פרופ’ שמא ישראל פרידמן הוא זוכה פרס ישראל לחקר התלמוד לשנת תשע”ד

חתן פרס ישראל לחקר התלמוד לשנת תשע”ד, פרופ’ שמא יהודה פרידמן, מלמד תלמוד במכון שכטר למדעי היהדות ובבית המדרש לרבנים ע”ש שכטר מאז שנת 1988, מטעם JTS – בית המדרש לרבנים באמריקה ומשמש כחבר באקדמיה ללשון העברית. תחת שרביטו של פרופ’ פרידמן, זכו ללמוד ולקבל הכשרה דורות רבים של סטודנטים לתואר שני ולרבנות. בנימוקי ועדת הפרס ציינו חבריה כי: “פרידמן נבחר על מפעלו הכביר בחקר הספרות התלמודית לענפיה ולגווניה, אשר הקנה לו שם בינלאומי. כמו כן, הוא פעל להקמת מפעלים אשר מנגישים לרבים את המחקר התלמודי המדעי והעמיד תלמידים רבים ההולכים בדרכו וממשיכים את תורתו”.

ההודעה על זכייתו בפרס ישראל מתקבלת חצי שנה בדיוק לאחר זכייתו במענק רב-שנתי מטעם הקרן הלאומית למדע, עבור כתיבת פרשנות מדעית לשלושה פרקים מן התלמוד הבבלי (בבא מציעא ז, בבא קמא ח, עבודה זרה ג).

“אני שואב עידוד רב מהזכייה, שמחזקת אותי לקראת המשימות הגדולות של מחקר ועשייה סביב הספרות התלמודית שעומדות לפניי. הזכייה בפרס ישראל לחקר התלמוד, מתפרשת אצלי גם בכך שחקר התלמוד עצמו הוא פרס שזכיתי לו ואני נהנה ממנו יום יום”, אומר פרופ’ שמא פרידמן, יום לאחר הודעתו של שר החינוך על זכייתו בפרס.

“בנוסף לכך שהתלמוד הוא אוצר של הלכה ומוסר לעם ישראל, חייבים להעריך אותו גם מבחינה אסתטית ותרבותית, כיצירה תרבותית מן השורה הראשונה. התלמוד מתפרש ונכתב יותר מכל יצירה ספרותית אחרת, ככל הידוע לנו בעולם המערבי לפחות. הכלים האקדמיים שעומדים לרשותנו ב-150 השנים האחרונות, מעניקים ‘עיניים’ או ‘משקפיים’ חדשות המאפשרות לראות בתלמוד בכל פעם דברים חדשים.

לכן הצירוף של העיסוק במשהו שתמיד עסקו בו, לצד הפרשנות של גדולי החכמים מכל הזמנים, והשימוש בכלי המחקר החדשים, מאפשר לך לגלות בו דברי פקחות ויופי. זה מרגש בכל רגע ואני מפרש את הביטוי “פרס ישראל” גם במובן נוסף: פרס לישראל (ישראל, מדינת ישראל, עם ישראל), מי שעוסק בחקר התלמוד זוכה באפשרויות הרבות לחקור ובאפשרויות לרכוש ידע ולהעביר זאת לתלמידים מסורים”.

נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, הרב פרופ’ דוד גולינקין, בירך את פרופ’ פרידמן על זכייתו בפרס ישראל: “פרופ’ פרידמן הוא אחד מהחוקרים המובילים בעולם בחקר התלמוד, אשר תרם תרומות חלוציות בחקר ספרות התנאים, מבנה הסוגיא בתלמוד הבבלי ועריכתה, נוסח התלמוד, לשון חז”ל ועוד הרבה. פרופ’ פרידמן גידל דור שלם של חוקרים שמיישמים את שיטותיו ע”י כתיבת פירושים על פרקים שלמים בתלמוד הבבלי. גם המכון לחקר התלמוד ע”ש שאול ליברמן משמש את כל חוקרי התלמוד בעולם”.

*********************************
בשנת 1958, בהיותו בן 21 בלבד, החל את לימודיו לרבנות בבית המדרש לרבנים באמריקה והשתלם בלימודי תלמוד. כעבור 15 שנים, בשנת 1973, עלה ארצה עם אשתו רחל וארבעת ילדיהם לנהל את סניף המוסד שבירושלים, ושנתיים בלבד לאחר מכן, מונה כפרופסור מן המניין במוסד. לימים הפך הסניף למכון שכטר למדעי היהדות, המוסד האקדמי הגדול ביותר בארץ ללימודי תואר שני במדעי היהדות, שבו פרידמן מלמד עד היום.

בזמן היותו סטודנט צעיר בבית המדרש לרבנים באמריקה, זכה פרופ’ פרידמן ללמוד תחת שרביטם של מלומדים חשובים בסגל ההוראה, ביניהם חוקר הספרות התלמודית הדגול שאול ליברמן ז”ל. ליברמן פרס את חסותו על פרידמן, אשר זכה ממנו בכינוי “תלמידי המובהק” (תוספתא כפשוטה, בבא בתרא, עמ’ 382 הע’ 5). בשנת 1966 הוענק לפרופ’ פרידמן תואר שלישי (Ph.D) על מחקרו “מהדורה של פירוש ר’ יהונתן מלוניל, מסכת בבא קמא” שנכתב בהדרכת חיים זלמן דימיטרובסקי ז”ל.

לאחר פטירתו של ליברמן בשנת 1983, יסד פרופ’ פרידמן את המכון לחקר התלמוד על שם שאול ליברמן, השוכן במכון שכטר למדעי היהדות. המכון קיבל על עצמו להכין מאגר ממוחשב של כל עדי הנוסח (כתבי-יד ודפוסים ראשונים) של התלמוד הבבלי, וכן מאגר ביבליוגרפי ממוחשב לספרות התלמודית דף על דף, משנה על משנה, וכו’, בהיקף רב; שני המאגרים נגישים לצפייה באינטרנט.