נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
ד"ר נעה יובל חכם היא דקנית מכון שכטר למדעי היהדות, ומרצה ויועצת אקדמית במסלולים לימודי ירושלים וארץ ישראל והאומנויות ביהדות. היא כתבה את עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית.
מחקריה עוסקים ביצירה האמנותית בשלהי העת העתיקה, ובקשרי הגומלין בין היצירה החזותית בעולם היהודי ובתרבויות הסובבות. כמו כן היא עוסקת בקשרים שבין האמנות היהודית בארץ ישראל ובתפוצות ובמתח שבין אמנות חזותית ותפיסות הלכתיות בעת העתיקה. ספרה אמנות ללא דמות: מגמות אנטי-פיגורטיביות באמנות היהודית בשלהי התקופה הביזנטית ובראשית התקופה המוסלמית ראה אור בהוצאת מאגנס בשנת 2021.
הגמרא במסכת בבא בתרא מתארת מנהגי אבלות שונים שפשטו בחברה היהודית לאחר הטראומה הגדולה של חורבן המקדש השני. בין היתר נזכר המנהג הבא:
אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד, ומשייר בו דבר מועט. וכמה? אמר רב יוסף: אמה על אמה. אמר רב חסדא: כנגד הפתח... שנאמר: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו'. (תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ס ע"ב)
סיפור מגילת אסתר בכלל ודמותה של אסתר בפרט הצית מאז ומעולם את דמיונם של האמנים. דמותה של אסתר, הנערה היהודייה האלמונית שהפכה למלכה ובתבונתה הצילה את עמה מכליה, זכתה לייצוגים רבים ומגוונים. במיוחד התמקדו האמנים בנקודות המפנה הדרמטיות בסיפור המגילה. היום נתבונן באחת מן הנקודות הללו: התייצבותה של אסתר בפני אחשוורוש בלא שנקראה אליו המתוארת בפרק ה במגילה.
פרשת ויצא פותחת בתיאור יציאתו – או שמא מנוסתו – של יעקב מכנען, לעבר חרן. עוד בטרם יציאתו מכנען הוא חולם חלום: ״וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ״. רבים מן המפרשים תהו על הביטוי "עולים ויורדים". אם המלאכים הם שוכני שמיים עליהם תחילה לרדת ורק אחר כך לעלות. ד״ר נעה יובל-חכם, עונה על השאלה ומשתפת בשתי יצירות אמנות המתקשרות לאותו הנושא.
פרשת מסעי החותמת את ספר במדבר פותחת ברשימה ארוכה של מסעות בני ישראל במדבר. תיאור זה המדגיש את התחנות הרבות לאורך המסע מעביר מסר לפיו לא רק היעד של המסע מעניק לו את משמעותו אלא גם התחנות שבדרך. מה חשוב יותר: היעד או הדרך?
ד"ר נועה יובל-חכם על הברית בין עם ישראל לאלוקים בפרשת בחוקותי, ועל הפסיפס מבית אלפא שמעביר מסר רעיוני לבאי בית הכנסת.
ציור קיר בן קרוב ל־1800 שנים מבית כנסת עתיק בסוריה נותן ביטוי חזותי חדשני, יש שיאמרו אף נועז, להתגלות ולישועה האלוהית באירוע המכונן של יציאת מצרים. קראו את מאמרה של ד"ר נעה יובל־חכם לפרשת בשלח.
בפרשת לך לך אנחנו נתקלים לראשונה במקרה שבו מוענק לאדם (ואפילו לשני אנשים) שם חדש תחת שמו המקורי שנתנו לו הוריו. מה משמעות החלפת השם?
בציור קיר שצויר לפני כ־1800 שנים בבית כנסת בדורה אירופוס, מתואר איש צעיר ומזוקן הקורא בספר התורה באזני העם, ומקובל לחשוב שהיה זה עזרא הסופר. מדוע ההתרחשות הזו הייתה חשובה כל כך, ומה המשמעות שלה להיום?
במאמר קצר זה נתבונן בשתי יצירות של האמנית רות קסטנבאום בן-דב העוסקות בדימוי של ירושלים סביב המושג 'זכר לחורבן'. מאז חרב המקדש השני בשנת 70 לספירה נעשו ניסיונות שונים לשמר את זכרונו ולבטא את הצער על חורבנו.
טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.