הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

ירושלים וארץ ישראל

על התכנית

ההתמחות הייחודית בלימודי ירושלים וארץ ישראל במסגרת התואר השני במדעי היהדות במכון שכטר מאפשרת לתלמידים למקד את לימודיהם בתולדות ירושלים ובהיסטוריה ובגיאוגרפיה המורכבת והמרתקת של עיר הקודש ועיר הבירה של מדינת ישראל. השיעורים והסיורים הרבים חושפים בפני התלמידים את הפנים המגוונות של העיר שהתקדשה לאורך הדורות לבני שלוש הדתות המונותאיסטיות. המסלול כולל קורסים על תולדות העיר, על התפתחות מקומותיה הקדושים העממיים והלאומיים, על מקומה באמנות היהודית והישראלית ועל מעמדה אחרי מלחמת ששת הימים.

בתוכנית שלושה דגשים ייחודיים:

  1. היכרות מעמיקה עם העיר ירושלים: מיקומו של מכון שכטר בירושלים וקרבתו לאתרים היסטוריים ותרבותיים רבים מאפשרים שילוב של לימודים פורמאליים על ירושלים לתקופותיה עם סיורים בשטח ובאתרים היסטוריים בעיר.
  2. המחקר הגיאוגרפי־היסטורי של ארץ ישראל לתקופותיה: הכרת המתודה המחקרית בכלל וייחודיותה של ארץ ישראל כנושא מחקר בפרט. נעמיק בסוגה מחקרית זו באמצעות עיסוק בתקופות, באזורים ובנושאים נבחרים.
  3. ירושלים וארץ ישראל במבט הגותי: שאלת היחס לירושלים וארץ ישראל במחשבה היהודית לדורותיה, ועיון במקורות טקסטואליים קלאסיים ומודרניים, יהודיים ולא-יהודיים, השופכים אור על ארץ ישראל ועל היחס אליה במשך הדורות.

לבוגרי התוכנית יוענק תואר שני .M.A במדעי היהדות המוכר מטעם המועצה להשכלה גבוהה.

רשימת הקורסים בתכנית

קורסי חובה
  • גיאוגרפיה היסטורית של ירושלים

    סמסטר א' | פרופ' דורון בר | יום ה' | 8:30 - 12:00

    מטרת הקורס היא להקנות כלי חשיבה ומושגים מתחום המחקר של הגיאוגרפיה ההיסטורית ולהדגימם באמצעות סוגיות מתולדות ירושלים. הקורס יתקיים במתכונת של שיעורי כיתה וסיורים ויעסוק בתולדות ירושלים מאז שחר בריאתה של העיר ועד ראשית העת החדשה. נקודת המבט הגיאוגרפית- היסטורית תאפשר התמקדות בהתפתחות המרחבית של העיר בתקופות אלו ועיסוק בסוגיות של התרחבות והתכווצות העיר, מים, ביטחון, דת וקדושה.

  • מחנה מחקר

    סמסטר ב' | ד"ר יאיר פז | יום ה׳ | 12:00-9:00 + 2 ימי סיור

    מחנה מחקר הוא קורס סדנאי המתקיים לחילופין בכיתה ו"בשדה", בהשתתפות פעילה של התלמידים. הקורס נועד להכרת והפעלת שיטות מחקר בגיאוגרפיה-היסטורית בשטח.
    בקורס נשים דגש על בחינת הקשר בין תולדות המרחב והערכים ההיסטוריים הגלומים בו, לבין צרכי הפיתוח של ההווה והערכים התרבותיים (שימור; פיתוח מקיים וכדומה) והאנושיים (תנודות אוכלוסייה) במרחב. בחלק הראשון של הקורס נדון בהגדרת גבולות המרחב ובחלוקתו למרחבי-משנה וכן בשונות הפנימית של יחידותיו המשניות. במקביל נתבונן גם ביחידות הגובלות ונדון בדמיון ובשוני. הסטודנט יבחר "נושא מחקר אישי" שיהווה את עיקר הקורס, וילמד להשתמש בשיטות מחקר, בארכיונים ובמאגרי מידע.
    בחלק השני כל תלמיד יציג בשטח את שאלות המחקר שלו ואת קווי היסוד של מחקרו. תהליך זה יתבצע תוך שימת דגש על שיתוף מידע בין כל הסטודנטים, שחוקרים וחולקים אותו מרחב. בד בבד יושם דגש על התמקדות, כלומר הגשת התרגילים והעבודה המסכמת במועדים שייקבעו.

    שימו לב שהקורס כולל 14-13 מפגשים, שביניהם כלולים גם 2-1 ימי סיור מרוכזים מחוץ לתאריכים של לוח השנה האקדמי של סמסטר ב. שני התאריכים הנוספים הם: 2/7/20 (יום ה' בשבוע הראשון שלאחר סיום הסמסטר), ויתכן יום נוסף שיקבע בהתאם למספר הסטודנטים בקורס בתאריך 16/4/20 (יום ה' איסרו חג פסח). בימי הסיורים הסטודנטים מציגים את מחקריהם בשטח. בשל תוספת זו הקורס יתחיל רק בשבוע השני של סמסטר ב 19/3/20 (ולא בתאריך פתיחתו של סמסטר ב 12/3/20).

  • ארץ ישראל וירושלים בהגות המקראית

    סמסטר ב' | ד"ר דוד פרנקל | יום ה' | 18:30-17:00

    בקורס זה נעמוד על מרכזיותה של הארץ במקרא. דרך עיון ביקורתי בספרות המקראית לסוגיה, נחשוף מגוון של השקפות סביב נושאים כגון: מהות הבטחת הארץ לאבות וטיב זכותו של העם על הארץ, אופייה הסגולי של הארץ – גשמי או רוחני?, גבולות הארץ – היכן הם? היחס לאוכלוסייה הכנענית בתקופת הכיבוש, והצדקת האל בעקבות חורבן וגלות.

קורסי בחירה
  • זהות גלויה וסמויה: אתגר הקיום היהודי במאה ה-20 סמינר

    סמסטר א' | פרופ' בת־שבע מרגלית שטרן | יום ה' | 12:00-10:30

    מיהם היהודים הגלויים ומיהם הסמויים? מה היו הנסיבות שעיצבו את תפיסתם העצמית של היהודים ומה היו ביטוייה המעשיים? הקורס שלפנינו יתמקד בניתוח סוגיות היסוד שעיצבו את חיי הפרט והקיבוצים היהודיים במאה העשרים. נבחן את תהליכי המשבר וההתחדשות של היהודים באירופה ובארצות האיסלם; סוגיות הגירה; חיסול המרכזים היהודים הוותיקים ועלייתם של מרכזים חדשים ועוד. בסיום לימודנו נוכל להשיב על שאלות כגון: מה היו מאפייני הקיום היהודי במאה העשרים? אילו פתרונות עמדו לנגד עיני הפרט היהודי, לנוכח האתגרים שזימנה לו התקופה? האם המשותף ליהודים, כפרטים וכקבוצה, רב על המפריד? בדיונינו נשלב יסודות מהביקורת המגדרית, ונתבסס על מקורות מתחומי דעת מגוונים, כתובים וויזואליים.

  • בין מזרח למערב: תרבות ואומנות עממית בישוב הישן בארץ ישראל סמינר

    סמסטר א' | פרופ' שלום צבר | יום ה' | 14:30-13:00

    בקורס זה נלמד להכיר את התרבות העממית שהתגבשה בארץ ישראל בתקופת היישוב הישן (אמצע המאה התשע-עשרה עד ראשית העשרים) באמצעות תוצרי האמנות והאומנות של הקהילות שהתקבצו בירושלים וערי הקודש האחרות בארץ. כל אחת מהקהילות הללו - ספרדים מהאימפריה העות'מאנית, אשכנזים מרוסיה, פולין וגרמניה, ומהגרים מארצות האסלאם השונות (בעיקר מרוקו, פרס, תימן, בוכרה, אך גם 'כולל גורג'יסטן' מגיאורגיה) - הגיעה עם המטען התרבותי והאמנותי שלה, אך החיים המשותפים יצרו פסיפס חדש ומרתק, המושפע הן מהמסורות המיובאות הן מהתרבות המקומית, אשר גיבושן הייחודי הוביל ליצירת מסורת אמנותית חדשה האופיינית לישוב הישן. נדון במגוון רחב של חפצים מקומיים לבית ולבית הכנסת, למשל, כתובות נישואין מצוירות, הח'מסה וקמיעות אחרים לאירועים במעגל החיים והשמירה על הבית, תמונות מקראיות עממיות והאומנים שיצרו אותם, תשמישי קדושה ועיטורים בבתי הכנסת, גביעים לקידוש ומפות רקומות לשולחן השבת, מנורות חנוכה, לוחות מקושטים לראש השנה ולסוכות, לוחות מזרח ולוחות 'מנורה' ו'שיוויתי', מגזרות נייר, פריטי עץ זית ומזכרות אחרות שנשלחו לתפוצות. כמו כן נבדוק את העיטורים בספרים והדפים הבודדים על רקע התפתחות הדפוס בירושלים ויצירת הליתוגרפיות הצבעוניות הראשונות - אילו מוטיבים מופיעים עליהם, כיצד הם "מסגירים" את תרבותן של הקהילות השונות, אילו השפעות נוספו בארץ, וכיצד כל אלה השפיעו על יהדות התפוצות באותה תקופה - מתימן ופרס ועד רומניה ופולין.

  • חברה ותרבות בארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית סמינר

    סמסטר א' | ד"ר דורון לופז | יום חמישי | 15:00–16:30

    מטרת הקורס היא לבחון סוגיות מרכזיות בעולמם החברתי והתרבותי של היהודים בתקופה הרומית והביזנטית באמצעות מגוון המקורות העומדים לרשותנו מתקופה זו: מקורות ספרותיים מן העולם היהודי, הרומי והנוצרי, וממצא ארכיאולוגי ואמנותי. בין הסוגיות שידונו בקורס: התרבות ההלניסטית והשפעתה; יחסי גומלין בין קבוצות שונות באוכלוסייה היהודית; הקהילה היהודית על מוסדותיה השונים; המנהיגות בחברה היהודית; התרבות החומרית, תרבות הפנאי ועוד.

  • מפות ארץ ישראל וירושלים מן העת העתיקה ועד לשלהי ימי הביניים סמינר

    סמסטר א' | ד"ר מילכה לוי־רובין | יום ה' | 18:30-17:00

    הקורס יעסוק בתולדות המיפוי של ארץ ישראל, למן התקופה הביזנטית ועד למאה החמש עשרה. נעקוב אחר התפתחות מיפויה של הארץ ובכלל זה מפת פויטינגר ששורשיה בתקופה הרומית, תרומתו של אוסביוס למיפוי הארץ ולמפת מידבא, מיפוייה של הארץ במהלך ימי הביניים המוקדמים, השפעת הנוכחות הצלבנית על מיפויה של ארץ ישראל ושל ירושלים במערב הנוצרי, ומיפויה של הארץ מלאחר נפילת הממלכה הצלבנית ועד למאה החמש-עשרה. בקורס תיסקר בקצרה גם תולדות המפת העברית של ארץ ישראל בימי הביניים. במסגרת הקריאה הביקורתית של המפה כמקור נעסוק בשאלת הקשר בין מיפוי להיסטוריה, לתרבות ולדת, ובשאלת מקורותיהן של המפות, והמניעים והאידיאולוגיות שעמדו מאחורי יצירתן.

  • כלילת יופי: ירושלים באומנות היהודית והישראלית סמינר

    סמסטר ב' | ד"ר נעה יובל חכם | יום ה׳ | 12:00-10:30

    מטרת הקורס לבחון את הביטויים החזותיים והאמנותיים של העיר ירושלים ובית המקדש באמנות היהודית לדורותיה, תוך כדי מבט משווה עם האמנות שנוצרה בתרבויות הסובבות. נעקוב אחר הייצוגים של ירושלים הפיזית, הרוחנית והסימבולית, והמשמעויות שחבויות בתיאורים הויזואליים השונים. ננסה להבין מהם הדימויים שנקשרו בעיר, מה בין דמיון למציאות בדימויים הללו וכיצד הם משקפים את עולמם התרבותי, הרוחני והאידיאולוגי של יוצריהם.

  • ועשו לי מקדש: מבני פולחן בארץ ישראל בעת העתיקה סמינר

    סמסטר ב' | ד"ר נעה יובל חכם | יום ה' | 16:30-15:00

    מטרתו של קורס זה להתוודע אל דרכי היצירה החזותית והאדריכלית של קבוצות דתיות ותרבותיות שונות שפעלו במרחב הארצישראלי בתקופות הרומית, הביזנטית והמוסלמית הקדומה. נבחן את המאפיינים הייחודיים לכל אחת מן הקבוצות המשמשים כביטויי זהות והיבדלות, לצד האינטראקציה שבין הקבוצות השונות המתבטאת במעבר של מוטיבים וסגנונות אמנותיים מקבוצה אחת לשנייה. עוד נעמוד על קווים משותפים לכלל היצירה הארצישראלית המבטאים זהות מקומית המשותפת לכלל התושבים.

  • מקדם ומים: יחסים בין־עדתיים בחברה היהודית בארץ ישראל סמינר

    סמסטר א' | פרופ' בת־שבע מרגלית שטרן | יום ב׳ | 14:30-13:00

    מדוע ישבו שבעה במשפחת החתן טרם נכנס לחופתו? מיהו הבנקאי שמימן את השכונות הראשונות מחוץ לחומות בירושלים ומדוע לא נודע שמו ברבים? פרשיות אלה ואחרות מלמדות על מערכת היחסים בין העדות שחיו זו לצד זו וזו עם זו בחברה היהודית בארץ ישראל במאות התשע עשרה והעשרים. ניתוח היחסים בין העדות על מקורותיהם התרבותיים וההיסטוריים יעמדו במרכז הקורס שלפנינו. נבחן וננתח את מערכות הכוח שהופעלו על ידי גורמים שונים בחברה, מקורות העוצמה והחולשה שלהן, אופן פעולתן, ומידת יעילותן; כמו כן נצביע על ההבחנות שרווחו בין דימויי ומציאות בפרק הזמן הנדון בקורס.

  • סמלי תרבות בירושלים סמינר

    627656 | סמסטר ב' | ד"ר יאיר פז | יום ו׳ | 9:00 - 13:00

    עניינו המרכזי של קורס זה הוא דיון במשמעות הסמלית והערכית של מקומות כגורם בהעדפה המרחבית וכן דיון בתהליך הפיכתם של מקומות לכאלה בתקופה המודרנית. נדגים זאת בהתפתחותה של ירושלים בעת-החדשה, תוך ניתוח משקלם של אתרים סמליים בירושלים בתקופות-משנה שונות בעידן המודרני, ומנקודת מבטן של קבוצות שונות, וכיצד השפיע הדבר על עיצוב הנוף העירוני.

    הקורס מבוסס על "לימוד בשטח" ולכן הוא בנוי על חמישה סיורים בני 6-7 שעות כל אחד, אשר בהם משולבים גם מספר הרצאות רקע ותרגילי ניתוח, ובסיום הקורס יתקיים מפגש מסכם בכיתה

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן