נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
הרב פרופ' דוד פרנקל הוא מרצה למקרא אשר מלמד במכון שכטר למדעי היהדות מאז שנת 1992. גישתו של פרופ' פרנקל היא גישה ביקורתית היסטורית כלפי התנ"ך. הוא כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית תחת הנחייתו של פרופ' משה ויינפלד. פרסומיו כוללים את "The Murmuring Stories of the Priestly School" ואת "The Land of Canaan and the Destiny of Israel". בעברו כיהן הרב פרופ' פרנקל בתור ראש קהילת "שבת אחים" בשכונת גילה, ירושלים.
הרב פרופ' דוד פרנקל, פרופ' למקרא במכון, בוחן את רשימת המלכים שהיו באדום ומשפחותיהם, ומראה כיצד טקסט שלכאורה נראה מיותר ומשעמם טומן בחובו שיעור ומסר עד לתקופתנו היום.
חזונו של הנביא הושע בהפטרה לפרשת במדבר התגשם בימינו: חזרנו לארצנו והשגנו הישגים אדירים. אבל כדי שהחזון לשלום ולביטחון יושלם על עם ישראל למלא את חלקו בברית. מאמרו של ד"ר דוד פרנקל לפרשת במדבר.
פרשת השבוע וארא פותחת בנַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל המושמעת בהיותם סובלים במצרים. הפרשה, וסיפור יציאת מצרים כולו, מעלים זיכרונות קשים של עבודת פרך וייסורים. על אף שהתורה תמיד מדגישה את הצורך לזכור את הטראומה של החיים תחת השיעבוד המצרי, היא גם מלמדת אותנו שאפשר להתמודד עם הזיכרונות הקשים ולנתבם למקום חיובי. כיצד?
פרשת השבוע נח נפתחת במילים "אלה תולדות נח" ומסתיימת בתולדות תרח אשר הוליד את אברהם. למרות שעם שני "צדיקים" אלו כרת אלוהים ברית עולם, דווקא באברהם הוא בחר להיות לאב לעם ישראל. מדוע? השאלה גדלה עוד יותר כשרואים במקומות שונים במקרא כי אברהם העז לערער על רצון אלוהים בעוד שנח ציית ללא עוררין לכל דבריו. במאמרו ד"ר דוד פרנקל, מרצה למקרא במכון שכטר, משווה בין שתי דמויות אלו ומסיק מסקנה שרלוונטית גם למנהיגות בימינו.
המקרא מציג בשני מקומות נפרדים – בספר שמות ובספר דברים – שני טעמים לשמירת השבת: האחת מעמידה את האל במרכז ומבטאת תפיסה דתית המתמקדת בקשר שבין אלוהים לאדם, ואילו האחרת מעמידה את האדם במרכז ומבטאת תפיסה של לאומיות, של צדק חברתי ושל שוויון. ד"ר דוד פרנקל מספר לדב אלבוים איך שני סיפורי עשרת הדיברות מסמלים את הפלורליזם ואת המגוון הרחב של ביטויי האמונה והשקפות העולם המאפשרים לכל אחד שקורא בתנ"ך להתחבר לסיפוריו מזווית אחרת.
האם מאז ומתמיד הציג המקרא גישה מונותאיסטית? למרות התפיסה המקובלת הכורכת את היהדות במונותאיזם, קריאה ביקורתית במקרא מגלה לנו שפסוקים רבים בתורה אינם באמת מביעים מונותיאיזם במובנו הצר אלא מרמזים על קיום מסוים של אלוהים אחרים, הסרים למרותו של אלוהי ישראל.
רבים מהמנהיגים שלנו ודאי יודעים, שרגש עממי יכול לעיתים לסטות מהדרך הצודקת והנכונה, מערכי היסוד של האבות המייסדים שלנו.
עם זאת, לעתים קרובות הם נמנעים מלהתעמת עם הרגשות האלה. הם חוששים כי עימות כזה עלול לעלות להם בקולות בוחרים או לגרום להם להתפשר על הפופולריות שלהם.
האם סיפור יציאת מצרים אכן התרחש? האם כל בני ישראל סבלו תחת יד המצרים לפני שהגיעו אל ארץ כנען? היסטוריונים רבים מטילים בכך ספק. הם מצביעים על העדר עדויות ארכיאולוגיות מוצקות. מלומדים מסורתיים יותר טוענים שהעדר ראיות אינו יכול להיחשב כהוכחה. רק טבעי הוא כי מלכי מצרים וסופריה יימנעו מלתעד את הסיפור המשפיל של מרידת בני ישראל ויציאתם את מצרים. אולם ישנה חלופה שלישית לשאלת אמיתותה ההיסטורית של יציאת מצרים.
הכול יודעים שהראשונה מבין עשרת המכות שהוכו בהן המצרים הייתה מכת הדם. הסיפור המובא בספר שמות פרק ז:יד-כה מבטא זאת בבירור, וכך גם אזכורי מכות מצרים שבתהילים. אולם למרות זאת, יש ראיות מוצנעות אך משכנעות המעידות על כך שבצורתו המוקדמת ביותר של הסיפור מי היאור לא הפכו לדם.
ר' חיים הירשנזון הוא דמות רבנית כמעט אלמונית ונשכחת מן התקופה שלפני קום המדינה. בזמן האחרון, ובעקבות ספרו של א. שביד, דמוקרטיה והלכה: פרקי עיון במשנתו של הרב חיים הרשנזון, ירושלים תשל"ח, זוכה הירשנזון לתשומת לב והתעניינות הן בשל שילובו המיוחד של למדנות רבנית קלאסית עם השכלה כללית ופתיחות, והן בשל אומץ רוחו בהתמודדות עם שאלות הלכתיות הקשורות בניהול מדינה יהודית עתידית בארץ ישראל.
ישראל היום / ד"ר דוד פרנקל
ישראל היום / ד"ר דוד פרנקל
טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.