מחשבת ישראל

על התכנית

מבנה תוכנית הלימודים במסלול מחשבת ישראל

רשימת הקורסים בתכנית

קורסי חובה

• אשנב למחשבת ישראל בימי הביניים

  סמסטר א' | פרופ’ ארי אקרמן | יום ה׳ |

  הקורס יעסוק בהוגים המרכזיים של ההגות היהודית הימי ביניימית כגון ר' סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי והרמב"ם, דרך עיון בסוגיות משמעותיות להגותם כגון היחס בין דת ומדע, טעמי מצוות, השגחת האל ושלמות האנושית.

• אשנב למחשבת ישראל בעת החדשה

  ד”ר רוני קליין | יום ה׳ | 12:00-10:30

  קורס זה הינו קורס-מבוא להגות היהודית בעת החדשה, והוא יתמקד בארבעה הוגים:ברוך שפינוזה, משה מנדלסון, רנ"ק והרמן כהן. יש להבין ראשית כל את התהליכים ההיסטוריים שהובילו להתפתחותה של הגות יהודית מסוג חדש החל מהמאה ה-17. בעוד בימי הביניים הפילוסופיה היתה חלק אינטגרלי מהעולם היהודי, כאשר ההוגים הגדולים היו כולם גם רבנים, החל מהמאה ה-17, וליתר דיוק החל משפינוזה, ההגות היהודית מלווה את תהליך היציאה של היהודים מהקהילה הסגורה של ימי-הביניים. עמדתם של שפינוזה, מנדלסון וההוגים שבאו לאחריהם משקפת במידה רבה את התהליכים שעברו על היהודים האירופאים בעת החדשה. הם שואלים שאלות כלליות, כמו למשל היחס בין דת ומדינה, כאשר מעסיק אותם ההקשר הכללי של לידתה של המדינה הליברלית האירופאית, ומקומה של היהדות, ושל היהודים, במדינה זו. כל ההוגים היהודים המודרנים לוקחים כבר חלק, במידה כזו או אחרת, בשיח הפילוסופי האירופאי הכללי, הדן בסוגיות כגון מהות המדינה המודרנית ויחסה לדת, אך גם טבע ההיסטוריה ומיקומו של העם היהודי בהיסטוריה העולמית או יחסם של היהודים למוסר האוניברסלי, המתבטא בעת החדשה באתיקה של קאנט. קורס זה נוגע אם כן בשאלות היסטוריות חיוניות לתולדות היהודים בעת החדשה, שאלות שעדיין מלוות אותנו עד עצם היום הזה במדינת ישראל.

קורסי בחירה

• ר’ יהודה הלוי: בין פילוסופיה לשירה

  ד”ר אליעזר חדד |

  מצורף תיאור הקורס: 'ריה"ל: בין שירה לפילוסופיה'.
  הקורס יעסוק בשתי הסוגות המרכזיות של כתיבת ריה"ל; פילוסופיה ושירה. בקורס נעמוד על תפיסתו של ריה"ל את הפילוסופיה ואת השירה כפי שהיא משתקפת בספר הכוזרי, נבחן את היחס בין הגותו כפי שהיא משתקפת בספר הכוזרי לבין הגותו כפי שהיא משתקפת בשירתו בנושאים שונים: ארץ ישראל ומצרים, נבואה והשגחה.
  

• קריאות בתורות השבתאות לאור מקורות הזוהר והקבלה

  ד”ר יונתן בן הראש |

  קורס זה מתמקד בתנועה השבתאית, תנועה יהודית משיחית שראשיתה במאה ה-17, במרכזה עמדתה דמותו המשיחית של שבתי צבי. במהלך הקורס נעמוד על היסודות הרעיוניים, התיאולוגיים והקבליים של השבתאות. נקרא מקורות ראשוניים מהתנועה השבתאית, ובהם רעיונות המיוחסים לשבתי צבי, כתביו של נתן העזתי והוגים שבתאיים נוספים. נוסף לכך, נעסוק בהגותו המשיחית של יעקב ופרנק, מייסד התנועה הפרנקיסטית בפולין במאה ה-18 שטען כי הוא גלגולו של שבתי צבי.
  במהלך הקורס יינתן דגש על השפעת המסורת הקבלית (בעיקר הזוהר וקבלת האר"י) על התגבשות התנועה השבתאית. בתוך כך, נעסוק בסמליות הקבלית העשירה, ונתחקה אחר השפעת הרעיונות הקבליים על המחשבה השבתאית. הקורס יבחן את מושגי היסוד ואת הסוגיות המרכזיות במוקד תורת השבתאות, כגון: גלות וגאולה, משיחיות, העלאת ניצוצות מן הקליפות, עבירה לשמה, המרת דת והיחס לאסלאם ולנצרות, ועוד.
  

• ציון והתפוצות במחשבה היהודית במאה ה-20

  פרופ’ יוסף טרנר |

  בקורס זה נעיין בגישותיהם של הוגי דעות יהודיים שונים בקשר לציונות, ארץ ישראל והחיים היהודיים בגולה. הנחת היסוד של הקורס הוא שהחל משנות ה-80 של המאה ה – 19, היחס לארץ ישראל ולתפוצות הגולה הפך למוקד התמודדות עם מגוון רחב של בעיות הפוקדות את הקיום היהודי מאז ועד היום. בעיות אלה כוללות את הופעת האנטישמיות המודרנית, ההתפוררות הקהילתית, התרבותית והמוסרית של העם היהודי, בעיית ההתבוללות והחינוך היהודי, מעמדם של היהודים והיהדות בעולם, ועוד. במסגרת הקורס נראה כיצד ההתייחסות לשאלת ציון והתפוצות על ידי הוגי דעות, כמו אחד העם, שמעון דובנוב, מרדכי קפלן, אליעזר שביד ודניאל בויארין, משקפת את התמודדותם עם בעיות אלה.

• מבוא לקבלה

  סמסטר א' | ד”ר ביטי רואי |

  מהי ספרות הסוד היהודית? מהם המאפיינים שלה? מהם מעשה בראשית ומעשה מרכבה? מה משמעותו של הסיפור אודות הארבעה שנכנסו לפרדס? מהו הווקטור המיסטי של ספרות ההיכלות? מהי קבלת השמות ועניינו של הפיוט 'אנא בכח'? מי הוא ספר יצירה מהי השפעתו וכיצד הוא קשור לרעיון ה'גולם'? מדוע רק רמז הרמב"ן על רעיונות קבליים בפירושיו והסתיר אותם מעיני הקוראים? מהי מערכת רעיונותיו המרכזית של ספר הזוהר? וכיצד הם התגלגלו לקבלת ר' משה קורדוברו והאר"י? קורס זה, הוא סקירה של תולדות המיסטיקה היהודית תוך הכרות עם מערכת רעיונותיה, שפתה, וחיבוריה המרכזיים.

• הגות יהודית במאה ה-20: בין ניאו-חסידות לאקזיסטנציאליזם יהודי

  ד”ר רוני קליין |

  הקורס יעסוק בהגות היהודית במאה ה-20 תוך הבחנה בין שני זרמים בולטים. מצד אחד, ההגות המתחילה עם הרמן כהן וממשיכה עם רוזנצווייג ולוינס. מצד שני, הניאו-חסידות, שמייצגיה המובהקים הם בובר והשל, אבל גם הוגה צרפתי כמו אנדרה נהר. נשאל מהם ההבדלים בין שני זרמים אלה, האם יש ביניהם קווים משותפים, וכיצד למקם הוגים כמו סולובייציק או לייבוביץ בין אותם זרמים.

• בין מחשבת ישראל לחוכמת העמים: הפילוסופיה הכללית כבסיס לפילוסופיה היהודית

  ד”ר יהושע ויינשטיין |

  ישראל איננו עם לבדד חושב. הוא משתתף בחכמות ובמחשבות של העמים הסובבים אותו ומגיב להן. בקורס זה נכיר את השאלות המרכזיות שהעסיקו את חכמי העמים -- איך מתנהל העולם המוחשי? איזה ידע הוא מן האפשר? מה הם החיים הראויים? -- ואת התשובות החשובות שהוצעו להן. נבחן גם איך הוגים יהודיים השתתפו, אימצו או הגיבו להצעות אלה. בין הנושאים שנדון בהם: המדע הקודם לעת החדשה (פיזיקה, מתמטיקה ואסטרונומיה), השיטות המשפיעות של אפלטון ושל אריסטו והסינתזה הניו-אפלטונית של פלוטינוס וממשיכיו.

• אלוהים מאמין באדם: הגותו של השל והשלכותיה החברתיות

  ד”ר דרור בונדי |

  בקורס זה נעסוק בהגותו של אברהם יהושע השל (1972-1907), הוגה דעות יהודי-אמריקני ופעיל חברתי נודע. נעמוד על אבני הפינה הביוגרפיות של הגותו, על יסודותיה הפילוסופיים ועל השלכותיה החברתיות, הפוליטיות והחינוכיות. נתרכז בשני ספריו, "אלוהים מבקש את האדם" ו"אלוהים מאמין באדם", במטרה ליצור היכרות בסיסית עם יסודות הגותו של השל ועם השלכותיה, לצד פיתוח הבנה מעמיקה בתחום ההגות היהודית וזיקתה לסוגיות בנות-זמננו.

• ‘ידיד נפש’ : צפת עיר המקובלים והפיוט

  ד”ר ביטי רואי |

  צפת היא אחד המרכזים החשובים ביותר בהיסטוריה של העם היהודי. ממקום קטן יחסית, המורכב מריבוי קהילות, הנושאות מנהגים ומסורות מגוונות (מסתערבים, אשכנזים, מגורשי ספרד, איטלקים ועוד), ובמסגרת זמן מצומצמת למדי במאה ה-16 נכתבו, לצד ההלכה והפיוט, היצירות הקבליות החשובות ביותר של העם היהודי. בקורס זה נעקוב אחר הגותם של מקובלים אנשי הלכה, פייטנים ומיסטיקאים שהזינו את היצירה ב'עיר קסומה' זו מאז ועד היום. השולחן ערוך, ויומנו המיסטי של ר' יוסף קארו, ר' משה קורדוברו, בעל הפירוש המקיף ביותר שנכתב אי פעם לספר הזוה ומחבר 'תומר דבורה', ר' יצחק לוריא (האר"י) ור' חיים ויטאל תלמידו ועוד. נעמוד על מוטיבים מרכזיים בריטואלים שיצאו מצפת כגון טקס קבלת שבת, תיקון חצות, סדר ט"ו בשבט ועוד, בפיוטים המוכרים 'לכה דודי', 'ידיד נפש', 'אסדר לסעודתא' ועוד. נעמוד על מקורותיהם הן במסורות אותם הביאו תושבי צפת מארצות המוצא שלהם, רבות מהן מהפזורה הספרדית ושלוחותיה, והן מצמיחתם מתוך המפגש המפרה שאפיין את החיים בקהילה מעורבת ויחודית זו. לאורך הקורס נבקש לבחון גם את השפעותיה של היצירה בעיר צפת – מאז ועד ימינו אנו.

• אשנב לעולם הקבלה

  ד”ר יונתן בן הראש | יום ב' | 14:30-13:00

  בקורס זה נלמד על מקורות הקבלה, תורת הסוד היהודית, מן המקרא ועד התפשטותה במאה הי"ג בספרד. במהלך הקורס נעסוק במשמעויות הקבליות של מעשה מרכבה ומעשה בראשית במקרא, בסיפור הארבעה שנכנסו לפרדס ובתיאורים נוספים מתורת הסוד בחז"ל. נכיר את עיקרי ספרות היסוד של הקבלה, כדוגמת: ספרות ההיכלות, ספר יצירה וספר הבהיר. כמו כן, נתוודע למסורות הקבליות בחוגי חסידות אשכנז, נלמד על התפתחות תורת הספירות, על עיקרי תורתו המיסטית של המקובל ר' אברהם אבולעפיה ועל התגבשות מרכזי הקבלה בגירונה וקסטיליה שבספרד.

• דת התבונה ממקורות היהדות של הגותו של הרמן כהן

  פרופ’ יוסף טרנר |

  הקורס הזה הוא סמינר בתחום מחשבת ישראל. במסגרת הקורס נעיין לעומק בספר דת התבונה ממקורות היהדות של הרמן כהן. ספר דת התבונה ממקורות היהדות של כהן מוכר כאחת מיצירות המופת של הפילוסופיה היהודית בכל הזמנים, ויש חוקרים המייחסים לו מעמד בעת החדשה המקביל לזה שהיה למורה נבוכים של הרמב"ם בימי הביניים. העיון בספר זה מרתק הן בשל ההרכבה הנפלאה שכהן יצר בין הפילוסופיה של הדת, הפילוסופיה של ההיסטוריה והפילוסופיה של היהדות; והן בשל היותו נקודת מעבר מהפילוסופיה האידיאליסטית של המאה ה-19 לאקזיסטנציאליזם של המאה ה- 20. חשיבות הספר טמונה גם בכך שהשפיע עמוקות על שורה ארוכה של הוגי דעות יהודיים שבאו אחריו, כמו פרנץ רוזנצוויג, הרב ליאו בק, הרב סולובייציק, מרדכי קפלן ועוד. במסגרת הקורס נקדיש תשומת לב מיוחדת לשיטת מחשבתו של כהן, כמו גם לדרך שבה העמיד במסגרת הספר פילוסופיה הומניסטית רחבה מסביב לרעיון התשובה ויום הכיפורים.