טלי ברגמן

דבריה של טלי ברגמן, בוגרת מסלול חינוך יהודי במכון שכטר, בטקס הענקת תארי מוסמך תשפ"א

כמורה לערבית אפתח דבריי בְּפתגם ערבי:

من علمني حرفا كنت له عبدا – מי שמלמד אותי אות, אני לו כעבד

לעתים שיחת טלפון משנה חיים.

כזו הייתה שיחת הטלפון ממכון שכטר, אשר בה הוצע לי לבוא ולהכיר את המקום.

באתי, ראיתי, נשביתי, ושכטר הפך חלק משמעותי מחיי.

אם תשאלו אותי, מורי ורבותי היקרים, מה העניק לי המקום הנפלא הזה, אשיב במילה אחת, המילה אשר הולחֲמה מהוויה וחיים, ואשר חודשה ע"י א.ד. גורדון, כך לימדני מורי ורבי ד"ר דרור בונדי, הלא היא המילה: חוויה.

אני בטוחה שלכל בוגר הנוכח כאן יש הסיפור האישי והחוויה האישית שלו מן המכון, אך אין לי ספק שהמשותף לכולנו הוא הערך המוסף שמכון שכטר העניק לנו בחיינו האישיים והמקצועיים, ערך אשר לא יסולא בפז.

את ההשראה לכתיבת השורות הבאות מצאתי בספר "פרנסוס על גלגלים" של הסופר האמריקאי כריסטופר מורלי.

בסיפור רוכשת הגיבורה הלן מקגיל עגלת ספרים ניידת, שאיתה היא מסתובבת ומוכרת את מרכולתה.

באחת הסצנות היפהפיות והציוריות בסיפור, מגיעה גברת מקגיל לבית הארחה בשעת ארוחת הערב, וכך היא מספרת:

"בחדר האוכל הבחנתי בפעמון ענק הקורא לארוחה, שניצב מאחורי הדלת. ניגשתי לשם ולקחתי אותו. נעמדתי באולם הגדול והתחלתי לצלצל בכל הכוח, ככל שיכולתי לטלטל את ידי… בתוך דקה אספתי סביבי קהל מכובד למדי. חברים, אמרתי, הפעמון הזה, שבדרך כלל קורא לכם אל השולחן הֶערוך, קורא לכם עתה לסעודה ספרותית".

והנה כאן בשכטר השולחן הֶערוך והסעודה הספרותית חד הם.

עשרות מנות גורמה, שהוכנו בידי טובי השפים והשפיות עטורי כוכבי מישלן, הרכיבו את הסעודה הספרותית שלנו מדי שבוע במסעדת בית המדרש.

הרי לפניכם כמה טעימות:

את המפתח לבית המדרש קיבלנו מהשפית ד"ר גילה וכמן, אותה פגשנו לראשונה בין כיכר השוק לבית המדרש, שם הסתובבה בחפשה אחר חומרי הגלם הטובים ביותר למנותיה הנפלאות. מנה אחֲרונה מיוחדת במינה הכינה גילה עבורנו כשהלכנו אחריה רעבים בְּסיור בין בית לחם למואב.

בין ראשונות, עיקריות ואחֲרונות נערכו על שולחננו מנות השלמה ערבות לחיך, מהן אזכיר את התבשיל שבישל השף פרופ' משה בנוביץ אל מול עינינו בתנורו של עכנאי המוצב במבואה למסעדה, ואת הסיור הקולינרי שהדריך בו השף הידוע פרופ' שמואל גליק, מול הנוף עוצר הנשימה של ארון הספרים היהודי.

השפית ד"ר תמר קדרי לא בחשה בקדרה. בעדינות רבה היא יצקה את היופי והאסתטיקה לקדרותיה, והפכה כל תבשיל לאגדה.

ואחרי שאכלנו ושבענו והותרנו, הופיעו מנות הפוסט סעודה, שהן מנות מתנה שמעניקה המסעדה לסועד המתמיד.

מנה מן הסוג הזה מונחת על שולחני הֶערוך ממש בימים אלה בְּמסעדה הנמצאת בצפת עיר המקובלים והפיוט. זוהי מסעדה נסתרת בתוך שדה של רימונים, והמנה זוהרת במיוחד ומוגשת באופן מיסטי ומעורר השראה בידי השפית המוכרת ד"ר ביטי רואי.

והיו גם מנות בחירה. בחרתי מנה שטעמה מלווה אותי יום יום שעה שעה. זוהי מנה אשר נרקחה במלאכת מחשבת בידי השף הידוע ד"ר דרור בונדי. אחד האורחים שהוזמנו לסעוד עמנו אחר כבוד היה, מי אם לא, הרב יהושע השל. בארוחה שיתף אותנו אורחנו הנכבד בהרהורים ומחשבות על חינוך. כמורה וכאשת חינוך התעניינתי במיוחד בדבריו על הוראה בעלת משמעות, וכך הוא אמר:

"הוראה כזו אינה עתידה להותיר חותם של תכני הלימוד בלבד, אלא גם של רגעי הלימוד… הוראה אפקטיבית תלוייה בכך שהתלמיד והמורה יעברו ביחד רגעים בעלי משמעות, יחלקו תובנות פנימיות, רגעי הוקרה והערכה".

 

רגעים מן הסוג הזה אני משתדלת להעניק לתלמידיי ורגעים כאלה חוויתי בשכטר עד בלי די:

רגעים בעלי משמעות

רגעים של תובנות פנימיות

רגעים של הוקרה והערכה

ואם תרצו: רגעים של מרפא

כאן בשכטר הבנתי את משמעותו של הרגע, אשר היטיבה לתארו המשוררת ויסלבה שימבורסקה:

"פֹּה מוֹשֵׁל הָרֶגַע, בְּכָל שֶׁהָעַיִן מַקֶּפֶת.

מִן הָרְגָעִים עֲלֵי אֲדָמוֹת

שֶׁמַּפְצִירִים בָּהֶם לְהִמָּשֵׁךְ".

ולסיום סעודה זו אני משיקה עם כולכם כוס ברכות לרגעים שכאלה,

לחיים ותודה רבה!

הרשמה ללימודים
תרומה לשכטר
English

בוגרים

טלי ברגמן

  • טלי ברגמן
  • אירנה טברסקי
  • גלית אורן־מורן
  • זאב רפאל
  • דוד ברנשטיין
  • זהבה חן-טוריאל
  • ציפי ויינברג
  • יוסי רז
  • נורית דרור
  • נורית גוסמן
  • אסנת קור חן
  • אסף ריבל
  • עירית דנגורי-רפאל
  • פולה כהן
  • נורית הרשקוביץ גזית
  • דנה סתוי
  • שרית מיוחס
  • נסרי סואעד
  • אורנה ואליהו כהן
  • מוריה קרסגי אהרון
  • תמר הירדני
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    דילוג לתוכן