מערכות אקדמיות מקרא

חקר המקרא המודרני מציע נקודת מבט אקדמית ביקורתית לפרשנות הטקסט המקראי, השואפת להתחקות אחר תהליכי התהוותו והתפתחותו. בשונה מפרשנות מסורתית, המחקר המודרני מנתח את הטקסט המקראי על רקע ההקשרים התרבותיים, ההיסטוריים, הספרותיים והאידיאולוגיים שבהם נוצר ונמסר, ומבקש לחשוף באמצעות כלי המחקר את מגוון הקולות וההשקפות שהוטמעו ביצירה המקראית בשלבי התגבשותה.

במהלך הקורס נכיר את ספרות המקרא על סוגותיה, זרמיה, תקופותיה והשקפותיה השונות. נעסוק בעמדות המרכזיות בחקר המקרא המודרני באשר ליצירת החטיבות העיקריות של הספרות המקראית, ונבקש לענות על שאלות כגון: מהו התנ"ך? מי כתב את היצירות המקראיות, מתי ומדוע? אילו סוגי ספרים כלולים בתנ"ך ובמה הם עוסקים? איך ומתי נוצר נוסח המקרא "כפי שהוא לפנינו"? לאורך הקורס נקרא טקסטים נבחרים, ננתח את מאפייניהם הספרותיים והרעיוניים, ונבחן כיצד כלים מחקריים שונים מסייעים להבנת אופיו ורבדיו של הטקסט המקראי.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

בקורס זה נתמקד בקריאה של תורות חסידיות למן הבעש"ט ועד אדמו"רי זמננו. קריאת עומק תאפשר לנו להתחקות אחר ההתפתחות של הספריה החסידות לצד עולם המונחים החסידי ומקורותיהם. נתעמת ונתאמת עם תורותיהם של הדמויות המרכזיות בעולם החסידי, תוך התבוננות במסורת התיאולוגית והרוחנית אשר הותירו לנו. במקביל למקורות החסידיים, שאותם נלמד בכל שיעור, תהיה גם קריאה נלווית של ספרות מחקרית על מנת להעשיר ולהרחיב את גבולות הדיון הטקסטואלי, הרוחני והאינטלקטואלי

נעסוק בהתפתחות המרחבית של ירושלים מאמצע המאה התשע־עשרה ועד לראשית שנות האלפיים, נתמקד במתח שבין מעמדה של ירושלים כעיר מקדש יהודית לבין חשיבותה כעיר בירה ישראלית,

ונעמוד על השינויים הדרמטיים שהיו מנת חלקה של ירושלים בתקופה דרמטית זו: הפיתוח והשגשוג של העיר העתיקה; בנייה מחוץ לחומות; תרומת תקופת המנדט לפיתוח העיר;

תשע־עשרה שנות חלוקת העיר (כולל התייחסות לחלקה המזרחי של העיר) ואיחודה לאחר מלחמת ששת הימים.

*בשילוב סיורים קצרים ברחבי העיר

משבר הוא מאורע מטלטל הגורם למפנה מכריע ולשינוי מהותי, והוא מיוצג בספרות המקראית על כל סוגותיה. כך למשל, חטיבת סיפורי הראשית בספר בראשית עוסקת במשברים כלל אנושיים הכוללים גירוש מגן עדן, רצח אח, והשמדת האנושות במבול; וחטיבת סיפורי האבות מתארת שורה של משברים משפחתיים הכוללים סכנה חוזרת ונשנית של חיי הזרע, עזיבה של הארץ המובטחת, ועוד. חורבן, גלות ושיבה מופיעים תדיר בספרות ההיסטוריוגרפית ובנבואה. מצוקות קיומיות כסבל וכאב נידונות בספרות החוכמה ובמזמורי תהלים.

בקורס שלנו נעיין בכמה טקסטים מקראיים המעמידים במרכזם את החוויה הכפולה של משבר ותקווה, ונעקוב באמצעותם אחר תוצאותיו במציאות החיצונית דוגמת הגירה, שינוי זהות, והחלפת פרקטיקות דתיות; במציאות הנפשית של האדם כגון עיבוד אבל והתמודדות רגשית עם אובדן; ובעולם הרעיוני הכולל תהפוכות אידיאולוגיות ואימוץ תפיסות תיאולוגיות חדשות. נברר גם את האפשרויות השונות העולות במקרא להתמודדות עם משברים, ואת הדרך שהוא מתווה לתיקון, ריפוי, גאולה ותקומה. נעיין בתוכנם של הטקסטים ובעיצובם הפואטי, תוך דגש על ההיבטים האידיאולוגיים והרגשיים המשתקפים בהם, והמשמעות שהם נשאו בעבר ונושאים בעבורנו כיום.

הקורס מוקדש לעיון בסיפורים נבחרים ובחוקים נבחרים מתוך חמשת חומשי התורה ובחינתם לאור הפרשנות לדורותיה. נעמוד על פרשנות פנים־מקראית לפסוקים אלו, ונבחן אותם באמצעות פרשנות מימי הבית השני ומדרשי חז"ל. עיקר ענייננו יוקדש לפירושים הרצופים לחומשי התורה של פרשני ימי הביניים והעת החדשה. נעמוד על הקשיים הפרשניים המשותפים לפרשנים אלו, וקשיים אחרים המיוחדים לחלקם בלבד. נבחן את פתרונותיהם לקשיים לאור הנחות היסוד השונות של כל פרשן או קבוצת פרשנים, הקובעות את טווח האפשרויות הפרשניות העומדות בפניהם: רצף היסטורי או "אין מוקדם ומאוחר בתורה", שאלת הבלעדיות של הקביעות ההלכתיות של התורה שבעל פה, היחס בין פשט לדרש, אחדות התורה לעומת תורת התעודות ותיאוריות ביקורתיות אחרות, שאלת קיומם של מאפיינים מיוחדים לתורת ה' לעומת "דיברה תורה כלשון בני אדם", ועוד.

הקורס מוקדש ללימוד פרקים א–יא בספר בראשית שמתארים סיפורים קדומים ואוניברסליים וכוללים את סיפורי הבריאה, סיפור גן־עדן, רצח הבל על ידי קין, פרשת המבול ומגדל בבל. נדון במוטיבים העיקריים ובתמות המרכזיות של הסיפורים הללו, הנוגעים בשאלות תיאולוגיות, חברתיות ומוסריות כגון: תפקידו של האדם בעולם, התביעה המוסרית ממנו, מחויבויותיו החברתיות, זיקתו לאלוהים ועוד. מתוך כך גם יתבהרו הסיבות לנטיעת הסיפורים הללו בפתחו של ספר בראשית ושל המקרא כולו. במהלך ניתוח הסיפורים נפגוש גישות שונות בפרשנות הטקסט, נכיר היבטים שונים של הניתוח הספרותי של הסיפור המקראי, ונתוודע לתמות העיקריות של ספר בראשית ולמגמות המרכזיות במחקר אודותיו.

לשם מה ברא אלוהים את האדם? מה משמעות חייו החולפים? למה הרוע שולט בעולם? איך ראוי להתמודד עם הסבל? שאלות כגון אלה מועלות ונידונות בספרות החוכמה המקראית: איוב, קהלת ומשלי. ספרות זו חריגה בין ספרי התנ"ך בכך שהיא מתעלמת כמעט כליל מן ההיבט הלאומי של עם ישראל ותורת ישראל, ומתמקדת בשאלות קיומיות ואוניברסליות. נלמד חלקים נבחרים מספרות החוכמה ונעמוד על עולמה הערכי וההגותי הייחודי.

ב-1947 נחשפה תגלית שעתידה הייתה להשפיע באופן מכריע על הבנת ההיסטוריה של היהודים ותרבותם (והיא ממשיכה להדהד ולחדש עד ימינו אלה): מציאתן של מגילות קדומות בסביבת חורבת קומראן שבמדבר יהודה. המגילות נחשבות לאחת התגליות הארכיאולוגית הבולטות של המאה ה-20 ובעקבות גילוין נוסד תחום מדעי חדש שעוסק בחקר מגילות קומראן ומדבר יהודה בכלל. מחלוקות גדולות בשאלות מרתקות מעסיקות את המחקר מאז ואז עכשיו, במדעי היהדות, בחקר הנצרות הקדומה ובחקר המקרא.

נסקור את ממצא המגילות מקומראן, נעמיק בטקסטים נבחרים מסוגות שונות ובנושאים שונים, ננסה לשבץ את הידע על המגילות ומתוך תוכנן בהיסטוריה היהודית בהתאם לתיאוריות שונות שהוצעו, נדון ביחס שבין האתר הארכיאולוגי בח'רבת קומראן ובכותבי המגילות שנמצאו בסמוך לו, וננסה להאיר את הרלוונטיות של מגילות קומראן בתחומי המחקר השונים ולתרבות העברית בכלל.

נסקור תהליכים מרכזיים ומגמות כלליות בתולדות היהודים בעת החדשה, תוך דגש על התעצבותן מחדש של קהילות, תנועות וזהויות בתפוצה היהודית. הקורס כולל שלשה מרכיבים עיקריים: השפעות ההשכלה ותהליכי המודרניזציה על צמיחתן של זהויות ותנועות שונות באירופה במהלך המאה ה-19; מגמות ושינויים בקרב קהילות בארצות האסלאם על רקע המפגש עם תהליכי קולוניזציה וסוכני מודרניזציה; וייסודה של התנועה הציונית והתפתחותה כמרכיב פוליטי וזהותי בעולם היהודי. הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

עיון במקורות חז"ל (בעיקר תלמוד בבלי), בספרי הלכה (רמב"ם, שולחן ערוך, משנה ברורה) ובארון הספרים החסידי (בעיקר אבות החסידות), על מנת לשאול שאלות המעצבות את תודעת המתפללים – הן שליחי הצבור הן הקהל. מטרת הקורס אינה יכולת פסיקה בהלכות תפילה אלא ההתדיינות במקורות הלכתיים ומיסטיים על מנת לשאוב מתוכם מוקדי חשיבה ויצירה למתפללי המאה ה-21.

בין הנושאים שיידונו בקורס: הארכיטקטורה של מקום התפילה, הכוריאוגרפיה של המתפללים, ריטואליזציה של מטבע תפילה ו"מתפללים מקצועיים", יחיד וציבור בציבור, המשמעות המיסטית של מעשה התפילה והיבטים תיאולוגיים.

תנועת התחייה העברית בימי ראשית הציונות ניצבה בפני אתגר מרכזי: כיצד לעצב תרבות עברית חדשה שתשרת את המפעל הלאומי, ובה בעת תשמר קשר עמוק עם אוצרות הרוח של דורות קודמים?

במוקד הקורס תעמוד דמותו של ח"נ ביאליק. נלמד על מפעליו התרבותיים ונבחן כיצד הצליח להעניק משמעות חדשה לחומרים מסורתיים ולהפוך אותם למצע לתרבות לאומית מתחדשת. לצד ביאליק, נדון בהוגים מרכזיים נוספים בתקופת התחייה ובדיאלוגים הרעיוניים הסוערים שהתנהלו ביניהם. דרך פולמוסים אלה נחשוף את השאלות המכוננות: מהם יחסי הגומלין בין המרכז התרבותי בארץ ישראל ליהודי התפוצות? מה תפקידם של טקסטים עתיקים בתרבות לאומית מודרנית? איך מעצבים מחדש את השבת והחגים? ומהי משמעותה של "קדושה" בעולם לאומי-חילוני?

רבים מסיפורי התורה מתארים תלונות, תרעומת ומרמור של בני ישראל במהלך נדודיהם במדבר. עוד לפני שחצו את הים שאלו הם את משה: "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר?" (שמות יד, יא).

נלמד להכיר לרוחב ולעומק כמה מהסיפורים הללו, וביניהם סיפורי הוצאת המים מן הסלע, סיפורי המן והשלו, צרעת מרים, קרח ועדתו, ונחש הנחושת. נחשוף את המאבקים האידיאולוגיים העומדים מאחורי הסיפורים הללו, ונראה כיצד הם צמחו והורחבו במשך הדורות.

החברה הישראלית הקדומה – בית היוצר של הטקסטים המקראיים – התקיימה בתוך עולם עשיר ובמסורת ספרותית ששורשיה נטועים כבר באלף השלישי לפני הספירה. מסורת זו כללה מיתוסים ואפוסים, ספרות חוק, בריתות, יצירות חוכמה, מזמורים ותפילות.

ניחשף למסורת הספרותית העשירה והמגוונת הזו, בדגש מיוחד על מסופוטמיה ומצרים. באמצעות עיון בטקסטים נבחרים ויישום מתודולוגיות מחקר עדכניות, נבחן את נקודות הדמיון וההבדלים בין המסורת המקראית למסורות השכנות בסוגיות מרכזיות כגון חוק, נבואה, ספרות חוכמה וקינות. הקורס ישלב דיון בהיבטים היסטוריים, ספרותיים ותיאולוגיים עם בחינה ביקורתית של המתודולוגיות העומדות בבסיס המחקר ההשוואתי, ויקנה לסטודנטים כלים להבנת הרקע התרבותי וההיסטורי של הטקסטים המקראיים באופן שמאיר אותם באור חדש.

נכיר מקרוב את התגליות הארכיאולוגיות החדשות שנחשפו בשנים האחרונות בירושלים הקדומה. תגליות אלו כוללות הן ממצאים ארכיאולוגיים חדשים וחשובים הן מחקרים חדשים שיחד מספקים תמונת מצב עדכנית על אודות המחקר הארכיאולוגי של ירושלים הקדומה. מטרת הסיור להפגיש את הסטודנטים עם השרידים בשטח תוך דיון במידע ובסוגיות המחקריות ובמשמעותם להבנת ההיסטוריה של העיר

שישי 13.00-09.00

במועדים: 1/5, 29/5, 5/6, 12/6, 19/6

שיתוף פעולה אקדמי ראשון מסוגו בין בית ספר הארי רדזינר למשפטים למכון שכטר למדעי היהדות, מציע קורס בהנחיית אנשי סגל וסטודנטים משני המוסדות, ובהשתתפות סטודנטים וסטודנטיות משני המוסדות.

הקורס יתקיים במהלך סמסטר ב' תשפ"ו ויכלול 6 מפגשים מרוכזים – שני מפגשים באוניברסיטת רייכמן, שני מפגשים במכון שכטר בירושלים, שני מפגשים בזום ויום עיון מסכם פרונטלי בסיום הקורס. (ההגעה לאוניברסיטת רייכמן בהרצליה תעשה באופן עצמאי ע"י הסטודנטים המשתתפים בקורס.)

נדון בהיבטים תיאולוגיים, משפטיים ופוליטיים של תופעת המנהיגות ונבחן סוגיות מפתח בנושא דרך שתי פרספקטיבות – מדעי היהדות וחקר המשפט. נדון בדגמי הנהגה החל מתקופת המקרא וחז"ל ועד לבית המשפט העליון כמעצב מנהיגות חוקתית. מטרת הקורס לפתח אפיקי מחשבה חדשים בעקבות הדיון הבין־תחומי, ולאפשר מפגש בלתי אמצעי של סטודנטים ומרצים ממוסדות אקדמיים שונים. השיח המשותף נועד גם להתוות דרך ומוצא למשבר המנהיגות המתמשך בחברה הישראלית.

דרישות הקורס: נוכחות מלאה, השתתפות פעילה בכל המפגשים, וקריאה של מקורות אקדמיים לטובת מעורבות גבוהה בדיונים, וכתיבת העבודה המסכמת.

* הקבלה לקורס מותנית בראיון אישי

שישה מפגשים כפולים בין אפריל ליוני: שניים במכון שכטר, שניים באוניברסיטת רייכמן, שניים בזום, ומפגש מסכם בסוף השנה

מועדי המפגשים:

נעמוד על מרכזיותה של הארץ במקרא. באמצעות עיון ביקורתי בספרות המקראית לסוגיה, נחשוף מגוון של השקפות במגוון נושאים: מהות הבטחת הארץ לאבות וטיב זכותו של העם על הארץ, אופייה הסגולי של הארץ – גשמי או רוחני? היכן הם גבולות הארץ, היחס לאוכלוסייה הכנענית בתקופת הכיבוש, והצדקת האל בעקבות חורבן וגלות.