וּלְהַתְחִיל מִבְּרֵאשִׁית. לכבוד שבת בראשית, כמה מילים על ספר בראשית, אחד הטקסטים הקדומים שאפשר להעיד עליהם בוודאות ששינו את העולם, זכו לדורות על דורות של קוראים משך אלפי שנים, והשפיעו על התודעה האנושית כולה.

על פי הערכות מחקריות, הספר נתחבר בראשית האלף הראשון או בשלהי האלף השני לפני הספירה, והוא מבטא את היחסים בין המופשט למוחשי, בין האלוהי לאנושי, ובין הנעלם לנגלה, ומספר את תולדות העולם ואת תולדות משפחת האדם מראשיתה. ספר "בראשית" זכה למעמד שאין שני לו בעולם כולו, והוא קדוש לשלוש הדתות המונותאיסטיות.

הספר כולל מושגים מופשטים כגון "רוח אלוהים", "שבת" ו"גן עדן", כמו גם "מלאכים", "צלם אלוהים", המחייבים ביאור, ומתקיים בו דיאלוג בין האלוהי הנצחי לאנושי בן החלוף, שנברא בצלם האל.

"בראשית" חושף אותנו למהות האל הבורא והיוצר, השומע והמדבר, המתיר והאוסר, ולדמות האדם השומע והמציית, החוטא והנענש. כל היצירה היהודית לדורותיה ולסוגיה – המדרש ובאגדה, תורת הסוד והפילוסופיה היהודית, השירה והמוזיקה, והאמנות החזותית לסוגיה מהעת העתיקה ועד ימינו – מתכתבת עם תפיסות האל והאדם בספר בראשית.

בספר 50 פרקים (12 פרשות שבוע) למן ראשית הבריאה וראשית ההיסטוריה האנושית, והוא עונה על השאלות כיצד התחיל הכול, מנין באנו, ומסכם היסטוריה של אלפי שנים.

סיפור הבריאה, שבו נפתח הספר, מציג את המטרה האלוהית ואת הייעוד האנושי בעולם שהאל ברא.

מחזור החיים על פי סיפור הבריאה כולל יום ולילה (זריחה ושקיעה) והזמן מחולק לשבועות: שבעה ימים בשבוע, ובכל שבוע שישה ימי חול ויום מקודש – יום השבת, שבו אנחנו קוראים בתורה.

על ראשית האנושות אנחנו קוראים בסיפורי האדם הראשון ורעייתו חוה, ומתחקים בהם אחר ראשית משפחת האדם, ובהמשך אחר קורותיה של המשפחה העברית הראשונה, משפחת אברהם, עד לפטירתו של יעקב נכדו.

ההיסטוריה האנושית פותחת באדם וחוה החוטאים, שגורשו מגן עדן, הולידו את הרוצח הראשון והנרצח הראשון; ממשיכה בעלילות הדור שלפני והדור אחרי המבול, ומסתיימת בקורות משפחת אברהם, שמגיע לארץ כנען ובהשתלשלות משפחת בנו הצעיר יצחק (וגם משפחת בנו הבכור ישמעאל), וכן משפחות נכדיו התאומים יעקב ועשיו, שהופכים למשפחת עשיו ולמשפחת יעקב.

מייסד השושלת, אברהם, היה אדם מאמין וצייתן, שלא הטיל ספק בחובתו לאלוהיו, ומאידך אב חסר רחמים שגירש את בנו בכורו, והיה מוכן להקריב לעולה את בנו הצעיר.

נכדו יעקב רימה את אביו, התנכר לאחיו התאום וגזל ממנו את הבכורה ואת הברכה, ובמנוסתו מפני אחיו שביקש להרגו, הגיע לבית דודו, הפך לבעל מרומה, ולימים לאלמן מיוסר שהפלה את בנה של אישתו האהובה לטובה חרף קנאת בני אישתו השנואה. אחדים מבניו פשעו בו, בתו נאנסה, והוא ידע שכול ומכאוב.

סיפורה של משפחת בני יעקב הוא סיפור של משפחה למודת סבל, משפחה משוסעת, שונאת ונוקמת, רעבה, בורחת ונמלטת, שעוזבת את הארץ שהובטחה לאבי השושלת אברהם, ויורדת למצרים. עם זאת, הסיפור המשפחתי מלווה גם בחסד אלוהי, הנגלה באמצעות מלאכים ובחלומות (בעיקר חלומות יעקב).

ספר בראשית מתמקד בעולמם של בני החלוף, וחושף את הייסורים שבבסיס המצב האנושי. עם זאת, הוא מלמד שמעומק הכישלון, המשבר, האכזבה, התסכול, הייאוש, האסון והחורבן – שהם נחלתה של האנושות כולה –  בני האדם גם מתגברים וממשיכים בכאב ובנחישות קדימה, ועושים לבניית עולמם.

ספר בראשית, והתורה כולה, אינם מבטיחים לנו סוף טוב. ובכל זאת, בכל שנה אנחנו מתחילים לקרוא בהם שוב ושוב מהתחלה, שואבים השראה מן הדמויות המקראיות, שלמרות הכול, ממשיכות קדימה.

בתמונה: יעקב נאבק במלאך ה' ומקבל את השם "ישראל" (פרק לב בבראשית). צייר: גוסטב דורה (1832–1883), באדיבות מיזם ויקישיתוף.