועריכה של ספרות התורה ו”נביאים ראשונים”. נעסוק גם בגישות השונות לניתוח ולקריאה של הטקסט המקראי, כמו, “גישת המקורות”, “גישת התוספות”, “תולדות המסורת”, “פרשנות פנים מקראית”, > “הגישה הקנונית”, ועוד. נתייחס גם לשאלות של קנוניזציה ושל ביקורת נוסח המקרא.

פרופ’ דוד פרנקל א
ב
10:30–12:00
סיפור וחוק בראי הפרשנות המקראית לדורותיה

תיאור הקורס

הקורס מוקדש לעיון בסיפורים נבחרים וחוקים נבחרים מתוך חמשת חומשי התורה ובחינתם לאור הפרשנות לדורותיה. נעמוד על הפרשנות הניתנת לסיפור או לחוק במקומות אחרים בתורה ובמקרא (פרשנות פנים-מקראית), ונבחן אותו דרך מדרשי חז”ל ופירושיהם הרצופים לחומשי התורה של פרשני ימי הביניים והעת החדשה. נעמוד על הקשיים הפרשניים המשותפים לפרשנים אלו וקשיים אחרים המיוחדים לחלקם בלבד. נבחן את פתרונותיהם לקשיים אלו לאור הנחות היסוד השונות של כל פרשן או קבוצת פרשנים, הקובעות את טווח האפשרויות הפרשניות העומדות בפניהם: רצף היסטורי או “אין מוקדם ומאוחר בתורה”, שאלת הבלעדיות של הקביעות ההלכתיות של התורה שבעל פה, היחס בין פשט לדרש, אחדות התורה לעומת תורת התעודות ותיאוריות ביקורתיות אחרות, שאלת קיומם של מאפיינים מיוחדים לתורת ה’ לעומת “דיברה תורה כלשון בני אדם”, ועוד.

פרופ’ משה בנוביץ א
ב'
15:00–16:30
מי השמיע זאת מקדם: המקרא לאור המזרח הקדום

תיאור הקורס

החברה הישראלית הקדומה, בית היוצר של הטקסטים המקראיים, התקיימה בתוך עולם עשיר במסורת ספרותית ששורשיה נטועים כבר באלף השלישי לפני הספירה. מסורת זו כללה מיתוסים ואפוסים, ספרות חוק, בריתות, יצירות חכמה, מזמורים ותפילות.
בקורס זה ניחשף למסורת הספרותית העשירה והמגוונת הזו, בדגש מיוחד על מסופוטמיה ומצרים, ונבחן כיצד המחקר המשווה מאיר באור חדש סוגות וטקסטים מקראיים שונים. נעמוד על נקודות הדמיון וההבדלים בין מסורת התרבויות השכנות לבין המסורת המקראית, בהתייחסות לנושאים כגון חוק, נבואה, ספרות חכמה, קינות, ועוד טקסטים ונושאים נוספים העומדים בלב עיסוקם של סופרי המקרא.
מעבר לעיון ההיסטורי והספרותי בממצאים ובטקסטים, יוקדש גם דיון למתודולוגיות המחקריות המשמשות במחקר השוואתי זה. הקורס יעניק לסטודנטים כלים להבנת הרקע התרבותי וההיסטורי של הטקסטים המקראיים, ויפתח עבורם זוויות ראייה חדשות ומעמיקות בניתוחם.

ד”ר רחלי פריש ב
ב
17:00–18:30

4 קורסי חובה בביבליותרפיה במהלך התואר ( 8 נ"ז)
שם קורס מרצה סמסטר ימים שעות
“הַחַיִּים שֶׁיֵּשׁ לְךָ הֵם הַחַיִּים שֶׁחָיִיתָ-הַבֵּט אָחוֹרָה בַּהֲבָנָה”, יונה וולך, “החיים שיש לך”

תיאור הקורס

מעגל החיים: קריאה ספרותראפית חווייתית
ד”ר רבקה ברגר, יום א’ 15:30-17:00 סמסטר א’, תשפ”ה – בזום (במסגרת עט לדרוש)

מעגל החיים של האדם, ותחנותיו הוא נושא בעל השלכות אישיות ואוניברסאליות. נקרא טקסטים קצרים מן המקרא, מספרות חז”ל ובעיקר מהספרות העברית החדשה, שבהם מתוארות תקופות חיינו.
ייחודו של הקורס הוא בדרך הקריאה הספרותראפית בשיטת קובובי, אשר מטרתה לפתח בנו יחס של פתיחות כלפי התנסויותינו ורגשותינו, להקנות לנו נכונות וכושר לחיפוש עצמי ולמודעות, וכן להעמיק בהבנתנו את התהליכים הנפשיים שביסוד מעגל חייו של האדם, כפי שהם מצטיירים ביצירות ספרות אלו. נוכל לשתף בהדהודים הפנימיים שהטקסטים מעוררים בנו, וכן נתייחס למימדים הכלל אנושיים, המשתמעים מן היצירות.
באמצעות דיון מובנה בתהליכים נפשיים שהדמויות עוברות יוכלו המשתתפים בקורס לרכוש תובנות משמעותיות לגבי התנסויותיהם שלהם, להיות מודעים לרגשות שהם חווים במצבים דומים, ואולי אף להתמודד אתם בצורה שונה בעתיד. כלי מובנה זה, שפותח על ידי פסיכולוגית חינוכית, עבור מסגרות חינוך, מזמן חוויה קריאה ספרותית בלתי אמצעית לקהל הרחב ומתאים לשילוב במסגרות של החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי.

ד”ר רבקה ברגר ראשון
א'
12:00-10:30
פנים לובשים סיפור – סיפורי רבי נחמן מגלים פנים בתיאוריה פסיכואנליטית

תיאור הקורס

רבי נחמן מברסלב ראה בסיפורי המעשיות שלו אמצעי להערת התודעה של השומע ולריפוי פניו הנפולות “וּכְשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו, וּלְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ, צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת” (ליקוטי מוהר”ן קמא, ס’). סיפוריו של רבי נחמן הם מלאי תעוזה ודמיון, חתרנים ורדיקליים, עזי מבע ולוקחי לב. בקורס נלמד כמה מסיפוריו של רבי נחמן. נערוך קריאת עומק של הסיפורים וננסה לעמוד על כוחם לעורר את תודעתו של הקורא ולשנותה. נעמוד על ההיבטים הפעילים בסיפורים ונבחן אותם לאור תיאוריות פסיכואנליטיות, שיפרשו פרספקטיבה נוספת על דרכי ההשתנות והריפוי של הנפש בשפה טיפולית מודרנית.

ד”ר איילת נאה ראשון
א'
17:30-19:00
“הֲפֹךְ בָּהּ וְהַפֵּךְ בָּהּ” – כתיבה יוצרת במדרש

תיאור הקורס

מדרש הוא פעולה יצירתית שיש בה אלמנט של משחק והנאה, ושמשולבים בה הרבה מעוף ודמיון. כמו כל עשייה אמנותית גם המדרש לא צמח יש מאין, והוא נשען על יצירה ספרותית עתיקת יומין וחשובה מאין כמותה, המקרא, שזכה לכינוי ספר הספרים. חז”ל האמינו כי קדושתם של כתבי הקודש מאפשרת לפרשם בכל דרך אפשרית. החקירה והחיפוש הניבו מסרים חינוכיים, תפיסות רעיוניות, וביטאו עומק הגותי ופילוסופי. בדורות האחרונים אנחנו עדים לפריחה מחודשת של ז’אנר המדרש ולשיבה לכתיבה המדרשית.
בקורס זה נתנסה בכתיבת מדרש. נכיר את עולמו הקסום של המדרש ונתיידד עם ארגז הכלים הדרשני. נלמד כיצד להשתמש בלשון הכתוב בצורה יצירתית בכדי להפיק רעיונות חדשים ופירושים מקוריים. נעיין במדרשים קלאסיים ובמדרשים שנכתבו בשנים האחרונות, ונראה כיצד הם מתייחסים לנושאים אקטואליים ולבעיות השעה. באמצעות קריאה רגישה של המקרא, נחבר בעצמנו מדרשים היוצקים משמעויות חדשות לפסוקים המקראיים, ומביעים עולם פנימי עשיר של רעיונות ונושאים המעסיקים כל אחת ואחד מאיתנו.

ד”ר תמר קדרי שני
א'
15:30-17:00
דיאלוג אישי עם המקרא – בין ביבליותרפיה ומקרא

תיאור הקורס

הקורס יעסוק בהקניית מיומנויות מגוונות מתחום הביבליותרפיה לקריאה אישית במקרא. המקרא – כתשתית התרבות היהודית לדורותיה וכספר שהשפיע רבות על תרבות המערב – מזמין את הקוראים לפגישה אישית אתו, שהרי “לֹא אֶת אֲבותֵינוּ כָּרַת יְהוָה אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּולָּנוּ חַיִּים” (דברים ה’ 3). משתתפי הקורס יצרו דיאלוג אישי עם ספר הספרים באמצעות כתיבה, שיתוף והדהוד. הקורס יצייד את המורים למקרא (וכן מורים למקצועות הרוח בכלל- ספרות, מחשבת ישראל, פילוסופיה וכו’ ) בכלי נוסף להוראת מקרא שיש בו כדי לעניין את תלמידיהם ולהוסיף משלהם לפרשנות המקרא לדורותיה.

ורד ליפשיץ ראשון
א'
18:45-17:15

2 קורסי בחירה בתוך המסלול מקרא במהלך התואר (4 נ"ז)
שם קורס מרצה סמסטר ימים שעות
תפילת האדם: עיון במזמורי תהלים

תיאור הקורס

הקורס יבקש לפתוח צוהר לעולמו של המאמין כפי שהוא משתקף בספר תהלים. בשונה מרוב ספרי המקרא האחרים, החושפים את מעורבות האל בהיסטוריה האנושית והלאומית, ספר תהלים הוא אנתולוגיה של תפילות מתקופות שונות המביעות דווקא את רחשי לבו של האדם ואת החוויה הדתית רבת הפנים שלו בתוך מערכת היחסים שבין האדם לאלוהיו. כאוסף תפילות, ספר תהלים שימש לאורך ההיסטוריה בפרקטיקה הדתית הפרטית והציבורית. אולם עיון במזמורי התהלים מנקודת מבט תאולוגית, סוציולוגית וספרותית שופך אור חדש על מגוון הדרכים שבהן תיארו בני האדם את האל, הגדירו את דרכי פעולתו בעולם, וביטאו את הערכים המרכזיים בעולמם הדתי.
במהלך הקורס נקרא מזמורים מתקופות ומסוגות שונות, ונשאל שאלות מפתח כגון: מהי דמות האל המשתקפת במזמורים השונים? כיצד האדם מבין את דרכי פעולת האל בעולם ואת יחסו לעולם האנושי? כיצד חוו אנשים בתקופות שונות את עצמם ואת מקומם בעולמו של האל?
דגש מיוחד יושם על הכרות עם מתודולוגיות מרכזיות בחקר הספרות המזמורית שבמקרא ועל זיהוי הסוגות השונות בספר תהלים, שבאמצעותן נבחן את המתח שבין נוסחאות קבועות למבע ייחודי ומקורי.

ד”ר רחלי פריש א
ב
8:30–10:00
בראשית א-יא: התהוות האנושות והתהוות הסיפור

תיאור הקורס

בקורס זה נלמד את הסיפורים המרכזיים בבראשית א-י”א: סיפורי בריאת העולם, גן עדן, קין והבל, בני האלהים ובנות האדם, סיפור המבול ושכרותו של נח, וסיפור מגדל בבל. נעמוד על המוטיבים המרכזיים שבסיפורים אלה ועל הדמיון והשוני ביניהם ובין סיפורי ייסוד האנושות מקבילים במזרח הקדמון. נעמוד גם על שאלות של חיבור ועריכה בסיפורים, וננסה לזהות מגמות דתיות ואדיולוגיות בתהלכי עריכת הסיפורים.

פרופ’ דוד פרנקל א
ב'
17:00–18:30
שם קורס מרצה סמסטר ימים שעות
אמונות ודעות במקרא

תיאור הקורס

מטרות הקורס היא לבחון את עולם האמונות והדעות שמשתקף בספרי המקרא. נתמקד במספר סוגיות תיאולוגיות כגון האמונה המונותאיסטית, יחס המקרא למיתוס ולמגיה, בעיית הרע והסבל, הגאולה המשיחית באחרית הימים, ועוד. נעמוד על מגוון הדעות המשתקפות במקרא ביחס לכל נושא ונושא, ויחד עם זאת, ננסה לגלות את האחדות העשויה לעמוד מאחורי הבדלי התפיסה. בסוף נדון בשאלת הייחוד של האמונה המקראית ביחס לאמונות של המזרח הקדום לאור כל מה שלמדנו במשך הקורס.

פרופ’ דוד פרנקל ב
ב
08:30–10:00
סיפורי אליהו ואלישע

תיאור הקורס

נקרא, נלמד וננתח סיפורים נבחרים ממחזור סיפורי אליהו ומחזור סיפורי אלישע (מל”א יז – מל”ב יג). לצד הקריאה הספרותית הצמודה נעמיק בסוגיות נבחרות: עריכה ומגמות העריכה; חקר הסוגים הספרותיים; יסודות הנבואה הקדומה; יחסי מלך-נביא והנס המקראי.

ד”ר עדי מרילי ב
ב
10:30–12:00
משיעבוד לגאולה: יציאת מצרים במקרא

תיאור הקורס

בקורס זה נעמוד על מקומו המרכזי של יציאת מצרים במסורת המקראית ועל משמעות מרכזיות זו לאמונה המקראית. נעיין במבחר טקסטים מתוך ספרי שמות, דברים, ותהלים העוסקים בדרכים שונות בחוויית השעבוד במצרים ובגאולה ממנו, בעזרת הפרשנות המסורתית והביקורתית גם יחד. מטרת העיון לחשוף את המגמות התיאולוגיות והחברתיות השונות המשתקפות בכתובים השונים, ולמקם אותם בתוך העולם המקראי המתפתח.

פרופ’ דוד פרנקל ב
ב
15:00–16:30
מי השמיע זאת מקדם: המקרא לאור המזרח הקדום

תיאור הקורס

החברה הישראלית הקדומה, בית היוצר של הטקסטים המקראיים, התקיימה בתוך עולם עשיר במסורת ספרותית ששורשיה נטועים כבר באלף השלישי לפני הספירה. מסורת זו כללה מיתוסים ואפוסים, ספרות חוק, בריתות, יצירות חכמה, מזמורים ותפילות.
בקורס זה ניחשף למסורת הספרותית העשירה והמגוונת הזו, בדגש מיוחד על מסופוטמיה ומצרים, ונבחן כיצד המחקר המשווה מאיר באור חדש סוגות וטקסטים מקראיים שונים. נעמוד על נקודות הדמיון וההבדלים בין מסורת התרבויות השכנות לבין המסורת המקראית, בהתייחסות לנושאים כגון חוק, נבואה, ספרות חכמה, קינות, ועוד טקסטים ונושאים נוספים העומדים בלב עיסוקם של סופרי המקרא.
מעבר לעיון ההיסטורי והספרותי בממצאים ובטקסטים, יוקדש גם דיון למתודולוגיות המחקריות המשמשות במחקר השוואתי זה. הקורס יעניק לסטודנטים כלים להבנת הרקע התרבותי וההיסטורי של הטקסטים המקראיים, ויפתח עבורם זוויות ראייה חדשות ומעמיקות בניתוחם.

ד”ר רחלי פריש ב
ב
17:00–18:30
סיפורי הראשית: בראשית א-יא, קורס מקוון

תיאור הקורס

בקורס זה נכיר לעומקם את סיפורי הראשית המהווים את החטיבה הראשונה של ספר בראשית: סיפורי הבריאה, סיפור גן עדן, פרשת קין והבל, סיפור המבול וסיפור מגדל בבל. במהלך הלימוד נבקש לעמוד על משמעותם הרעיונית של הסיפורים הללו, ולהבין את תרומתם להבניית מגמתו הכוללת של הספר. בלימודנו נדון במוטיבים העיקריים ובתמות המרכזיות המשתקפות מסיפורי הראשית, הנוגעים בשאלות תיאולוגיות, חברתיות ומוסריות כגון: תפקידו של האדם בעולם, התביעה המוסרית ממנו, מחויבויותיו החברתיות, זיקתו לא-להים ועוד. מתוך כך גם יתבהרו הסיבות לנטיעת הסיפורים הללו בפתחו של ספר בראשית ושל המקרא כולו. אנו נעסוק בעיקר בהיבטים הספרותיים של הטקסט ולפיכך ננתח את תוכנם לצד עיצובם האמנותי בעזרת כלי הניתוח הספרותי. אך לצד זאת נבחן אותם ביחס לטקסטים מקבילים מהמזרח הקדום הקרוב, וניעזר בלימודנו גם בפרשנות המסורתית ובכלי מחקר מתחומים נוספים.

ד”ר שרה שורץ ב
ב'
קורס מקוון

*– ארגז הכלים המקראי היא סדנת מיומנויות יסוד ללימוד, למחקר ולכתיבה. הקורס כולל שלושה מפגשים סדנאיים שמקנים כלים ללימוד עצמי של המקרא ולכתיבת עבודות סמינריוניות בתחום. הסדנה היא חובה לתלמידי המסלול למקרא שלא למדו לתואר ראשון במקרא.

סרטונים

  • מקרא וזהות יהודית – האם המקרא הוא נחלת העבר?
  • איך קהילה בימינו יכולה לשאוב השראה ממגילת רות? פרק 1 בסדרת “חמש דקות על תנ”ך ועכשיו”
  • האם התנ”ך יכול לשמש ככלי חינוכי? פרק 2 בסדרת “חמש דקות על תנ”ך ועכשיו”
  • כיצד נוצר מקום קדוש? פרק 3 בסדרת “חמש דקות על תנ”ך ועכשיו”
  • האם התנ”ך מייצג השקפת עולם אחת או יותר? פרק 5 בסדרת “חמש דקות על תנ”ך ועכשיו”
  • מי את, בת־שבע המקראית? פרק 4 בסדרת “חמש דקות על תנ”ך ועכשיו”
1
2
3

שאלות ותשובות

  • האם יש מלגה ייעודית לסטודנטים במסלול מקרא?

    כן, אנו נעניק מלגה בסך 25% הנחה בשכ”ל לכל סטודנט שיירשם לתוכנית.
    מורים הזכאים להחזר של משרד החינוך יכולים לקבל עד 80% החזר (בפנייה עצמאית למשרד החינוך).

  • באיזה יום בשבוע נלמד מסלול מקרא?

    ביום שני

  • האם אפשר לשלב לימודים לתעודת הוראה?

    כן, אפשר ללמוד לתואר שני במסלול מקרא בשכטר ולשלב לימודים לתעודת הוראה מטעם מכון כרם.

  • מעוניין במודעת הפרסום של מסלול זה?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    מתעניינים בלימודים במכון שכטר?

    נשמח להיות בקשר. נא השאירו פרטי התקשרות וניצור איתכם קשר בהקדם

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיותתנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.