נכון לחודש מארס 2019, כ־14 אלף אנשים עוסקים בזנות בישראל, 95% מהם נשים וכ־3,000 קטינים. גיל הכניסה למעגל הזנות הוא 13. על פי עדויותיהן של נשים העוסקות בזנות או שעסקו בזנות בעבר, רובן חוו התעללות מינית חמורה בילדותן. רק 20% מהנשים הללו מצליחות בסופו של דבר לפרוץ ממעגל הזנות.

נתונים אלה הוצגו ביום העיון השנתי על מעמד האישה שנערך מטעם המסלול ללימודי מגדר ופמיניזם במכון שכטר למדעי היהדות בירושלים. יום העיון התקיים ביום חמישי, 14 במארס 2019 בפעם ה־13 בתמיכתה הנדיבה של פרופ’ אליס שלוי, לשעבר רקטור ונשיאת מכון שכטר ובתחילתו הוענקו מלגות פרופ’ אליס שלוי לשני סטודנטים מצטיינים: אודי מזרחי הלומד במסלול האומנויות ביהדות ואורנה בנימין הלומדת במסלול לימודי מגדר ופמיניזם.

בקרב הדוברים היו נשים שהובילו בהצלחה את העברת החוק שמפליל צרכני זנות ושעבר בסוף שנת 2018, זמן קצר לפני ההכרזה על פיזור הכנסת הנוכחית. החוק החדש ייכנס לתוקף בתוך 16 חודשים, תוכן תוכנית שיקום לנשים העוסקות בזנות ויוטלו קנסות על צרכני הזנות. ישראל היא המדינה השמינית בעולם המחוקקת חוק כזה.

עו”ד ניצן כהנא, פעילה חברתית ומנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, הסבירה כיצד מתמודדים עם הדרישה לזנות. “בעבר היה סחר בנשים בישראל, אז בשנות התשעים המדינה הציגה חקיקה מקיפה נגד התופעה הזאת שאומנם כמעט מוגרה אבל הדרישה נותרה, והסוחרים בנשים והסרסורים דחפו את הנשים הישראליות לזנות. רצינו לייבא לארץ את החוק הנורדי שאוסר על צריכת זנות. מכיוון שבעינינו זהו מעשה שאינו מוסרי ואינו הולם, פעלנו לקדם את המודל של הפללת לקוחות”.

בשאלה האם החוק עלול לעודד גילויי פשיעה אחרים כמו אונס, עו”ד כהנא השיבה כי לדעתה “החוק לבדו אינו יכול לחסל את צריכת הזנות, אך סקרי דעת קהל בשוודיה שבה התקבל החוק בסוף העשור הקודם, הראו כי הגישה לצריכה של זנות השתנתה. כיום אנו עדים לתמיכתם של 80%–90% מהגברים בחוק שאוסר על צריכת זנות”.

נעמה גולדברג, מייסדת ומנהלת אגודת “לא עומדות מנגד” המסייעת לנשים העוסקות בזנות, תיארה את הנשים שנפלו לזנות. “נשים שנכנסות לזנות אינן נשים שיש להן ברירה בניגוד לסטיגמות הרווחות בחברה. לנשים נורמטיביות אין דילמה בכלל. במקרים רבים מדובר בטראומות קשות כמו גילוי עריות, בתים שאינם מתפקדים ושמזניחים את הצרכים הרגשיים, או התמכרות לסמים ולאלכוהול. אלו בורחות מהבית היישר אל זרועות הסרסורים כדי לחפש אהבה ושם מתחיל המעגל”.

בתמונה משמאל לימין: פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן, העיתונאית ורד לי, עו”ד ניצן כהנא, נעמה גולדברג ופרופ’ רינה לוין מלמד.

לרב־השיח קדם המושב הראשון שעסק בנושא “נשים בשולי החברה היהודית: ממערב למזרח” ושאותו הובילה פרופ’ רינה לוין מלמד. השתתפו בו ד”ר אפרים שוהם־שטיינר, ד”ר דברה קפלן וד”ר אורי מלמד אשר סיפקו עדויות על תופעת הזנות בחברה היהודית כבר בימי הביניים ואף בעת החדשה.

פספסתם? צפו בהרצאות וברב־שיח. תודה לכל מי שהגיע במזג האוויר הסגרירי, נתראה בשנה הבאה!