מערכות אקדמיות חינוך יהודי בישראל: חממה חינוכית יוצרת

חינוך יהודי הוא צומת שוקק של מחשבה ומעשה, ניסיון ודמיון, רוח וחומר. בכל תפוצה יהודית בעולם ובכל תקופה בהיסטוריה, ריבוא פניה של המורשת היהודית ואלו של המציאות המשתנה נפגשים ומתנגשים בסערה על ספסל הלימודים. על אחת כמה וכמה בישראל חינוך ליהדות הוא זירת התנגשות בה תשובות הרות גורל כלפי העבר והעתיד, האומה והיחיד, מתנסחות מדי יום בפרטים הקטנים. קל לראות בחינוך היהודי שדה־קרב אידיאולוגי ופוליטי, אך בקורס הזה נלמד להתבונן בו כצוהר ללימוד, למחקר וליצירה, ולתרגל את הפרספקטיבות הללו על מצע של כתבים מכוננים ממגוון דיסציפלינות. נתמקד בשני ממדים חובקי עולם וחוויה: הגוף והשפה במטרה לצייד את העוסקים במלאכת החינוך והקהילה בישראל באוצר כלים וידיעות שייתמכו ביכולתם להתעלות לאתגרי השעה מתוך העושר העצום של התרבות והמחשבה היהודית במפגש עם ההווה הישראלי. המפגש בינינו – קשת רחבה ומגוונת של אנשי חינוך וקהילה – יפרוש מניפה של זיכרון ומורשת, חווית ההווה ויצירה לעתיד, שיאפשרו לנו לענות על השאלה מהו חינוך יהודי בישראל, ומה הוא יכול להיות.

חממה ייחודית שבה כל סטודנט מסמן לעצמו מסלול למחקר ולפיתוח יוזמות חינוכיות. בסמסטר א נפגוש רעיונות גדולים ונקבל כלים וכיווני מחשבה ומיומנויות יזמיות בתחום החינוך שיסייעו לפיתוח יוזמה חינוכית, ונשלב בין העמקה ברוח עקרונות החינוך של מרכז תל"י (חינוך פלורליסטי יהודי ישראלי) – אוריינות, שיח מרובה דעות, מיומנויות של פלורליזם וקהילתיות – לבין פדגוגיות של יוזמות חינוכית, למידה פעילה וכלים להערכה ולמשוב, ונשאל מהן הסוגיות הגדולות שצריכות לבוא בחשבון כשבאים לבנות תוכנית חינוכית. כמו כן, ניפגש עם אנשי שטח ומחקר להעשרת ארגז הכלים של הלומדים.
בסמסטר השני נלמד כיצד לפתח יוזמות חינוכיות הנובעות מהעשייה האישית של כל סטודנט במטרה ליצור "אב טיפוס" אישי שיביא לידי ביטוי את רעיונותיו היצירתיים והחדשניים. העשייה בכיתה לא תהיה תיאורטית, היא תלווה בהתנסויות מעשיות במסגרות חינוך אמיתיות, שם נוכל ליישם את הרעיונות ולהתנסות בשטח. תהליך הלמידה יכלול גם למידת עמיתים, שבה כל אחד יתרום מניסיונו וילמד מהידע של האחרים. בנוסף, נלמד גם מארגונים וממנטורים שמתמחים בפיתוח יוזמות חינוכיות.
בין החובות האקדמיות של הקורס עשייה חינוכית בתמיכה מחקרית ורפלקטיבית, שתספק לסטודנטים כלים להבנת עומקם של תהליכים חינוכיים.

התנ"ך הוא טקסט מכונן זהות לאורך אלפי שנים – זהות דתית, לאומית, תרבותית ופוליטית. בקורס נעסוק בסוגיות של זהות אישית וקולקטיבית, ונבחן את המתח שבין העצמי לבין הכלל, בין שייכות להדרה, בין הגמוניה לשוליים, ובין יחיד לחברה.

באמצעות עיון משותף בסיפורים ובחוקים מקראיים נבחרים, נעמוד על הדרכים שבהן הזהות מוגדרת, מעוצבת ומאותגרת במצבי מעבר, קונפליקט והתחדשות בתקופה המקרא – ונשאל מה משמעותם של תהליכים אלו בעבורנו כיום.

