החיבור היחיד הידוע לנו, הכולל מדרשי אגדה של חז”ל לספר מספרי הנביאים שבמקרא, הוא המדרש לספר שמואל. בכך גם מתייחד מדרש זה משאר המדרשים, שנתחברו לספרי המקרא שנקראו בימות השנה בבית הכנסת.

למדרש שמואל שני עדי נוסח שלמים בלבד – הדפוס הראשון, דפוס קושטא רע”ז, וכתב יד פארמה 563.

דפוס קושטא עדיף על פני כתב יד פארמה למרות שגם האחרון שומר על נוסחאות טובות ומקוריות של המדרש, שיש מהן שהן עדיפות על נוסח דפוס קושטא, אלא ששיבושיו מרובים יותר.כך הסכימו החוקרים, ומטעם זה הניח גם ר”ש בובר את נוסח דפוס קושטא ליסוד מהדורתו, אף על פי שלמעשה היה זה פעמים רבות דווקא נוסח דפוס ונציה ש”ו זה שנמסר על ידיו.ולכן המהדורה המדעית החדשה של מדרש שמואל בעריכת ברכיהו ליפשיץ ובהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות מבוססת על דפוס קושטא, תוך תיקון שגיאות ברורות שנפלו בו ונתינתן של כל העדויות האחרות בסינופסיס.

הסינופסיס של עדי הנוסח של מדרש שמואל המופיע כאן כולל את הדפוס הראשון, קושטא רע”ז (ק), כ”י פארמה 563 (פ), קטעי גניזה (ג) ואת הציטוטים שבילקוט שמעוני (ש), ילקוט המכירי (מ) ומדרש הגדול (ה).הכל כמפורט וכמנומק במבוא למהדורה של מדרש שמואל ולפירוש לו שיצאו לאור בידי ברכיהו ליפשיץ בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות, ירושלים תשס”ט, עמ’ סז ואילך. כן צורפו כאן העתקות של המקורות הללו לעיון ולביקורת.

הסינופסיס נערך על בסיס עבודת חברי “משווינן”, ותודה נתונה להם.כן שלוחה תודה לספריות שבהן שמורים כתבי-היד ולמכון שכטר למדעי היהדות ולנשיאו, פרופ’ דוד גולינקין, על הכללת החיבור במפעל המדרש של המכון, ולסמנכ”ל, ד”ר שמחה גולדסמית, על הסיוע בהעלאת החומר לאתר האינטרנט.

נכיר תודה למעיינים שיעירו על שיבושים שנפלו בוודאי במהלך ההתקנה כדי שאפשר יהיה לתקנם ולא נלין עוולה באוהלינו, אוהלי תורה.