מתעניינים בלימודים הרשמה איזור אישי
English

מרכז הידע והמחקר

אולם קריאה



כל הכותבים
כל הכותבים
ד”ר שולה לדרמן
הרב פרופ’ דוד גולינקין
הרב ד”ר רב מימי פייגלסון
ד”ר גילה וכמן
ד”ר יאיר פז
ד”ר עינת רמון
הרב מתיו ברקוביץ’
איתן קופר
הרבה חיה רואן בקר
פרופ’ יוסף טרנר
ד”ר נעה יובל-חכם
ד”ר מרוה שלו מרום
פרופ’ משה בנוביץ
ד”ר רונית שטיינברג
פרופ’ ארי אקרמן
הרב אבי נוביס דויטש
ד”ר דרור בונדי
פרופ’ דורון בר
פרופ’ דוד פרנקל
ד”ר דוד שפרבר
פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן
פרופ’ רינה לוין מלמד
ד”ר תמר קדרי
דורון רובין
ד”ר רבקה ברגר
ד”ר שרה שורץ
ד”ר אריה טפר
ד”ר נעמי כהן צנטנר
איילה וול טיסר
ד”ר פול שרל-פוקס
ד”ר ביטי רואי
פרטי: ד”ר גליה גלזנר חלד
ד”ר מריאנה רוח-מדבר
ד”ר איתן שיקלי
ד”ר נעמי לייסנר
ד”ר יוכבד מילגרום
הרב דיאנה וילה
פרופ’ שמואל גליק
ד”ר ג’ורג’ סברן
פרופ’ אלכסנדר אבן־חן
ד”ר ברנדה בקון
ד”ר פינחס מנדל
כל הנושאים
כל הנושאים
אומנות
דבר עורכת המדור
דת ומדע
היסטוריה של עם ישראל
חגי תשרי
חינוך יהודי
חנוכה
טקסים
ירושלים
ישראל
ליווי רוחני
מדרש ואגדה
מוסיקה
מועדים מיוחדים
מחוות
מחשבת ישראל ופילוסופיה
מעגל החיים
מקרא
מרפא
נושאים אקטואליים בהלכה
נשים והיהדות
ספרות חז"ל
עשה לך רב
פורים
פסח
פרשת השבוע
ציונות
ראש חודש
שאלות ותשובות
שבועות
תוכניות הלימוד בשכטר
תעניות

עשה לך רב

  • הדים של סיפור הבריאה בפרשת השבוע אמור

    ד”ר שולה לדרמן

    | 17 במאי 2024

    דת ומדע
    טקסים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    פרשת השבוע

    שמה של פרשתנו, "אמור", לקוח מהפסוק הראשון בפרשה, שבו נאמר (ויקרא, כ"א א'): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" . אמירה שהיא דבור, מוצא פה, שבו אומר משה לבני אהרון כיצד לקיים את מצוות הכהונה השונות; הקורבנות, קדושת השם, וכד'.

  • יום העצמאות תשפ"ד

    עורכת המדור

    | 15 במאי 2024

    דת ומדע
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה

    השנה יותר מתמיד שומרים על התקווה. יום העצמאות עומד השנה בסימן התקווה. מקורה של המילה במקרא ומשמעותה צפייה: "הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ, אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ (יהושע, ב, יח)

  • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

    עורכת המדור

    | 12 במאי 2024

    דת ומדע
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה

    השיר "הִנֵּה מֻטָּלוֹת גּוּפוֹתֵינוּ" נכתב כשיר זיכרון לדני מס – מפקד גוש עציון, סגן מפקד גדוד בפלמ"ח ומפקד מחלקת הל"ה – ולחבריו ממחלקת הל"ה שנפלו בקרב בדרך לגוש עציון הנצור בליל ה-15 בינואר 1948. אסון הל"ה הוא אחד מסמליה הבולטים של מלחמת השחרור, והוא מסמל גם את כל הערכים והאמונות שעליהם התחנכו לוחמי צה"ל לדורותיהם. את השיר כתב איש הפלמ"ח המשורר חיים גורי.

  • תולדות כתב היד
    סבי, הרב מרדכי יעקב גולינקין ז"ל (1974-1884), נולד בחרסון, אוקראינה ולמד בישיבות בלאמזשע, בטיקטין ובלידא. הוא כיהן כרב הראשי ואב בית דין בז'יטאמיר, אוקראינה החל משנת 1913, שם הקים ארגון "תפארת בחורים" לבני נוער ושידל את השלטונות למען הקהילה היהודית.

  • האחד במאי, חג הפועלים

    עורכת המדור

    | 2 במאי 2024

    דת ומדע
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה

    מִי יִבְנֶה יִבְנֶה בַּיִת בְּתֵל אָבִיב?מִי יִזְרַע יִזְרַע שָׂדֶה בְּתֵל חַי?(לוין קיפניס, תרפ"ט 1929)היום, האחד במאי, חג הפועלים..

  • מה הקשר בין מנהג עתיק של ליל הסדר וההתנהגות שלנו בארץ מאז 7/10?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 18 באפריל 2024

    דת ומדע
    טקסים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    פרשת השבוע

    אנו נבדוק את מקורותיו של הביטוי ״כל דכפין ייתי וייכול״ ונקשר בין אותו משפט עתיק להתנהגות שלנו ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה ועד היום.

  • פרשת אחרי מות מפי הרב ד"ר מימי פייגלסון

    הרב ד”ר רב מימי פייגלסון

    | 2 במאי 2024

    דת ומדע
    טקסים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    פרשת השבוע

    כיצד אנו מגדירים את עצמנו? כיצד אנו מגדירים את מערכות היחסים שלנו? תובנה מפרשת השבוע אחרי מות

  • לֵךְ לְשָׁלוֹם גֶּשֶׁם. וּבֹא בְשָׁלוֹם טַל

    עורכת המדור

    | 18 באפריל 2024

    דת ומדע
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה

    ביום הראשון של חג הפסח נציין את המעבר מעונת הגשמים אל עונת הקיץ – העונה היבשה – בתפילת טל ("תיקון הטל" בלשון הספרדים ועדות המזרח.) פיוטי הטל משתלבים בתפילת המוסף ביום הראשון של חג הפסח, קודם שמתחילים להזכיר טל בתפילת העמידה. הפיוטים הקדומים ביותר נתחברו בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה, והם מדגישים את חשיבותו הרבה של הטל במקורות היהודיים ואת תרומתו לקיומם של הצמחים בחודשי הקיץ באמצעות שמירה על לחותם במיוחד באזורים יבשים.

  • 16 באפריל - יום פטירתה של רחל המשוררת

    עורכת המדור

    | 18 באפריל 2024

    דת ומדע
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה

    היום (16 באפריל) הוא יום פטירתה של רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (1890–1931), המוכרת בשם העט "רחל" (ובספרות העברית: רחל המשוררת). רחל הייתה מהמשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת. שירתה תופסת מקום של כבוד בתרבות העברית ונלמדת בתוכניות הלימודים בספרות בבתי הספר.

  • ברכת האילנות

    עורכת המדור

    | 12 באפריל 2024

    דת ומדע
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה

    בתחילת חודש ניסן נהוג לברך את בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת מול שני אילנות פרי מלבלבים שמוציאים פרחים: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא חִסַּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לְהַנּוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם. ברכת האילנות היא אחת מברכות הראייה – ברכות שיש לברכן למראה אירועים או תופעות טבע נדירות שמתרחשות לעיתים רחוקות ושמעוררות התפעמות או התרוממות רוח.

  • פרשת תזריע: מפי הרב ד"ר מימי פייגלסון

    הרב ד”ר רב מימי פייגלסון

    | 12 באפריל 2024

    דת ומדע
    טקסים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    פרשת השבוע

    "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" "אישה כי תזריע וילדה זכר" היכולת, הצורך והאומץ לסלול שאלות חדשות בדרך לליל הסדר.

  • פרשת שמיני: חלוקת החיות לטמאות וכשרות

    ד”ר גילה וכמן

    | 4 באפריל 2024

    דת ומדע
    טקסים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    פרשת השבוע

    הפרק האחרון של פרשת שמיני, שהוא למעשה אמצע התורה כולה, מוקדש כולו לנושא אחד: בעלי החיים.ליתר דיוק: חלוקת החיות לטמאות ולטהורות, אילו חיות מותר לאכול ואילו חיות אסור.

  • סוף עונת התפוזים!

    עורכת המדור

    | 4 באפריל 2024

    דת ומדע
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה

    סוף עונת התפוזים! פרי התפוז (ראשי התיבות של תפוח זהב) הוא אחד מפירות ההדר הנפוצים ביותר בארצנו. עצי התפוז הובאו לכאן לפני מאות שנים, ככל הנראה בידי סוחרים פורטוגליים, ומכאן נגזר שמם בערבית "בֻּרתֻקאל" (שיבוש של המילה פורטוגל).

  • מהי המטרה ומהי ההיסטוריה של אדר ב'?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 2 באפריל 2024

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    הלוח האזרחי מבוסס על שנת השמש, המורכבת ממחזור אחד של כדור הארץ סביב השמש. הלוח היהודי הוא lunisolar -- כלומר, ירחי-שמשי: השנים עוקבות אחר השמש ועונות השנה, ואילו החודשים עוקבים אחר שנת הירח, המורכבת משנים-עשר מחזורים של הירח סביב כדור הארץ.
    בלוח האזרחי, שנת שמש מכילה כ-365.25 ימים, ואילו בלוח היהודי, שנת ירח בת 12 חודשים מכילה כ-354.33 ימים (רמב"ם ו', ד'; א"ת, לוח, הערות 343-340).
    מה עושה הלוח היהודי כדי להתמודד עם העובדה ששנת הירח מפגרת אחר שנת השמש בכ-10 ימים, 21 שעות כל שנה (רמב"ם, שם)?

  • פוסט 28 במארס: שירת העשבים

    עורכת המדור

    | 28 במרץ 2024

    דת ומדע
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה

    ב-28 במארס מציינים ברחבי העולם את יום העשבים ומוקירים את תרומתם לקיום האנושי. לאורך ההיסטוריה האנושית המתועדת שימשו העשבים כמזון וכתרופות לבני האדם, והם תורמים גם לשימור המערכת האקולוגית בכוכב הלכת שלנו. המשוררת, המוזיקאית והפזמונאית נעמי שמר העניקה לעשבים מקום של כבוד בתרבות היהודית-ישראלית.

  • פרשת צו: פרשת פרה - האם אפשר לשרוד בלי בית המקדש ובלי הקורבנות?

    ד”ר יאיר פז

    | 28 במרץ 2024

    דת ומדע
    טקסים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    פרשת השבוע

    אנחנו נמצאים בתקופה ארבע פרשיות ובאופן מעניין השנה, בגלל שזו שנה מעוברת, פרשת 'פרה' מתמזגת עם ספר ויקרא ואני אקשור את הדברים

    מי פגש פרה אמיתית? מי ליטף פרה אמיתית לאחרונה? מי ראה פעם שחיטה? החיים המודרנים הרחיקו אותנו מאוד ממשק החי של ימי קדם

  • שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה

    עורכת המדור

    | 24 במרץ 2024

    דת ומדע
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה

    המילים "שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה, בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי: תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח, וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר" מוכרות לנו משיר הילדים האהוב והמוכר לפורים, ומסיפור המגילה של לוין קיפניס שהותאם לילדים, ושבו קיפניס דימה את העם היהודי לשושנה תוך שילוב דימויים מהטבע עם פסוקים מן המגילה.

  • יום הפאי

    עורכת המדור

    | 14 במרץ 2024

    דת ומדע
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה

    היום אנחנו מציינים את יום הפאי! אם תמשיכו לקרוא תגלו שרשומה זו לא עוסקת במתמטיקה אלא במדעי היהדות, ושכבר במקרא – בספר מלכים א' – מופיעה נוסחה לחישוב היקף המעגל ביחס לקוטרו!

  • יום השוויון האביבי (היום, 20 במארס)

    עורכת המדור

    | 20 במרץ 2024

    דבר עורכת המדור
    דת ומדע
    מועדים מיוחדים

    למרות שמזג האוויר היום אינו אביבי ואיננו מפייס, הלילה (בין ה-20 ל-21 במארס) חל יום השוויון האביבי בחצי הצפוני של כדור הארץ. מעתה, הימים ילכו ויתארכו והשמש תטפס מעלה בשמיים ותהיה מעל לראשנו עד ליום הארוך ביותר בשנה. האביב מאופיין בהתחממות מזג האוויר, בפריחתם של מיני צמחים, והוא מסמל פריחה והתחדשות.

  • יום האישה הבין לאומי 2024

    עורכת המדור

    | 8 במרץ 2024

    דת ומדע
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה

    היום יום האישה הבין לאומי. השנה אנחנו – הנשים הישראליות – מציינות את יום האישה לגמרי אחרת. השנה אנחנו זועקות את שמן ובשמן של כל אחיותינו ובנותינו שלא שבו משבי חמאס: ארבל, כרמל, ג׳ודי, דורון, דניאלה, נועה, נעמה, רומי, מיה, עדן, ענבר, לירי, שירי, שני, קרינה, עמית, אגם, עפרה ואמילי.

  • היום העולמי למען חיות הבר

    עורכת המדור

    | 3 במרץ 2024

    דת ומדע
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה

    בכל שנה מציינים ב-3 במארס (היום) את היום העולמי למען חיות הבר (World Wildlife Day), ותכליתו להעלות את המודעות לחיות הבר ולעודד שימור מינים נדרים שנמצאים בסכנת הכחדה. השנה אנחנו מצדיעים לנשר המקראי.

  • האם רש"י הכתיב שאלות ותשובות לבתו?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 3 במרץ 2024

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    אני כותב בקשר לשאלה על כתבי יד מימי הביניים. ראיתי כמה מקורות המפנים ל"שבלי הלקט" המצטט את רש"י המדבר עם בתו (כנראה רחל) כמזכירתו בשעת חולשתו. עם זאת, מספר מקורות משניים שנתקלתי בהם טוענים ללא ייחוס כי מחקר משנת 2001 תיקן את הטקסט הזה באופן סופי ל"בן בתי". אף אחד מהמקורות שראיתי לא מציין מה השתנה בראיות המתועדות כדי לחייב את התיקון הזה.

  • הֵנָּה שׁוֹב יָשׁוּב שֶׁמֶשׁ לְבָבִי

    עורכת המדור

    | 23 בפברואר 2024

    דת ומדע
    מועדים מיוחדים

    "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים, בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ." (בראשית, א, ט"ז-י"ז) – בתום כמה ימים גשומים וקרים, השמש חוזרת למרכז השמיים. על פי סיפור בריאת העולם, השמש – הלא היא במקרא גם המאור הגדול, החַמָּה, והחֶרֶס – היא גורם השמיים הגדול ביותר ותפקידיה לסמן את הימים, לציין את המועדים ולהאיר על הארץ, ואור השמש הוא סמל לחיים ולבריאות: הביטוי "תחת השמש" פירושו על האדמה, בחיים. בשירה המקראית אף מתייחסים לשמש כדימוי להתמדה, ליציבות ולנצחיות: "וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי" (תהלים, פ"ט, ל"ז).

  • צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף

    עורכת המדור

    | 20 בפברואר 2024

    דת ומדע
    מועדים מיוחדים

    היום (20 בפברואר) אנחנו מציינים את יום הצדק החברתי הבין־לאומי שמטרתו קידום המודעות לצדק חברתי ולשוויון חברתי. יום הצדק החברתי נקבע על ידי האומות המאוחדות בשנת 2007 על בסיס התפיסה שהרדיפה אחר הצדק החברתי היא משימה עולמית ותכליתה שמירה על הכבוד האנושי.

  • האם יש דרכים להסתיר מזוזה בשעת סכנה?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 23 בינואר 2024

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    האם יש דרכים להסתיר מזוזה בשעת סכנה?
    אצלנו בצרפת האנטישמיות גוברת, והרבה יהודים מסתירים את זהותם בפרהסיה כדי לא להיפגע.
    ממה שאני שומע וקורא, אנשים ונשים מסתירים תכשיטים של מגן דוד או חי, לא מדברים על ישראל בקול רם ברחוב, או גברים מסתירים את הכיפה על ידי כובע.
    כל זה מדאיג אותי כאזרח וכיהודי, אך לא מפריע לי כרב.

  • פרשת בא מנקודת מבט אישית

    ד”ר גילה וכמן

    | 19 בינואר 2024

    נושאים אקטואליים בהלכה
    פרשת השבוע

    פרשת בא מנקודת מבט אישית. דבר תורה לזכרו של דוד שורץ ז"ל. לא הכרתי את דוד. אני יודעת שהיה תלמיד חכמים, שבילה שעות ארוכות בלימודי גמרא, הלכה, חסידות. אני יודעת שיחד איתו נפל חברו הטוב, יקיר, שהיה גם החברותא שלו בלימודיהם בישיבה.

  • שימו לב אל הנשמה: הכח המרפא של הליווי הרוחני

    ד”ר עינת רמון

    | 14 בנובמבר 2023

    ליווי רוחני
    נושאים אקטואליים בהלכה

    הליווי הרוחני מן השורש יהודי מציע דרכים להתחבר אל העצמי ומשם לשאוב כוחות של ריפוי. כמה שיטות ודרכים שיעזרו לאנשים במצוקה להתחזק בימים מאתגרים אלו של מלחמת שמחת תורה ובתקופה שלאחריה.
    .0528050942 עת מרפא – הקו החם לתמיכה וליווי רוחני מטעם תוכנית מרפא במכון שכטר - מציע תמיכה רוחנית במספר טלפון 0747800621 ובווטסאפ במספר

  • מה הקשר בין פרשת לך לך למצבינו היום?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 26 באוקטובר 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    פרשת השבוע

    בפרשת לך לך נלקחו לוט ומשפחתו וכל רכושו בשבי. ״וישמע אברהם וירק את חניכיו״ (בראשית יד:יד). הם רדפו אחריהם מרחק עצום עד דן והחזירו את כולם הביתה.

  • מעבר לשעון חורף תשפ"ד

    עורכת המדור

    | 6 במרץ 2024

    דת ומדע
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה

    המילים "מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל וּמֵת חֻמָּם גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי וּמֵת עִמָּם" מוכרות לנו משירו של המשורר נתן יונתן "נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי" (ומלחנו של צביקה פיק לשיר). למעשה, הן נכתבו לפני למעלה מאלף שנה בספרד המוסלמית כשיר יין חורפי של המשורר ר' שמואל הנגיד, מחשובי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד בימי הביניים.

  • בימים אלו אנו מסיימים לחגוג את חג הסוכות ומקבלים את פני שמחת תורה. חגיגות שמחת תורה משקפות את המסע הרוחני שעברנו מראש השנה ועד עכשיו. עיקר עשרת ימי תשובה הוא העיסוק בביקורת פנימית ואישית, והמבט אל תוכנו פנימה. אנו מתבוננים פנימה, עוסקים בוויתורים וברצון להשתפרות. אנו נמצאים בתהליך של תשובה אשר לעיתים גורמת לתחושת אי נוחות, אשר לבסוף מאפשרת לנו לזכות בהתחלה חדשה ובברכות חדשות.

  • ארבעת המינים בימינו

    איתן קופר

    | 5 באוקטובר 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    פרשת השבוע

    הפוסקים והדרשנים לאורך הדורות ניסו למצוא בארבעת המינים משמעות. בזמן נטילת הלולב אני מנסה לכוון את עצמי לקיום המצווה.
    ישנה טענה שארבעת המינים מסמלים פרק היסטורי בזיכרון העם: כפות התמרים מייצגות את ארבעים שנות המדבר, ערבות הנחל את חציית נהר הירדן בכניסה לארץ, ההדס – שגדל על מדרונות הרי המרכז – מסמל את כיבוש אזור ההר ויישובו, והאתרוג את יישוב אזור החוף, בית הגידול של פרי ההדר.

  • להעיר את התעוזה שבתוכנו: דרשה ליום כיפור

    הרבה חיה רואן בקר

    | 21 בספטמבר 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    פרשת השבוע

    תפילות יום הכיפורים מלאות בתעוזה. כמובן הם גם מלאות בהכנעה.
    "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים", או וידויים שונים שמניחים שעשינו עבירות מא' ועד ת'. אבל הן גם מעוררות תעוזה.
    עוד לפני שממש נכנס החג, לפני השקיעה, אנחנו אומרים: "עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה ".

  • קלה היא, קלה דרכנו

    הרבה חיה רואן בקר

    | 13 בספטמבר 2023

    חגי תשרי
    תוכניות הלימוד בשכטר

    כשהייתי ילדה היה מקובל לברך את הצמים והצמות ביום הכיפורים במילים "צום קל." בעשורים האחרונים הוחלפה הברכה הזו ב"צום משמעותי." אנחנו הרי מצווים בתורה "וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם..." (ויקרא כג:כז) אם כן מדוע שיהיה קל? ואם יהיה קל, כיצד יהיה משמעותי?

  • שנות טובות של היום ושנות טובות של פעם

    | 11 בספטמבר 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    פרשת השבוע

    שנות טובות של היום ושנות טובות של פעם

  • קיימות וסביבה על פי היהדות: דרשה לראש השנה תשפ"ד

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 10 בספטמבר 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    פרשת השבוע

    מה אומרת לנו היהדות על הבעיה הקיומית הזאת של התחממות כדור הארץ? דרש לראש השנה תשפ"ד

  • ביקור במחנה רמה אוקראינה: חשיבות החינוך היהודי והציונות

  • האם ניקוב הגוף מותר על פי הלכה?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 8 באוגוסט 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    שאלה: האם ניקוב בגוף מותר על פי הלכה?

    תשובה: על מנת להבהיר את הנושא, אחלק את תשובתי לששה סעיפים:
    א) ניקוב האף והאוזן לבנות ולנשים;
    ב) ניקוב האף והאוזן לבנים וגברים;
    ג) מורא אב ואם;
    ד) ניקוב מקומות אחרים בגוף;
    ה) סיבוכים רפואיים;
    ו) סיכום והלכה למעשה.

  • פרשת בשלח: אמת, ציונות והומניזם – לזכר אליעזר שביד

    פרופ’ יוסף טרנר

    | 26 בינואר 2024

    נושאים אקטואליים בהלכה
    פרשת השבוע

    בערב שבת פרשת בשלח, ט"ז שבט, יחול השנה היארצייט השני של מורי, רבי וחברי פרופ' אליעזר שביד, גדול ההוגים היהודיים בעשרות השנים האחרונות. ביום ששביד הלך לעולמו, בגיל 93, מחלת הקורונה עדיין כיכבה במהדורות החדשות, ואיש טרם חלם לא על הפילוג החברתי הגדול שהתפרץ מסביב למהפכה המשפטית לפני כשנה, וודאי לא על הטבח שביצע החמס בבני עמנו ב-7 לאוקטובר השנה.

  • פרשת ואתחנן: הפקדות בבנק הנשמה ובבנק הלב

    הרב ד”ר רב מימי פייגלסון

    | 28 ביולי 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    פרשת השבוע

    יש חשבון בנק לנפש, יש חשבון בנק לנשמה, יש חשבון בנק של הלב. כמה מהחשבונות האלה אתם דואגים לעשות הפקדות אחראיות. אני רוצה להציע פרדיגמה של מה זה נקרא להפקיד הפקדות בבנקים האלה.

  • זכר לחורבן: מקיר חשוף ליצירת אמנות

    ד”ר נעה יובל-חכם

    | 25 ביולי 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    פרשת השבוע

    הגמרא במסכת בבא בתרא מתארת מנהגי אבלות שונים שפשטו בחברה היהודית לאחר הטראומה הגדולה של חורבן המקדש השני. בין היתר נזכר המנהג הבא:
    אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד, ומשייר בו דבר מועט. וכמה? אמר רב יוסף: אמה על אמה. אמר רב חסדא: כנגד הפתח... שנאמר: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו'. (תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ס ע"ב)

  • הפוליטיקה הנקמנית – פרשת מטות

    איתן קופר

    | 11 ביולי 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    פרשת השבוע

    במדינות דמוקרטיות בנות זמננו, דחף הנקמה מניע את הפופוליזם שתופש מקום מרכזי בפוליטיקה. תופעת הפופוליזם מאפיינת משטרים דמוקטיים מאז ומעולם. הסטוריונים יוונים ורומאים תיארו היטב את כוחו של דחף הנקמה להטות מדינות ולהפיל משטר דמוקרטי.

  • שלום. לפני חמש אני הקלטתי סרטון לשכטר ושם דיברתי על פרשת פנחס ואני שאלתי את השאלה: האם פנחס היה בן-אדם בעל מסירות נפש, באנגליתZealous , כלומר בן אדם טוב? או האם האם הוא היה קנאי, באנגלית Zealot, בן אדם רע?

    התורה בעצמה וכן ספר תהלים, ספר עזרא, בן סירא, מכבים א', יוספוס, פילון, ורוב החכמים סברו שפנחס היה בן-אדם טוב ואפילו גיבור. הם סברו כך: העם עבד עבודה זרה. אחד ממנהיגי היהודים קיים יחסי מין עם אחת מהמנהיגות של המדיינים. ה' שלח מגיפה. פנחס ראה שאף אחד לא עושה כלום. הוא קם והרג את הזוג. כתוצאה מכך,  נעצרה המגיפה. אכן, בתחילת הפרשה, ה' משבח את פנחס ונותן לו ברית שלום וברית כהונת עולם. כלומר, פנחס קינא לה', אבל לא היה קנאי.

