שִׁלְהֵי חֶשְׁוָן. שָׁרָב.
כְּבָר הָיָה הַיּוֹרֶה? נִמְחַק.
רוּחַ חֲזָקָה מִמִּזְרָח
הוֹדֶפֶת אֶת גַּלֵּי הַיָּם
וְהַגֵּאוּת נִלְחֶמֶת עַל נַפְשָׁהּ.
הוֹ, הִיא מִלְאָה אוֹתִי
וְהַמְּחוֹגִים — כְּמַרְאֵה הַבָּזָק —
רָצִים מֵעֵת לְעֵת,
מֵעוֹנָה לְעוֹנָה.

הֶחָכָם מִכָּל אָדָם
קָבַע עִתִּים לַמַּעֲשִׂים.
אֲנִי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ
מָה עִתִּי.

[מֵעוֹנָה לְעוֹנָה/ ט. כרמי]

מאה שנים להולדתו של המשורר ט. כרמי! ט. כרמי הוא שם העט של כרמי טשרני (צ'רני) – משורר עברי ומתרגם, ועורך ספרות ילדים ונוער.

כרמי טשרני נולד בברוקלין (ניו יורק) ב-31 בדצמבר 1925 למשפחה חרדית. אביו, הרב ברוך (ברנרד) טשרני, היה איש חינוך שדיבר עם בניו עברית בלבד. אימו הייתה בוגרת אוניברסיטת הסורבון בפריז. בשנת 1931 שלח אביו את שני בניו ורעייתו ארצה ללמוד עברית, וכרמי למד בבית הספר בלפור בתל אביב משך שלוש שנים. לאחר חזרתו לניו יורק, למד כרמי בישיבת "עץ חיים" ובבית המדרש למורים ובקולג' של ישיבה יוניברסיטי. בהמשך השלים תואר שני נוסף באוניברסיטת קולומביה.

באוקטובר 1947 עלה ארצה ונרשם ללימודים בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. עם פרוץ מלחמת העצמאות, עזב את לימודיו והתגייס ל"הגנה". באוקטובר 1949 שוחרר בדרגת סרן וחזר ללמוד באוניברסיטה העברית.

כרמי ויתר על לימודי דוקטורט ובחר להקדיש עצמו ליצירה הספרותית. עם פרסום ספרו הראשון, ולבקשת המוציא לאור ישראל זמורה עברת את שמו ואימץ את שם העט "ט. כרמי".

הוא לימד באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב, והיה פרופסור אורח לספרות באוניברסיטאות ייל, סטנפורד, ברנדייס, ניו יורק ואוקספורד. בשנת 1990 נבחר לחבר יועץ באקדמיה ללשון העברית. ארכיונו הופקד במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית באוניברסיטת תל אביב. הוא זכה בפרסים רבים על שירתו, בהם פרס שלונסקי, פרס ברנר ופרס ביאליק.

סגנונו הבדיל אותו ממשוררים עבריים בני דורו. בשירתו ניכרת היטב השפעתה של השירה האנגלית, ובפרט שירתו של ת"ס אליוט, בעוד שבני דורו השופעו ברובם מן האסכולה הרוסית, ובמיעוטם מן האסכולה הגרמנית. שיריו תורגמו לשפות זרות, בעיקר לאנגלית, לצרפתית ולגרמנית. על אף שהיה דו־לשוני, הוא נמנע מכתיבת שירה באנגלית ומתרגום שיריו לאנגלית, ותרגומם נעשה בידי אחרים.

בקיאותו בתנ"ך ובתלמוד שימשה לו מקור אדיר לדימויים ולצורות כתיבה. שיריו התכתבו עם סיפורי המקרא, מעשי הבריאה, ספרות החוכמה (דוגמת השיר שאנחנו מביאים כאן), ספרות חז"ל לגווניה, שירת המשוררים העבריים בימי הביניים, ובמיוחד עם הווית חייו והווית חיינו בארץ הזו – שברי המלחמות ומשברים חברתיים.

אם אתם מתעניינים בהשפעתם של ספרות חז"ל ושל טקסטים יהודיים עתיקים על הספרות העברית החדשה, אנחנו מזמינים אתכם לקורסים שמלמדת ד"ר גילה וכמן, ראשת המסלול לספרות חז"ל בשכטר. כל הפרטים במידעון תשפ"ו.