כל סטודנט במכון שכטר צריך ללמוד ארבעה קורסי ליבה בעת לימודיו לתואר שני במדעי היהדות. הקורסים מתקיימים בימים שני וחמישי בשעות 13:00–14:30 והם מעניקים נקודת מבט אקטואלית ועכשווית לתחומים שהם לב ליבם של מדעי היהדות. ההיצע מתחלף משנה לשנה אך מבין קורסי הליבה הקורס "פסיפס הזהויות בעולם היהודי" הוא קורס חובה.

פסיפס הזהויות בעולם היהודי | 2 נ"ז  (קורס חובה)
סמסטר א', יום ב' 13:00–14:30 עם פרופ' ארי אקרמן
או סמסטר ב',  יום ב' 14:30-13:00 עם ד"ר דרור בונדי

או סמסטר א',  יום ה' 14:30-13:00 עם ד"ר ימימה בנמלך-חובב
או סמסטר ב', יום ה' 13:00–14:30 עם ד"ר דרור בונדי 

ביהדות תמיד היו כיווני מחשבה שונים. עד העת החדשה אנשים, לרוב, הגדירו את עצמם על פי הדת. בעת החדשה התאפשר לאדם להגדיר את עצמו כאדם. זאת, משום שהמציאות החדשה מאפשרת הגדרה חילונית של האדם. ההשתייכות החילונית-לאומית של האדם לא מחייבות השתייכות לדת זו או אחרת. ברוך שפינוזה הוא דוגמא לאדם שנטש את אמונת אבותיו ולא עבר לאמונה אחרת. המציאות בהולנד איפשרה זאת. בקורס נעסוק בכיווני מחשבה שונים שהתפתחו בעת החדשה. כיווני מחשבה שונים ביחס לתורה, ביחס להלכה, ביחס ללאומיות היהודית. נעסוק בתפיסותיהם של מנדלסון, הרב שמשון רפאל הירש, הרב קוק ועוד.

מבוא לקבלה: מספרות ההיכלות ועד ספר הזוהר | 2 נ"ז | ד"ר יונתן בן הראש
סמסטר א', יום ב' 13:00–14:30,

בקורס זה נלמד על מקורות הקבלה, תורת הסוד היהודית, מן המקרא ועד התפשטותה במאה הי"ג בספרד. במהלך הקורס נעסוק במשמעויות הקבליות של מעשה מרכבה ומעשה בראשית במקרא, בסיפור הארבעה שנכנסו לפרדס ובתיאורים נוספים מתורת הסוד בחז"ל. נכיר את עיקרי ספרות היסוד של הקבלה, כדוגמת: ספרות ההיכלות, ספר יצירה וספר הבהיר. כמו כן, נתוודע למסורות הקבליות בחוגי חסידות אשכנז, נלמד על התפתחות תורת הספירות, על עיקרי תורתו המיסטית של המקובל ר' אברהם אבולעפיה ועל התגבשות מרכזי הקבלה בגירונה וקסטיליה שבספרד.

בין קודש לחול ביצירה היהודית החזותית | 2 נ"ז | ד"ר רונית שטיינברג
סמסטר א', יום ב' 14:30-13:00

בקורס זה נלמד להכיר את היצירה היהודית החזותית. בעוד שאצל רבים מקובלת התפיסה כאילו הדיבר השני בעשרת הדיברות – "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" מנע את פיתוחה של האמנות היהודית, למעשה התקיימה לכל אורך השנים יצירה יהודית עשירה בתחומי האדריכלות, העיצוב, הציור והפיסול. בקורס זה נבקש להכיר נקודות מרכזיות בהיסטוריה של האמנות היהודית. נתייחס לדילמות אותן היציבה ההיסטוריה בפני היוצרים, כמו גם ההלכה והאמונה. נכיר את העושר המרתק של חומרים, צבעים, טכניקות ומראות שהפעילו ועדיין מפעילים את עולם האמנות היהודית בעולם ובישראל. מטרת הקורס היא לפתוח פתח לידע הרחב בנושא ולעודד את השיחה והפרשנות בנוגע למפגשים שבין אמנות ויהדות, בין קודש לחול ובין יצירה אישית לקולקטיבית.

בין יהודים לנוכרים – יחסם של נוכרים ליהודים בעולם היווני-רומי | 2 נ"ז | ד"ר דורון לופז

סמסטר ב', יום ב' 14:30-13:00

"שמע ישראל": קריאת שמע מן המקרא ועד ימינו | 2 נ"ז | פרופ' משה בנוביץ'

סמסטר ב', יום ב' 14:30-13:00

קורס זה מוקדש לשלוש הפרשיות של קריאת שמע – דברים ו:ד-ט, דברים יא:יג-כא ובמדבר טו:לז-מא. נבחן את משמעותם לפי פשוטו של מקרא, הקשרם המקראי, והיחס בין המצוות המוזכרות בהן – לימוד תורה, תפילין, מזוזה, ציצית, וקריאת שמע עצמה — אלו לאלו ולמצוות אחרות בתורה. נבחן את ההתייחסות אל הפרשיות הללו ותכניהם בספרות הבית השני ובאגדה של חז"ל, את מקומם בליטורגיה היהודית בימי הבית השני ואת הפיכתן לחלק מסדר התפילה היומי, על אף שהן עצמן אינן תפילות לה', אלא פניות אל עם ישראל מצד ה' ומשה. נדון בחטיבת התפילה שהתפתחה סביב הפרשיות הללו בסדרי התפילה של שחרית וערבית הנקראת "קריאת שמע וברכותיה", ובשימוש בקריאת שמע בהזדמנויות נוספות: לפני השינה, בשעת סכנה, במקרים של קידוש השם, ועוד.

אמונות ודעות במקרא | 2 נ"ז | פרופ' דוד פרנקל
סמסטר א', יום ה' 13:00–14:30

מטרות הקורס היא לבחון את עולם האמונות והדעות שמשתקף בספרי המקרא. נתמקד במספר סוגיות תיאולוגיות כגון האמונה המונותאיסטית, יחס המקרא למיתוס ולמגיה, בעיית הרע והסבל, הגאולה המשיחית באחרית הימים, ועוד. נעמוד על מגוון הדעות המשתקפות במקרא ביחס לכל נושא ונושא, ויחד עם זאת, ננסה לגלות את האחדות העשויה לעמוד מאחורי הבדלי התפיסה. בסוף נדון בשאלת הייחוד של האמונה המקראית ביחס לאמונות של המזרח הקדום לאור כל מה שלמדנו במשך הקורס.

דמויות מן המקרא | 2 נ"ז | פרופ' דוד פרנקל
סמסטר ב', יום ה' 13:00–14:30

בקורס זה נעמוד על עיצוב דיוקנן של מספר דמויות מפתח במקרא כפי שהן באות לידי ביטוי בספרות המקרא לרבדיה ובספרות חז"ל. נחשוף את הפנים המגוונות בדיוקנה של כל דמות ונעקוב אחר ההתפתחויות היסטוריות והמגמות האידאולגיות העשויות לעמוד מאחורי מגוון זה.

"וקראת לשבת עונג": מדרשי חז"ל ופרשת השבוע | 2 נ"ז | ד"ר תמר קדרי
סמסטר א', יום ה' 14:30-13:00

הקורס ילווה את מעגל הקריאה השנתי ויבחן נושאים שהעסיקו את חז"ל סביב פרשת השבוע. נבדוק מה הם הנושאים בהם בחרו להתמקד ואלו סוגיות מוסריות בחרו להבליט. כיצד הפכו את הסיפורים המקראיים ואת הדילמות של הגיבורים לכלי חינוכי הרלוונטי לתקופתם. נבחן אלו פסוקים משכו אליהם את מרכז תשומת הלב ומדוע. נלמד אודות מחזורי הקריאה השונים בארץ ישראל ובבבל ונדון בקשר בין המבנה של המדרשים לבין מוסד הדרשה בציבור בתקופת חז"ל.

חנוך לנער על פי דרכו: דילמות חינוכיות בספרות חז"ל | 2 נ"ז | ד"ר תמר קדרי

סמסטר ב', יום ה' 14:30-13:00

הקורס יעסוק בדילמות חינוכיות בעולמם של החכמים. נפגוש סוגים שונים של מורים ותלמידים, וסגנונות הוראה מגוונים. נבחן את מערכת היחסים הנרקמת בבית המדרש בין החכם לבין תלמידיו: עד היכן מגיעה מעורבותו של המורה בחייהם האישיים של התלמידים. כיצד תפסו התלמידים את החכם ומה היה מעמדו ועד היכן הגיעה השפעתו. באלו נושאים נתגלעו מתחים בתוך בית המדרש וכיצד נפתרו. מה יעשה המורה כאשר ההורים מתנגדים להשכלתו של בנם. נבדוק את השקפתם של חז"ל בשאלה האם יש לפתוח את שערי האקדמיה לכל חפץ, או שיש להשקיע רק בעתודה. סיפורים אלה יעזרו ללבן שאלות חינוכיות עקרוניות, ובעיות מעשיות המתעוררות במהלך ההוראה גם כיום.