  • האם ריקודים מעורבים בחתונה באמת אסורים?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 27 ביוני 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    שאלה: שלום כבוד הרב, רציתי לשאול. אני במקצועי גיטריסט. עבדתי במשך שנים בתזמורות בחתונות עם הפרדה. לצערי, בזמן האחרון אין לי עבודה עם הדתיים. יש לי הצעות לנגן בריקודי תערובת אצל חילונים. רציתי לשאול אם יש היתר הלכתי, ואשמח לנימוקים הלכתיים.

  • פרשת חוקת: מרים הנביאה, אישה יוצאת דופן בתנ"ך

    ד"ר עטקא ליבוביץ

    | 23 ביוני 2023

    פרשת השבוע

    פרשת חוקת פותחת בחוקים הקשורים לטומאת המת ולהיטהרות באמצעות אפר הפרה האדומה. מיד לאחר החוקים האלה, מסופר על פטירתה של מרים הנביאה

  • ימה: ללמוד, לחקור וליצור בירושלים

    ד”ר מרוה שלו מרום

    | 8 ביוני 2023

    ירושלים
    תוכניות הלימוד בשכטר

    לגדול בירושלים – כך יעיד כל מי שנולד והתחנך בבירה – זו חוויה ייחודית ועשירה. אך לחווית ההתבגרות שלי בעיר נוספה עובדת שמי, מרוה. לאורך השנים היה השם שלי פתח לבדיחות ושאלות אין ספור, וזימן לי תפקיד קטן אך קבוע: לתאר לאחרים מהו אותו צמח שעל שמו נקראתי, כיצד היה לסמל לריפוי וטיהור עוד בימי קדם, כאשר שימש בסיס לעיצוב המנורה שבבית המקדש, ומהי הפעולה הזו, שמשקיטה את הצמא בשפע מים, ידע, או שפע אחר..

  • איזה הוא חכם? הלומד מכל אדם.

    הרב ארי חסיד

    | 7 ביוני 2023

    פרשת השבוע

    כמה זה קשה בתקופה מקוטבת זו שאנחנו רואים כל הזמן את האחר להבין שיש לנו גם מה ללמוד מהאחר הזה. בפרשה שלנו, פרשת שלח לך, אנחנו בשיא האחר של סיפורי התורה. משה מחלק את השבטים ואומר שאני בוחר מרגל אחד מכל שבט לתור את ארץ ישראל. ויוצאים המרגלים, וכמו שאנחנו יודעים הם חוזרים אחד אחד עם אותה הבשורה

  • הבוקר תעלומה של כ 20 שנה נפתרה. לא הבנתי תמיד בתורתו של בעל מי השילוח בפרשת דברים על הפסוק "וָאֹמַר אֲלֵכֶם, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: לֹא-אוּכַל לְבַדִּי, שְׂאֵת אֶתְכֶם." (דברים, פרק א', פסוק 9). למה שם כשהוא אמר את זה, בני ישראל לא הבינו את מה שהוא אומר למרות שהיה להם 40 שנה להיות ביחד ולמרות שאין אדם יודע דעת רבו אלא לאחר 40 שנה.

  • האם כל התורה המצויה בידינו, היא הנתונה על ידי משה או האם השאה אלוהית שהיא כעין חלום? מאת פרופ' משה בנוביץ

  • האם כל התורה המצויה בידינו, היא הנתונה על ידי משה או האם השאה אלוהית שהיא כעין חלום? מאת פרופ' משה בנוביץ

  • הרב מימי פייגלסון מנתחת לעומק את פרשת שבוע בהר-בחוקותי ומפיקה אחריות כלפי הקדוש ברוך הוא. היא מבקשת לשפר את עצמנו וליצור נתיבי תקשורת עם אחרים עם בעלי דעות שונות משלנו.

  • מתוך ההקשר של לוח השנה הישראלי ותקופת הזיכרון בה אנחנו נמצאים, בחרתי להתייחס הפעם ליצירת אמנות שהיא אנדרטה. האנדרטה המכונה "נצר אחרון", קושרת בין יום הזיכרון לשואה ויום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל. האנדרטה מוקדשת לזכרם של מאה שישים ושבעה חיילים שעלו ארצה כניצולי שואה שהיו גם היחידים ששרדו מתוך משפחתם הגרעינית. אותם ניצולים התגייסו לצבא, חלקם מיד עם הגיעם לארץ, ונפלו במלחמות ישראל.

  • ישראל חוגגת 75: מבט רטרוספקטיבי על חמשים שנה

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 23 באפריל 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    מדינת ישראל נוסדה ב-15 במאי 1948; ואילו אני עליתי ארצה בספטמבר 1972. כך, במהלך החודשים האחרונים, כאשר יהודים ברחבי העולם החלו לדבר יותר ויותר על "ישראל חוגגת 75", הבנתי שאני חי בישראל במשך שני-שליש מקיומה. לכן, חשבתי לנכון לכתוב מסה רטרוספקטיבי על 50 שנותיי בארץ. לא מדובר בספר זיכרונות אישי, אלא רצוני לדון בשלושה נושאים: הנס של הקמת המדינה ב-1948; במה הצלחנו; ובמה עדיין לא הצלחנו.

  • שבוע שעבר ביום השואה, והשבוע ביום הזיכרון נשמעת צפירה בישראל. אנו נעצרים לרגע של שקט כדי לזכור את הטרגדיה וההקרבה, לקראת חגיגת עצמאותנו, שהושגה לפני 75 שנה לאחר 1,900 שנות גלות. זה הזמן להתאחד עם זכרם של מיליוני בני עמנו שנרצחו בשואה; לזכור את האלפים הרבים שמסרו את נפשם בהגנה על המולדת ואת אזרחי המדינה הרבים שהיו קורבנות של אויב שמונע מתוך שנאה ונקמה

  • משמעות של שבת חול המועד: זמן עצירה

    הרב ד”ר רב מימי פייגלסון

    | 5 באפריל 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    שאלות ותשובות

    עבור הרב ד"ר ר' מימי פייגלסון, שבת חול המועד פסח נותן לנו את הזמן הזה להמתין לרגע ולהגיע לים סוף מתוך בחירה, לא מתוך פחד שאנחנו רצים מהמצרים, אלא לרוץ לתוך החיבוק של הקב"ה

  • ארבע תשובות קצרות העוסקות בהלכות הפסח

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 4 באפריל 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    ארבע תשובות קצרות העוסקות בהלכות הפסח: א) שאלה: האם חייבים לבצע בדיקת חמץ במכונית? (אורח חיים תל"ג)
    ב) שאלה: האם מותר למכור את חמצו של יהודי אחר שלא בידיעתו? (אורח חיים תמ"ח:ב')
    ג) שאלה: כיצד יש להאכיל חיות מחמד כגון כלבים בחג הפסח? (אורח חיים תמ"ח:ו'-ז')
    ד) שאלה: מהן השיטות לגבי הכשרת כלי זכוכית לפסח? (אורח חיים תנ"א:כ"ו)

  • מה ניתן ללמוד מיציאת מצרים על המצב שלנו היום, כדי לעזור עם התמודדות המצב במדינה?

  • מה משמעות המילה "זאת" עבורך? פרשת צו

    הרב ד”ר רב מימי פייגלסון

    | 30 במרץ 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    שאלות ותשובות

    עבור הרב ד"ר ר' מימי פייגלסון, פרשת השבוע - פרשת צו - מבחינה במילה "זאת" המייצגת את החיפוש והעמקת הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא. פייגלסון היא מנחה רוחנית ומרצה לרבנות והגות חסידית.

  • פרשת ויקרא מתמקדת אך ורק בסדר ההקרבה והיא מונה סוגים שונים של קורבנות ומפרטת את התהליך המדויק של כל אחד מהם. לכאורה, לתיאור המפורט הזה של הטקס סביב הקרבנות אין הרבה מה להציע לנו בנוגע לשאלות פוליטיות וחברתיות, במיוחד אלו שמעסיקות את החברה הישראלית לאור האירועים האחרונים. עם זאת, מקריאה מדוקדקת של רשימת הקרבנות עולה מסר חשוב שמעיד על יחסה של התורה לפוליטיקה.

  • פרשת ויקהל שכולה כמעט עוסקת בבניית המשכן פותחת דווקא בציווי על השבת. מה בעצם החיבור בין שבת למשכן: שניהם עסוקים בעשיית קדושה. אבל האם זה כל החיבור? השל לימד אותנו שמקדש ומשכן הם מקומות מקודשים הם מרחב מקודש והשבת היא זמן מקודש שמאפשרת לנו איזה שהו ארמון שבזמןץ איזושהי אבחנה בין קודש לחול.

  • הרבה לפני מתן תורה, כבר בסיפור הבריאה יש רמז ברור לסלידת התורה מעגל המסכה. האדם הראשון נברא בצלמו וכדמותו של אלוהים. צלם הוא שם נרדף לפסל דמוי איש או ייצוגו של האל בדמותן של בעל חיים. יצירת פסל דמוי אדם היא חילול הקודש מפני שהאל מוצא את ייצוגו הגשמי בבריאת האדם. בני האדם עצמם הם צלם האל. לכן החלפת צלם אלוהים חי ובשר ודם במלאכת עץ או אבן, סותרת את ייעודו של האדם להיות צלם האל. ואם צלם בצורת אדם מחלל את הקודש, צלם אלוהים בצורה של חיה אחרת על אחת כמה וכמה!

  • סיפור מגילת אסתר בכלל ודמותה של אסתר בפרט הצית מאז ומעולם את דמיונם של האמנים. דמותה של אסתר, הנערה היהודייה האלמונית שהפכה למלכה ובתבונתה הצילה את עמה מכליה, זכתה לייצוגים רבים ומגוונים. במיוחד התמקדו האמנים בנקודות המפנה הדרמטיות בסיפור המגילה. היום נתבונן באחת מן הנקודות הללו: התייצבותה של אסתר בפני אחשוורוש בלא שנקראה אליו המתוארת בפרק ה במגילה.

  • "המהפכה השיפוטית" המוצעת: מה ניתן ללמוד מן המקורות?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 2 במרץ 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    בחודשיים האחרונים מתחולל ויכוח סוער בחברה הישראלית בקשר למהפכה השיפוטית המוצעת על ידי הממשלה. מה יכולים אנו ללמוד מן ההיסטוריה והמסורת היהודית על ויכוח זה?

  • הרב אירנה גריצבסקיה, עובדת עם קהילות יהודיות באוקראינה במשך שנים רבות מספרת כיצד חל לשינוי פתאומי ודרסטיב בעבודתה ב-24 בפברואר 2022, היום בו רוסיה פלשה לאוקראינה. היא מדברת על משמעויות הקהילה היהודית המקומית והעולמית.

  • מהי הוראת הדרך עבורנו העולה מפרשת משפטים?

    הרב ד”ר רב מימי פייגלסון

    | 16 בפברואר 2023

    נושאים אקטואליים בהלכה
    שאלות ותשובות

    עבור הרב ד"ר ר' מימי פייגלסון, פרשת השבוע - פרשת משפטים - עוזרת לנו להתמקד ולהעמיק את הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא. היא משתמשת בטקסט חסידי כדי להאיר את השאלות בדרכנו. פייגלסון היא מנחה רוחנית של בית המדרש לרבנים בשכטר ומרצה לרבנות והגות חסידית.

  • שאלה: האם יש להאריך בתפילה עם ניגונים רבים על מנת לסייע לקהל להתפלל בכוונה או לקצר בתפילה משום טירחא דציבורא?

  • מאברהם עד אברהם לא קם כאברהם

    ד”ר דרור בונדי

    | 9 בינואר 2023

    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    פרשת השבוע

    הוא נועד להיות רבי של חסידים ב"חצר" קטנה בוורשה, אך הוא נהיה לנביא עבור כל העולם. כסטודנט צעיר בברלין הוא חש כיצד צלם אלוהים הוחרב על ידי היטלר; כפילוסוף מפורסם בארה"ב הוא חש שרגליו התפללו בצעדה עם מרטין לותר קינג.

  • היכן קבורים המקבים?

    פרופ’ דורון בר

    | 22 בדצמבר 2022

    היסטוריה של עם ישראל
    חנוכה

    היכן נמצאים קברות המקבים? לכאורה התשובה פשוטה: כתבו ב-WAZE "קבר מתתיהו ובניו" וצאו לדרך. האפליקציה תוביל אתכם בבטחה לאזור העיר מודיעין. בסמוך לכביש 443 תעצרו ותלכו הליכה קצרה אל היער, שבו שוכן הקבר הנושא את הכתובת: "פה טמון מתתיהו בן יוחנן כהן גדול." אך ישנה בעיה קטנה. מהי הבעיה?

  • בקרוב ימלאו לפרופ' אליעזר שביד 12 חודשים לפטירתו. מורשתו של שביד, שהיה אחד מאנשי הרוח הישראליים הגדולים בדורנו, חשובה מאוד אך לא מוכרת דיה. פרופ' ארי אקרמן, נשיא המכון, מתעמק בסרטון באחד הרעיונות המרכזיים של שביד ומסביר מדוע אין הכרח להסכים עם כל מילה של שביד, אך חשוב ללמוד אותו.

  • "עולם האמנות העכשווי בישראל מכיל יותר ויותר יצירות שנוצרו על ידי אומניות ואומנים דתיים. יצירתה של האומנית חני כהן זדה מהווה דוגמה לכך, והיא מעידה על התקבלותו ההדרגתית של סיפור יהודה ותמר בחברה הדתית אורתודוקסית בישראל מהפן החזותי".

  • הרב פרופ' דוד פרנקל, פרופ' למקרא במכון, בוחן את רשימת המלכים שהיו באדום ומשפחותיהם, ומראה כיצד טקסט שלכאורה נראה מיותר ומשעמם טומן בחובו שיעור ומסר עד לתקופתנו היום.

  • חלומו של יעקב

    ד”ר נעה יובל-חכם

    | 30 בנובמבר 2022

    אומנות
    פרשת השבוע

    פרשת ויצא פותחת בתיאור יציאתו – או שמא מנוסתו – של יעקב מכנען, לעבר חרן. עוד בטרם יציאתו מכנען הוא חולם חלום: ״וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ״. רבים מן המפרשים תהו על הביטוי "עולים ויורדים". אם המלאכים הם שוכני שמיים עליהם תחילה לרדת ורק אחר כך לעלות. ד״ר נעה יובל-חכם, עונה על השאלה ומשתפת בשתי יצירות אמנות המתקשרות לאותו הנושא.

  • האם יעקב ועשו קבלו חינוך זהה או שונה? ומה הן ההשלכות לימינו? הרב פרופ׳ דוד גולינקין, נשיא שוחרי עמותות שכטר עם כל התשובות.

  • ד"ר שולה לדרמן מנתחת את ציורו של האמן אבנר מוריה לפרשת חיי שרה ועונה על השאלות: מדוע שולח אברהם את עבדו ולא את יצחק עצמו? מה ניתן ללמוד על יצחק ורבקה מהתיאור המקראי של פגישתם? כיצד תיאור מפגש זה הוא בעל משמעות להבנת המשך שליחותו של אברהם?

  • ״המפתח להבנת הכרעתו של אברהם בסיפור העקידה נמצא באחד מפסוקי פרשת השבוע, 'לך-לך', בסיפור ברית בין הבתרים״, אומר מנכ״ל מכון שכטר, איתן קופר. מה הקשר בין שתי הפרשות? ואיך זה נוגע להצבעה שלנו בקלפי?

  • "התפיסה המוכרת של חז"ל, שלפיה נאבקים שני יצרים – יצר הטוב ויצר הרע – על השליטה בלבו של כל אדם ואדם, מוזכרת לראשונה במדרש תנאים לספר דברים". פרופ' משה בנוביץ מביא את תפיסותיהם של ר' מאיר ושל הרמב"ם, כמו גם של אפלטון ושל אריסטו, בעניין שני היצרים, ומסביר איך הן מתקשרות לפרשת נח.

  • כידוע, התורה פותחת בתיאור של בריאת העולם. רש"י מסתמך על המדרש ושואל: למה התורה מתחילה כך? הוא רואה בתורה קוד הלכתי, ולכן נראה לו מוזר שהתורה בוחרת להקדיש את שני הפרקים הראשונים שלה לתהליך יצירת העולם. מדוע לא התחילה עם המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל, שעניינה קידוש החודש? פרופ' אקרמן מביא את גישתו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק לשאלה זו.

  • ״לו שאגאל היה נענה להזמנתי ובה לבקרני בסוכה, הייתי שמחה לשבת איתו לשיחה על מהותה של האמנות היהודית״. מה היא אמנות יהודית על פי מארק שאגאל?

  • הנרייטה סאלד מוכרת לרוב הציבור בעיקר בתור מייסדת ארגון הדסה ומקימת עליית הנוער, אבל אני רוצה לדבר על תרומתה הפחות-מוכרת - על חלקה החשוב במחקר ספרות האגדה ועל הסבל שהיה מנת חלקה.

  • מדוע כה חושש יונה?

    מיכל מקוב-פלד

    | 2 באוקטובר 2022

    חגי תשרי
    מקרא

    כל הנביאים מסרבים לנבואה בגלל הפחד מדחיית העם; יונה מסרב לנבואה בגלל הפחד מהקשבת העם. כל הנביאים פוחדים מכשלון שליחותם; יונה הנביא פוחד מהצלחת שליחותו. מדוע כה חושש יונה?

  • פרופ׳ הרב דוד גולינקין, נשיא שוחרי עמותות שכטר שואל בסרטון חדש לראש השנה: ״מדוע ראש השנה מכונה "היום הרת עולם" -- זהו יום הולדתו של העולם – אז למה שלא נקרא את סיפור הבריאה מבראשית פרק א'?! מדוע אנו קוראים את הסיפורים המשפחתיים המסובכים האלה על כמה אבות ואימהות וילדים ספציפיים״?

  • לפי רבי פנחס הלוי מברצלונה בספר החינוך -- שנכתב עבור בנו יהושע במאה השלוש-עשרה – פרשת כי תצא כוללת 74 מצוות, יותר מכל פרשה אחרת, שהן 12% מכלל תרי"ג (613) המצוות שבתורה. באילו מצוות בחר הרב פרופ' דוד גוניקין להתמקד?

  • בימים שלפני הטקס נשלחו לקיבוצים, מושבים, מועצות מקומיות וערים ברחבי מדינת ישראל שקיות בד לבנות. במכתב מלווה התבקשו נציגי הישובים למלא את השקית בעפר מאדמתם, לרשום את שם יישובם על גביה ולהגיע בבגדי חג אל טקס ההלוויה. פרופ׳ דורון בר בסיפור מרגש על טקס העלאת עצמותיו של בנימין זאב הרצל ב17 באוגוסט בשנת 1949.

  • פרשת עקב מדגישה את החשיבות הגדולה של "וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ, וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֺתָיו--כָּל-הַיָּמִים. "החיוב של אהבת ה' ושמירת מצותיו מופיע כערובה ליכולתם של בני ישראל לרשת את הארץ המובטחת ולהאריך בה ימים. השאלה הנשאלת היא מדוע, בדברו על נפלאות הארץ המובטחת, משווה הכתוב בין כנען לבין מצרים?

  • "נחם" בתשעה באב: האם מותר לשנות את הנוסח?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 4 באוגוסט 2022

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    שאלה: לאור איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים ביוני 1967 וגידולה מאז מ-267,000 תושבים ל-944,000 תושבים, האם מותר לשנות את הנוסח של תפילת "נחם", התפילה המרכזית הנאמרת בתשעה באב?

  • פרשת מסעי: הגענו ליעד?

    ד”ר נעה יובל-חכם

    | 25 ביולי 2022

    מקרא
    פרשת השבוע

    פרשת מסעי החותמת את ספר במדבר פותחת ברשימה ארוכה של מסעות בני ישראל במדבר. תיאור זה המדגיש את התחנות הרבות לאורך המסע מעביר מסר לפיו לא רק היעד של המסע מעניק לו את משמעותו אלא גם התחנות שבדרך. מה חשוב יותר: היעד או הדרך?

  • אנו עומדים בתחילתה של התקופה המכונה 'ימי בין המצרים', שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לבין תשעה באב. ד"ר גילה וכמן מתייחסת לחמשת הדברים שאירעו בשבעה עשר בתמוז ומוצאת לקח חשוב לבני דורנו.

  • "אנו נכנסים כעת למערכה חמישית של בחירות בשנים האחרונות, ולכן אני רוצה לדבר על מנהיגות. נדמה לי שבכמה פסוקים בפרשתנו יש ארבע תשובות לשאלה מהן התכונות החיוניות של מנהיג?" אומר פרופ' הרב דוד גולינקין, נשיא שוחרי עמותות שכטר, לכבוד פרשת פנחס. מה הם ארבעת התשובות?

  • פרשת בלק עוסקת, בין היתר, בשאלה שהיא רלבנטית לאורך הדורות, ובמיוחד בזמננו. השאלה היא: האם יש לראות את עם ישראל, קודם כל, כחלק אינטגרלי מהאנושות ומהתרבות האנושית האוניברסלית, או – לחילופין כדבר-מה ייחודי, שונה ונבדל.

  • מה בין מצוות פרה אדומה לחטא עגל הזהב? וכיצד מצוות פרה אדומה מתבטאת בציורו של האמן אבנר מוריה?

  • בפרשת קרח נאמר בפסוקים: וְאִם־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א ה֗' וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֙יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙
    מדוע מכנה משה את מותם המיוחד של אנשי קורח, דתן ואבירם "בריאה"?

  • מדוע הכפילה התורה את המילה "נתונים״ בפרשה —״כי נתונים, נתונים המה לי מתוך בני ישראל״?
    פרופ' דוד גולינקין, מביא שני מדרשים שבאים ללמדנו את התשובה ובשניהם יש מסר עמוק במישור היהודי, במישור הציוני ובמישור האישי.
    מהו המסר?

  • שחרור האלוהים

    ד”ר דוד שפרבר

    | 30 במאי 2022

    נשים והיהדות
    שבועות

    מאז סוף שנות ה-80 ועד מותה עסקה האמנית הלן אילון בביקורת פמיניסטית על העולם היהודי. לצורך ציון תחילת העבודה על היצירה "שחרור האלהים", ביקשה האמנית לקיים מיצג בבני ישורון - בית כנסת במנהטן, הרב סרב לכך בטענה שמדובר בחילול הקודש. איך בכל זאת קרה שהיא הציגה את עבודתה במהלך "תיקון ליל שבועות"?

  • ד"ר נועה יובל-חכם על הברית בין עם ישראל לאלוקים בפרשת בחוקותי, ועל הפסיפס מבית אלפא שמעביר מסר רעיוני לבאי בית הכנסת.

  • מרבית ספר ויקרא עוסקת במצוות הקשורות לפולחן במקדש ולעבודת הכוהנים. והנה לפתע בתחילת פרשת בהר (ויקרא פרק כ"ה) מוקד ההתגלות חוזר אל הר סיני, כפי שהיה בספר שמות. מה עניין שמיטה להר סיני? איתן קופר מנכ״ל מכון שכטר במאמר וסרטון לפרשת בהר.

  • ד"ר שולה לדרמן שואלת שתי שאלות בהקשר לפסוק ""שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ..." והיא עונה עליהם בעזרת ציורו של האמן אבנר מוריה.

  • ד"ר דוד שפרבר כותב על עבודתו של דורון סולומונס שיצר עבודת וידאו ובה מונטאז' של דימויים נוסטלגיים מחגיגות יום העצמאות במרחבים הציבורים בישראל. מה היצירה רוצה להגיד? ומה הקשר לפסוק "כי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי"?

  • יום העצמאות: האתגר שבחגיגה

    פרופ’ יוסף טרנר

    | 2 במאי 2022

    היסטוריה של עם ישראל
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    פרופ' יוסי טרנר על האתגר בחגיגות יום העצמאות, ועל הצורך שלו להעמיק במשמעויותיו הראשוניות כדי להפוך לחלק אינטגרלי של לוח השנה העברי.

  • בערב ירושלמי חמים בחודש מאי 1939 הגיעה להקרנת הסרט 'טרזן' בקולנוע רקס בירושלים קבוצת צעירים וצעירות שהתחזו לערבים. בהשמע שאגת האריה המפורסמת של חברת מטרו גולדן מאייר החרידה התפוצצות רב-מוקדית את בית הקולנוע החדש והפופולרי. בפיצוץ נהרגו 5 מבקרים, 18 נפצעו, בהם גבר ואישה יהודים. מי היו המפגעים ועל שום מה יצאו לפעולה מסכנת חיים זו? 

  • לכבוד יום נפילת מצדה ד"ר יאיר פז משתף בראיה שלו היום הזה ובאופן כללי על אירועים היסטוריים לאומיים.

  • מדוע נקראת השבת לפני פסח "שבת הגדול"?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 11 באפריל 2022

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    שאלה מאת הרב דוד אבשטיין מירושלים: מדוע נקראת השבת לפני פסח "שבת הגדול"?

  • המושג המקראי 'צרעת' נחשב לא רלוונטי לימינו. המחלה המכונה כיום בשם 'צרעת', מחלת הנסן, איננה קשורה בשום אופן לתופעה המקראית.
    מה בכל זאת ניתן ללמוד מפסוקים אלה לימינו? ד"ר גילה וכמן מציעה תשובה לשאלה זו.

  • אלו שני היבטים חברתיים מוצא ד״ר יאיר פז בפרשת תזריע? ומה הם באים ללמד אותנו?

