נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
מערכת הרישום המקוון לתואר שני במכון שכטר תהיה זמינה לשימוש בזמן הקרוב.
לעת עתה, באפשרותכם להשאיר את פרטי ההתקשרות שלכם ונציגינו יחזרו אליכם בהקדם.
טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל.
מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.
25 בנובמבר 2013
המוסיקאי אהוד בנאי והסופר ואיש הרוח ד”ר מיכה גודמן הם חתני פרס ליבהבר לעידוד סובלנות דתית לשנת תשע”ד.
השניים יחלקו פרס בגובה 40,000$ אשר יוענק להם ב-10 ביוני 2014, במסגרת טקס הענקת תואר שני לבוגרי מכון שכטר למדעי היהדות.
פרס מרק וד”ר הניה ז”ל לִיבְּהַבֶּר לעידוד סובלנות דתית בישראל מוענק על ידי מכון שכטר למדעי היהדות החל משנת 1997, עבור תרומה משמעותית להשגת סובלנות דתית ופתיחות תרבותית בישראל. הפרס, בשווי 40,000, נוסד בשנת 1995 בעקבות רצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז”ל, ביוזמת הרב מרק לִיבְּהַבֶּר, ממנהיגי הקהילה היהודית בצפון אמריקה ואשתו, ד”ר הניה לִיבְּהַבֶּר ז”ל.
על המועמדים להדגים מחויבות אמיתית ומעשית לעקרונות הדמוקרטיה והסובלנות, כשאלה משולבים עם ערכי היסוד של היהדות. חתני וכלות הפרס נבחרים ע”י ועדה ציבורית שבוחנת את ההמלצות ואת העמידה בקריטריונים לקבלת הפרס. בין חתני וכלות הפרס נמנים אנשי ציבור וחינוך מהשורה הראשונה, ביניהם המוסיקאים קובי אוז, יהורם גאון ושלמה גרוניך, העיתונאים ואנשי התקשורת ג’קי לוי ודב אלבוים, הסופר מוקי צור, הרב מיכאל מלכיאור, העיתונאית במבי שלג ואחרים.
המוסיקאי המוערך אהוד בנאי, סיפר על הקשר בין יצירתו ארוכת השנים לבין הפרס המעודד דו שיח בין הזרמים השונים ביהדות בפרט, ובחברה הישראלית, בכלל: “גיבורי השירים שלי הם אנשים שנמצאים בשוליים, שמחפשים את עצמם. אני שר על זוגיות, חלומות, פחדים, נקודות כלל אנושיות שנוגעות לכולם. אני לא מפנה את השירים לציבור גדול אלא דווקא רוצה לתת תחושה למאזין הבודד שאני מתכתב איתו”.
בנאי מאמין כי אי השתייכותו לאף אחד מהמגזרים הרבים המרכיבים את החברה הישראלית, היא שעושה אותו סובלני ופתוח. “מצד אחד אני לא שייך ולא מזוהה לשום מגזר ספציפי, ומהצד השני קשור ויוצא ונכנס בכל המגזרים. חלק גדול מהקהל שלי הם חובשי כיפות סרוגות, ויש לי קשר הדוק וחברי עם העולם החילוני. אני נע ומשייט בין המגזרים ומתייחס אליהם כאל איברים שונים של גוף אחד, כלל עם ישראל”.
לדבריו, קירוב לבבות יתאפשר, אבל לצורך כך, “נחוץ כאן דיאלוג כנה, לא לפחד משאלות, לא לטייח בעיות, לא אחדות מזויפת, אלא דווקא ליבון וצירוף של ענייני מחלוקת, ויכוח ללא שנאת חינם והתלהמות, מתוך כבוד הדדי. אחרת אני חושש שהקרע רק ילך ויתרחב ולא יתאחה”.
ד”ר מיכה גודמן הוא חוקר מחשבת ישראל, מורה מן החוץ בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, עמית מחקר במכון שלום הרטמן ועומד בראש ‘עין פרת – המדרשה באלון’. “הנטייה שלי היא לנסות ולחבר בין עולמות שונים”, אומר גודמן, “הקהל שלי מורכב בעיקרו מאנשים דתיים שלא מאמינים בהסתגרות בפני העולם, ולצידם אנשים חילונים שמרגישים שהמסורת היהודית לא מאיימת על הזהות החילונית שלהם. בין הקבוצות הללו מתפתח בשנים האחרונות דיאלוג אינטנסיבי ומרתק וזו הקבוצה שאני מדבר אליה ועליה, מנסה לנסח עבורה ולכתוב בשבילה, מתוך תקווה שהיא מייצגת את המיינסטרים החדש של החברה הישראלית”.
“המטרה שלי היא קידום סובלנות ומתינות בלהט שאינו מתון בכלל. אני מבחין ביותר ויותר אנשים בעלי תפיסות מתונות שנהנים וחוגגים את תפיסות העולם שלהם, עם אותו להט שמאפיין את בעלי התפיסות הקיצוניות, שעמלים לייצר יחד מיינסטרים חיוני, תוסס וחיובי.
הרב מרק לִיבְּהַבֶּר יחגוג בקיץ הקרוב את יום הולדתו ה-97. הרב הינו מנהיג ידוע ומכובד בקהילה היהודית בצפון אמריקה, נשיא לשעבר באיגוד העולמי של בתי הכנסת המסורתיים ורב בדימוס בקהילת ‘בני אמת’ בסנט-לואיס פרק (מינסוטה), שבראשה עמד במשך שנים רבות. הרב ורעייתו הניה ז”ל, רופאה מוערכת שהלכה לעולמה בשנת 2010, תומכים פעילים בקידום סובלנות יהודית ופלורליזם בישראל.