הקורס בנוי מארבע יחידות: היחידה הראשונה עוסקת בהגדרת האני – פרידה, ייעוד וזהות – באמצעות סיפורי  אברהם, המונותאיסט הראשון; היחידה השנייה בוחנת את כינון העם וזהותו על רקע חוקי התורה ומעמד הר סיני, בדגש על מעמד מתן תורה וקובצי החוקים של אסכולת הקדושה והאסכולה הדויטרונומיסטית, ובה נלמד על תפישות הקדושה השונות המצויות במקרא ונחשוב על המשמעות של כתובים אלו בחברה הישראלית בת זמננו ובעבורנו באופן אישי. היחידה השלישית מתמקדת בזהות במבחן ותעסוק בקיום של האינדיבידואל ויחסו לקהילתו. באמצעות מחזור סיפורי שמשון נבחן את דמות היחיד הקרוע בין עולמות שונים, ומתמודד עם תחושות של שייכות וזרות. ביחידה הרביעית נעמיק בהגדרת שייכות מחדש: זהות וקהילה בצמיחה ממשבר והיחס אל האחר בימי שיבת ציון – באמצעות מגילת רות, עזרא ונחמיה.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

בקורס זה נתמקד בקריאה של תורות חסידיות למן הבעש"ט ועד אדמו"רי זמננו. קריאת עומק תאפשר לנו להתחקות אחר ההתפתחות של הספריה החסידות לצד עולם המונחים החסידי ומקורותיהם. נתעמת ונתאמת עם תורותיהם של הדמויות המרכזיות בעולם החסידי, תוך התבוננות במסורת התיאולוגית והרוחנית אשר הותירו לנו. במקביל למקורות החסידיים, שאותם נלמד בכל שיעור, תהיה גם קריאה נלווית של ספרות מחקרית על מנת להעשיר ולהרחיב את גבולות הדיון הטקסטואלי, הרוחני והאינטלקטואלי

נעסוק בהתפתחות המרחבית של ירושלים מאמצע המאה התשע־עשרה ועד לראשית שנות האלפיים, נתמקד במתח שבין מעמדה של ירושלים כעיר מקדש יהודית לבין חשיבותה כעיר בירה ישראלית,

ונעמוד על השינויים הדרמטיים שהיו מנת חלקה של ירושלים בתקופה דרמטית זו: הפיתוח והשגשוג של העיר העתיקה; בנייה מחוץ לחומות; תרומת תקופת המנדט לפיתוח העיר;

תשע־עשרה שנות חלוקת העיר (כולל התייחסות לחלקה המזרחי של העיר) ואיחודה לאחר מלחמת ששת הימים.

*בשילוב סיורים קצרים ברחבי העיר

משך דורות רבים פנינו לפרשנות המסורתית כדי להבין את פשט המקרא. העולם היהודי נפתח בפנינו על ידי קריאה בפירושי רש"י, אבן עזרא, רמב"ן וכו'. אין ספק שניתן לייצור פסיפס עשיר מהקולות הללו, אך עולה מהם בסופו של דבר פסיפס חד ממדי.

מה יקרה אם נוסיף ידיים ולבבות לראשים? האם ניתן לקיים דו־שיח בין העולם היהודי והעולם האמנותי? כיצד ניתן לשלב ערכים יהודיים עם אמנות מעשית? נעיין יחד במגוון רחב של גישות ומתודולוגיות שונות, ונלמד כיצד לנתח ולחקור טקסט וערכים יהודים באמצעות אמנות ויזואלית.

הקולנוע פותח צוהר להבנת ההתמודדות האנושית עם אתגרי החיים, טראומות, קונפליקטים בין אישיים ותוך אישיים, דילמות מוסריות ודתיות. דרך צפייה ביקורתית ודיון בכיתה נפתח מיומנות של ניתוח קולנועי ונרחיב את ארגז הכלים להבנת השפה הקולנועית. אנו נתעמק בפרשנויות קולנועיות שונות מן הזווית הפסיכולוגית, המוסרית, הפדגוגית והיהודית. דרך הקולנוע אנו מבקשים להגיע להבנה מעמיקה יותר של נפש האדם ומורכבותה.

