מערכות אקדמיות תוכנית שכטר למנהיגות: בית מדרש יהודי-חברתי

הקורס מקנה מיומנויות בניתוח סוגיות מן התלמוד הבבלי ומקבילותיהן בתלמוד הירושלמי; ומאפשר להתחקות אחר תולדות העריכה של הסוגיות הללו והשלשלות ההלכות שבהן הן עוסקות במשך תקופות התנאים והאמוראים.נפתח מיומנויות בקריאה ובהבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים, ונשווה בינה לבין גישות המחקר החדישות תוך התמקדות במסכת פסחים בירושלמי ובבבלי.

תנאי מוקדם להרשמה: סיום בהצלחה של הקורס "תלמוד למתחילים" במכון שכטר, או רקע אקדמי מוכח מקביל בתחום.

חובה לקחת 4 שעות של קורס זה ברצף

קורס שהוא שער כניסה לעולם התלמוד הבבלי – מן הטקסטים המרכזיים והמכוננים של המסורת היהודית – ומטרתו להקנות כלים בסיסיים לקריאה ולהבנה של התלמוד הבבלי. נלמד סוגיות נבחרות מן הפרק הראשון של מסכת בבא בתרא, העוסקות במרחב הציבורי־עירוני וביחסי הפרט והקהילה, ובהן: היזק ראייה, חובות וזכויות של הפרט והציבור בקהילה ובעיר, מצוות צדקה ועוד.

הקורס יתמקד ביסודות לימוד התלמוד, ויכלול היכרות עם מבנה דף הגמרא, מונחים ומילים המרכזיות, מבנה הסוגייה ורבדיה, ודרכי החשיבה והטיעון של עורכי התלמוד. נעסוק גם בפרשנות, בתהליכי התהוות הסוגייה ועריכתה, לרבות עיון בכתבי יד. נשלב לימוד בחברותה, ונרכוש כלים לפיתוח לימוד עצמאי.

יצירותיו של ש"י עגנון גדושות באזכורים וברמיזות למקורות קדומים. נקרא מבחר מיצירותיו המוכרות והמוכרות־פחות של אחד מגדולי הסופרים ביצירה העברית בת זמננו ונבקש לעמוד על כפל הפנים הזה. נבחן את השימוש שעושה עגנון במקורות התלמודיים והמדרשיים, אם כמחווה ואם כפרשנות, פעמים כתחבולה ספרותית ופעמים כקריאה אירונית של הכתובים. בחלקו האחרון של הקורס יעבירו הסטודנטים רפרטים.

מפגש עם ספרות האגדה של חז"ל תוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטקסטים מתקופת התנאים והאמוראים שבמרכזם עומד הסיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. כמו כן, נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

בקורס זה נתמקד בקריאה של תורות חסידיות למן הבעש"ט ועד אדמו"רי זמננו. קריאת עומק תאפשר לנו להתחקות אחר ההתפתחות של הספריה החסידות לצד עולם המונחים החסידי ומקורותיהם. נתעמת ונתאמת עם תורותיהם של הדמויות המרכזיות בעולם החסידי, תוך התבוננות במסורת התיאולוגית והרוחנית אשר הותירו לנו. במקביל למקורות החסידיים, שאותם נלמד בכל שיעור, תהיה גם קריאה נלווית של ספרות מחקרית על מנת להעשיר ולהרחיב את גבולות הדיון הטקסטואלי, הרוחני והאינטלקטואלי

נעסוק בהתפתחות המרחבית של ירושלים מאמצע המאה התשע־עשרה ועד לראשית שנות האלפיים, נתמקד במתח שבין מעמדה של ירושלים כעיר מקדש יהודית לבין חשיבותה כעיר בירה ישראלית,

ונעמוד על השינויים הדרמטיים שהיו מנת חלקה של ירושלים בתקופה דרמטית זו: הפיתוח והשגשוג של העיר העתיקה; בנייה מחוץ לחומות; תרומת תקופת המנדט לפיתוח העיר;

תשע־עשרה שנות חלוקת העיר (כולל התייחסות לחלקה המזרחי של העיר) ואיחודה לאחר מלחמת ששת הימים.

*בשילוב סיורים קצרים ברחבי העיר

יונה הוא הנביא המקראי היחיד הבורח משליחותו. יחד נעיין בסיפורו של יונה כפי שהוא מתואר בספרות המדרשית הקלאסית, במדרש פרקי דרבי אליעזר ובמדרש המאוחר 'תשובת יונה הנביא'. נבחן כיצד מתמודדים המדרשים עם השאלות המסקרנות שהספר מעורר: מדוע בורח יונה ולמה מתאמצים המלחים להצילו בזמן הסערה; כיצד מתוארת השהות בבטנו של הדג ומה מעורר אותו לתפילה; האם תשובת אנשי נינוה הייתה תשובה אמתית וכנה או העמדת פנים; מהו לדעת החכמים המסר של הסיפור המקראי הזה, ומדוע קוראים אותו ביום הכיפורים.

הקורס מזמן היכרות־עומק עם הרעיונות שעומדים בבסיס טקסי המעבר היהודיים, מתוך תכלית מעשית: להכשיר את המשתתפים לעודד קיומם של טקסים בקהילה, ולסייע לטקסי המעבר שנערכים בקהילה ממילא לשאת משמעות רבה יותר בעבור היחידים. לכל טקס היבטים רבים: פולקלוריסטיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, סימבוליים, טקסטואליים ואחרים. נתמקד בהיבטים הרעיוניים הבאים לידי ביטוי במרכיבי הטקס, ובמיוחד בטקסטים שנאמרים בו, וכן בהיבטים מגדריים וקהילתיים שהטקסים מציפים אל פני השטח. נבחן את השלבים השונים בחיי האדם, שמיוצגים באמצעות טקסי מעבר, מנקודת מבט יהודית. נתבונן טקסי לידה, טקסי התבגרות, טקסי נישואין וטקסי קבורה ואבלות, תוך לימוד מקורות יהודיים מגוונים, שמעצבים וממשמעים את הטקס ובאמצעותו נותנים פרשנות למעבר ולשינוי בחיי היחיד.

מסכת אבות המכונה 'פרקי אבות' היא היצירה המפורסמת ביותר של חז"ל, שגם נלמדת יותר מכל חיבור אחר. נלמד משניות נבחרות בפרקי אבות בעיון בעזרת אבות דרבי נתן, ושלל פירושים מכל התקופות. כמו כן, נעיין במטרות החיבור, בעריכתו, בהשפעתו במשך הדורות ובמשמעותו לימינו.

נעיין במבחר סיפורים ומימרות מן התלמוד הבבלי והירושלמי למסכת זו, וכן במקורות מקבילים ומשיקים שעוסקים במחזור המים בטבע ובאקלים הארץ־ישראלי, תוך שימוש בדימויים נשיים וגבריים. נבחן את יחסם של חז"ל לפריון ולפוריות, ונעמוד על מקומן של הנשים בסיפורי הורדת גשמים, ועל הקשר שבין האדם לבין אמא־אדמה.

מטרתו של הקורס לפתח את היכולת של לימוד רהוט בתלמוד הבבלי. נשים דגש על פשט הסוגייה באמצעות קריאה מדוייקת, תשומת לב לדקדוק הארמי, לסדר הדורות, ולריאליה של התקופה. כמו כן נכיר את ספרות המחקר שנכתבה בנושא.

מטרת הקורס לפרוש בפני הלומדים את ספרות האגדה של חז"ל מתוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטכסטים מתקופת התנאים והאמוראים במרכזם עומד הסיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. תוך כדי לימוד נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. פרט לכך נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.

סדנה בפסיקת הלכה וכתיבת תשובות באמצעות טיפול בבעיות אקטואליות. יושם דגש רב על הדרכה ביבליוגרפית. בסדנה יתבקשו התלמידים ליישם את הידע המגוון שרכשו במהלך לימודי התלמוד וההלכה במכון שכטר.

נעסוק בשאלה של התפתחות ההלכה היהודית מהמאה ה16 ועד ימינו. נראה כיצד הספרות ההלכתית, מהשולחן ערוך ונושא כליו, נסמכת על ההלכה התלמודית והראשונים כדי להכריע במחלוקות והן לקבוע הלכה בסוגיות חדשות. נעבור על פוסקים מרכזיים של קהילות שונות באירופה, במזרח התיכון, ובצפון אפריקה, וגם נשווה בין פסיקות של זרמים שונים.