  • מהי ההיסטוריה של טקס הבת-מצווה?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 24 במרץ 2022

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    שאלה: בסרטון האחרון שלך מטעם עמותות שכטר, לפרשת ויקהל תשפ"ב, אתה אמרת: "כפי שאתם בוודאי יודעים, בעוד מספר שבועות נחגוג מאה שנה לטקס הבת-מצווה הראשון – של יהודית קפלן בתו של הרב פרופסור מרדכי קפלן -- שהתקיים ב-18 במרץ 1922". מה המקור וההיסטוריה של טקס בת המצווה?

  • פרופ' דורון בר צאצא לדור שביעי של ירושלמים מסייר במוזיאון חצר הישוב הישן - מבנה אבן מיוחד בן 500 שנה שנמצא ברובע היהודי.
    כיצד חיו תושבי ירושלים בתקופה זו?

  • מאז 24 בפברואר, כשרוסיה פלשה לאוקראינה ללא כל סיבה, אני קורא את מגילת אסתר בדרך חדשה.

  • על ווחשה אל דלאלה, אשת עסקים מוצלחת אשר חיה בקהיר של המאה ה־12 ושעליה כותבת פרופ' רינה לוין מלמד. מי היא ווחשה אל דלילה?

  • ההפטרה של פרשת פקודי עוסקת בתיאור חנוכת בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך. פרופ' משה בנוביץ מסביר מדוע בנה שלמה בית לאלוהים, שבכלל שוכן בערפל.

  • מסלול ביקורו של נשיא סאדאת במדינת ישראל

    פרופ’ דורון בר

    | 28 בפברואר 2022

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מחוות

    בכ"ז באדר תשל"ט (26 במרץ 1979) נחתם בוושינגטון הסכם השלום בין מדינת ישראל למצרים. טרם חתימת ההסכם, בנובמבר 1977 ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת במדינת ישראל. מדוע נקבע המסלול שנקבע?

  • חטא העגל בציורו של אבנר מוריה

    ד”ר שולה לדרמן

    | 14 בפברואר 2022

    אומנות
    פרשת השבוע

    פרשת כי תישא עוסקת באירוע דרמטי ביותר - חטא העגל. בציור שעוסק בפרשה, נותן האומן אבנר מוריה ביטוי חזותי מעניין לאירוע דרמטי זה. כיצד הוא מציג את משה? מדוע משה כל כך כעס עד שהוא שבר את הלוחות?
    ד״ר שולה לדרמן מנתחת את ציורו של מוריה ועונה על השאלות.

  • מקומו של הספר בעולמו של ש"י עגנון

    ד”ר גילה וכמן

    | 13 בפברואר 2022

    מדרש ואגדה
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    "יצירה זו, שהיא ספק זיכרון-ילדות ספק סיפור אמנותי, נועדה בראש ובראשונה לאוהבי הספר, אולם ניתן ללמוד ממנה לא מעט על מקומו של התלמוד בעולמו וביצירתו של עגנון".
    ד"ר גילה וכמן על ש"י עגנון במלאות 52 שנים לפטירתו.

  • ד"ר גילה וכמן עוסקת בבגדי הכהונה בפרשת תצווה ובודקת מה הופך אותם מתאימים לתפקיד?

  • מהם המקורות והדרישות ההלכתיות לטהרת המת?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 7 בפברואר 2022

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    שאלה: מהם המקורות לטהרת המת? מהן דרישות ההלכה בעניין זה? הרב פרופ' דוד גולינקין עונה.

  • מה הייתה תכלית מצוות הקרבת הקורבנות? איך לדעת הרמב"ם הקורבנות תרמו למסע הרוחני והאינטלקטואלי שאדם יהודי אמור לעבור בחייו? ד"ר ארי אקרמן במאמר לפרשת תרומה.

  • כתביו והגותו של הפילוסוף הציוני מאפשרים לנו, המלווים הרוחניים, לבצע עבודה רוחנית פנימית ולבנות קשרים בינאישיים באור הפילוסופיה היהודית שלו. ד״ר עינת רמון במאמר לרגל 100 שנה לפטירתו של א״ד גורדון.

  • איתן קופר דן בפרשת משפטים ובסוגיה התלמודית במסכת מנחות שמובילים אותו לשאלה אחת יסודית: האם משמעות החיים נמצאת בעיצוב החופשי של הזהות האישית, או האם היא נמצאת במחויבויות שאנו בוחרים לשאת?

  • ד"ר עינת רמון נפרדת מפרופ' אליעזר שבייד ז"ל

    ד”ר עינת רמון

    | 19 בינואר 2022

    חינוך יהודי
    ליווי רוחני
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    "אלי שביד עיצב את דרכי המקצועית והרוחנית. ספריו, דרכו והגותו נזכרו לא פעם ב"שולחן השבת" של משפחתנו".

  • מדוע עשרת הדיברות הפכו אותם למקובלים כל כך בתודעה המערבית של ימינו? ומה שונה בפרשה בעבודת הקרבנות לעומת עבודת הקרבנות שנעשתה במשכן ובמקדש? קראו מאמרו של פרופ' משה בנוביץ' לרגל פרשת יתרו או צפו בסרטון.

  • ציור קיר בן קרוב ל־1800 שנים מבית כנסת עתיק בסוריה נותן ביטוי חזותי חדשני, יש שיאמרו אף נועז, להתגלות ולישועה האלוהית באירוע המכונן של יציאת מצרים. קראו את מאמרה של ד"ר נעה יובל־חכם לפרשת בשלח.

  • שאלה: מאז שעלתה פרשת מלכה לייפר לכותרות בשנת 2008, שמענו מרבנים שונים שעל פי הלכה אסור להסגיר אותה לשלטונות אוסטרליה. האם באמת ההלכה מתנגדת? הרב פרופ' דוד גולינקין עונה.

  • מי היה אברהם יהושוע השל? באילו מחוזות הוא גדל? ומה הקשר שלו לחסידות? ד"ר ארי אקרמן פותח לנו צוהר לעולמו של השל.

  • בציורו של אבנר מוריה רואים את יעקב המתואר כמעט עיוור ולא מסתכל על הבנים. מה ניתן ללמוד על יחסיו של יעקב עם בנו יוסף? מה ידוע על חייו של יעקב בתקופה זו? ד"ר שולה לדרמן במאמרה בוחנת את היחסים של יוסף עם אביו יעקב, ומנתחת את ציורו של אבנר מוריה.

  • הרגעים האפלים ביותר בחיינו עשויים להפוך כהרף עין לרגעי שיא, כך היה ליוסף בבית האסורים, וכך היה גם עם ניצחון המכבים. ד"ר גילה וכמן במאמר שמקשר בין חג החנוכה לבין פרשת מקץ.

  • על עמוס הנביא והנבואה בימינו

    איתן קופר

    | 25 בנובמבר 2021

    מקרא
    פרשת השבוע

    בהפטרת פרשת וישב אנו קוראים על עמוס הנביא ונבואתו. מה יש לאברהם יהושע השל להגיד על נבואה? ואיך הנבואה רלוונטית לנו כיום? קראו את המאמר או צפו בסרטון.

  • האם יש לראות בכל דבר בתנ"ך, שלא לדבר על דברי סופרים, דבר אלוהים במלוא מובן המילה? ומהו הטוב שלפי הנביא, דורש האלוהים? במאמר זה פרופ' יוסף טרנר עונה על השאלות האלו ועל השאלה המרכזית: מדוע הוא מעריץ את מיכה הנביא?

  • גולדה מאיר הייתה ונותרה – האישה היחידה שעמדה בראש ממשלה בישראל. במאמרה מנתחת פרופ' בת־שבע מרגלית שטרן את קשרי גולדה מאיר עם חברת הלאום הציונית ומפענחת את דגם מנהיגותה.

  • לפעמים, כשאני מתבקש לספר לאנשים שאינם מכירים אותי היטב מי אני ומה אני, אני מדבר על ההזדהות שלי עם יצחק אבינו. מכל האבות אני מזדהה דווקא עם יצחק, העולה התמימה, המאושר באבות, שזכה במה שזכה בנחת ובטבעיות, בירושה ומן ההפקר; לא באמצעות השתלטות, התרפסות או תחמנות.

  • מה חזק יותר, כוח העט או כוח החרב?

    פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן

    | 30 באוקטובר 2021

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    פרופ׳ בת־שבע מרגלית שטרן במאמר על הברון אדמונד דה רוטשילד, התומך העיקרי ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה, ועל מפעלו בארץ ישראל.

  • מה משמעות החלפת שמו של אדם?

    ד”ר נעה יובל-חכם

    | 18 באוקטובר 2021

    מקרא
    פרשת השבוע

    בפרשת לך לך אנחנו נתקלים לראשונה במקרה שבו מוענק לאדם (ואפילו לשני אנשים) שם חדש תחת שמו המקורי שנתנו לו הוריו. מה משמעות החלפת השם?

  • דברי פרידה מהדיקנית היוצאת

    ד”ר תמר קדרי

    | 12 באוקטובר 2021

    היסטוריה של עם ישראל
    תוכניות הלימוד בשכטר

    לאחר שלוש שנות עבודה מסורות וחיוך שלא מש משפתיה, מסיימת ד"ר תמר קדרי את תפקידה בתור דיקנית המכון. רגע לפני יציאה לשבתון, תמר נפרדת מהסטודנטים:

  • חגי תשרי ומעמד הקריאה בתורה בימי שיבת ציון

    ד”ר נעה יובל-חכם

    | 26 בספטמבר 2021

    אומנות
    היסטוריה של עם ישראל
    חגי תשרי
    מקרא

    בציור קיר שצויר לפני כ־1800 שנים בבית כנסת בדורה אירופוס, מתואר איש צעיר ומזוקן הקורא בספר התורה באזני העם, ומקובל לחשוב שהיה זה עזרא הסופר. מדוע ההתרחשות הזו הייתה חשובה כל כך, ומה המשמעות שלה להיום?

  • כחרס הנשבר

    ד”ר רונית שטיינברג

    | 12 בספטמבר 2021

    אומנות
    חגי תשרי

    רבות נכתב על הפיוט הידוע וּנְתַנֶּה תֹּקֶף הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה ובמקומות רבים ביום הכיפורים. במאמר שכתבה ד"ר רונית שטיינברג, מרצה במסלול האומנויות ביהדות ובתוכניות מעשה חשב ואוצרות, היא כותבת על יצירתה של האומנית טליה בר "אדם יסודו מעפר" אשר מציעה פירוש חזותי לפיוט.

  • להגשים את הזיקה בין יהדות לקהילה

    דורון רובין

    | 31 באוגוסט 2021

    תוכניות הלימוד בשכטר

    יותר ויותר אנשים שעובדים במגזר השלישי, מובילים קהילות או אף גרים בישוב קהילתי מתקדמים בעבודתם ורוכשים ידע מקצועי בזכות לימודיהם לתואר שני בתוכנית מקב"י (מנהיגות קהילתית ברוח יהודית). דורון רובין, רכז התוכנית, מפרט מהו הערך המוסף העיקרי של מקב"י.

  • דברים טובים קורים גם מבלי שנשים לב

    ד”ר תמר קדרי

    | 3 באוגוסט 2021

    מדרש ואגדה
    פרשת השבוע

    אנחנו נמצאים בשבתות שבין תשעה באב לראש השנה, המכונים שבעתא דנחמתא. אלה ימים שבהם אנחנו מסתכלים קדימה ומקווים לעתיד טוב יותר. בפרשת ראה ירושלים מתוארת כעזובה, סוערת וחסרת שקט, אך האל מבטיח לה כי הוא ישקם אותה וייפה אותה באבנים יפות וחזקות.

  • איך הרווחתי ביושר את התואר "אני ספרנית"

    אסתר בלטמן

    | 2 באוגוסט 2021

    נשים והיהדות

    פרידה היא אף פעם לא דבר קל ובייחוד כשמדובר בפרידה מאסתר בלטמן, הספרנית האהובה שלנו, שיוצאת לדרך חדשה בספרייה הלאומית. במסיבת הפרידה סיפרה לנו אסתר על תקופת ילדותה בלונדון, על הנורמות החברתיות ועל השינויים מרחיקי הלכת בתודעה ובתרבות המערבית כלפי נשים, על היותה אמא במשרה מלאה ועל החלטתה לצאת מהבית - ולעבוד. ומה הקשר לשופטת דורית בייניש?

  • תהלוכת דגלי הגדוד העברי בעיר העתיקה 1925

    ד”ר יאיר פז

    | 13 ביוני 2021

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    ירושלים
    ישראל

    מצעד הדגלים מזכיר אירוע דומה שהתרחש בירושלים בתקופת המנדט, אך שם ההחלטה שהתקבלה הייתה אחרת וסימנה תקופה חדשה

  • האם מותר להשתמש במנגינות חילוניות וכנסייתיות בתפילות?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 10 ביוני 2021

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    שאלה: כיום מקובל מאוד להשתמש בתפילות ובזמירות במנגינות הלקוחות ממחזמרים, שירים ישראלים ולועזיים, אופרות ואפילו במנגינות נוצריות ומוסלמיות. מה אומרת ההלכה על נוהג זה? הרב פרופ' דוד גולינקין עונה.

  • בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום העצמאות תשפ"א, הרב פרופ' דוד גולינקין מספר על שני מכתבים משפחתיים. האחד נכתב לפני קום המדינה, והשני לאחריה. מה רב ההבדל ביניהם.

  • כתוב בתלמוד (נדה ל"א ע"א): "אמר רבי אלעזר: [אין]בעל הנס מכיר בנסו". פיתוח חיסון נגד הקורונה תוך שנה הוא נס, לא פחות לדעתי מכמה מן הנסים האחרים שהזכרתי. הרב פרופ' דוד גולינקין מחבר בין ניסים שארעו לנו בהיסטוריה היהודית לבין נס בין ימינו.

  • ערב פסח שחל בשבת: כיצד יש לנהוג בהכנות לחג ובסעודות השבת?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 15 במרץ 2021

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    ערב פסח יחול השנה בשבת. כיצד יש לנהוג בקשר להכנות לחג ובקשר לסעודות השבת? הרב פרופ' דוד גולינקין בתשובה מעמיקה.

  • נתן אלתרמן (1910–1970) היה משורר, מחזאי ומתרגם. שירתו מגוונת, ובה שירים ליריים, שירים סאטיריים ושירה עיתונאית. ד"ר רבקה ברגר במאמר מרתק על אחד משיריו המוכרים "ירח"

  • האם חייבים לכתוב את שם ה' בלועזית בשינוי כגון G-d?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 22 בפברואר 2021

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    יש מנהג נפוץ אצל הרבה יהודים, בייחוד אורתודוקסים, לכתוב G-d במקום God. האם יש בסיס הלכתי למנהג זה? האם חייבים לנהוג כך?

  • נחשונים, קדימה! / ד"ר תמר קדרי

    ד”ר תמר קדרי

    | 28 בינואר 2021

    מקרא
    ספרות חז"ל
    פרשת השבוע

    הסיפור על הגיבור המקראי הוא אחד המוכרים ביותר בספרות חז"ל, ורבים משוכנעים שהוא מופיע בתורה. אבל גם האגדה שכולנו מכירים, אינה מדויקת.

  • הצצה לתוצרי הקורס קריאה ספרותראפית חוויתית

    איילת מיטש ותמי אלעזר

    | 21 בינואר 2021

    האם הרגשתם פעם שיצירה ספרותית הציתה בכם תחושה פנימית שלא הייתם מודעים אליה? זה בדיוק מה שקורה בקורס קריאה ספרותראפית חוויתית לקהל הרחב בהנחיית ד"ר רבקה ברגר, והפעם, זכינו להציץ למה שקורה בפנים.

  • לרגל ציון יום הולדתו של הרב אברהם יהושע השל, ביקשנו מד"ר דרור בונדי, מרצה למחשבת ישראל ומתרגם הגותו של השל לציבור הישראלי, לספר מעט עליו ועל הגותו.

  • מי אתה - יהודה? / ד"ר יאיר פז

    ד”ר יאיר פז

    | 10 בינואר 2021

    מקרא
    פרשת השבוע

    פרשת ויגש מאפשרת לנו לאמוד את תכונותיו ודמותו של יהודה. מהן אותן תכונות והאם הן באות לידי ביטוי בנו, צאצאי יהודה, גם כיום? קראו את מאמרו של ד"ר יאיר פז, ללימודי ירושלים וארץ ישראל, לפרשת השבוע שפורסם בישראל היום.

  • האם אנחנו אחראים למעשינו או שאנו פועלים בתוך התוכנית האלוהית? פרשת השבוע ויגש מציגה את הרגע הדרמטי ביותר בסיפור יוסף ואחיו – חשיפת זהותו של יוסף. ישנם שני שחקנים מרכזיים ברגע זה, יהודה ויוסף, אשר כל אחד מהם מציג את השקפתו לגבי אחריותו והתנהגותו של האדם בעולם.

  • שתי יצירות אומנות יהודיות השמות במרכז את האור, בריאת העולם ואת האותיות העבריות – "האור רואה" והאות א' ב"מדרש האותיות". קראו את השקפת מבטה של ד"ר שולה לדרמן, מרצה לאומנויות ביהדות, על יצירות אלו.

  • קרה לכם שקראתם טקסט כמה פעמים אבל בפעם מסוימת הבנתם אותו אחרת? כך קרה לד"ר דרור בונדי, מרצה למחשבת ישראל, כשקרא את תהילים קכ"ה, והרגיש שהתגלה לו אחד מסודות התורה הקסומים ביותר.

  • לקראת חג החנוכה שאלנו את המרצים שלנו מהי היצירה או הקטע שגרמו להם להארה פנימית. עבור ד"ר אריה טפר, רכז תוכנית תרבות יהודית ומנהיגות ישראלית, זו יצירת הג'ז Theme for a Brighter Side. בעיניו, היא מלמדת אותנו על חוסן נפשי ועל היכולת לאלתר ולזרום עם השינויים של החיים.

  • האם אפשר להפוך אויב לאוהב? / ד"ר גילה וכמן

    ד”ר גילה וכמן

    | 3 בדצמבר 2020

    מדרש ואגדה
    מקרא
    פרשת השבוע

    כיצד יש לבחון את האדם שלפנינו – לפי מעשיו בעבר או לפי כוונותיו באותו הרגע? ד"ר גילה וכמן מציגה מדרש הבוחן שתי פרשנויות למילה אחת בפרשת וישלח המראות זוויות מבט שונות להתנהגותו של עשו ברגע פגישתו המחודשת עם יעקב לאחר עשרים שנה.

  • מה אומרת ההלכה על חיסון נגד מחלות מסוכנות כגון חצבת, אדמדמת, שיתוק ילדים וקורונה?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 2 בדצמבר 2020

    דת ומדע
    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    אנו עדים בשנים האחרונות לתופעה הולכת וגוברת של אנשים המסרבים לקבל חיסונים ולתת חיסונים לילדיהם נגד מחלות מדבקות נפוצות. לקראת אישורם של החיסונים החדשים נגד נגיף הקורונה, פרופ' גולינקין כתב מאמר על עמדת ההלכה כלפי חיסונים ובו הוא מסביר כיצד מתייחסת ההלכה לאנשים המסכנים את חייהם של אחרים בהחלטתם לסרב לקבל חיסונים.

  • במלאת שבע שנים לפטירתו של אריק איינשטיין ז"ל, ד"ר נעמי כהן-צנטנר עוסקת בשאלה כיצד נתפס איינשטיין כ"מלח הארץ" למרות שייבא סגנון רוק חדש וזר, ובכך נותנת לנו הצצה לאחד מתכני הקורס "מהטיש החסידי להיפ-הופ ציוני: סוגיות במוסיקה בישראל" שהיא מלמדת.

  • משבר הקורונה והאלימות במשפחה בחברה הערבית

    הנאא חסן

    | 12 בנובמבר 2020

    נשים והיהדות

    איך הקורונה השפיעה על נשים ערביות נפגעות אלימות ועל החברה הערבית בישראל בכללה? קראו את מאמר הדעה של הנאא חסן, מנהלת מרכז למניעת אלימות במזרח ירושלים, לקראת יום העיון השנתי על מעמד האישה העוסק באלימות נגד נשים.

  • פרשנים מסבירים שהביטוי "לך לך" מופיע פעמיים, אחד לאות אהבת ארץ ישראל ואחד כסמל ליהדות. אך בעיני פרופ' גולינקין הציונות והיהדות כרוכים זה בזה.

  • על עלייה לרגל וחשיבות המקום

    פרופ’ דורון בר

    | 4 באוקטובר 2020

    היסטוריה של עם ישראל
    חגי תשרי
    ירושלים
    ישראל

    הצורך במקום קדוש והביקור בו חוצה תקופות ודתות. לאורך כל ההיסטוריה צעדו עולי הרגל מאות ואלפי קילומטרים, חצו ימים ונהרות, טיפסו אל פסגות הרים וסיכנו את נפשם. הסיבה לכך הייתה לא רק בגלל שבחלק מן הדתות העלייה לרגל היא מצווה דתית, אלא גם ובעיקר האמונה שההגעה למקום הקדוש מקרבת את המאמין לשורשי אמונתו ולאלוהיו.

  • איך יודעים שראש השנה בפתח? כמו בכל סוף קיץ, גם השנה העצים הצומחים בעמק שמתחת לבית שלי עמוסים בתאנים; הימים מתקצרים והחושך יורד מוקדם..

  • האם להחיל או לא להחיל סגר על אזרחי ישראל בחגי תשרי הבאים עלינו לטובה? באופן לא שגרתי, השאלה המעשית הזאת נבחנת הפעם פחות בהיבטים פרקטיים כמו איך לבצע את הסגר ולמה, ויותר בהיבטים פרוזאיים כמו האם הציבור בכלל יישמע להנחיות והאם בכלל כדאי ללכת לכיוון הזה.

  • כאשר פרופ' משה בנוביץ שומע את הביטוי "מלחמה בקורונה", הוא מצטמרר כי בעיניו מכריזים מלחמה בה'. קראו את המאמר שכתב על פרשת כי תבוא והקשר לקורונה.

  • אומן תצטרך לחכות

    פרופ’ דורון בר

    | 27 באוגוסט 2020

    היסטוריה של עם ישראל
    חגי תשרי
    טקסים
    ישראל

    מה גובר על מה? האם חשוב יותר הצורך להגן על הציבור מפני הידבקות במחלה, או שחופש הפולחן והחובה לאפשר לחסידי ברסלב לטוס לאומן חשובים יותר? קראו את מאמרו של פרופ' דורון בר שפורסם בישראל היום.

  • הרהורים על לימוד הדף היומי

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 25 באוגוסט 2020

    חינוך יהודי
    מדרש ואגדה
    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל

    חווית הדף היומי היא חוויה שמאוד מתאימה נפשית לאנשי דור המסכים המבקשים להתחבר ליצירה הגדולה של היהדות הרבנות: התלמוד הבבלי, שהוא הבסיס להלכה ולהשקפת העולם של היהדות הרבנית לדורותיה וזרמיה. מאמרו של פרופ' משה בנוביץ במלואות 79 שנים ליוזמת הדף היומי.

  • בין הפסוק "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" לפסוק "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ", פרשת שופטים מעבירה לנו מסר רלוונטי מאין כמוהו. קראו את מאמרו של פרופ' דורון בר שפורסם באתר "ישראל היום".

  • האם מותר להתפלל יחף?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 16 באוגוסט 2020

    טקסים
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    יש מנהג הולך וגובר לחלוץ את הנעליים לפני שנכנסים לבית הכנסת. האם מותר להתפלל יחף?

  • פרשת בלק מתארת את ניסיונותיו של בלעם לקלל את עם ישראל, שכשלו פעם אחר פעם והפכו לברכות.
    הרב פרופ' דוד גולינקין לומד מכך שבני אדם, ועם ישראל בפרט, יכולים דרך מעשיהם להפוך תבוסה לניצחון.

  • משגיחי כשרות אורתודוקסיים מקפידים בדרך כלל על העניין של "בישול עכו"ם". מהם המקורות לאיסור הזה והאם יש דרכים להקל בנדון? הרב פרופ' דוד גולינקין עונה.

  • מנכ"ל מכון שכטר איתן קופר מוצא בפרשת חוקת קריאה למהפכה תרבותית, ומציע לאלו בימינו שקוראים לשינוי תרבותי ולצדק חברתי לשאוב השראה מהתורה.

  • "איזהו מכובד? המכבד את הבריות", נכתב בפרקי אבות. מסר זה רלוונטי גם עבור קורח, שחטא ברדיפה אחר הכבוד ולכן נענש, אבל גם עבורנו ועבור מנהיגים בני ימינו. הרב פרופ' דוד גולינקין על פרשת קורח.

  • אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן

    ד”ר תמר קדרי

    | 27 במאי 2020

    מדרש ואגדה
    ספרות חז"ל
    שבועות

    במאמר מיוחד לחג השבועות, ד"ר תמר קדרי, דיקנית מכון שכטר ומרצה למדרש ואגדה, מציגה את התורה כדמות נשית אהובה, כפי שנשקפת אלינו מפיוטים וממדרשים.

  • ממגדל דוד לשכונת קטמון, דרך בית אנה טיכו, ואפילו השביל שמוביל ממוזיאון ישראל למכון שכטר בפנים. מלי דוידיאן, מוריה קרסגי-אהרון, שלומית מירון, דורון שמחאי, לאה אלון-רייפלר, תמר הירדני, טלי ברגמן, כלנית באסה ויהודית טמיר, סטודנטים ובוגרים ממכון שכטר, מספרים לרגל יום ירושלים מהם המקומות האהובים עליהם בעיר.

