מערכות אקדמיות מסלול רב־תחומי במדעי היהדות

בעשורים האחרונים מגמות המחקר במקרא משתנות, ועיקר הכובד מועתק מהניתוח הדיאכרוני אל הניתוח הסינכרוני. במרכז עניינו של ניתוח זה עומדים המסרים והרעיונות שמחברי הסיפורים מבקשים להעביר לקוראיהם, תחת העיסוק בתהליכי התפתחותם והתגבשותם ההיסטורי של הטקסטים.

בקורס נדון באמצעים הספרותיים הצורניים והתוכניים ששימשו את מחברי הסיפורים לצורך העברת המסרים שאותם ביקשו להעביר, במטרה להעמיק את היכרותם של הסטודנטים עם דרכי הבעתה האמנותיות המגוונות של הסיפורת המקראית. הקורס יתמקד בסיפורים שמשובצים בתוך החטיבות היסטוריוגרפיות של המקרא וספרי נביאים ראשונים בפרט. קריאת הסיפורים תיסוב, כמקובל, בקריאה הספרותית על מלאכת הסיפור – המבנה, העלילה, הדמויות וכן הלאה – ולא על ההיבטים ההיסטוריים של האירועים המתוארים.

יצירותיו של ש"י עגנון גדושות באזכורים וברמיזות למקורות קדומים. נקרא מבחר מיצירותיו המוכרות והמוכרות־פחות של אחד מגדולי הסופרים ביצירה העברית בת זמננו ונבקש לעמוד על כפל הפנים הזה. נבחן את השימוש שעושה עגנון במקורות התלמודיים והמדרשיים, אם כמחווה ואם כפרשנות, פעמים כתחבולה ספרותית ופעמים כקריאה אירונית של הכתובים. בחלקו האחרון של הקורס יעבירו הסטודנטים רפרטים.

חקר המקרא המודרני מציע נקודת מבט אקדמית ביקורתית לפרשנות הטקסט המקראי, השואפת להתחקות אחר תהליכי התהוותו והתפתחותו. בשונה מפרשנות מסורתית, המחקר המודרני מנתח את הטקסט המקראי על רקע ההקשרים התרבותיים, ההיסטוריים, הספרותיים והאידיאולוגיים שבהם נוצר ונמסר, ומבקש לחשוף באמצעות כלי המחקר את מגוון הקולות וההשקפות שהוטמעו ביצירה המקראית בשלבי התגבשותה.

במהלך הקורס נכיר את ספרות המקרא על סוגותיה, זרמיה, תקופותיה והשקפותיה השונות. נעסוק בעמדות המרכזיות בחקר המקרא המודרני באשר ליצירת החטיבות העיקריות של הספרות המקראית, ונבקש לענות על שאלות כגון: מהו התנ"ך? מי כתב את היצירות המקראיות, מתי ומדוע? אילו סוגי ספרים כלולים בתנ"ך ובמה הם עוסקים? איך ומתי נוצר נוסח המקרא "כפי שהוא לפנינו"? לאורך הקורס נקרא טקסטים נבחרים, ננתח את מאפייניהם הספרותיים והרעיוניים, ונבחן כיצד כלים מחקריים שונים מסייעים להבנת אופיו ורבדיו של הטקסט המקראי.

מפגש עם ספרות האגדה של חז"ל תוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטקסטים מתקופת התנאים והאמוראים שבמרכזם עומד הסיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. כמו כן, נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

בקורס זה נתמקד בקריאה של תורות חסידיות למן הבעש"ט ועד אדמו"רי זמננו. קריאת עומק תאפשר לנו להתחקות אחר ההתפתחות של הספריה החסידות לצד עולם המונחים החסידי ומקורותיהם. נתעמת ונתאמת עם תורותיהם של הדמויות המרכזיות בעולם החסידי, תוך התבוננות במסורת התיאולוגית והרוחנית אשר הותירו לנו. במקביל למקורות החסידיים, שאותם נלמד בכל שיעור, תהיה גם קריאה נלווית של ספרות מחקרית על מנת להעשיר ולהרחיב את גבולות הדיון הטקסטואלי, הרוחני והאינטלקטואלי

נעסוק בהתפתחות המרחבית של ירושלים מאמצע המאה התשע־עשרה ועד לראשית שנות האלפיים, נתמקד במתח שבין מעמדה של ירושלים כעיר מקדש יהודית לבין חשיבותה כעיר בירה ישראלית,

ונעמוד על השינויים הדרמטיים שהיו מנת חלקה של ירושלים בתקופה דרמטית זו: הפיתוח והשגשוג של העיר העתיקה; בנייה מחוץ לחומות; תרומת תקופת המנדט לפיתוח העיר;

תשע־עשרה שנות חלוקת העיר (כולל התייחסות לחלקה המזרחי של העיר) ואיחודה לאחר מלחמת ששת הימים.

*בשילוב סיורים קצרים ברחבי העיר

השבת היא אחת המצוות הראשונות במעלה ואחד הרעיונות המרכזיים ביותר ביהדות. יש הרואים בה את מתנת העם היהודי לאנושות כולה. בקורס זה ננסה לטעום מקצת מן המבחר העצום של המקורות העוסקים בשבת, החל מפסוקי המקרא המתארים את טיבו ומהותו של יום השבת, דרך מקורות מספרות הבית השני ומיצירות חז"ל, ועד דבריהם של הוגים וסופרים בני זמננו. הקורס ישלב לימוד עיוני במתכונת בית מדרשית (בחברותה), וחלק מן המפגשים יועברו על־ידי מרצים אורחים.

הקורס מוקדש לעיון בסיפורים נבחרים ובחוקים נבחרים מתוך חמשת חומשי התורה ובחינתם לאור הפרשנות לדורותיה. נעמוד על פרשנות פנים־מקראית לפסוקים אלו, ונבחן אותם באמצעות פרשנות מימי הבית השני ומדרשי חז"ל. עיקר ענייננו יוקדש לפירושים הרצופים לחומשי התורה של פרשני ימי הביניים והעת החדשה. נעמוד על הקשיים הפרשניים המשותפים לפרשנים אלו, וקשיים אחרים המיוחדים לחלקם בלבד. נבחן את פתרונותיהם לקשיים לאור הנחות היסוד השונות של כל פרשן או קבוצת פרשנים, הקובעות את טווח האפשרויות הפרשניות העומדות בפניהם: רצף היסטורי או "אין מוקדם ומאוחר בתורה", שאלת הבלעדיות של הקביעות ההלכתיות של התורה שבעל פה, היחס בין פשט לדרש, אחדות התורה לעומת תורת התעודות ותיאוריות ביקורתיות אחרות, שאלת קיומם של מאפיינים מיוחדים לתורת ה' לעומת "דיברה תורה כלשון בני אדם", ועוד.

מסכת אבות המכונה 'פרקי אבות' היא היצירה המפורסמת ביותר של חז"ל, שגם נלמדת יותר מכל חיבור אחר. נלמד משניות נבחרות בפרקי אבות בעיון בעזרת אבות דרבי נתן, ושלל פירושים מכל התקופות. כמו כן, נעיין במטרות החיבור, בעריכתו, בהשפעתו במשך הדורות ובמשמעותו לימינו.

נדון בסוגיות הפילוסופיות והחברתיות העיקריות שעולות מטכנולוגיות הבינה המלאכותית, מפרספקטיבה דתית יהודית. נבחן שאלות כגון האם לבינה המלאכותית יכולה להיות תודעה, באילו הקשרים ראוי לתת לה אוטונומיה, באיזו מידה ניתן לייחס לה אחריות, האם ראוי שהיא תעבוד במקומנו, ואילו מן יחסים ראוי לכונן עימה מנקודת מבט דתית, תוך עיון במקורות יהודיים ובהשוואה לגישות דתיות או פילוסופיות אחרות בספרות המחקר.

הקורס מוקדש ללימוד פרקים א–יא בספר בראשית שמתארים סיפורים קדומים ואוניברסליים וכוללים את סיפורי הבריאה, סיפור גן־עדן, רצח הבל על ידי קין, פרשת המבול ומגדל בבל. נדון במוטיבים העיקריים ובתמות המרכזיות של הסיפורים הללו, הנוגעים בשאלות תיאולוגיות, חברתיות ומוסריות כגון: תפקידו של האדם בעולם, התביעה המוסרית ממנו, מחויבויותיו החברתיות, זיקתו לאלוהים ועוד. מתוך כך גם יתבהרו הסיבות לנטיעת הסיפורים הללו בפתחו של ספר בראשית ושל המקרא כולו. במהלך ניתוח הסיפורים נפגוש גישות שונות בפרשנות הטקסט, נכיר היבטים שונים של הניתוח הספרותי של הסיפור המקראי, ונתוודע לתמות העיקריות של ספר בראשית ולמגמות המרכזיות במחקר אודותיו.

נתמקד במעמדה הייחודי של ירושלים כעיר קדושה וכעיר בירהבאמצעות צפייה בסרטונים, מצגות ולימוד מקורות בני התקופה. בסמסטר הראשון נעסוק בשלהי התקופה העות'מאנית, בתקופת המנדט ובשנות חלוקת העיר.  בסמסטר  השני נעמיק בתהליכים שעברה ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים. השיעורים המקוונים והסיורים מתמקדים בפיתוח המרחבי של ירושלים ובדרך שבה שולבו סמלים דתיים וממלכתיים בנוף העיר. בהסתמך על מקורות התקופה – מסמכים, צילומים, צילומי אויר, מפות ותוכניות –נצביע על השינויים שחלו במקומות הקדושים היהודיים ועל הדרך שבה עוצבה ירושלים כעיר בירה.

לשם מה ברא אלוהים את האדם? מה משמעות חייו החולפים? למה הרוע שולט בעולם? איך ראוי להתמודד עם הסבל? שאלות כגון אלה מועלות ונידונות בספרות החוכמה המקראית: איוב, קהלת ומשלי. ספרות זו חריגה בין ספרי התנ"ך בכך שהיא מתעלמת כמעט כליל מן ההיבט הלאומי של עם ישראל ותורת ישראל, ומתמקדת בשאלות קיומיות ואוניברסליות. נלמד חלקים נבחרים מספרות החוכמה ונעמוד על עולמה הערכי וההגותי הייחודי.

נעיין במבחר סיפורים ומימרות מן התלמוד הבבלי והירושלמי למסכת זו, וכן במקורות מקבילים ומשיקים שעוסקים במחזור המים בטבע ובאקלים הארץ־ישראלי, תוך שימוש בדימויים נשיים וגבריים. נבחן את יחסם של חז"ל לפריון ולפוריות, ונעמוד על מקומן של הנשים בסיפורי הורדת גשמים, ועל הקשר שבין האדם לבין אמא־אדמה.

ב-1947 נחשפה תגלית שעתידה הייתה להשפיע באופן מכריע על הבנת ההיסטוריה של היהודים ותרבותם (והיא ממשיכה להדהד ולחדש עד ימינו אלה): מציאתן של מגילות קדומות בסביבת חורבת קומראן שבמדבר יהודה. המגילות נחשבות לאחת התגליות הארכיאולוגית הבולטות של המאה ה-20 ובעקבות גילוין נוסד תחום מדעי חדש שעוסק בחקר מגילות קומראן ומדבר יהודה בכלל. מחלוקות גדולות בשאלות מרתקות מעסיקות את המחקר מאז ואז עכשיו, במדעי היהדות, בחקר הנצרות הקדומה ובחקר המקרא.

נסקור את ממצא המגילות מקומראן, נעמיק בטקסטים נבחרים מסוגות שונות ובנושאים שונים, ננסה לשבץ את הידע על המגילות ומתוך תוכנן בהיסטוריה היהודית בהתאם לתיאוריות שונות שהוצעו, נדון ביחס שבין האתר הארכיאולוגי בח'רבת קומראן ובכותבי המגילות שנמצאו בסמוך לו, וננסה להאיר את הרלוונטיות של מגילות קומראן בתחומי המחקר השונים ולתרבות העברית בכלל.

מטרת הקורס לפרוש בפני הלומדים את ספרות האגדה של חז"ל מתוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטכסטים מתקופת התנאים והאמוראים במרכזם עומד הסיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. תוך כדי לימוד נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. פרט לכך נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.

