120 שנה להולדתו של הפילוסוף היהודי־צרפתי עמנואל לוינס (1906–1995)! היום (ט"ו בטבת) אנחנו מציינים 120 שנה להולדתו של אחד מגדולי הפילוסופים במאה העשרים.

לוינס עסק בשאלת האחר בפילוסופיה תוך שילוב אוניברסליות ותלמוד בהגותו. הוא ידוע בעיקר בזכות הקריאות התלמודיות שלו שמבוססות על המפגש בין האקטואליה הבוערת לבין הדפים העתיקים של התלמוד שנכתבו בבבל לפני כאלפיים שנה.

בין השאלות בהן עסק: מה ניתן ללמוד מן הדיון ב"נזקי האש" שבמסכת בבא קמא על מהותה של המלחמה המודרנית? כיצד העיסוק בדיני הנזיר עפ"י ספר במדבר ומסכת נזיר מאפשר לנו להבין את מרד הצעירים בחברה הפוסט־מודרנית? ואיך ניתן להבין את "הכלכלה החדשה" בעזרת סוגיה ממסכת סנהדרין שעניינה כישוף ואחיזת עיניים? – כל אלו ועוד נידונו בספרו הידוע "תשע קריאות תלמודיות".

הוא נולד בקובנה שבליטא להורים שומרי מסורת. לאחר סיום למודי התיכוניים בגימנסיה העברית בקובנה, עבר לצרפת והחל ללמוד בשטרסבורג צרפתית, לטינית ופילוסופיה. היה תלמידם של אדמונד גוסטב אלברכט הוּסֶרְל (פילוסוף צ'כי־גרמני יהודי מומר) ושל מרטין היידגר לפני השואה, ולמד תלמוד מפיו של מורה מסתורי בשם מר שושני. פרסם ספרים רבים: הן חיבורים פילוסופיים הן ספרי הגות יהודית בדגש על אתיקה ועל קיומו של האחר.

לוינס היה הראשון לעסוק בשאלת הזולת בפילוסופיה באופן מקיף. נקודת המוצא שלו הייתה הפנומנולוגיה – פרי הגותם של הוסרל והיידגר – שהייתה שיטת־ניתוח יותר מאשר משנה פילוסופית במלוא מובן המילה. באמצעות השימוש בשיטה זו לוינס התקרב למעשה אל הזרם האקזיסטנציאליסטי בפילוסופיה המודרנית.

לוינס השפיע על הוגים מודרניים רבים ובהם: ז'אק דרידה, ז'אן פול סארטר, אלן פינקלקראוט, ג'ודית באטלר, פול ריקר, וברנאר־אנרי לוי ועוד. בשנים האחרונות השפעתו בישראל גדלה, והוא זוכה לתהודה.

מקור התמונה: מיזם ויקישיתוף