מערכות אקדמיות מחשבת ישראל

הרב אברהם יצחק הכהן קוק חי ופעל בתקופה מכוננת שבה צמחה התנועה הציונית והתגבשה התשתית ההגותית שלה. הרב קוק היה מודע להגות הזו וראה מתפקידו להעמיד למולה הגות דתית-לאומית שתגיב לה ותתמודד עם האתגרים שהיא מעלה. במהלך הקורס נתחקה אחרי השיח הישיר והעקיף של הרב קוק עם רעיונות של הוגים ציוניים חילוניים בני דורו – אחד העם, ברדיצ'בסקי, א"ד גורדון, ברנר ואחרים. נצביע על הדמיון והשוני בין הגותו להגות התחייה החילונית ונדון באופן הייחודי שבו שילב בין קבלה של יסודות לאומיים מודרניים לבין ביקורת נוקבת על החילון שהיה כרוך בהם.

הפילוסופים היהודים הגדולים בימי הביניים עסקו בשאלות גדולות ומשמעותיות על מהות האלוהים, משמעות החיים ואופי סגולת עם ישראל. עיסוקם בסוגיות אלו לווה בהתחבטויות ובלבטים רבים, ותשובותיהם שונות ומגוונות.

בקורס, שיוקדש לתולדות המחשבה היהודית בימי הביניים, נעסוק בקווי המתאר של התפתחות הפילוסופיה היהודית בתקופה זו באופן שיטתי. נתמקד בהוגים המרכזיים ובראשם ר' סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי והרמב"ם, ונדון בסוגיות משמעותיות להגותם כגון היחס בין דת ומדע, טעמי המצוות, השגחת האל והשלמות האנושית.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

תהום הזמן שמבדילה בינינו לבין נביאי המקרא עשויה למנוע מקולם להדהד בליבנו. אנחנו עלולים להתייחס לנבואה בסקפטיות, או לחילופין בתמימות יתר, כתופעה נשגבת מבינתנו השייכת לתקופה אחרת. יחד נבחן את תולדות הנבואה המקראית, את התפיסה העצמית של נביאי המקרא, ופרקים מנבואותיהם וקורותיהם, ונציע דרך אחרת להבנת הנבואה, שלפיה החוויה הנבואית מובנת וטבעית: "הנח להם לישראל, אם אין נביאים הן, בני נביאים הן", כלשון הלל הזקן (בבלי פסחים סו ע"א). הנביא הוא אדם מאמין, התופס את הבורא ככוח הרצון העומד מאחורי היקום גם בהווה. הנבואה היא תפיסת האדם את הרצון האלוהי דרך התבוננות שכלית ורגשית בטבע, בחיים ובהיסטוריה, והזדהות עם המתגלה מתוך התבוננות זו. על רקע תפיסה זו נסקור גם ניסיונות שנעשו במשך ההיסטוריה היהודית הבתר־מקראית לחדש או להחיות את הנבואה, לעומת התפיסה שלפיה בטלה הנבואה משמתו אחרוני הנביאים במקרא.

נעסוק במעמדה של האישה היהודייה כפרט וכקבוצה על פי תעודות היסטוריות. נעיין בחיי הנשים במקרא, ביב, בתקופת בית שני, בספרד, בארצות האסלאם, באשכנז גם בתקופות מוקדמות וגם לקראת העת החדשה. נשאף לראות את השינויים שהתרחשו במשך הדורות, ההשפעות מחברות שונות, והמפגש עם המודרנה.

נערוך הכרות עם הרעיונות המרכזיים בפילוסופיה הבודהיסטית והדאואיסטית ונבחן אותם בהשוואה לתורת החסידות היהודית. ננסה ליצור דיאלוג בין טקסטים מזרח אסיאתיים לבין חלקים נבחרים מתורת החסידות, תוך התמקדות בנקודות הדמיון והשוני במסורות השונות ביחסם לנפש האדם ולטבעה של המציאות. נעסוק במיתוסים המכוננים של המסורות השונות ובנושאים כמו מהות האני והיש, היחס למודעות האנושית, תפקידם של מורים רוחניים והיחס לטבע ולתרבות, וניגע גם בפרקטיקות דתיות דוגמת מדיטציה, התבודדות ותפילה. במהלך הקורס נעסוק גם בשאלת הקריאה ההשוואתית של טקסטים דתיים בכלל, בחשיבותה ובמגבלותיה.

בשיעור נתחקה אחר הטקסים המרכזיים של תורת הסוד היהודית. נבחן את שורשיה בתלמוד, את התפתחותה בספרות ההיכלות, בספר יצירה, בקבלת הרמב"ן, בספר הזוהר ובקבלת האר"י. נבחן את ההצעה של טקסטים אלה לחיים ולשכלול אישי. הקורס יציע כלים לקריאה בטקסטים אלה, הבנה של תפיסת עולמה של היצירה הקבלית, סגנונה הפואטי והפרשני. בלימוד נתוודע למחלוקות מרכזיות במחקר הקבלה ונעיין בכמה גלגולים של הסוד בזמן המודרני כמו גם בריטואלים חדשים שהציעה תורת הסוד.

נדון בסוגיות הפילוסופיות והחברתיות העיקריות שעולות מטכנולוגיות הבינה המלאכותית, מפרספקטיבה דתית יהודית. נבחן שאלות כגון האם לבינה המלאכותית יכולה להיות תודעה, באילו הקשרים ראוי לתת לה אוטונומיה, באיזו מידה ניתן לייחס לה אחריות, האם ראוי שהיא תעבוד במקומנו, ואילו מן יחסים ראוי לכונן עימה מנקודת מבט דתית, תוך עיון במקורות יהודיים ובהשוואה לגישות דתיות או פילוסופיות אחרות בספרות המחקר.

נעסוק בסוגיות ייסוד בהגותם של רס"ג (ר' סעדיה גאון) ורמב"ן (ר' משה בן נחמן). בעוד שרס"ג נשען על 'השכל הישר' ויונק מן הפילוסופיה של ה'כלאם', רמב"ן נשען 'על דרך האמת' ויונק ממסורות קבליות. נתמקד בפרשנותם לבריאת העולם ובהבנת האל הנגזרת מכך. נשווה את פרשנותם לטעמי המצוות ונתעמק במעמדו של העולם הזה ויחסו לעולם הבא. נופתע לגלות את הדמיון ביחסם לסוגיות ייסוד מסוימות, למרות ההבדלים בגישתם הבסיסית לתבונה ולמקורות.

ראשיתה של ההגות היהודית בעת החדשה בברוך שפינוזה. שמו נקשר בנתק רדיקלי מן העבר היהודי. שפינוזה אומנם קרא את ההוגים היהודים מימי הביניים ואף הושפע מהרמב"ם, אך הוא ראה את עצמו כהוגה עצמאי. אכן, הוא חצה את הקווים ויצא מגבולות הקהילה היהודית, ובכך בישר על התהליך היהודי החשוב ביותר בעת החדשה: האמנציפציה. ספרו של שפינוזה מאמר תיאולוגי־מדיני הוא מניפסט מודרני התוקף בגלוי את המסורת היהודית, הן את כתבי הקודש ואת מעמדם, הן את המבנה התיאולוגי־מדיני של תורת משה. הספר מפתח שאלות שילוו את היהודים במהלך העת החדשה: מהי מעמדה של התורה? האם יש בה אמת מטפיזית, או שמא היא בעיקר תורה פוליטית המעמידה חוקים בעבור עם מסוים? ומהו היחס הנכון בין דת ומדינה? – לשאלות אלה יידרשו כל ההוגים היהודים החשובים בעקבות שפינוזה, ובראשם: משה מנדלסון והרמן כהן. כהן הוא גם החולייה המקשרת בראשית המאה ה-20 שהובילה לתנועת החזרה ליהדות, שתאפיין את ההגות היהודית במאה ה-20 כולה, תנועה שמעמידה במרכז את היחס לזולת. היהדות של כהן – וגם של ממשיכיו פרנץ רוזנצווייג, מרטין בובר ועמנואל לוינס – מתאפיינת בדגש שהיא שמה על הממד האתי או המוסרי במסורת היהודית.

בצד מענה לבעיית האנטישמיות ('צרת היהודים', בלשון אחד העם), התנועה הציונית נתנה מענה גם למשבר הזהות היהודית במודרנה ('צרת היהדות'). קורס זה יתמקד בהגות הציונית החילונית ויבחן את עמדותיהם של הוגים אלה במספר תחומים מרכזיים, ובהם: יחסם כלפי העבר היהודי, חזונותיהם לגבי המדינה היהודית, היחס כלפי הערבים, משנה כלכלית־חברתית, ועוד. נעסוק בדמויות כגון סמולנסקין ופינסקר, אחד העם והרצל, סירקין וז'בוטינסקי, ביאליק וברנר, בובר ובן-גוריון ועוד.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השנייה. נתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. נעסוק בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. נתאר את צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון ייפתח במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות נדון בקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

נעמוד על עיצוב דיוקנן של מספר דמויות מפתח במקרא כפי שהן באות לידי ביטוי בספרות המקרא לרובדיה ובספרות הבתר־מקראית. נחשוף את הפנים המגוונות בדיוקנה של כל דמות ונעקוב אחר ההתפתחויות היסטוריות והמגמות האידיאולוגיות השונות העשויות לעמוד מאחורי מגוון זה.

יציאת מצרים היא אירוע מכונן בהתהוותו של העם היהודי ובגיבוש זהותו. נעסוק בתקופת השעבוד, בחבלי הגאולה ובסיפור יציאת מצרים כפי שהם משתקפים באגדות חז"ל. נבחן כיצד עיצבו החכמים את דמותו של היחיד בזמן של משבר ושינוי: נעסוק בדמויותיהם של מרים הנביאה, עמרם, של המיילדות העבריות ושל בת פרעה כפי שהן מצטיירות במדרש. נעקוב אחר סיפור הולדתו של משה וצמיחתו כמנהיג, הסכנות השונות שנשקפו לחייו ומעשי הניסים שהבטיחו את התממשותה של הגאולה המיוחלת.

נלמד לעומק פרקים מספרו הקלאסי של ברוך שפינוזה: מסכת תיאולוגית־מדינית. הספר נכתב במאה ה-17 בהולנד. הוא נחשב לספר חשוב ביותר הן מבחינת התפתחות המחשבה היהודית המודרנית, הן מבחינת התפתחות החשיבה הפוליטית המודרנית של המערב בכלל. בספרו שפינוזה מעמיד תורת מדינה החותרת נגד שלטון הכנסייה בחיי המדינה. זאת על יסוד עיונים במקרא וב'אור הטבעי' שבתבונת האדם. בין היתר הספר מפרש מושגים דתיים מסורתיים כגון הנבואה, הנס, הדיבור האלוהי (ועוד). הוא כולל גישה מוקדמת ביותר של ביקורת המקרא המודרנית, והוא גם אחד הניסיונות הראשונים לכתוב את תולדות מדינת היהודים בעת העתיקה. במסגרת הסמינר נבקש לעמוד על הדמיון והשוני שבין חשיבתו של שפינוזה בספר זה לבין החשיבה הפילוסופית היהודית של ימי הביניים, ונשאל: אם וכיצד ניתן להתייחס לשפינוזה כהוגה דעות מודרני? כל תלמיד בקורס יתבקש לבחור נושא להתמחות, והוא גם ירצה עליו בפני חבריו לסמינר.

*תנאי דרישה מוקדם: הקורס אשנב למחשבת ישראל בימי הביניים או בתקופה המודרנית

בקורס זה נתוודע לטקסטים מתוך הקבלה הקדומה, ספר הזוהר, קבלת האר"י והבעל שם טוב ונבחון דרכם את ההצעה לתיקון הנפש. לגלגולי נפש ונשמה, נעיין ביומנים מיסטיים שכתבו דמויות מפתח בעולם היהודי ר' יוסף קארו, ר' חיים ויטאל, האר"י והבעל שם טוב, ונעמיק בהצעותיהם לתיקון לנשמה, לריפוי לב שבור וללידה עצמית, התגברות ושינוי

עם תהליכי החילון של העת החדשה, הפך תחום בריאות הנפש (שהיה בעבר נחלתה של הדת) לתחום הכפוף למחקר המדעי־סטטיסטי, ועם הזמן לתחום שבמסגרת חקר המוח. תהליך זה של ניתוק חקר נפש האדם מהאלוהות ומפרקטיקות דתיות – לימודה, בחינתה ולבסוף ההתערבות המרפאת שלה – הועתקו על ידי מייסד הפסיכולוגיה המודרנית, זיגמונד פרויד (1856– 1939), מעולם האמונה והדת לעולם הנבדק בכלים אמפיריים. עם זאת, ידע רב  הנוגע באורחות חייה, במנהגיה ובנפש האדם שנחוץ להתנהלות המיטיבה אתה ולמזעור מצוקותיה נותר בכתבי היהדות, והמשיך לפעום במציאות החיים היהודית לגווניה, והמשיך להוסיף ידע שאיננו מוגדר כמדעי בכל הנוגע לה .

במסגרת הקורס נבחן כמה נושאי על.  :תפיסתו של פרויד את הדת ובעיקר את היהדות; 2. תגובות של הוגים יהודים בעת החדשה (מזרמים שונים) לרעיונותיו של פרויד והעמדת חלופה רוחנית כנגד תפיסתו.  במסגרת הקורס נעיין בקטעים רלוונטים מכתבי הוגים שונים: הרב קוק, א"ד גורדון, הרי"ד סולובייצ'יק, פרנץ רוזנצוייג, יוסף שכטר, עמנואל לוינאס, מרדכי קפלן ויוסף חיים ירושלמי שהציעו קריאה חלופית וביקורתית לפרויד כחלק מבירור הזהות היהודית במאה העשרים.

הלימוד יתקיים במסגרת של למידה מרחוק, תוך הצגת המקורות והדיון עליהם.  מטלת הסיום: עבודה קצרה על פי הנחיות שתינתנה בסוף הקורס (באורך של 8 עמודים).

שיתוף פעולה אקדמי ראשון מסוגו בין בית ספר הארי רדזינר למשפטים למכון שכטר למדעי היהדות, מציע קורס בהנחיית אנשי סגל וסטודנטים משני המוסדות, ובהשתתפות סטודנטים וסטודנטיות משני המוסדות.

הקורס יתקיים במהלך סמסטר ב' תשפ"ו ויכלול 6 מפגשים מרוכזים – שני מפגשים באוניברסיטת רייכמן, שני מפגשים במכון שכטר בירושלים, שני מפגשים בזום ויום עיון מסכם פרונטלי בסיום הקורס. (ההגעה לאוניברסיטת רייכמן בהרצליה תעשה באופן עצמאי ע"י הסטודנטים המשתתפים בקורס.)

נדון בהיבטים תיאולוגיים, משפטיים ופוליטיים של תופעת המנהיגות ונבחן סוגיות מפתח בנושא דרך שתי פרספקטיבות – מדעי היהדות וחקר המשפט. נדון בדגמי הנהגה החל מתקופת המקרא וחז"ל ועד לבית המשפט העליון כמעצב מנהיגות חוקתית. מטרת הקורס לפתח אפיקי מחשבה חדשים בעקבות הדיון הבין־תחומי, ולאפשר מפגש בלתי אמצעי של סטודנטים ומרצים ממוסדות אקדמיים שונים. השיח המשותף נועד גם להתוות דרך ומוצא למשבר המנהיגות המתמשך בחברה הישראלית.

דרישות הקורס: נוכחות מלאה, השתתפות פעילה בכל המפגשים, וקריאה של מקורות אקדמיים לטובת מעורבות גבוהה בדיונים, וכתיבת העבודה המסכמת.

* הקבלה לקורס מותנית בראיון אישי

שישה מפגשים כפולים בין אפריל ליוני: שניים במכון שכטר, שניים באוניברסיטת רייכמן, שניים בזום, ומפגש מסכם בסוף השנה

מועדי המפגשים:

לשם מה ברא אלוהים את האדם? מה משמעות חייו החולפים? למה הרוע שולט בעולם? איך ראוי להתמודד עם הסבל? שאלות כגון אלה מועלות ונידונות בספרות החוכמה המקראית: איוב, קהלת ומשלי. ספרות זו חריגה בין ספרי התנ"ך בכך שהיא מתעלמת כמעט כליל מן ההיבט הלאומי של עם ישראל ותורת ישראל, ומתמקדת בשאלות קיומיות ואוניברסליות. נלמד חלקים נבחרים מספרות החוכמה ונעמוד על עולמה הערכי וההגותי הייחודי.