ביום ג' באלול התרצ"ה הלך לעולמו הרב אברהם יצחק הכהן קוּק – פוסק והוגה דעות, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה־20 ומאבות הציונות הדתית.

בפתחו של חודש אלול (חודש הרחמים והתשובה) אנחנו מבקשים להתמקד בחזון הצמחונות והשלום של הרב קוק, ובתפיסתו את המצב הנוכחי של האנושות.

תפיסתו של הרב קוק בנושאי צמחונות התפרסמה בשני מאמרים פרי עטו: "אפיקים בנגב" (כתב העת פלס, תרס"ג–תרס"ד); ו"טללי אורות" (קובץ תחכמוני, תר"ע). עיקרי תפיסתו קובצו במאמרו של תלמידו הרב דוד כהן (הידוע בכינויו "נזיר"). "נזיר" היה צמחוני בעצמו, ובנו של ה"נזיר", הרב שאר ישוב כהן שגדל בחצרו של הרב קוק, העיד שהרב קוק נמנע מאכילת בשר ועוף מלבד בשבתות ובחגים, כדי לקדם את השלום.

הרב קוק עסק בשאלה מדוע התורה לא אסרה אכילת בשר בעלי חיים, ובקשר שבין היעדר האיסור למצב הנוכחי של האנושות.

הוא מנה סיבות אחדות שבעטין הצמחונות עלולה להזיק יותר מאשר להועיל: הצמחונות עלולה לגרום להשוואה מסוכנת בין האדם לבעלי חיים, ולטשטש את מעלתו הרוחנית הגבוהה של האדם. עם זאת, הרב קוק הדגיש שמצוות רבות בתורה מחנכות למוסריות כלפי בעלי חיים במטרה להכשיר את האנושות לקראת מימוש חזון הצמחונות בעתיד.

לפיו, בעולם אידיאלי ומתוקן אין היתר לאדם להרוג בעלי חיים לצרכיו ולהנאותיו, ואכילת בשר היא על כן פגם מוסרי; האל הטביע באדם שאיפה מוסרית ליושר ולצדק עם בעלי החיים, כמסופר במדרש חז"ל על רבי יהודה הנשיא שנענש בייסורים קשים מכיוון שאמר לעגל שהובל לשחיטה "לך! לכך נוצרת" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פה, עמוד א), ונשען על פרשנות חז"ל לפרשת בראשית על פיה לאדם הראשון לא הותר לאכול בשר אלא רק מזון מן הצומח. רק לאחר המבול הותר לבני האדם לאכול בשר.

כלומר, האדם הראשון לא אכל בשר מכיוון שהוא היה במדרגה מוסרית נעלה, ואף על פי שלאחר המבול הותרה אכילת בשר בעקבות נפילת האנושות ממעלתה, אין ספק שאידיאל הצמחונות יתממש בעתיד.

הרב קוק חזה שבעתיד האנושות תשיג בחזרה את המעלה המוסרית הזו, על ידי "הארת השכל" – השגת עקרונות מוסריים בכוח השכל, תוך התבססות על עקרונות המוסר הקיימים כבר בתורה. הזמן המדויק בו תתרחש התעלות מוסרית זו אינו ברור מכתביו של הרב קוק, הוא יקרה "לעתיד לבוא".

מאידך, הרב קוק מנה גם כמה בעיות שעלולות להתעורר כתוצאה מצמחונות "טרם עת", ושעלולות להכשיל את תהליך ההתעלות המוסרית:

ראשית, הנפילה המוסרית של האדם גרמה לו גם לחולשה פיזית ונפשית, ועל כן הוא מוכרח לאכול בשר מזין כדי להתגבר על חולשה זו. אכילת הבשר מזינה את האדם לקראת לימוד התורה, ונותנת לו כוח ול"עבודה שכלית", שבאמצעותן הוא יתעלה למדרגה המוסרית שבה הוא ימנע מאכילת בשר.

עוד כתב הרב קוק שבמדרגתו הנוכחית של האדם לא יהיה זה נכון לעבור לתזונה צמחונית: "יפנה לו לדרך צדקה הרחוקה, להתחסד עם בעלי החיים, כאילו כבר גמר כל חשבונותיו עם בני אדם הברואים בצלם אלקים" כלומר, בטרם יהפוך האדם לצמחוני עליו לשפר את יחסיו עם בני מינו ולמגר את האיבה בין בני האדם.  (לשון אחר, אכילת בעלי החיים יוצרת ריחוק נפשי מבעלי החיים, ומזכירה לאדם שהוא נברא בצלם, ושיש לו יתרון שכלי ורוחני על בעלי החיים, שמחייב אותו להתאמץ לזכך את שכלו ונפשו.)

על פי הרב קוק, מצוות הקשורות באכילת בעלי חיים קשורות להסתייגות שיש לתורה מאכילת בשר בעלי חיים, ונועדו להטביע בלב בני האדם הסתייגות מניצול בעלי חיים, כדי להכין את האנושות לקראת העתיד הנעלה שבו לא ישתמשו עוד בבעלי חיים כמקור תזונה. לדוגמה, כאשר התורה אוסרת אכילת בשר וחלב "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כג, יט), היא באה ללמד שגם לגדי וגם לחלב יש ייעוד אחר, הגדי אמור לינוק את חלב אימו. גם איסור שעטנז שנועד להבדיל בין הפשתן שנלקח מן הצומח לבין הצמר שניטל מן החי בכוח נועד למנוע ניצול יתר של בעלי החיים.

ביום השנה לפטירתו של הרב קוק, אנחנו מזמינים אתכם לקרוא בכתביו, להגות בהם, ולהתמסר ל"עבודה שכלית" לשיפור מצבה הכללי של האנושות.