שלישי-חמישי, א’-ג’ בטבת תשע”ה, 25-23 בדצמבר 2014
במכון שכטר למדעי היהדות ובמכון ון ליר, ירושלים

יותר מארבעים שנה חלפו מאז נפטר אברהם יהושע השל (1907–1972), אך ההתעניינות הגוברת בהגותו מעידה שהרלוונטיות שלו לאתגרי המאה העשרים ואחת רבה יותר מתמיד. הכנס הבין-לאומי על הגותו של אברהם יהושע השל, המתקיים בשיתוף פעולה של מוסדות אקדמיים בארץ ובעולם, יתפרש על פני שלושה ימים: הכנס ייפתח ב-23.12 במכון שכטר למדעי היהדות והמשכו יתקיים ב-25-24 בדצמבר במכון ון ליר בירושלים. בכנס זה ייקחו חלק חוקרים ומרצים בכירים מהארץ ומהעולם, ביניהם פרופ’ ארנולד מ. אייזן, נגיד ה-JTS ובתו של השל, פרופ’ סוזנה השל. ברוח גישתו של השל למסורת ולשינוי, הכנס מבקש להעמיק בהבנת הגותו התיאולוגית והרוחנית, להתבונן מזווית חדשה ורלוונטית באתיקה הפוליטית והחברתית שלו ולבחון את היחסים, המתחים והמחלוקות בין קבוצות וזרמים יהודיים ובין יהודים ללא-יהודים בישראל ובתפוצות.

השל, בן למשפחה חסידית מוורשה, הוסמך לרבנות על ידי רב חסידי ומאוחר יותר זכה לסמיכה נוספת מבית המדרש הגבוה (הליברלי) למדעי היהדות בברלין. זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה הגיע לארה”ב, בתחילה היה בהיברו יוניון קולג’ הרפורמי בסינסינטי, ומאוחר יותר בסמינר התאולוגי היהודי הקונסרבטיבי בניו יורק.

דרכו הייחודית של השל שילבה הגות דתית עם מאבק לצדק חברתי, וידועה במיוחד התמונה המשותפת שלו עם מרטין לותר קינג בהובלת ההפגנה למען זכויות השחורים בוושינגטון. דרכו שימשה גם יעד לביקורת מכיוונים שונים, אך בעשורים האחרונים חל מהפך והוא זוכה להערכה בקרב יהודים מזרמים שונים: קונסרבטיבים, אורתודוכסים ורפורמים. הייתכן שאברהם יהושע השל היה לנביא אשר צפה את הרוחות שינשבו בפאתי המאה ה-21?

“השל התפרסם באמריקה בגלל המאבקים שניהל למען הצדק. דבריו ומעשיו רלוונטיים עבור מדינת ישראל בה מתנהלים לא מעט מאבקים למען צדק חברתי”, אומר ד”ר אלכסנדר אבן חן, מרצה בכיר למחשבת ישראל במכון שכטר ומי שכתב את הספר הראשון בעברית על השל, ‘קול מן הערפל – אברהם יהושע השל, בין פנומנולוגיה למיסטיקה’. “הוא היה אדם שהתקבל כמנהיג רוחני וחברתי לא רק על ידי יהודים אלא גם על ידי בני דתות אחרות, שראו אותו כאישיות ראויה להערצה. אחד מהם הוא האפיפיור הנוכחי”.

“בסוף שנות השישים נפגשתי בירושלים עם אברהם יהושע השל לשיחה שארכה מספר שעות”, מספר הרב נפתלי רוטנברג ממכון ון ליר. “השל, שבא ממשפחה חשובה של אדמו”רים חסידיים לא יכול היה לקבל את התופעה הדתית האמריקאית המנותקת בעיניו מהוויית החיים ומהאתגרים החברתיים. בעיניו הדת הייתה המקור למאבק למען זכויות אדם ואזרח ולמען שלום. בכנס ננסה לראות אם עמדותיו ומאבקיו למען זכויות אדם יכולים להוות עבורנו השראה לתפיסה מחברת של יהדות ודמוקרטיה”.

“הכנס בא לעולם כדי לבחון את הפילוסופיה הנבואית של השל בעיניים עכשוויות, אך גם כדי להזכיר נשכחות”, מוסיף יזהר הס, מנכ”ל התנועה המסורתית. “זו הזדמנות עבורנו להחזיר ‘עטרה ליושנה’, ולהזכיר את מקומו המעצב של השל בתנועה הקונסרבטיבית”.

**************************************
לתכנית הכנס בעברית
לתכנית הכנס באנגלית

מושבים בולטים לסיקור:
יום שלישי, 23.12, 18:45 – רב שיח: אברהם יהושע השל, בין נבואה להלכה (במכון שכטר למדעי היהדות)
מנחה ודובר: ד”ר אבינועם רוזנק, מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ומכון ון ליר. בהשתתפות הרב פרופ’ גורדון טאקר, רב בית הכנסת היכל ישראל בניו יורק ומרצה בבית המדרש לרבנים באמריקה והרב פרופ’ דוד גולינקין, נשיא מכון שכטר למדעי היהדות ומרצה לתלמוד והלכה.

יום רביעי, 24.12, 16:45 – אז והיום: המאבק לזכויות אדם ואזרח: רב-שיח (במכון ון ליר)
סימפוזיון בהנחיית פיטר גפן, מייסד בית הספר ע”ש השל בניו-יורק ובהשתתפות הכומר ריצ’רד פרננדז שהיה שותף למאבק לזכויות האדם של מרטין לותר קינג והשל; פרופ’ רות גביזון – מייסדת ונשיאה לשעבר של האגודה לזכויות האזרח בישראל והרב מאוריסיו בלטר – יו”ר כנסת הרבנים של התנועה המסורתית. במהלך הסימפוזיון יוקרן ריאיון שבוצע עם אברהם יהושע השל בשנות ה- 70 של המאה הקודמת.

לפרטים נוספים, קבלת תמונות ותיאום ראיונות
דפנה שרייבר, מכון ון ליר, 02-5605231, DafnaS@vanleer.org.il
מוריה קרסגי, מכון שכטר למדעי היהדות, 074-7800676, Moriah@schechter.ac.il