בכנסת ישראל ישנן כיום 34 נשים המכהנות כחברות כנסת – השיעור הגבוה ביותר של ייצוג נשי בתולדות המדינה. ביחס ל־12 הנשים בכנסת הראשונה, מדובר בהתקדמות משמעותית, אך אם נשווה את ישראל ליתר מדינות ה־OECD נבחין כי אנו עדיין מצויים מאחור. עובדה זו משמעותית היות והיא משליכה על מעמדן של נשים בכלל החברה הישראלית. כאמא צעירה לילדה בת 3 הייתי רוצה לגדל אותה לתחושת מסוגלות כי הכל פתוח בפניה – לא משנה לאן תרצה להגיע, להיות חברת כנסת, טייסת או אסטרונאוטית. שילדות ונערות יראו כי מנהיגי האומה כוללים גם מנהיגות, הייתי רוצה שדמויות של "אמהות האומה" ילמדו בבתי ספר בשיעורי היסטוריה ואזרחות בדומה לאבות האומה, שדיוקניהן יהיו תלויים בכיתות לצד דיוקני הגברים וכמובן שיהיו חשופות למודלים של נשים מנהיגות בכלי המדיה השונים.

בחינת מעמדן של נשים בחברה נעשית לא רק על פי מידת ייצוגן בכנסת, אלא גם לפי מידת מעורבותן בקידום זכויות הנוגעות למעמדן של נשים בחברה. נשים בישראל 2018 נמצאות בתת ייצוג, הן בכנסת והן ברשויות המקומיות. אולם מה משפיע על תת ייצוג זה?

 גורמים חברתיים־תרבותיים

ראשית התפישה הסטריאוטיפית. הנשים נתפשות כממוקמות במרחב הפרטי, וכאישיות א־פוליטית, לעומת הגברים שנתפשים כמתאימים למשרות ציבוריות. לעובדה זו מצטרפות נורמות דתיות וחברתיות שעדיין רואות בתפקידה העיקרי של האישה כאם, וכאחראית עיקרית למשק הבית ולגידול הילדים.

הגורם השני לתת ייצוגן של נשים בכנסת הוא העובדה כי במרחב הפוליטי בישראל ענייני ביטחון נחשבים כמרכזיים. השתלטותו של 'האיום הביטחוני' על השיח הציבורי והפוליטי בישראל מחזקת את חשיבות המרחב הצבאי בשיח הפוליטי. למרות שירותן של נשים רבות בצה"ל, הצבא הינו מוסד גברי בעיקרו. ובשל מיעוטן של נשים המחזיקות בתפקידי לחימה ופיקוד, מודרות נשים מהשיח הביטחוני, ולכן גם מודרות מהמרחב הפוליטי.

גורמים לאומיים: שיטת הבחירות

מחקרים שונים שנעשו בארץ ובעולם, בעיקר בתחומי מדעי המדינה, מראים כי שיטת הבחירות הבחירות משפיעה על מספר הנשים בפרלמנט. כמו כן, במדינות בהן המועמדים עצמם מממנים את מסע הבחירות על הנשים להתגבר על מכשול נוסף: נחיתות תקציבית לעומת מועמדים גברים.

מרכיב נוסף ומרכזי הוא שיטת 'מכסת הייצוג' המבטיחה ייצוג של נשים בכנסת. באמצעות שיטה זו של אפליה מתקנת ניתן להתמודד עם הקיפוח וההדרה הנשית מהמרחב הפוליטי, ולוודא ייצוג, לפחות מינימלי של נשים במרחב הציבורי. מנגד, המתנגדים לשיטה זו טוענים כי י היא מנוגדת למהות הדמוקרטיה ומאפשרת ייצוג של אדם, לא על פיו כישוריו אלא על בסיס מינו בלבד. בנוסף, ישנם חוקרים הטוענים כי קביעה מראש של ייצוג נשי מצמצמת את מספר ייצוגן של נשים במרחב בפוליטי, כיוון שנשים תופסות רק את המקומות שנשמרו להן ברשימה המפלגתית, ולא עוברות אחוז זה. מנגד, מרבית המחקרים מראים כי שיטה זו דווקא כן מבטיחה הרחבת ייצוג נשי במרחב הפוליטי.

גורמים פנים־מפלגתיים

למבנה המפלגות, לגודלה ולאידיאולוגיה אותה הן מקדמות יש השפעה מכרעת על אחוז ייצוג הנשים, וכך גם ליחסן של נשים שכבר הגיעו לעמדות הנהגה, אל נשים אחרות ולנושאים מגדריים. דוגמה טובה לכך היא חברת הכנסת הראשונה (והיחידה) שפעלה מטעם מפלגת חירות – סמל לאופוזיציה בישראל בשלושת העשורים הראשונים למדינה, ח"כ אסתר רזיאל־נאור.

רזיאל־נאור שהחלה את פעילותה הציבורית כחברת האצ"ל כיהנה כח"כ עד שנת 1973 בשנים אלו היא הייתה ח"כ היחידה ממפלגתה. מעמד זה הציב אותה בין היתר בתפקיד 'נציגת הנשים' – חברת כנסת העוסקת בסוגיות הנחשבות 'נשיות', וכנציגתן של ארגון הנשים המפלגתי. עם זאת, רזיאל־נאור התנגדה לתחינת נשים לעיסוקים הנחשבים "נשיים", היא לא חסכה ביקורת להגבלת נשים לעיסוקים המוגדרים 'נשיים' – בעיות סוציאליות, חינוך ושוויון נשים.

רזיאל־נאור קראה לנשים לצאת ולפעול לא רק בבעיות סוציאליות וחינוכיות, אלא בכל סוגייה הקשורה לאזרחי המדינה. כפי שהיא ביקרה את התמקדות הנשים בעיסוקים "נשיים", כך היא גם ביקשה להציג את עצמה לא כמנהיגה של נשים – אלא כאישה שהיא מנהיגה. היא ניסתה למצב את עצמה בשורה אחת עם גברי המפלגה, גם בתחום העיסוקים בהם פעלה. היה חשוב לרזיאל־נאור להוכיח כי עשייתה אינה עשייה "נשית" או למען נשים, אלא ממוענת לכלל אזרחי ישראל.

הדרך ליצירת שוויון מגדרי במרחב הציבורי הוא גם דרך חינוך. אם נבחרות ציבור רבות יותר ישקיע ביצירת מודל שיהוו דמויות לחיקוי לנשים בעמודות הנהגה, וכן יעזרו לנשים רבות יותר להשתלב בעשייה הציבורית נוכל להתגאות לא רק ב־34 חברות כנסת – אלא ב־50% חברות כנסת מכל המפלגות, אשר ייצגו נאמנה את כלל המגוון הישראלית. על מנת להגיע לשינוי אמיתי במאזן המגדרי בכנסת ישראל, יש לפעול בכל החזיתות ואני משוכנעת כי שיפור באחוז ייצוגן של נשים במרחבים הפוליטיים בישראל יביא גם לשיפור בקידום נושאים ואינטרסים של נשים במרחבים הציבוריים.