אַחֲרֵי הַשָּׁנִים הָרָעוֹת
כְּבָר לֹא מְמַהֲרִים לִפְתֹּחַ
דֶּלֶת לִדְפִיקוֹתֶיהָ.
שְׁמֵנָה אִם רָזָה? קָשָׁה
אִם רַכָּה?
מָה בְּיָדֶיהָ?
נִשְׁעֶה לְבִרְכוֹתֶיהָ?
תַּעֲמֹד בְּהַבְטָחוֹתֶיהָ?
צְלִילֵי הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה:
מַפְתֵּחַ סוֹבֵב בַּחֲשָׁשׁ.
בְּקִיעַת סֶדֶק אוֹר
[מפתן, סיון הר שפי]

סטודנטים יקרים, סטודנטיות יקרות,

אני שמחה ונרגשת לכתוב לכם לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה.

לא קל לכתוב בימים אלו. ימים רוויים במתח, דאגה וכאב, לצד גילויים מפעימים של תמיכה, אחווה ונתינה שהם בבחינת קרני אור החודרות את החושך, ומזכירות לנו אילו אנשים נפלאים חיים במדינה שלנו. בשנה החולפת פגשנו מצד אחד ברוע הטהור והצרוף של אויבינו, ומצד שני באומץ ליבם של אנשים כה רבים, בהקרבה, במסירות ובנתינה אינסופית, שנמשכים גם בימים אלו ממש.

לצד טלטלות שונות שחווינו כולנו בשנה האחרונה דומני שגם הזהות היהודית והישראלית של כל אחד וכל אחת מאיתנו עברה טלטלה מסוימת. ראינו שאויבינו אינם מבחינם בין בעלי דעות וזהויות שונות בחברה הישראלית. הם מבקשים לפגוע בכולנו מעצם היותנו יהודים וישראלים. מציאות כאובה זו מציפה שאלות: מה טיבה של הזהות היהודית? מה קושר אותנו זה לזו? מה מקומנו ותפקידנו בסיפור הארוך של ההיסטוריה היהודית? מהי זיקתנו לעולם הערכים היהודי? למדעי היהדות? לחינוך יהודי? ועוד ועוד. סוגיות אלו מעסיקות אותנו במכון שכטר מזה שנים רבות, ובשנה זו על אחת כמה וכמה. דווקא בימים אלו אנו מרגישים כי ישנה משמעות מיוחדת לפנות אל ארון הספרים היהודי, לחקור ולהעמיק בו ולשאוב ממנו דברי חכמה, תקווה ונחמה.

אני מלאת שמחה על כך שאתם מצטרפים אלינו למסע הזה: אם בפעם הראשונה ואם כחברים ותיקים. יחד עם זאת, כולנו מבינים שהלימודים השנה ידרשו מאמץ רב יותר מאשר בימים כתיקונם, ואנו מלאי הערכה אליכם שעל אף המלחמה הנמשכת והקשיים הרבים מסביב מצאתם את הכוחות לבוא ללמוד תואר שני במכון שכטר.

אני מאחלת לכם סטודנטים יקרים וסטודנטיות יקרות שנת לימודים מוצלחת, ולימודים מרחיבי דעת ונפש שיפתחו בפניכם עולמות חדשים ויחשפו צפונות של עולמות מוכרים.

שנה זו נפתחת במצב חירום במדינה. אנחנו ערוכים בכל ההיבטים הנדרשים. נמשיך גם בשנה הזו לתת תמיכה וגיבוי לתלמידינו המשרתים במילואים ולבני ובנות הזוג, ונסייע בכל דבר אחר כמיטב יכולתנו. לרשותכם הצוות המסור של היועצים האקדמיים, המזכירות האקדמית בראשותה של נעמי דופרה ואנוכי, דיקנית המכון. כולנו כאן לסייע בכל מה שניתן על מנת שתצליחו ללמוד בצורה מיטבית גם בתקופה זו.

אסיים בתפילה לשיבת החטופים לחיק משפחותיהם, ושיבת התושבים המפונים לביתם, בבחינת "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבו". החלמה מהירה לפצועים בגוף ובנפש, והצלחה לחיילינו המוסרים נפשם בחזיתות השונות.

תחל שנה וברכותיה!

מצפים לכם כאן בקמפוס,

ד"ר נעה יובל חכם

דיקנית המכון