נסקור תהליכים מרכזיים ומגמות כלליות בתולדות היהודים בעת החדשה, תוך דגש על התעצבותן מחדש של קהילות, תנועות וזהויות בתפוצה היהודית. הקורס כולל שלשה מרכיבים עיקריים: השפעות ההשכלה ותהליכי המודרניזציה על צמיחתן של זהויות ותנועות שונות באירופה במהלך המאה ה-19; מגמות ושינויים בקרב קהילות בארצות האסלאם על רקע המפגש עם תהליכי קולוניזציה וסוכני מודרניזציה; וייסודה של התנועה הציונית והתפתחותה כמרכיב פוליטי וזהותי בעולם היהודי. הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

עיון במקורות חז"ל (בעיקר תלמוד בבלי), בספרי הלכה (רמב"ם, שולחן ערוך, משנה ברורה) ובארון הספרים החסידי (בעיקר אבות החסידות), על מנת לשאול שאלות המעצבות את תודעת המתפללים – הן שליחי הצבור הן הקהל. מטרת הקורס אינה יכולת פסיקה בהלכות תפילה אלא ההתדיינות במקורות הלכתיים ומיסטיים על מנת לשאוב מתוכם מוקדי חשיבה ויצירה למתפללי המאה ה-21.

בין הנושאים שיידונו בקורס: הארכיטקטורה של מקום התפילה, הכוריאוגרפיה של המתפללים, ריטואליזציה של מטבע תפילה ו"מתפללים מקצועיים", יחיד וציבור בציבור, המשמעות המיסטית של מעשה התפילה והיבטים תיאולוגיים.

תנועת התחייה העברית בימי ראשית הציונות ניצבה בפני אתגר מרכזי: כיצד לעצב תרבות עברית חדשה שתשרת את המפעל הלאומי, ובה בעת תשמר קשר עמוק עם אוצרות הרוח של דורות קודמים?

במוקד הקורס תעמוד דמותו של ח"נ ביאליק. נלמד על מפעליו התרבותיים ונבחן כיצד הצליח להעניק משמעות חדשה לחומרים מסורתיים ולהפוך אותם למצע לתרבות לאומית מתחדשת. לצד ביאליק, נדון בהוגים מרכזיים נוספים בתקופת התחייה ובדיאלוגים הרעיוניים הסוערים שהתנהלו ביניהם. דרך פולמוסים אלה נחשוף את השאלות המכוננות: מהם יחסי הגומלין בין המרכז התרבותי בארץ ישראל ליהודי התפוצות? מה תפקידם של טקסטים עתיקים בתרבות לאומית מודרנית? איך מעצבים מחדש את השבת והחגים? ומהי משמעותה של "קדושה" בעולם לאומי-חילוני?

רבים מסיפורי התורה מתארים תלונות, תרעומת ומרמור של בני ישראל במהלך נדודיהם במדבר. עוד לפני שחצו את הים שאלו הם את משה: "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר?" (שמות יד, יא).

נלמד להכיר לרוחב ולעומק כמה מהסיפורים הללו, וביניהם סיפורי הוצאת המים מן הסלע, סיפורי המן והשלו, צרעת מרים, קרח ועדתו, ונחש הנחושת. נחשוף את המאבקים האידיאולוגיים העומדים מאחורי הסיפורים הללו, ונראה כיצד הם צמחו והורחבו במשך הדורות.

מדרש הוא פעולה יצירתית שיש בה אלמנט של משחק והנאה, ושמשולבים בה מעוף ודמיון. כמו כל עשייה אמנותית, גם המדרש לא צמח יש מאין, והוא נשען על יצירה ספרותית עתיקת יומין וחשובה מאין כמותה – המקרא, שזכה לכינוי "ספר הספרים". יחד נתנסה בכתיבת מדרש, נכיר את עולמו הקסום של המדרש ונתיידד עם ארגז הכלים הדרשני. נלמד כיצד להשתמש בלשון הכתוב בצורה יצירתית כדי להפיק רעיונות חדשים ופירושים מקוריים. נעיין במדרשים קלאסיים ובמדרשים שנכתבו בשנים האחרונות, ונראה כיצד הם מתייחסים לנושאים אקטואליים ולבעיות השעה. באמצעות קריאה רגישה של המקרא, נחבר בעצמנו מדרשים היוצקים משמעויות חדשות לפסוקים המקראיים, שיביעו עולם פנימי עשיר של רעיונות ונושאים שמעסיקים כל אחת ואחד מאיתנו.

החברה הישראלית הקדומה – בית היוצר של הטקסטים המקראיים – התקיימה בתוך עולם עשיר ובמסורת ספרותית ששורשיה נטועים כבר באלף השלישי לפני הספירה. מסורת זו כללה מיתוסים ואפוסים, ספרות חוק, בריתות, יצירות חוכמה, מזמורים ותפילות.

ניחשף למסורת הספרותית העשירה והמגוונת הזו, בדגש מיוחד על מסופוטמיה ומצרים. באמצעות עיון בטקסטים נבחרים ויישום מתודולוגיות מחקר עדכניות, נבחן את נקודות הדמיון וההבדלים בין המסורת המקראית למסורות השכנות בסוגיות מרכזיות כגון חוק, נבואה, ספרות חוכמה וקינות. הקורס ישלב דיון בהיבטים היסטוריים, ספרותיים ותיאולוגיים עם בחינה ביקורתית של המתודולוגיות העומדות בבסיס המחקר ההשוואתי, ויקנה לסטודנטים כלים להבנת הרקע התרבותי וההיסטורי של הטקסטים המקראיים באופן שמאיר אותם באור חדש.

נתמקד בסיפורים מן התלמוד וממדרשי האגדה שמתמודדים עם אסונות ומוות, הן ברמה האישית הן ברמה הלאומית. נלמד משלים ומדרשים הנשענים על נבואות הנחמה ועל מזמורי תהלים, נעיין בסוגיות תלמודיות על חורבן בית המקדש ועל האבל הפרטי של דמויות מרכזיות כגון רבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא.

הקורס מיועד לתלמידי תואר שני ולתלמידי התוכנית 'שפת הנפש'.

עם תהליכי החילון של העת החדשה, הפך תחום בריאות הנפש (שהיה בעבר נחלתה של הדת) לתחום הכפוף למחקר המדעי־סטטיסטי, ועם הזמן לתחום שבמסגרת חקר המוח. תהליך זה של ניתוק חקר נפש האדם מהאלוהות ומפרקטיקות דתיות – לימודה, בחינתה ולבסוף ההתערבות המרפאת שלה – הועתקו על ידי מייסד הפסיכולוגיה המודרנית, זיגמונד פרויד (1856– 1939), מעולם האמונה והדת לעולם הנבדק בכלים אמפיריים. עם זאת, ידע רב  הנוגע באורחות חייה, במנהגיה ובנפש האדם שנחוץ להתנהלות המיטיבה אתה ולמזעור מצוקותיה נותר בכתבי היהדות, והמשיך לפעום במציאות החיים היהודית לגווניה, והמשיך להוסיף ידע שאיננו מוגדר כמדעי בכל הנוגע לה .

במסגרת הקורס נבחן כמה נושאי על.  :תפיסתו של פרויד את הדת ובעיקר את היהדות; 2. תגובות של הוגים יהודים בעת החדשה (מזרמים שונים) לרעיונותיו של פרויד והעמדת חלופה רוחנית כנגד תפיסתו.  במסגרת הקורס נעיין בקטעים רלוונטים מכתבי הוגים שונים: הרב קוק, א"ד גורדון, הרי"ד סולובייצ'יק, פרנץ רוזנצוייג, יוסף שכטר, עמנואל לוינאס, מרדכי קפלן ויוסף חיים ירושלמי שהציעו קריאה חלופית וביקורתית לפרויד כחלק מבירור הזהות היהודית במאה העשרים.

הלימוד יתקיים במסגרת של למידה מרחוק, תוך הצגת המקורות והדיון עליהם.  מטלת הסיום: עבודה קצרה על פי הנחיות שתינתנה בסוף הקורס (באורך של 8 עמודים).

התלמוד עשיר בסיפורים. רבים מהם מתעדים דיאלוגים ואף ויכוחים בין תלמידי חכמים בנושאים שונים, שלא פעם מגיעים לעוצמות גבוהות. נקרא סיפורים המביאים לידי ביטוי את תרבות המחלוקת של החכמים, ונבחן כיצד הדיאלוג התלמודי מצטייר מנקודת המבט שלנו, כקוראים בני המאה ה-21: האם הדילמות התלמודיות עדיין רלוונטיות? ומה ניתן ללמוד מהתלמוד על ניהול ויכוחים בימינו?

השיעורים בקורס בגישה סדנאית פעילה: למידה בית מדרשית מקוונת בסגנון בית מדרש פתוח, לרבות השתתפות בשיח, בדיונים במליאה ולימוד טקסטים בחברותות ובהרכבים קבוצתיים שונים.

נבחן את הביטויים החזותיים והאמנותיים של העיר ירושלים ומוקד קדושתה – בית המקדש  באמנות היהודית לדורותיה ובמבט משווה לאמנות שנוצרה בתרבויות הסובבות שקידשו אף הן את העיר. נעקוב אחר הייצוגים של ירושלים הפיזית,  הרוחנית והסימבולית, ואחר המשמעויות שחבויות בתיאורים החזותיים. ננסה להבין מהם הדימויים שנקשרו בעיר, מה בין דמיון למציאות בדימויים הללו וכיצד הם משקפים את עולמם התרבותי, הרוחני והאידיאולוגי של יוצריהם.

נתמקד במעמדה הייחודי של ירושלים כעיר קדושה וכעיר בירהבאמצעות צפייה בסרטונים, מצגות ולימוד מקורות בני התקופה. בסמסטר הראשון נעסוק בשלהי התקופה העות'מאנית, בתקופת המנדט ובשנות חלוקת העיר.  בסמסטר  השני נעמיק בתהליכים שעברה ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים. השיעורים המקוונים והסיורים מתמקדים בפיתוח המרחבי של ירושלים ובדרך שבה שולבו סמלים דתיים וממלכתיים בנוף העיר. בהסתמך על מקורות התקופה – מסמכים, צילומים, צילומי אויר, מפות ותוכניות –נצביע על השינויים שחלו במקומות הקדושים היהודיים ועל הדרך שבה עוצבה ירושלים כעיר בירה.

נכיר מקרוב את התגליות הארכיאולוגיות החדשות שנחשפו בשנים האחרונות בירושלים הקדומה. תגליות אלו כוללות הן ממצאים ארכיאולוגיים חדשים וחשובים הן מחקרים חדשים שיחד מספקים תמונת מצב עדכנית על אודות המחקר הארכיאולוגי של ירושלים הקדומה. מטרת הסיור להפגיש את הסטודנטים עם השרידים בשטח תוך דיון במידע ובסוגיות המחקריות ובמשמעותם להבנת ההיסטוריה של העיר

שישי 13.00-09.00

במועדים: 1/5, 29/5, 5/6, 12/6, 19/6

6 מפגשים בשעות 13.00-10.30 בתאריכים הבאים:

20/3, 17/4, 1/5, 15/5, 29/5, 12/6

האמנות הישראלית העכשווית מוצגת בגלריות פרטיות וציבוריות ובמגוון מוזיאונים ברחבי הארץ. זהו מרחב יצירה דינמי ורב־קולי, החושף מנעד רחב של זהויות המושפעות מהקשרים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים.

נבקר בתערוכות מתחלפות בגלריות ובמוזיאונים בירושלים ובגוש דן. מטרת הסיורים ליצור מפגש בלתי אמצעי עם האמנות הישראלית העכשווית, להעמיק במשמעויותיה, לזהות נקודות ממשק בין היצירות לבין סוגיות זהותיות עכשוויות, ולבחון כיצד הן משקפות ומתמודדות עם אתגרי התקופה. בנוסף, נעסוק בתחום האוצרות האמנותית ונבחן את תפקידה בעיצוב חוויית הצופה ובהבניית הפרשנות האמנותית. במסגרת חלק מהסיורים יתקיימו מפגשים עם אוצרים ואוצרות, אמניות ואמנים, שיעניקו מבט מבפנים על התהליכים היצירתיים והאוצרותיים.