המסורת היהודית היא תרבות המניחה בתשתית הקיום שלה את כתבי הקודש ואת פרשנותם. במשך כל הדורות התבסס החינוך היהודי על למידה משמעותית ופרשנות של טקסטים. הפרשנות היהודית היא פרשנות יצירתית מגוונת ורב קולית. הקורס יעניק למשתתפים בו ידע בסיסי ואוריינטציה בתיאוריות של הפרשנות, תוך כדי הדגמה וקריאה במקורות מתוך המסורת היהודית מתקופת המקרא ועד ימינו. נעסוק בהבחנה בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה, בתפקידו של המדרש ובתופעת המחלוקת. נלמד פרשנות מודרנית, ציונית ופמיניסטית. המתודולוגיה של הקורס תדרוש מן הסטודנטים השתתפות פעילה וניתוח טקסטים ופרשנויות מתוך גישה חינוכית הרואה את התלמיד כמפרש ויוצר בתוך ומתוך הטקסט.

קורס חדש במסלול לחינוך יהודי בשנת תשפ"ז שתכליתו הענקת כלים לשינוי משמעותי בארגונים חברתיים וחינוכיים.

סקירה וניתוח של מאפיינים רעיוניים וחברתיים בעם היהודי השרוי בתהליכי מודרניזציה ושינויי עומק, מאמצע המאה ה-18 ועד ערב מלחמת העולם השניה. הקורס יתמקד בנושאים מעצבי זהות, בעלי השלכה על תפיסתם העצמית של יהודים, כיחידים וכחלק מקבוצות השתייכות שונות. ראשית הקורס תתמקד בהשפעות ההשכלה והנאורות, ובעימות ההולך ומתפתח בין חילון או רפורמה לבין שמרנות או בדלנות דתית. בהמשך תתואר צמיחתן של זהויות קבוצתיות חדשות, הקשורות לתנועות ההמונים של המאות ה-19 וה-20: זהות לאומית, זהות כלכלית-חברתית, וזהות פוליטית בחברה דמוקרטית. הדיון יחל במרכז אירופה וינוע אל מזרחה, משם אל ארצות הברית, ולאחר מכן אל ארצות האסלאם, נוכח הקולוניאליזם שם. באמצעות ניתוח יצירות כתובות מגוונות ינותחו הקונפליקטים העקרוניים שהציפו קבוצות מתקנים, משכילים, אידיאליסטים, מהגרים, רדיקלים.

הקורס כולל הגשת מטלות ובמהלכו יוקנו כלים לכתיבה אקדמית.

נבחן את הביטויים החזותיים והאמנותיים של העיר ירושלים ומוקד קדושתה – בית המקדש  באמנות היהודית לדורותיה ובמבט משווה לאמנות שנוצרה בתרבויות הסובבות שקידשו אף הן את העיר. נעקוב אחר הייצוגים של ירושלים הפיזית,  הרוחנית והסימבולית, ואחר המשמעויות שחבויות בתיאורים החזותיים. ננסה להבין מהם הדימויים שנקשרו בעיר, מה בין דמיון למציאות בדימויים הללו וכיצד הם משקפים את עולמם התרבותי, הרוחני והאידיאולוגי של יוצריהם.

מעמדה של ארץ ישראל כארץ הקודש הביא ליצירתם של מקומות קדושים שמשכו אליהם עולי רגל רבים. שתי תופעות אלו – מקומות קדושים ועלייה לרגל אליהם – יהיו במוקד הקורס ובמהלכו נברר סוגיות גיאוגרפיות־מרחביות הקשורות בקידוש המרחב ובתנועת עולי רגל בו. נדון במושגים 'מקום קדוש' ו'עלייה לרגל', נעמוד על שאלת היווצרותם של מקומות קדושים, על קדושת הארץ לדתות השונות, תולדות העלייה לרגל אל הארץ והקשר בינה לבין התיירות.

"המקום" הוא מושג טעון ורב־משמעות במסורת ובתרבות העברית והאנושית גם יחד. מהביטוי הפיזי – מתאר הטבע והנוף – דרך השפעתו על אורחות חיים ומנהגים, ועד לביטוי רוחני מופשט. בקורס נתחקה אחר המושג ואחר התנועות מתוכו ואליו, ונדון בזיקות האדם עמו ואליו בספרות הקודש והחול, בזהות ובתרבות. בדרכנו ננסה להתבונן באופן מעמיק בשאלת היחסים בין האדם למקום, שאלת השייכות, ובהשפעותיו על מבעי הרוח והנפש של האדם ושל התרבות.

הקורס יעסוק בדילמות חינוכיות בעולמם של החכמים. נפגוש סוגים שונים של מורים ותלמידים, וסגנונות הוראה מגוונים. נבחן את מערכת היחסים הנרקמת בבית המדרש בין החכם לבין תלמידיו: עד היכן מגיעה מעורבותו של המורה בחייהם האישיים של התלמידים. כיצד תפסו התלמידים את החכם ומה היה מעמדו ועד היכן הגיעה השפעתו. באלו נושאים נתגלעו מתחים בתוך בית המדרש וכיצד נפתרו. מה יעשה המורה כאשר ההורים מתנגדים להשכלתו של בנם. נבדוק את השקפתם של חז"ל בשאלה האם יש לפתוח את שערי האקדמיה לכל חפץ, או שיש להשקיע רק בעתודה. סיפורים אלה יעזרו ללבן שאלות חינוכיות עקרוניות, ובעיות מעשיות המתעוררות במהלך ההוראה גם כיום.

הקורס הוא חממה ייחודית שבה כל סטודנט וסטודנטית מסמנים לעצמם מסלול למחקר, פיתוח והתנסות ביוזמה חינוכית אישית. במהלך הקורס נפגוש רעיונות גדולים, כלים וכיווני מחשבה בתחום החינוך והיזמות, ונשלב בין תפיסה רחבה ורב גונית של חינוך יהודי בישראל לבין היכרות עם מרחבים חינוכיים מגוונים: פורמליים ובלתי פורמליים, ממוסדים, קהילתיים ועצמאיים. לצד זאת נעסוק בפדגוגיות של יזמות חינוכית, למידה פעילה, הערכה ומשוב. נשאל מהן הסוגיות המרכזיות שיש להביא בחשבון בבניית תוכנית חינוכית, ונעשיר את ארגז הכלים של הלומדים באמצעות מפגשים עם אנשי שטח, חוקרים, ארגונים ומנטורים העוסקים בפיתוח יוזמות חינוכיות.

לאורך הקורס יפתחו הסטודנטים יוזמות חינוכיות הנובעות מן העשייה האישית והמקצועית שלהם, במטרה ליצור “אב טיפוס” אישי המבטא את רעיונותיהם היצירתיים והחדשניים. הלמידה לא תהיה תיאורטית בלבד: היא תלווה בהתנסויות מעשיות במסגרות חינוך אמיתיות, שבהן ניתן יהיה ליישם רעיונות, להתנסות בשטח ולקבל משוב. תהליך הלמידה יכלול גם למידת עמיתים, שבה כל משתתף יתרום מניסיונו וילמד מן הידע של האחרים. בין החובות האקדמיות של הקורס תיכלל עשייה חינוכית בתמיכה מחקרית ורפלקטיבית, שתספק לסטודנטים כלים להבנת עומקם של תהליכים חינוכיים.

אוטונומיה רדיקלית ומסורתיות נון-קונפורמית הן רק שתיים מתוך הסתירות המהותיות אשר מגדירות את רבי מרדכי יוסף ליינר מאישביצא ומשנתו. בקורס זה נעיין במכלול מקורות בספרו "מי השילוח," תוך העמקה לאופנים ששני המוטיבים הללו משמשים בעיצוב חיי דת. מתוך מגע עם מקורות חסידיים מוקדמים שהזינו את תורתו, ניחשף לאסכולה חסידית אשר מחד תובעת מערכת מושגים חדשה, ומאידך שואבת מראשית החסידות ואדמו"ריה.
נדון בתיאולוגיה ופסיכולוגיה המעצימים את מקום הספק, וכן גישתו הייחודית לנושאים מצוה ועבירה, רצון האל, תפילה, כעס ותרעומת, צדיק ועדה.

בקורס נעסוק באידיאולוגיה, התפתחות ההיסטורית והיחס להלכה של הזרמים השונים ביהדות המודרנית (החרדים, האורתודוקסים המודרניים, הרפורמים, הקונסרבטיבים, המסורתיים והחילונים). בין היתר נעסוק בהוגים כמו אברהם גייגר, זכריה פרנקל, אחד העם ורב שמשון רפאל הירש.

האם עם ישראל הוא בהכרח “עם הספר”, ומהו מקומן של מסורות יהודיות שלא הועלו מעולם על הכתב? הקורס יעסוק במסורות יהודיות ובתצורות של יהדות המשתמרות, נמסרות ונחוות בעל פה: מסורות נשיות, ידע משפחתי וקהילתי, מסורות שעברו מדור לדור, וקהילות יהודיות שהתפתחו מחוץ לגבולות הגיאוגרפיים וההיסטוריים של מהפכת חז״ל, כגון ביתא ישראל מאתיופיה וקהילות יהודיות בהודו. נבחן כיצד ידע יהודי מתקיים גם מחוץ לבתי המדרש, לספרייה ולארכיון הכתוב — במנהג, בזיכרון, בגוף, במטבח, בטקס, בסיפור העממי ובחיי הקהילה. לצד היכרות עם ההיסטוריה, התאולוגיה והפרקטיקות הדתיות של קהילות שונות, הקורס יחשוף את הסטודנטים לגישות של micro-history, , חקר פולקלור ו־lived religion, וכן לכלים של מחקר איכותני,  היסטוריה בעל פה ומחקר בשיתוף קהילה. במהלך הקורס נחשוב כיצד ניתן “לדובב” ידע יהודי שאינו מתועד, וכיצד מסורות אורליות מרחיבות את הבנתנו את היהדות כמרחב חי, רב־קולי ורב־לשוני.

הקורס, שילוב של מפגשי זום וסיורים שיערכו בימי שישי, ממחיש כיצד ניתן להפוך את ירושלים, על רחובותיה ובנייניה, מקומותיה הקדושים העממיים והלאומיים, מוסדותיה ואתריה ההיסטוריים והארכיאולוגיים, לזירת לימוד אקטיבית. באמצעות סיורים באתרים השונים ומפגש עם מנהלים חינוכיים, ייבחנו סוגיות לימודיות-ערכיות ויודגשו דרכים להפיכת המקום הירושלמי למרחב דידקטי המעורר דיון ולימוד אקטיבי בדילמות זהותיות וערכיות יהודיות וישראליות. הקורס מיועד בעיקר לסטודנטים שעוסקים בהוראה והדרכה ומעוניינים לפתח את יכולתם להדריך בירושלים.

3 מפגשי זום
בחמישי בערב+ 5
סיורים בימי שישי
12.00-9.00
6/11/26
27/11/26
18/12/26
1/01/27
15/01/27

מים הם חיים. זה נכון לכלל אתרי הישוב בעולם הקדום אך המקרה של ירושלים הקדומה מאתגר במיוחד. בירושלים נחשפו מערכות מים קדומות ומשוכללות שעדין מציבות אתגרים רבים במחקר הארכיאולוגי וההיסטורי. בקורס נלמד כיצד התמודדו הירושלמים הקדומים עם סביבתה הגיאוגרפית של העיר, כיצד השפיעו המים על התפתחות העיר בימי הבית הראשון והשני ובאיזו מידה באו לידי ביטוי בתרבות.

קורס סיור במפעלי המים בירושלים הקדומה בימי שישי.