  • אם אין מנין, האם יש חלופות לאמירת קדיש יתום?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 14 במאי 2020

    טקסים
    מעגל החיים
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    בתשובת "עשה לך רב" בחודש ניסן כתב פרופ' גולינקין שמותר לומר קדיש יתום אך ורק במנין פיסי של עשרה אנשים או באופן מקוון, בתנאי שהאדם המצטרף מביתו מצטרף למניין פיסי של עשרה אנשים. אם אין הדבר אפשרי מחמת המגפה הנוכחית או מסיבה אחרת, האם יש חלופות לאמירת קדיש יתום?

  • האם נדרשים כללים וחוקים כדי ליצור קדושה? פרשת השבוע שמיני מספרת על בניו של אהרון הכהן, נדב ואביהוא, שניגשו לחנוך את המשכן בהתלהבות ובהתרגשות. אלו, גרמו להם דווקא לחרוג מציווי ה', לחטוא ולהיענש. ד"ר שולה לדרמן, בסרטון ומאמר לפרשת שמיני.

  • עשר תשובות/תגובות הלכתיות למשבר הקורונה

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 5 באפריל 2020

    טקסים
    מעגל החיים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל
    עשה לך רב
    פסח
    שאלות ותשובות

    מאז 4 במרץ 2020 נשאלתי שאלות הלכתיות רבות על המשבר הנוכחי על ידי יהודים הגרים בישראל ובתפוצות. אספתי להלן עשר מתשובות אלו אשר נכתבו בצורה טלגרפית בגלל ההיקף, התדירות והדחיפות של השאלות; ובגלל המשבר יכולתי להגיע לספרייתי במכון שכטר רק לסירוגין.

  • השנה נתכנס לחגוג את ליל הסדר במתכונת שונה, מצומצמת מתמיד. מרצי מכון שכטר נקראו להאיר את סדר תש"ף מזוויות מקוריות ולחלוק רעיונות על האופן שבו ניתן לחגוג ברוח הימים הנוכחיים.

  • פרשת צו: מי בכלל רוצה קורבן

    ד”ר יאיר פז

    | 1 באפריל 2020

    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    מקרא
    פרשת השבוע

    קורבנות – דרך אידאלית לעבודת השם או פולחן פוגעני? מאמרו של ד"ר יאיר פז, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל במכון שכטר, לפרשת השבוע צו העוסקת בקורבנות.

  • "כולנו יחדיו, מרצי המכון וצוותו, עושים כעת מאמץ גדול להתאים את עצמנו למציאות הקשה שנכפתה עלינו ומקווים שהלימוד יהיה מעניין ורלוונטי כמעט כמו ההוראה הרגילה בכיתות". מסר מנשיא מכון שכטר, פרופ' דורון בר.

  • "כשאני מתמודד עם משבר אישי או לאומי, אני נוהג ללכת אל ארון הספרים היהודי על מנת לחפש נחמה והשראה". הרב פרופ' דוד גולינקין חולק כמה תובנות מקראיות ותלמודיות על המצב הנוכחי.

  • רצוי לקרוא את המגילה בציבור, אבל מותר לקרוא את המגילה גם בבית. לפיכך, אם למישהו בבידוד יש מגילה כשרה, מותר לו או לה לקרוא את המגילה בבית. ומה קורה אם אין לו?

  • פשטות מבורכת: היזהרו מראוותנות ובזבזנות

    ד”ר יאיר פז

    | 27 בפברואר 2020

    חינוך יהודי
    מקרא
    פרשת השבוע

    עבודת האל – בפשטות או בהידור? פרשת השבוע תרומה מתארת את הקמת המשכן וכליו, העשויים מחומרים יקרים ומרהיבים. אולם, הפרשה הקודמת יתרו, מתארת הקמת מזבח שונה לחלוטין, מזבח אדמה פשוט. ד"ר יאיר פז מצביע על המסר העולה מהצבת שני תיאורי מזבח הפוכים.

  • "נגיעה": האם אסור לגבר יהודי לגעת באשה או ללחוץ את ידה?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 6 בפברואר 2020

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    מקובל היום בעולם החרדי ובמידה מסוימת בעולם האורתודוקסי ש"נגיעה" אסורה, כלומר, שאסור לגבר יהודי לגעת באשה בכלל, כולל לחיצת ידה. האם זה נכון? האם מנהג זה הוא באמת איסור הלכתי?

  • פרשת שמות: דגם אלטרנטיבי של מנהיגות

    ד”ר יאיר פז

    | 16 בינואר 2020

    מדרש ואגדה
    מקרא
    פרשת השבוע

    כל כך הרבה מדברים היום על מנהיגות – מה הופך מנהיג אדם למנהיג? ומה הופך מנהיג לראוי?
    פרשת שמות מתארת לנו את דמותו המורכבת של משה רבנו ומציגה בפנינו מודל מנהיגות המשלב בין שתי תכונות, אומץ וחמלה: "מצד אחד אומץ לב לא לקבל את המציאות כפי שהיא ולהיאבק כנגד רוע־לב ועושק עד כדי מרידה בכללים המקובלים, ומצד שני היכולת לשים לב ולחמול על החלשים ועל דלת העם".

  • המסר האינדיבידואליסטי של פרשת ויחי

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 9 בינואר 2020

    חינוך יהודי
    מקרא
    פרשת השבוע

    בפרשת השבוע ויחי מתוארת הבטחת יעקב אבינו לנכדיו, אפרים ומנשה: "בך יברך ישראל לאמור ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה". הבחירה באפרים ומנשה כמודלים לחיקוי היא מוזרה מאוד, משום שהתנ"ך לא מספר עליהם מאומה. לדעתו של פרופ' משה בנוביץ, בחירה זו נושאת מסר חשוב על מקומם של ההורים בגיבוש הזהות של ילדיהם.

  • באנו חושך לגרש

    ד”ר פול שרל-פוקס

    | 30 בדצמבר 2019

    דת ומדע
    חנוכה

    האם מקורם של חגי החורף בחגים הפגאניים שנחגגו לפני עידנים? "בעיניי כל החגים הללו שואבים את כוחם מאותה נקודה אבולוציונית: חושך – גם  פיזית וגם רוחנית – הוא מפחיד, ומנהיגים דתיים וקהילתיים מכל העולם בחרו ליצור טקסים שבהם רודפים אחרי החושך ומגרשים אותו".

  • למה מדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת? (אורח חיים תרע"א:ז')

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 22 בדצמבר 2019

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    על פי התלמוד הבבלי, מדליקים נרות חנוכה בבית. אם כן, למה יש מנהג נפוץ להדליק נרות חנוכה עם הברכות בבית הכנסת? הרב פרופ' דוד גולינקין עונה.

  • בפרשת השבוע וישב מוצגות שתי נשים, תמר ואשת פוטיפר, הפועלות בדרכים לא מקובלות כדי להגיע אל מטרתן ומפתות גבר שאותו הן מכירות היטב. מה ההבדל ביניהן?

  • פרשת ויצא: מלאכים נמצאים בתוכנו

    איתן קופר

    | 5 בדצמבר 2019

    מקרא
    ספרות חז"ל
    פרשת השבוע

    חלומו של יעקב המתואר בפרשת השבוע ויצא, ובו סולם ועליו מלאכים עולים ויורדים, גרר פרשנויות רבות שניסו להסביר את משמעותו התמוהה. מנכ"ל מכון שכטר איתן קופר, מחבר בין דבריהם של אדמו"ר חסידי, מנהיג ציוני־דתי ואברהם לינקולן וטוען שדמותם של המלאכים היורדים מהשמיים היא בעצם חיוב לכולנו ליצור חברה ראויה.

  • כיצד בוחרים בן זוג? כיצד בוחרים מנהיג?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 5 בדצמבר 2019

    נשים והיהדות
    ספרות חז"ל
    פרשת השבוע

    עבד אברהם היה איש טוב ופשוט. כשאברהם אמר לו "ולקחת אשה לבני ליצחק" הוא החליט לחפש אישה טובה הדומה באופייה לאברהם ולשרה, ולכן הוא חיפש אישה צדקת וטובת לב המכניסה אורחים ואף דואגת לגמלים. כולם יודעים את מי הוא מצא...

  • לפי סידורים רבים אנו נסיים ללמוד פרקי אבות השנה בפרשת ניצבים (28.9.19) ונתחיל לומר ברכי נפשי ושירי המעלות (תהלים ק"ד, ק"כ-קל"ד) בשבת בראשית (26.10.19). האם יש מנהגים לגבי מה לומר בשלוש השבתות שבאמצע – שבת שובה-וילך, שבת האזינו, ושבת חול המועד סוכות?

  • לך לך לארצך: מהי מולדת?

    פרופ’ דורון בר

    | 7 בנובמבר 2019

    ישראל
    מקרא
    פרשת השבוע

    מהי מולדתכם? היכן נמצא ביתכם? האם מולדת ובית הם הינו הך עבורכם? עבור אברהם אבינו היו אלו שני מושגים שונים וכך גם עבור רוב היהודים שחיו לאורך הדורות בגולה. הציונות היא זו שחיברה בית למולדת וגרמה למהפך.

  • צלם אלוהים: יופיו של אדם הראשון

    ד”ר תמר קדרי

    | 24 באוקטובר 2019

    מדרש ואגדה
    מקרא
    ספרות חז"ל
    פרשת השבוע

    במאמר לפרשת בראשית מביאה ד"ר תמר קדרי, דיקנית מכון שכטר ומרצה למדרש ואגדה, גישה מפתיעה מהמדרש, המדגישה את הדמיון החיצוני בין האדם לאל ומורה על החשיבות שייחסו חז"ל ליופי ולאסתטיקה.

  • לא רק לכנסת: הבחירה נמצאת בידנו

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 26 בספטמבר 2019

    חגי תשרי
    מדרש ואגדה
    מקרא
    ספרות חז"ל
    פרשת השבוע

    פרשת השבוע ניצבים עוסקת באמונה בסיסית של היהדות והיא הבחירה חופשית. במאמר לקראת השנה החדשה הרב פרופ' דוד גולינקין דן בהרחבה במושג ומוכיח לנו שבמובנים מסוימים, הבחירה לגמרי בידנו.

  • "העיסוק בחוויות הנפש ובעולם הפנימי של האדם הם תמצית עבודת ה' החדשה שהציעה החסידות לעולם", כותבת ד”ר ביטי רואי. מה מספר לנו משל החומות של הבעל שם טוב על עולמנו הפנימי ואיך זה קשור לתקיעות השופר?

  • פרשת כי תצא מביאה את סיפורה של אישה יפת תואר הנשבית במלחמה, ומתירה ללוחמים לקחת אותה להם לאישה. חז"ל, שחיו בתקופה מעודנת יותר, התקשו להבין כיצד התורה מתירה משהו שאינו עולה בקנה אחד עם עולמם הדתי, המוסרי והתרבותי, ופירשו את הדברים בצורה מפתיעה.

  • פרשת ואתחנן: אין הנחות למנהיגים

    ד”ר גילה וכמן

    | 14 באוגוסט 2019

    מדרש ואגדה
    מקרא
    פרשת השבוע

    פרשת ואתחנן מתארת את תחנוניו של משה לפני הקב"ה שירשה לו לראות את הארץ המובטחת, לאחר שחטא ביחס מזלזל כלפי בני עמו בעת שביקשו מים. למרות גדולתו של משה, אלוהים מסרב לתחנוניו והמסקנה טבעית ומתבקשת: מנהיג שמזלזל בעמו אינו יכול להמשיך ולהנהיג אותו.

  • לפעמים הדרך חשובה לא פחות מהיעד

    פרופ’ דורון בר

    | 1 באוגוסט 2019

    היסטוריה של עם ישראל
    מקרא
    פרשת השבוע

    במאמר לפרשת מסעי פרופ' דורון בר מסביר מדוע דרכם של בני ישראל היוצאים ממצרים לארץ ישראל הפכה למסע של נדודים ותלאות בן 40 שנה. מה הבינו משה ואהרון אז שהיום מבינים חוקרי מדע הדתות?

  • הפוך גוטה: פינחס אינו קנאי

    איתן קופר

    | 17 ביולי 2019

    מקרא
    פרשת השבוע

    למרות שפרשת השבוע מתארת את תגובתו הקשה של פינחס, מנכ"ל מכון שכטר איתן קופר סבור שהוא אינו קנאי אלא להיפך, מנהיג שידע לפעול נכון בזמן הנכון. ואיך המנהיגות הפוליטית יכולה ללמוד מפינחס?

  • שדה קרב: מיהו קורח ומיהו הלל?

    נאוה ב.מאירסדורף

    | 26 ביוני 2019

    מקרא
    ספרות חז"ל

    איך קובעים לפי מי ״הלכה כמותן״? עד כמה עלינו להילחם על האמת שלנו מבלי שהאדמה תפתח את פיה ותבלע צד כזה או אחר? מאמר לפרשת קורח

  • פסוקי פרשת השבוע בהעלותך המתארים את הדלקת המנורה במשכן, עוסקים לכאורה בעניין טכני לחלוטין, אולם הם מעוררים קשיים טקסטואליים שיכולים להוביל לפרשנויות רעיוניות. מה מסמלים הכיוונים השונים שאליהם פונות הנרות שעל המנורה?

  • חזונו של הנביא הושע בהפטרה לפרשת במדבר התגשם בימינו: חזרנו לארצנו והשגנו הישגים אדירים. אבל כדי שהחזון לשלום ולביטחון יושלם על עם ישראל למלא את חלקו בברית. מאמרו של ד"ר דוד פרנקל לפרשת במדבר.

  • כדי לקיים חברה מתוקנת אנחנו חייבים לשלב בין התנהגות אלטרואיסטית ובין התנהגות תחרותית. גם התורה בפרשת בהר מעבירה מסר דומה. מאמרו של ד"ר פול שרל־פוקס.

  • כל מה שאני באמת צריך לדעת על היהדות, למדתי מפרקי אבות

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 12 במאי 2019

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    מתקופת הגאונים ואילך נוהגים ללמוד פרקי אבות בכל שבת אחר הצוהריים בין פסח לשבועות, או בין פסח לראש השנה. הרב פרופ' דוד גולינקין מסביר למה חשוב ללמוד פרקי אבות.

  • מה עושים עם המצורעים?

    פרופ’ דורון בר

    | 11 באפריל 2019

    ישראל
    פרשת השבוע

    האם על החברה לאמץ אנשים חולים ופגועים או להרחיק אותם? פרשת השבוע תזריע מבטאת תפישה חד משמעית, עליה כותב נשיא מכון שכטר פרופ' דורון בר במאמרו.

  • האם חייבים לנשק את הציצית?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 8 באפריל 2019

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    כידוע, יש מנהג נפוץ לנשק את הציצית שלוש פעמים בפרשת "ויאמר", במילה "אמת", ובמילה "לעד". מצד שני יש רבנים דגולים כגון הגאון מווילנא והרב פרופ' שאול ליברמן שלא נשקו את הציצית בכלל. מהם המקורות והשיטות השונות לגבי מנהגים אלה?

  • סוגיות מגדריות בפרשת תזריע

    איתן קופר

    | 4 באפריל 2019

    מקרא
    נשים והיהדות
    פרשת השבוע

    הדיון בן־זמננו על מגדר ועל נטיות מיניות אינו חדש ומופיע למכביר במקורות היהודיים הקדומים. פרשת השבוע "תזריע" מתחילה בקביעה "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (ויקרא יב ב) שהעלתה תהייה אצל פרשנים רבים – הרי אישה לא מזריעה זרע אלא הגבר. אז למה בכל זאת?

  • בשנים האחרונות הולך וגובר המתח בין מדינת ישראל ויהדות ארה"ב על נושאים כגון גיור והכותל. כמי שנולד בארה"ב, עלה ארצה, ונוסע הלוך ושוב בין שני המרכזים היהודיים החשובים, הרב פרופ' דוד גולינקין מציע להפיג את המתח בשאלה חיובית: מהם הערכים היהודיים החשובים שאנו הישראלים יכולים ללמוד מיהדות ארה"ב?

  • הרבה לפני מחאת הקוטג' ניסו חז"ל להתמודד עם הבדלי הפערים הכלכליים בחברה באמצעות סיפור על הקורבנות שבספר ויקרא. בזמן שאגריפס המלך ביקש להשתלט על המקדש ולהקריב אלף עולות ביום אחד, הגיע איש עני ורצה להקריב בו עולה. מה קרה אז?

  • הסקרים לא משקרים: מפלגת ויקהל לוקחת ובגדול

    דניאל טופז

    | 28 בפברואר 2019

    חינוך יהודי
    מקרא

    פרשת ויקהל נפתחת במילים "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...". מהו הרעיון שסביבו התאחד כל עם ישראל למרות הגוונים השונים וריבוי הדעות שבו? במאמרו כותב דניאל טופז, סמנכ"ל חינוך על־יסודי בקרן החינוך תל"י, על נתינה שמובילה לאהבה.

  • כיצד ניתן לקצר את חזרת הש"ץ?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 25 בפברואר 2019

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    קיימים כמה מנהגים שונים באמירת "הויכע קדושה" או חזרה מקוצרת של העמידה. כיצד נוצרו המנהגים השונים וכיצד יש לנהוג למעשה? הרב פרופ' דוד גולינקין משיב.

  • בעוד שבגדי הכוהנים נועדו לכבד את מעמדם, בגדיו של הכוהן הגדול מזכירים לו את עולם של בני ישראל. הרב אבי נוביס־דויטש, דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, מחדד מסר מפרשת תצווה אל אלו שנושאים עיניהם לשלטון בישראל כיום.

  • בעוד פרשת יתרו מתארת את התגלותו הנשגבה של אלוהים לעם ישראל בהר סיני, פרשת השבוע משפטים מתארת תערובת של חוקים "יבשים". במשך הדורות ניסו רבים להפריד רעיונית בין שתי הפרשיות אך אבותינו הבינו שהקשר בין שתיהן מבטא את השילוב הטבעי ביהדות בין אמונה למצוות ובין התגלות למעשה.

  • תכונותיו המופלאות של המן, מזונם של עם ישראל במדבר, היו עלולות ליצור בעיה: היעדר ידע ומוטיבציה לעמול בשביל מזון בעת שיגיעו ארצה וידרשו לכך. מהו הפיתרון המתואר בפרשת השבוע בשלח? ומהו המסר החברתי שיפה גם לימינו?

  • פרשת השבוע בא מעלה שאלות על צדק ועל מוסר, כשמתארת את ענישתם הקולקטיבית של המצרים בעקבות פשעי העבר. דוגמה קיצונית לכך ניתן לראות במכת בכורות: אומנם, המצרים המבוגרים היו שותפים לפשע שעבוד היהודים, אבל מדוע להרוג את בכוריהם ובהם תינוקות חפים מפשע? במאמר לפרשת בא, איתן קופר, מנכ"ל מכון שכטר, בוחן סוגיות אלו ומחבר אותן למציאות חיינו העכשווית בישראל.

  • פרשת השבוע וארא פותחת בנַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל המושמעת בהיותם סובלים במצרים. הפרשה, וסיפור יציאת מצרים כולו, מעלים זיכרונות קשים של עבודת פרך וייסורים. על אף שהתורה תמיד מדגישה את הצורך לזכור את הטראומה של החיים תחת השיעבוד המצרי, היא גם מלמדת אותנו שאפשר להתמודד עם הזיכרונות הקשים ולנתבם למקום חיובי. כיצד?

  • האם מותר ללמוד וללמד ביקורת המקרא?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 31 בדצמבר 2018

    מקרא
    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    בתשובה זאת אנו נוכיח שמותר ללמוד וללמד ביקורת המקרא. אין בכך תמיכה באסכולה מסוימת של ביקורת המקרא, אלא היתר ללמוד וללמד שיטות שונות של ביקורת המקרא על מנת להגיע לפשוטו של מקרא. מכיוון שמדובר בנושא מסובך, אנו נחלק את התשובה לתשעה סעיפים...

  • הזהות היהודית חשובה לכם? סעו לניו יורק, יש בה הרבה מעבר לרק שופינג

    מוריה אהרון

    | 27 בדצמבר 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    ישראל

    בחנוכה נסעתי לניו יורק עם משלחת של מנהלות תל"י שנסעו ללמוד על הזהות היהודית בארה"ב ועל המורכבות בין שני הריכוזים היהודיים הגדולים בעולם. אז למה צריך להרחיק לניו יורק כדי להבין יותר על הזהות היהודית בישראל? מה יש שם ואין פה? מה הקשר לסביבונים ולמה בכל זאת ישראל היא הבית שלי?

  • פרשת ויחי מתארת את בקשתם של שניים מראשי האומה, יעקב ויוסף, להעביר לאחר מותם את עצמותיהם ממצרים לקבורה באדמת ארץ ישראל. בקשה זו, כמו בקשתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל שנים מאוחר יותר, מבססת את הרעיון שהגולה היא מקום זמני וכי על היהודים החיים שם לחתור לחיים בישראל. איך הדבר מתחבר לזמננו?

  • המסר הסמוי של חג החנוכה

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 5 בדצמבר 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    חנוכה

    השנה פרשת מקץ נופלת בשבת חנוכה. אולי זהו צירוף מקרים של לוח השנה העברי, אך עדיין, לשתיהן מסר משותף אחד: חשיבותה של האחדות בעם וסכנת הפילוג. במאמר המלווה בסרטון, הרב פרופ' דוד גולינקין, נשיא שוחרי עמותות שכטר, מחבר בין סיפור יוסף ואחיו שבפרשת השבוע מקץ לבין המאורעות שקדמו לסיפור המקבים.

  • בין חינוך פתוח לחינוך מסתגר בראי פרשת וישלח

    ד”ר יאיר פז

    | 22 בנובמבר 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    מקרא

    בפרשת "וישלח" אנו רואים שיעקב נקט שתי גישות חינוכיות מנוגדות, החינוך המסתגר והחינוך הפתוח. מחד גיסא הוא סגר את בתו דינה בתיבה בעת המפגש עם עשיו ש"ֶלֹּא יִתֵּן בָּהּ עֵשָׂו עֵינָיו", אך מאידך גיסא כשהגיעו לשכם, הוא איפשר לה לצאת מהתיבה ובסופו של דבר היא נאנסה. האם הסוף המר מצביע על חסרונותיו של החינוך הפתוח? או שאולי הוא מלמד אותנו מסר חינוכי מורכב הרבה יותר?

  • בעת לידתו של יעקב הוא אחז בעקבו של עשו כמעשה של מאבק על הבכורה. המאבק הסתיים בכישלונו של יעקב אשר נולד בעמדת נחיתות, והיא זו שהניעה אותו בחייו, מלידתו ועד מותו. במאמר לפרשת תולדות, איתן קופר, מנכ"ל מכון שכטר, מעמיד במרכז את אופיו הנחיתי של יעקב ואת הפער הפסיכולוגי שבינו לבין עשו, ודן בהשפעותיהם על השתלשלות המאורעות בפרשה.

  • מפגש עם האלוהים מול הכנסת אורחים - איזה מהם עדיף?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 25 באוקטובר 2018

    מדרש ואגדה
    מקרא
    נושאים אקטואליים בהלכה

    נניח שאדם ניצב מול מצווה שבין אדם למקום כמו תפילה או שמירת שבת, אך קיומה עלול לפגוע באחר או שבאותו הזמן נקרית בפניו הזדמנות לסייע לזולת. האם עליו להיצמד לכללים הלכתיים ברורים? או שאולי יש מקום להפעיל שיקול דעת?
    קונפליקט כזה מופיע גם בפרשת השבוע וירא כאשר בעוד ה' נגלה לאברהם, מגיעים אל אוהלו שלושה אורחים. כיצד התמודד אברהם עם הסיטואציה?

  • בין נח לאברהם: מנהיגות ברוח פרשת נח

    פרופ’ דוד פרנקל

    | 10 באוקטובר 2018

    מדרש ואגדה
    מקרא
    ספרות חז"ל

    פרשת השבוע נח נפתחת במילים "אלה תולדות נח" ומסתיימת בתולדות תרח אשר הוליד את אברהם. למרות שעם שני "צדיקים" אלו כרת אלוהים ברית עולם, דווקא באברהם הוא בחר להיות לאב לעם ישראל. מדוע? השאלה גדלה עוד יותר כשרואים במקומות שונים במקרא כי אברהם העז לערער על רצון אלוהים בעוד שנח ציית ללא עוררין לכל דבריו. במאמרו ד"ר דוד פרנקל, מרצה למקרא במכון שכטר, משווה בין שתי דמויות אלו ומסיק מסקנה שרלוונטית גם למנהיגות בימינו.

  • שנת הקרנף

    פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן

    | 7 באוקטובר 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    נשים והיהדות

    דימויים נשיים פרי השנה החולפת מעידים לדעתה של פרופ' בת שבע מרגלית שטרן, מרצה למגדר במכון שכטר, על ניסיון לשנות את המרחב הציבורי בישראל מהשורש ולעקר את הישגיהן של נשים ציוניות בעבר לכונן בישראל חברה שוויונית.

  • לאילו מספרי התנ"ך מתחברים מרצי שכטר?

    | 28 בספטמבר 2018

    חגי תשרי
    מקרא

    לקראת חג שמחת תורה, לא יכולנו שלא לשאול כמה ממרצי שכטר: מהו הספר בתנ"ך שאליו אתם הכי מתחברים?
    לא מפתיע שספר בראשית הופיע פעמיים, וגם לספרי הנביאים ייצוג נכבד. התשובות לפניכם:

  • בין שמחת תורה לקמפיין METOO

    איתן קופר

    | 27 בספטמבר 2018

    מקרא
    נשים והיהדות

    לאחרונה קראתי את פרשנותו של הרש"ר הירש על סדרת הפסוקים בפרשת "כי תבוא". הסברו הקצר העניק לי תובנה חדשה כלפי תופעת השנה של תשע"ח ואף זרה בי אופטימיות בנוגע לחברה ולעתידה. אז מה בין הקריאה המחזורית בתורה, שמחת תורה וקמפיין #METOO?

  • קסם או אמת? התנ"ך כיומן הווידויים של אלוהים

    ד”ר דרור בונדי

    | 20 בספטמבר 2018

    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    מקרא

    אברהם יהושע השל נולד להיות אדמו"ר חסידי וסיים את חייו כפעיל חברתי והוגה דעות אוניברסלי. איך דרך חייו מסמלת את האופן שבו הוא ראה את התנ"ך? ד"ר דרור בונדי, מרצה למחשבת ישראל במכון שכטר, משוחח עם דב אלבוים על הפרשנות המקורית שנתן השל לתנ"ך הרואה באלוהים דמות אנושית, אוהבת וקנאית ומזמינה את הקורא להיכנס אל רגשותיו של אלוהים, של שאר הדמויות ואל מערכות היחסים המורכבות שביניהם.

  • על עבירות שבין אדם למקום...

    דניאל טופז

    | 17 בספטמבר 2018

    חגי תשרי
    חינוך יהודי
    ספרות חז"ל

    "עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו". ליהודי המאמין קל יותר לפרש את חלקו הראשון של המשפט: המקום הוא אחד מכינוייו של האל, ולכן כדי לכפר על עבירות שבין אדם למקום הוא יפנה למחזור התפילה. אך מה יעשה היהודי הלא מאמין? האם נותר לו למלא רק אחר חלקה השני של אמירת חז"ל ולתקן רק מצוות שבין אדם לחברו?

  • האם התנ"ך מייצג השקפת עולם אחת או יותר?

    פרופ’ דוד פרנקל

    | 31 באוגוסט 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    מקרא

    המקרא מציג בשני מקומות נפרדים – בספר שמות ובספר דברים – שני טעמים לשמירת השבת: האחת מעמידה את האל במרכז ומבטאת תפיסה דתית המתמקדת בקשר שבין אלוהים לאדם, ואילו האחרת מעמידה את האדם במרכז ומבטאת תפיסה של לאומיות, של צדק חברתי ושל שוויון. ד"ר דוד פרנקל מספר לדב אלבוים איך שני סיפורי עשרת הדיברות מסמלים את הפלורליזם ואת המגוון הרחב של ביטויי האמונה והשקפות העולם המאפשרים לכל אחד שקורא בתנ"ך להתחבר לסיפוריו מזווית אחרת.

  • למי אדם צריך לדאוג קודם – לעצמו או לאחר? המתח בין הדאגה של האדם לעצמו לבין דאגתו לכלל ולחברה היה קיים מאז ומתמיד – זהו המתח בין אגואיזם לבין אלטרואיזם. בפרשת השבוע כי תבוא התורה מבליטה את המתח הזה: בתחילתה היא מתמקדת בפרט אך אחר כך הופכת את סיפורו של הפרט לסיפורו של כל עם ישראל.
    במאמרו, ד"ר פול שרל־פוקס, מרצה למגדר ופמיניזם ולאומנויות במכון שכטר, מחבר את פרשת השבוע לאקטואליה ולביולוגיה ומדגים כיצד ניתן ליישב את הסתירה בין להיות "אני לעצמי" לבין "האני החברתי".

  • דמותה של בת־שבע מופיעה בתנ"ך כמה פעמים וכל פעם מזווית ראייה של גבר: בת, אישה, פילגש ואם, עד הרגע שבו היא חוזרת אלינו כאישה מבוגרת. פרופ' בת־שבע מרגלית שטרן דנה עם דב אלבוים על מורכבותה של הדמות ועל הביקורת הפמיניסטית בת־זמננו שמעורר סיפורה.

  • למה עדות המזרח מתנגדות לשילוב רגליים בבית הכנסת?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 19 באוגוסט 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל
    עשה לך רב

    שנה ד’, מספר 6 אלול תשע”ח. איך אפשר ללמוד על התפתחות ההלכה על סמך ניתוח מנהג אחד של יהודי בבל? אנו נראה איך משפט אחד של פוסק צרפתי במאה ה-13 השפיע על יהודים ברחבי העולם החל מן המאה ה-17, וגם ניווכח שלפעמים עדה או קבוצה אחת מאמצת מנהג אחד או הלכה אחת בעקבות השפעתם של כמה פוסקים חשובים.

  • האם קדושה היא עניין מרחבי או פוליטי?

    פרופ’ דורון בר

    | 17 באוגוסט 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    ישראל
    מקרא

    מה חשוב יותר? מקום או זמן; גיאוגרפיה או אירוע? בניגוד לדתות אחרות שקידשו אירועי ניסים והתגלות, נטתה היהדות לבטל את קדושת המקום ולהדגיש את חשיבות הזמן ביצירת מקום קדוש. תפישתה הייתה שזמן וקדושה יכולים לנדוד ממקום למקום. פרופ' דורון בר שוחח עם דב אלבוים על תפישת המקומות הקדושים בספר התנ"ך ודן בקדושה הרגעית של הר סיני ובהתפוגגותה מיד לאחר מעמד מתן תורה. ואיך זה קשור לפוליטיקה של היום?

  • איזה מסר חינוכי מעבירה פרשת השבוע שופטים למנהיגי ציבור? אחד הנושאים המפתיעים בפרשת שופטים הוא חוק המלך, הכולל כמה מגבלות החלות על המלך. לכאורה, החוק נראה כמו דבר והיפוכו, שהלוא המלך הוא מעל כולם וזה שמחוקק את החוקים, אז איך ניתן להגביל אותו? ומדוע בכלל לעשות זאת? במאמר לפרשת השבוע "בין שלמה המלך לשלמי הסנדלר", ד"ר תמר קדרי, מרצה למדרש ואגדה במכון שכטר, דנה בתפקיד המנהיג ומחברת בין פרשת שופטים לימינו.

  • יהדות ספרד והפיוט בתקופת הסליחות

    ד”ר עינת רמון

    | 12 באוגוסט 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    חגי תשרי
    ראש חודש

    בא' אלול מתפללי בתי הכנסת הספרדיים מתחילים להשכים קום לאמירת הסליחות. אל אמירת הסליחות מצטרפים מדי שנה בשנה המונים, גם כאלו שאינם מגדירים עצמם דתיים. מדוע? בסרטון המלווה במאמר ד"ר עינת רמון עונה ומספרת מזווית אישית על חווית סליחות בניחוח ירושלמי.

  • האם התנ"ך יכול להיות כלי חינוכי מעבר לפן הדתי?

    דניאל טופז

    | 10 באוגוסט 2018

    חינוך יהודי
    מקרא

    לדעתו של דניאל טופז, מרכז תוכנית מקרא במכון שכטר וממונה חינוך על יסודי בקרן תל"י, דווקא מורכבותן של הדמויות התנ"כיות ואנושיותן יכולה לחבר בין סיפורי התנ"ך ללבטי היום־יום של הנוער. הוא מדגים זאת באמצעות סיפוריהם של שני זוגות תנ"כיים חשוכי ילדים, חנה ואלקנה ורחל ויעקב, ובאמצעות סיפורו של יוסף - הבן האהוב והמוצלח אך האח הדחוי. ויש גם המלצה איך לגרום לתלמידים היום לאהוב מחדש את התנ"ך.

  • איך קהילה בימינו יכולה לשאוב השראה ממגילת רות?

    ד”ר עינת רמון

    | 3 באוגוסט 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    מחוות
    מקרא
    נשים והיהדות

    במקרא אנו פוגשים חוקים שונים הנוגעים לחיי הקהילה כמו הדאגה ליתום, לגר ולאלמנה. האם חדרו חוקים אלו אל חיי הדמויות המקראיות או שנותרו ברמה התיאורטית? אילו נורמות התנהגות מסיפור מגילת רות אנו יכולים לקחת לחיי הקהילה והמשפחה של היום, או בבואנו לשדך בין גבר לאישה? ד"ר עינת רמון דנה עם דב אלבוים על ביטויים המעשי של חוקי התנ"ך במגילת רות.

  • בפרשת עקב, ארץ ישראל ניתנת כמתנה ברוכה לעם ישראל השב לארצו, אך ברכותיה מותנות בשמירת הברית בין אלוהי ישראל לעם ישראל. הזיקה שטווה התנ"ך בין ארץ ישראל לבין היהדות והאמונה באל היא מרתקת, אך מה משמעותה עבורנו במדינת ישראל בראשית המאה העשרים ואחת?

  • חג האהבה: ט"ו באב ושיר השירים

    ד”ר תמר קדרי

    | 26 ביולי 2018

    מדרש ואגדה
    מועדים מיוחדים
    נשים והיהדות
    ספרות חז"ל

    מבין החגים והימים המיוחדים שאנו מציינים סביב מעגל השנה, נתקבע לו בשנים האחרונות התאריך של ט"ו באב כיום המציין את חג האהבה. תאריך עברי זה נעשה ליומם של האוהבים. זוגות רבים רוצים לקבוע את חתונתם דווקא בתאריך זה, וזוגות נשואים מציינים אותו במחוות רומנטיות ומיוחדות. מה מקורו של ט"ו באב כחג האהבה, ומה הקשר שלו למגילת שיר השירים? 

  • ט' באב ודפוסי האבל והתקומה של היהודים

    ד”ר עינת רמון

    | 18 ביולי 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    מועדים מיוחדים
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    תעניות

    איך עובר הזיכרון ההיסטורי של החורבן מדור לדור? לקראת תשעה באב, ד"ר עינת רמון, מרצה בכירה למחשבת ישראל ומייסדת תוכנית "מרפא" לליווי רוחני, בוחנת את חייו האישיים של הפילוסוף הסוציאליסטי-ציוני משה הס. מהם היא למדה כי ההתמודדות עם החורבן והתקווה לגאולה מוטמעת בתוך המשפחה היהודית באמצעות חינוך הילדים.

  • האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 12 ביולי 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מקרא
    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל

    בימים אלו יש ויכוח סוער בכנסת באשר ל"גיוס בחורי ישיבות" לצה"ל. ראוי לבדוק מה אומרת פרשת מטות על שירות צבאי במדינת ישראל, ואיך זה מתיישב עם חז"ל.

  • פרשת מטות־מסעי – 3,000 שנה וכאילו כלום לא השתנה

    איתן קופר

    | 12 ביולי 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מקרא

    הפרשה הכפולה מטות־מסעי בסוף ספר במדבר מסכמת ארבעים שנות נדידת עם ישראל במדבר. היא מספרת סיפורים על העברת המנהיגות אל הדור הצעיר שייכנס לארץ המובטחת ועל וחלוקת הארץ בין שבטי ישראל. הפרשה מדגימה לנו דוגמאות הרלוונטיות לפרשיות המעסיקות אותנו בימינו אנו, והנושאים טריים כאילו נכתבו אתמול בצוהריים:

  • האם לעם דרוש מנהיג קנאי? על פרשת פינחס

    ד”ר גילה וכמן

    | 5 ביולי 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מקרא

    פרשת פינחס פותחת במעשה של קנאות דתית: פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן הורג את נשיא שבט שמעון, זמרי בן סלוא, ואת הנסיכה המדיינית כזבי בת צור, שאיתה חטא. האם זו המנהיגות הנחוצה לבני ישראל? כהן קנאי שלוקח את הרומח ואת החוק לידיים?

  • נתינת טבעת לחתן מידי הכלה בטקס הנישואין

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 28 ביוני 2018

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    האם על פי ההלכה מותר לכלה לתת טבעת לחתן בטקס הנישואין? האם מותר לה לומר "הרי אתה מקודש לי" או פסוק אחר? על כך הרב פרופ' דוד גולינקין משיב במאמרו.

  • ראשית התכנון של קריית הלאום כאתר סמלי ומרד הפקידים

    ד”ר יאיר פז

    | 5 ביוני 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    ירושלים
    ישראל

    קריית הלאום בירושלים, בה ממוקמים בנייני הממשלה ומוסדות תרבות, נראית כיום כה מובנת מאליה, אבל לא הרבה יודעים כי להקמתה בראשית ימיה של המדינה התנגדו גורמים שונים. אז איך בכל זאת קרם המקום עור וגידים? על כך מספר במאמרו ד"ר יאיר פז, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל בשכטר.

  • ייצוגן הנמוך של נשים בכנסת ישראל מביך, אך גם בר שינוי

    נעמה טייטלבאום־קריא

    | 4 ביוני 2018

    נשים והיהדות

    בכנסת ישראל ישנן כיום 34 נשים המכהנות כחברות כנסת – השיעור הגבוה ביותר של ייצוג נשי בתולדות המדינה. ביחס ל־12 הנשים בכנסת הראשונה, מדובר בהתקדמות משמעותית, אך אם נשווה את ישראל ליתר מדינות ה־OECD נבחין כי אנו עדיין מצויים מאחור. נשים בישראל 2018 נמצאות בתת ייצוג, הן בכנסת והן ברשויות המקומיות. אולם מה משפיע על תת ייצוג זה?

  • עשה לך רב, שנה ד', מספר 4, סיון תשע"ח. להלן ההרצאה שנשאתי בכנס שהוקדש לנושא הנ"ל ושהתקיים במכון שכטר בט”ו באייר תשע”ח (30.4.18).

  • אחד ההיבטים המרתקים והמשמחים בקריאה הפמיניסטית בתנ"ך הוא התובנות החדשות והחיוביות הצומחות ממחקר זה. אחת מהן נוגעת לחייהן ולקולן של נשים המתוארות בספר הספרים, וליתר דיוק, לרות ולנעמי. מיוחד לשבועות.

  • רבים מהשיקולים העומדים מאחורי תנופת הבנייה המתמשכת בירושלים בחמישים שנה האחרונות נוגעים לחשש מכך שאוכלוסיית מזרח העיר תהיה גדולה יותר מזו שבמערבה. הבנייה ותהליך הציפוף מובילים לכך שהעיר המקודשת וההיסטורית – העיר העתיקה ושכונותיה הוותיקות של ירושלים – תעלם מן העין. במאמר לרגל יום ירושלים מציע פרופ' דורון בר, נשיא מכון שכטר וגיאוגרף היסטורי, לשנות את המדיניות הישראלית ביחס לירושלים ולתפוש אותה כעיר סמלית וכנכס ייחודי שיש לשמרו.

  • יום ירושלים 2018: מהו המקום בעיר אליו מתחברים מרצי שכטר?

    מרצי מכון שכטר

    | 13 במאי 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    יום ירושלים שחל היום הוא יום שמחה לאומי. לרגל החגיגות, ביקשנו מכמה ממרצי שכטר לספר לנו בנימה אישית, מהו המקום אליו הם הכי מתחברים בעיר.

  • בשולי גבעה מעל שכונת ניות בירושלים, ניצב לו בבדידות מזהירה מוזרה בית כנסת ישן, שנותר כזיכרון לשכונה חרדית ששכנה בעבר במקום בו שוכן היום מוזיאון ישראל. האם היה מן ההכרח לפנות שכונה זו כדי להקים את המוזיאון? מה עלה בגורלה של שכונה סמוכה אשר נשאה אופי ציוני יותר? ומהו סיפורו של בית הכנסת שנותר?

  • גיור, הכותל, ומחלוקות הלכתיות אחרות: האם נוכל לגשר על הפער?

    פרופ' יהודית האופטמן

    | 1 במאי 2018

    טקסים
    ישראל
    נושאים אקטואליים בהלכה
    נשים והיהדות

    השאלה העומדת על הפרק היא: כיצד נוכל להקטין את הפער בין יהודי ישראל ליהודי ארה"ב בנושאים הלכתיים כגון גיור ותפילת נשים ברחבת הכותל. לדעת פרופ' האופטמן, הפער בין שתי אוכלוסיות אלה הולך וגדל לא מפני ששני הצדדים מפרשים את ההלכה בנושאים אלה בדרכים שונות, אלא מפני שבישראל הפוליטיקה מתערבת בדת.

  • מדינת הלאום היהודית בת 70

    איתן קופר

    | 29 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    בעוד 70 שנה תשפוט ההיסטוריה אם עמדנו באתגר בניית המדינה היהודית הליבראלית־דמוקרטית, שתמזג את יסודות הליבה של התרבות היהודית (שפה וספרות עברית, לוח השנה היהודי, משפחה וקהילה) עם הדמוקרטיה הליברלית (זכויות אדם, סובלנות וחופש מצפון, שלטון הרוב וכיבוד החוק).

  • צדק חברתי: מה בין פרשת בהר להרצל וז'בוטינסקי?

    איתן קופר

    | 29 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    מה מציעה פרשת בהר כמענה לאי שוויון חברתי כלכלי? למרות ששני ההוגים הגדולים של הציונות הפוליטית, הרצל וז'בוטינסקי, היו בעיקר בעלי השקפת עולם ליברלית והאמינו בזכויות קניין ובשוק חופשי, הם הבינו את חשיבותה של הסולידריות החברתית. לכן, שניהם שילבו בחזונם המדיני מרכיב אתי-מוסרי הנשאב מן התנ"ך – שנת היובל. במאמר לפרשת בהר, מחבר איתן קופר, מנכ"ל מכון שכטר, בין רעיון שנת היובל המובא בפרשה לבין תפיסותיהם של הרצל וז'בוטינסקי הנוגעות לצדק חברתי.

  • מונותיאיזם ומשמעותה של קריאת "שמע"

    פרופ’ דוד פרנקל

    | 22 באפריל 2018

    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    מקרא

    האם מאז ומתמיד הציג המקרא גישה מונותאיסטית? למרות התפיסה המקובלת הכורכת את היהדות במונותאיזם, קריאה ביקורתית במקרא מגלה לנו שפסוקים רבים בתורה אינם באמת מביעים מונותיאיזם במובנו הצר אלא מרמזים על קיום מסוים של אלוהים אחרים, הסרים למרותו של אלוהי ישראל.

  • בדברים שלהלן, רצוני להתייחס אל שאלת היחסים בין ישראל לתפוצות הגולה כמוקד לדיון על מצבו של העם היהודי בזמננו. אטען שחשיבות שאלה זו אינה באותו מקום שרוב היהודים המשמיעים את קולם בקשר אליה חושבים, כי אם במקום אחר הנסתר מעיניהם. לשם כך, נתבונן תחילה בצורה שקבלה שאלה זו בזמן האחרון על רקע פרשת ביטול 'פשרת הכותל'.

  • מכתבו של בנימין ברנזל מזמן הצהרת האו"ם בכ"ט בנובמבר

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 17 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    לכבוד יום העצמאות ה־70 למדינת ישראל, מספר הרב פרופ' דוד גולינקין על מכתב ששלח בנימין ברנזל ז"ל, אדם בעל היסטוריה מרתקת ושלימים עבד במכון שכטר, לקרוביו בארה"ב בימים שלאחר הצהרת האו"ם בכ"ט בנובמבר. בסיפורו, מחזיר אותנו פרופ' גולינקין אל האווירה המיוחדת ואל ההתרגשות ששררה באותו הזמן

  • מסכמים 70 שנות טקסי עצמאות, ומה הקשר ליו"ר הכנסת?

    פרופ’ דורון בר

    | 12 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    מה חשוב יותר – מסורת או חידוש? מי צודק – יולי אדלשטיין או מירי רגב? כיצד עוצב טקס פתיחת חגיגות יום העצמאות ומדוע נקבע כי יושב ראש הכנסת הוא הנואם היחיד בטקס זה?

  • מהו המחיר שגובים המסעות לפולין?

    פרטי: ד”ר גליה גלזנר חלד

    | 9 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    מסעות בני הנוער לפולין נחווים כחוויה משמעותית ותורמים רבות לזיכרון השואה ולגיבוש הזהות והיהודית והישראלית, אך האם הם הכלי המתאים להוביל את החינוך לציונות? ד"ר גליה גלזנר חלד מבקרת במאמרה את מעמדו של המסע לפולין כחוויית השיא של החינוך הישראלי ומציעה מסע בעל תכנים רחבים יותר.

  • בתשובה לשאלתו של המלך הפרסי ארתחשסתא, משיב לו נחמיה כי הסיבה לעצבותו היא מצבה הקשה של ירושלים. לא רק ששערי ירושלים הרוסים אלא "הָעִיר בֵּית קִבְרוֹת אֲבֹתַי חֲרֵבָה" (נחמיה ב, ה). האם לאורך שנות המחקר הארכאולוגי של ירושלים נתגלו קברים מן התקופה שקדמה לחורבן העיר ולשריפת בית המקדש? מתברר שכן.

  • כיצד מוכרים חמץ הנמצא באזור זמן אחר?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 26 במרץ 2018

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    פסח
    שאלות ותשובות

    שאלה מאת רב בירושלים: אני מטפל בדירה של "ראובן" בירושלים, אבל "ראובן" גר בניו יורק. הוא ביקש ממני למכור את חמצו לנוכרי, אבל פסח מסתיימת בארץ 31 שעות לפני שהיא מסתיימת בניו יורק.

  • על חומותייך ירושלים

    פרופ’ דורון בר

    | 26 במרץ 2018

    ירושלים
    ישראל
    מקרא

    המפעל הבולט ביותר של נחמיה בירושלים היה בניית חומה מסביב לעיר. מאז חזרת שבי ציון לירושלים ועד להגעתו אל העיר בשנת 445 לפנה"ס, הייתה ירושלים עיר פרוזה. היעדר חומה הקשה מאד על תושבי העיר, אך הם נאלצו להמתין כמעט מאה שנה עד לבנייתה.

  • הקורא את ספרי עזרא ונחמיה, לא יכול שלא להבחין במתח הרב השורר בין יהודי בבל, אלו המגיעים לארץ ישראל לאחר שנות גלות ומתיישבים בעיר, לבין אוכלוסיית הקבע שנותרה בה לאחר החורבן. הויכוח בין אלו לאלו לא היה רק על הסמכות הדתית והזכות לבנות את בית המקדש, אלא גם על השאלה למי שייכת העיר ולמי הזכות לקבוע את עתידה.

  • שאלת המשכיות הקיום היהודי בירושלים בתקופה שלפני שיבת ציון, מעוררת מחשבה גם לגבי תקופות מאוחרות יותר בהיסטוריה של ירושלים, ובנוגע לרצף הקיום היהודי בעיר.

  • המתח בין המקדשיות והבירתיות של ירושלים עובר כחוט השני לאורך כל ההיסטוריה של העיר. בחינת תולדות ירושלים מראה כי מעטות התקופות שהעיר שימשה כעיר בירה וכמוקד שלטוני ארצי. דווקא קדושתה של העיר היוותה מרכיב הרבה יותר קבוע וממושך בהיסטוריה שלה, והיא שימשה כעיר מקדש לאורך רוב תולדותיה.

  • שאלת המונומנטליות של הבנייה הדתית בירושלים עוברת כחוט השני לאורך כל תולדות העיר. מה חשוב יותר, עלתה ההתלבטות שוב ושוב – שימושיות או הדר; פנים או חזית; צניעות או רושם חיצוני.

  • שכונות רפאים

    פרופ’ דורון בר

    | 18 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    בתחילת פרק ד בספר עזרא נזכרים "צרי יהודה ובנימין" המבקשים משבי ציון שעומדים להתחיל בבניית בית המקדש לקחת חלק במפעל זה. מנהיגי היהודים, זרובבל וישוע, מסרבים בתוקף להיענות לבקשה זו מתוך הטענה כי הזכות לבנות את בית המקדש הוקנתה להם על ידי כורש מלך פרס ושמורה אך ורק להם.

  • רבים מאיתנו מכירים את התיאור המופיע בקשת טיטוס שברומא, שם ניתן לראות את שיירת השבויים היהודיים הנושאים על כתפיהם את כלי המקדש שנשדדו בזמן שריפת בית המקדש השני, ונלקחו לרומא כשלל. היכן נמצאים כלים אלו היום והאם קיים קשר בינם לבין כלי בית המקדש הראשון שנבזזו על ידי הבבלים מאות שנים קודם לכן?

  • כביש אחד

    פרופ’ דורון בר

    | 14 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    עם חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לסה"נ נאלצה היהדות להסתגל למציאות החדשה שבה לא קיים יותר מוקד מקודש שבו ניתן להקריב קרבנות ולהעלות מעשרות וביכורים. אחרי אלף שנים לערך של חיים עם מקדש ובצד מקדש, אנחנו נמצאים כעת בתקופה ממושכת של כאלפיים שנים של קיום ללא מקדש ממשי אלא בעיקר רוחני.

  • סופו של המסע

    פרופ’ דורון בר

    | 13 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    מסעם של שבי ציון מבבל לירושלים מעורר שאלות רבות: לאורך כמה אלפי קילומטרים צעדו שבי ציון? כמה זמן ארך המסע? כיצד נעשה? דומה כי קיימת שאלה משמעותית הרבה יותר הקשורה במסע ארוך זה – חשיבותו כתהליך פנימי ומשמעותי.

  • עולה רגל אמיתי

    פרופ’ דורון בר

    | 12 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    האם שבי ציון היו עולים או עולי רגל? מה ההבדל בין שתי תופעות אלו וכיצד השפיעו על היחס של היהודים לירושלים לאורך הדורות?

  • "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי"- על רקע דברים אלה מפתיע לגלות כי במקורות חז"ל קיימת דווקא התעסקות רבה בנושא היופי בכלל, והיופי הנשי בפרט. נראה כי האנושות לא כל כך השתנתה בעניין זה במרוצת אלפיים השנים האחרונות...

