מערכות אקדמיות כל הקורסים על פי ימים

קורס זה יוקדש להקניית ידע בסיסי בתורה שבעל פה ודרכי התפתחותה. נסקור דרכים שונות שבהן פירשו יהודים את התורה וקבעו הלכה, מתחילת ימי הבית השני ועד לחיבור היצירות הגדולות של התנאים והאמוראים – המשנה והתוספתא, המדרשים והתלמודים – במאות הראשונות לספירה.

נערוך היכרות ראשונית עם יצירות אלו, ונעמוד על מקצת תוכניהן ודרכי ההתהוותן, וזאת על רקע תמורות בחיי היהודים בתקופה ההיא. נלמד דוגמאות מתוך יצירות אלו תוך כדי שנעמוד על המאפיינים הייחודים של כל אחת מהן.

מטרת הקורס היא יצירת היכרות ראשונית עם ארון הספרים היהודי. נטעם מספרי היסוד של היהדות וננסה לקבל תחושת התמצאות כללית בשילוב עם נגיעות עומק. כמחצית מהשיעורים יוקדשו למדפי הספרות ההלכתית וכמחצית למדפי ספרות המחשבה. הספרים השונים יוצגו על פי סדר כרונולוגי, בשילוב עם צירים תמתיים. בספרות ההלכה יושם דגש על שאלות של הוראה וחינוך, ובספרות המחשבה על שאלות מתודולוגיות. בכל שיעור נקדיש זמן ללימוד בחברותות של טקסטים מתוך הספרות הנבחנת.

קורס זה יוקדש להקניית ידע בסיסי בתורה שבעל פה ודרכי התפתחותה. נסקור דרכים שונות שבהן פירשו יהודים את התורה וקבעו הלכה, מתחילת ימי הבית השני ועד לחיבור היצירות הגדולות של התנאים והאמוראים – המשנה והתוספתא, המדרשים והתלמודים – במאות הראשונות לספירה.

נערוך היכרות ראשונית עם יצירות אלו, ונעמוד על מקצת תוכניהן ודרכי ההתהוותן, וזאת על רקע תמורות בחיי היהודים בתקופה ההיא. נלמד דוגמאות מתוך יצירות אלו תוך כדי שנעמוד על המאפיינים הייחודים של כל אחת מהן.

מקוון: צפייה בשיעורים ולימוד מונחה

קורס זה יתמקד בהבנת תהליכים מרכזיים של תולדות העם היהודי ושל התפתחותו התרבותית במעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית, מאמצע המאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-20. הדיון ייפתח בראשית השתלבותם של היהודים בכלכלה המרקנטיליסטית ובמשטרים האבסולוטיים. תתואר היווצרותה של הבורגנות היהודית במערב אירופה, בחסות האבסולוטיזם הנאור, לכלל אידיאולוגיה משכילית־נאורה. נעסוק בעימות ההולך ומתפתח בין חילון ורפורמה לבין אורתודוכסיה, ולאחר מכן נדון במזרח אירופה, נציג את החסידות בדורותיה הראשונים ואת מציאות החיים הייחודית של יהודי "תחום המושב" הרוסי, וננתח כמה מהישגיה התרבותיים הבולטים של תנועת ההשכלה באזור זה. נתחקה אחר התפתחות האנטישמיות המודרנית, ההגירה הגדולה אל המערב, ההתעוררות הלאומית והעממית במאה ה-19, והשפעותיה על היהודים, ובכלל זה ראשיתה של התנועה הציונית. נתאר את ראשית הקולוניאליזם באגן הים התיכון ואת האתגרים החדשים שהביא עמו, ושניצבו על דרכם של יהודי צפון אפריקה והמזרח התיכון.

מקוון: צפייה בשיעורים ולימוד מונחה

נעסוק בהתפתחות הרוחנית והחברתית, היצירה הספרותית והדמויות הבולטות בתקופה מכרעת בתולדות עם ישראל. נשים דגש על היחס בין היהודים לסביבתם. נקרא מקורות מן התקופה וממיטב המחקר על הנושאים. נתחיל במרכזים בבבל ובארץ ישראל בתקופת הגאונים. נעקוב אחר פיתוח מרכזים חדשים בארצות האסלאם והנצרות ונסיים את הסקירה ההיסטורית בגירוש ספרד. נקדיש את השיעורים האחרונים לעיון בנושאים מרכזיים בתולדות עם ישראל בימי הביניים: ארגון הקהילה וחיי המשפחה.

עיון בנרטיב הלאומי המקראי. ננסה להסיק מה ניתן להבין על התפיסה הלאומית העצמית של העם מעיון במקרא ומכותבי התנ"ך לדורותיהם. נראה איך מחברי מקרא שונים מזמנים שונים או מקומות שונים מציגים את הנרטיב הלאומי, הן בכללותו הן בפרטיו, בצורות שונות מאוד, והכול בהתאם לתפיסה הלאומית העצמית הייחודית שלהם ולצורכיהם החברתיים והפוליטיים. נעיין במרכיבים המרכזיים של הנרטיב הלאומי: בריאת העולם, אבות האומה, יציאת מצרים, כיבוש הארץ, תקופת השופטים, מלכות בית דוד, פילוג הממלכה וחורבן ממלכת ישראל, חורבן ממלכת יהודה ותקוות הגאולה.

ימי שני וחמישי בתאריכים הבאים:  18.9.25, 11.9.25, 8.9.25, 4.9.25, 1.9.25 בין השעות 08:30-11:45

קורס סיורים

קורס קיץ העוסק במעמדה הייחודי של ירושלים כמקום קדוש, מרחב מגורים וזירה חברתית, תרבותית ותיירותית. באמצעות סיורים שיכללו ביקור באתרים היסטוריים, מוסדות לאום ותרבות; מפגש עם קובעי מדיניות ואישי ציבור, יחשוף הקורס את פניה המגוונים של ירושלים ואת המגמות המרחביות והפוליטיות העכשוויות והעתידיות של העיר".

קורס קיץ. נעדכן על מועד בהמשך

קורס זה יוקדש להקניית ידע בסיסי בתורה שבעל פה ודרכי התפתחותה. נסקור דרכים שונות שבהן פירשו יהודים את התורה וקבעו הלכה, מתחילת ימי הבית השני ועד לחיבור היצירות הגדולות של התנאים והאמוראים – המשנה והתוספתא, המדרשים והתלמודים – במאות הראשונות לספירה.

נערוך היכרות ראשונית עם יצירות אלו, ונעמוד על מקצת תוכניהן ודרכי ההתהוותן, וזאת על רקע תמורות בחיי היהודים בתקופה ההיא. נלמד דוגמאות מתוך יצירות אלו תוך כדי שנעמוד על המאפיינים הייחודים של כל אחת מהן.

הקורס סוקר את תולדותיהם של מלחינים יהודים, שפעלו בתעשיית הבידור בארה"ב במהלך המאה ה-20 והטביעו את חותמם על התרבות המערבית. רבים ממלחינים אלה גדלו והתחנכו בבתים מסורתיים, חלקם אף היו בנים של חזנים או חזנים בעצמם. לפיכך, יעסוק הקורס בשאלות הזהות ובמאבקים הפנימיים שחוו אותם מלחינים ובנוכחותה של מוסיקה יהודית בתוך יצירתם, בין אם באופן גלוי או סמוי, ובקשרים בין בית הכנסת ותעשיית התרבות והשפעות הדדיות.

ימי שני וחמישי בשעות 16.00-12.30 בתאריכים הבאים:

ימי שני וחמישי בתאריכים הבאים:  18.9.25, 11.9.25, 8.9.25, 4.9.25, 1.9.25

מטרת הקורס היא יצירת היכרות ראשונית עם ארון הספרים היהודי. נטעם מספרי היסוד של היהדות וננסה לקבל תחושת התמצאות כללית בשילוב עם נגיעות עומק. כמחצית מהשיעורים יוקדשו למדפי הספרות ההלכתית וכמחצית למדפי ספרות המחשבה. הספרים השונים יוצגו על פי סדר כרונולוגי, בשילוב עם צירים תמתיים. בספרות ההלכה יושם דגש על שאלות של הוראה וחינוך, ובספרות המחשבה על שאלות מתודולוגיות. בכל שיעור נקדיש זמן ללימוד בחברותות של טקסטים מתוך הספרות הנבחנת.

מסכת אבות המכונה 'פרקי אבות' היא היצירה המפורסמת ביותר של חז"ל, שגם נלמדת יותר מכל חיבור אחר. נלמד משניות נבחרות בפרקי אבות בעיון בעזרת אבות דרבי נתן, ושלל פירושים מכל התקופות. כמו כן, נעיין במטרות החיבור, בעריכתו, בהשפעתו במשך הדורות ובמשמעותו לימינו.

נדון בסוגיות הפילוסופיות והחברתיות העיקריות שעולות מטכנולוגיות הבינה המלאכותית, מפרספקטיבה דתית יהודית. נבחן שאלות כגון האם לבינה המלאכותית יכולה להיות תודעה, באילו הקשרים ראוי לתת לה אוטונומיה, באיזו מידה ניתן לייחס לה אחריות, האם ראוי שהיא תעבוד במקומנו, ואילו מן יחסים ראוי לכונן עימה מנקודת מבט דתית, תוך עיון במקורות יהודיים ובהשוואה לגישות דתיות או פילוסופיות אחרות בספרות המחקר.

קורס זה מעניק הזדמנות ללמוד ולחקור את ירושלים מזווית לא שגרתית – היסטורית, גיאוגרפית ואמנותית. שילוב של שיעורי זום, סיורים ויצירה בחלקיה השונים של העיר, תוך לימוד עיוני ואמנותי. הקורס יפתח בקרב התלמידים חשיבה ביקורתית בנוגע לנוף בכלל ונוף ירושלים בפרט. המקומות הקדושים, הרחובות והסמטאות יהיו סביבת הלימוד של הקורס שיחשוף את התלמידים לצלמים ואמנים היסטוריים ועכשוויים, העוסקים בעבודתם במפגש בין זיכרון, מקום וקדושה. בחלקו המעשי ילמדו משתתפי הקורס צילום באמצעות טלפונים ניידים תוך יצירת עבודות תלויות מקום.

חמישי 6.11 18.30 -20.00 זום
הרצאה 1: יוצאים לדרך

שישי 7.11 9:00-12:00 סיור
סיור 1: מסלול חוצה עיר: מהעיר העתיקה לעיר החדשה (רחוב יפו ושוק מחנה יהודה)

חמישי 13.11 18.30-20.00 זום
הרצאה 2: תמונות היסטוריות

שישי 14.11 9:00-12:00 סיור
סיור 2: בעקבות תמונות היסטוריות ברחבי העיר העתיקה ומקומות נוספים

שישי 21.11 9:00-12:00 סיור
סיור 3: קדוש, קדוש, קדוש: מקומות קדושים ועולי רגל

שישי 28.11 9:00-12:00 סיור
סיור 4: נוף של זיכרון: יד ושם, הר הרצל ובית הקברות הצבאי

שישי 5.12 9:00-12:00 סיור
סיור 5: פסלים כאנשים – אנשים כפסלים – מוזיאון ישראל

חמישי 11.12, 18.30 -20.00 זום
הרצאת סיכום

עם תהליכי החילון של העת החדשה, הפך תחום בריאות הנפש (שהיה בעבר נחלתה של הדת) לתחום הכפוף למחקר המדעי־סטטיסטי, ועם הזמן לתחום שבמסגרת חקר המוח. תהליך זה של ניתוק חקר נפש האדם מהאלוהות ומפרקטיקות דתיות – לימודה, בחינתה ולבסוף ההתערבות המרפאת שלה – הועתקו על ידי מייסד הפסיכולוגיה המודרנית, זיגמונד פרויד (1856– 1939), מעולם האמונה והדת לעולם הנבדק בכלים אמפיריים. עם זאת, ידע רב  הנוגע באורחות חייה, במנהגיה ובנפש האדם שנחוץ להתנהלות המיטיבה אתה ולמזעור מצוקותיה נותר בכתבי היהדות, והמשיך לפעום במציאות החיים היהודית לגווניה, והמשיך להוסיף ידע שאיננו מוגדר כמדעי בכל הנוגע לה .

במסגרת הקורס נבחן כמה נושאי על.  :תפיסתו של פרויד את הדת ובעיקר את היהדות; 2. תגובות של הוגים יהודים בעת החדשה (מזרמים שונים) לרעיונותיו של פרויד והעמדת חלופה רוחנית כנגד תפיסתו.  במסגרת הקורס נעיין בקטעים רלוונטים מכתבי הוגים שונים: הרב קוק, א"ד גורדון, הרי"ד סולובייצ'יק, פרנץ רוזנצוייג, יוסף שכטר, עמנואל לוינאס, מרדכי קפלן ויוסף חיים ירושלמי שהציעו קריאה חלופית וביקורתית לפרויד כחלק מבירור הזהות היהודית במאה העשרים.

הלימוד יתקיים במסגרת של למידה מרחוק, תוך הצגת המקורות והדיון עליהם.  מטלת הסיום: עבודה קצרה על פי הנחיות שתינתנה בסוף הקורס (באורך של 8 עמודים).

קורס זה יוקדש להקניית ידע בסיסי בתורה שבעל פה ודרכי התפתחותה. נסקור דרכים שונות שבהן פירשו יהודים את התורה וקבעו הלכה, מתחילת ימי הבית השני ועד לחיבור היצירות הגדולות של התנאים והאמוראים – המשנה והתוספתא, המדרשים והתלמודים – במאות הראשונות לספירה.

נערוך היכרות ראשונית עם יצירות אלו, ונעמוד על מקצת תוכניהן ודרכי ההתהוותן, וזאת על רקע תמורות בחיי היהודים בתקופה ההיא. נלמד דוגמאות מתוך יצירות אלו תוך כדי שנעמוד על המאפיינים הייחודים של כל אחת מהן.

התלמוד עשיר בסיפורים. רבים מהם מתעדים דיאלוגים ואף ויכוחים בין תלמידי חכמים בנושאים שונים, שלא פעם מגיעים לעוצמות גבוהות. נקרא סיפורים המביאים לידי ביטוי את תרבות המחלוקת של החכמים, ונבחן כיצד הדיאלוג התלמודי מצטייר מנקודת המבט שלנו, כקוראים בני המאה ה-21: האם הדילמות התלמודיות עדיין רלוונטיות? ומה ניתן ללמוד מהתלמוד על ניהול ויכוחים בימינו?

השיעורים בקורס בגישה סדנאית פעילה: למידה בית מדרשית מקוונת בסגנון בית מדרש פתוח, לרבות השתתפות בשיח, בדיונים במליאה ולימוד טקסטים בחברותות ובהרכבים קבוצתיים שונים.

נבחן את הביטויים החזותיים והאמנותיים של העיר ירושלים ומוקד קדושתה – בית המקדש  באמנות היהודית לדורותיה ובמבט משווה לאמנות שנוצרה בתרבויות הסובבות שקידשו אף הן את העיר. נעקוב אחר הייצוגים של ירושלים הפיזית,  הרוחנית והסימבולית, ואחר המשמעויות שחבויות בתיאורים החזותיים. ננסה להבין מהם הדימויים שנקשרו בעיר, מה בין דמיון למציאות בדימויים הללו וכיצד הם משקפים את עולמם התרבותי, הרוחני והאידיאולוגי של יוצריהם.

הקורס מוקדש ללימוד פרקים א–יא בספר בראשית שמתארים סיפורים קדומים ואוניברסליים וכוללים את סיפורי הבריאה, סיפור גן־עדן, רצח הבל על ידי קין, פרשת המבול ומגדל בבל. נדון במוטיבים העיקריים ובתמות המרכזיות של הסיפורים הללו, הנוגעים בשאלות תיאולוגיות, חברתיות ומוסריות כגון: תפקידו של האדם בעולם, התביעה המוסרית ממנו, מחויבויותיו החברתיות, זיקתו לאלוהים ועוד. מתוך כך גם יתבהרו הסיבות לנטיעת הסיפורים הללו בפתחו של ספר בראשית ושל המקרא כולו. במהלך ניתוח הסיפורים נפגוש גישות שונות בפרשנות הטקסט, נכיר היבטים שונים של הניתוח הספרותי של הסיפור המקראי, ונתוודע לתמות העיקריות של ספר בראשית ולמגמות המרכזיות במחקר אודותיו.

נתמקד במעמדה הייחודי של ירושלים כעיר קדושה וכעיר בירהבאמצעות צפייה בסרטונים, מצגות ולימוד מקורות בני התקופה. בסמסטר הראשון נעסוק בשלהי התקופה העות'מאנית, בתקופת המנדט ובשנות חלוקת העיר.  בסמסטר  השני נעמיק בתהליכים שעברה ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים. השיעורים המקוונים והסיורים מתמקדים בפיתוח המרחבי של ירושלים ובדרך שבה שולבו סמלים דתיים וממלכתיים בנוף העיר. בהסתמך על מקורות התקופה – מסמכים, צילומים, צילומי אויר, מפות ותוכניות –נצביע על השינויים שחלו במקומות הקדושים היהודיים ועל הדרך שבה עוצבה ירושלים כעיר בירה.

מקוון: צפייה בשיעורים ולימוד מונחה

קורס זה יתמקד בהבנת תהליכים מרכזיים של תולדות העם היהודי ושל התפתחותו התרבותית במעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית, מאמצע המאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-20. הדיון ייפתח בראשית השתלבותם של היהודים בכלכלה המרקנטיליסטית ובמשטרים האבסולוטיים. תתואר היווצרותה של הבורגנות היהודית במערב אירופה, בחסות האבסולוטיזם הנאור, לכלל אידיאולוגיה משכילית־נאורה. נעסוק בעימות ההולך ומתפתח בין חילון ורפורמה לבין אורתודוכסיה, ולאחר מכן נדון במזרח אירופה, נציג את החסידות בדורותיה הראשונים ואת מציאות החיים הייחודית של יהודי "תחום המושב" הרוסי, וננתח כמה מהישגיה התרבותיים הבולטים של תנועת ההשכלה באזור זה. נתחקה אחר התפתחות האנטישמיות המודרנית, ההגירה הגדולה אל המערב, ההתעוררות הלאומית והעממית במאה ה-19, והשפעותיה על היהודים, ובכלל זה ראשיתה של התנועה הציונית. נתאר את ראשית הקולוניאליזם באגן הים התיכון ואת האתגרים החדשים שהביא עמו, ושניצבו על דרכם של יהודי צפון אפריקה והמזרח התיכון.

נתמקד במעמדה הייחודי של ירושלים כעיר קדושה וכעיר בירהבאמצעות צפייה בסרטונים, מצגות ולימוד מקורות בני התקופה. בסמסטר הראשון נעסוק בשלהי התקופה העות'מאנית, בתקופת המנדט ובשנות חלוקת העיר.  בסמסטר  השני נעמיק בתהליכים שעברה ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים. השיעורים המקוונים והסיורים מתמקדים בפיתוח המרחבי של ירושלים ובדרך שבה שולבו סמלים דתיים וממלכתיים בנוף העיר. בהסתמך על מקורות התקופה – מסמכים, צילומים, צילומי אויר, מפות ותוכניות –נצביע על השינויים שחלו במקומות הקדושים היהודיים ועל הדרך שבה עוצבה ירושלים כעיר בירה.

מקוון: צפייה בשיעורים ולימוד מונחה

נעסוק בהתפתחות הרוחנית והחברתית, היצירה הספרותית והדמויות הבולטות בתקופה מכרעת בתולדות עם ישראל. נשים דגש על היחס בין היהודים לסביבתם. נקרא מקורות מן התקופה וממיטב המחקר על הנושאים. נתחיל במרכזים בבבל ובארץ ישראל בתקופת הגאונים. נעקוב אחר פיתוח מרכזים חדשים בארצות האסלאם והנצרות ונסיים את הסקירה ההיסטורית בגירוש ספרד. נקדיש את השיעורים האחרונים לעיון בנושאים מרכזיים בתולדות עם ישראל בימי הביניים: ארגון הקהילה וחיי המשפחה.

קורס מקוון זה הוא חובה לכל תלמידי שנה א’. קורס זה יעסוק ברכישת מיומנויות חיוניות לכתיבת עבודה אקדמית החל מבניית משפטים ופסקאות הולמים ועד לעיצוב הערות שוליים, ציטוטים ותוכן עניינים. הקורס יעסוק בענייני סגנון, רצף הגיוני, מבנה וזיהוי קול אקדמי, וכמו כן יסקור נושאים חשובים כגון גניבה ספרותית, קול ראשון והקשר בין מבנה לנרטיב. נוסף על כך, הקורס יעניק טיפים והוראות בנוגע לשימוש יעיל בוורד ובכלים הנמצאים בתוך אפליקציה זו שיכולים לסייע בכתיבת עבודה אקדמית.
קורס זה הוא קורס מקוון והוא יתקיים כלימוד עצמאי באינטרנט. בסיום הקורס לא יינתן ציון.

6 מפגשים בשעות 13.00-10.30 בתאריכים הבאים:

20/3, 17/4, 1/5, 15/5, 29/5, 12/6

האמנות הישראלית העכשווית מוצגת בגלריות פרטיות וציבוריות ובמגוון מוזיאונים ברחבי הארץ. זהו מרחב יצירה דינמי ורב־קולי, החושף מנעד רחב של זהויות המושפעות מהקשרים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים.

נבקר בתערוכות מתחלפות בגלריות ובמוזיאונים בירושלים ובגוש דן. מטרת הסיורים ליצור מפגש בלתי אמצעי עם האמנות הישראלית העכשווית, להעמיק במשמעויותיה, לזהות נקודות ממשק בין היצירות לבין סוגיות זהותיות עכשוויות, ולבחון כיצד הן משקפות ומתמודדות עם אתגרי התקופה. בנוסף, נעסוק בתחום האוצרות האמנותית ונבחן את תפקידה בעיצוב חוויית הצופה ובהבניית הפרשנות האמנותית. במסגרת חלק מהסיורים יתקיימו מפגשים עם אוצרים ואוצרות, אמניות ואמנים, שיעניקו מבט מבפנים על התהליכים היצירתיים והאוצרותיים.

נכיר מקרוב את התגליות הארכיאולוגיות החדשות שנחשפו בשנים האחרונות בירושלים הקדומה. תגליות אלו כוללות הן ממצאים ארכיאולוגיים חדשים וחשובים הן מחקרים חדשים שיחד מספקים תמונת מצב עדכנית על אודות המחקר הארכיאולוגי של ירושלים הקדומה. מטרת הסיור להפגיש את הסטודנטים עם השרידים בשטח תוך דיון במידע ובסוגיות המחקריות ובמשמעותם להבנת ההיסטוריה של העיר

שישי 13.00-09.00

במועדים: 1/5, 29/5, 5/6, 12/6, 19/6

קורס זה מעניק הזדמנות ללמוד ולחקור את ירושלים מזווית לא שגרתית – היסטורית, גיאוגרפית ואמנותית. שילוב של שיעורי זום, סיורים ויצירה בחלקיה השונים של העיר, תוך לימוד עיוני ואמנותי. הקורס יפתח בקרב התלמידים חשיבה ביקורתית בנוגע לנוף בכלל ונוף ירושלים בפרט. המקומות הקדושים, הרחובות והסמטאות יהיו סביבת הלימוד של הקורס שיחשוף את התלמידים לצלמים ואמנים היסטוריים ועכשוויים, העוסקים בעבודתם במפגש בין זיכרון, מקום וקדושה. בחלקו המעשי ילמדו משתתפי הקורס צילום באמצעות טלפונים ניידים תוך יצירת עבודות תלויות מקום.

חמישי 6.11 18.30 -20.00 זום
הרצאה 1: יוצאים לדרך

שישי 7.11 9:00-12:00 סיור
סיור 1: מסלול חוצה עיר: מהעיר העתיקה לעיר החדשה (רחוב יפו ושוק מחנה יהודה)

חמישי 13.11 18.30-20.00 זום
הרצאה 2: תמונות היסטוריות

שישי 14.11 9:00-12:00 סיור
סיור 2: בעקבות תמונות היסטוריות ברחבי העיר העתיקה ומקומות נוספים

שישי 21.11 9:00-12:00 סיור
סיור 3: קדוש, קדוש, קדוש: מקומות קדושים ועולי רגל

שישי 28.11 9:00-12:00 סיור
סיור 4: נוף של זיכרון: יד ושם, הר הרצל ובית הקברות הצבאי

שישי 5.12 9:00-12:00 סיור
סיור 5: פסלים כאנשים – אנשים כפסלים – מוזיאון ישראל

חמישי 11.12, 18.30 -20.00 זום
הרצאת סיכום

שיתוף פעולה אקדמי ראשון מסוגו בין בית ספר הארי רדזינר למשפטים למכון שכטר למדעי היהדות, מציע קורס בהנחיית אנשי סגל וסטודנטים משני המוסדות, ובהשתתפות סטודנטים וסטודנטיות משני המוסדות.

הקורס יתקיים במהלך סמסטר ב' תשפ"ו ויכלול 6 מפגשים מרוכזים – שני מפגשים באוניברסיטת רייכמן, שני מפגשים במכון שכטר בירושלים, שני מפגשים בזום ויום עיון מסכם פרונטלי בסיום הקורס. (ההגעה לאוניברסיטת רייכמן בהרצליה תעשה באופן עצמאי ע"י הסטודנטים המשתתפים בקורס.)

נדון בהיבטים תיאולוגיים, משפטיים ופוליטיים של תופעת המנהיגות ונבחן סוגיות מפתח בנושא דרך שתי פרספקטיבות – מדעי היהדות וחקר המשפט. נדון בדגמי הנהגה החל מתקופת המקרא וחז"ל ועד לבית המשפט העליון כמעצב מנהיגות חוקתית. מטרת הקורס לפתח אפיקי מחשבה חדשים בעקבות הדיון הבין־תחומי, ולאפשר מפגש בלתי אמצעי של סטודנטים ומרצים ממוסדות אקדמיים שונים. השיח המשותף נועד גם להתוות דרך ומוצא למשבר המנהיגות המתמשך בחברה הישראלית.

דרישות הקורס: נוכחות מלאה, השתתפות פעילה בכל המפגשים, וקריאה של מקורות אקדמיים לטובת מעורבות גבוהה בדיונים, וכתיבת העבודה המסכמת.

* הקבלה לקורס מותנית בראיון אישי

שישה מפגשים כפולים בין אפריל ליוני: שניים במכון שכטר, שניים באוניברסיטת רייכמן, שניים בזום, ומפגש מסכם בסוף השנה

מועדי המפגשים:

קורס זה מעניק הזדמנות ללמוד ולחקור את ירושלים מזווית לא שגרתית – היסטורית, גיאוגרפית ואמנותית. שילוב של שיעורי זום, סיורים ויצירה בחלקיה השונים של העיר, תוך לימוד עיוני ואמנותי. הקורס יפתח בקרב התלמידים חשיבה ביקורתית בנוגע לנוף בכלל ונוף ירושלים בפרט. המקומות הקדושים, הרחובות והסמטאות יהיו סביבת הלימוד של הקורס שיחשוף את התלמידים לצלמים ואמנים היסטוריים ועכשוויים, העוסקים בעבודתם במפגש בין זיכרון, מקום וקדושה. בחלקו המעשי ילמדו משתתפי הקורס צילום באמצעות טלפונים ניידים תוך יצירת עבודות תלויות מקום.

חמישי 6.11 18.30 -20.00 זום
הרצאה 1: יוצאים לדרך

שישי 7.11 9:00-12:00 סיור
סיור 1: מסלול חוצה עיר: מהעיר העתיקה לעיר החדשה (רחוב יפו ושוק מחנה יהודה)

חמישי 13.11 18.30-20.00 זום
הרצאה 2: תמונות היסטוריות

שישי 14.11 9:00-12:00 סיור
סיור 2: בעקבות תמונות היסטוריות ברחבי העיר העתיקה ומקומות נוספים

שישי 21.11 9:00-12:00 סיור
סיור 3: קדוש, קדוש, קדוש: מקומות קדושים ועולי רגל

שישי 28.11 9:00-12:00 סיור
סיור 4: נוף של זיכרון: יד ושם, הר הרצל ובית הקברות הצבאי

שישי 5.12 9:00-12:00 סיור
סיור 5: פסלים כאנשים – אנשים כפסלים – מוזיאון ישראל

חמישי 11.12, 18.30 -20.00 זום
הרצאת סיכום

הקורס מקנה מיומנויות בניתוח סוגיות מן התלמוד הבבלי ומקבילותיהן בתלמוד הירושלמי; ומאפשר להתחקות אחר תולדות העריכה של הסוגיות הללו והשלשלות ההלכות שבהן הן עוסקות במשך תקופות התנאים והאמוראים.נפתח מיומנויות בקריאה ובהבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים, ונשווה בינה לבין גישות המחקר החדישות תוך התמקדות במסכת פסחים בירושלמי ובבבלי.

תנאי מוקדם להרשמה: סיום בהצלחה של הקורס "תלמוד למתחילים" במכון שכטר, או רקע אקדמי מוכח מקביל בתחום.

חובה לקחת 4 שעות של קורס זה ברצף

קורס שהוא שער כניסה לעולם התלמוד הבבלי – מן הטקסטים המרכזיים והמכוננים של המסורת היהודית – ומטרתו להקנות כלים בסיסיים לקריאה ולהבנה של התלמוד הבבלי. נלמד סוגיות נבחרות מן הפרק הראשון של מסכת בבא בתרא, העוסקות במרחב הציבורי־עירוני וביחסי הפרט והקהילה, ובהן: היזק ראייה, חובות וזכויות של הפרט והציבור בקהילה ובעיר, מצוות צדקה ועוד.

הקורס יתמקד ביסודות לימוד התלמוד, ויכלול היכרות עם מבנה דף הגמרא, מונחים ומילים המרכזיות, מבנה הסוגייה ורבדיה, ודרכי החשיבה והטיעון של עורכי התלמוד. נעסוק גם בפרשנות, בתהליכי התהוות הסוגייה ועריכתה, לרבות עיון בכתבי יד. נשלב לימוד בחברותה, ונרכוש כלים לפיתוח לימוד עצמאי.

יצירותיו של ש"י עגנון גדושות באזכורים וברמיזות למקורות קדומים. נקרא מבחר מיצירותיו המוכרות והמוכרות־פחות של אחד מגדולי הסופרים ביצירה העברית בת זמננו ונבקש לעמוד על כפל הפנים הזה. נבחן את השימוש שעושה עגנון במקורות התלמודיים והמדרשיים, אם כמחווה ואם כפרשנות, פעמים כתחבולה ספרותית ופעמים כקריאה אירונית של הכתובים. בחלקו האחרון של הקורס יעבירו הסטודנטים רפרטים.

חינוך יהודי הוא צומת שוקק של מחשבה ומעשה, ניסיון ודמיון, רוח וחומר. בכל תפוצה יהודית בעולם ובכל תקופה בהיסטוריה, ריבוא פניה של המורשת היהודית ואלו של המציאות המשתנה נפגשים ומתנגשים בסערה על ספסל הלימודים. על אחת כמה וכמה בישראל חינוך ליהדות הוא זירת התנגשות בה תשובות הרות גורל כלפי העבר והעתיד, האומה והיחיד, מתנסחות מדי יום בפרטים הקטנים. קל לראות בחינוך היהודי שדה־קרב אידיאולוגי ופוליטי, אך בקורס הזה נלמד להתבונן בו כצוהר ללימוד, למחקר וליצירה, ולתרגל את הפרספקטיבות הללו על מצע של כתבים מכוננים ממגוון דיסציפלינות. נתמקד בשני ממדים חובקי עולם וחוויה: הגוף והשפה במטרה לצייד את העוסקים במלאכת החינוך והקהילה בישראל באוצר כלים וידיעות שייתמכו ביכולתם להתעלות לאתגרי השעה מתוך העושר העצום של התרבות והמחשבה היהודית במפגש עם ההווה הישראלי. המפגש בינינו – קשת רחבה ומגוונת של אנשי חינוך וקהילה – יפרוש מניפה של זיכרון ומורשת, חווית ההווה ויצירה לעתיד, שיאפשרו לנו לענות על השאלה מהו חינוך יהודי בישראל, ומה הוא יכול להיות.

חממה ייחודית שבה כל סטודנט מסמן לעצמו מסלול למחקר ולפיתוח יוזמות חינוכיות. בסמסטר א נפגוש רעיונות גדולים ונקבל כלים וכיווני מחשבה ומיומנויות יזמיות בתחום החינוך שיסייעו לפיתוח יוזמה חינוכית, ונשלב בין העמקה ברוח עקרונות החינוך של מרכז תל"י (חינוך פלורליסטי יהודי ישראלי) – אוריינות, שיח מרובה דעות, מיומנויות של פלורליזם וקהילתיות – לבין פדגוגיות של יוזמות חינוכית, למידה פעילה וכלים להערכה ולמשוב, ונשאל מהן הסוגיות הגדולות שצריכות לבוא בחשבון כשבאים לבנות תוכנית חינוכית. כמו כן, ניפגש עם אנשי שטח ומחקר להעשרת ארגז הכלים של הלומדים.
בסמסטר השני נלמד כיצד לפתח יוזמות חינוכיות הנובעות מהעשייה האישית של כל סטודנט במטרה ליצור "אב טיפוס" אישי שיביא לידי ביטוי את רעיונותיו היצירתיים והחדשניים. העשייה בכיתה לא תהיה תיאורטית, היא תלווה בהתנסויות מעשיות במסגרות חינוך אמיתיות, שם נוכל ליישם את הרעיונות ולהתנסות בשטח. תהליך הלמידה יכלול גם למידת עמיתים, שבה כל אחד יתרום מניסיונו וילמד מהידע של האחרים. בנוסף, נלמד גם מארגונים וממנטורים שמתמחים בפיתוח יוזמות חינוכיות.
בין החובות האקדמיות של הקורס עשייה חינוכית בתמיכה מחקרית ורפלקטיבית, שתספק לסטודנטים כלים להבנת עומקם של תהליכים חינוכיים.

חקר המקרא המודרני מציע נקודת מבט אקדמית ביקורתית לפרשנות הטקסט המקראי, השואפת להתחקות אחר תהליכי התהוותו והתפתחותו. בשונה מפרשנות מסורתית, המחקר המודרני מנתח את הטקסט המקראי על רקע ההקשרים התרבותיים, ההיסטוריים, הספרותיים והאידיאולוגיים שבהם נוצר ונמסר, ומבקש לחשוף באמצעות כלי המחקר את מגוון הקולות וההשקפות שהוטמעו ביצירה המקראית בשלבי התגבשותה.

במהלך הקורס נכיר את ספרות המקרא על סוגותיה, זרמיה, תקופותיה והשקפותיה השונות. נעסוק בעמדות המרכזיות בחקר המקרא המודרני באשר ליצירת החטיבות העיקריות של הספרות המקראית, ונבקש לענות על שאלות כגון: מהו התנ"ך? מי כתב את היצירות המקראיות, מתי ומדוע? אילו סוגי ספרים כלולים בתנ"ך ובמה הם עוסקים? איך ומתי נוצר נוסח המקרא "כפי שהוא לפנינו"? לאורך הקורס נקרא טקסטים נבחרים, ננתח את מאפייניהם הספרותיים והרעיוניים, ונבחן כיצד כלים מחקריים שונים מסייעים להבנת אופיו ורבדיו של הטקסט המקראי.

מפגש עם ספרות האגדה של חז"ל תוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטקסטים מתקופת התנאים והאמוראים שבמרכזם עומד הסיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. כמו כן, נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.

הקורס מקנה מיומנויות בניתוח סוגיות מן התלמוד הבבלי ומקבילותיהן בתלמוד הירושלמי; ומאפשר להתחקות אחר תולדות העריכה של הסוגיות הללו והשלשלות ההלכות שבהן הן עוסקות במשך תקופות התנאים והאמוראים.נפתח מיומנויות בקריאה ובהבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים, ונשווה בינה לבין גישות המחקר החדישות תוך התמקדות במסכת פסחים בירושלמי ובבבלי.

תנאי מוקדם להרשמה: סיום בהצלחה של הקורס "תלמוד למתחילים" במכון שכטר, או רקע אקדמי מוכח מקביל בתחום.

חובה לקחת 4 שעות של קורס זה ברצף

התנ"ך הוא טקסט מכונן זהות לאורך אלפי שנים – זהות דתית, לאומית, תרבותית ופוליטית. בקורס נעסוק בסוגיות של זהות אישית וקולקטיבית, ונבחן את המתח שבין העצמי לבין הכלל, בין שייכות להדרה, בין הגמוניה לשוליים, ובין יחיד לחברה.

באמצעות עיון משותף בסיפורים ובחוקים מקראיים נבחרים, נעמוד על הדרכים שבהן הזהות מוגדרת, מעוצבת ומאותגרת במצבי מעבר, קונפליקט והתחדשות בתקופה המקרא – ונשאל מה משמעותם של תהליכים אלו בעבורנו כיום.

הקורס בנוי מארבע יחידות: היחידה הראשונה עוסקת בהגדרת האני – פרידה, ייעוד וזהות – באמצעות סיפורי  אברהם, המונותאיסט הראשון; היחידה השנייה בוחנת את כינון העם וזהותו על רקע חוקי התורה ומעמד הר סיני, בדגש על מעמד מתן תורה וקובצי החוקים של אסכולת הקדושה והאסכולה הדויטרונומיסטית, ובה נלמד על תפישות הקדושה השונות המצויות במקרא ונחשוב על המשמעות של כתובים אלו בחברה הישראלית בת זמננו ובעבורנו באופן אישי. היחידה השלישית מתמקדת בזהות במבחן ותעסוק בקיום של האינדיבידואל ויחסו לקהילתו. באמצעות מחזור סיפורי שמשון נבחן את דמות היחיד הקרוע בין עולמות שונים, ומתמודד עם תחושות של שייכות וזרות. ביחידה הרביעית נעמיק בהגדרת שייכות מחדש: זהות וקהילה בצמיחה ממשבר והיחס אל האחר בימי שיבת ציון – באמצעות מגילת רות, עזרא ונחמיה.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

בקורס זה נתמקד בקריאה של תורות חסידיות למן הבעש"ט ועד אדמו"רי זמננו. קריאת עומק תאפשר לנו להתחקות אחר ההתפתחות של הספריה החסידות לצד עולם המונחים החסידי ומקורותיהם. נתעמת ונתאמת עם תורותיהם של הדמויות המרכזיות בעולם החסידי, תוך התבוננות במסורת התיאולוגית והרוחנית אשר הותירו לנו. במקביל למקורות החסידיים, שאותם נלמד בכל שיעור, תהיה גם קריאה נלווית של ספרות מחקרית על מנת להעשיר ולהרחיב את גבולות הדיון הטקסטואלי, הרוחני והאינטלקטואלי

נעסוק בהתפתחות המרחבית של ירושלים מאמצע המאה התשע־עשרה ועד לראשית שנות האלפיים, נתמקד במתח שבין מעמדה של ירושלים כעיר מקדש יהודית לבין חשיבותה כעיר בירה ישראלית,

ונעמוד על השינויים הדרמטיים שהיו מנת חלקה של ירושלים בתקופה דרמטית זו: הפיתוח והשגשוג של העיר העתיקה; בנייה מחוץ לחומות; תרומת תקופת המנדט לפיתוח העיר;

תשע־עשרה שנות חלוקת העיר (כולל התייחסות לחלקה המזרחי של העיר) ואיחודה לאחר מלחמת ששת הימים.

*בשילוב סיורים קצרים ברחבי העיר

משבר הוא מאורע מטלטל הגורם למפנה מכריע ולשינוי מהותי, והוא מיוצג בספרות המקראית על כל סוגותיה. כך למשל, חטיבת סיפורי הראשית בספר בראשית עוסקת במשברים כלל אנושיים הכוללים גירוש מגן עדן, רצח אח, והשמדת האנושות במבול; וחטיבת סיפורי האבות מתארת שורה של משברים משפחתיים הכוללים סכנה חוזרת ונשנית של חיי הזרע, עזיבה של הארץ המובטחת, ועוד. חורבן, גלות ושיבה מופיעים תדיר בספרות ההיסטוריוגרפית ובנבואה. מצוקות קיומיות כסבל וכאב נידונות בספרות החוכמה ובמזמורי תהלים.

בקורס שלנו נעיין בכמה טקסטים מקראיים המעמידים במרכזם את החוויה הכפולה של משבר ותקווה, ונעקוב באמצעותם אחר תוצאותיו במציאות החיצונית דוגמת הגירה, שינוי זהות, והחלפת פרקטיקות דתיות; במציאות הנפשית של האדם כגון עיבוד אבל והתמודדות רגשית עם אובדן; ובעולם הרעיוני הכולל תהפוכות אידיאולוגיות ואימוץ תפיסות תיאולוגיות חדשות. נברר גם את האפשרויות השונות העולות במקרא להתמודדות עם משברים, ואת הדרך שהוא מתווה לתיקון, ריפוי, גאולה ותקומה. נעיין בתוכנם של הטקסטים ובעיצובם הפואטי, תוך דגש על ההיבטים האידיאולוגיים והרגשיים המשתקפים בהם, והמשמעות שהם נשאו בעבר ונושאים בעבורנו כיום.

השבת היא אחת המצוות הראשונות במעלה ואחד הרעיונות המרכזיים ביותר ביהדות. יש הרואים בה את מתנת העם היהודי לאנושות כולה. בקורס זה ננסה לטעום מקצת מן המבחר העצום של המקורות העוסקים בשבת, החל מפסוקי המקרא המתארים את טיבו ומהותו של יום השבת, דרך מקורות מספרות הבית השני ומיצירות חז"ל, ועד דבריהם של הוגים וסופרים בני זמננו. הקורס ישלב לימוד עיוני במתכונת בית מדרשית (בחברותה), וחלק מן המפגשים יועברו על־ידי מרצים אורחים.

יונה הוא הנביא המקראי היחיד הבורח משליחותו. יחד נעיין בסיפורו של יונה כפי שהוא מתואר בספרות המדרשית הקלאסית, במדרש פרקי דרבי אליעזר ובמדרש המאוחר 'תשובת יונה הנביא'. נבחן כיצד מתמודדים המדרשים עם השאלות המסקרנות שהספר מעורר: מדוע בורח יונה ולמה מתאמצים המלחים להצילו בזמן הסערה; כיצד מתוארת השהות בבטנו של הדג ומה מעורר אותו לתפילה; האם תשובת אנשי נינוה הייתה תשובה אמתית וכנה או העמדת פנים; מהו לדעת החכמים המסר של הסיפור המקראי הזה, ומדוע קוראים אותו ביום הכיפורים.

משך דורות רבים פנינו לפרשנות המסורתית כדי להבין את פשט המקרא. העולם היהודי נפתח בפנינו על ידי קריאה בפירושי רש"י, אבן עזרא, רמב"ן וכו'. אין ספק שניתן לייצור פסיפס עשיר מהקולות הללו, אך עולה מהם בסופו של דבר פסיפס חד ממדי.

מה יקרה אם נוסיף ידיים ולבבות לראשים? האם ניתן לקיים דו־שיח בין העולם היהודי והעולם האמנותי? כיצד ניתן לשלב ערכים יהודיים עם אמנות מעשית? נעיין יחד במגוון רחב של גישות ומתודולוגיות שונות, ונלמד כיצד לנתח ולחקור טקסט וערכים יהודים באמצעות אמנות ויזואלית.

הקורס מוקדש לעיון בסיפורים נבחרים ובחוקים נבחרים מתוך חמשת חומשי התורה ובחינתם לאור הפרשנות לדורותיה. נעמוד על פרשנות פנים־מקראית לפסוקים אלו, ונבחן אותם באמצעות פרשנות מימי הבית השני ומדרשי חז"ל. עיקר ענייננו יוקדש לפירושים הרצופים לחומשי התורה של פרשני ימי הביניים והעת החדשה. נעמוד על הקשיים הפרשניים המשותפים לפרשנים אלו, וקשיים אחרים המיוחדים לחלקם בלבד. נבחן את פתרונותיהם לקשיים לאור הנחות היסוד השונות של כל פרשן או קבוצת פרשנים, הקובעות את טווח האפשרויות הפרשניות העומדות בפניהם: רצף היסטורי או "אין מוקדם ומאוחר בתורה", שאלת הבלעדיות של הקביעות ההלכתיות של התורה שבעל פה, היחס בין פשט לדרש, אחדות התורה לעומת תורת התעודות ותיאוריות ביקורתיות אחרות, שאלת קיומם של מאפיינים מיוחדים לתורת ה' לעומת "דיברה תורה כלשון בני אדם", ועוד.

הקורס מזמן היכרות־עומק עם הרעיונות שעומדים בבסיס טקסי המעבר היהודיים, מתוך תכלית מעשית: להכשיר את המשתתפים לעודד קיומם של טקסים בקהילה, ולסייע לטקסי המעבר שנערכים בקהילה ממילא לשאת משמעות רבה יותר בעבור היחידים. לכל טקס היבטים רבים: פולקלוריסטיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, סימבוליים, טקסטואליים ואחרים. נתמקד בהיבטים הרעיוניים הבאים לידי ביטוי במרכיבי הטקס, ובמיוחד בטקסטים שנאמרים בו, וכן בהיבטים מגדריים וקהילתיים שהטקסים מציפים אל פני השטח. נבחן את השלבים השונים בחיי האדם, שמיוצגים באמצעות טקסי מעבר, מנקודת מבט יהודית. נתבונן טקסי לידה, טקסי התבגרות, טקסי נישואין וטקסי קבורה ואבלות, תוך לימוד מקורות יהודיים מגוונים, שמעצבים וממשמעים את הטקס ובאמצעותו נותנים פרשנות למעבר ולשינוי בחיי היחיד.

מטרת הקורס היא יצירת היכרות ראשונית עם ארון הספרים היהודי. נטעם מספרי היסוד של היהדות וננסה לקבל תחושת התמצאות כללית בשילוב עם נגיעות עומק. כמחצית מהשיעורים יוקדשו למדפי הספרות ההלכתית וכמחצית למדפי ספרות המחשבה. הספרים השונים יוצגו על פי סדר כרונולוגי, בשילוב עם צירים תמתיים. בספרות ההלכה יושם דגש על שאלות של הוראה וחינוך, ובספרות המחשבה על שאלות מתודולוגיות. בכל שיעור נקדיש זמן ללימוד בחברותות של טקסטים מתוך הספרות הנבחנת.

מסכת אבות המכונה 'פרקי אבות' היא היצירה המפורסמת ביותר של חז"ל, שגם נלמדת יותר מכל חיבור אחר. נלמד משניות נבחרות בפרקי אבות בעיון בעזרת אבות דרבי נתן, ושלל פירושים מכל התקופות. כמו כן, נעיין במטרות החיבור, בעריכתו, בהשפעתו במשך הדורות ובמשמעותו לימינו.

נדון בסוגיות הפילוסופיות והחברתיות העיקריות שעולות מטכנולוגיות הבינה המלאכותית, מפרספקטיבה דתית יהודית. נבחן שאלות כגון האם לבינה המלאכותית יכולה להיות תודעה, באילו הקשרים ראוי לתת לה אוטונומיה, באיזו מידה ניתן לייחס לה אחריות, האם ראוי שהיא תעבוד במקומנו, ואילו מן יחסים ראוי לכונן עימה מנקודת מבט דתית, תוך עיון במקורות יהודיים ובהשוואה לגישות דתיות או פילוסופיות אחרות בספרות המחקר.

נבחן את יחסם של חז"ל לאסתטיקה וליופי. נבדוק מה היה אידאל היופי בתקופת המקרא, ובזמנם של החכמים. נשווה את הערכים האסתטיים של חז"ל לאלו של התרבות היוונית־רומית בת זמנם. נשאל האם היופי יכול לדור בכפיפה אחת עם תבונה וחוכמה, או שמא קיימת סתירה בין השניים. נבחן גישות שונות של החכמים באמצעות עיון במדרשים ובסיפורים. נעמוד על דרכי העיצוב הספרותי של טקסטים אלה, והם יחשפו בפנינו את הרגישות האסתטית של חז"ל שמתבטאת גם באופן בו הם מביעים את השקפת עולמם.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק חי ופעל בתקופה מכוננת שבה צמחה התנועה הציונית והתגבשה התשתית ההגותית שלה. הרב קוק היה מודע להגות הזו וראה מתפקידו להעמיד למולה הגות דתית-לאומית שתגיב לה ותתמודד עם האתגרים שהיא מעלה. במהלך הקורס נתחקה אחרי השיח הישיר והעקיף של הרב קוק עם רעיונות של הוגים ציוניים חילוניים בני דורו – אחד העם, ברדיצ'בסקי, א"ד גורדון, ברנר ואחרים. נצביע על הדמיון והשוני בין הגותו להגות התחייה החילונית ונדון באופן הייחודי שבו שילב בין קבלה של יסודות לאומיים מודרניים לבין ביקורת נוקבת על החילון שהיה כרוך בהם.

ירושלים היא עיר הנצח. למרות שקצת קשה להכניס נצח לתוך קורס אחד, נשתדל להבין את הסיפור של העיר המופלאה, המורכבת והמסובכת ביותר בעולם. מתי עולה ירושלים על במת ההיסטוריה, איך היא נראתה בימי דוד ושלמה ומדוע חרבה,  מה היו קורותיה בימי הבית השני ומה משמעות שנאת החינם שהביאה לחורבן השני,  האם באמת הייתה העיר שוממה אחרי החורבן, ומדוע עניינה את הנוצרים והמוסלמים,  מתי החלה העת החדשה בירושלים ומה מאפייניה,  עד כמה גדול נס ירושלים במאוחדת בירת ישראל? – ננצל את היותו של מכון שכטר נמצא בירושלים, ונצא לאתרים ההיסטוריים והארכאולוגיים בעיר כדי ללמוד אותה דרך הרגליים, ובכל זאת כמחצית מהשיעורים יתקיימו בכיתה.

קורס כפול, יש לקחת ברצף בין 8:30-12:00

הקורס מציע היכרות מעמיקה עם יסודות הליווי הרוחני ככלי תמיכה והקלה במסע החיים. נלמד על יסודות המקצוע ונבין את מקומם של המלווים הרוחניים בקשת התמיכה באדם שחווה משבר. נחקור את הזהות הרוחנית האישית והייחודית של כל משתתף כחלק מהמסע להתבוננות עצמית ולליווי אותנטי של האחר. נתרגל נוכחות מרפאת ככלי מרכזי בליווי, המדגיש הקשבה עמוקה, חמלה ואי־שיפוטיות. נלמד על הקשבה פעילה ואמפתיה כבסיס למפגש אנושי תומך. נעמיק במשמעותן של תפילות, הן במובנן המסורתי הן כיצירות אישיות המחוברות לכאן ועכשיו. ניחשף לשיטות של הערכה רוחנית על מנת לזהות מקורות כוח, תקווה ומשמעות בחיי האדם. כמו כן, נבחן איך לימוד טקסטים רוחניים יכול להעשיר ולהעמיק את מפגש הליווי.

נקרא מאמרים, נקיים שיח קבוצתי ונעמיק תיאורטית ומעשית בנושאים מרכזים במקצוע הליווי הרוחני. נתמקד באתגרים המרכזיים שאיתם מתמודדים האנשים שאנחנו מלווים, ובהם אובדן, זקנה, מחלות קשות וכרוניות, וסוף חיים.

הקורס מיועד למעוניינים ללוות אנשים מתוך עומק ומשמעות ולקבל הכשרה מקצועית כמלווים רוחניים. שיטת הלימוד בקורס שואבת את השראתה מתוכניות הכשרה בגישת ה-Clinical Pastoral Education. בנוסף נלמד "אלא המעשה" – למידה אישית וקבוצתית מתוך עבודה מעשית, המאפשרת התנסות ותרגול מעמיקים ומשלימים. הקורס מתקיים באווירה מאפשרת, מחברת ומזמינה לתהליך אישי וקבוצתי של צמיחה אישית ומקצועית.

הפילוסופים היהודים הגדולים בימי הביניים עסקו בשאלות גדולות ומשמעותיות על מהות האלוהים, משמעות החיים ואופי סגולת עם ישראל. עיסוקם בסוגיות אלו לווה בהתחבטויות ובלבטים רבים, ותשובותיהם שונות ומגוונות.

בקורס, שיוקדש לתולדות המחשבה היהודית בימי הביניים, נעסוק בקווי המתאר של התפתחות הפילוסופיה היהודית בתקופה זו באופן שיטתי. נתמקד בהוגים המרכזיים ובראשם ר' סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי והרמב"ם, ונדון בסוגיות משמעותיות להגותם כגון היחס בין דת ומדע, טעמי המצוות, השגחת האל והשלמות האנושית.

ירושלים היא עיר הנצח. למרות שקצת קשה להכניס נצח לתוך קורס אחד, נשתדל להבין את הסיפור של העיר המופלאה, המורכבת והמסובכת ביותר בעולם. מתי עולה ירושלים על במת ההיסטוריה, איך היא נראתה בימי דוד ושלמה ומדוע חרבה,  מה היו קורותיה בימי הבית השני ומה משמעות שנאת החינם שהביאה לחורבן השני,  האם באמת הייתה העיר שוממה אחרי החורבן, ומדוע עניינה את הנוצרים והמוסלמים,  מתי החלה העת החדשה בירושלים ומה מאפייניה,  עד כמה גדול נס ירושלים במאוחדת בירת ישראל? – ננצל את היותו של מכון שכטר נמצא בירושלים, ונצא לאתרים ההיסטוריים והארכאולוגיים בעיר כדי ללמוד אותה דרך הרגליים, ובכל זאת כמחצית מהשיעורים יתקיימו בכיתה.

קורס כפול, יש לקחת ברצף בין 8:30-12:00

נתמקד בשינויים שעברה ירושלים ממלחמת קרים במחצית המאה התשע עשרה ועד קום המדינה במחצית המאה העשרים. נבחן את ההתפתחויות הדרמטיות שהתחוללו בזירה הבין לאומית, האזורית, והמקומית והשפעתן על המרחב היהודי,  תוך התמודדות עם המושגים 'קולניאליזם' 'לאומיות' ו'עירוניות'. ננתח סוגיות כגון: כיצד עיצבו גורמים קולוניאליים ולאומיים, יהודיים ואחרים, את התפתחות העיר; מה בין ייצוגי העיר והמיתוסים שנכרכו בה למציאות ההיסטורית ומה ניתן להסיק מכך על ייחודה; מה הרגישו נשי ואנשי התקופה ביחס לעיר ולשינויים שפקדוה.  נעשה שימוש בכלי חקר רב־תחומיים, ויזואליים וכתובים. בהם ביוגרפיות וזיכרונות, תצלומים ותמונות, חקר חפצים ולבוש ועוד.

מטרת הקורס לבחון ולנתח את היצירה החזותית היהודית למן ראשית האמנות היהודית בעת העתיקה ועד לשלהי ימי הביניים. במהלך הקורס נעמוד על מאפייניה של האמנות היהודית בתקופה זו ועל יחסי הגומלין בינה ובין האומנות הלא יהודית שנוצרה סביבה.

נבחן את ההקשרים בהם נוצרה יצירה חזותית בתקופות הללו את מרכזי האומנות השונים בארץ ישראל ובתפוצות וכן את היחס לשאלת אמנות הדמות על רקע הדיבר השני: " לא תעשה לך פסל וכל תמונה…"

נבחן את הדרכים שבהן ציירים יהודים התמודדו עם טראומה קולקטיבית ואישית ביצירתם מהשואה ועד ימינו. נפתח בסקירה של אמנות השואה, נעמוד על מאפייניה הייחודיים ועל תפקידה כהתנגדות רוחנית וכאמצעי לעדות ולזיכרון. ננתח את ביטוייה של הטראומה בעיצוב הזהות היהודית באמנות מתקופות מאוחרות יותר, כולל אירועי ה-7 באוקטובר. באמצעות ניתוח יצירות במגוון מדיומים, נעמיק בהבנת מקומה של האמנות החזותית בזמני משבר ובהשפעתם על השפה האמנותית והאסתטית של יוצרים בני זמננו. כמו כן, נבחן כיצד האמנות משמשת כלי לעיבוד אבל, להנצחה ולחיפוש אחר משמעות ותקווה.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

תהום הזמן שמבדילה בינינו לבין נביאי המקרא עשויה למנוע מקולם להדהד בליבנו. אנחנו עלולים להתייחס לנבואה בסקפטיות, או לחילופין בתמימות יתר, כתופעה נשגבת מבינתנו השייכת לתקופה אחרת. יחד נבחן את תולדות הנבואה המקראית, את התפיסה העצמית של נביאי המקרא, ופרקים מנבואותיהם וקורותיהם, ונציע דרך אחרת להבנת הנבואה, שלפיה החוויה הנבואית מובנת וטבעית: "הנח להם לישראל, אם אין נביאים הן, בני נביאים הן", כלשון הלל הזקן (בבלי פסחים סו ע"א). הנביא הוא אדם מאמין, התופס את הבורא ככוח הרצון העומד מאחורי היקום גם בהווה. הנבואה היא תפיסת האדם את הרצון האלוהי דרך התבוננות שכלית ורגשית בטבע, בחיים ובהיסטוריה, והזדהות עם המתגלה מתוך התבוננות זו. על רקע תפיסה זו נסקור גם ניסיונות שנעשו במשך ההיסטוריה היהודית הבתר־מקראית לחדש או להחיות את הנבואה, לעומת התפיסה שלפיה בטלה הנבואה משמתו אחרוני הנביאים במקרא.

נעסוק במעמדה של האישה היהודייה כפרט וכקבוצה על פי תעודות היסטוריות. נעיין בחיי הנשים במקרא, ביב, בתקופת בית שני, בספרד, בארצות האסלאם, באשכנז גם בתקופות מוקדמות וגם לקראת העת החדשה. נשאף לראות את השינויים שהתרחשו במשך הדורות, ההשפעות מחברות שונות, והמפגש עם המודרנה.

מעמדה של ארץ ישראל כארץ הקודש הביא ליצירתם של מקומות קדושים שמשכו אליהם עולי רגל רבים. שתי תופעות אלו – מקומות קדושים ועלייה לרגל אליהם – יהיו במוקד הקורס ובמהלכו נברר סוגיות גיאוגרפיות־מרחביות הקשורות בקידוש המרחב ובתנועת עולי רגל בו. נדון במושגים 'מקום קדוש' ו'עלייה לרגל', נעמוד על שאלת היווצרותם של מקומות קדושים, על קדושת הארץ לדתות השונות, תולדות העלייה לרגל אל הארץ והקשר בינה לבין התיירות.

אמנים ישראלים רבים מתמודדים עם סוגיות זהותיות מורכבות, בין אם במודע ובין אם במובלע, תוך שהם עוסקים בקונפליקטים הנוגעים לזהות הישראלית ולזהות היהודית. סוגיות אלו מוצאות ביטוי גם במגוון ז’אנרים מסורתיים כגון טבע דומם, ציורי נוף, דיוקנאות ועוד.

במהלך הקורס נבחן דוגמאות מרכזיות מתולדות האמנות הישראלית, תוך התמקדות בנקודות המפגש ובהבדל בין הזהות היהודית והישראלית. לצד הדיון העיוני, נתנסה ביצירה מעשית בתחום הדו־ממד – רישום וציור, בהנחיית האמנית רעיה ברוקנטל, שעוסקת ביצירתה בסוגיות זהותיות אלו. בכל שיעור יוצג נושא מסוים לדיון ולהעמקה, והחלק המעשי יאפשר לסטודנטים לבטא התייחסות אישית ויצירתית להיבטים שנידונו מתוך חקירה ופרשנות אמנותית אישית.

הקורס יעסוק בתולדות המנהגים בעדות ישראל. נבחן את הקו המקשר בין ההלכות והמנהגים שנוהגים ב"שבעה", צורות וביטויי ניחומים בספרות חז"ל, ונעמוד על המתודה ההלכתית והשיקולים שעמדו בפני פוסקי ההלכה בקביעת מנהגים אלו. שיטת הלימוד: לימוד השוואתי של טקסטים מהספרות הרבנית לדורותיה.

נערוך הכרות עם הרעיונות המרכזיים בפילוסופיה הבודהיסטית והדאואיסטית ונבחן אותם בהשוואה לתורת החסידות היהודית. ננסה ליצור דיאלוג בין טקסטים מזרח אסיאתיים לבין חלקים נבחרים מתורת החסידות, תוך התמקדות בנקודות הדמיון והשוני במסורות השונות ביחסם לנפש האדם ולטבעה של המציאות. נעסוק במיתוסים המכוננים של המסורות השונות ובנושאים כמו מהות האני והיש, היחס למודעות האנושית, תפקידם של מורים רוחניים והיחס לטבע ולתרבות, וניגע גם בפרקטיקות דתיות דוגמת מדיטציה, התבודדות ותפילה. במהלך הקורס נעסוק גם בשאלת הקריאה ההשוואתית של טקסטים דתיים בכלל, בחשיבותה ובמגבלותיה.

חכמינו דרשו בפרקי אבות: "ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה" (א, י"ז), ברוח זה נתמקד בלמידה אישית וקבוצתית מתוך עבודה מעשית, ונצלול ללמידת עומק אישית וקבוצתית מתוך הנושאים, הדילמות, הקשיים וההצלחות שיעלו בעבודה המעשית. נפגוש ונכיר לעומק את עצמינו ואת הזולת. ואת הקשרים הנראים והסמויים מן העין. בקורס נחלק לסירוגין את הזמן בין מפגשי למידה של תמלולי ליווי רוחני מהעבודה המעשית בשטח, לבין הדרכה קבוצתית בנושאים נבחרים ורלוונטיים, ובין ותרגול רוחני ממסורות שונות ודינמיקה קבוצתית מעמיקה.

בשנים 634–640  נכבשה א"י כולה בידי המוסלמים שזה מקרוב באו לאזור.

הקורס יעקוב אחרי תהליך הכיבוש, השלכותיו המיידיות, והשלכותיו ארוכות הטווח  על תושבי הארץ הנוצרים, היהודים והמוסלמים . נעסוק בשינוי במעמדם המשפטי של תושבי הארץ ובהפיכתם ל"בני חסות"; בשינוי פניה של החברה במהלך התקופה – מחברה רב־לשונית הנשלטת על ידי אימפריה נוצרית, לחברה הנשלטת על ידי מוסלמים דוברי ערבית; במאבקם של "בני החסות" לשמירה על זהותם הדתית והתרבותית; ובשינוי פניה של הארץ.

מן העבר השני נעסוק בהשתרשות האסלאם והמוסלמים בארץ, בהתבססותם הדתית והתרבותית בה, ובהפיכתה לארץ קדושה בעבורם.

עד כמה היה האסלאם נוכח; כיצד התייחסו השליטים המוסלמים לבני החסות;  האם המוסלמים היו לרוב ומתי; כיצד התנהלו חייהם של בני החסות – בשאלות אלה ואחרות נדון בפגישותינו במהלך הסמסטר.

בשיעור נתחקה אחר הטקסים המרכזיים של תורת הסוד היהודית. נבחן את שורשיה בתלמוד, את התפתחותה בספרות ההיכלות, בספר יצירה, בקבלת הרמב"ן, בספר הזוהר ובקבלת האר"י. נבחן את ההצעה של טקסטים אלה לחיים ולשכלול אישי. הקורס יציע כלים לקריאה בטקסטים אלה, הבנה של תפיסת עולמה של היצירה הקבלית, סגנונה הפואטי והפרשני. בלימוד נתוודע למחלוקות מרכזיות במחקר הקבלה ונעיין בכמה גלגולים של הסוד בזמן המודרני כמו גם בריטואלים חדשים שהציעה תורת הסוד.

הקולנוע פותח צוהר להבנת ההתמודדות האנושית עם אתגרי החיים, טראומות, קונפליקטים בין אישיים ותוך אישיים, דילמות מוסריות ודתיות. דרך צפייה ביקורתית ודיון בכיתה נפתח מיומנות של ניתוח קולנועי ונרחיב את ארגז הכלים להבנת השפה הקולנועית. אנו נתעמק בפרשנויות קולנועיות שונות מן הזווית הפסיכולוגית, המוסרית, הפדגוגית והיהודית. דרך הקולנוע אנו מבקשים להגיע להבנה מעמיקה יותר של נפש האדם ומורכבותה.

עניינו של הקורס הנו בחינת תבניות מחשבתיות הנוגעות בהתמודדות עם מוות, אבלות, מחלה, זקנה, בדידות, עקרות וכל היבט נוסף של סבל אנושי מתוך א. התוודעות ללקט של מקורות מן המדרש והמחשבה היהודית הארץ ישראלית בראשית המאה העשרים, דרך הספר אמת וחסד המשמש כלי ללימוד וליישום הליווי הרוחני.  ב. דרך הגות שנכתבה ע"י רופאים  החל מזיגמונט פרויד, ממשיכיו והמתפלמסים עמו, שיצרו שיטות מחשבתיות, העומדות כיום ביסוד הפילוסופיה של הליווי הרוחני והסתמכו (או דחו) היבטים של המימד הרוחני ברפואה השואבים רעיונות והשראה מן ההגות היהודית.

הקורס בנוי במתכונת של סמינר והוא קורס שלישי בסדרת קורסי היסוד הנלמדים במסלול האקדמי מרפא: לווי רוחני (שנסגר בשנת תשפ"ה). תנאי כניסה מוקדם לקורס הנו השלמת החובות לשני הקורסים הקודמים שהתקיימו במסגרת מסלול מרפא תשפ"ה: הקורס של ד"ר רמון, "כלים בליווי רוחני בישראל (עד שנת תשפ"ה ועד בכלל), והקורס של הגב' אורה לוי אביקסיס, "לווי רוחני לאוכלוסיות שונות בישראל," (עד שנת תשפ"ה ועד בכלל).  השלמת הדרישות לצורך קבלת ציון בקורס "תבניות" כרוכה, בנוסף למטלה האקדמית, גם בהשלמת 5 הדרכות עם ד"ר רמון, אורה אביקסיס ו/או טלי הכהן (מדריכות מרפא).  כמו כן, בנוסף למטלות המשקפות את הידע האקדמי שנלמד בקורס תידרש השלמת מטלות המשקפות עיבוד של העבודה המעשית במרפא, בשילוב עם התובנות מן ההדרכות הנ"ל ועם הידע האקדמי שנצבר בקורס.  הלומדים למ.איי. במסלול מרפא: ליווי רוחני יכתבו עבודה סמינריונית בקורס זה.

קורס זה מעניק הזדמנות ללמוד ולחקור את ירושלים מזווית לא שגרתית – היסטורית, גיאוגרפית ואמנותית. שילוב של שיעורי זום, סיורים ויצירה בחלקיה השונים של העיר, תוך לימוד עיוני ואמנותי. הקורס יפתח בקרב התלמידים חשיבה ביקורתית בנוגע לנוף בכלל ונוף ירושלים בפרט. המקומות הקדושים, הרחובות והסמטאות יהיו סביבת הלימוד של הקורס שיחשוף את התלמידים לצלמים ואמנים היסטוריים ועכשוויים, העוסקים בעבודתם במפגש בין זיכרון, מקום וקדושה. בחלקו המעשי ילמדו משתתפי הקורס צילום באמצעות טלפונים ניידים תוך יצירת עבודות תלויות מקום.

חמישי 6.11 18.30 -20.00 זום
הרצאה 1: יוצאים לדרך

שישי 7.11 9:00-12:00 סיור
סיור 1: מסלול חוצה עיר: מהעיר העתיקה לעיר החדשה (רחוב יפו ושוק מחנה יהודה)

חמישי 13.11 18.30-20.00 זום
הרצאה 2: תמונות היסטוריות

שישי 14.11 9:00-12:00 סיור
סיור 2: בעקבות תמונות היסטוריות ברחבי העיר העתיקה ומקומות נוספים

שישי 21.11 9:00-12:00 סיור
סיור 3: קדוש, קדוש, קדוש: מקומות קדושים ועולי רגל

שישי 28.11 9:00-12:00 סיור
סיור 4: נוף של זיכרון: יד ושם, הר הרצל ובית הקברות הצבאי

שישי 5.12 9:00-12:00 סיור
סיור 5: פסלים כאנשים – אנשים כפסלים – מוזיאון ישראל

חמישי 11.12, 18.30 -20.00 זום
הרצאת סיכום

קורס זה מעניק הזדמנות ללמוד ולחקור את ירושלים מזווית לא שגרתית – היסטורית, גיאוגרפית ואמנותית. שילוב של שיעורי זום, סיורים ויצירה בחלקיה השונים של העיר, תוך לימוד עיוני ואמנותי. הקורס יפתח בקרב התלמידים חשיבה ביקורתית בנוגע לנוף בכלל ונוף ירושלים בפרט. המקומות הקדושים, הרחובות והסמטאות יהיו סביבת הלימוד של הקורס שיחשוף את התלמידים לצלמים ואמנים היסטוריים ועכשוויים, העוסקים בעבודתם במפגש בין זיכרון, מקום וקדושה. בחלקו המעשי ילמדו משתתפי הקורס צילום באמצעות טלפונים ניידים תוך יצירת עבודות תלויות מקום.

חמישי 6.11 18.30 -20.00 זום
הרצאה 1: יוצאים לדרך

שישי 7.11 9:00-12:00 סיור
סיור 1: מסלול חוצה עיר: מהעיר העתיקה לעיר החדשה (רחוב יפו ושוק מחנה יהודה)

חמישי 13.11 18.30-20.00 זום
הרצאה 2: תמונות היסטוריות

שישי 14.11 9:00-12:00 סיור
סיור 2: בעקבות תמונות היסטוריות ברחבי העיר העתיקה ומקומות נוספים

שישי 21.11 9:00-12:00 סיור
סיור 3: קדוש, קדוש, קדוש: מקומות קדושים ועולי רגל

שישי 28.11 9:00-12:00 סיור
סיור 4: נוף של זיכרון: יד ושם, הר הרצל ובית הקברות הצבאי

שישי 5.12 9:00-12:00 סיור
סיור 5: פסלים כאנשים – אנשים כפסלים – מוזיאון ישראל

חמישי 11.12, 18.30 -20.00 זום
הרצאת סיכום

הקורס מוקדש ללימוד פרקים א–יא בספר בראשית שמתארים סיפורים קדומים ואוניברסליים וכוללים את סיפורי הבריאה, סיפור גן־עדן, רצח הבל על ידי קין, פרשת המבול ומגדל בבל. נדון במוטיבים העיקריים ובתמות המרכזיות של הסיפורים הללו, הנוגעים בשאלות תיאולוגיות, חברתיות ומוסריות כגון: תפקידו של האדם בעולם, התביעה המוסרית ממנו, מחויבויותיו החברתיות, זיקתו לאלוהים ועוד. מתוך כך גם יתבהרו הסיבות לנטיעת הסיפורים הללו בפתחו של ספר בראשית ושל המקרא כולו. במהלך ניתוח הסיפורים נפגוש גישות שונות בפרשנות הטקסט, נכיר היבטים שונים של הניתוח הספרותי של הסיפור המקראי, ונתוודע לתמות העיקריות של ספר בראשית ולמגמות המרכזיות במחקר אודותיו.

נתמקד במעמדה הייחודי של ירושלים כעיר קדושה וכעיר בירהבאמצעות צפייה בסרטונים, מצגות ולימוד מקורות בני התקופה. בסמסטר הראשון נעסוק בשלהי התקופה העות'מאנית, בתקופת המנדט ובשנות חלוקת העיר.  בסמסטר  השני נעמיק בתהליכים שעברה ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים. השיעורים המקוונים והסיורים מתמקדים בפיתוח המרחבי של ירושלים ובדרך שבה שולבו סמלים דתיים וממלכתיים בנוף העיר. בהסתמך על מקורות התקופה – מסמכים, צילומים, צילומי אויר, מפות ותוכניות –נצביע על השינויים שחלו במקומות הקדושים היהודיים ועל הדרך שבה עוצבה ירושלים כעיר בירה.

מקוון: צפייה בשיעורים ולימוד מונחה

קורס זה יתמקד בהבנת תהליכים מרכזיים של תולדות העם היהודי ושל התפתחותו התרבותית במעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית, מאמצע המאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-20. הדיון ייפתח בראשית השתלבותם של היהודים בכלכלה המרקנטיליסטית ובמשטרים האבסולוטיים. תתואר היווצרותה של הבורגנות היהודית במערב אירופה, בחסות האבסולוטיזם הנאור, לכלל אידיאולוגיה משכילית־נאורה. נעסוק בעימות ההולך ומתפתח בין חילון ורפורמה לבין אורתודוכסיה, ולאחר מכן נדון במזרח אירופה, נציג את החסידות בדורותיה הראשונים ואת מציאות החיים הייחודית של יהודי "תחום המושב" הרוסי, וננתח כמה מהישגיה התרבותיים הבולטים של תנועת ההשכלה באזור זה. נתחקה אחר התפתחות האנטישמיות המודרנית, ההגירה הגדולה אל המערב, ההתעוררות הלאומית והעממית במאה ה-19, והשפעותיה על היהודים, ובכלל זה ראשיתה של התנועה הציונית. נתאר את ראשית הקולוניאליזם באגן הים התיכון ואת האתגרים החדשים שהביא עמו, ושניצבו על דרכם של יהודי צפון אפריקה והמזרח התיכון.

קורס זה מעניק הזדמנות ללמוד ולחקור את ירושלים מזווית לא שגרתית – היסטורית, גיאוגרפית ואמנותית. שילוב של שיעורי זום, סיורים ויצירה בחלקיה השונים של העיר, תוך לימוד עיוני ואמנותי. הקורס יפתח בקרב התלמידים חשיבה ביקורתית בנוגע לנוף בכלל ונוף ירושלים בפרט. המקומות הקדושים, הרחובות והסמטאות יהיו סביבת הלימוד של הקורס שיחשוף את התלמידים לצלמים ואמנים היסטוריים ועכשוויים, העוסקים בעבודתם במפגש בין זיכרון, מקום וקדושה. בחלקו המעשי ילמדו משתתפי הקורס צילום באמצעות טלפונים ניידים תוך יצירת עבודות תלויות מקום.

חמישי 6.11 18.30 -20.00 זום
הרצאה 1: יוצאים לדרך

שישי 7.11 9:00-12:00 סיור
סיור 1: מסלול חוצה עיר: מהעיר העתיקה לעיר החדשה (רחוב יפו ושוק מחנה יהודה)

חמישי 13.11 18.30-20.00 זום
הרצאה 2: תמונות היסטוריות

שישי 14.11 9:00-12:00 סיור
סיור 2: בעקבות תמונות היסטוריות ברחבי העיר העתיקה ומקומות נוספים

שישי 21.11 9:00-12:00 סיור
סיור 3: קדוש, קדוש, קדוש: מקומות קדושים ועולי רגל

שישי 28.11 9:00-12:00 סיור
סיור 4: נוף של זיכרון: יד ושם, הר הרצל ובית הקברות הצבאי

שישי 5.12 9:00-12:00 סיור
סיור 5: פסלים כאנשים – אנשים כפסלים – מוזיאון ישראל

חמישי 11.12, 18.30 -20.00 זום
הרצאת סיכום

לשם מה ברא אלוהים את האדם? מה משמעות חייו החולפים? למה הרוע שולט בעולם? איך ראוי להתמודד עם הסבל? שאלות כגון אלה מועלות ונידונות בספרות החוכמה המקראית: איוב, קהלת ומשלי. ספרות זו חריגה בין ספרי התנ"ך בכך שהיא מתעלמת כמעט כליל מן ההיבט הלאומי של עם ישראל ותורת ישראל, ומתמקדת בשאלות קיומיות ואוניברסליות. נלמד חלקים נבחרים מספרות החוכמה ונעמוד על עולמה הערכי וההגותי הייחודי.

נעיין במבחר סיפורים ומימרות מן התלמוד הבבלי והירושלמי למסכת זו, וכן במקורות מקבילים ומשיקים שעוסקים במחזור המים בטבע ובאקלים הארץ־ישראלי, תוך שימוש בדימויים נשיים וגבריים. נבחן את יחסם של חז"ל לפריון ולפוריות, ונעמוד על מקומן של הנשים בסיפורי הורדת גשמים, ועל הקשר שבין האדם לבין אמא־אדמה.

מטרתו של הקורס לפתח את היכולת של לימוד רהוט בתלמוד הבבלי. נשים דגש על פשט הסוגייה באמצעות קריאה מדויקת, תשומת לב לדקדוק הארמי, לסדר הדורות, ולריאליה של התקופה. כמו כן, נכיר את ספרות המחקר שנכתבה בנושא.

המסורת היהודית היא תרבות שמניחה בתשתית הקיום שלה את כתבי הקודש ואת פרשנותם. במשך כל הדורות התבסס החינוך היהודי על למידה משמעותית ופרשנית של טקסטים. הפרשנות היהודית היא פרשנות יצירתית מגוונת ורב־קולית. הקורס מקנה ידע בסיסי ואוריינטציה בתיאוריות של הפרשנות, תוך הדגמה וקריאה במקורות מתוך המסורת היהודית מתקופת המקרא ועד ימינו. נעסוק בהבחנה בין תורה שבכתב לתורה שבעל־פה, בתפקידו של המדרש, ובתופעת המחלוקת. נלמד פרשנות מודרנית, ציונית ופמיניסטית. המתודולוגיה של הקורס תדרוש מן הסטודנטים השתתפות פעילה וניתוח טקסטים ופרשנויות מתוך גישה חינוכית שרואה בתלמיד כמפרש וכיוצר בתוך ומתוך הטקסט.

ב-1947 נחשפה תגלית שעתידה הייתה להשפיע באופן מכריע על הבנת ההיסטוריה של היהודים ותרבותם (והיא ממשיכה להדהד ולחדש עד ימינו אלה): מציאתן של מגילות קדומות בסביבת חורבת קומראן שבמדבר יהודה. המגילות נחשבות לאחת התגליות הארכיאולוגית הבולטות של המאה ה-20 ובעקבות גילוין נוסד תחום מדעי חדש שעוסק בחקר מגילות קומראן ומדבר יהודה בכלל. מחלוקות גדולות בשאלות מרתקות מעסיקות את המחקר מאז ואז עכשיו, במדעי היהדות, בחקר הנצרות הקדומה ובחקר המקרא.

נסקור את ממצא המגילות מקומראן, נעמיק בטקסטים נבחרים מסוגות שונות ובנושאים שונים, ננסה לשבץ את הידע על המגילות ומתוך תוכנן בהיסטוריה היהודית בהתאם לתיאוריות שונות שהוצעו, נדון ביחס שבין האתר הארכיאולוגי בח'רבת קומראן ובכותבי המגילות שנמצאו בסמוך לו, וננסה להאיר את הרלוונטיות של מגילות קומראן בתחומי המחקר השונים ולתרבות העברית בכלל.

מטרת הקורס לפרוש בפני הלומדים את ספרות האגדה של חז"ל מתוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטכסטים מתקופת התנאים והאמוראים במרכזם עומד הסיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. תוך כדי לימוד נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. פרט לכך נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.

סדנה בפסיקת הלכה וכתיבת תשובות באמצעות טיפול בבעיות אקטואליות. יושם דגש רב על הדרכה ביבליוגרפית. בסדנה יתבקשו התלמידים ליישם את הידע המגוון שרכשו במהלך לימודי התלמוד וההלכה במכון שכטר.

נעסוק בשאלה של התפתחות ההלכה היהודית מהמאה ה16 ועד ימינו. נראה כיצד הספרות ההלכתית, מהשולחן ערוך ונושא כליו, נסמכת על ההלכה התלמודית והראשונים כדי להכריע במחלוקות והן לקבוע הלכה בסוגיות חדשות. נעבור על פוסקים מרכזיים של קהילות שונות באירופה, במזרח התיכון, ובצפון אפריקה, וגם נשווה בין פסיקות של זרמים שונים.

הקורס פתוח גם לאלה ללא רקע וגם אלה שלמדו קורס בהתפתחות ההלכה מהתלמוד עד לשולחן ערוך.

נתמקד בניתוח תהליכי המודרניזציה המורכבים ומרובי־הפנים שעברו על הקהילות היהודיות בצפון אפריקה החל מהתקופה הטרום קולוניאלית. התהליכים הללו התאפיינו בהשפעות מגוונות ובהתאמה לנסיבות הספציפיות של כל תקופה, אזור גיאוגרפי ושכבה חברתית. נתמקד באופן שבו רעיונות חדשים – שמקורם בין היתר בזרמי מחשבה כגון הנאורות האירופאית, ההשכלה היהודית במזרח אירופה, תנועת הנהצ'ה הערבית וספרות המוסר העות'מאנית – השפיעו על שכבות שונות בחברה היהודית הצפון אפריקאית, ואת התהליכים של עיבוד והטמעה שעברו רעיונות אלה בהקשר של התרבות היהודית המקומית.

נבחן בצורה ביקורתית ומעמיקה מגוון תפיסות וגישות שפותחו על ידי רבנים, הוגים והוגות מהחברה היהודית הצפון אפריקאיתעל עיצובה של זהות יהודית מודרנית. הקורס יאפשר להכיר את מגוון הפרשנויות והחזונות שהציעו הוגים יהודים בני המאות ה-19 וה-20 ביחס לזהות היהודית המודרנית המתהווה. דגש מיוחד יושם על ההקשרים התרבותיים של כל אחד מההוגים הנדונים, על המחלוקות והפולמוסים המרכזיים שהתגלעו ביניהם, ועל מידת ההשפעה שהם הותירו על סביבתם החברתית והאינטלקטואלית.

חממה ייחודית שבה כל סטודנט מסמן לעצמו מסלול למחקר ולפיתוח יוזמות חינוכיות. בסמסטר א נפגוש רעיונות גדולים ונקבל כלים וכיווני מחשבה ומיומנויות יזמיות בתחום החינוך שיסייעו לפיתוח יוזמה חינוכית, ונשלב בין העמקה ברוח עקרונות החינוך של מרכז תל"י (חינוך פלורליסטי יהודי ישראלי) – אוריינות, שיח מרובה דעות, מיומנויות של פלורליזם וקהילתיות – לבין פדגוגיות של יוזמות חינוכית, למידה פעילה וכלים להערכה ולמשוב, ונשאל מהן הסוגיות הגדולות שצריכות לבוא בחשבון כשבאים לבנות תוכנית חינוכית. כמו כן, ניפגש עם אנשי שטח ומחקר להעשרת ארגז הכלים של הלומדים.
בסמסטר השני נלמד כיצד לפתח יוזמות חינוכיות הנובעות מהעשייה האישית של כל סטודנט במטרה ליצור "אב טיפוס" אישי שיביא לידי ביטוי את רעיונותיו היצירתיים והחדשניים. העשייה בכיתה לא תהיה תיאורטית, היא תלווה בהתנסויות מעשיות במסגרות חינוך אמיתיות, שם נוכל ליישם את הרעיונות ולהתנסות בשטח. תהליך הלמידה יכלול גם למידת עמיתים, שבה כל אחד יתרום מניסיונו וילמד מהידע של האחרים. בנוסף, נלמד גם מארגונים וממנטורים שמתמחים בפיתוח יוזמות חינוכיות.
בין החובות האקדמיות של הקורס עשייה חינוכית בתמיכה מחקרית ורפלקטיבית, שתספק לסטודנטים כלים להבנת עומקם של תהליכים חינוכיים.

נסקור תהליכים מרכזיים ומגמות כלליות בתולדות היהודים בעת החדשה, תוך דגש על התעצבותן מחדש של קהילות, תנועות וזהויות בתפוצה היהודית. הקורס כולל שלשה מרכיבים עיקריים: השפעות ההשכלה ותהליכי המודרניזציה על צמיחתן של זהויות ותנועות שונות באירופה במהלך המאה ה-19; מגמות ושינויים בקרב קהילות בארצות האסלאם על רקע המפגש עם תהליכי קולוניזציה וסוכני מודרניזציה; וייסודה של התנועה הציונית והתפתחותה כמרכיב פוליטי וזהותי בעולם היהודי. הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

עיון במקורות חז"ל (בעיקר תלמוד בבלי), בספרי הלכה (רמב"ם, שולחן ערוך, משנה ברורה) ובארון הספרים החסידי (בעיקר אבות החסידות), על מנת לשאול שאלות המעצבות את תודעת המתפללים – הן שליחי הצבור הן הקהל. מטרת הקורס אינה יכולת פסיקה בהלכות תפילה אלא ההתדיינות במקורות הלכתיים ומיסטיים על מנת לשאוב מתוכם מוקדי חשיבה ויצירה למתפללי המאה ה-21.

בין הנושאים שיידונו בקורס: הארכיטקטורה של מקום התפילה, הכוריאוגרפיה של המתפללים, ריטואליזציה של מטבע תפילה ו"מתפללים מקצועיים", יחיד וציבור בציבור, המשמעות המיסטית של מעשה התפילה והיבטים תיאולוגיים.

תנועת התחייה העברית בימי ראשית הציונות ניצבה בפני אתגר מרכזי: כיצד לעצב תרבות עברית חדשה שתשרת את המפעל הלאומי, ובה בעת תשמר קשר עמוק עם אוצרות הרוח של דורות קודמים?

במוקד הקורס תעמוד דמותו של ח"נ ביאליק. נלמד על מפעליו התרבותיים ונבחן כיצד הצליח להעניק משמעות חדשה לחומרים מסורתיים ולהפוך אותם למצע לתרבות לאומית מתחדשת. לצד ביאליק, נדון בהוגים מרכזיים נוספים בתקופת התחייה ובדיאלוגים הרעיוניים הסוערים שהתנהלו ביניהם. דרך פולמוסים אלה נחשוף את השאלות המכוננות: מהם יחסי הגומלין בין המרכז התרבותי בארץ ישראל ליהודי התפוצות? מה תפקידם של טקסטים עתיקים בתרבות לאומית מודרנית? איך מעצבים מחדש את השבת והחגים? ומהי משמעותה של "קדושה" בעולם לאומי-חילוני?

רבים מסיפורי התורה מתארים תלונות, תרעומת ומרמור של בני ישראל במהלך נדודיהם במדבר. עוד לפני שחצו את הים שאלו הם את משה: "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר?" (שמות יד, יא).

נלמד להכיר לרוחב ולעומק כמה מהסיפורים הללו, וביניהם סיפורי הוצאת המים מן הסלע, סיפורי המן והשלו, צרעת מרים, קרח ועדתו, ונחש הנחושת. נחשוף את המאבקים האידיאולוגיים העומדים מאחורי הסיפורים הללו, ונראה כיצד הם צמחו והורחבו במשך הדורות.

מדרש הוא פעולה יצירתית שיש בה אלמנט של משחק והנאה, ושמשולבים בה מעוף ודמיון. כמו כל עשייה אמנותית, גם המדרש לא צמח יש מאין, והוא נשען על יצירה ספרותית עתיקת יומין וחשובה מאין כמותה – המקרא, שזכה לכינוי "ספר הספרים". יחד נתנסה בכתיבת מדרש, נכיר את עולמו הקסום של המדרש ונתיידד עם ארגז הכלים הדרשני. נלמד כיצד להשתמש בלשון הכתוב בצורה יצירתית כדי להפיק רעיונות חדשים ופירושים מקוריים. נעיין במדרשים קלאסיים ובמדרשים שנכתבו בשנים האחרונות, ונראה כיצד הם מתייחסים לנושאים אקטואליים ולבעיות השעה. באמצעות קריאה רגישה של המקרא, נחבר בעצמנו מדרשים היוצקים משמעויות חדשות לפסוקים המקראיים, שיביעו עולם פנימי עשיר של רעיונות ונושאים שמעסיקים כל אחת ואחד מאיתנו.

הכינוי 'משומד' ידוע לשמצה בעולם היהודי, ולרוב בגרסתו המוכרת יותר ה'מומר'. כך גם 'מין' 'כופר' וכינויים אחרים. מונחים אלו הפכו לשם גנאי לאנשים סוררים המפנים את ערפם לקהילה היהודית , מובנם של המונחים ומעמדם משרטטים את קוי הגבול של הקהילה היהודית ומתוך מבט כזה נצא למסע בעקבותיו. ננסה "לעשות סדר" בכדי להבין מי כונה, ואיך, מתי הדברים השתנו, ומה היו המשמעויות לאורך השנים? נתמקד בספרות חז"ל ובספרות הגאונים, אך גם נבדוק עדויות ומידע רלוונטי מספרות לא יהודית, ובמיוחד בספרות נוצרית ובית המדרש יכלול הרצאות ממרצים אורחים.

נתמקד בסיפורים מן התלמוד וממדרשי האגדה שמתמודדים עם אסונות ומוות, הן ברמה האישית הן ברמה הלאומית. נלמד משלים ומדרשים הנשענים על נבואות הנחמה ועל מזמורי תהלים, נעיין בסוגיות תלמודיות על חורבן בית המקדש ועל האבל הפרטי של דמויות מרכזיות כגון רבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא.

הקורס מיועד לתלמידי תואר שני ולתלמידי התוכנית 'שפת הנפש'.

החברה הישראלית־יהודית מורכבת מפסיפס עשיר של קהילות שונות, כל אחת בעלת סיפור ייחודי, ערכים ומסורות משלה. נצא למסע חווייתי במהלכו נפגוש קהילות מגוונות, נלמד על אורחות חייהן, ונעמיק בהבנת הדינמיקות החברתיות, התרבותיות והדתיות שלהן. באמצעות מפגשים אישיים, ודיונים מעמיקים, נחשף למורכבויות ולחוזקות של קהילות שונות. נשאל כיצד זהות, אמונה וערכים מעצבים קהילות, ומה ניתן ללמוד מהן על החברה הישראלית כולה.

הקורס מזמין להסתכל מקרוב, לשמוע סיפורים, ולחוות את החברה הישראלית דרך עיניהם של חברי הקהילות.

החברה הישראלית הקדומה – בית היוצר של הטקסטים המקראיים – התקיימה בתוך עולם עשיר ובמסורת ספרותית ששורשיה נטועים כבר באלף השלישי לפני הספירה. מסורת זו כללה מיתוסים ואפוסים, ספרות חוק, בריתות, יצירות חוכמה, מזמורים ותפילות.

ניחשף למסורת הספרותית העשירה והמגוונת הזו, בדגש מיוחד על מסופוטמיה ומצרים. באמצעות עיון בטקסטים נבחרים ויישום מתודולוגיות מחקר עדכניות, נבחן את נקודות הדמיון וההבדלים בין המסורת המקראית למסורות השכנות בסוגיות מרכזיות כגון חוק, נבואה, ספרות חוכמה וקינות. הקורס ישלב דיון בהיבטים היסטוריים, ספרותיים ותיאולוגיים עם בחינה ביקורתית של המתודולוגיות העומדות בבסיס המחקר ההשוואתי, ויקנה לסטודנטים כלים להבנת הרקע התרבותי וההיסטורי של הטקסטים המקראיים באופן שמאיר אותם באור חדש.

נעסוק בסוגיות ייסוד בהגותם של רס"ג (ר' סעדיה גאון) ורמב"ן (ר' משה בן נחמן). בעוד שרס"ג נשען על 'השכל הישר' ויונק מן הפילוסופיה של ה'כלאם', רמב"ן נשען 'על דרך האמת' ויונק ממסורות קבליות. נתמקד בפרשנותם לבריאת העולם ובהבנת האל הנגזרת מכך. נשווה את פרשנותם לטעמי המצוות ונתעמק במעמדו של העולם הזה ויחסו לעולם הבא. נופתע לגלות את הדמיון ביחסם לסוגיות ייסוד מסוימות, למרות ההבדלים בגישתם הבסיסית לתבונה ולמקורות.

מחנה מחקר הוא קורס בהשתתפות פעילה של תלמידי המסלול לימודי ירושלים וארץ ישראל. מטרת הקורס לימוד ותרגול שיטות מחקר בגיאוגרפיה היסטורית ובגיאוגרפיה תרבותית בהתמקדות בתא שטח ייחודי. נתנסה בשיטת מחקר זו באזור העיר העתיקה של ירושלים. במהלך תהליך הלמידה יוגדרו תחומי העיסוק ומאפייניו לפי פרמטרים שונים ולאחר מכן יבחרו התלמידים נושאי מחקר עצמאיים ויחקרו אותם במהלך הסמסטר, בעבודת צוות, ותוך כתיבת עבודה אישית.

קורס כפול, יש לקחת ברצף בין 8:30-12:00

נבחן את ההיבטים הפרשניים והמעשיים של האיסור בדיבר השני על יצירת פסל ותמונה בהקשר של דמות האדם. נפתח בדמות המלאה ונפרק אותה למרכיביה: פנים, עין, מבט – ולאחר מכן נחזור ונחבר את החלקים השונים לדמות שלמה תוך התייחסות להסתייגויות לכך במסורת היהודית. בחלק העיוני של הקורס נבחן את המקורות היהודיים שדנים בדמות האדם ואיברים השונים ונעמוד על דרכי ההתמודדות של האמנים לאורך תקופות ותרבויות שונות עם המגבלות שהציבה המסורת היהודית. בחלק הסדנאי נתנסה ביצירה של דמות האדם ומרכיביה השונים בטכניקות פיסוליות שונות. בנוסף, נערוך ביקורים במוזיאונים ונתרשם באופן בלתי אמצעי מן היצירות, וניצור בהשראתן.

בצד מענה לבעיית האנטישמיות ('צרת היהודים', בלשון אחד העם), התנועה הציונית נתנה מענה גם למשבר הזהות היהודית במודרנה ('צרת היהדות'). קורס זה יתמקד בהגות הציונית החילונית ויבחן את עמדותיהם של הוגים אלה במספר תחומים מרכזיים, ובהם: יחסם כלפי העבר היהודי, חזונותיהם לגבי המדינה היהודית, היחס כלפי הערבים, משנה כלכלית־חברתית, ועוד. נעסוק בדמויות כגון סמולנסקין ופינסקר, אחד העם והרצל, סירקין וז'בוטינסקי, ביאליק וברנר, בובר ובן-גוריון ועוד.

ראשיתה של ההגות היהודית בעת החדשה בברוך שפינוזה. שמו נקשר בנתק רדיקלי מן העבר היהודי. שפינוזה אומנם קרא את ההוגים היהודים מימי הביניים ואף הושפע מהרמב"ם, אך הוא ראה את עצמו כהוגה עצמאי. אכן, הוא חצה את הקווים ויצא מגבולות הקהילה היהודית, ובכך בישר על התהליך היהודי החשוב ביותר בעת החדשה: האמנציפציה. ספרו של שפינוזה מאמר תיאולוגי־מדיני הוא מניפסט מודרני התוקף בגלוי את המסורת היהודית, הן את כתבי הקודש ואת מעמדם, הן את המבנה התיאולוגי־מדיני של תורת משה. הספר מפתח שאלות שילוו את היהודים במהלך העת החדשה: מהי מעמדה של התורה? האם יש בה אמת מטפיזית, או שמא היא בעיקר תורה פוליטית המעמידה חוקים בעבור עם מסוים? ומהו היחס הנכון בין דת ומדינה? – לשאלות אלה יידרשו כל ההוגים היהודים החשובים בעקבות שפינוזה, ובראשם: משה מנדלסון והרמן כהן. כהן הוא גם החולייה המקשרת בראשית המאה ה-20 שהובילה לתנועת החזרה ליהדות, שתאפיין את ההגות היהודית במאה ה-20 כולה, תנועה שמעמידה במרכז את היחס לזולת. היהדות של כהן – וגם של ממשיכיו פרנץ רוזנצווייג, מרטין בובר ועמנואל לוינס – מתאפיינת בדגש שהיא שמה על הממד האתי או המוסרי במסורת היהודית.

מחנה מחקר הוא קורס בהשתתפות פעילה של תלמידי המסלול לימודי ירושלים וארץ ישראל. מטרת הקורס לימוד ותרגול שיטות מחקר בגיאוגרפיה היסטורית ובגיאוגרפיה תרבותית בהתמקדות בתא שטח ייחודי. נתנסה בשיטת מחקר זו באזור העיר העתיקה של ירושלים. במהלך תהליך הלמידה יוגדרו תחומי העיסוק ומאפייניו לפי פרמטרים שונים ולאחר מכן יבחרו התלמידים נושאי מחקר עצמאיים ויחקרו אותם במהלך הסמסטר, בעבודת צוות, ותוך כתיבת עבודה אישית.

קורס כפול, יש לקחת ברצף בין 8:30-12:00

תיאור הקורס: הקורס מקנה לסטודנטים הבנה תיאורתית מעמיקה של צילום כשפה חזותית וכאמצעי תקשורת המשפיע על תפיסת המציאות החברתית. נרכוש כישורים מעשיים בצילום (בטלפון הנייד) תוך כדי פיתוח יכולת ביקורתית לניתוח תמונות ונרטיבים חזותיים. נתייחס, בין היתר, למתודולוגיית פוטוויס (Photo Voice) – כלי מחקר המבוסס על השתתפות קהילתית והעצמה חברתית, שבו הצילום מאפשר נקודת מבט אותנטית מתוך הקהילה. נתמקד בניתוח יחסי הכוח שבין הצלם למצולם, תוך הבחנה בין צילום מנקודת מבט חיצונית של החוקר לבין יכולתה של הקהילה לתעד את עצמה. נדון בשאלות האתיות המורכבות של ייצוג חזותי של "האחר" ונלמד כלים מעשיים להתמודדות עם הדינמיקות והקונפליקטים שעלולים להיווצר במהלך הצילום והמחקר.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השנייה. נתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. נעסוק בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. נתאר את צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון ייפתח במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות נדון בקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

נעמוד על עיצוב דיוקנן של מספר דמויות מפתח במקרא כפי שהן באות לידי ביטוי בספרות המקרא לרובדיה ובספרות הבתר־מקראית. נחשוף את הפנים המגוונות בדיוקנה של כל דמות ונעקוב אחר ההתפתחויות היסטוריות והמגמות האידיאולוגיות השונות העשויות לעמוד מאחורי מגוון זה.

יציאת מצרים היא אירוע מכונן בהתהוותו של העם היהודי ובגיבוש זהותו. נעסוק בתקופת השעבוד, בחבלי הגאולה ובסיפור יציאת מצרים כפי שהם משתקפים באגדות חז"ל. נבחן כיצד עיצבו החכמים את דמותו של היחיד בזמן של משבר ושינוי: נעסוק בדמויותיהם של מרים הנביאה, עמרם, של המיילדות העבריות ושל בת פרעה כפי שהן מצטיירות במדרש. נעקוב אחר סיפור הולדתו של משה וצמיחתו כמנהיג, הסכנות השונות שנשקפו לחייו ומעשי הניסים שהבטיחו את התממשותה של הגאולה המיוחלת.

חכמינו דרשו בפרקי אבות: "ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה" (א, י"ז), ברוח זה נתמקד בלמידה אישית וקבוצתית מתוך עבודה מעשית, ונצלול ללמידת עומק אישית וקבוצתית מתוך הנושאים, הדילמות, הקשיים וההצלחות שיעלו בעבודה המעשית. נפגוש ונכיר לעומק את עצמינו ואת הזולת. ואת הקשרים הנראים והסמויים מן העין. בקורס נחלק לסירוגין את הזמן בין מפגשי למידה של תמלולי ליווי רוחני מהעבודה המעשית בשטח, לבין הדרכה קבוצתית בנושאים נבחרים ורלוונטיים, ובין ותרגול רוחני ממסורות שונות ודינמיקה קבוצתית מעמיקה.

נתמקד בצמתים שונים במעגל החיים, ובהתמודדויות השונות שהם מציבים ליחיד ולחברה. נדון בטקסטים יהודיים מן המקרא, הסידור, המדרש החז"לי והמדרש המודרני, שישולבו בסדנה מעשית של אמנות ויצירה. נשתמש בטכניקות אמנותיות שונות בצבע, קולאז', רדי מייד, ופיסול תלת ממד.

אין צורך בידע מוקדם באמנות.

נעמוד על מרכזיותה של הארץ במקרא. באמצעות עיון ביקורתי בספרות המקראית לסוגיה, נחשוף מגוון של השקפות במגוון נושאים: מהות הבטחת הארץ לאבות וטיב זכותו של העם על הארץ, אופייה הסגולי של הארץ – גשמי או רוחני? היכן הם גבולות הארץ, היחס לאוכלוסייה הכנענית בתקופת הכיבוש, והצדקת האל בעקבות חורבן וגלות.

נלמד להכיר את עולמם הדתי של תושבי ארץ ישראל בעת העתיקה באמצעות התחקות אחר מבני הפולחן ששימשו את בני הדתות השונות ואת עיטוריהם. מבחינה היסטורית, נתמקד במעבר מן התרבות הפגאנית האלילית אל הדת הנוצרית שהפכה במאה הרביעית לדת השלטת באימפריה הרומית. מהפך דתי זה ניכר היטב בתרבות החומרית של ארץ ישראל, שתיקרא מעתה 'ארץ הקודש'. במקביל, נבחן את מקומה של הקהילה היהודית בארץ ישראל ומעמדה הדתי המשתקף בבתי הכנסת שניבנו בה משלהי ימי בית שני ועד לתקופה המוסלמית הקדומה.

האמנות היהודית בעת החדשה משלבת בין יצירה מסורתית־קהילתית לבין אמנות אישית, המשקפת זהות יהודית מגוונת ודינמית. החל מהמאה ה-19, עם התפתחות האמנות המודרנית והתבססות הביטוי האישי, הפכה הגדרת האמנות היהודית למורכבת ורבת פנים.

נעסוק בסוגיות מרכזיות בתולדות האמנות היהודית המודרנית והעכשווית, תוך התבוננות ביצירות אמנות וניתוחן. נדון בשאלות יסוד, ובהן זהותה היהודית של האמנות לאחר תקופת האמנציפציה. בין הנושאים המרכזיים בקורס: אדריכלות מודרנית של בתי כנסת, יצירתם של אמנים יהודים במאה ה-19, זהות האמן כמהגר, אמנות ושואה, האמנות היהודית בארצות הברית, תשמישי קדושה עכשוויים ופמיניזם דתי באמנות.

נלמד לעומק פרקים מספרו הקלאסי של ברוך שפינוזה: מסכת תיאולוגית־מדינית. הספר נכתב במאה ה-17 בהולנד. הוא נחשב לספר חשוב ביותר הן מבחינת התפתחות המחשבה היהודית המודרנית, הן מבחינת התפתחות החשיבה הפוליטית המודרנית של המערב בכלל. בספרו שפינוזה מעמיד תורת מדינה החותרת נגד שלטון הכנסייה בחיי המדינה. זאת על יסוד עיונים במקרא וב'אור הטבעי' שבתבונת האדם. בין היתר הספר מפרש מושגים דתיים מסורתיים כגון הנבואה, הנס, הדיבור האלוהי (ועוד). הוא כולל גישה מוקדמת ביותר של ביקורת המקרא המודרנית, והוא גם אחד הניסיונות הראשונים לכתוב את תולדות מדינת היהודים בעת העתיקה. במסגרת הסמינר נבקש לעמוד על הדמיון והשוני שבין חשיבתו של שפינוזה בספר זה לבין החשיבה הפילוסופית היהודית של ימי הביניים, ונשאל: אם וכיצד ניתן להתייחס לשפינוזה כהוגה דעות מודרני? כל תלמיד בקורס יתבקש לבחור נושא להתמחות, והוא גם ירצה עליו בפני חבריו לסמינר.

*תנאי דרישה מוקדם: הקורס אשנב למחשבת ישראל בימי הביניים או בתקופה המודרנית

המאות  ה-17 וה-18 – מה מה כבר אפשר לומר על תקופה כל כך אפורה בתולדותיה של ארץ ישראל? נעיין בסיפורה של התקופה העות'מאנית המוקדמת ונגלה שיש "גוונים רבים לאפור". נחפש את הגוונים הללו, ונתעמק בקורות היהודים בארץ ישראל בתקופה הזו.

נכיר את המגמות העיקריות באמנות בגרמניה וארצות השפילה במאות ה-14 עד ה-16 ונבחן את השיח התרבותי והאמנותי בין היהודים והנוצרים בתקופה זו, תוך כדי היכרות עם תהליכים קריטיים ששינו את הרקע הדתי, הכלכלי, הפוליטי והתרבותי בצפון אירופה (דוגמת הרפורמציה של מרטין לותר), ונציץ בחייהן של הקהילות היהודיות הרבות שהיו פזורות ברחבי האזור.

נכיר את יצירותיהם של האמנים הדגולים וביניהם יאן ואן אייק, דירר, בוש וברוייגל, ונדון בבעיות המרכזיות בשיח האמנותי של התקופה. בין היתר, נבדוק כיצד אמנים אלו מתארים סצנות תנ"כיות ומשקפים את דמותם של שכניהם היהודים ואת מקומה של היהדות, ונבדוק האם הייתה להם השפעה על האמנות היהודית של התקופה. נדבר גם על הופעתו של הכתב העברי באמנות הנוצרית ועל משמעותו.

עניינו של קורס זה הנו עיון בכתביהם של מגוון הוגי דעות יהודים בעת החדשה, המייצגים גישות הגותיות מגוונות, בהקשרים הנוגעים במושגים הקשורים בליווי הרוחני.  אנו נתבונן במגוון מושגים ורעיונות מהמחשבה היהודית במאה העשרים, הקשורים בליווי הרוחני כמענה למהלך הרעיוני שטבע מייסד הליווי הרוחני המקצועי, אנטון בּויזן, המצביע על ערך המסע הרוחני שיכולים לעבור מלוּוים לצורך שיפור החוסן הרוחני שלהם.

הקורס בנוי במתכונת של סמינר והוא קורס רביעי בסדרת קורסי היסוד הנלמדים במסלול האקדמי מרפא: לווי רוחני (שנסגר בשנת תשפ"ה). תנאי כניסה מוקדם לקורס הנו השלמת החובות לשלשת הקורסים הקודמים שהתקיימו במסגרת מסלול מרפא תשפ"ה- תשפ"ו: הקורס של ד"ר רמון, "כלים בליווי רוחני בישראל (עד שנת תשפ"ה ועד בכלל), הקורס של הגב' אורה לוי אביקסיס, "לווי רוחני לאוכלוסיות שונות בישראל," (עד שנת תשפ"ה ועד בכלל) ו"תבניות של ליווי רוחני ממקורות היהדות בפסיכואנליזה ובפילוסופיה הרפואית" (עד שנת תשפ"ו ועד בכלל).

השלמת הדרישות לצורך קבלת ציון בקורס "המחשבה היהודית בעת החדשה כמשאב ללווי רוחני" כרוכה, בנוסף למטלה האקדמית, גם בהשלמת 5 הדרכות עם ד"ר רמון, אורה אביקסיס ו/או טלי הכהן (מדריכות מרפא).  כמו כן, בנוסף למטלות המשקפות את הידע האקדמי – רוחני שנלמד בקורס תידרש השלמת מטלות המשקפות עיבוד של העבודה המעשית במרפא, בשילוב עם התובנות מן ההדרכות הנ"ל ועם הידע האקדמי שנצבר בקורס בבחינת שילוב של ידע ולימוד עיוני עם התבוננות .

בקורס זה נתוודע לטקסטים מתוך הקבלה הקדומה, ספר הזוהר, קבלת האר"י והבעל שם טוב ונבחון דרכם את ההצעה לתיקון הנפש. לגלגולי נפש ונשמה, נעיין ביומנים מיסטיים שכתבו דמויות מפתח בעולם היהודי ר' יוסף קארו, ר' חיים ויטאל, האר"י והבעל שם טוב, ונעמיק בהצעותיהם לתיקון לנשמה, לריפוי לב שבור וללידה עצמית, התגברות ושינוי

עם תהליכי החילון של העת החדשה, הפך תחום בריאות הנפש (שהיה בעבר נחלתה של הדת) לתחום הכפוף למחקר המדעי־סטטיסטי, ועם הזמן לתחום שבמסגרת חקר המוח. תהליך זה של ניתוק חקר נפש האדם מהאלוהות ומפרקטיקות דתיות – לימודה, בחינתה ולבסוף ההתערבות המרפאת שלה – הועתקו על ידי מייסד הפסיכולוגיה המודרנית, זיגמונד פרויד (1856– 1939), מעולם האמונה והדת לעולם הנבדק בכלים אמפיריים. עם זאת, ידע רב  הנוגע באורחות חייה, במנהגיה ובנפש האדם שנחוץ להתנהלות המיטיבה אתה ולמזעור מצוקותיה נותר בכתבי היהדות, והמשיך לפעום במציאות החיים היהודית לגווניה, והמשיך להוסיף ידע שאיננו מוגדר כמדעי בכל הנוגע לה .

במסגרת הקורס נבחן כמה נושאי על.  :תפיסתו של פרויד את הדת ובעיקר את היהדות; 2. תגובות של הוגים יהודים בעת החדשה (מזרמים שונים) לרעיונותיו של פרויד והעמדת חלופה רוחנית כנגד תפיסתו.  במסגרת הקורס נעיין בקטעים רלוונטים מכתבי הוגים שונים: הרב קוק, א"ד גורדון, הרי"ד סולובייצ'יק, פרנץ רוזנצוייג, יוסף שכטר, עמנואל לוינאס, מרדכי קפלן ויוסף חיים ירושלמי שהציעו קריאה חלופית וביקורתית לפרויד כחלק מבירור הזהות היהודית במאה העשרים.

הלימוד יתקיים במסגרת של למידה מרחוק, תוך הצגת המקורות והדיון עליהם.  מטלת הסיום: עבודה קצרה על פי הנחיות שתינתנה בסוף הקורס (באורך של 8 עמודים).

קורס זה יוקדש להקניית ידע בסיסי בתורה שבעל פה ודרכי התפתחותה. נסקור דרכים שונות שבהן פירשו יהודים את התורה וקבעו הלכה, מתחילת ימי הבית השני ועד לחיבור היצירות הגדולות של התנאים והאמוראים – המשנה והתוספתא, המדרשים והתלמודים – במאות הראשונות לספירה.

נערוך היכרות ראשונית עם יצירות אלו, ונעמוד על מקצת תוכניהן ודרכי ההתהוותן, וזאת על רקע תמורות בחיי היהודים בתקופה ההיא. נלמד דוגמאות מתוך יצירות אלו תוך כדי שנעמוד על המאפיינים הייחודים של כל אחת מהן.

התלמוד עשיר בסיפורים. רבים מהם מתעדים דיאלוגים ואף ויכוחים בין תלמידי חכמים בנושאים שונים, שלא פעם מגיעים לעוצמות גבוהות. נקרא סיפורים המביאים לידי ביטוי את תרבות המחלוקת של החכמים, ונבחן כיצד הדיאלוג התלמודי מצטייר מנקודת המבט שלנו, כקוראים בני המאה ה-21: האם הדילמות התלמודיות עדיין רלוונטיות? ומה ניתן ללמוד מהתלמוד על ניהול ויכוחים בימינו?

השיעורים בקורס בגישה סדנאית פעילה: למידה בית מדרשית מקוונת בסגנון בית מדרש פתוח, לרבות השתתפות בשיח, בדיונים במליאה ולימוד טקסטים בחברותות ובהרכבים קבוצתיים שונים.

נבחן את הביטויים החזותיים והאמנותיים של העיר ירושלים ומוקד קדושתה – בית המקדש  באמנות היהודית לדורותיה ובמבט משווה לאמנות שנוצרה בתרבויות הסובבות שקידשו אף הן את העיר. נעקוב אחר הייצוגים של ירושלים הפיזית,  הרוחנית והסימבולית, ואחר המשמעויות שחבויות בתיאורים החזותיים. ננסה להבין מהם הדימויים שנקשרו בעיר, מה בין דמיון למציאות בדימויים הללו וכיצד הם משקפים את עולמם התרבותי, הרוחני והאידיאולוגי של יוצריהם.

נתמקד במעמדה הייחודי של ירושלים כעיר קדושה וכעיר בירהבאמצעות צפייה בסרטונים, מצגות ולימוד מקורות בני התקופה. בסמסטר הראשון נעסוק בשלהי התקופה העות'מאנית, בתקופת המנדט ובשנות חלוקת העיר.  בסמסטר  השני נעמיק בתהליכים שעברה ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים. השיעורים המקוונים והסיורים מתמקדים בפיתוח המרחבי של ירושלים ובדרך שבה שולבו סמלים דתיים וממלכתיים בנוף העיר. בהסתמך על מקורות התקופה – מסמכים, צילומים, צילומי אויר, מפות ותוכניות –נצביע על השינויים שחלו במקומות הקדושים היהודיים ועל הדרך שבה עוצבה ירושלים כעיר בירה.

נעסוק בהתפתחות הרוחנית והחברתית, ביצירה הספרותית ובדמויות הבולטות בתקופה מכרעת בתולדות עם ישראל. נשים דגש על היחס בין היהודים לסביבתם. נקרא מקורות מן התקופה וממיטב המחקר בנושאים אלו. נתחיל במרכזים בבבל ובארץ ישראל בתקופת הגאונים, נעקוב אחר פיתוח מרכזים חדשים בארצות האסלאם והנצרות, ונסיים את הסקירה ההיסטורית בגירוש ספרד. נקדיש את השיעורים האחרונים לעיון בנושאים מרכזיים בתולדות עם ישראל בימי הביניים: ארגון הקהילה וחיי המשפחה.

קורס מקוון זה הוא חובה לכל תלמידי שנה א’. קורס זה יעסוק ברכישת מיומנויות חיוניות לכתיבת עבודה אקדמית החל מבניית משפטים ופסקאות הולמים ועד לעיצוב הערות שוליים, ציטוטים ותוכן עניינים. הקורס יעסוק בענייני סגנון, רצף הגיוני, מבנה וזיהוי קול אקדמי, וכמו כן יסקור נושאים חשובים כגון גניבה ספרותית, קול ראשון והקשר בין מבנה לנרטיב. נוסף על כך, הקורס יעניק טיפים והוראות בנוגע לשימוש יעיל בוורד ובכלים הנמצאים בתוך אפליקציה זו שיכולים לסייע בכתיבת עבודה אקדמית.
קורס זה הוא קורס מקוון והוא יתקיים כלימוד עצמאי באינטרנט. בסיום הקורס לא יינתן ציון.

עם תהליכי החילון של העת החדשה, הפך תחום בריאות הנפש (שהיה בעבר נחלתה של הדת) לתחום הכפוף למחקר המדעי־סטטיסטי, ועם הזמן לתחום שבמסגרת חקר המוח. תהליך זה של ניתוק חקר נפש האדם מהאלוהות ומפרקטיקות דתיות – לימודה, בחינתה ולבסוף ההתערבות המרפאת שלה – הועתקו על ידי מייסד הפסיכולוגיה המודרנית, זיגמונד פרויד (1856– 1939), מעולם האמונה והדת לעולם הנבדק בכלים אמפיריים. עם זאת, ידע רב  הנוגע באורחות חייה, במנהגיה ובנפש האדם שנחוץ להתנהלות המיטיבה אתה ולמזעור מצוקותיה נותר בכתבי היהדות, והמשיך לפעום במציאות החיים היהודית לגווניה, והמשיך להוסיף ידע שאיננו מוגדר כמדעי בכל הנוגע לה .

במסגרת הקורס נבחן כמה נושאי על.  :תפיסתו של פרויד את הדת ובעיקר את היהדות; 2. תגובות של הוגים יהודים בעת החדשה (מזרמים שונים) לרעיונותיו של פרויד והעמדת חלופה רוחנית כנגד תפיסתו.  במסגרת הקורס נעיין בקטעים רלוונטים מכתבי הוגים שונים: הרב קוק, א"ד גורדון, הרי"ד סולובייצ'יק, פרנץ רוזנצוייג, יוסף שכטר, עמנואל לוינאס, מרדכי קפלן ויוסף חיים ירושלמי שהציעו קריאה חלופית וביקורתית לפרויד כחלק מבירור הזהות היהודית במאה העשרים.

הלימוד יתקיים במסגרת של למידה מרחוק, תוך הצגת המקורות והדיון עליהם.  מטלת הסיום: עבודה קצרה על פי הנחיות שתינתנה בסוף הקורס (באורך של 8 עמודים).

נבחן את הביטויים החזותיים והאמנותיים של העיר ירושלים ומוקד קדושתה – בית המקדש  באמנות היהודית לדורותיה ובמבט משווה לאמנות שנוצרה בתרבויות הסובבות שקידשו אף הן את העיר. נעקוב אחר הייצוגים של ירושלים הפיזית,  הרוחנית והסימבולית, ואחר המשמעויות שחבויות בתיאורים החזותיים. ננסה להבין מהם הדימויים שנקשרו בעיר, מה בין דמיון למציאות בדימויים הללו וכיצד הם משקפים את עולמם התרבותי, הרוחני והאידיאולוגי של יוצריהם.

קורס זה יוקדש להקניית ידע בסיסי בתורה שבעל פה ודרכי התפתחותה. נסקור דרכים שונות שבהן פירשו יהודים את התורה וקבעו הלכה, מתחילת ימי הבית השני ועד לחיבור היצירות הגדולות של התנאים והאמוראים – המשנה והתוספתא, המדרשים והתלמודים – במאות הראשונות לספירה.

נערוך היכרות ראשונית עם יצירות אלו, ונעמוד על מקצת תוכניהן ודרכי ההתהוותן, וזאת על רקע תמורות בחיי היהודים בתקופה ההיא. נלמד דוגמאות מתוך יצירות אלו תוך כדי שנעמוד על המאפיינים הייחודים של כל אחת מהן.

התלמוד עשיר בסיפורים. רבים מהם מתעדים דיאלוגים ואף ויכוחים בין תלמידי חכמים בנושאים שונים, שלא פעם מגיעים לעוצמות גבוהות. נקרא סיפורים המביאים לידי ביטוי את תרבות המחלוקת של החכמים, ונבחן כיצד הדיאלוג התלמודי מצטייר מנקודת המבט שלנו, כקוראים בני המאה ה-21: האם הדילמות התלמודיות עדיין רלוונטיות? ומה ניתן ללמוד מהתלמוד על ניהול ויכוחים בימינו?

השיעורים בקורס בגישה סדנאית פעילה: למידה בית מדרשית מקוונת בסגנון בית מדרש פתוח, לרבות השתתפות בשיח, בדיונים במליאה ולימוד טקסטים בחברותות ובהרכבים קבוצתיים שונים.

נתמקד במעמדה הייחודי של ירושלים כעיר קדושה וכעיר בירהבאמצעות צפייה בסרטונים, מצגות ולימוד מקורות בני התקופה. בסמסטר הראשון נעסוק בשלהי התקופה העות'מאנית, בתקופת המנדט ובשנות חלוקת העיר.  בסמסטר  השני נעמיק בתהליכים שעברה ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים. השיעורים המקוונים והסיורים מתמקדים בפיתוח המרחבי של ירושלים ובדרך שבה שולבו סמלים דתיים וממלכתיים בנוף העיר. בהסתמך על מקורות התקופה – מסמכים, צילומים, צילומי אויר, מפות ותוכניות –נצביע על השינויים שחלו במקומות הקדושים היהודיים ועל הדרך שבה עוצבה ירושלים כעיר בירה.

נכיר מקרוב את התגליות הארכיאולוגיות החדשות שנחשפו בשנים האחרונות בירושלים הקדומה. תגליות אלו כוללות הן ממצאים ארכיאולוגיים חדשים וחשובים הן מחקרים חדשים שיחד מספקים תמונת מצב עדכנית על אודות המחקר הארכיאולוגי של ירושלים הקדומה. מטרת הסיור להפגיש את הסטודנטים עם השרידים בשטח תוך דיון במידע ובסוגיות המחקריות ובמשמעותם להבנת ההיסטוריה של העיר

שישי 13.00-09.00

במועדים: 1/5, 29/5, 5/6, 12/6, 19/6

6 מפגשים בשעות 13.00-10.30 בתאריכים הבאים:

20/3, 17/4, 1/5, 15/5, 29/5, 12/6

האמנות הישראלית העכשווית מוצגת בגלריות פרטיות וציבוריות ובמגוון מוזיאונים ברחבי הארץ. זהו מרחב יצירה דינמי ורב־קולי, החושף מנעד רחב של זהויות המושפעות מהקשרים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים.

נבקר בתערוכות מתחלפות בגלריות ובמוזיאונים בירושלים ובגוש דן. מטרת הסיורים ליצור מפגש בלתי אמצעי עם האמנות הישראלית העכשווית, להעמיק במשמעויותיה, לזהות נקודות ממשק בין היצירות לבין סוגיות זהותיות עכשוויות, ולבחון כיצד הן משקפות ומתמודדות עם אתגרי התקופה. בנוסף, נעסוק בתחום האוצרות האמנותית ונבחן את תפקידה בעיצוב חוויית הצופה ובהבניית הפרשנות האמנותית. במסגרת חלק מהסיורים יתקיימו מפגשים עם אוצרים ואוצרות, אמניות ואמנים, שיעניקו מבט מבפנים על התהליכים היצירתיים והאוצרותיים.

שיתוף פעולה אקדמי ראשון מסוגו בין בית ספר הארי רדזינר למשפטים למכון שכטר למדעי היהדות, מציע קורס בהנחיית אנשי סגל וסטודנטים משני המוסדות, ובהשתתפות סטודנטים וסטודנטיות משני המוסדות.

הקורס יתקיים במהלך סמסטר ב' תשפ"ו ויכלול 6 מפגשים מרוכזים – שני מפגשים באוניברסיטת רייכמן, שני מפגשים במכון שכטר בירושלים, שני מפגשים בזום ויום עיון מסכם פרונטלי בסיום הקורס. (ההגעה לאוניברסיטת רייכמן בהרצליה תעשה באופן עצמאי ע"י הסטודנטים המשתתפים בקורס.)

נדון בהיבטים תיאולוגיים, משפטיים ופוליטיים של תופעת המנהיגות ונבחן סוגיות מפתח בנושא דרך שתי פרספקטיבות – מדעי היהדות וחקר המשפט. נדון בדגמי הנהגה החל מתקופת המקרא וחז"ל ועד לבית המשפט העליון כמעצב מנהיגות חוקתית. מטרת הקורס לפתח אפיקי מחשבה חדשים בעקבות הדיון הבין־תחומי, ולאפשר מפגש בלתי אמצעי של סטודנטים ומרצים ממוסדות אקדמיים שונים. השיח המשותף נועד גם להתוות דרך ומוצא למשבר המנהיגות המתמשך בחברה הישראלית.

דרישות הקורס: נוכחות מלאה, השתתפות פעילה בכל המפגשים, וקריאה של מקורות אקדמיים לטובת מעורבות גבוהה בדיונים, וכתיבת העבודה המסכמת.

* הקבלה לקורס מותנית בראיון אישי

שישה מפגשים כפולים בין אפריל ליוני: שניים במכון שכטר, שניים באוניברסיטת רייכמן, שניים בזום, ומפגש מסכם בסוף השנה

מועדי המפגשים: