לפני תשע שנים התחלתי לפרסם תשובה אחת באנגלית פעם בחודש בטור המכונה Responsa in a Moment שהופץ על ידי מכון שכטר. כל התשובות מצויות באתר הלועזי של מכון שכטר ובינתיים יצאו לאור שלושה כרכים של אותו טור. בטור החדש הזה – “עשה לך רב” – אנסה אי”ה לפרסם תשובה אחת בעברית פעם בחודש.
אני מודה להוד שילה, תלמיד שלי בבית המדרש לרבנים ע”ש שכטר, שהתנדב לתרגם חלק מתשובותיי לעברית, ושגם תירגם את הגירסא הראשונה של תשובה זאת מאנגלית לעברית.

דוד גולינקין

* * * *

עשה לך רב מס’ 1 אדר תשע”ה

אורח חיים תרפ”ט א-ב

לעילוי נשמת אמי מורתי
בלומע דבורה גולינקין ז”ל
שנלב”ע כ”ז טבת תשע”ב

שאלה:
האם מותר לנשים לקרוא מגילת אסתר בציבור בחג הפורים? (אורח חיים תרפ”ט:א’-ב’)1

תשובה:
במקורות התלמודיים וההלכתיים קיימות שלוש גישות יסודיות לשאלה זו:
א) נשים חייבות בקריאת המגילה ולכן מותר להן לקרוא את המגילה בציבור ולהוציא את הציבור ידי חובה, כולל גברים

גישה זו מבוססת על שני מקורות תלמודיים. הראשון הוא משנה מגילה ב’:ד’ (השוו בבלי מגילה י”ט ע”ב):
הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן.
על כך מעיר התלמוד (ערכין ב’ ע”ב-ג’ ע”א):
“הכל כשרין לקרות את המגילה” לאתויי מאי? לאתויי נשים.
[=לכלול מה? לכלול נשים.]
לאחר מכן, התלמוד בערכין מביא מימרא שמופיעה גם במגילה ד’ ע”א:
וכדר’ יהושע בן לוי, דאמר ר’ יהושע בן לוי:
נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס.
ורש”י מעיר בערכין ג’ ע”א, ד”ה לאתויי נשים:
שחייבות במקרא מגילה וכשרות לקרותה ולהוציא זכרים ידי חובתם.
רש”י כאן מפרש בעקבות העיקרון ההלכתי הידוע ש”כל שמחויב בדבר מוציא את הרבים ידי חובתן” (ראו משנה ראש השנה ג’:ח’ לניסוח שלילי של אותו כלל).

דעתו של רש”י איננה דעת יחיד. כל הפוסקים להלן פוסקים על פי התלמוד במסכת ערכין ו/או על פי המימרא הכפולה של רבי יהושע בן לוי, שנשים חייבות בקריאת המגילה ולכן מותר להן לקרוא בציבור ולהוציא ידי חובה את כל הציבור, כולל גברים:

גאוני בבל
רב יהודאי גאון, הלכות פסוקות, מהד’ ששון עמ’ ל”ח, וכן במהדורה העברית הקדומה של אותו חיבור: הלכות ראו, מהד’ שלאסבערג, עמ’ 11. הוא מצטט את רבי יהושע בן לוי.
הלכות קצובות, מהד’ מרגליות, עמ’ 87 (חיבור זה הוא גירסא איטלקית לחלק מהלכות גדולות). הוא מצטט את המשנה ממסכת מגילה.

ספרד וצפון אפריקה
הרי”ף למגילה ד’ ע”א, דפוס ווילנא, ב’ ע”ב, שמצטט את רבי יהושע בן לוי.
הרמב”ם, הלכות מגילה א’:א’-ב’, כפי שמודגש של ידי המגיד משנה והגהות מיימוניות שם.
הרב אברהם מלוניל, ספר המנהיג, מהד’ רפאל, עמ’ 249, המצטט את רבי יהושע בן לוי עם הערות נוספות.
חידושי הריטב”א למגילה ד’ ע”א, דף ה’ ע”ד בדפוסים הרגילים.
הר”ן על הרי”ף למגילה י”ט ע”ב, דפוס ווילנא ו’ ע”ב (אבל ראו להלן סעיף ב’ לדעתו השנייה של הר”ן).
הרב יוסף קארו, אורח חיים תרפ”ט:א’-ב’, לפי ילקוט יוסף, הערה כ”א.

פרובאנס
המאירי למגילה ד’ ע”א, מהד’ הרשלר, עמ’ כ’-כ”א ולברכות מ”ז ע”ב, מהד’ דיקמן, עמ’ קע”ט.

אשכנז
הרב יצחק בן משה מווינא, אור זרוע, חלק ב’, סעיף שס”ח, דף ע”ז ע”ד-ע”ח ע”א, הפוסק כמו רש”י והדוחה את שיטת בעל הלכות גדולות שנפגוש להלן בסעיף ב’.

רבנים מודרניים
הרב יוסף קאפח בפירושו לרמב”ם הנ”ל, ספר זמנים, חלק ב’, עמ’ 824.
הרב דניאל לנדס, “קריאת המגילה בערב פורים”, מרץ 1997 (באנגלית).

יתר על כן, הריטב”א והר”ן בספרד והמאירי בפרובאנס (בפירושו הנ”ל למסכת ברכות) פוסקים שמאחר שאשה חייבת במקרא מגילה, מותר גם למנות אותה למניין לקריאת המגילה.

ב) נשים פטורות ממקרא מגילה, אבל חייבות בשמיעת המגילה
דעה זו מבוססת על התוספתא (מגילה ב’:ז’, מהד’ ליברמן, עמ’ 350) ועל הירושלמי (מגילה ב’:ד’, דפוס וונציה ע”ג ע”ב = דפוס ווילנא ב’:ה’, כ”א ע”א)

וכך שנינו בתוספתא:
נשים ועבדים וקטנים פטורין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן.
וכך למדנו בירושלמי:
בר קפרא אמר: צריך לקרותה לפני נשים ולפני קטנים שאף אותם היו בספק [כלומר, אם יחיו אם לאו].
ר’ יהושע בן לוי עבד כן. מכנש בנוי ובני בייתיה וקרי לה קומיהון.
[ר’ יהושע בן לוי עשה כך. מכנס את בניו ובני ביתו וקורא לפניהם.]
ספר הלכות גדולות נכתב בבבל על ידי ר’ שמעון קיירא בסביבות שנת 825 לספירה. וכך כתב בעל הלכות גדולות (דפוס ווארשא מ’ ע”ג = מהד’ ירושלים, כרך א’, עמ’ 406; והשוו אוצר הגאונים למגילה, עמ’ 7):
נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת מגילה אלא שחייבין במשמע, למה? שהכל היו בספק “להשמיד להרוג ולאבד” (אסתר ג’:י”ג).
והואיל והכל היו בספיקא, הכל חייבין במשמע.
לאחר מכן הוא מצטט תרגום עברי של הסיפור על רבי יהושע בן לוי מן הירושלמי (בתוספת משפט נוסף שאינו נמצא בירושלמי שלנו).

רבים מייחסים לבעל הלכות גדולות את הדעה שמכיוון שנשים רק חייבות בשמיעת מגילה, רק מותר להן להוציא נשים אחרות ידי חובה. גישה זו של בעל הלכות גדולות אומצה על ידי הפוסקים הבאים:

צפון אפריקה
רבינו חננאל בפירושו למגילה ד’ ע”א, המצטט את רבי יהושע בן לוי עם הגירסא “לשמוע מקרא מגילה”.

ספרד
זוהר חדש, חלק ב’, רות, דף מ”ז ע”ב.
הר”ן על הרי”ף למגילה ד’ ע”א, דפוס ווילנא, דף ב’ ע”ב (אבל השוו את דעתו למעלה בסעיף א’).

פרובאנס
ר’ יצחק בן אבא מארי, ספר העיטור, חלק ב’, קי”ג ע”ג-ע”ד.

צרפת ואשכנז
תוספות לערכין ג’ ע”א, ד”ה לאתויי נשים.
ר’ אליעזר בן יואל הלוי, ספר ראבי”ה, מהד’ אפטוביצר, סימן תקס”ט, עמ’ 293-292 וסימן תתמ”ג, עמ’ 580.
ר’ אלעזר מוורמייזא, ספר הרוקח, סימן רל”ו.
רבינו שמחה משפיירא המצוטט על ידי הגהות מיימוניות הנ”ל.

ג) נשים חייבות בקריאת המגילה, אולם רק מותר להן להוציא נשים אחרות ידי חובה.
דעה זו איננה מבוססת על מקור תלמודי אלא על גירסא אחרת של הלכות גדולות. גירסא זו מצוטטת או מוזכרת בתוספות לסוכה ל”ח ע”א, ד”ה באמת אמרו; המאירי למגילה ד’ ע”א, עמ’ כ’-כ”א; טור אורח חיים תרפ”ט; ומנורת המאור לר’ ישראל אלנקווה, מהד’ אנלאו, חלק ב’, עמ’ 212.