  • אחד המאפיינים הבולטים ביותר של מגילת אסתר הוא היעדרו של שם האלוהים בכל הספר. היעדר כל אזכור מפורש של האלוהים בהחלט אינו טיפוסי לספרות המקראית. למעשה, מגילת אסתר היא הספר היחיד בתנ"ך שבו שם האלוהים אינו מופיע.

  • בית המקדש, הקורבנות ומסורת יהודית שכנגד

    פרופ’ ארי אקרמן

    | 21 בפברואר 2018

    טקסים
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    אין נושא שהתורה מייחדת לו מקום ותיאורים מפורטים יותר מאשר למשכן ולהקרבת הקורבנות שהתבצעה בו. הדבר נובע מן המשמעות הדתית העמוקה שהתנ"ך מייחס לצורה זו של עבודת האלוהים ובא לידי ביטוי גם בסיפוריו על הקמת בית המקדש.

  • אפילו במרחב שחור-לבן כמו השואה יש מורכבות. באותן שנים אפלות הפולנים לא רק שלא מנעו רצח יהודים, הם הסגירו יהודים, סייעו בהשמדתם וישנם כאלה הנושאים באחריות ישירה לרצח ואף לטבח של יהודים. לצד זאת שלושה מיליוני פולנים נהרגו בין השנים 1939-1945, 6706 חסידי אומות העולם המוכרים ב"יד ושם" הם פולנים ופולין סבלה קשות מכיבושה בידי הנאצים.

  • עת לנטוע

    ד”ר גילה וכמן

    | 21 בינואר 2018

    ישראל
    מועדים מיוחדים

    אחד משירי ט"ו בשבט המוכרים והאהובים פותח במילים הבאות: "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה / וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ / עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת, עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת". מחברי השיר, יחיאל עדאקי ומנשה רבינא, חיברו את השיר כחלק ממיזם של תיעוד שירי תימן בשנות ה-30. את מילות השיר שאבו "מן המקורות", כפי שמקובל לציין בשירונים, אבל מן הראוי לעיין במקורות עצמם ולבחון במה הם עוסקים.

  • מהי החוויה הרוחנית של אדם עם מגבלה גופנית כלשהי? למה עליה לשאוף? מה עלינו לדעת בנוגע לאדם עם מגבלה גופנית "רשמית" – נכות, מחלה כרונית, מבנה גוף שאינו תואם את התפיסה החד מימדית של איך ראוי לו לגוף האדם להיראות (השמנה, רזון, גובה)? עקרות ועוד? כיצד גם אלו שגופם לכאורה "נורמטיבי" תופסים את הגוף כחריג?

  • זכה חג החנוכה לדברים רבים ויפים: להלכות כגון הדלקת נרות, סדר הלל ו"על הנסים" ולמנהגים כגון סביבון, לביבות, ודמי חנוכה. אולם יש דבר אחד שהיינו מצפים למצוא אותו שבכל זאת חסר בחג החנוכה - קריאת מגילה בציבור.

  • כולנו מכירים את מילות השיר הפופולארי "באנו חושך לגרש": במסיבות חנוכה בגני הילדים מעמעמים את האורות, הילדים מחזיקים נרות, רוקעים ברגליהם על הרצפה לאות ניצחון ועיני ההורים מתערפלות. ברור לכולם שתפקידו של הנר בעת הזאת היא לזכור, להזכיר ואפילו לשחזר את נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים.

  • השעה כבר מאוחרת, אך אני מסרבת לוותר. עיני סוקרות את התמונות המתחלפות על המסך. האם ייתכן שלא נותרה בידינו אף תמונה של חוקר המדרש הדגול יהודה תיאודור, שהוציא את המהדורה המדעית לבראשית רבה? כבר כמה שבועות שאני מחפשת בנחישות אחר התמונה.

  • האם מותר לנשים לשמש בתור שוחטות?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 6 בנובמבר 2017

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    אנו נציג את דעות המתירים, המגבילים, והאוסרים ואז נסכם את העניין ונפסוק הלכה.

  • אהבה, טרגדיה ועקידה / פרשת וירא

    איתן קופר

    | 12 באוקטובר 2017

    מקרא

    פרשת השבוע אותה קראנו בשבת, נפתחה בציווי לאברהם "לֶךְ־לְךָ". רש"י רואה במילה לְךָ כאומרת "להנאתך ולטובתך". אם אנו מקבלים את הפירוש הזה, אזי אברהם שמע קול, קם ועזב את בית נעוריו והחל במסע לעבר מקום לא נודע בצד הבטחה מעורפלת אך מרהיבה לעתיד.

  • בפרוס על העם היהודי בישראל ובתפוצות ערב יום הכיפורים, מסתופף לתפילת כל נדרי בבית הכנסת המון העם, ובתוכו גם כאלו שאינם "מתפללים קבועים" במהלך השנה. רבים מנתחים את התופעה בכלים של תהליכים חברתיים: יש המגיעים מתוך התרפקות על מסורת של הורים ויש המבקשים רק בערב זה שיח עם המסורת או מפגש עם בורא עולם.

  • "טלפונים חכמים גורמים לדיכאון ולחרדה", זועקות הכותרות אשר ודאי ראיתם. מחברים שקולים מוסיפים סימן שאלה בסוף הכותרת משום שהם יודעים כי מחקרים אשר מצביעים על קשר בין שימוש יתר בטלפון חכם לתופעות פסיכולוגיות, מבוססים על קורלציות, ולא יכולים ללמד על קשר סיבתי. בקורלציה (מִתאם), לא ניתן לדעת איזה מבין המשתנים הוא הסיבה ואיזה התוצאה.

  • כאשר כתבתי את ספרי על קבורתם בשנית של אנשי שם באדמת ארץ ישראל, הקדשתי פרק לפרשיית העלאת עצמותיו של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד לקבורה ברמת הנדיב. בשנת 1954 נקברו שם הוא ורעייתו עדה (אדלייד) בטקס ממלכתי מרשים.

  • מהי ההיסטוריה של מערת המכפלה?

    פרופ’ דורון בר

    | 14 ביולי 2017

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מקרא

    ועדת המורשת העולמית של ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם - אונסק"ו - החליטה לפני מספר ימים, כי מערת המכפלה והעיר העתיקה של חברון הינן אתרי מורשת פלסטיניים. התגובות להחלטה בארץ היו סוערות מאד. הטענה העיקרית היא שאונסק"ו התעלמה מן העבר ההיסטורי והקשר היהודי למקום.

  • ניצול שואה שנפטר בגיל 94 בערב שבועות -- חי את חייו לפי העיקרון של אהבת חינם. לפיכך, החלטתי לפרסם את הספדי עבורו בתקופת בין המצרים כדי לעודד את כולנו לעסוק באהבת חינם ואהבת חסד, הן בעונה הזאת והן במשך כל השנה כולה. יהי זכרו ברוך!

  • מחשבות בעקבות הקפאת מתווה הכותל

    הרב אבי נוביס-דויטש

    | 21 ביוני 2017

    ישראל

    ביום האחרון אני מרגיש חסר מילים, והדמיון שלי מחזיר אותי אלפיים שנה אחורה לעליית חנניה בן חזקיהו בן גרון. בימיו היו סדרה של עניינים שהיו במחלוקת בין בית שמאי לבית הלל ולא הוכרעו, ואז יום אחד הצליח בית שמאי להשיג רוב. לפי התלמוד הירושלמי, הוא עשה זאת בעזרת חרבות ורמחים.

  • תגובתי הראשונה לפרשיה האחרונה של דת ומדינה לא הייתה כעס כי אם עצב. ושמא אין זה מקרה שהסבב החדש של הוויכוח על דת ומדינה החל בראש חודש תמוז, זמן קצר לפני שבעה עשר בתמוז ותקופת בין המצרים המובילה לתשעה באב. הרי "מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם.

  • אין לנו הפריבילגיה להתייאש

    הרבה נטלי לסטרג'ר

    | 14 ביוני 2017

    ישראל
    נשים והיהדות

    אירועי השבוע האחרון העירו בתוכי את הסיפור הבלתי יאומן אודות יציאתו של רבן יוחנן בן זכאי אל מחוץ לירושלים בארון הקבורה, נישא על ידי תלמידיו, ערב חורבן בית שני, מעשה נועז שהוציא לפועל, כאשר הבין שאין תקומה ואין תיקון למצב שנוצר בתוך ירושלים.

  • רבים מהמנהיגים שלנו ודאי יודעים, שרגש עממי יכול לעיתים לסטות מהדרך הצודקת והנכונה, מערכי היסוד של האבות המייסדים שלנו.
    עם זאת, לעתים קרובות הם נמנעים מלהתעמת עם הרגשות האלה. הם חוששים כי עימות כזה עלול לעלות להם בקולות בוחרים או לגרום להם להתפשר על הפופולריות שלהם.

  • נהוג לשיר מזמור צ"ב – "מזמור שיר ליום השבת" – לאחר קריאת התורה במנחה של שבת במחנות רמה ובקהילות קונסרבטיביות מסוימות. מהו המקור למנהג זה שאינו נמצא בסידורים אשכנזיים?

  • מעיר מקדש לעיר בירה [ובחזרה?]

    פרופ’ דורון בר

    | 21 במאי 2017

    ישראל
    מועדים מיוחדים

    נולדתי שנתיים לפני מלחמת ששת הימים, אל תוך מציאות של עיר מחולקת, עם גדרות תיל ובטון שמפרידים בין שני חלקיה. כשגדלתי ובגרתי, הייתה זו כבר ירושלים אחרת. עיר ללא גבולות, עיר מסעירה ומרתקת שמרחביה היו פתוחים לכל עבר ואפשרה לי להכירה בצורה אינטימית ובלתי אמצעית. אך כיום לא אני ולא שני אחי חיים בירושלים. מה הסיפור הקטן שלי מעיד על התהליך הכללי שעברה העיר בדורות האחרונים?

  • הזיקה להר הצופים בשנות "המובלעת" (1967-1948)

    ד”ר יאיר פז

    | 15 במאי 2017

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    המקרה של השיבה אל הר הצופים יכול להדגים ולהמחיש את תהליך בנייתו של "סמל צעיר" בעל מורשת קדומה - "מקדש חדש" - והשתרשותו בתודעה הלאומית, באופן שמעניק לו משקל מעבר לנתוניו האובייקטיביים-תכנוניים.

  • גדול פייטני ארץ ישראל הקלאסיים, ר' אלעזר בירבי קליר (חי במאה השביעית), כתב מספר פיוטים לכבוד יום מתן תורה. הקדושתאות לשבועות הן משיאי יצירתו. באחד הפיוטים לכבוד חג השבועות מביא הקליר את דברי התורה, המספרת בגוף ראשון את תולדותיה ואת תולדות העולם.

  • מאז שנת 1948 ציינה מדינת ישראל את יום עצמאותה בה' באייר במצעדים צבאיים. מדי שנה, באירוע המרכזי של החג, צעד המצעד בערים שונות ברחבי המדינה. בה' באייר תשכ"ז צעד המצעד בירושלים. חודש מאי 1967 הצטיין במתיחות מדינית וצבאית רבה אך למרות זאת התקבלה ההחלטה כי המצעד יצעד ברחובות ירושלים וימחיש את אחיזת המדינה בעיר המחולקת.

  • לעתים תכופות, מחנכים יהודיים משתמשים בדרמה ככלי חינוכי על מנת להחיות סיפור מקראי או תלמודי, או לערב ילד בצורה יותר פעילה בנושא הנידון. הרבה מן ה"סדר" גם מכוון לילדים, על מנת לקיים את מצוות "והגדת לבנך" (שמות י"ג:ח').

  • לא מכבר היינו עדים לדיון ציבורי סוער בנוגע לגיוס נשים לוחמות. "שגעו לנו את הילדות. מגייסים לנו אותן לצבא", נאם הרב יגאל לווינשטיין מהמכינה הקדם צבאית בעלי וקומם נגדו רבות ורבים.
    ערכים הם שמוטלים על כף המאזניים.

  • הייתם מוכנים לחתום על כרטיס אד"י לתרומת איברים? לתרום כליה? אונת כבד? האם יש לכם ילד, שניים, שלושה או חמישה? מי מכם היה מוכן להטיל עצמו על רימון יד כדי להציל את חבריך בצבא, או אולי חמישה זרים בקניון? האם תרוצו אל תוך בית בוער לקול שמיעת צעקותיו של ילד, גם אם אינכם מכירים את המשפחה?

  • סוד צירוף האותיות ומשמעותם בבריאת העולם מהווה רעיון קוסמולוגי חשוב. בספר הקבלה הקדום הקרוי ספר היצירה (מתוארך מאמצע המאה הראשונה עד למאה הששית לספירה) נאמר כי העולם נברא על ידי ל"ב נתיבות חכמה: עשר הספירות ועשרים ושתים אותיות האלף-בית.

  • פסח בניחוח רוחני

    ד”ר מריאנה רוח-מדבר

    | 9 במרץ 2017

    חינוך יהודי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    פסח

    בחברה הישראלית אנחנו רגילים לשתי אופציות מרכזיות, ובהתאם שני היבטים מרכזיים, של חגיגת פסח. ההיבט הדתי של החג כולל את הפן ההלכתי – חמץ ומצה, ההגדה של פסח וכו'. ההיבט החילוני כולל את הטיולים האביביים בטבע, המחויבויות המשפחתיות וכו'.

  • בפברואר 2017 פירסם איקאה ישראל קטלוג חדש המיועד לציבור החרדי, המהווה 20% מלקוחותיהם בישראל. באותו קטלוג, כפי שדווח בהרבה עיתונים ב16-15 בפברואר 2017, אין נשים ובנות בכלל. לדוגמא, יש תמונה של אב הנותן ארוחת בוקר לשני בניו ותמונה אחרת של אב המעיין בכרך של התלמוד כששני בניו משחקים על הרצפה.

  • לקראת יום ט"ו בשבט בחרנו להביא מספר תיאורים "בעברית של פעם" על טקסי נטיעות בפרברי ירושלים, המשקפים את התמורות שהחג עבר ועובר, כפי שתוארו בעיתון דואר היום וביומן אישי. בסוגריים מרובעים הוספתי כמה הבהרות היסטוריות לטקסט.

  • בין אלוהים לאימא: אימהות בחברה הציונית בארץ ישראל

    פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן

    | 15 בפברואר 2017

    ישראל
    מועדים מיוחדים
    מעגל החיים
    נשים והיהדות

    אִמָּהוּת היא ערוץ מרכזי בתהליכי בינוי אומה. צמיחת מדינות הלאום, שהקמתן היתה כרוכה בין השאר בהגדרה מחודשת של תפקידי המינים בחברה, הפכה את סוגיית האִמָּהוּת לאבן מאבני בניינה. לכן נחשבה עבודת האם הבונה את משפחתה בעלת משמעות לאומית ולא רק פרטית; והאישה למסמלת האם הפרטית ואם האומה - הציבורית.

  • האם מותר להתפיל מים בשנת בצורת? (שאלה הלכתית)

    ד”ר יאיר פז

    | 21 בינואר 2017

    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל

    חכמי ההלכה התמודדו עם השאלה התיאולוגית הזו, כל אחד לפי דרכו. הרמב"ן למשל סבר שאכן בעולם האידאלי "מה לרופאים בבית עושי רצון השם" (פירושו לויקרא כ"ו, כ"א), אלא שבעוונותינו יש להיעזר ברופאים. הרמב"ם (פירוש המשניות פסחים ד) תוקף בחריפות גישות פטליסטיות וממשילן בלגלוג לאדם רעב, שלא אוכל אלא ממתין לברכת ה'.

  • במאמר קצר זה נתבונן בשתי יצירות של האמנית רות קסטנבאום בן-דב העוסקות בדימוי של ירושלים סביב המושג 'זכר לחורבן'. מאז חרב המקדש השני בשנת 70 לספירה נעשו ניסיונות שונים לשמר את זכרונו ולבטא את הצער על חורבנו.

  • למה נוהגים לשים אבנים על מצבות קבורה?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 6 בינואר 2017

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    לאחר בדיקת עשרות ספרים נוכחנו לדעת שיש שלושה מנהגים הקשורים לעפר, עשב ואבנים בסוף טקס הקבורה ובביקורים בבית הקברות. אנו נציג את שלושתם בסדר כרונולוגי עם המקורות וההסברים שמצאנו לכל מנהג.

  • חודש כסלו וחנוכה: על ניסים ועל נשים

    הרָבָּה נטלי לסטרג'ר

    | 15 בדצמבר 2016

    חנוכה
    נשים והיהדות
    ספרות חז"ל

    ארבע פרשיות וחג מואר אחד יש באמתחתו של חודש כסלו בו אנו נמצאים, ונדמה כי אין בלוח העברי חודש המעלה על נס, תרתי משמע, דמויות נשיות כה רבות, אם בשמן ואם לא, כמו בחודש כסלו.

  • מה אנחנו יכולים ללמוד מתורת האבולוציה שתגרום לנו להתנהג באופן שונה? האם אנו באמת יכולים לראות שע"י עימות עם הביולוגיה והשפעתה על ההתנהגות האנושית, אנו נהיה בני אדם מוסריים יותר? אני אומר, "כן" ובאופן נחרץ ביותר!

  • למה נוהגים להשתמש בשם האם בתפילת "מי שברך" לחולים?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 5 בדצמבר 2016

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    השימוש בשם האם ב"מי שברך" לחולים הוא רק קצה הקרחון. למעשה, השתמשו בו בלוחות קללה, לחשים, וקמיעות של עמים רבים בימי קדם; בלחשים וקמיעות יהודיים בארץ ישראל ובבל לאורך תקופת התלמוד ולאחריה; ובהרבה תפילות יהודיות מאוחרות המבקשות בריאות, פרנסה וכדומה.

  • החינוך הרוחני בעיניו של אברהם יהושע השל

    פרופ’ ארי אקרמן

    | 9 בנובמבר 2016

    חינוך יהודי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    בימים אלו אנו נמצאים בפתחו של סמסטר הסתיו של שנת הלימודים תשע"ז במכון שכטר. אחד מהחידושים של התכנית האקדמית לשנה זו הוא תכנית חדשה לתואר שני העוסקת ברוחניות יהודית. היא מורכבת משלושה יסודות עיקריים: קבלה וחסידות, תופעות רוחניות עכשוויות וחינוך רוחני.

  • הדיון הציבורי על עיצוב פניה היהודיים של מדינת ישראל באמצעות מערכת החינוך הממלכתית מלווה את המרחב הציבורי הישראלי מקום המדינה. בזה אחר זה, קמו שרי חינוך מלאי כוונות טובות, וחדשות לבקרים הקימו ועדות ציבוריות וחנכו תכניות חדשות, שהבטיחו גדולות ונצורות.

  • מיום הדין לכף זכות: בין תשובה להערכה

    הרב ארי חסיד

    | 9 בספטמבר 2016

    חגי תשרי
    מחוות
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    ספרות חז"ל

    לחג שחל ביומיים הראשונים של חודש תשרי יש כינויים רבים. לרוב, הוא ידוע בשם ״ראש השנה״, למרות שבמסכת ראש השנה שמשנה, הביטוי "ראש השנה" מוזכר גם בהקשר של שלושה מועדים אחרים שחלים בשנה (ראש השנה למלכים ולרגלים, ראש השנה למעשר בהמה, ראש השנה לאילן).

  • הימים הנוראים הם עונת מעבר משנה אחת לחברתה. במשך השבוע של 12.9.16 חגגו עמותות שכטר כמה ציוני דרך ומעברים. קרן תל"י חגגה 40 שנות פעילות עם כ-4,000 מורים ותומכים באמפיתיאטרון בקיסריה בהשתתפות שר החינוך נפתלי בנט; בית המדרש לרבנים על שם שכטר הסמיך עוד חמישה רבנים דינמיים שישרתו ברחבי המדינה; ואני התכבדתי בסעודה מטעם מכון שכטר לכבוד המעבר שלי מן התפקיד של נשיא מכון שכטר למדעי היהדות לנשיא שוחרי עמותות שכטר בע"מ. להלן נוסח ערוך של דבריי באותה סעודה.

  • בסקר האחרון של מכון פיו (Pew) על ישראל, אשר נערך מסתיו 2014 עד אביב 2015, נבחנו זהויותיהם של הישראלים. הסקר היה רחב היקף – יותר מכל סקר אחר שקדם לו מן הסוג הזה. למעלה מ-5,500 ישראלים רואיינו פנים אל פנים, מתוכם כ-3,800 יהודים וכ-1,700 לא יהודים (מוסלמים, נוצרים, דרוזים ואחרים).

  • מחשבות לתשעה באב

    הרב אבי נוביס-דויטש

    | 12 ביולי 2016

    ישראל
    מועדים מיוחדים
    מקרא
    תעניות

    כמעט כל שנה תוהים מדריכי מחנות הקיץ האם תשעה באב ייפול בזמן המחנה, ואם כן איזה מן תוכן נעביר לחניכים. האם נצפה מהחניכים לצום? מהמדריכים? במקרים רבים מתומצתת התכנית החינוכית לביטול הרחצה בבריכה, או בפעולה שתעסוק בסיפור קמצא ובר קמצא, ומה מקומו של תשעה באב בימינו.

  • האם מותר לבצע שיפוצים או לבנות בנין חדש מראש חודש אב ועד תשעה באב?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 6 ביולי 2016

    היסטוריה של עם ישראל
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל
    עשה לך רב

    האם מותר לבצע שיפוצים או לבנות בנין חדש מראש חודש אב ועד תשעה באב? האם זה משנה אם מדובר בבית ספר, בית מדרש או בית כנסת?

  • למה נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 6 ביוני 2016

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות
    שבועות

    כפי שהדגיש הרב אברהם גומבינר במאה השבע-עשרה (מגן אברהם לאורח חיים תצ"ד, ס"ק ו'): "יש הרבה טעמים" למנהג הזה. הרב זינגר, לאחר שהוא נותן שבעה הסברים למנהג, אומר (עמ' קט"ו): "עוד נאמרו ונכתבו טעמים שונים, תחפש בספרים ותמצא". הרב גודמן נותן תשעה הסברים למנהגנו (עמ' 249-248), ואילו הרב יצחק ליפיעץ משעדליץ אוסף תשעה-עשר הסברים למנהגנו!

  • עיראק-קפריסין-ישראל: על קבורתו בשלישית של מפקד האצל דוד רזיאל

    פרופ’ דורון בר

    | 27 במאי 2016

    טקסים
    ישראל
    מועדים מיוחדים
    מחוות
    מעגל החיים

    באחד מחלקיו של בית הקברות הצבאי בירושלים עומדת מצבה בודדה ויוצאת דופן. אלו מכם שייגשו אליה יוכלו לראות כי מדובר בקברו של דוד רזיאל, מפקד האצ"ל. לא רבים יודעים, כי זהו מקום מנוחתו השלישי של דוד רזיאל, וכי קודם לכן היה קבור בבית קברות צבאי בריטי בצפון עיראק ומאוחר יותר הועברה גופתו לבית קברות יהודי בקפריסין.

  • עמדתו המפתיעה של האר"י הקדוש ביחס להילולא המעורבת סביב קבר הרשב"י במירון

    ד”ר יאיר פז

    | 15 במאי 2016

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    מועדים מיוחדים
    ספרות חז"ל

    מה היו הגורמים שמשכו את המקובלים וחסידיהם להגיע דווקא לעיר קטנה ולא ידועה, באזור הררי מרוחק בגליל העליון, ולהפוך אותה בתוך זמן קצר לעיר הגדולה והמאוכלסת ביותר בא"י? נראה לנו שברקע התקדשותה של העיר צפת עמדו שני גורמים מרחביים; האחד הוא המסורת המיסטית הגלילית, שראשיתה בתלמוד ועיקרה בספרות הזוהר והשני הוא הנוף הקונקרטי של מרחב הגליל, שכולל קברי צדיקים. שני הגורמים יצרו קטליזאטור רב-עוצמה, שהפך את עיר המחוז הקטנה למוקד רוחני וכלכלי מהחשובים ביותר בעולם היהודי דאז.

  • שתי נשים שלא רצו להיפרד מן השכינה

    ד”ר גילה וכמן

    | 12 במאי 2016

    היסטוריה של עם ישראל
    מקרא
    נשים והיהדות
    שבועות

    כתבי היד העבריים העתיקים, הפזורים בין ספריות שונות בארץ ובעולם, טומנים בחובם אוצרות מפתיעים: יש ומתגלה בהם חיבור שאיננו מוכר משום מקור אחר ומעולם לא נדפס או פורסם. אחד מהם הוא המדרש המיוחד שבו נדון להלן, אודות שתי נשים שלא רצו להיפרד מהשכינה. מדרש זה מופיע בתוך אוסף כתבי יד שברשות הספרייה הלאומית הרוסית בסנט-פטרסבורג, המכונה 'אוסף פירקוביץ'.

  • להיות עולה רגל – לקראת חג הפסח תשע"ו

    פרופ’ דורון בר

    | 15 באפריל 2016

    היסטוריה של עם ישראל
    פסח

    מה זה אומר להיות עולה רגל יהודי בשנת 2016 והאם אנחנו מסוגלים בימינו לחוות את חווית הביקור במקום הקדוש כפי שנחוותה בעבר? העלייה לרגל לבית המקדש בירושלים החלה עוד בשלהי ימי הבית הראשון והלכה והתעצמה במהלך הדורות. אך חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לסה"נ הביא לקטיעתו של מנהג העלייה לרגל לבית מקדש בשלושת הרגלים.

