איתן קופר

הדיון בן־זמננו על מגדר ועל נטיות מיניות אינו חדש ומופיע למכביר במקורות היהודיים הקדומים. פרשת השבוע "תזריע" מתחילה בקביעה "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (ויקרא יב ב) שהעלתה תהייה אצל פרשנים רבים – הרי אישה לא מזריעה זרע אלא הגבר. אז למה בכל זאת?

פרשת השבוע בא מעלה שאלות על צדק ועל מוסר, כשמתארת את ענישתם הקולקטיבית של המצרים בעקבות פשעי העבר. דוגמה קיצונית לכך ניתן לראות במכת בכורות: אומנם, המצרים המבוגרים היו שותפים לפשע שעבוד היהודים, אבל מדוע להרוג את בכוריהם ובהם תינוקות חפים מפשע? במאמר לפרשת בא, איתן קופר, מנכ"ל מכון שכטר, בוחן סוגיות אלו ומחבר אותן למציאות חיינו העכשווית בישראל.

בעת לידתו של יעקב הוא אחז בעקבו של עשו כמעשה של מאבק על הבכורה. המאבק הסתיים בכישלונו של יעקב אשר נולד בעמדת נחיתות, והיא זו שהניעה אותו בחייו, מלידתו ועד מותו. במאמר לפרשת תולדות, איתן קופר, מנכ"ל מכון שכטר, מעמיד במרכז את אופיו הנחיתי של יעקב ואת הפער הפסיכולוגי שבינו לבין עשו, ודן בהשפעותיהם על השתלשלות המאורעות בפרשה.

לאחרונה קראתי את פרשנותו של הרש"ר הירש על סדרת הפסוקים בפרשת "כי תבוא". הסברו הקצר העניק לי תובנה חדשה כלפי תופעת השנה של תשע"ח ואף זרה בי אופטימיות בנוגע לחברה ולעתידה. אז מה בין הקריאה המחזורית בתורה, שמחת תורה וקמפיין #METOO?

הפרשה הכפולה מטות־מסעי בסוף ספר במדבר מסכמת ארבעים שנות נדידת עם ישראל במדבר. היא מספרת סיפורים על העברת המנהיגות אל הדור הצעיר שייכנס לארץ המובטחת ועל וחלוקת הארץ בין שבטי ישראל. הפרשה מדגימה לנו דוגמאות הרלוונטיות לפרשיות המעסיקות אותנו בימינו אנו, והנושאים טריים כאילו נכתבו אתמול בצוהריים:

בעוד 70 שנה תשפוט ההיסטוריה אם עמדנו באתגר בניית המדינה היהודית הליבראלית־דמוקרטית, שתמזג את יסודות הליבה של התרבות היהודית (שפה וספרות עברית, לוח השנה היהודי, משפחה וקהילה) עם הדמוקרטיה הליברלית (זכויות אדם, סובלנות וחופש מצפון, שלטון הרוב וכיבוד החוק).

מה מציעה פרשת בהר כמענה לאי שוויון חברתי כלכלי? למרות ששני ההוגים הגדולים של הציונות הפוליטית, הרצל וז'בוטינסקי, היו בעיקר בעלי השקפת עולם ליברלית והאמינו בזכויות קניין ובשוק חופשי, הם הבינו את חשיבותה של הסולידריות החברתית. לכן, שניהם שילבו בחזונם המדיני מרכיב אתי-מוסרי הנשאב מן התנ"ך – שנת היובל. במאמר לפרשת בהר, מחבר איתן קופר, מנכ"ל מכון שכטר, בין רעיון שנת היובל המובא בפרשה לבין תפיסותיהם של הרצל וז'בוטינסקי הנוגעות לצדק חברתי.