הלכה למעשה
מן האמור לעיל ברור שרב הרוצה להקל יכול לסמוך על שיטה א’, ואילו רב הרוצה להחמיר יכול לסמוך על שיטה ב’ או ג’. אכן, רוב הרבנים האורתודוקסיים אינם מתירים לנשים לקרוא את המגילה בציבור, או שהם מתירים להן לקרוא את המגילה לנשים אחרות בלבד. ברם, אם פוסקים על פי כללי הפסיקה המקובלים מדורי דורות הרי ברור שהתלמוד הבבלי גובר על התוספתא והירושלמי (ראו אנציקלופדיה תלמודית, ערך “הלכה”, כרך ט’, טור רמ”ז, הערה 108 וטור ר”ן, הערה 147). אכן זה בדיוק מה שבעל ספר אור זרוע והמאירי מדגישים בהקשר שלנו. וכך כתב הרב יצחק בן משה מווינא (אור זרוע, חלק ב’, סימן שס”ח, דף ע”ז ע”ד):
ונראה בעיני דהואיל דברייתא דתוספתא לא הוזכרה בתלמוד שלנו, לא סמכי[נן] עלה, ונראה בעיני עיקר כדפי[רש] רבי[נו] שלמה [=רש”י]: “לאתויי נשים שחייבות במקרא מגילה וכשירות להוציא אנשים”.
[תרגום: ונראה בעיני מכיוון שהברייתא הנ”ל מן התוספתא לא נזכרה בתלמוד הבבלי, לא סומכים עליה, ונראה בעיני שהעיקר כמו שפירש רש”י: “לכלול נשים שחייבות בקריאת המגילה וכשרות להוציא גברים ידי חובה”.]
וכך כותב המאירי בפירושו למגילה ד’ ע”א (עמ’ כ”א):
ועיקר הדברים שלא לדחות תלמוד ערוך שבידינו מברייתא [כלומר, מן התוספתא] או מדברי תלמוד המערב [כלומר, מן הירושלמי], וכל שכן מסברא, אלא בואו ונסמוך על הכלל הידוע “כל המחוייב בדבר מוציא את הרבים ידי חובתן”.
לכן, ברור שלפי התלמוד הבבלי ומספר רב של גאונים וראשונים נשים חייבות במקרא מגילה ולכן מותר להן לקרוא את המגילה בציבור שכולל גברים ולהוציא את הציבור ידי חובה. אין זה “חידוש מודרני” אלא הדעה ההלכתית המוסמכת ביותר בנושא זה. יתר על כן, על פי השכל הישר, אם אשה חייבת במקרא מגילה היא גם יכולה להצטרף למניין למקרא מגילה. אכן, כך פסקו שלושה מרבותינו הראשונים – הריטב”א, הר”ן והמאירי — במפורש.

דוד גולינקין
ירושלים עיר הקודש
ז’ אדר תשע”ה

1תשובה זו פורסמה לראשונה באנגלית בשלושים של אמי ז”ל. המקור הלועזי נמצא בקישור הזה וכן בספריי: The Status of Women in Jewish Law: Responsa, Jerusalem, 2012, No. 7 and Responsa in a Moment, Vol. III, Jerusalem, 2014, No. 12 . בתרגום זה הוספנו כמה פריטים לרשימת הספרות.

***************************************************

ספרות

בית הלל, “קריאת מגילה לנשים על ידי נשים”, www.beithillel.org.il/show.asp?id=52248
הרב שלמה ברודי – Rabbi Shlomo Brody, Jerusalem Post Magazine, March 9, 2012, p. 43
הרב אליעזר ברקוביץ – Rabbi Eliezer Berkovits, Jewish Women in Time and Torah, New Jersey, 1990, pp. 92-100
הרב לוי גינצבורג, פירושים וחידושים בירושלמי, חלק ב’, ניו יורק, תש”א, עמ’ 175-176
הרב חיים זלמן דימיטרובסקי, חידושי הרשב”א למגילה, ירושלים, תשמ”א, טורים מ”ו-מ”ח
הרב יהודה הרצל הנקין, שו”ת בני בנים, חלק ב’, סימן י’
הרב אברהם ווייס – Rabbi Avraham Weiss, The Torah U-Madda Journal 8 (1998-1999), pp. 295-317
שבח ילון, כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, עבודת מ”א, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, 1990, עמ’ 113-107
הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף, חלק ה’, ירושלים,תשמ”ח, עמ’ 289-287
הרב עובדיה יוסף, שו”ת יחוה דעת, חלק ג’, סימן נ”א וכן בשו”ת יביע אומר, אורח חיים, חלק ח’, סימן נ”ו
הרב אהרן כהן – Rabbi Aaron Cohen, The Torah U-Madda Journal 9 (2000), pp. 248-263 (תגובה לרב ווייס)
הרב אלפרד כהן –Rabbi Alfred Cohen, Journal of Halacha and Contemporary Society 30 (Fall 1995), pp. 25-41
הרב בני לאו, “קריאת מגילה לנשים על ידי נשים”, ramban.org.il
חנה לוקשין – Channa Lockshin, JOFA Journal IV/1 (Winter 2003), pp. 6, 9
הרב שאול ליברמן, תוספתא כפשוטה למגילה, עמ’ 1148-1147
הרב דניאל לנדס – “The Reading of the Megillah on Purim Night”, March 1997 (unpublished)
הרב ח”י עהרענרייך, אוצר החיים ו/ה-ו (תר”ץ), עמ’ 149-145
הרב דוד פלדמן – Rabbi David M. Feldman in: Seymour Siegel and Elliot Gertel, eds., Conservative Judaism and Jewish Law, New York, 1977, pp. 300-301
הרב ש”ח קוק, עיונים ומחקרים, ספר שני, ירושלים, תשכ”ג, עמ’ 49-46 וכן באוצר החיים ו/ד (תר”ץ), עמ’ 108-106
הרב ישראל תא-שמע, התפילה האשכנזית הקדומה, ירושלים, תשס”ג, עמ’ 226-223