האישה בספרות המקרא
בקורס זה נעסוק באישה המקראית בעיקר כדמות ספרותית אך גם מבחינה סוציולוגית, על פי התפקידים החברתיים שהיא ממלאת (נביאה, מכשפה, אישה חכמה). ננסה לעמוד על הדרכים בהם מציגים את האישה בסיפור המקראי כמנאפת, שחושקת נערים יפים (אשת פוטיפר, האישה הנכרייה בספר משלי), כחסודה ונאמנה (“אשת חיל”, רות), כמשתמשת בתחבולות לטוב ולרע (דלילה, תמר, רחב, בנות לוט, יעל), כגיבורה טרגית (בת יפתח), כהתגלמות של השלמות האסתטית (שיר השירים), ועוד. בדיונים ניעזר בפרשנות המקרא הקלאסית והמודרנית, ונקדיש תשומת לב מיוחדת לפרשנות הפמניסטית העכשווית.