המסורת היהודית היא תרבות שמניחה בתשתית הקיום שלה את כתבי הקודש ואת פרשנותם. במשך כל הדורות התבסס החינוך היהודי על למידה משמעותית ופרשנית של טקסטים. הפרשנות היהודית היא פרשנות יצירתית מגוונת ורב־קולית. הקורס מקנה ידע בסיסי ואוריינטציה בתיאוריות של הפרשנות, תוך הדגמה וקריאה במקורות מתוך המסורת היהודית מתקופת המקרא ועד ימינו. נעסוק בהבחנה בין תורה שבכתב לתורה שבעל־פה, בתפקידו של המדרש, ובתופעת המחלוקת. נלמד פרשנות מודרנית, ציונית ופמיניסטית. המתודולוגיה של הקורס תדרוש מן הסטודנטים השתתפות פעילה וניתוח טקסטים ופרשנויות מתוך גישה חינוכית שרואה בתלמיד כמפרש וכיוצר בתוך ומתוך הטקסט.

נבקש להבין את מערכת החינוך בישראל בתוך ההקשרים הלאומיים והדתיים שבהם היא נוצרה ועוצבה, באופן כרונולוגי ותמטי, ובאמצעות הצגת סוגיות מרכזיות בהתפתחותה של המערכת לאורך הזמן מנקודות מבט דיסציפלינריות שונות, ובדגש על הבניית הזהות והתרבות היהודית בתתי המערכות השונות.
נעמוד הן על מאפיינה הייחודים של מערכת החינוך הציבורית בישראל, הן את המכנים המשותפים שלה עם מערכות חינוך אחרות בעולם. הקורס יספק היכרות והבנה הקשרית של המערכת במטרה לעודד את התלמידים לגבש גישה עצמאית לפיתוח יזמות חינוכית בתחומי החינוך היהודי בישראל.

נתמקד בניתוח תהליכי המודרניזציה המורכבים ומרובי־הפנים שעברו על הקהילות היהודיות בצפון אפריקה החל מהתקופה הטרום קולוניאלית. התהליכים הללו התאפיינו בהשפעות מגוונות ובהתאמה לנסיבות הספציפיות של כל תקופה, אזור גיאוגרפי ושכבה חברתית. נתמקד באופן שבו רעיונות חדשים – שמקורם בין היתר בזרמי מחשבה כגון הנאורות האירופאית, ההשכלה היהודית במזרח אירופה, תנועת הנהצ'ה הערבית וספרות המוסר העות'מאנית – השפיעו על שכבות שונות בחברה היהודית הצפון אפריקאית, ואת התהליכים של עיבוד והטמעה שעברו רעיונות אלה בהקשר של התרבות היהודית המקומית.

נבחן בצורה ביקורתית ומעמיקה מגוון תפיסות וגישות שפותחו על ידי רבנים, הוגים והוגות מהחברה היהודית הצפון אפריקאיתעל עיצובה של זהות יהודית מודרנית. הקורס יאפשר להכיר את מגוון הפרשנויות והחזונות שהציעו הוגים יהודים בני המאות ה-19 וה-20 ביחס לזהות היהודית המודרנית המתהווה. דגש מיוחד יושם על ההקשרים התרבותיים של כל אחד מההוגים הנדונים, על המחלוקות והפולמוסים המרכזיים שהתגלעו ביניהם, ועל מידת ההשפעה שהם הותירו על סביבתם החברתית והאינטלקטואלית.

חממה ייחודית שבה כל סטודנט מסמן לעצמו מסלול למחקר ולפיתוח יוזמות חינוכיות. בסמסטר א נפגוש רעיונות גדולים ונקבל כלים וכיווני מחשבה ומיומנויות יזמיות בתחום החינוך שיסייעו לפיתוח יוזמה חינוכית, ונשלב בין העמקה ברוח עקרונות החינוך של מרכז תל"י (חינוך פלורליסטי יהודי ישראלי) – אוריינות, שיח מרובה דעות, מיומנויות של פלורליזם וקהילתיות – לבין פדגוגיות של יוזמות חינוכית, למידה פעילה וכלים להערכה ולמשוב, ונשאל מהן הסוגיות הגדולות שצריכות לבוא בחשבון כשבאים לבנות תוכנית חינוכית. כמו כן, ניפגש עם אנשי שטח ומחקר להעשרת ארגז הכלים של הלומדים.
בסמסטר השני נלמד כיצד לפתח יוזמות חינוכיות הנובעות מהעשייה האישית של כל סטודנט במטרה ליצור "אב טיפוס" אישי שיביא לידי ביטוי את רעיונותיו היצירתיים והחדשניים. העשייה בכיתה לא תהיה תיאורטית, היא תלווה בהתנסויות מעשיות במסגרות חינוך אמיתיות, שם נוכל ליישם את הרעיונות ולהתנסות בשטח. תהליך הלמידה יכלול גם למידת עמיתים, שבה כל אחד יתרום מניסיונו וילמד מהידע של האחרים. בנוסף, נלמד גם מארגונים וממנטורים שמתמחים בפיתוח יוזמות חינוכיות.
בין החובות האקדמיות של הקורס עשייה חינוכית בתמיכה מחקרית ורפלקטיבית, שתספק לסטודנטים כלים להבנת עומקם של תהליכים חינוכיים.

נסקור תהליכים מרכזיים ומגמות כלליות בתולדות היהודים בעת החדשה, תוך דגש על התעצבותן מחדש של קהילות, תנועות וזהויות בתפוצה היהודית. הקורס כולל שלשה מרכיבים עיקריים: השפעות ההשכלה ותהליכי המודרניזציה על צמיחתן של זהויות ותנועות שונות באירופה במהלך המאה ה-19; מגמות ושינויים בקרב קהילות בארצות האסלאם על רקע המפגש עם תהליכי קולוניזציה וסוכני מודרניזציה; וייסודה של התנועה הציונית והתפתחותה כמרכיב פוליטי וזהותי בעולם היהודי. הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

עיון במקורות חז"ל (בעיקר תלמוד בבלי), בספרי הלכה (רמב"ם, שולחן ערוך, משנה ברורה) ובארון הספרים החסידי (בעיקר אבות החסידות), על מנת לשאול שאלות המעצבות את תודעת המתפללים – הן שליחי הצבור הן הקהל. מטרת הקורס אינה יכולת פסיקה בהלכות תפילה אלא ההתדיינות במקורות הלכתיים ומיסטיים על מנת לשאוב מתוכם מוקדי חשיבה ויצירה למתפללי המאה ה-21.

בין הנושאים שיידונו בקורס: הארכיטקטורה של מקום התפילה, הכוריאוגרפיה של המתפללים, ריטואליזציה של מטבע תפילה ו"מתפללים מקצועיים", יחיד וציבור בציבור, המשמעות המיסטית של מעשה התפילה והיבטים תיאולוגיים.

תנועת התחייה העברית בימי ראשית הציונות ניצבה בפני אתגר מרכזי: כיצד לעצב תרבות עברית חדשה שתשרת את המפעל הלאומי, ובה בעת תשמר קשר עמוק עם אוצרות הרוח של דורות קודמים?

במוקד הקורס תעמוד דמותו של ח"נ ביאליק. נלמד על מפעליו התרבותיים ונבחן כיצד הצליח להעניק משמעות חדשה לחומרים מסורתיים ולהפוך אותם למצע לתרבות לאומית מתחדשת. לצד ביאליק, נדון בהוגים מרכזיים נוספים בתקופת התחייה ובדיאלוגים הרעיוניים הסוערים שהתנהלו ביניהם. דרך פולמוסים אלה נחשוף את השאלות המכוננות: מהם יחסי הגומלין בין המרכז התרבותי בארץ ישראל ליהודי התפוצות? מה תפקידם של טקסטים עתיקים בתרבות לאומית מודרנית? איך מעצבים מחדש את השבת והחגים? ומהי משמעותה של "קדושה" בעולם לאומי-חילוני?

מדרש הוא פעולה יצירתית שיש בה אלמנט של משחק והנאה, ושמשולבים בה מעוף ודמיון. כמו כל עשייה אמנותית, גם המדרש לא צמח יש מאין, והוא נשען על יצירה ספרותית עתיקת יומין וחשובה מאין כמותה – המקרא, שזכה לכינוי "ספר הספרים". יחד נתנסה בכתיבת מדרש, נכיר את עולמו הקסום של המדרש ונתיידד עם ארגז הכלים הדרשני. נלמד כיצד להשתמש בלשון הכתוב בצורה יצירתית כדי להפיק רעיונות חדשים ופירושים מקוריים. נעיין במדרשים קלאסיים ובמדרשים שנכתבו בשנים האחרונות, ונראה כיצד הם מתייחסים לנושאים אקטואליים ולבעיות השעה. באמצעות קריאה רגישה של המקרא, נחבר בעצמנו מדרשים היוצקים משמעויות חדשות לפסוקים המקראיים, שיביעו עולם פנימי עשיר של רעיונות ונושאים שמעסיקים כל אחת ואחד מאיתנו.

קורס שהוא צוהר תיאורטי וגישה מעשית למגוון רחב של פדגוגיות ייחודיות שגיבשה התרבות היהודית לאורך ההיסטוריה ובתפוצות השונות. נבחן מודלים שפיתחו יהודים לאורך הדורות, ממסורת החברותה לחינוך הדיאלוגי של מרטין בובר, ומחינוך קהילתי במסורת ביתא ישראל לבתי הספר בארה"ב שפועלים ברוח הגותו של אברהם יהושע השל. הקורס יתמקד במפגש המורכב בין המורשת היהודית למציאות המשתנה, תוך חקירה של הקשרים בין מסגרות חינוך פורמליות שנוצרו בעידן המודרני למסורות עתיקות של החינוך היהודי. נעמיק בדרכים שבהן מסגרות חינוך בלתי פורמליות (כמו מחנות קיץ, מכינות קדם צבאיות, ומחנות עולים וסיורי 'תגלית') מאפשרות לפנים שונות של היהדות לבוא לידי ביטוי. לצד החיפוש אחר מגוון ושונות, נזקק עקרונות מארגנים משותפים לכלל הגישות והשיטות, שעליהם ניתן יהיה לבסס את עבודת הגמר במסלול. (בעבודת הסיום, יבחרו הסטודנטים שיטה או מסגרת אחת להעמקה וליישום בפרויקט הגמר.)

שיתוף פעולה אקדמי ראשון מסוגו בין בית ספר הארי רדזינר למשפטים למכון שכטר למדעי היהדות, מציע קורס בהנחיית אנשי סגל וסטודנטים משני המוסדות, ובהשתתפות סטודנטים וסטודנטיות משני המוסדות.

הקורס יתקיים במהלך סמסטר ב' תשפ"ו ויכלול 6 מפגשים מרוכזים – שני מפגשים באוניברסיטת רייכמן, שני מפגשים במכון שכטר בירושלים, שני מפגשים בזום ויום עיון מסכם פרונטלי בסיום הקורס. (ההגעה לאוניברסיטת רייכמן בהרצליה תעשה באופן עצמאי ע"י הסטודנטים המשתתפים בקורס.)

נדון בהיבטים תיאולוגיים, משפטיים ופוליטיים של תופעת המנהיגות ונבחן סוגיות מפתח בנושא דרך שתי פרספקטיבות – מדעי היהדות וחקר המשפט. נדון בדגמי הנהגה החל מתקופת המקרא וחז"ל ועד לבית המשפט העליון כמעצב מנהיגות חוקתית. מטרת הקורס לפתח אפיקי מחשבה חדשים בעקבות הדיון הבין־תחומי, ולאפשר מפגש בלתי אמצעי של סטודנטים ומרצים ממוסדות אקדמיים שונים. השיח המשותף נועד גם להתוות דרך ומוצא למשבר המנהיגות המתמשך בחברה הישראלית.

דרישות הקורס: נוכחות מלאה, השתתפות פעילה בכל המפגשים, וקריאה של מקורות אקדמיים לטובת מעורבות גבוהה בדיונים, וכתיבת העבודה המסכמת.

* הקבלה לקורס מותנית בראיון אישי

שישה מפגשים כפולים בין אפריל ליוני: שניים במכון שכטר, שניים באוניברסיטת רייכמן, שניים בזום, ומפגש מסכם בסוף השנה

מועדי המפגשים: