ד"ר ג'ורג' סברן

יש תיאוריה מפורסמת הטוענת שמאחורי הסיפור המקראי של יציאת מצרים עומדת מרידת עבדים1. תיאוריה זו, המתבססת על מקורות היסטוריים, מעלה את ההשערה שיש קשר בין תנועות האוכלוסין העצומות שהתחוללו במזרח הים התיכון באלף השני לפני הספירה לבין יציאת בני ישראל ממצרים. אך האם יכולים אנו למצוא גם בתורה תמיכה להשערה שיציאת מצרים הייתה מרד עממי?

התגובה המיידית של עם ישראל להתגלות במעמד הר סיני צפויה ומפתיעה כאחת: בני ישראל מביעים תחושת פחד מובנת נוכח עוצמתו המפחידה של האלוהים מכאן, ומסרבים לשמוע את הקול האלוהי, מכאן. דבר זה מעלה שאלות אחדות על מה בדיוק חווה העם בסיני.

היחס בין משה לאליהו העסיק את חז"ל, אשר טענו ש"משה ואליהו שוין זה בזה בכל דבר" (פסיקתא רבתי ד'). בעלי המדרש אכן הגזימו, אם כי יש הרבה נקודות דמיון בין שני הנביאים, במיוחד בנוגע לתפקודם מול האיום של עבודה זרה לאור מצב חמור של הפרת הברית.