מערכות אקדמיות אמנות יהודית: תיאוריה ומעשה

נבחן את יחסם של חז"ל לאסתטיקה וליופי. נבדוק מה היה אידאל היופי בתקופת המקרא, ובזמנם של החכמים. נשווה את הערכים האסתטיים של חז"ל לאלו של התרבות היוונית־רומית בת זמנם. נשאל האם היופי יכול לדור בכפיפה אחת עם תבונה וחוכמה, או שמא קיימת סתירה בין השניים. נבחן גישות שונות של החכמים באמצעות עיון במדרשים ובסיפורים. נעמוד על דרכי העיצוב הספרותי של טקסטים אלה, והם יחשפו בפנינו את הרגישות האסתטית של חז"ל שמתבטאת גם באופן בו הם מביעים את השקפת עולמם.

מטרת הקורס לבחון ולנתח את היצירה החזותית היהודית למן ראשית האמנות היהודית בעת העתיקה ועד לשלהי ימי הביניים. במהלך הקורס נעמוד על מאפייניה של האמנות היהודית בתקופה זו ועל יחסי הגומלין בינה ובין האומנות הלא יהודית שנוצרה סביבה.

נבחן את ההקשרים בהם נוצרה יצירה חזותית בתקופות הללו את מרכזי האומנות השונים בארץ ישראל ובתפוצות וכן את היחס לשאלת אמנות הדמות על רקע הדיבר השני: " לא תעשה לך פסל וכל תמונה…"

נבחן את הדרכים שבהן ציירים יהודים התמודדו עם טראומה קולקטיבית ואישית ביצירתם מהשואה ועד ימינו. נפתח בסקירה של אמנות השואה, נעמוד על מאפייניה הייחודיים ועל תפקידה כהתנגדות רוחנית וכאמצעי לעדות ולזיכרון. ננתח את ביטוייה של הטראומה בעיצוב הזהות היהודית באמנות מתקופות מאוחרות יותר, כולל אירועי ה-7 באוקטובר. באמצעות ניתוח יצירות במגוון מדיומים, נעמיק בהבנת מקומה של האמנות החזותית בזמני משבר ובהשפעתם על השפה האמנותית והאסתטית של יוצרים בני זמננו. כמו כן, נבחן כיצד האמנות משמשת כלי לעיבוד אבל, להנצחה ולחיפוש אחר משמעות ותקווה.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

תהום הזמן שמבדילה בינינו לבין נביאי המקרא עשויה למנוע מקולם להדהד בליבנו. אנחנו עלולים להתייחס לנבואה בסקפטיות, או לחילופין בתמימות יתר, כתופעה נשגבת מבינתנו השייכת לתקופה אחרת. יחד נבחן את תולדות הנבואה המקראית, את התפיסה העצמית של נביאי המקרא, ופרקים מנבואותיהם וקורותיהם, ונציע דרך אחרת להבנת הנבואה, שלפיה החוויה הנבואית מובנת וטבעית: "הנח להם לישראל, אם אין נביאים הן, בני נביאים הן", כלשון הלל הזקן (בבלי פסחים סו ע"א). הנביא הוא אדם מאמין, התופס את הבורא ככוח הרצון העומד מאחורי היקום גם בהווה. הנבואה היא תפיסת האדם את הרצון האלוהי דרך התבוננות שכלית ורגשית בטבע, בחיים ובהיסטוריה, והזדהות עם המתגלה מתוך התבוננות זו. על רקע תפיסה זו נסקור גם ניסיונות שנעשו במשך ההיסטוריה היהודית הבתר־מקראית לחדש או להחיות את הנבואה, לעומת התפיסה שלפיה בטלה הנבואה משמתו אחרוני הנביאים במקרא.

נעסוק במעמדה של האישה היהודייה כפרט וכקבוצה על פי תעודות היסטוריות. נעיין בחיי הנשים במקרא, ביב, בתקופת בית שני, בספרד, בארצות האסלאם, באשכנז גם בתקופות מוקדמות וגם לקראת העת החדשה. נשאף לראות את השינויים שהתרחשו במשך הדורות, ההשפעות מחברות שונות, והמפגש עם המודרנה.

אמנים ישראלים רבים מתמודדים עם סוגיות זהותיות מורכבות, בין אם במודע ובין אם במובלע, תוך שהם עוסקים בקונפליקטים הנוגעים לזהות הישראלית ולזהות היהודית. סוגיות אלו מוצאות ביטוי גם במגוון ז’אנרים מסורתיים כגון טבע דומם, ציורי נוף, דיוקנאות ועוד.

במהלך הקורס נבחן דוגמאות מרכזיות מתולדות האמנות הישראלית, תוך התמקדות בנקודות המפגש ובהבדל בין הזהות היהודית והישראלית. לצד הדיון העיוני, נתנסה ביצירה מעשית בתחום הדו־ממד – רישום וציור, בהנחיית האמנית רעיה ברוקנטל, שעוסקת ביצירתה בסוגיות זהותיות אלו. בכל שיעור יוצג נושא מסוים לדיון ולהעמקה, והחלק המעשי יאפשר לסטודנטים לבטא התייחסות אישית ויצירתית להיבטים שנידונו מתוך חקירה ופרשנות אמנותית אישית.

הקולנוע פותח צוהר להבנת ההתמודדות האנושית עם אתגרי החיים, טראומות, קונפליקטים בין אישיים ותוך אישיים, דילמות מוסריות ודתיות. דרך צפייה ביקורתית ודיון בכיתה נפתח מיומנות של ניתוח קולנועי ונרחיב את ארגז הכלים להבנת השפה הקולנועית. אנו נתעמק בפרשנויות קולנועיות שונות מן הזווית הפסיכולוגית, המוסרית, הפדגוגית והיהודית. דרך הקולנוע אנו מבקשים להגיע להבנה מעמיקה יותר של נפש האדם ומורכבותה.

נבחן את ההיבטים הפרשניים והמעשיים של האיסור בדיבר השני על יצירת פסל ותמונה בהקשר של דמות האדם. נפתח בדמות המלאה ונפרק אותה למרכיביה: פנים, עין, מבט – ולאחר מכן נחזור ונחבר את החלקים השונים לדמות שלמה תוך התייחסות להסתייגויות לכך במסורת היהודית. בחלק העיוני של הקורס נבחן את המקורות היהודיים שדנים בדמות האדם ואיברים השונים ונעמוד על דרכי ההתמודדות של האמנים לאורך תקופות ותרבויות שונות עם המגבלות שהציבה המסורת היהודית. בחלק הסדנאי נתנסה ביצירה של דמות האדם ומרכיביה השונים בטכניקות פיסוליות שונות. בנוסף, נערוך ביקורים במוזיאונים ונתרשם באופן בלתי אמצעי מן היצירות, וניצור בהשראתן.

תיאור הקורס: הקורס מקנה לסטודנטים הבנה תיאורתית מעמיקה של צילום כשפה חזותית וכאמצעי תקשורת המשפיע על תפיסת המציאות החברתית. נרכוש כישורים מעשיים בצילום (בטלפון הנייד) תוך כדי פיתוח יכולת ביקורתית לניתוח תמונות ונרטיבים חזותיים. נתייחס, בין היתר, למתודולוגיית פוטוויס (Photo Voice) – כלי מחקר המבוסס על השתתפות קהילתית והעצמה חברתית, שבו הצילום מאפשר נקודת מבט אותנטית מתוך הקהילה. נתמקד בניתוח יחסי הכוח שבין הצלם למצולם, תוך הבחנה בין צילום מנקודת מבט חיצונית של החוקר לבין יכולתה של הקהילה לתעד את עצמה. נדון בשאלות האתיות המורכבות של ייצוג חזותי של "האחר" ונלמד כלים מעשיים להתמודדות עם הדינמיקות והקונפליקטים שעלולים להיווצר במהלך הצילום והמחקר.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השנייה. נתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. נעסוק בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. נתאר את צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון ייפתח במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות נדון בקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

נעמוד על עיצוב דיוקנן של מספר דמויות מפתח במקרא כפי שהן באות לידי ביטוי בספרות המקרא לרובדיה ובספרות הבתר־מקראית. נחשוף את הפנים המגוונות בדיוקנה של כל דמות ונעקוב אחר ההתפתחויות היסטוריות והמגמות האידיאולוגיות השונות העשויות לעמוד מאחורי מגוון זה.

יציאת מצרים היא אירוע מכונן בהתהוותו של העם היהודי ובגיבוש זהותו. נעסוק בתקופת השעבוד, בחבלי הגאולה ובסיפור יציאת מצרים כפי שהם משתקפים באגדות חז"ל. נבחן כיצד עיצבו החכמים את דמותו של היחיד בזמן של משבר ושינוי: נעסוק בדמויותיהם של מרים הנביאה, עמרם, של המיילדות העבריות ושל בת פרעה כפי שהן מצטיירות במדרש. נעקוב אחר סיפור הולדתו של משה וצמיחתו כמנהיג, הסכנות השונות שנשקפו לחייו ומעשי הניסים שהבטיחו את התממשותה של הגאולה המיוחלת.

האמנות היהודית בעת החדשה משלבת בין יצירה מסורתית־קהילתית לבין אמנות אישית, המשקפת זהות יהודית מגוונת ודינמית. החל מהמאה ה-19, עם התפתחות האמנות המודרנית והתבססות הביטוי האישי, הפכה הגדרת האמנות היהודית למורכבת ורבת פנים.

נעסוק בסוגיות מרכזיות בתולדות האמנות היהודית המודרנית והעכשווית, תוך התבוננות ביצירות אמנות וניתוחן. נדון בשאלות יסוד, ובהן זהותה היהודית של האמנות לאחר תקופת האמנציפציה. בין הנושאים המרכזיים בקורס: אדריכלות מודרנית של בתי כנסת, יצירתם של אמנים יהודים במאה ה-19, זהות האמן כמהגר, אמנות ושואה, האמנות היהודית בארצות הברית, תשמישי קדושה עכשוויים ופמיניזם דתי באמנות.

נלמד להכיר את עולמם הדתי של תושבי ארץ ישראל בעת העתיקה באמצעות התחקות אחר מבני הפולחן ששימשו את בני הדתות השונות ואת עיטוריהם. מבחינה היסטורית, נתמקד במעבר מן התרבות הפגאנית האלילית אל הדת הנוצרית שהפכה במאה הרביעית לדת השלטת באימפריה הרומית. מהפך דתי זה ניכר היטב בתרבות החומרית של ארץ ישראל, שתיקרא מעתה 'ארץ הקודש'. במקביל, נבחן את מקומה של הקהילה היהודית בארץ ישראל ומעמדה הדתי המשתקף בבתי הכנסת שניבנו בה משלהי ימי בית שני ועד לתקופה המוסלמית הקדומה.

נכיר את המגמות העיקריות באמנות בגרמניה וארצות השפילה במאות ה-14 עד ה-16 ונבחן את השיח התרבותי והאמנותי בין היהודים והנוצרים בתקופה זו, תוך כדי היכרות עם תהליכים קריטיים ששינו את הרקע הדתי, הכלכלי, הפוליטי והתרבותי בצפון אירופה (דוגמת הרפורמציה של מרטין לותר), ונציץ בחייהן של הקהילות היהודיות הרבות שהיו פזורות ברחבי האזור.

נכיר את יצירותיהם של האמנים הדגולים וביניהם יאן ואן אייק, דירר, בוש וברוייגל, ונדון בבעיות המרכזיות בשיח האמנותי של התקופה. בין היתר, נבדוק כיצד אמנים אלו מתארים סצנות תנ"כיות ומשקפים את דמותם של שכניהם היהודים ואת מקומה של היהדות, ונבדוק האם הייתה להם השפעה על האמנות היהודית של התקופה. נדבר גם על הופעתו של הכתב העברי באמנות הנוצרית ועל משמעותו.

נבחן את הביטויים החזותיים והאמנותיים של העיר ירושלים ומוקד קדושתה – בית המקדש  באמנות היהודית לדורותיה ובמבט משווה לאמנות שנוצרה בתרבויות הסובבות שקידשו אף הן את העיר. נעקוב אחר הייצוגים של ירושלים הפיזית,  הרוחנית והסימבולית, ואחר המשמעויות שחבויות בתיאורים החזותיים. ננסה להבין מהם הדימויים שנקשרו בעיר, מה בין דמיון למציאות בדימויים הללו וכיצד הם משקפים את עולמם התרבותי, הרוחני והאידיאולוגי של יוצריהם.

6 מפגשים בשעות 13.00-10.30 בתאריכים הבאים:

20/3, 17/4, 1/5, 15/5, 29/5, 12/6

האמנות הישראלית העכשווית מוצגת בגלריות פרטיות וציבוריות ובמגוון מוזיאונים ברחבי הארץ. זהו מרחב יצירה דינמי ורב־קולי, החושף מנעד רחב של זהויות המושפעות מהקשרים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים.

נבקר בתערוכות מתחלפות בגלריות ובמוזיאונים בירושלים ובגוש דן. מטרת הסיורים ליצור מפגש בלתי אמצעי עם האמנות הישראלית העכשווית, להעמיק במשמעויותיה, לזהות נקודות ממשק בין היצירות לבין סוגיות זהותיות עכשוויות, ולבחון כיצד הן משקפות ומתמודדות עם אתגרי התקופה. בנוסף, נעסוק בתחום האוצרות האמנותית ונבחן את תפקידה בעיצוב חוויית הצופה ובהבניית הפרשנות האמנותית. במסגרת חלק מהסיורים יתקיימו מפגשים עם אוצרים ואוצרות, אמניות ואמנים, שיעניקו מבט מבפנים על התהליכים היצירתיים והאוצרותיים.

קורס זה מעניק הזדמנות ללמוד ולחקור את ירושלים מזווית לא שגרתית – היסטורית, גיאוגרפית ואמנותית. שילוב של שיעורי זום, סיורים ויצירה בחלקיה השונים של העיר, תוך לימוד עיוני ואמנותי. הקורס יפתח בקרב התלמידים חשיבה ביקורתית בנוגע לנוף בכלל ונוף ירושלים בפרט. המקומות הקדושים, הרחובות והסמטאות יהיו סביבת הלימוד של הקורס שיחשוף את התלמידים לצלמים ואמנים היסטוריים ועכשוויים, העוסקים בעבודתם במפגש בין זיכרון, מקום וקדושה. בחלקו המעשי ילמדו משתתפי הקורס צילום באמצעות טלפונים ניידים תוך יצירת עבודות תלויות מקום.

חמישי 6.11 18.30 -20.00 זום
הרצאה 1: יוצאים לדרך

שישי 7.11 9:00-12:00 סיור
סיור 1: מסלול חוצה עיר: מהעיר העתיקה לעיר החדשה (רחוב יפו ושוק מחנה יהודה)

חמישי 13.11 18.30-20.00 זום
הרצאה 2: תמונות היסטוריות

שישי 14.11 9:00-12:00 סיור
סיור 2: בעקבות תמונות היסטוריות ברחבי העיר העתיקה ומקומות נוספים

שישי 21.11 9:00-12:00 סיור
סיור 3: קדוש, קדוש, קדוש: מקומות קדושים ועולי רגל

שישי 28.11 9:00-12:00 סיור
סיור 4: נוף של זיכרון: יד ושם, הר הרצל ובית הקברות הצבאי

שישי 5.12 9:00-12:00 סיור
סיור 5: פסלים כאנשים – אנשים כפסלים – מוזיאון ישראל

חמישי 11.12, 18.30 -20.00 זום
הרצאת סיכום

שיתוף פעולה אקדמי ראשון מסוגו בין בית ספר הארי רדזינר למשפטים למכון שכטר למדעי היהדות, מציע קורס בהנחיית אנשי סגל וסטודנטים משני המוסדות, ובהשתתפות סטודנטים וסטודנטיות משני המוסדות.

הקורס יתקיים במהלך סמסטר ב' תשפ"ו ויכלול 6 מפגשים מרוכזים – שני מפגשים באוניברסיטת רייכמן, שני מפגשים במכון שכטר בירושלים, שני מפגשים בזום ויום עיון מסכם פרונטלי בסיום הקורס. (ההגעה לאוניברסיטת רייכמן בהרצליה תעשה באופן עצמאי ע"י הסטודנטים המשתתפים בקורס.)

נדון בהיבטים תיאולוגיים, משפטיים ופוליטיים של תופעת המנהיגות ונבחן סוגיות מפתח בנושא דרך שתי פרספקטיבות – מדעי היהדות וחקר המשפט. נדון בדגמי הנהגה החל מתקופת המקרא וחז"ל ועד לבית המשפט העליון כמעצב מנהיגות חוקתית. מטרת הקורס לפתח אפיקי מחשבה חדשים בעקבות הדיון הבין־תחומי, ולאפשר מפגש בלתי אמצעי של סטודנטים ומרצים ממוסדות אקדמיים שונים. השיח המשותף נועד גם להתוות דרך ומוצא למשבר המנהיגות המתמשך בחברה הישראלית.

דרישות הקורס: נוכחות מלאה, השתתפות פעילה בכל המפגשים, וקריאה של מקורות אקדמיים לטובת מעורבות גבוהה בדיונים, וכתיבת העבודה המסכמת.

* הקבלה לקורס מותנית בראיון אישי

שישה מפגשים כפולים בין אפריל ליוני: שניים במכון שכטר, שניים באוניברסיטת רייכמן, שניים בזום, ומפגש מסכם בסוף השנה

מועדי המפגשים: