מערכות אקדמיות לימודי ירושלים וארץ ישראל

ירושלים היא עיר הנצח. למרות שקצת קשה להכניס נצח לתוך קורס אחד, נשתדל להבין את הסיפור של העיר המופלאה, המורכבת והמסובכת ביותר בעולם. מתי עולה ירושלים על במת ההיסטוריה, איך היא נראתה בימי דוד ושלמה ומדוע חרבה,  מה היו קורותיה בימי הבית השני ומה משמעות שנאת החינם שהביאה לחורבן השני,  האם באמת הייתה העיר שוממה אחרי החורבן, ומדוע עניינה את הנוצרים והמוסלמים,  מתי החלה העת החדשה בירושלים ומה מאפייניה,  עד כמה גדול נס ירושלים במאוחדת בירת ישראל? – ננצל את היותו של מכון שכטר נמצא בירושלים, ונצא לאתרים ההיסטוריים והארכאולוגיים בעיר כדי ללמוד אותה דרך הרגליים, ובכל זאת כמחצית מהשיעורים יתקיימו בכיתה.

קורס כפול, יש לקחת ברצף בין 8:30-12:00

נתמקד בשינויים שעברה ירושלים ממלחמת קרים במחצית המאה התשע עשרה ועד קום המדינה במחצית המאה העשרים. נבחן את ההתפתחויות הדרמטיות שהתחוללו בזירה הבין לאומית, האזורית, והמקומית והשפעתן על המרחב היהודי,  תוך התמודדות עם המושגים 'קולניאליזם' 'לאומיות' ו'עירוניות'. ננתח סוגיות כגון: כיצד עיצבו גורמים קולוניאליים ולאומיים, יהודיים ואחרים, את התפתחות העיר; מה בין ייצוגי העיר והמיתוסים שנכרכו בה למציאות ההיסטורית ומה ניתן להסיק מכך על ייחודה; מה הרגישו נשי ואנשי התקופה ביחס לעיר ולשינויים שפקדוה.  נעשה שימוש בכלי חקר רב־תחומיים, ויזואליים וכתובים. בהם ביוגרפיות וזיכרונות, תצלומים ותמונות, חקר חפצים ולבוש ועוד.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

תהום הזמן שמבדילה בינינו לבין נביאי המקרא עשויה למנוע מקולם להדהד בליבנו. אנחנו עלולים להתייחס לנבואה בסקפטיות, או לחילופין בתמימות יתר, כתופעה נשגבת מבינתנו השייכת לתקופה אחרת. יחד נבחן את תולדות הנבואה המקראית, את התפיסה העצמית של נביאי המקרא, ופרקים מנבואותיהם וקורותיהם, ונציע דרך אחרת להבנת הנבואה, שלפיה החוויה הנבואית מובנת וטבעית: "הנח להם לישראל, אם אין נביאים הן, בני נביאים הן", כלשון הלל הזקן (בבלי פסחים סו ע"א). הנביא הוא אדם מאמין, התופס את הבורא ככוח הרצון העומד מאחורי היקום גם בהווה. הנבואה היא תפיסת האדם את הרצון האלוהי דרך התבוננות שכלית ורגשית בטבע, בחיים ובהיסטוריה, והזדהות עם המתגלה מתוך התבוננות זו. על רקע תפיסה זו נסקור גם ניסיונות שנעשו במשך ההיסטוריה היהודית הבתר־מקראית לחדש או להחיות את הנבואה, לעומת התפיסה שלפיה בטלה הנבואה משמתו אחרוני הנביאים במקרא.

נעסוק במעמדה של האישה היהודייה כפרט וכקבוצה על פי תעודות היסטוריות. נעיין בחיי הנשים במקרא, ביב, בתקופת בית שני, בספרד, בארצות האסלאם, באשכנז גם בתקופות מוקדמות וגם לקראת העת החדשה. נשאף לראות את השינויים שהתרחשו במשך הדורות, ההשפעות מחברות שונות, והמפגש עם המודרנה.

מעמדה של ארץ ישראל כארץ הקודש הביא ליצירתם של מקומות קדושים שמשכו אליהם עולי רגל רבים. שתי תופעות אלו – מקומות קדושים ועלייה לרגל אליהם – יהיו במוקד הקורס ובמהלכו נברר סוגיות גיאוגרפיות־מרחביות הקשורות בקידוש המרחב ובתנועת עולי רגל בו. נדון במושגים 'מקום קדוש' ו'עלייה לרגל', נעמוד על שאלת היווצרותם של מקומות קדושים, על קדושת הארץ לדתות השונות, תולדות העלייה לרגל אל הארץ והקשר בינה לבין התיירות.

בשנים 634–640  נכבשה א"י כולה בידי המוסלמים שזה מקרוב באו לאזור.

הקורס יעקוב אחרי תהליך הכיבוש, השלכותיו המיידיות, והשלכותיו ארוכות הטווח  על תושבי הארץ הנוצרים, היהודים והמוסלמים . נעסוק בשינוי במעמדם המשפטי של תושבי הארץ ובהפיכתם ל"בני חסות"; בשינוי פניה של החברה במהלך התקופה – מחברה רב־לשונית הנשלטת על ידי אימפריה נוצרית, לחברה הנשלטת על ידי מוסלמים דוברי ערבית; במאבקם של "בני החסות" לשמירה על זהותם הדתית והתרבותית; ובשינוי פניה של הארץ.

מן העבר השני נעסוק בהשתרשות האסלאם והמוסלמים בארץ, בהתבססותם הדתית והתרבותית בה, ובהפיכתה לארץ קדושה בעבורם.

עד כמה היה האסלאם נוכח; כיצד התייחסו השליטים המוסלמים לבני החסות;  האם המוסלמים היו לרוב ומתי; כיצד התנהלו חייהם של בני החסות – בשאלות אלה ואחרות נדון בפגישותינו במהלך הסמסטר.

נתמקד במעמדה הייחודי של ירושלים כעיר קדושה וכעיר בירהבאמצעות צפייה בסרטונים, מצגות ולימוד מקורות בני התקופה. בסמסטר הראשון נעסוק בשלהי התקופה העות'מאנית, בתקופת המנדט ובשנות חלוקת העיר.  בסמסטר  השני נעמיק בתהליכים שעברה ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים. השיעורים המקוונים והסיורים מתמקדים בפיתוח המרחבי של ירושלים ובדרך שבה שולבו סמלים דתיים וממלכתיים בנוף העיר. בהסתמך על מקורות התקופה – מסמכים, צילומים, צילומי אויר, מפות ותוכניות –נצביע על השינויים שחלו במקומות הקדושים היהודיים ועל הדרך שבה עוצבה ירושלים כעיר בירה.

קורס זה מעניק הזדמנות ללמוד ולחקור את ירושלים מזווית לא שגרתית – היסטורית, גיאוגרפית ואמנותית. שילוב של שיעורי זום, סיורים ויצירה בחלקיה השונים של העיר, תוך לימוד עיוני ואמנותי. הקורס יפתח בקרב התלמידים חשיבה ביקורתית בנוגע לנוף בכלל ונוף ירושלים בפרט. המקומות הקדושים, הרחובות והסמטאות יהיו סביבת הלימוד של הקורס שיחשוף את התלמידים לצלמים ואמנים היסטוריים ועכשוויים, העוסקים בעבודתם במפגש בין זיכרון, מקום וקדושה. בחלקו המעשי ילמדו משתתפי הקורס צילום באמצעות טלפונים ניידים תוך יצירת עבודות תלויות מקום.

חמישי 6.11 18.30 -20.00 זום
הרצאה 1: יוצאים לדרך

שישי 7.11 9:00-12:00 סיור
סיור 1: מסלול חוצה עיר: מהעיר העתיקה לעיר החדשה (רחוב יפו ושוק מחנה יהודה)

חמישי 13.11 18.30-20.00 זום
הרצאה 2: תמונות היסטוריות

שישי 14.11 9:00-12:00 סיור
סיור 2: בעקבות תמונות היסטוריות ברחבי העיר העתיקה ומקומות נוספים

שישי 21.11 9:00-12:00 סיור
סיור 3: קדוש, קדוש, קדוש: מקומות קדושים ועולי רגל

שישי 28.11 9:00-12:00 סיור
סיור 4: נוף של זיכרון: יד ושם, הר הרצל ובית הקברות הצבאי

שישי 5.12 9:00-12:00 סיור
סיור 5: פסלים כאנשים – אנשים כפסלים – מוזיאון ישראל

חמישי 11.12, 18.30 -20.00 זום
הרצאת סיכום

מחנה מחקר הוא קורס בהשתתפות פעילה של תלמידי המסלול לימודי ירושלים וארץ ישראל. מטרת הקורס לימוד ותרגול שיטות מחקר בגיאוגרפיה היסטורית ובגיאוגרפיה תרבותית בהתמקדות בתא שטח ייחודי. נתנסה בשיטת מחקר זו באזור העיר העתיקה של ירושלים. במהלך תהליך הלמידה יוגדרו תחומי העיסוק ומאפייניו לפי פרמטרים שונים ולאחר מכן יבחרו התלמידים נושאי מחקר עצמאיים ויחקרו אותם במהלך הסמסטר, בעבודת צוות, ותוך כתיבת עבודה אישית.

קורס כפול, יש לקחת ברצף בין 8:30-12:00

בצד מענה לבעיית האנטישמיות ('צרת היהודים', בלשון אחד העם), התנועה הציונית נתנה מענה גם למשבר הזהות היהודית במודרנה ('צרת היהדות'). קורס זה יתמקד בהגות הציונית החילונית ויבחן את עמדותיהם של הוגים אלה במספר תחומים מרכזיים, ובהם: יחסם כלפי העבר היהודי, חזונותיהם לגבי המדינה היהודית, היחס כלפי הערבים, משנה כלכלית־חברתית, ועוד. נעסוק בדמויות כגון סמולנסקין ופינסקר, אחד העם והרצל, סירקין וז'בוטינסקי, ביאליק וברנר, בובר ובן-גוריון ועוד.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השנייה. נתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. נעסוק בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. נתאר את צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון ייפתח במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות נדון בקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

נעמוד על עיצוב דיוקנן של מספר דמויות מפתח במקרא כפי שהן באות לידי ביטוי בספרות המקרא לרובדיה ובספרות הבתר־מקראית. נחשוף את הפנים המגוונות בדיוקנה של כל דמות ונעקוב אחר ההתפתחויות היסטוריות והמגמות האידיאולוגיות השונות העשויות לעמוד מאחורי מגוון זה.

יציאת מצרים היא אירוע מכונן בהתהוותו של העם היהודי ובגיבוש זהותו. נעסוק בתקופת השעבוד, בחבלי הגאולה ובסיפור יציאת מצרים כפי שהם משתקפים באגדות חז"ל. נבחן כיצד עיצבו החכמים את דמותו של היחיד בזמן של משבר ושינוי: נעסוק בדמויותיהם של מרים הנביאה, עמרם, של המיילדות העבריות ושל בת פרעה כפי שהן מצטיירות במדרש. נעקוב אחר סיפור הולדתו של משה וצמיחתו כמנהיג, הסכנות השונות שנשקפו לחייו ומעשי הניסים שהבטיחו את התממשותה של הגאולה המיוחלת.

נעמוד על מרכזיותה של הארץ במקרא. באמצעות עיון ביקורתי בספרות המקראית לסוגיה, נחשוף מגוון של השקפות במגוון נושאים: מהות הבטחת הארץ לאבות וטיב זכותו של העם על הארץ, אופייה הסגולי של הארץ – גשמי או רוחני? היכן הם גבולות הארץ, היחס לאוכלוסייה הכנענית בתקופת הכיבוש, והצדקת האל בעקבות חורבן וגלות.

נלמד להכיר את עולמם הדתי של תושבי ארץ ישראל בעת העתיקה באמצעות התחקות אחר מבני הפולחן ששימשו את בני הדתות השונות ואת עיטוריהם. מבחינה היסטורית, נתמקד במעבר מן התרבות הפגאנית האלילית אל הדת הנוצרית שהפכה במאה הרביעית לדת השלטת באימפריה הרומית. מהפך דתי זה ניכר היטב בתרבות החומרית של ארץ ישראל, שתיקרא מעתה 'ארץ הקודש'. במקביל, נבחן את מקומה של הקהילה היהודית בארץ ישראל ומעמדה הדתי המשתקף בבתי הכנסת שניבנו בה משלהי ימי בית שני ועד לתקופה המוסלמית הקדומה.

המאות  ה-17 וה-18 – מה מה כבר אפשר לומר על תקופה כל כך אפורה בתולדותיה של ארץ ישראל? נעיין בסיפורה של התקופה העות'מאנית המוקדמת ונגלה שיש "גוונים רבים לאפור". נחפש את הגוונים הללו, ונתעמק בקורות היהודים בארץ ישראל בתקופה הזו.

נבחן את הביטויים החזותיים והאמנותיים של העיר ירושלים ומוקד קדושתה – בית המקדש  באמנות היהודית לדורותיה ובמבט משווה לאמנות שנוצרה בתרבויות הסובבות שקידשו אף הן את העיר. נעקוב אחר הייצוגים של ירושלים הפיזית,  הרוחנית והסימבולית, ואחר המשמעויות שחבויות בתיאורים החזותיים. ננסה להבין מהם הדימויים שנקשרו בעיר, מה בין דמיון למציאות בדימויים הללו וכיצד הם משקפים את עולמם התרבותי, הרוחני והאידיאולוגי של יוצריהם.

נתמקד במעמדה הייחודי של ירושלים כעיר קדושה וכעיר בירהבאמצעות צפייה בסרטונים, מצגות ולימוד מקורות בני התקופה. בסמסטר הראשון נעסוק בשלהי התקופה העות'מאנית, בתקופת המנדט ובשנות חלוקת העיר.  בסמסטר  השני נעמיק בתהליכים שעברה ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים. השיעורים המקוונים והסיורים מתמקדים בפיתוח המרחבי של ירושלים ובדרך שבה שולבו סמלים דתיים וממלכתיים בנוף העיר. בהסתמך על מקורות התקופה – מסמכים, צילומים, צילומי אויר, מפות ותוכניות –נצביע על השינויים שחלו במקומות הקדושים היהודיים ועל הדרך שבה עוצבה ירושלים כעיר בירה.

נכיר מקרוב את התגליות הארכיאולוגיות החדשות שנחשפו בשנים האחרונות בירושלים הקדומה. תגליות אלו כוללות הן ממצאים ארכיאולוגיים חדשים וחשובים הן מחקרים חדשים שיחד מספקים תמונת מצב עדכנית על אודות המחקר הארכיאולוגי של ירושלים הקדומה. מטרת הסיור להפגיש את הסטודנטים עם השרידים בשטח תוך דיון במידע ובסוגיות המחקריות ובמשמעותם להבנת ההיסטוריה של העיר

שישי 13.00-09.00

במועדים: 1/5, 29/5, 5/6, 12/6, 19/6

שיתוף פעולה אקדמי ראשון מסוגו בין בית ספר הארי רדזינר למשפטים למכון שכטר למדעי היהדות, מציע קורס בהנחיית אנשי סגל וסטודנטים משני המוסדות, ובהשתתפות סטודנטים וסטודנטיות משני המוסדות.

הקורס יתקיים במהלך סמסטר ב' תשפ"ו ויכלול 6 מפגשים מרוכזים – שני מפגשים באוניברסיטת רייכמן, שני מפגשים במכון שכטר בירושלים, שני מפגשים בזום ויום עיון מסכם פרונטלי בסיום הקורס. (ההגעה לאוניברסיטת רייכמן בהרצליה תעשה באופן עצמאי ע"י הסטודנטים המשתתפים בקורס.)

נדון בהיבטים תיאולוגיים, משפטיים ופוליטיים של תופעת המנהיגות ונבחן סוגיות מפתח בנושא דרך שתי פרספקטיבות – מדעי היהדות וחקר המשפט. נדון בדגמי הנהגה החל מתקופת המקרא וחז"ל ועד לבית המשפט העליון כמעצב מנהיגות חוקתית. מטרת הקורס לפתח אפיקי מחשבה חדשים בעקבות הדיון הבין־תחומי, ולאפשר מפגש בלתי אמצעי של סטודנטים ומרצים ממוסדות אקדמיים שונים. השיח המשותף נועד גם להתוות דרך ומוצא למשבר המנהיגות המתמשך בחברה הישראלית.

דרישות הקורס: נוכחות מלאה, השתתפות פעילה בכל המפגשים, וקריאה של מקורות אקדמיים לטובת מעורבות גבוהה בדיונים, וכתיבת העבודה המסכמת.

* הקבלה לקורס מותנית בראיון אישי

שישה מפגשים כפולים בין אפריל ליוני: שניים במכון שכטר, שניים באוניברסיטת רייכמן, שניים בזום, ומפגש מסכם בסוף השנה

מועדי המפגשים:

בצד מענה לבעיית האנטישמיות ('צרת היהודים', בלשון אחד העם), התנועה הציונית נתנה מענה גם למשבר הזהות היהודית במודרנה ('צרת היהדות'). קורס זה יתמקד בהגות הציונית החילונית ויבחן את עמדותיהם של הוגים אלה במספר תחומים מרכזיים, ובהם: יחסם כלפי העבר היהודי, חזונותיהם לגבי המדינה היהודית, היחס כלפי הערבים, משנה כלכלית־חברתית, ועוד. נעסוק בדמויות כגון סמולנסקין ופינסקר, אחד העם והרצל, סירקין וז'בוטינסקי, ביאליק וברנר, בובר ובן-גוריון ועוד.