הקורס פתוח גם לאלה ללא רקע וגם אלה שלמדו קורס בהתפתחות ההלכה מהתלמוד עד לשולחן ערוך.

נסקור תהליכים מרכזיים ומגמות כלליות בתולדות היהודים בעת החדשה, תוך דגש על התעצבותן מחדש של קהילות, תנועות וזהויות בתפוצה היהודית. הקורס כולל שלשה מרכיבים עיקריים: השפעות ההשכלה ותהליכי המודרניזציה על צמיחתן של זהויות ותנועות שונות באירופה במהלך המאה ה-19; מגמות ושינויים בקרב קהילות בארצות האסלאם על רקע המפגש עם תהליכי קולוניזציה וסוכני מודרניזציה; וייסודה של התנועה הציונית והתפתחותה כמרכיב פוליטי וזהותי בעולם היהודי. הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

עיון במקורות חז"ל (בעיקר תלמוד בבלי), בספרי הלכה (רמב"ם, שולחן ערוך, משנה ברורה) ובארון הספרים החסידי (בעיקר אבות החסידות), על מנת לשאול שאלות המעצבות את תודעת המתפללים – הן שליחי הצבור הן הקהל. מטרת הקורס אינה יכולת פסיקה בהלכות תפילה אלא ההתדיינות במקורות הלכתיים ומיסטיים על מנת לשאוב מתוכם מוקדי חשיבה ויצירה למתפללי המאה ה-21.

בין הנושאים שיידונו בקורס: הארכיטקטורה של מקום התפילה, הכוריאוגרפיה של המתפללים, ריטואליזציה של מטבע תפילה ו"מתפללים מקצועיים", יחיד וציבור בציבור, המשמעות המיסטית של מעשה התפילה והיבטים תיאולוגיים.

תנועת התחייה העברית בימי ראשית הציונות ניצבה בפני אתגר מרכזי: כיצד לעצב תרבות עברית חדשה שתשרת את המפעל הלאומי, ובה בעת תשמר קשר עמוק עם אוצרות הרוח של דורות קודמים?

במוקד הקורס תעמוד דמותו של ח"נ ביאליק. נלמד על מפעליו התרבותיים ונבחן כיצד הצליח להעניק משמעות חדשה לחומרים מסורתיים ולהפוך אותם למצע לתרבות לאומית מתחדשת. לצד ביאליק, נדון בהוגים מרכזיים נוספים בתקופת התחייה ובדיאלוגים הרעיוניים הסוערים שהתנהלו ביניהם. דרך פולמוסים אלה נחשוף את השאלות המכוננות: מהם יחסי הגומלין בין המרכז התרבותי בארץ ישראל ליהודי התפוצות? מה תפקידם של טקסטים עתיקים בתרבות לאומית מודרנית? איך מעצבים מחדש את השבת והחגים? ומהי משמעותה של "קדושה" בעולם לאומי-חילוני?

הכינוי 'משומד' ידוע לשמצה בעולם היהודי, ולרוב בגרסתו המוכרת יותר ה'מומר'. כך גם 'מין' 'כופר' וכינויים אחרים. מונחים אלו הפכו לשם גנאי לאנשים סוררים המפנים את ערפם לקהילה היהודית , מובנם של המונחים ומעמדם משרטטים את קוי הגבול של הקהילה היהודית ומתוך מבט כזה נצא למסע בעקבותיו. ננסה "לעשות סדר" בכדי להבין מי כונה, ואיך, מתי הדברים השתנו, ומה היו המשמעויות לאורך השנים? נתמקד בספרות חז"ל ובספרות הגאונים, אך גם נבדוק עדויות ומידע רלוונטי מספרות לא יהודית, ובמיוחד בספרות נוצרית ובית המדרש יכלול הרצאות ממרצים אורחים.

החברה הישראלית־יהודית מורכבת מפסיפס עשיר של קהילות שונות, כל אחת בעלת סיפור ייחודי, ערכים ומסורות משלה. נצא למסע חווייתי במהלכו נפגוש קהילות מגוונות, נלמד על אורחות חייהן, ונעמיק בהבנת הדינמיקות החברתיות, התרבותיות והדתיות שלהן. באמצעות מפגשים אישיים, ודיונים מעמיקים, נחשף למורכבויות ולחוזקות של קהילות שונות. נשאל כיצד זהות, אמונה וערכים מעצבים קהילות, ומה ניתן ללמוד מהן על החברה הישראלית כולה.

הקורס מזמין להסתכל מקרוב, לשמוע סיפורים, ולחוות את החברה הישראלית דרך עיניהם של חברי הקהילות.

התלמוד עשיר בסיפורים. רבים מהם מתעדים דיאלוגים ואף ויכוחים בין תלמידי חכמים בנושאים שונים, שלא פעם מגיעים לעוצמות גבוהות. נקרא סיפורים המביאים לידי ביטוי את תרבות המחלוקת של החכמים, ונבחן כיצד הדיאלוג התלמודי מצטייר מנקודת המבט שלנו, כקוראים בני המאה ה-21: האם הדילמות התלמודיות עדיין רלוונטיות? ומה ניתן ללמוד מהתלמוד על ניהול ויכוחים בימינו?

השיעורים בקורס בגישה סדנאית פעילה: למידה בית מדרשית מקוונת בסגנון בית מדרש פתוח, לרבות השתתפות בשיח, בדיונים במליאה ולימוד טקסטים בחברותות ובהרכבים קבוצתיים שונים.

נכיר מקרוב את התגליות הארכיאולוגיות החדשות שנחשפו בשנים האחרונות בירושלים הקדומה. תגליות אלו כוללות הן ממצאים ארכיאולוגיים חדשים וחשובים הן מחקרים חדשים שיחד מספקים תמונת מצב עדכנית על אודות המחקר הארכיאולוגי של ירושלים הקדומה. מטרת הסיור להפגיש את הסטודנטים עם השרידים בשטח תוך דיון במידע ובסוגיות המחקריות ובמשמעותם להבנת ההיסטוריה של העיר

שישי 13.00-09.00

במועדים: 1/5, 29/5, 5/6, 12/6, 19/6

שיתוף פעולה אקדמי ראשון מסוגו בין בית ספר הארי רדזינר למשפטים למכון שכטר למדעי היהדות, מציע קורס בהנחיית אנשי סגל וסטודנטים משני המוסדות, ובהשתתפות סטודנטים וסטודנטיות משני המוסדות.

הקורס יתקיים במהלך סמסטר ב' תשפ"ו ויכלול 6 מפגשים מרוכזים – שני מפגשים באוניברסיטת רייכמן, שני מפגשים במכון שכטר בירושלים, שני מפגשים בזום ויום עיון מסכם פרונטלי בסיום הקורס. (ההגעה לאוניברסיטת רייכמן בהרצליה תעשה באופן עצמאי ע"י הסטודנטים המשתתפים בקורס.)

נדון בהיבטים תיאולוגיים, משפטיים ופוליטיים של תופעת המנהיגות ונבחן סוגיות מפתח בנושא דרך שתי פרספקטיבות – מדעי היהדות וחקר המשפט. נדון בדגמי הנהגה החל מתקופת המקרא וחז"ל ועד לבית המשפט העליון כמעצב מנהיגות חוקתית. מטרת הקורס לפתח אפיקי מחשבה חדשים בעקבות הדיון הבין־תחומי, ולאפשר מפגש בלתי אמצעי של סטודנטים ומרצים ממוסדות אקדמיים שונים. השיח המשותף נועד גם להתוות דרך ומוצא למשבר המנהיגות המתמשך בחברה הישראלית.

דרישות הקורס: נוכחות מלאה, השתתפות פעילה בכל המפגשים, וקריאה של מקורות אקדמיים לטובת מעורבות גבוהה בדיונים, וכתיבת העבודה המסכמת.