  • האם סיפור יציאת מצרים אכן התרחש? האם כל בני ישראל סבלו תחת יד המצרים לפני שהגיעו אל ארץ כנען? היסטוריונים רבים מטילים בכך ספק. הם מצביעים על העדר עדויות ארכיאולוגיות מוצקות. מלומדים מסורתיים יותר טוענים שהעדר ראיות אינו יכול להיחשב כהוכחה. רק טבעי הוא כי מלכי מצרים וסופריה יימנעו מלתעד את הסיפור המשפיל של מרידת בני ישראל ויציאתם את מצרים. אולם ישנה חלופה שלישית לשאלת אמיתותה ההיסטורית של יציאת מצרים.

  • למה מטיפים 16 טיפות יין מן הכוס כשאומרים את עשר המכות?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 6 באפריל 2016

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    פסח
    שאלות ותשובות

    בתשובה זאת אסקור את המקורות למנהג להטיף או לשפוך יין כשאומרים את עשר המכות, הסיבות שניתנו למנהג, וגלגולים שונים של המנהג-- ותוך כדי דיון גם אביא את המקור למנהג המתואר בשאלה.

  • בתקופה הנדונה כאן – טרום הקמת המדינה , עת היישוב היהודי בארץ ישראל היה תחת החסות הבריטית - העצמת האם הורגשה לא רק במרחב הביתי. נשים השתמשו בתפקידיהן הביולוגיים כערוץ להגדרה מחודשת של המרחב הציבורי, וכפי שגרדה לרנר הגדירה את תהליך זה - 'סמכותיות באמצעות האימהות'.

  • המורכבות של פורים: כיצד ניתן לשמוח בחג שתכניו מזכירים לנו איום נורא?

    ד”ר עינת רמון

    | 9 במרץ 2016

    היסטוריה של עם ישראל
    מחוות
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    ספרות חז"ל
    פורים

    הדברים היחידים הברורים בחג הפורים מצווים עלינו בסוף מגילת אסתר: עלינו לקרוא את המגילה, לערוך סעודה ולתת בחג זה מתנות לאביונים. המצווה 'מתנות לאביונים' אין עניינה הסדרת מערכת מנהלית של צדק חברתי. כן, העם היהודי מצוּוה לשלם מיסים ועל כך אנו מקבלים תזכורת לתשלום מחצית השקל ב'שבת שקלים' שלפני ראש חודש אדר.

  • עיבור לוח השנה העברי – על מציאת האיזון בין הירח לשמש והשותפות בין אלוהים ואדם

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 15 בפברואר 2016

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מועדים מיוחדים
    מעגל החיים
    ספרות חז"ל

    בשנה העברית הנוכחית יהיו שלושה עשר חודשים במקום שניים עשר. העם היהודי ברחבי העולם יוסיף השנה את החודש אדר ב' ללוח העברי, וזאת כדי לוודא שחג הפסח יחול באביב, ולא בחורף. אנחנו מכנים אותו "עברי", אבל למעשה הלוח הזה היה הלוח הנפוץ ביותר בעולם העתיק.

  • המאבק לשחרור הנשים היולדות בישראל

    ד”ר נעמי לייסנר

    | 15 בפברואר 2016

    ישראל
    מעגל החיים
    נשים והיהדות

    באופן כללי, ההיסטוריה של הלידה בישראל דומה להיסטוריה של הלידה ברוב העולם המתועש. מדובר במאבק מקצועי בין המיילדות לבין הרופאים בעוד המעבר הכללי של לידה בבית לבתי חולים נחשב לסמל לניצחונם של האחרונים במערכה. אולם בהקשר המקומי, נעזר התהליך בעזרה מיוחדת במינה מטעם בית המחוקקים: בשנת 1953, כחלק מחוק הביטוח הלאומי, נקבע שכל יולדת ישראלית חייבת להתאשפז על מנת לקבל מימון הוצאות ניהול הלידה שלה – "מענק אשפוז" – וכן "מענק לידה" לרכישת ציוד ראשוני לנולד.

  • האם מותר להכניס הורה הסובל ממחלת האלצהיימר וכדומה לבית אבות?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 6 בפברואר 2016

    מעגל החיים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    ככל שתוחלת החיים גדלה, יותר ויותר ילדים מתמודדים עם טיפול בהורים הסובלים ממחלת האלצהיימר ומחלות דומות. האם על פי הלכה מותר להכניס הורה כזה לבית אבות?

  • חלקה הדרומי של ארץ ישראל - בקעת באר שבע, הר הנגב, הערבה וחבל אילת - לא היו מעולם חלק מהמרחב המקודש של ארץ ישראל. אזור מדברי ומרוחק זה לא היה חלק ממרחב ההתיישבות היהודי הקדום, ובתקופות היסטוריות מכוננות כמו תקופת האבות או תקופת המשנה והתלמוד הוא היה מחוץ לתחום ההתיישבות והפעילות היהודית. יוצאת דופן מבחינה זו היא באר שבע 'בירת הדרום'.

  • לאורך ההיסטוריה, קריעת הים טופלה רבות ע"י אמנים יהודים, נוצרים ומוסלמים. העניין הרב בפרשה זו בוודאי נובע מן הדרמטיות והחזותיות שלה. אך כפי שנראה בהמשך, מתוך עיון במדגם קטן, אמנים מפרשים את האירוע באופנים שונים מאד.

  • עולמו היהודי של ט"ו בשבט

    הרב אבי נוביס דויטש

    | 9 בינואר 2016

    טקסים
    מועדים מיוחדים
    מקרא

    ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות – היום בערב נציין את ט"ו בשבט, ולמרות שמו האחד - תכנים שונים הפכו חלק מן החג הזה, כאשר בשנים האחרונות משמש ט"ו בשבט בעיקר כ"יום כדור הארץ" היהודי.

  • מהו הכינוי הנכון להוריו של גר?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 8 בדצמבר 2015

    טקסים
    מעגל החיים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    אני עורך חופה וקידושין לזוג צעיר בקרוב. תוך כדי הכנת הכתובה, נודע לי שאביו של החתן הוא יהודי מלידה, אבל החתן התגייר בגיל ארבע יחד עם אמו. החתן רוצה לכתוב בכתובה את שמו "פלוני בן השמות של שני הוריו" מכיוון שכולם יהודים עכשיו, אבל אביו רוצה לכתוב בכתובה "פלוני בן אברהם ושרה" מכיוון שכך נקרא בנו בשעת הגיור. מהי ההלכה בנידון?

  • הציונות כתנועה לאיחוד העם היהודי

    ד”ר עינת רמון

    | 15 בנובמבר 2015

    היסטוריה של עם ישראל
    חנוכה
    ישראל
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    בחנוכה תרנ"ח, 1897, סמוך למועד הקונגרס הציוני הראשון כתב בנימין זאב הרצל את מאמרו "המנורה" בו הוא מדמה עצמו לשמש המדליק ומעורר את העם היהודי על קבוצותיו השונות. מחקרים אחרונים עליו ועל משפחתו חושפים את הקשר בין היהדות והציונות שעמד ביסוד הגותו הציונית.

  • חשיפת קולות נשים בגניזת קהיר

    פרופ’ רינה לוין מלמד

    | 12 בנובמבר 2015

    היסטוריה של עם ישראל
    מקרא
    נשים והיהדות

    עבודתו המונומנטלית "חברה ים תיכונית" הקדיש ש"ד גויטיין פרק שלם בכרך השלישי ל"עולמן של נשים". בזמנו היה זה צעד יוצא דופן מצדו של היסטוריון יהודי באשר הוא, וגויטיין אכן היה חוקר יוצא דופן. הוא חקר וניתח מספר עצום של תעודות שנתגלו בגניזת קהיר על ידי שניאור זלמן שכטר בשלהי המאה התשע-עשרה, והבין שהמידע שעולה מהן על אודות החברה בימי הביניים מערער את כל הנחות היסוד המקובלות בנוגע לחיי היהודים בתקופה זו.

  • בדצמבר 2013 נתן פרופ' ארנולד אייזן, נגיד בית המדרש לרבנים (JTS) בניו יורק, הרצאה בירושלים תחת הכותרת "לנחיצותו של שביל זהב דתי בימינו" עם תגובות מאת ד"ר טובה הרטמן וממני. אני מפרסם כאן מחדש את נאומי לכבוד מאה שנה למותו של פרופ' ש"ז שכטר. אני ציטטתי ממנו כמה וכמה פעמים במאמר זה והוא מודל לחיקוי ל"דרך האמצע" המאפיינת את מכון שכטר במשך למעלה משלושים שנה. יהי זכרו ברוך!

  • למה נוהגים ילדים לצעוד עם דגלים בשמחת תורה?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 8 באוקטובר 2015

    חגי תשרי
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    לאחר לימוד ועיון הגעתי למסקנה שהמנהג הזה התפתח בצורות שונות ובעצם מדובר בשלושה מנהגים: אבוקות ונרות של שעווה בלבד; תערובת של דגלים ונרות; ודגלים בלבד.
    רוב המקורות המובאים להלן מופיעים באופן מפוזר בספרו הקלאסי של אברהם יערי, "תולדות חג שמחת תורה", אבל אני סידרתי את החומר מחדש, הוספתי מקורות, וגם ניסיתי להסביר את התפתחות המנהגים.

  • מה בין ערב יום כיפור לדחיינות?

    אבי נוביס דויטש

    | 21 בספטמבר 2015

    חגי תשרי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    ספרות חז"ל

    ערב יום כיפור, הרגע שלפני הסערה. זוהי נקודת זמן של חול שכולה קודש. זהו רגע שבו אימת יום הדין מתקרבת והולכת: הדקה ה-90, ההזדמנות האחרונה. יום הכיפורים עצמו הוא זמן כפרה, אך מה תפקידו של ערב יום כיפור – היום שלפניו?

  • כפרות - אמונה עממית או מנהג הגויים

    ד"ר יואל רפל

    | 15 בספטמבר 2015

    היסטוריה של עם ישראל
    חגי תשרי
    טקסים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל

    המהלך בימים אלה ברחובות הערים בני -ברק, ביתר-עילית, קרית-ספר או השכונות החרדיות המרובות של ירושלים, עשוי להיתקל במראה השכיח של מאות כלובים, הפזורים על המדרכות ובצידי הכבישים, ובהם תרנגולים ותרנגולות המותירים זוהמה וריח רע והמחכים ל'חוטאים' המבקשים לכפר על חטאיהם.

  • חג הסוכות: ירושלים כמרכז העולם

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 15 בספטמבר 2015

    היסטוריה של עם ישראל
    חגי תשרי
    טקסים

    אחת התופעות המוזרות ביותר הקשורה בעבודת ה' במקדש בימי הבית השני היא ניסוך המים בחג הסוכות. התורה מכתיבה לנו מערכת נוקשה ומפורטת של קרבנות, וביניהם הקטרת קטורת, הקרבת בהמות, מנחות דגן בצורות שונות – לרוב בתוספת שמן זית ולבונה – ונסכי יין על גבי המזבח.

  • יום הדין או בריאת העולם?

    ד"ר יואל רפל

    | 12 בספטמבר 2015

    חגי תשרי
    ישראל
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    מקרא
    ספרות חז"ל

    הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם
    הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים
    אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים
    אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
    וְאִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת עד שֶׁתְּחָנֵּנוּ
    וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ אָיוֹם קָדוֹשׁ

  • למה לובשים "קיטל" ולמה שמים מעילים, מפות ופרוכות לבנים בבית הכנסת בימים הנוראים?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 8 בספטמבר 2015

    חגי תשרי
    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות
    תעניות

    שאלה מאת הרב רחל שוורץ בשם ילד ב"תלמוד תורה" בארה"ב: למה לובשים קיטל בימים הנוראים? מתי התחילו להלביש את ספרי התורה בלבן בימים הנוראים ומה הוביל לשינוי זה?

  • צום השואה: מדוע צמים בתשעה באב, וכיצד מעניקים לצום דתי משמעות אקטואלית

    יואל רפל

    | 12 ביולי 2015

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מקרא
    ספרות חז"ל
    תעניות

    תשעה באב כיום מיוחד בלוח השנה היהודי סובל מחיסרון משמעותי. הוא יחול תמיד בחופשת הקיץ, כאשר אין לימודים בבתי הספר, ועל כן לימוד תכני היום אינו נכלל בתכנית הלימודים, וגם אם לומדים על כך, מי חושב על הסיבות לצום כאשר החופש הגדול בעיצומו.

  • האם חייבים לצום בתשעה באב ובשאר הצומות שנקבעו כזכר לחורבן?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 8 ביולי 2015

    חינוך יהודי
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות
    תעניות

    כדי להשיב על שאלה זו חייבים לעיין בשלושה היבטים של תשעה באב: בהיבט ההיסטורי, בהיבט ההלכתי, ובהיבט הרעיוני.

  • האם יהודים חכמים יותר באמת?

    ד”ר פול שרל-פוקס

    | 6 ביולי 2015

    דת ומדע
    היסטוריה של עם ישראל
    מעגל החיים

    שנם ויכוחים גדולים מתי הוא התחיל, אך הרוב מסכים כי עידן האנתרופוקן (התקופה הגיאולוגית האחרונה המאופיינת בהשפעת הפעילות האנושית על האקלים והסביבה) נמצא במלוא תנופתו. העידן הגיאולוגי שנטבע מחדש מאופיין על ידי ההשפעה הגלובלית של בני האדם על המערכות האקולוגיות של כדור הארץ ואף על האבולוציה עצמה.

  • מדוע יש לבטל את צום י"ז בתמוז

    יואל רפל

    | 12 ביוני 2015

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מקרא
    תעניות

    הצום שנקבע ליום זה על ידי חז"ל ומקוים על ידי עשרות אלפים ואולי מאות אלפי יהודים מאמינים מציין את הבקעת חומת העיר, כשם שצום עשרה בטבת נקבע לציון תחילת המצור של נבוכדנצאר על ירושלים. היש הצדקה לצום בימים שבהם ירושלים מאוחדת וכולה תחת שלטון יהודי? האם לא הגיעה העת לשנות סדרים והלכות בשם המציאות החדשה, המבטלת את הסיבה המקורית לצום?

  • האם יהודים חייבים לתת מעשר לצדקה?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 11 ביוני 2015

    חינוך יהודי
    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות
    תוכניות הלימוד בשכטר

    מהם המקורות לנתינת מעשר כספים לצדקה? האם חייבים לתת את כל כספי המעשר לעניים או האם מותר להשתמש בהם לטובת חינוך יהודי, לקניית תשמישי קדושה לבית הכנסת או למצוות אחרות?

  • האם המסורת היהודית תומכת בערכי הפלורליזם והסובלנות?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 11 ביוני 2015

    חינוך יהודי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    בחודשיים האחרונים היינו עדים לשלושה מעשים של חוסר פלורליזם וסובלנות במדינת ישראל, שרובם נעשו על ידי רבנים אורתודוקסים. הם כנראה סבורים שיש רק דרך אחת להיות יהודי ושאלה שסוטים מן הדרך אינם רבנים ויש להדירם. מכיוון שחוסר פלורליזם וסובלנות זה משותף לרבנים אלה מרקעים שונים, אולי הם משקפים קונצנזוס של המסורת היהודית נגד הערכים האלה. האם זה נכון?

  • לפי חז"ל חג השבועות חל בתאריך ספציפי, כמו שאר מועדי ישראל: הוא נחגג מדי שנה בשנה בו' בסיון. אך מבט חטוף בלוח המועדים בויקרא פרק כג מגלה ששבועות שונה משאר המועדים שעליהם נצטווינו בפרק ההוא – פסח וחג המצות, ראש השנה, יום הכפורים וסוכות:

  • מדוע שמים זרוע וביצה על הקערה בליל הסדר?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 11 באפריל 2015

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    פסח
    שאלות ותשובות

    למנהג הנ"ל יש היסטוריה ארוכה ומפותלת. התשובה הבאה מבוססת על כתביהם של פרופ' יוסף תבורי והרב מנחם כשר (ראו בביבליוגרפיה), אולם אין בית מדרש ללא חידוש ולכן הוספתי כאן נופך משלי.

  • האם העלייה לארץ ויישובה היא מצווה?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 11 באפריל 2015

    ירושלים
    ישראל
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    ציונות
    שאלות ותשובות

    מתקופת התלמוד ועד ימינו אנו קיימת מחלוקת בעם היהודי: יש אומרים שהעלייה לארץ ויישובה היא מצווה, יש אומרים שאלו הם מעשים רצויים אבל אינם בגדר מצווה, ויש אומרים שאסור לעלות ארצה. מה אומרת ההלכה על מחלוקת זו?

  • "כגלגל מסתובב" - שותפות, ברכה וממון בחג הפסח

    רבה לירון לוי

    | 21 במרץ 2015

    טקסים
    פסח

    בפתיחת חלק "המגיד" היה סבי, עורך הסדר, נעמד על רגליו מחזיק בידיו את קערת הסדר המלאה בכל טוב ומתחיל לסובב אותה מעל ראשי הנשים והגברים, הילדות והילדים המסובים לשולחן כאות וסמל לברכה, שפע והצלחה, בעוד המסובים שרים יחד בהתלהבות גדולה את המילים "הם לחמא עניא...כל דיכפין ייתי ויכול...לשנה הבאה בני חורין". מהו הקשר בין סיבוב הקערה מעל ראשי המשתתפים לבין המילים "הא לחמא עניא.."?

  • האם מותר לנשים לקרוא במגילה בציבור?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 11 במרץ 2015

    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    נשים והיהדות
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    האם מותר לנשים לקרוא מגילת אסתר בציבור בחג הפורים?

  • "עד דלא ידע": השיבה לאחד

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 21 בפברואר 2015

    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל
    פורים

    צוות סעודת פורים כוללת חיוב להשתכר מיין או משקאות חריפים אחרים "עד דלא ידע" בין טוב לרע: "אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". פוסקי ההלכה חלוקים בשאלה אם יש להבין את ההלכה הזאת באופן מילולי, ואם יש כאן חיוב של ממש, או אפילו אם מומלץ בכלל לנהוג לפי אמירה זו.

  • ט"ו בשבט, בין הלכה למציאות ובין עץ לאדם

    ד”ר יאיר פז

    | 19 בינואר 2015

    חינוך יהודי
    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל

    גם אנו כמו העצים, לא יודעים מה טמון "מתחת לפני הקרקע" אך גם בנו, כמו בבית שמאי ובית הלל, יש כאלה המסוגלים להבחין בפוטנציאל כבר מהנצנוץ הזעיר הראשון ויש שצריכים "סימנים של ממש" כדי להיות רגועים. בכך אנו רואים שוב את הדמיון בין אדם לעץ - "כי האדם עץ השדה".

  • במאמר זה ברצוני להציע נקודת מבט חדשה אשר עשויה ליישב את הפרדוקס וזה עיקרה: בין ההזנחה של הניצולים לבין הפיכתם לסמל אין סתירה אלא דווקא יש הלימה ועקיבות. יתרה מכך, עלינו לשקול את האפשרות כי להאדרתם של הניצולים ולהפיכתם בידי החברה הישראלית לסמלים חיים - תפקיד בהזנחתם.

  • האם לצדק יש מין?

    פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן

    | 15 בדצמבר 2014

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    נשים והיהדות

    עם התחדשות תקומתנו המדינית נשואות עינינו למוסד המחוקק, לכנסת. בתביעה למצוא דרך חוקית כדי לשים קץ לעוול הקיים זה דורי דורות לגבי האשה העברית[...] ושלא להפלותה מבחינה משפטית ומבחינת נוהג החיים.

  • מלחמת תרבויות: ניתוח אבולוציוני

    ד”ר פול שרל-פוקס

    | 21 בנובמבר 2014

    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    מה שמתפתחת לנגד עינינו אינה סתם מלחמה בין מי שיכול לזרוק יותר כסף לקידום ערכיו, אלא תהליך אבולוציוני הרבה יותר מורכב, שראוי לנתח אותו. להלן אנסה להציג הקשר כזה, המבוסס על עקרונות אבולוציוניים, שעשוי להסביר את התופעה החדשה הזו בעולם המערבי.

  • כפרות בזמן הזה?

    הרב דיאנה וילה

    | 21 באוקטובר 2014

    חגי תשרי
    טקסים
    ספרות חז"ל

    בבואנו לדון במנהג הכפרות בערב יום הכיפורים, שבו נהוג לסובב תרנגול/ת לבן/ה מעל לראש בזמן שאומרים "זה התרנגול ילך למיתה ואני אכנס לחיים טובים ולשלום", עלינו לקחת בחשבון שמדובר במנהג עתיק, שבאמצעותו מעבירים בצורה סמלית את החטאים לתרנגול/ת לפני יום הכיפורים.

  • יש הסבורים כי התרבות היהודית בעת העתיקה הייתה בעיקרה תרבות מילולית וטקסטואלית, אשר התבססה על הספר הכתוב ומסורות שבעל פה. חקר האמנות היהודית חושף בפנינו ממד תרבותי נוסף של יהודי העת העתיקה, הממד החזותי. לצד העיסוק במקרא, מדרש והלכה ביטאו היהודים בעת העתיקה את אמונותיהם ודעותיהם גם באמצעות היצירה האמנותית.

  • הקהילתיות המדבקת: למה חשוב לחגוג את החגים במסגרת קהילתית

    ד"ר תומר פרסיקו

    | 19 באוגוסט 2014

    חגי תשרי
    חינוך יהודי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    לפני מספר שנים חגגתי את ראש השנה באומן. הגעתי מתוך סקרנות ורצון להבין את התופעה, אולם כשהתחלתי להסתובב בעיירה בין אלפי גברים יהודים העוסקים בתפילה קרה לי משהו: הפכתי להיות אחד מהם.

  • לוויה שהיא שיעור בתורת חיים

    ד”ר עינת רמון

    | 15 ביולי 2014

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    ישראל
    מעגל החיים

    קהל עצום בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. שמש של תמוז קופחת על הראשים. עיר של צעירים שנתנו את נפשם על קיומנו בארץ. ומתכנסים: צעירים וזקנים, חיילים ואזרחים, יהודים בני כל ה"מגזרים" בשפת התקשורת - חרדים וחילונים, מסורתיים ודתיים לאומיים, קונסרבטיבים ורפורמים. ואני בליבי תוהה מי "גזר" אותנו למגזר ומעדיפה את השפה המסורתית יותר, המגדירה אותנו כשבטים.

  • קבלת עשרת הדיברות בהר סיני

    מאת: ד"ר ג'ו מילגרום וד"ר יואל דומן

    | 21 ביוני 2014

    אומנות
    ישראל
    שבועות

    מעמד מתן התורה בהר סיני הוא אירוע מרכזי ומכונן בהיסטוריה של עם ישראל. הוא מתואר בשישה מקומות שונים בתורה. כל תיאור הוא חלק מתצרף גדול יותר, שגם כאשר כל חלקיו מחוברים יחדיו, עדיין אין הם מתגבשים לכלל תמונה אחידה. אפשר שעצם טבעו של האירוע הוא הסיבה לריבוי נקודות המבט, וכשם שרבות ההשקפות בטקסט רבות עוד יותר ההשקפות במבע האמנותי.

  • הרהורים "על הזיכרון" והנחלתו לדורות הבאים

    פרופ’ שמואל גליק

    | 15 במאי 2014

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    ישראל

    הימים שבין פסח ליום העצמאות מעלים בי כל שנה מחדש הרהורים על תכלית הזיכרון האישי, המשפחתי והלאומי. כעשרים וארבע שנים חלפו מאז נפילתו של בני אוריאל יצחק (אוֹרי) ז"ל, קצין חי"ר בצה"ל, ואני תוהה מה מכל הסיפור המשפחתי שהוא אבטיפוס לנרטיב היהודי-ישראלי של דורנו ייזכר במשפחתי בדורות הבאים? מה מהסיפור ההרואי של דור "השואה והתקומה", יישמר בזיכרון הקולקטיבי בדורות הבאים?

  • יש תיאוריה מפורסמת הטוענת שמאחורי הסיפור המקראי של יציאת מצרים עומדת מרידת עבדים1. תיאוריה זו, המתבססת על מקורות היסטוריים, מעלה את ההשערה שיש קשר בין תנועות האוכלוסין העצומות שהתחוללו במזרח הים התיכון באלף השני לפני הספירה לבין יציאת בני ישראל ממצרים. אך האם יכולים אנו למצוא גם בתורה תמיכה להשערה שיציאת מצרים הייתה מרד עממי?

  • אמונה במשבר: רבנים במשבר רוחני

    ד”ר פול שרל-פוקס

    | 19 במרץ 2014

    חינוך יהודי
    ישראל
    מעגל החיים

    במסגרת מחקר שאני עורך בשנה האחרונה, ראיינתי עד כה אחד עשר רבנים מרחבי העולם שלכולם סיפור אישי מדהים, כאשר מכנה משותף אחד לכולם: הפעם הראשונה שהם העזו לדבר על המשבר הרוחני שחוו הייתה עמי. כולם כהגדרתם חיים "בארון", כי אם סודם יתגלה, הם עלולים להפסיד הכל.

  • הצעה לפתרון מערכתי לבעיית העגונות

    הרב דיאנה וילה

    | 15 בפברואר 2014

    ישראל
    נושאים אקטואליים בהלכה
    נשים והיהדות

    המציאות בה נשים רבות שרוצות להתגרש נתקלות בסרבנות מצד הבעל ולעיתים אף מחכות שנים רבות לגט, היא בלתי נסלחת. המצב נובע מכך שבתי הדין הרבניים עדיין אינם מוכנים להשתמש בכל הכלים שברשותם בכדי לשחרר אותן מעגינותן.

  • כמה מילים על אדר א' ואדר ב'

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 21 בינואר 2014

    טקסים
    מועדים מיוחדים
    מעגל החיים
    שאלות ותשובות

    מתי חוגגים בר מצווה או מתי מציינים אזכרה שחלים בחודש אדר בשנה מעוברת?

  • בשנת 1989, בעת שעסקתי במחקר על תולדות משפחה ספרדית מיוחסת בשם דה-בוטון, שחיה בתחומי השולטנות העות'מאנית, כתבתי לכל הקהילות הספרדיות בתפוצה בחיפוש אחר צאצאי המשפחה. באחת התשובות לפניותיי קיבלתי מכתב בן שני עמודים כתוב בצרפתית מאישה המתגוררת במונטריאול בשם בואינה צרפתי גרפינקל. היא הזכירה מספר אנשים בני משפחת דה-בוטון, למשל, מנצח תזמורת ואחרים שנשלחו לאושוויץ והושמדו שם. בעת שהותי בארצות הברית החלטתי לבקר את האישה המיוחדת הזו ולהקליט אותה.

  • מיוחד: ליום הכיפורים

    פרופ’ יוסף טרנר

    | 15 בדצמבר 2013

    היסטוריה של עם ישראל
    חגי תשרי
    חינוך יהודי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    תעניות

    חגי ישראל מעורבים זה בזה כזכר למעשה בראשית, כאירוע קוסמי שכונן חיים ביקום כולו, וזכר ליציאת מצרים, אירוע בעל משמעות לאומית פרטיקולארית לעם היהודי. ובכל זאת, ניתן לומר, ראש השנה ויום הכיפורים מייצגים יותר את הצד הקוסמי של ההווי היהודי המסורתי, בעוד שחג הפסח, חג השבועות ובמידת-מה חג הסוכות, מייצגים יותר את הצד הלאומי-פרטיקולרי.

  • 'שער ציון' – בין ציון וציונות ובין ירושלים, יפו ותל-אביב

    ד"ר מיכל אורן

    | 15 בדצמבר 2013

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    צמד המילים ציון-ציונות מייצג את החיבור הנשאף בין העם היהודי בעבר ובהווה וזיקתו לארץ-ישראל (בשמה הפיוטי – ציון) לבין העתיד הלאומי-מודרני שהבטיח הרעיון הציוני. חיבור זה נתקבע עוד בשלב התפתחות החשיבה הלאומית בימי חיבת-ציון (ספרות, שירה ופובליציסטיקה) אך קיבל משנה תוקף עם צמיחת הרעיון הציוני שהמיר את הזיקה ל"ארץ הקודש" (ציון) והשאיפה לחונן את עפרה, בייסוד מדינת-לאום מודרנית ריבונית (ציונות).

  • שיעור שאנו יכולים ללמוד מרצח רבין

    הרב שלמה טוקר

    | 15 בנובמבר 2013

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    ישראל

    בשנת 1995 בוצע פשע נתעב. זו עובדה ואין זה משנה מהי עמדתך הפוליטית, משנה מהי עמדתך האתית והמוסרית. במטרה להשתיק קול שפגע ברגשותיו של חלק מהציבור, נעשה שימוש באלימות שאינה מקובלת ואינה קבילה. ועל כן ראוי להקדיש יום בו אנחנו מצהירים באופן ברור לכולם ולעצמנו, שדבר כזה אינו יכול לקרות יותר.

  • עקידת יצחק: אמונה ומחאה

    ד"ר ג'ו מילגרום וד"ר יואל דומן

    | 13 בנובמבר 2013

    אומנות
    היסטוריה של עם ישראל
    מקרא

    בשחר ההיסטוריה היהודית, מצווה אל מסתורי, ללא כל הסבר, על חביבו, אברהם אבינו, להקריב את בנו האהוב לעולה. מבלי לשאול שאלות, מזדרז הזקן למלא אחר המשימה. בנו, במודע או שלא במודע, משתתף בהכנות להקרבה. בסופו של דבר, האל משנה את דעתו, אך האב והבן אינם שבים הביתה יחדיו.

  • ששון ושמחה בתשעה באב וביום העצמאות

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 15 ביולי 2013

    היסטוריה של עם ישראל
    מחוות
    נושאים אקטואליים בהלכה
    תעניות

    כציוני וכיהודי דתי, אני רואה בחידוש הריבונות של עם ישראל בארצו בשנת תש"ח ובהחלת ריבונות זו על ירושלים העתיקה והר הבית בשנת תשכ"ז מעשי ה'. למעשה, בעוד שרוב הציונים הדתיים מאמינים שהקמת מדינת ישראל היא "ראשית צמיחת גאולתנו", בי מקוננת התחושה שהקמת המדינה היא גאולתנו בשלמותה – זו שצפו נביאנו וזו שלה התחננו במשך אלפיים שנה.

  • האחר הזה הוא אני?

    אווה הלחמי

    | 19 ביוני 2013

    חינוך יהודי
    ישראל

    עצם קיומם של מפגשי נוער יהודים וערבים מעורר לעיתים קרובות דיון אידיאולוגי סוער באשר לקונפליקט הישראלי–פלסטיני במזרח התיכון ובאשר לפתרונותיו.

  • מליבה של אירופה למזרח הרחוק – הפליטים היהודים מגרמניה בשנחאי

    פרופ' גיא מירון

    | 15 באפריל 2013

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    ישראל

    פוגרום "ליל הבדולח" בגרמניה, שיאו של המהלך האנטי-יהודי הרדיקלי של המשטר הנאצי בשנת 1938, היה נקודת מפנה בתנאי הקיום של היהודים בגרמניה. מיד לאחר הפוגרום נעצרו ונכלאו במחנות ריכוז כ- 30,000 גברים יהודים ששוחררו רק על סמך הצגת ויזה לחו"ל. המשטר הנאצי עבר, הלכה למעשה, מהפעלת מדיניות של בידוד היהודים מהחברה והכלכלה הגרמנית למדיניות של ניתוקם המוחלט מהחברה והכלכלה במטרה לאלצם להגר.

  • מ'מעמד הר סיני' ל'מעמד רות ונעמי'

    הרבה חגית דותן

    | 14 באפריל 2013

    חינוך יהודי
    מקרא
    נושאים אקטואליים בהלכה
    שבועות

    'מעמד הר סיני' הוא מעמד של עם שלם. הוא אינו פועל על היחיד פעולה מהותית. 'מעמד רות ונעמי' הוא מעמד של אחת מול אחת מעמד אישי פנימי, שמשנה תודעה. המסע שאנו נתבעים אליו כל שנה מחדש, הוא מסע אישי פנימי, שלא ניתן להשיגו כעם, אלא כפרטים והפרטים יצטרפו לקהילות והקהילות יהיו לעם.

  • רוב היהודים במדינת ישראל מאוד מעוניינים שילדיהם ידעו, יכבדו, יאהבו וירצו לדעת ולהבין את היהדות. אנו הבנו את העניין החיוני הזה לפני 28 שנים ואנו מקיימים את משאלת ליבה: אנו מלמדים 45,000 יהודים, מנער ועד זקן.

  • דבר תורה לערב פסח

    הרבה מיכל שוורץ

    | 21 במרץ 2013

    טקסים
    פסח

    סדר הפסח המוכר לנו הוא מנהג חדש בישראל. לאורך הדורות שינה הסדר צורתו מספר פעמים. שורשיו בסיפור יציאת מצרים. רובו מימי השלטון הרומי. חכמינו זכרם לברכה נהגו לפתוח ארוחה בירקות ומטבלים. חשוב להקפיד על עיקר סדר הפסח, שהוא מאבני הבניין המובהקים ביותר של עם ישראל. אפשר גם קצת לשנות.

  • ממכת הדגה למכת הדם

    פרופ’ דוד פרנקל

    | 19 במרץ 2013

    חינוך יהודי
    פסח

    הכול יודעים שהראשונה מבין עשרת המכות שהוכו בהן המצרים הייתה מכת הדם. הסיפור המובא בספר שמות פרק ז:יד-כה מבטא זאת בבירור, וכך גם אזכורי מכות מצרים שבתהילים. אולם למרות זאת, יש ראיות מוצנעות אך משכנעות המעידות על כך שבצורתו המוקדמת ביותר של הסיפור מי היאור לא הפכו לדם.

  • הקיום היהודי המודרני מוליד את הצורך בחיפוש אחר מודלים חדשים, הבאים להצדיק את המחויבות הכפולה למסורת ולמודרנה. מכאן נובעת החשיבות המכרעת בהתבוננות בדוגמאות חיות המדגימות התמודדות עם המודרנה והפוסט-מודרנה, על ידי שמירה על איזון בין מחויבות תורנית- מחד, לבין פתיחות לאתגרים חדשים- מאידך.

  • על תנועת המוסר בעולם התורה הליטאי על פי תפיסתו של ר' ישראל סלנטר זצ"ל

    אליקים רובינשטיין

    | 19 בינואר 2013

    חינוך יהודי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    נושאים אקטואליים בהלכה

    באמצע המאה הי"ט קמה בליטא תנועה תורנית, שנודעה לימים בשם "תנועת המוסר", אשר הטעימה כחובת האדם התנהגות מוסרית שביסודה תיקון המידות. מייסדה ודמות מרכזית בה היה ר' ישראל סלנטר זצ"ל (1883-1810)

  • תפיסת חז"ל שלפיה שני יצרים – יצר הטוב ויצר הרע – נאבקים על שליטה בלבו של כל אדם ואדם – מוזכרת לראשונה ומוכרת היטב ממדרש תנאים לדברים ו:ה, הפסוק השני בקריאת שמע, שנפתח: "ואהבת את ה' א-להיך בכל לבבך...".

  • מר חשון ה"מתוק"

    הרב אלישע וולפין

    | 21 באוקטובר 2012

    חגי תשרי
    טקסים

    חגים. לא נעים לי לומר זאת, אבל כרב קהילה אני אוהב את מר חשון המתוק! החוויה שחווה רב קהילה באסרו חג, בכ"ג בתשרי, היא חוויה משכרת. לקום מוקדם ב"בוקר שאחרי", להתעורר לשגרה המבורכת, לחולין המנחם, להניח שוב תפילין, לקחת את הילד לגן, ולדעת שכך זה הולך להימשך עד לכ"ה בכסלו! חודשיים ויומיים!

  • הציונות כתנועה של קירבה והתקרבות ליהדות

    ד”ר עינת רמון

    | 15 בספטמבר 2012

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    זמנים אלו בהם תודעת הפילוג בקרב עם ישראל מנשבת מעל כלי התקשורת (פחות מכך בשוק או ברחוב) משיב אותנו הזכרון ההיסטורי אל ימיה הראשונים של הציונות. סוללי דרכה של הציונות החילונית ראו בה מסגרת מקרבת, מאחדת ויוצרת שפה משותפת לכלל עם ישראל, על זרמיו ועדותיו השונות.

  • נשים יהודיות בחברה הים-תיכונית

    פרופ’ רינה לוין מלמד

    | 15 ביולי 2012

    היסטוריה של עם ישראל
    נשים והיהדות

    אוסף הגניזה שהתגלה בקהיר פתח בפנינו אשנב למה ששלמה דב גויטיין הגדיר היטב בכרך השלישי של חיבורו חברה ים-תיכונית כ"עולמן של הנשים". אם עד לגילוי הגניזה ידענו אך מעט מאוד על העולם היהודי בתחומי הים התיכון בימי הביניים, הרי שעל חיי הנשים היהודיות ידענו עוד פחות. גויטיין היה למעשה הראשון שהצביע על שפע החומר המצוי באוסף הענק של קטעי הגניזה המתייחס לנשים, וארג מתוכם תמונה של עולמן.

  • אבולוציה ויהדות

    ד”ר פול שרל-פוקס

    | 21 ביוני 2012

    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    בחודש נובמבר האחרון אירח מכון שכטר ללימודי יהדות, בשיתוף עם קרן בינה יצרית, מאוסטין, טקסס, כנס יחיד במינו. נושא הכנס היה יהדות בפרספקטיבה אבולוציונית. יש כאלה שיראו בדיאלוג בין יהדות לתיאוריה אבולוציונית כמעשה שעטנז. אך לרובם של כמעט 150 משתתפי הכנס נגעו ההרצאות שהושמעו ברמה אינטואיטיבית ביותר.

  • התגובה המיידית של עם ישראל להתגלות במעמד הר סיני צפויה ומפתיעה כאחת: בני ישראל מביעים תחושת פחד מובנת נוכח עוצמתו המפחידה של האלוהים מכאן, ומסרבים לשמוע את הקול האלוהי, מכאן. דבר זה מעלה שאלות אחדות על מה בדיוק חווה העם בסיני.

  • מנהג מקובל במקומותינו לקרוא את מגילת שיר השירים בפסח. יש הנוהגים לקרוא אותה בלילה, לאחר סיום ההגדה, ויש הנוהגים לקרוא אותה בבית הכנסת בשבת חול המועד. האוירה האביבית של הפריחה והלבלוב המתוארת בשיר השירים, קושרת באופן טבעי בין המגילה לבין חג הפסח. עיון במקורות חז"ל יכול ללמדנו כי הקשר בין שיר השירים לבין סיפור יציאת מצרים וקריעת ים סוף הוא קדום ועמוק הרבה יותר.

  • על פורים ויום הכיפורים

    הרב אלישע וולפין

    | 19 במרץ 2012

    חגי תשרי
    חינוך יהודי
    פורים

    המשותף לפורים ויום הכיפורים הוא כמובן המילה "פורים" המופיעה בשניהם. המורשת היהודית כלה מושתתת על מילים. עם ישראל כרת ברית מילה עם הקב"ה וחז"ל פסקו הלכה על פי משחקי מילים וצירופי מילים.

  • בין ארץ למדינה: שלמות הארץ בדרכם של טבנקין והקבוץ המאוחד

    יעקב צור

    | 18 בפברואר 2012

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    לפני שלושה חודשים הגשתי לשיפוט את עבודתי לתואר שלישי במסגרת לימודי באוניברסיטת חיפה. המחקר בוחן את מקורותיו הרעיוניים של ערך 'שלמות הארץ' בהשקפת העולם של יצחק טבנקין והקבוץ המאוחד ואת השפעתו על המאבקים המדיניים והפוליטיים בימי הישוב ובתקופת המדינה עד למלחמת יום הכיפורים ב-1973.

  • מדרש במו ידך

    ד”ר יוכבד מילגרום

    | 14 בינואר 2012

    חינוך יהודי
    מקרא

    הזרע שהפך להיות "מדרש במו ידך" במשך 25 השנים האחרונות נבט מהֶבזק של תובנה בכיתה בית ספר יסודי בריצ'מונד וירג'יניה בשנת 1963. בתי הייתה בכיתה ו' והתלהבה מאד משיעורי ההיסטוריה של העת העתיקה. חשתי שעלי לראות כיצד מלמדת המורה את השיעור שעורר תאוות לימוד כזו בילדה בת 11.המורה לימדה היסטוריה בשילוב עם אמנות חזותית וארכיאולוגיה של התקופה. מדוע לא ללמד תנ"ך באותה דרך!? שאלתי את עצמי ברגע של השראה פרועה.

  • כוחה הגדול של תנועה לאומית, ציונית כאחרת, בא לה מהלגיטימציה החברתית שרכשה. לא במעט בזכות הישענותה על העבר. הציונות בחרה יסודות שהיו מוכרים ומקובלים על ציבור תומכיה, ויכלו להזדהות עמם. על היסודות הנבחרים היה לבטא יחס של כבוד מצד "העולם"; ולייצג את התנועה הציונית ומנהיגיה.

  • "קול באשה ערווה" – האם באמת אסור לגברים להקשיב לשירת נשים?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 15 בדצמבר 2011

    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    נושאים אקטואליים בהלכה
    נשים והיהדות
    ספרות חז"ל
    עשה לך רב

    כידוע, בחודש ספטמבר תשעה חיילים יצאו מטקס צבאי בבה"ד אחד כשחיילת התחילה לשיר סולו בטענה שאסור להם להקשיב לשירת נשים וארבעה מהם אף סולקו מקורס הקצינים. מאז, רבנים שונים תמכו או התנגדו למעשיהם. האם באמת אסור לגברים להקשיב לשירת נשים? האם יש הצדקה הלכתית לחיילים שעזבו את האולם?

  • הגטאות - תופעה רבת פנים

    פרופ' גיא מירון

    | 18 בנובמבר 2011

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    רבים מהעוסקים בשואה – הן בתחום החינוך ובכלל זה בהוראה האקדמיתוהן בתחום המחקר והתיעוד – מצויים בפרטים ביחס למה שהתרחש באיזורים מסוימים באירופה בתקופת השואה. הידע הציבורי הרחב מתמקד בעיקר במקומות המרכזיים בפולין – בראש ובראשונה ורשה – מה שמועצם עוד יותר בעקבות הסיורים לאזורים אלו בפולין בעשורים האחרונים. קשה הרבה יותר להגיע להיכרות שיטתית ומפורטת עם התופעות כפי שהתרחשו בשטח בכל האזורים. האנציקלופדיה של הגטאות באה לתת מענה מסוים לחלק מהבעיה הזו.

  • אסרו חג - איסור לחג באכילה ושתייה

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 21 באוקטובר 2011

    חגי תשרי
    ישראל
    תעניות

    לקראת סוף מזמורי ההלל אנחנו נתקלים בפסוק קשה, העוסק כנראה בחגים בכלל או בחג הסוכות, "החג" בה"א הידיעה: "אל ה' ויאר לנו, אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח" (מזמור קיח:כז). "לאסור" פירושו לקשור, ו"עבותים" בלשון המקרא פירושו חבלים או ענפים הדומים לחבלים.

  • אם נעצור רגע ונגלגל את זכרונוננו, אם ננסה לשאול את עצמנו: מה בסיפור החיים האישי של כל אחד מאתנו עיצב את הזהות שלנו כיהודים, מה עודד אותנו להמשיך דרך חיים של אבותינו ואמותינו, של סבינו וסבותינו, ובמקרים נדירים להצטרף, מתוך רצון אל דרך חיים לאומית ודתית, של אבות ואמהות קדמונים של העם היהודי...

  • רק הַדָּם לֹא נָח גַּם עַתָּה מֵרְתִיחָתֹו

    הרב משה מרדכי זילברשיין

    | 21 ביולי 2011

    פסח

    אחד הסיפורים המוזרים על חורבן ירושלים נמצא בתלמוד הבבלי, אודות המפגש בין שני אישים כמעט בלתי ידועים מן התנ"ך – נבוזראדן וזכריה בן יהוידע. למרות שהשניים חיו בתקופות שונות בהפרש של 250 שנים, לפי התלמוד הבבלי הם נפגשו בהר הבית בזמן החורבן בשנת 586 לפה"ס.

  • דונה גרציה נשיא (1569-1510): אשת חזון

    פרופ’ רינה לוין מלמד

    | 15 ביוני 2011

    היסטוריה של עם ישראל
    נשים והיהדות

    בשנת 2010 צוין יום הולדתה ה-500 של אחת הנשים הבולטות ביותר בהיסטוריה של עם ישראל, דונה גרציה נשיא. כתוצאה מכך, הכריז משרד החינוך בגאווה על חניכתה של יחידת לימוד בנושא דונה גרציה בבתי הספר, כך שכל ילד ישראלי ילמד על יהודייה חשובה אחת בתולדות עם ישראל.

  • בנתיב מלאכת הקוממיות: לקראת ימי הזכרון והעצמאות

    תמר אלעד-אפלבום

    | 18 במאי 2011

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    עלינו להיזהר מאד, פן יבלעו ימי הזכרון את ימי התקומה. האתגר האמיתי של הציונות הוא להיחלץ מאתגרי גלות ומן הכשרון לזכור, ולפלס דרך גם בין אתגרי ריבונות בהטענת ימי הקוממיות במשמעות משל עצמם מתוך הכשרון לחדש. הכשרון לחדש טמון בשיחתם של יחידים זה עם זה, בשיחתן של קהילות מגוונות אחת עם רעותה, בחדווה העולה מתוך ריבוי הדעות המתכנסות כולן אל מולדת אחת דרך שעריהן הרבים של הארץ ושל ירושלים.

  • רותי דואק, פעילת פוליטית וחברה בעמותת "בסוד שיח", מתארת מקרה של התנגשות רחוב בין ימין לשמאל על רקע הפגנה. עד מהרה התפתחה מלחמה על השליטה בצמתים. כותבת דואק: "היה מכובד יותר לאפשר (לעוברים ולשבים) לראות שתי עמדות מנוגדות, ולהחליט על פי נטיות לבם – כל אדם לעצמו – מי מאתנו צודק. לא היה צורך לסתום פיות". פלורליזם מהו? משאלת ליבה של דואק מתמצתת את עיקרי ההגדרה – מתן כבוד ובמה גם לעמדות אליהן אדם מתנגד.

  • אחת הדרכים לקרוא את מגילת אסתר היא כקומדיה רבת תהפוכות גורל, המתרחשת במקצב מזורז. בז'אנר זה לבישת מסכות או הסרתן הינה דרך לחשיפת טלטלות הזהות של הדמויות. כך גם, כשמה המורכב מצמד ניגודים, מובילה מגילת אסתר מההסתר לגלוי.

  • היחס ללא יהודי במחשבה היהודית של המאה ה- 20

    פרופ’ יוסף טרנר

    | 18 בפברואר 2011

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    שאלת היחס ללא יהודי ביהדות עלתה על הפרק לאחרונה בעקבות עצומת רבנים שקראה לא להשכיר דירות ללא יהודים. היחס ללא יהודי שהתבטא בעצומה שיקף גישה שניתן לתארה כדתית, מצד אחד, ואתנית-לאומנית, מצד שני. בדברים שלהלן, לא אכנס לדין ודברים עם גישה זו, אותה אני דוחה בשתי ידיים, אלא אטען כי דרך המלך של ההגות היהודית המודרנית, הציונית והלא ציונית, בוחנת את היחס ללא יהודי בצורה שונה לגמרי.

  • תשובה בעניין השכרת או מכירת דירות לנוכרים בארץ ישראל

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 21 בדצמבר 2010

    ישראל
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב
    ציונות
    שאלות ותשובות

    ב-7.12.10, ל' כסלו תשע"א דווח כי קבוצה של למעלה מחמישים רבני ערים בישראל פרסמו גילוי דעת הקובע שאסור על פי הלכה למכור או להשכיר דירות לנכרים בארץ ישראל. האם זאת באמת הגישה הסטנדרטית והיחידה לשאלה זאת בהלכה?

  • משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח - צדק חברתי בתורת התנאים

    ד"ר מוטי ארד

    | 21 בנובמבר 2010

    חינוך יהודי
    ישראל
    נושאים אקטואליים בהלכה

    האתגר המונח לפתחו של יהודי המאמין באמת ובתמים באפשרות לקיים מדינה יהודית שהיא גם מדינת כל אזרחיה, הוא להתמודד בכנות עם המקורות המכוננים של התודעה היהודית בשאלת מעמדו של גוי במדינה היהודית.

  • יחס חז"ל לגשמים - התמודדות "דתית" ו"חילונית"

    ד”ר יאיר פז

    | 21 באוקטובר 2010

    ישראל
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל

    המקרא קשר ירידת גשם בעיתו להתנהגות דתית-מוסרית (דברים י"א, ח'-כ"א; ירמיהו י"ד; יואל ב' ועוד). ספרות חז"ל משופעת בהתייחסויות לסוגיית הגשמים ומשק המים וניתן לזהות שתי גישות עיקריות; מחד "סימן שמימי" שיש להתמודד עימו בשפה דתית, ומאידך משאב קיומי שיש להאבק עליו בכלים "חילוניים". האם חכמינו זיהו מתח מסוים בין שתי הגישות?

  • ראש השנה - על בריאת העולם ובריאת האדם

    פרופ’ אלכסנדר אבן־חן

    | 21 באוגוסט 2010

    חגי תשרי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    מבין המדרשים המתארים את בריאת העולם בולט אחד קצר וקשה לפענוח. מדרש האומר שאלהים "בורא עולמות ומחריבן" (בראשית רבה ג ז). משתמע ממדרש זה שהעולם שלנו איננו הראשון שאלהים ברא. אלהים ברא עולמות, לפני בריאת העולם שלנו, והחריב אותם. אין כאן הסבר על השאלה הפשוטה והמתבקשת: למה?

  • שיר השירים וחגיגות האהבה של ט"ו באב

    ד”ר תמר קדרי

    | 21 ביולי 2010

    ישראל
    נושאים אקטואליים בהלכה

    מבין החגים והימים המיוחדים שאנו מציינים סביב מעגל השנה, נתקבע לו בשנים האחרונות התאריך של ט"ו באב כיום המציין את חג האהבה. תאריך עברי זה הפך ליומם של האוהבים. זוגות רבים רוצים לקבוע את חתונתם דווקא בתאריך זה, וזוגות נשואים מציינים אותו באופן רומנטי ומיוחד. מה מקורו של ט"ו באב כחג האהבה, ומה הקשר שלו למגילת שיר השירים?

  • מאכלים מיוחדים לליל ראש השנה

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 21 ביולי 2010

    חגי תשרי
    חינוך יהודי
    ישראל
    עשה לך רב
    שאלות ותשובות

    יש מנהג לאכול מאכלים מיוחדים בליל ראש השנה. מהם המקורות למנהגים האלה? למה אשכנזים וספרדים אוכלים מאכלים שונים?