תלמוד והלכה

על התכנית

מבנה תכנית הלימודים במסלול תלמוד והלכה

רשימת הקורסים בתכנית

קורסי חובה

• תלמוד למתחילים: קריאות תלמודיות בסוגיות במסכת בבא בתרא

  סמסטר א' | ד”ר גלעד לנדאו | יום ב׳ | 12:00-8:30

  מטרת הקורס היא הקניית כלים בסיסיים של קריאה והבנה בתלמוד הבבלי. נלמד סוגיות נבחרות מתוך הפרק הראשון במסכת בבא בתרא, העוסקות במערכת היחסים בתוך המרחב הציבורי – היזק ראיה, חובות וזכויות בקהילה ובעיר, מצוות הצדקה ועוד.
  דרך לימוד הסוגיות נפתח "חלונות" למושגים בסיסיים, כמו: מבנה סוגיה ורבדיה, אוצר מילים ויסודות הדקדוק של השפה הארמית, ה"שקלא וטריא" ומגמתו. נעסוק באופן ראשוני גם בתחום הפרשנות, מקורות הסוגיה והתהוותה, וכתבי היד. בקורס נשלב גם לימוד ב"חברותא", תוך כדי הקניית כלים לפיתוח הלימוד העצמי.
  זהו קורס כפול הנחשב כשני קורסים סמסטריאליים.
  הקורס מיועד לסטודנטים מתחילים בתלמוד שעשו את ההשלמה במבוא לתורה שבעל פה.

• בבלי וירושלמי שבת: עיון משווה

  פרופ’ משה בנוביץ |

  קורס זה נועד לפתח מיומנויות בניתוח סוגיות מן התלמוד הבבלי ומקבילותיהן בתלמוד הירושלמי; להתחקות אחר תולדות העריכה של הסוגיות הללו והתפתחות ההלכות שבהן הן עוסקות במשך תקופות התנאים והאמוראים; לפתח מיומנויות בקריאה והבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים, ולהשוות בינה לבין גישות המחקר החדישות. השנה נתמקד במסכת שבת בירושלמי ובבבלי.

• תלמוד בקיאות

  סמסטר ב' | הרב פרופ’ דוד גולינקין | יום ב' | 10:00-8:30

  מטרתו של הקורס לפתח את היכולת של לימוד רהוט בתלמוד הבבלי. נשים דגש על פשט הסוגייה באמצעות קריאה מדוייקת, תשומת לב לדקדוק הארמי, לסדר הדורות, ולריאליה של התקופה. כמו כן נכיר את ספרות המחקר שנכתבה בנושא.

קורסי בחירה

• לימוד בית מדרשי: מאגיה וכישוף בספרות העברית לדורותיה

  ד”ר גילה וכמן |

  בקורס נקרא מבחר טקסטים העוסקים בכישוף ומאגיה, החל מן המקרא ועד לעת החדשה.
  השיעורים ישלבו הוראה פרונטלית (כולל הרצאות אורח) ולימוד בחברותות.
  

• ממדינת מקדש לעם הספר

  פרופ’ דניאל שוורץ |

  השיעור מוקדש לתולדות עם ישראל, בארץ ובתפוצות, בתקופה של כאלף שנים משיבת ציון במאה השישית לפני הספירה ועד לכיבוש ארץ ישראל בידי הערבים במאה השביעית לספירה. בתקופה זו, שיש בה גולה יהודית גדולה מאוד אך גם יישוב יהודי גדול ולעתים גם ריבונות יהודית או שאיפה לריבונות יהודית בארץ ישראל, היה על היהודים להתלבט, למעשה, על אודות זהותו -- בני מדינה? בני עם? בני דת? האם היו "יהודים" בזכות זיקתם לארץ יהודה? או בזכות זיקתם ליהדות? ויהדות זו -- מהי? מי יגדיר אותה? התלבטות זו התנהלה לאור תנאים מדיניים ותרבותיים משתנים, אשר נתנו לתקופה את חיוניותה. נעסוק גם במקורות העתיקים, העומדים ביסוד השחזור של התקופה, הן בהיסטוריוגרפיה המודרנית, המפרשת את התקופה כחלק מכלל תולדות ישראל.

• ההגדה של פסח: מנהג, היסטוריה ואומנות

  הרב פרופ’ דוד גולינקין |

  במוקד הקורס יעמוד ניתוח מעמיק של ההגדה של פסח, אחד הטקסטים המרכזיים של היהדות הרבנית שיצא לאור ביותר מהדורות כמעט מכל ספר יהיודי אחר. נדון בהיסטוריה של ההגדה, בנושאים נבחרים הנוגעים להלכה ולמנהג ובאיורים להגדה מימי הביניים ועוד היום

• סוד הגן הנעלם – עיון במדרשי גן עדן

  סמסטר ב' | ד”ר גילה וכמן | יום ב' |

  הסיפור על אדם וחווה בגן עדן הצית את דמיונם של מחברים בעת העתיקה, כמו גם בימינו. היכן נמצא גן העדן? מה היה הפרי שממנו אכלו אדם וחווה? כיצד נראה הנחש? לשאלות אלו ואחרות ניתנו תשובות שונות ומשונות, ובקורס זה נקרא מבחר מקורות, החל בספרות החיצונית וכלה במדרש המאוחר (לאו דווקא בסדר זה), ונבחן את פרשנותם לסיפור המקראי ואת המגמות האידיאולוגיות המשתקפות מהם.

• התפתחות ההלכה מהתלמוד עד השולחן ערוך

  הרב דיאנה וילה |

  בקורס זה התלמידים ירכשו התמצאות ראשונית בספרות הפוסקים (ספרי הלכה וספרי פסקים), בספרי היסוד (רי"ף, רמב"ם, רא"ש, טור, שולחן ערוך), ובתהליך ההתפתחותי מימי התלמוד עד המאה השש עשרה. דגש יושם על מתודולוגיה שתאפשר להם ללמוד באופן עצמאי ולחקור נושאים חדשים בעתיד.

• פולמוסים בהלכה

  סמסטר ב' | הרב פרופ’ דוד גולינקין | יום ב׳ |

  בבקורס זה נתעמק בארבעה פולמוסים בהלכה מתקופת התלמוד ועד ימינו. נלמד נושאים כגון: קבלת שכר כדי ללמד תורה; היחס לזמר חילוני ולמנגינות חילוניות בתפילה; הפלות; המחיצה בבית הכנסת; קבלת מצוות על ידי הגר; תלמוד תורה ושירות צבאי.
  
  הקורס מיועד לסטודנטים שיש להם רקע בהלכה.
  

• האיש והדג: מדרשי חז”ל על ספר יונה

  ד”ר תמר קדרי |

  יונה הוא הנביא המקראי היחיד הבורח משליחותו. בקורס נעיין בסיפורו של יונה כפי שהוא מתואר בספרות המדרשית הקלאסית, במדרש פרקי דרבי אליעזר ובמדרש המאוחר 'תשובת יונה הנביא'. נבחן כיצד מתמודדים המדרשים עם השאלות המסקרנות שספר זה מעורר: מדוע בורח יונה ולמה מתאמצים המלחים להצילו בזמן הסערה. כיצד מתוארת השהות בבטנו של הדג ומה מעורר אותו לתפילה. האם תשובת אנשי נינוה היתה תשובה אמיתית וכנה או העמדת פנים. מה לדעת החכמים המסר של סיפור מקראי זה ומדוע קוראים אותו ביום הכיפורים.

• ‘למנצח בנגינות’: המוזיקה במקרא, במקורות חז”ל ובספרות ההלכה

  פרופ’ משה בנוביץ |

  בקורס זה נסקור את ההתייחסויות לזמר ולנגינה במקרא, בימי הבית השני ובספרות התלמודית. נעמוד על הקשר בין מוזיקה לנבואה ובין מוזיקה לעבודת ה' בבית המקדש. נסקור את שאלת סוגי המזמורים בספר תהילים וכותרותיהם, ואת אופיים של קטעי השירה בשיר השירים, ומה ניתן ללמוד מהם על תפקיד המזמור והניגנה בחיי עם ישראל בעת העתיקה, במקדש ומחוץ למקדש. נדון בדרך שבה תפסו חז"ל את הנגינה במקדש בימי הבית השני, וכן בשינויים שחלו במעמד ההלכתי של המוזיקה לאחר החורבן. נעמוד על תולדות ההלכה ומגוון דעות הלכתיות בעניין הנגינה בשבת ובחול, בבית המשתה ובבית הכנסת, בגולה ובארץ ישראל.