* הקבלה לקורס מותנית בראיון אישי

שישה מפגשים כפולים בין אפריל ליוני: שניים במכון שכטר, שניים באוניברסיטת רייכמן, שניים בזום, ומפגש מסכם בסוף השנה

מועדי המפגשים:

הקורס מקנה מיומנויות בניתוח סוגיות מן התלמוד הבבלי ומקבילותיהן בתלמוד הירושלמי; ומאפשר להתחקות אחר תולדות העריכה של הסוגיות הללו והשלשלות ההלכות שבהן הן עוסקות במשך תקופות התנאים והאמוראים.נפתח מיומנויות בקריאה ובהבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים, ונשווה בינה לבין גישות המחקר החדישות תוך התמקדות במסכת פסחים בירושלמי ובבבלי.

תנאי מוקדם להרשמה: סיום בהצלחה של הקורס "תלמוד למתחילים" במכון שכטר, או רקע אקדמי מוכח מקביל בתחום.

חובה לקחת 4 שעות של קורס זה ברצף

קורס שהוא שער כניסה לעולם התלמוד הבבלי – מן הטקסטים המרכזיים והמכוננים של המסורת היהודית – ומטרתו להקנות כלים בסיסיים לקריאה ולהבנה של התלמוד הבבלי. נלמד סוגיות נבחרות מן הפרק הראשון של מסכת בבא בתרא, העוסקות במרחב הציבורי־עירוני וביחסי הפרט והקהילה, ובהן: היזק ראייה, חובות וזכויות של הפרט והציבור בקהילה ובעיר, מצוות צדקה ועוד.

הקורס יתמקד ביסודות לימוד התלמוד, ויכלול היכרות עם מבנה דף הגמרא, מונחים ומילים המרכזיות, מבנה הסוגייה ורבדיה, ודרכי החשיבה והטיעון של עורכי התלמוד. נעסוק גם בפרשנות, בתהליכי התהוות הסוגייה ועריכתה, לרבות עיון בכתבי יד. נשלב לימוד בחברותה, ונרכוש כלים לפיתוח לימוד עצמאי.

יצירותיו של ש"י עגנון גדושות באזכורים וברמיזות למקורות קדומים. נקרא מבחר מיצירותיו המוכרות והמוכרות־פחות של אחד מגדולי הסופרים ביצירה העברית בת זמננו ונבקש לעמוד על כפל הפנים הזה. נבחן את השימוש שעושה עגנון במקורות התלמודיים והמדרשיים, אם כמחווה ואם כפרשנות, פעמים כתחבולה ספרותית ופעמים כקריאה אירונית של הכתובים. בחלקו האחרון של הקורס יעבירו הסטודנטים רפרטים.

מפגש עם ספרות האגדה של חז"ל תוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטקסטים מתקופת התנאים והאמוראים שבמרכזם עומד הסיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. כמו כן, נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

בקורס זה נתמקד בקריאה של תורות חסידיות למן הבעש"ט ועד אדמו"רי זמננו. קריאת עומק תאפשר לנו להתחקות אחר ההתפתחות של הספריה החסידות לצד עולם המונחים החסידי ומקורותיהם. נתעמת ונתאמת עם תורותיהם של הדמויות המרכזיות בעולם החסידי, תוך התבוננות במסורת התיאולוגית והרוחנית אשר הותירו לנו. במקביל למקורות החסידיים, שאותם נלמד בכל שיעור, תהיה גם קריאה נלווית של ספרות מחקרית על מנת להעשיר ולהרחיב את גבולות הדיון הטקסטואלי, הרוחני והאינטלקטואלי

נעסוק בהתפתחות המרחבית של ירושלים מאמצע המאה התשע־עשרה ועד לראשית שנות האלפיים, נתמקד במתח שבין מעמדה של ירושלים כעיר מקדש יהודית לבין חשיבותה כעיר בירה ישראלית,

ונעמוד על השינויים הדרמטיים שהיו מנת חלקה של ירושלים בתקופה דרמטית זו: הפיתוח והשגשוג של העיר העתיקה; בנייה מחוץ לחומות; תרומת תקופת המנדט לפיתוח העיר;

תשע־עשרה שנות חלוקת העיר (כולל התייחסות לחלקה המזרחי של העיר) ואיחודה לאחר מלחמת ששת הימים.

*בשילוב סיורים קצרים ברחבי העיר

יונה הוא הנביא המקראי היחיד הבורח משליחותו. יחד נעיין בסיפורו של יונה כפי שהוא מתואר בספרות המדרשית הקלאסית, במדרש פרקי דרבי אליעזר ובמדרש המאוחר 'תשובת יונה הנביא'. נבחן כיצד מתמודדים המדרשים עם השאלות המסקרנות שהספר מעורר: מדוע בורח יונה ולמה מתאמצים המלחים להצילו בזמן הסערה; כיצד מתוארת השהות בבטנו של הדג ומה מעורר אותו לתפילה; האם תשובת אנשי נינוה הייתה תשובה אמתית וכנה או העמדת פנים; מהו לדעת החכמים המסר של הסיפור המקראי הזה, ומדוע קוראים אותו ביום הכיפורים.

הקורס מזמן היכרות־עומק עם הרעיונות שעומדים בבסיס טקסי המעבר היהודיים, מתוך תכלית מעשית: להכשיר את המשתתפים לעודד קיומם של טקסים בקהילה, ולסייע לטקסי המעבר שנערכים בקהילה ממילא לשאת משמעות רבה יותר בעבור היחידים. לכל טקס היבטים רבים: פולקלוריסטיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, סימבוליים, טקסטואליים ואחרים. נתמקד בהיבטים הרעיוניים הבאים לידי ביטוי במרכיבי הטקס, ובמיוחד בטקסטים שנאמרים בו, וכן בהיבטים מגדריים וקהילתיים שהטקסים מציפים אל פני השטח. נבחן את השלבים השונים בחיי האדם, שמיוצגים באמצעות טקסי מעבר, מנקודת מבט יהודית. נתבונן טקסי לידה, טקסי התבגרות, טקסי נישואין וטקסי קבורה ואבלות, תוך לימוד מקורות יהודיים מגוונים, שמעצבים וממשמעים את הטקס ובאמצעותו נותנים פרשנות למעבר ולשינוי בחיי היחיד.

מסכת אבות המכונה 'פרקי אבות' היא היצירה המפורסמת ביותר של חז"ל, שגם נלמדת יותר מכל חיבור אחר. נלמד משניות נבחרות בפרקי אבות בעיון בעזרת אבות דרבי נתן, ושלל פירושים מכל התקופות. כמו כן, נעיין במטרות החיבור, בעריכתו, בהשפעתו במשך הדורות ובמשמעותו לימינו.

נעיין במבחר סיפורים ומימרות מן התלמוד הבבלי והירושלמי למסכת זו, וכן במקורות מקבילים ומשיקים שעוסקים במחזור המים בטבע ובאקלים הארץ־ישראלי, תוך שימוש בדימויים נשיים וגבריים. נבחן את יחסם של חז"ל לפריון ולפוריות, ונעמוד על מקומן של הנשים בסיפורי הורדת גשמים, ועל הקשר שבין האדם לבין אמא־אדמה.

מטרתו של הקורס לפתח את היכולת של לימוד רהוט בתלמוד הבבלי. נשים דגש על פשט הסוגייה באמצעות קריאה מדויקת, תשומת לב לדקדוק הארמי, לסדר הדורות, ולריאליה של התקופה. כמו כן, נכיר את ספרות המחקר שנכתבה בנושא.

מטרת הקורס לפרוש בפני הלומדים את ספרות האגדה של חז"ל מתוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטכסטים מתקופת התנאים והאמוראים במרכזם עומד הסיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. תוך כדי לימוד נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. פרט לכך נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.

סדנה בפסיקת הלכה וכתיבת תשובות באמצעות טיפול בבעיות אקטואליות. יושם דגש רב על הדרכה ביבליוגרפית. בסדנה יתבקשו התלמידים ליישם את הידע המגוון שרכשו במהלך לימודי התלמוד וההלכה במכון שכטר.

נעסוק בשאלה של התפתחות ההלכה היהודית מהמאה ה16 ועד ימינו. נראה כיצד הספרות ההלכתית, מהשולחן ערוך ונושא כליו, נסמכת על ההלכה התלמודית והראשונים כדי להכריע במחלוקות והן לקבוע הלכה בסוגיות חדשות. נעבור על פוסקים מרכזיים של קהילות שונות באירופה, במזרח התיכון, ובצפון אפריקה, וגם נשווה בין פסיקות של זרמים שונים.

הקורס פתוח גם לאלה ללא רקע וגם אלה שלמדו קורס בהתפתחות ההלכה מהתלמוד עד לשולחן ערוך.

נסקור תהליכים מרכזיים ומגמות כלליות בתולדות היהודים בעת החדשה, תוך דגש על התעצבותן מחדש של קהילות, תנועות וזהויות בתפוצה היהודית. הקורס כולל שלשה מרכיבים עיקריים: השפעות ההשכלה ותהליכי המודרניזציה על צמיחתן של זהויות ותנועות שונות באירופה במהלך המאה ה-19; מגמות ושינויים בקרב קהילות בארצות האסלאם על רקע המפגש עם תהליכי קולוניזציה וסוכני מודרניזציה; וייסודה של התנועה הציונית והתפתחותה כמרכיב פוליטי וזהותי בעולם היהודי. הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

עיון במקורות חז"ל (בעיקר תלמוד בבלי), בספרי הלכה (רמב"ם, שולחן ערוך, משנה ברורה) ובארון הספרים החסידי (בעיקר אבות החסידות), על מנת לשאול שאלות המעצבות את תודעת המתפללים – הן שליחי הצבור הן הקהל. מטרת הקורס אינה יכולת פסיקה בהלכות תפילה אלא ההתדיינות במקורות הלכתיים ומיסטיים על מנת לשאוב מתוכם מוקדי חשיבה ויצירה למתפללי המאה ה-21.

בין הנושאים שיידונו בקורס: הארכיטקטורה של מקום התפילה, הכוריאוגרפיה של המתפללים, ריטואליזציה של מטבע תפילה ו"מתפללים מקצועיים", יחיד וציבור בציבור, המשמעות המיסטית של מעשה התפילה והיבטים תיאולוגיים.

תנועת התחייה העברית בימי ראשית הציונות ניצבה בפני אתגר מרכזי: כיצד לעצב תרבות עברית חדשה שתשרת את המפעל הלאומי, ובה בעת תשמר קשר עמוק עם אוצרות הרוח של דורות קודמים?

במוקד הקורס תעמוד דמותו של ח"נ ביאליק. נלמד על מפעליו התרבותיים ונבחן כיצד הצליח להעניק משמעות חדשה לחומרים מסורתיים ולהפוך אותם למצע לתרבות לאומית מתחדשת. לצד ביאליק, נדון בהוגים מרכזיים נוספים בתקופת התחייה ובדיאלוגים הרעיוניים הסוערים שהתנהלו ביניהם. דרך פולמוסים אלה נחשוף את השאלות המכוננות: מהם יחסי הגומלין בין המרכז התרבותי בארץ ישראל ליהודי התפוצות? מה תפקידם של טקסטים עתיקים בתרבות לאומית מודרנית? איך מעצבים מחדש את השבת והחגים? ומהי משמעותה של "קדושה" בעולם לאומי-חילוני?

הכינוי 'משומד' ידוע לשמצה בעולם היהודי, ולרוב בגרסתו המוכרת יותר ה'מומר'. כך גם 'מין' 'כופר' וכינויים אחרים. מונחים אלו הפכו לשם גנאי לאנשים סוררים המפנים את ערפם לקהילה היהודית , מובנם של המונחים ומעמדם משרטטים את קוי הגבול של הקהילה היהודית ומתוך מבט כזה נצא למסע בעקבותיו. ננסה "לעשות סדר" בכדי להבין מי כונה, ואיך, מתי הדברים השתנו, ומה היו המשמעויות לאורך השנים? נתמקד בספרות חז"ל ובספרות הגאונים, אך גם נבדוק עדויות ומידע רלוונטי מספרות לא יהודית, ובמיוחד בספרות נוצרית ובית המדרש יכלול הרצאות ממרצים אורחים.

החברה הישראלית־יהודית מורכבת מפסיפס עשיר של קהילות שונות, כל אחת בעלת סיפור ייחודי, ערכים ומסורות משלה. נצא למסע חווייתי במהלכו נפגוש קהילות מגוונות, נלמד על אורחות חייהן, ונעמיק בהבנת הדינמיקות החברתיות, התרבותיות והדתיות שלהן. באמצעות מפגשים אישיים, ודיונים מעמיקים, נחשף למורכבויות ולחוזקות של קהילות שונות. נשאל כיצד זהות, אמונה וערכים מעצבים קהילות, ומה ניתן ללמוד מהן על החברה הישראלית כולה.

הקורס מזמין להסתכל מקרוב, לשמוע סיפורים, ולחוות את החברה הישראלית דרך עיניהם של חברי הקהילות.

התלמוד עשיר בסיפורים. רבים מהם מתעדים דיאלוגים ואף ויכוחים בין תלמידי חכמים בנושאים שונים, שלא פעם מגיעים לעוצמות גבוהות. נקרא סיפורים המביאים לידי ביטוי את תרבות המחלוקת של החכמים, ונבחן כיצד הדיאלוג התלמודי מצטייר מנקודת המבט שלנו, כקוראים בני המאה ה-21: האם הדילמות התלמודיות עדיין רלוונטיות? ומה ניתן ללמוד מהתלמוד על ניהול ויכוחים בימינו?

השיעורים בקורס בגישה סדנאית פעילה: למידה בית מדרשית מקוונת בסגנון בית מדרש פתוח, לרבות השתתפות בשיח, בדיונים במליאה ולימוד טקסטים בחברותות ובהרכבים קבוצתיים שונים.

נכיר מקרוב את התגליות הארכיאולוגיות החדשות שנחשפו בשנים האחרונות בירושלים הקדומה. תגליות אלו כוללות הן ממצאים ארכיאולוגיים חדשים וחשובים הן מחקרים חדשים שיחד מספקים תמונת מצב עדכנית על אודות המחקר הארכיאולוגי של ירושלים הקדומה. מטרת הסיור להפגיש את הסטודנטים עם השרידים בשטח תוך דיון במידע ובסוגיות המחקריות ובמשמעותם להבנת ההיסטוריה של העיר

שישי 13.00-09.00

במועדים: 1/5, 29/5, 5/6, 12/6, 19/6

שיתוף פעולה אקדמי ראשון מסוגו בין בית ספר הארי רדזינר למשפטים למכון שכטר למדעי היהדות, מציע קורס בהנחיית אנשי סגל וסטודנטים משני המוסדות, ובהשתתפות סטודנטים וסטודנטיות משני המוסדות.

הקורס יתקיים במהלך סמסטר ב' תשפ"ו ויכלול 6 מפגשים מרוכזים – שני מפגשים באוניברסיטת רייכמן, שני מפגשים במכון שכטר בירושלים, שני מפגשים בזום ויום עיון מסכם פרונטלי בסיום הקורס. (ההגעה לאוניברסיטת רייכמן בהרצליה תעשה באופן עצמאי ע"י הסטודנטים המשתתפים בקורס.)

נדון בהיבטים תיאולוגיים, משפטיים ופוליטיים של תופעת המנהיגות ונבחן סוגיות מפתח בנושא דרך שתי פרספקטיבות – מדעי היהדות וחקר המשפט. נדון בדגמי הנהגה החל מתקופת המקרא וחז"ל ועד לבית המשפט העליון כמעצב מנהיגות חוקתית. מטרת הקורס לפתח אפיקי מחשבה חדשים בעקבות הדיון הבין־תחומי, ולאפשר מפגש בלתי אמצעי של סטודנטים ומרצים ממוסדות אקדמיים שונים. השיח המשותף נועד גם להתוות דרך ומוצא למשבר המנהיגות המתמשך בחברה הישראלית.

דרישות הקורס: נוכחות מלאה, השתתפות פעילה בכל המפגשים, וקריאה של מקורות אקדמיים לטובת מעורבות גבוהה בדיונים, וכתיבת העבודה המסכמת.

* הקבלה לקורס מותנית בראיון אישי

שישה מפגשים כפולים בין אפריל ליוני: שניים במכון שכטר, שניים באוניברסיטת רייכמן, שניים בזום, ומפגש מסכם בסוף השנה

מועדי המפגשים: