מי טבע את הביטוי "ארץ אוכלת יושביה" ומתי? מקורו של הצירוף (על פי הפסוק בספר דברים יג, לב) בדרשותיו של החתם סופר – הרב משה סופר (שרייבר), שנולד היום לפני 264 שנים, ביום ז' בתשרי. החתם סופר (1762–1839) היה מגדולי הרבים והפוסקים בדורות האחרונים (רבנים שפעלו למן המאה ה־16), ומאבות היהדות האורתודוקסית.

לחת"ם סופר היה יחס מיוחד לארץ ישראל, והוא תמך ביישובה. הוא ראה בה את מקור הרוחניות ותמצית הקדושה של העולם, והאמין כי עיקר הקיום של התורה והמצוות הוא דווקא בארץ ישראל, בעוד שבגלות לא רק שאי אפשר לקיים את כל המצוות, אלא שבגלות הרוחניות מוגבלת, וגם מעט הרוחניות שקיימת בגלות מקורה בארץ ישראל. הוא אף הקביל בין חובת יישוב הארץ לבין חובת הנחת תפילין: "כאילו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, הכא, נמי לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה." (חידושי חת"ס)

נדגיש שהחתם סופר פעל בראשית תקופת האמנציפציה באירופה המערבית (מתן זכויות אזרחיות ליהודים), שבעקבותיה התפתחו רעיונות ההשכלה, החילון והרפורמה ביהדות, וכי הוא ראה במתן הזכויות נגע שיוביל להתבוללות.

על כן, הוא שלל את הגלות בתקיפות; הוא טען שעם ישראל יצא לגלות מפני שפגע בכבודה של ארץ ישראל וחירף אותה באומרו "ארץ אוכלת יושביה" (דרשות ח"א ע"ו). הוא ראה בארץ ישראל את "ארץ החיים", שרק בה עם ישראל נחשב לחי, ומחוצה לה נחשבים היהודים למתים, מאחר שהגולה מסכנת את קיומו של העם היהודי. את המשנה "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא" (אבות ד, יז) הוא ביאר בהקשר של ארץ הקודש, שרק בה החיים בעולם הזה עדיפים על פני חיי עולם הבא.

לשיטתו, הזיקה בין עם ישראל לארצו מעולם לא נותקה, ולכן כל היהודים באשר הם עודם בני הארץ הזו, והמצווה לעלות לרגל לירושלים קיימת בכל עת, ואף מותר להקריב את קורבן פסח (חת"ס יורה דעה רל"ו).

בדרשותיו הוא כתב לציבור הרחב: "ואל תהיו משונאי ציון שאינם רוצים לשוב ובוחרים לישב תחת המלכיות מגאולתנו ופדות נפשנו…" (דרשות ח"א צ"ג ע"א), ולא רק שקרא ליישוב הארץ, אלא פעל ליישובה, לעידוד החקלאות ולשימוש בשפה העברית.

למעשה, הוא תמך בתוכניתו של הרב צבי הירש קלישר (ממבשרי ציון) לחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל באמצעות התיישבות רחבה, ואף דחף את תלמידיו לעלות לארץ ולהקים את כולל בני הונגריה בירושלים. לשם כך הוא גם פסק כי תמיכה בעניים בארץ ישראל חשובה מבניין בית כנסת בירושלים.

נוסיף שהחתם סופר פירש את הצירוף "חיי עולם" שבברכה הנהוגה לפני הקריאה בתורה: "וְנָתַן לָנוּ תּורַת אֱמֶת. וְחַיֵּי עולָם נָטַע בְּתוכֵנוּ" כמדעים וכדרך הארץ של העולם הזה. כלומר לפיו, חשוב ללמוד גם מדעים, אבל התורה קדמה להם וחשובה מהם, והוא עצמו למד מתמטיקה, אסטרונומיה והיסטוריה אצל רב בעיר מיינץ שבגרמניה.