• איך זה שכוכב אחד מעז? מנהיגות ברוח היהדות

  ד”ר ענת שפירא לביא |

  מיהם המנהיגים והמנהיגות הטבעיים של החברה – אנשי רוח, מצביאים, מלכים או נביאים? חסידים או אנשי מעשה? סוחרים או תלמידי חכמים? בני עניים או "בני טובים"? אומנים יוצרים, פעילים חברתיים או פוליטיקאים? כיצד הם מצטיירים במקורות ספרותיים שונים? והאם יש דבר כזה "מנהיגות יהודית"? בקורס נבחן מנהיגים ומנהיגות מהעבר בעין ביקורתית, דרך קריאה במקורות עבריים מהמקרא ועד העת החדשה. יושם דגש על חיבורים בין העבר להווה, חיפוש הרלוונטיות לימינו והתבוננות עצמית. הקורס בגישה סדנאית, בלמידה בית מדרשית פעילה.

• “מה דודך מדוד היפה בנשים” – על אסתטיקה ויופי בספרות חז”ל

  סמסטר א' | ד”ר תמר קדרי | יום ה' | 10:00-8:30

  הקורס יבחן את יחסם של חז"ל לאסתטיקה וליופי. נבדוק מהו אידאל היופי בתקופת המקרא, ובזמנם של החכמים. נשווה את הערכים האסתטיים של חז"ל לאלו של התרבות היוונית-רומית בת זמנם. נשאל האם היופי יכול לדור בכפיפה אחת עם תבונה וחכמה, או שמא קיימת סתירה בין השניים. נבחן גישות שונות של החכמים בעניין זה באמצעות עיון במדרשים ובסיפורים. נעמוד על דרכי העיצוב הספרותי של טכסטים אלה, והם יחשפו בפנינו את הרגישות האסתטית של חז"ל המתבטאת גם באופן בו הם מביעים את השקפת עולמם.

• נשים מקראיות באגדת חז”ל

  ד”ר תמר קדרי |

  הקורס יעסוק בנשים מקראיות שהוצגו בספרות חז"ל כלמדניות וכמנהיגות של בני דורן. נבחן מה הם התפקידים הציבוריים והחברתיים המיוחסים לנשות המקרא, באלו תחומים באה לידי ביטוי למדנותן ואלו סמכויות הוענקו להן. נשאל כיצד השפיע תפקידה הציבורי של האישה על תיפקודה כרעיה וכאם, ומה היו הקונפליקטים שעימם היא נדרשה להתמודד כתוצאה מחשיפתה לעולם הגברי. האם חז"ל ראו בעין יפה דומיננטיות נשית. נבחן האם תמונה זו עולה בקנה אחד עם המציאות המשתקפת במקורות הלכתיים והיסטוריים על תקופתם של חז"ל.

• מיחיד לאומה: אגדות חז”ל על יציאת מצרים

  סמסטר ב' | ד”ר תמר קדרי | יום ה׳ | 10:30 - 12:00

  יציאת מצרים היא ארוע מכונן בהתהוותו של העם היהודי ובגיבוש זהותו. קורס זה יעסוק בתקופת השיעבוד, בחבלי הגאולה ובסיפור יציאת מצרים כפי שהם משתקפים באגדות חז"ל. נבחן כיצד עיצבו החכמים את דמותו של היחיד בזמן של משבר ושינוי: נעסוק בדמויותיהם של מרים הנביאה, עמרם, של המיילדות העבריות ושל בת פרעה כפי שהן מצטיירות במדרש. נעקוב אחר סיפור הולדתו של משה וצמיחתו כמנהיג, הסכנות השונות שנישקפו לחייו ומעשי הניסים שהבטיחו את התממשותה של הגאולה המיוחלת.