נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
פרופ' ארי אקרמן הוא נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, פרופ' למחשבת ישראל ולחינוך יהודי במכון שכטר למדעי היהדות ולשעבר דיקן המכון. הוא כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית. ספרו האחרון עוסק בבריאת העולם והקודיפיקציה בפילוסופיה של ר' חסדאי קרשקש.
פרשת ויקרא מתמקדת אך ורק בסדר ההקרבה והיא מונה סוגים שונים של קורבנות ומפרטת את התהליך המדויק של כל אחד מהם. לכאורה, לתיאור המפורט הזה של הטקס סביב הקרבנות אין הרבה מה להציע לנו בנוגע לשאלות פוליטיות וחברתיות, במיוחד אלו שמעסיקות את החברה הישראלית לאור האירועים האחרונים. עם זאת, מקריאה מדוקדקת של רשימת הקרבנות עולה מסר חשוב שמעיד על יחסה של התורה לפוליטיקה.
בקרוב ימלאו לפרופ' אליעזר שביד 12 חודשים לפטירתו. מורשתו של שביד, שהיה אחד מאנשי הרוח הישראליים הגדולים בדורנו, חשובה מאוד אך לא מוכרת דיה. פרופ' ארי אקרמן, נשיא המכון, מתעמק בסרטון באחד הרעיונות המרכזיים של שביד ומסביר מדוע אין הכרח להסכים עם כל מילה של שביד, אך חשוב ללמוד אותו.
כידוע, התורה פותחת בתיאור של בריאת העולם. רש"י מסתמך על המדרש ושואל: למה התורה מתחילה כך? הוא רואה בתורה קוד הלכתי, ולכן נראה לו מוזר שהתורה בוחרת להקדיש את שני הפרקים הראשונים שלה לתהליך יצירת העולם. מדוע לא התחילה עם המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל, שעניינה קידוש החודש? פרופ' אקרמן מביא את גישתו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק לשאלה זו.
מה הייתה תכלית מצוות הקרבת הקורבנות? איך לדעת הרמב"ם הקורבנות תרמו למסע הרוחני והאינטלקטואלי שאדם יהודי אמור לעבור בחייו? ד"ר ארי אקרמן במאמר לפרשת תרומה.
מי היה אברהם יהושוע השל? באילו מחוזות הוא גדל? ומה הקשר שלו לחסידות? ד"ר ארי אקרמן פותח לנו צוהר לעולמו של השל.
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של מגילת אסתר הוא היעדרו של שם האלוהים בכל הספר. היעדר כל אזכור מפורש של האלוהים בהחלט אינו טיפוסי לספרות המקראית. למעשה, מגילת אסתר היא הספר היחיד בתנ"ך שבו שם האלוהים אינו מופיע.
אין נושא שהתורה מייחדת לו מקום ותיאורים מפורטים יותר מאשר למשכן ולהקרבת הקורבנות שהתבצעה בו. הדבר נובע מן המשמעות הדתית העמוקה שהתנ"ך מייחס לצורה זו של עבודת האלוהים ובא לידי ביטוי גם בסיפוריו על הקמת בית המקדש.
בימים אלו אנו נמצאים בפתחו של סמסטר הסתיו של שנת הלימודים תשע"ז במכון שכטר. אחד מהחידושים של התכנית האקדמית לשנה זו הוא תכנית חדשה לתואר שני העוסקת ברוחניות יהודית. היא מורכבת משלושה יסודות עיקריים: קבלה וחסידות, תופעות רוחניות עכשוויות וחינוך רוחני.
הקיום היהודי המודרני מוליד את הצורך בחיפוש אחר מודלים חדשים, הבאים להצדיק את המחויבות הכפולה למסורת ולמודרנה. מכאן נובעת החשיבות המכרעת בהתבוננות בדוגמאות חיות המדגימות התמודדות עם המודרנה והפוסט-מודרנה, על ידי שמירה על איזון בין מחויבות תורנית- מחד, לבין פתיחות לאתגרים חדשים- מאידך.
האם העיסוק במסורת, במיוחד כאשר הוא לובש צורה של תלמוד תורה, תובע אמונה או אורח חיים מסוים? אחד מהוגי הדעות החדשניים ביותר אשר מתמודד עם שאלות אלה הוא אליעזר שביד, הפילוסוף הישראלי החשוב ביותר בזמננו. במאמר קצר זה אתייחס רק להיבט אחד של חזונו המקיף והמעמיק באשר למחויבויות הדתיות והתרבותיות המתחדשות של יהודים חילונים, דהיינו הבנתו את היחס שבין הלכה וחילוניות.
טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.